נתונים חברתיים וכלכליים, ולא רק

איציק ספורטא

בימים האחרונים פורסמו מספר דוחות שבהם נתונים המציגים עד כמה המדיניות הכלכלית בישראל  מתחילה להתרחק עד מאוד ממה שקורה באירופה. למשל, נטל המס באירופה עלה ב-2007 ל- 39.9% מ-39.3% ב-2006. נטל המס במדינות הותיקות החברות באיחוד האירופי הגיע ל-40.5%. גם אם בוחנים את נטל המס במדינות ה-OECD מוצאים שנטל המס הוא 38% מהתוצר. בישראל נטל המס באותה שנה היה 37%. ולכן כמו שמובן צריך להפחית עוד ועוד את נטל המס בישראל, כדי שיהיו פחות משאבים לתוכניות חברתיות נחוצות, כדי שאפשר יהיה להפחית עוד ועוד את ההוצאה הממשלתית שגם היום היא נמוכה מהממוצע האירופי, ונמוכה משמעותית מההוצאה המדינות הרווחה הממש מפותחות.

יותר חשוב אלו ההוצאות החברתיות של הממשלה. בדו"ח של מרכז טאוב נכתב ששיעור ההוצאה הזו מן התוצר ב-2007 הוא 16.7% לעומת 20.3% ב-2001.  באירופה ההוצאה הממוצעת היא מעל ל-27%. הפרש ממש מדהים. עשרה אחוז מהתוצר של ישראל הוא תוספת של לפחות 60 מיליארד שקל בהוצאות החברתיות. בשביל לא להגזים אני לא נותן דוגמאות של מדינות בודדות בהן ההוצאות החברתיות עולות על 30% מהתוצר. חישבו כמה אפשר היה לשפר מצבם של רבים הנאבקים היום בכדי לשרוד. אבל כידוע אין כסף והמצב הביטחוני קשה, אירן, חיזבאללה, חמאס, שטחים ומה לא.

היום מתחיל כנס קיסריה, שמעתם עליו פחות מכרגיל כיון שחלק מהמסקנות של קבוצות המחקר אינן תואמות את מדינות הממשלה, למשל שיש להעלות את ההוצאה הממשלתית ב-2.7% ולא ב-1.7% כפי שמתוכנן. בנוסף בדו"ח בנושא הרשויות המקומיות מתגלה פן נוסף במדיניות שהוא מתן עדיפות לישובים מבוססים בהשוואה לפחות מבוססים. למשל, הוצאות לחינוך בישובים העשירים ביותר בישראל היא יותר מ-8000 שקל לתלמיד, ובישובים העניים ביותר, שלא במקרה רובם הגדול הם ישובים ערבים, אותה הוצאה היא  בסביבות 2500 שקל לתלמיד. חלק גדול מן הפער הוא תוצאה של הכנסות עצמיות ושל השתתפות הרשות המקומית. כי אנחנו יודעים שבעשירים צריך להשקיע ובעניים לא.

גם כאשר מתבוננים בהוצאה הממשלתית למטופל במערכות הרווחה, מוצאים את אותה המגמה, בישובים העשירים ההוצאה למטופל היא  3522 שקלים לעומת 869 בישובים העניים ביותר. אנחנו הרי יודעים שלעניים יש כישורים מיוחדים להסתפק במועט, אז לא כדאי להרגיל אותם לחיים טובים.

אז לא רק שיש בישראל פחות משאבים ציבוריים לנושאים חברתיים, גם את מה יש מחלקים בהתאם למדיניות העדפה המתקנת, רק הפוכה, מעדיפים את מי שיש לו וגם זה לא ממש חדש.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שרון לוזון

    לאחרונה הודיעה שלי יחימוביץ' על כוונתה לתמוך ברון חולדאי בבחירות לראשות עיריית תל אביב יפו.
    לפני יומיים כתבתי לה מכתב שמצורף בזאת:
    http://www.tapuz.co.il/Blog/ViewEntry.asp?EntryId=1281139

    אני אשמח אם מערכת העוקץ תקדיש פוסט או דיון לעניין זה.

  2. רוזה לוקסמבורג

    על השיח הניאו ליברלי, אני מחפשת הוגה מתחום הכלכלה שממפה ומנתח את העניים/המעמדות הנמוכים /החברות המסורתיות, לא משנה אם זה מהעשרים שנה האחרונות או מלפני מאה שנה בגרמניה, אבל הנקודה החשובה: שמנתח אותם כ: לא מחפשים שינוי, עוסקים בעיקר בשמירה על הקים ולא בפיתוח העולם, וכיוצא בזה?
    האם אפשר להתיעץ איתך אפילו במייל?
    תודה רבה
    poriss@gmail.com

  3. מתמטיקנט

    "שיעור ההוצאה הזו מן התוצר ב-2007 הוא 16.7% לעומת 20.3% ב-2001."
    הציטוט הזה נראה כמו נסיון מכוון להטעות (בטכניקה שלקוחה הישר מהאוצר). ב-2001 עד כמה שאני זוכר היה מיתון קשה בעוד שהיום התוצר גדול בהרבה. אז יכול להיות שההוצאות לנפש בכלל עלו. למה לא לתת את המספרים עצמם (או לפחות להשוות שנים דומות במחזור העסקים)?

