לעצור את הדיקטטורה של פקידי האוצר

רועי בל

ביום רביעי ה-9 ביולי, נערך דיון בכנסת (ההצבעה בנושא נדחתה ליום רביעי הבא) בהצעת חוק בדבר "חיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל (הוראת שעה)", מטעם ח"כ חיים אורון ובחתימת 13 ח"כים נוספים ממגוון סיעות. לפי ההצעה, יוחזרו 1.8 מיליארד ₪ על-פני חמש שנים לסעיף "ההשכלה הגבוהה" בתקציב המדינה, ושיעור שכר הלימוד יוקפא לשלוש שנים. לאור הקיצוצים החדים בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה, והמצב החמור והמשברי בו המערכת נתונה כיום, מדובר ללא ספק בהצעה חיונית וחיובית מבחינת המשמעויות האופרטיביות שלה, ובמיוחד ההחזרה של התקציבים ישירות לסעיף התקציב של ההשכלה הגבוהה – עניין המקשה על "סימון" תקציבים למטרות ספציפיות ועל הפעלת סחיטה תקציבית על ידי האוצר. למרבה הצער, מאוד לא סביר שההצעה תזכה לרוב הדרוש אפילו בקריאה הטרומית.

חשוב להדגיש כי אפילו אם ההצעה תעבור, מדובר יהיה רק במתן מענה מיידי למצב הקריטי הנוכחי של ההשכלה הגבוהה, ולא בפתרון המצוקה התקציבית כולה. מאז שנת 2000 תקציב ההשכלה הגבוהה קוצץ בשליש לערך במונחים ריאלים – כלומר עם התחשבות במספר הסטודנטים שגדל משמעותית לאורך התקופה. כמו כן, קוצצו כ-600 תקנים של מרצים, כלומר קיצוץ שהוא כמעט שווה ערך לאוניברסיטה שלמה! מאז שנת 2000 האקדמיה הישראלית מצויה במצב הולך ומחמיר של גסיסה: האיכות האקדמית יורדת; התקציבים המקוצצים אינם מאפשרים מחקר והוראה ברמה נאותה; צורת המחשבה הניאו-ליברלית, הרואה הכול במונחי שוק, הולכת וכובשת לה שליטה בפעילות האקדמית על גווניה השונים. עניין אחרון זה מהותי, כיוון שבשל המחנק התקציבי, הנהלות המוסדות משכפלות את ההיגיון המנחה את ועדת התכנון והתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה – שהאוצר הוא מקור ההשראה לו – שכן בכך תלויה העברת התקציבים.

התקציבים שכאמור קוצצו מהמערכת משנת 2000 נאמדים בשמרנות יתרה בכ-1.1 מיליארד ₪. ועדת שוחט מקציבה 360 מיליון ₪ לפיצוי על הגידול המאסיבי במספר הסטודנטים. אם נחבר המספרים נגלה, שהחזרת התקציבים שקוצצו במונחים מוחלטים, יחד עם ההתאמה בשל העלייה במספרי הסטודנטים, הן יחד כ- 1.44 מיליארד ₪. אם נפחית זאת מהסכום של 1.8 המיליארד המוצע בהצעת החוק – שהוא אותו סכום שמיועד למערכת לפי דו"ח שוחט המקוצץ, בו שרת החינוך תומכת ולו האוצר מתנגד – הרי שהיתרה היא 360 מיליון ₪ לכל היותר, אשר נפרשת אף היא על פני חמש שנים.

אך בכך לא די. האוצר עדיין מתעקש שמימון הסכם השכר שנחתם עם הסגל הבכיר, וההסכם שנחתם עם ארגוני הסגל הזוטר המסדיר את סוגית המורים מן-החוץ, יגולם בתוך הסכום הזה, הזהה לנאמר בדו"ח שוחט המקוצץ. משמעות הדבר היא שאותה תוספת לכאורה של 340 מיליון ₪ תממן את הסכמי השכר עם הסגל הבכיר והסגל הזוטר, אשר עלותם דומה – ומכאן לא רק שאין כלל תוספת, אלא אין אף החזרה של התקציבים שקוצצו!

