עיתונות כלכלית כשומרת החותם

איציק ספורטא

בשבוע שעבר התקיים כנס קיסריה והתארחו בישראל שישה זוכים בפרס נובל לכלכלה, סביר שעל האירוע הראשון שמעתן/ם משהו, ועל השני כמעט כלום. כמובן אפשר לומר שזה לא ממש משנה אם שמענו או לא על אירועים אזוטריים שכאלה. אלא שיש לי תחושה שאמצעי התקשורת לא ממש העמיקו בנושאים מהסיבה הפשוטה, שחלק מהדברים והתפיסות, שהובאו על ידי משתתפים בשני האירועים לא ממש התאימו לדוגמה הכלכלית השולטת בתקשורת הישראלית.

בכדי שאוכל לאשש את ההשערה הזו אצרך לערוך מחקר מעמיק של הסיקור התקשורתי השנה ובשנים קודמות בכל הנוגע לכנס קיסריה, ולבחון כיצד התייחסו לכלכלנים אורחים שדעותיהם אחרות כאשר מדברים על האירוע השני. כמובן שאיני יכול לעשות אף אחד מאלה, אבל בכל זאת איני יכול לברוח מהתחושה שקורה משהו.

כבר בשבוע שעבר צירפתי לאחד הקטעים שכתבתי נתונים משני דוחות בכנס קיסריה, הדו"ח המקרו-כלכלי וזה המתייחס לרשויות המקומיות. בדוח המקרו הומלץ להעלות את התקציב ב-2.7% לעומת המצב הנוכחי של  1.7%. זכרו שבשנה שעברה הצעה שכזאת התקבלה במתקפה של המומחים, כביכול, ברוב אמצעי התקשורת כיון שהוצגה על ידי כאלה שנחשבים לחברתיים או סתם כלכלנים. השנה משום מה הדיון בנושא כמעט נעלם, ולמה כי כבר אי אפשר לעשות דלגיטמציה לדוברים, הרי זה היה בכנס קיסריה אותו מעוז של חכמי הכלכלה. כמו כן, בפעם הראשונה מאז הכנס מתכנס לא הסכים נציג האוצר למסקנות שהוצגו על ידי הקבוצה (האם אני מעלה על הדעת שכתבי הכלכלה הם דוברי האוצר?).

בכדי לבחון כיצד מתייחסים לאנשים בעלי דעות שונות רצוי לבדוק כמה נכתב בעיתונים על ביקורם של זוכי פרס נובל ועל, למשל, דבריה של האנליסטית הנערצת על ידי רבים מהכתבים הכלכליים בישראל, אבי ג`וזף כהן, או האורקל משום מקום יעקב פרנקל. גם בלי לבדוק תרשו לי להניח שבחיפוש לא מעמיק תמצאו את התשובה הנכונה. אפשר לומר שאקדמאים לא מעניינים את התקשורת ומומחים לשוק ההון שלא יודעים מה היה ובטח לא מה שיהיה מעניינים יותר את הציבור. אבל תנו לי להניח שאילו היה מגיע לכאן כלכלן אקדמי כדוגמת מילטון פרידמן כולם היו כותבים עליו מראיינים אותו ומציגים את דעותיו כתורה מסיני. אבל כאשר קנת` ארו, שחתם לפני חמש שנים על עצומה הקוראת לבוש לא להוריד מיסים,  אומר דברים שעומדים בניגוד לתפיסה השלטת בישראל על מיסים וצמיחה, או פעילות הממשלה, זה עובר כמעט ללא רישום על קובעי דעת הקהל בעיתונות הכלכלית (כן היה איזה ראיון ב"הארץ" בשביל לצאת ידי חובה).

אני מביא דברים אלה בכדי להדגיש שבישראל אנו נתונים למשטר שלטוני ותקשורתי שאינו מאפשר דיון בנושאים החברתיים (לא התבלבלתי) מעבר לתפיסה הקיימת. כל מי שיעיין שבמאמרים אקדמיים ובתקשורת בחו"ל ימצא שמה שנחשב בעבר הקרוב לאורתודוקסיה מאבד מכוחו. גם עיון בפרסומים של הבנק העולמי ואפילו קרן המטבע הבינלאומית מראה שינוי מסוים בתפיסה, אבל אלינו זה אינו מגיע. לא שאני חושב שהשינויים מספיקים אבל אי אפשר להתעלם מהם.