  4. Nan

    It seems clear that, at least since the mid-1990s, Israel's elected governments have not aspired to imitate the European "social contract" model and have taken their economic policy inspiration rather from the sink-or-swim so–called "market economy" of the USA. Of course it's not really a free market economy since corporate welfare is rampant. Come to DC and see the flashy new baseball stadium, built with the tax dollars of DC's mostly impoverished residents, so that the fatcat lawyers and lobbyists could buy fancy box seats to treat their clients

  5. עצוב על שקרה לפרוייקט הציוני

    זה אומר שאתה מחזיר את הויכוח הלעוס לעייפה על אבסולוטי מול יחסי. אתה והשותפים להשקפתך אומרים שהעשיר יקבל עוד 5000 ובלבד שהעני יקבל עוד 50 . כי העשיר מייצר יותר עבודה לעני, וכך גם המדינה מקבלת יותר מיסים
    וגם העניים יוצאים נשכרים שוב. מה לעשות שהתוצאה מתממשת לעיתים לגבי המדינה, אך לעולם לא לגבי העניים.
    בוא נהיה אמיתיים: מה שמתממש זה יותר ויותר עניים ומושפלים
    מול יותר ויותר עשירים שלא יודעים מה לעשות עם עצמם מרוב כסף והנאות חומריות. קנו קנו קנו צועקות הפירסומות יותר ויותר; כי אמנם יש הרבה מדי כסף מיותר (ומושחת תרתי משמע) בידי מעט מדי אנשים. כסדום היינו לעמורה דמינו. זה פרצוף המדינה, ונראה שעדיין לא ראינו הכל, כי לא נראה מנהיג באופק שיקום ויעשה מעשים. והעם עצמו עייף, לא מאמין כבר לאף אחד, ונשחק ומתקרב לגובה האדמה עוד ועוד. ועל זה "מתחנך" הדור הצעיר. נראה שכדור שלג זה רק יגדל, כיוון שככל הנראה ביבי יהיה ראש הממשלה הבא.

  6. שור

    דברים בהחלט נכונים,
    הממשלה לא עושה מספיק להקטין את הפער החברתי בישראל,
    תוך התבססות על הגידול הניכר בהכנסות המדינה כתוצאה מהמדיניות החברתית הנכונה של נתניהו.
    מדיניות נתניהו הביאה לצמיחה מהירה בשנים האחרונות,
    לגידול ניכר בפעילות הכלכלית ובהשקעות,
    ליצירת קרוב ל-500 אלף מקומות עבודה חדשים,
    וכאמור – לגידול דרמטי בהנכסות המדינה.
    אבל כל זה לא מספיק ללא מדיניות חברתית נכונה של הממשלה .

    יש לסרוק במסרק ברזל כל הוצאה וכל מס בישראל ולכוונו לטובת הקטנת הפער החברתי הענק הפוגע בכולנו,
    כך במענקי איזון,
    כך בהוצאות משרדי הממשלה,
    כל בהטבות מס ובסובסידיות ממשלתיות,
    כך במענקי מו"פ והשקעות,
    וכך בהשקעות הענק בתשתיות שנעשות כעת (לבנתיים הולחט על ביטול השקעה בקוו רכבת ב"ש-אשקלון).

    חבל שיש לנו ממשלה מקולקלת ומושחתת בראשות אולמרט-ברק-ליבני שלא עושה כלום בנידון.

    שור

  7. מתמטיקנט

    א. לא החזרתי שום ויכוח – שאלתי מהו המספר. קיוויתי לקבל אינפורמציה בזול.
    ב. לא ברור לי מאין אתה יודע מהי השקפתי. אני עצמי עודני מתחבט (ומתפעל מאנשים שגם הבעיה וגם הפתרון ברורים להם).
    ג. על אף סימני הקריאה הרבים, אתה לא תשכנע כל עוד לא תציג עובדות.
    רוב העניים הם כנראה חרדים וערבים – והראשונים די מרוצים ממצבם (אחרת היו עושים משהו לשנותו), כך שזו בכלל לא שאלה פשוטה בעיני מה צריך לעשות כדי להפחית את העוני בקרבם (אני מסכים שעם הערבים זה כנראה יותר פשוט).
    ד. אתה בעצמך כמה ל"מנהיג" ש"יעשה מעשה" – ובוכה על שביבי יהיה ראש ממשלה?