אחד הגורמים לכך, לדעתי, אינו רק האמונה אלא גם חוסר ידע של העוסקים בכתיבה ופרשנות כלכלית. בכדי להיות כתב כלכלי טוב צריך להתעדכן לא רק ברכילות או בדברים המחזקים את תפיסת העולם שלו אלא גם במאמרים אקדמאיים ובכלל להתבונן בנעשה לבחון ולבקר (האם משיהו צפה את משבר הנפט?), אבל זה כבר יותר מידי, מה יותר קל מלכתוב את אותו מאמר כל הזמן, ממשלה קטנה, תחרות, שוק חופשי, רפורמות בכלל ובמס בפרט וחוזר חלילה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עוקצן

    כמדומני היה זה כבר שר האוצר שמחה ארליך בממשלת בגין שהשוויץ בכך שהוא ומילטון פרידמן חברים טובים.
    אגב קנת ארו, לאלו מכם שאוהבים להפריך דברים שווה להציץ במחקר שלו על "פראדוקס ההצבעה", בו הוא מוכיח שיצוגי הצבעה של ציבור בוחרים (או צרכנים) יכולים להיות חסרי קשר עם העדפותיהם האמיתיות. חפשו בגוגל.

  2. אילן תלמוד

    מסכים עם כל מילה. השטחיות של רוב העתונאים הכותבים על הכלכלה מדהימה לעתים.
    אבל זהו איננו השדה היחיד שבו השילוב בין חשיבה אידיאולוגית, שטחיות ואינטרסים חומריים חוסמים את אופקי הדיון.

  3. טלילה סטן

    תפקידם של "התעתועונים של המדינה" לשטוף את מוחם של הנתינים, תושבי ישראל הנתונים לשלטון ההונאים.
    אם עיתונאי יכתוב משהו שנוגד את הקו, הכתבה בין כה וכה תיפסל. אבל רוב העיתונאים מבינים מה מצופה מהם ולא יקחו סיכון.

  4. חנה קים

    מה שחשוב הוא שאפילו בכנס קיסריה, מעוז הניאו-ליברליזם בשני העשורים האחרונים, נפלה השלהבת. ראיתי את
    נושאי הכנס, את הנואמים ואת סדר היום ושפשפתי את עיני. זה ייקח זמן אבל זה יגיע גם לכלי התקשורת. עם זאת אני מסכימה עם איציק שכלי התקשורת, המתיימרים לשקף את המציאות, את ההווה, אם לא את מה שצפוי לקרות בעתיד, עדיין שבויים בקונספציה של אתמול.

  5. נתן שקרצ'י

    תחקירים, ביקורת התקשורת והנעה לפעולה. מובטחים הרבה סקופים…
    עדיף להדליק נר מאשר לקלל את החושך

  6. RS

    לוקח זמן עד שאמונות אבסולוטיות מתנפצות אבל בסוף גם זה יקרה. או שלא.

  7. דניאל דה מלאך

    בכתבה בהארץ שאיציק מפנה אליה חתני נובל לוקאס ארו ומסקין מתקיפים את נגיד בנק ישראל והנגיד האמריקאי על הצעדים המרחיבים שהם נוקטים. הם מציעים להעלות עוד את הריבית ולא לדאוג יותר מדי מהאבטלה. מסקין מציע להמשיך להוריד מסים ומסביר מדוע היה צריך להציל בר סטרנס. לוקאס מסביר ש"לארצות הברית יש מערכת רווחה סבירה לחלוטין". הוא גם אומר ש"אין כיום מחלוקת על המדיניות הכלכלית הנכונה שממשלות צריכות לנקוט".
    כל זה נשמע כמו אחדות דעים על מדיניות ימנית קיצונית שדואגת רק לאינטרסים של ההון הפיננסי.
    מה אם כן הבשורה?
    יכול להיות שהכתבה מסלפת את עמדותיהם אבל אז מעניין לדעת מה הם אמרו שלא הופיע בעיתון.

  8. מישהו

    לרוב העיתונאים הכלכליים יש לפחות תואר ראשון בכלכלה או בתחום קרוב. חוץ מזה אפשר לחשוב שלפעילים ה"חברתיים" יש יותר הבנה בכלכלה.

  9. רונית

    שכותב ב"כלכליסט" טור שבועי? הוא מסביר הרבה דברים. ורק לפני שבוע כתב על המלצת צוות המקרו של כנס קיסריה להגדיל את התקציב ב-2.7 אחוז

  10. איתן

    מדוע חבר כנסת אינו חייב בהשכלה מעל לכיתה ו בבית ספר יסודי ועתונאי חייב לפחות להיות בעל תואר ראשון בכלכלה? חברי הכנסת גם מחוקקים בכל תחומי חיינו וגם נהנים עם פרישתם מכל טוב הארץ.
    חתן פרס נובל אינו בהכרח חכם הדור וקחו לדוגמא את פרופסור אומן ומשנתו המדינית. דעתם של חתני הפרס שווה לזו של כל אזרח ובתנאי שמוחו פעיל.