  8. נתן שקרצ'י

    ביבי לא עשה שום דבר חדש. אלו נערי האוצר שעושים, לא משנה מי השר. הרי אותה אידיאולוגיה מתקיימת עוד מ-1985 כשביבי היה שגריר באו"ם. ביבי אולי מאמין יותר אדוק במיתולוגיה הניאוליברלית, כמו נערי האוצר.

    הרי בפוסט מדובר על ירידה בתוצר שמופנה לממשלה- האם זה לא בסיס האידיאולוגיה של ביבי- השמן והרזה? זאת תכנית ההרזיה של המגזר הציבורי. איציק מדבר על קיצוצי המס, זה לא האידיאולוגיה של ביבי? הרי כנראה לתושבי הרשויות העשירות, אין מספיק כסף לחינוך ילדיהם…

    השקר שנתניהו תרם במשהו לצמיחה הוא קשקוש. כבר בנק ישראל טען, שזה בעיקר המצב הבטחוני המשתפר, שהחזיר את התיירות, המצב בענף ההייטק לאחר התפוצצות בועת הנאסד"ק, וכנראה גם רכיבה על בועת הסאב-פריים. הרפורמות של נתניהו פגעו בחלשים ביותר בחברה- חד הוריות, קשישים, ילדים, מובטלים וכו', בזמן שהעבירו מיליארדים לעשירון העליון ברפורמה במס. לעומת זאת המיסים על העניים הועלו. אם מדברים על משבר הרשויות, הוא נוצר ע"י ביבי, והלנות השכר נמשכו מאז, בגלל הקיצוץ החד שנעשה בתקופתו למענקי האיזון.

    ממש חברתי נהנתניהו שלך. שילך להיות שר האוצר של איטליה, את ישראל הוא הרס מספיק. ושייקח איתו את נערי האוצר, שיתגלחו על הזקן של מישהו אחר…

    בזמן הקרוב אפרסם סדרת כתבות שאני בטוח שתיהנה ממנה היא נקראת -"הרפורמות הכושלות של ביבי". היא מוקדשת לחסידים שוטים כמוך.

  9. נתן.

    לכל בעיה יש ל"חברתיים" פיתרון אחד -קחו יותר כסף מהעשירים ויהיה יותר כסף לעניים.

    חבל רק שמדובר בקשקוש.

    מאה שנות שטיפת מוח סוציאליסטית ביססו בתודעת האזרח את הרעיון של "זכויות" לקבלת כסף שלא תמורת עבודה. המדינה מפעילה כוח (כפיית גביית מיסים) על חלק מאזרחיה כדי לממן את ה"זכויות" של החלק האחר – הנהנה. הזכות לכסף שלא תמורת עבודה הפכה לאידיאל מוסרי. את פרי עמלו של האזרח העובד והמצליח יש להחרים.

    לא קיים כסף שמתגלגל ברחוב או צומח על העצים ומחכה שהממשלה תחלק עליו "זכויות". את הכסף מייצרים אנשים עובדים – אין כסף שמקורו אינו באנשים עובדים. לכן, חלוקת "זכויות" שלא תמורת עבודה היא תמיד על חשבון שוד של אדם עובד.

    היפוך היוצרות המוסרי, שהתבסס במהלך מאה שנים, הצליח לא רק בזכות הכרה נרחבת ושגויה בצדק המחשבה הסוציאליסטית, או הקומוניסטית, אלא גם בזכות פגם "קטן" בחוקה הדמוקרטית – הכוח שניתן לפוליטיקאים להחרים בקלות חלק מרכושו של אזרח א', לגזור נתח לעצמם, ואת הנותר להעביר לאזרח ב'. התרגיל מתאפשר בזכות שטיפת מוח אידיאולוגית שהצליחה.

    כמעט ואין משפחות עניות בה שני בני הזוג עובדים ויש להן פחות מ-4 ילדים. משפחות שבוחרות לחרוג ממסגרת זו – אל להן לבוא בטענות אל השכן ממול שיפרנס אותן על חשבונו.

    בחירת מסלול רכישת השכלה הוא גורם חשוב אחר להצלחה כלכלית. לא מדובר בהשכלה כללית פורמאלית, אלא בהשכלה יישומית – החל בטכנאי מקררים וכלה בהנדסה. זאת בניגוד להשכלה רוחנית כגון לימודי דת, ספרות או תולדות האמנות. יש לשער שאם ייבדקו כל בעלי ההשכלה היישומית, יתברר שכמעט אין עניים בקרבם.

    תשלומי העברה, קצבאות ומענקי אבטלה מעודדים התבססות של נורמות תרבותיות שדוחפות לעוני.

    ולכן הפתרון לעוני הוא בידיו של כל אחד ואחד בפני עצמו. למעט מספר אוכלוסיות מצומצם כמו נכים(פיזית או נפשית) וקשישים שלהם, ולהם בלבד יש חובה מוסרית לעזור.