כמובן, שפקידי האוצר מסרבים להעביר שקל אחד נוסף להשכלה הגבוהה ללא יישום מלא של דו"ח שוחט – ובכך הם מצפצפים על סיכומי הממשלה עם ארגוני הסגל והסטודנטים, ומתעלמים משאר הגורמים במערכת. בסוגיה זו נערי האוצר הציבו לעצמם במלחמתם אויבים לרגע, שעד כה היו עושי דברם, ובכללם שרת החינוך. המאבק הפוליטי הזה מבהיר בדיוק את הבעיה היסודית של מערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית – הדיקטטורה של פקידי האוצר, שמסרבים להכיר בצורך בקיום מערכות ציבוריות בכלל ושל האקדמיה בפרט, ואינם מוכנים לקבל מצב שבו אין להם שליטה מלאה על כל שקל שהם מקציבים "מכיסם". ועדת שוחט הוקמה בדיוק מסיבה זו, ולכן גם האוצר מתעקש שהמלצותיה ימומשו במלואן. פקידי האוצר אינם מנסים כלל להסתיר את מטרתם בכל התמרונים הללו:

"הוועדה לתכנון ולתקצוב מתוקצבת בשישה מיליארד שקלים בשנה, תקצוב בין הגבוהים בעולם, אך מצד שני אין שקיפות. זו מערכת שמתקצבת דוקטורנטים שלא בהכרח צריך אותם וגורמת לבינוניות. אנחנו דורשים שקיפות ולדעת איך הכסף מנוהל אנו דורשים רפורמה בדרך התקצוב של הוועדה לתכנון ותקצוב… משרד האוצר היה מבין יוזמי שוחט, והם הרגו אותו"

לצד הדיקטטורה של פקידי האוצר, יש לומר בפירוש שגם דו"ח שוחט המקוצץ, בו האוצר אינו מוכן להסתפק, מאיים על עתיד ההשכלה הציבורית בישראל. הוא מבשר שינויים מבניים חמורים, מגדיל משמעותית את מעורבות המגזר העסקי באקדמיה ומזמין המשך סחטנות מצד האוצר. מעבר לכך –מדובר בסכומים הנמוכים משמעותית מהסכומים שקוצצו מתקציב ההשכלה הגבוהה בתוספת הגידול הריאלי, ולפיכך אינם מספיקים לצרכיה החיוניים של המערכת.

בהעוקץ, לא אחת, נערך הויכוח על שאלת הכוח של האוצר לעומת הכוח של השרים וראש הממשלה. הדיון שיערך היום בכנסת הוא גורלי מבחינה זו. הוא מבטא ניסיון של חברי כנסת, שלא להניח לריכוזיות ולכוחנות של פקידות האוצר להכניע את השיקולים הפוליטיים ולהסתלק מההתחייבויות שהמדינה לקחה על עצמה בהסכמי השכר – מעבר כמובן לניסיון הקונקרטי לדחות את מותה הקרב של ההשכלה הגבוהה הציבורית. מה הם סיכוייה של הצעת החוק? ואפילו תתקבל האם תיושם? קשה לומר, וקשה להיות אופטימיים, אך החשוב הוא, שאם תתקבל ההצעה אולי היא תהווה צעד קטן ראשון, לקראת סלילת דרך חדשה להחלשת הפקידות הבכירה באגף התקציבים. שאלה החשובה לא פחות, ואולי אף יותר, היא האם המעגלים הביקורתיים בישראל יבינו את חשיבות השליטה של פקידות האוצר לקידום תהליכי ההפרטה של החיים החברתיים, ויפעלו בהתאם – או שמא שוב תופקר המערכה ותוחמץ הזדמנות לשינוי.

*סטודנט באוניברסיטת ת"א וחבר הפורום למען ההשכלה הציבורית – www.publiceducation.org.il

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אילן תלמוד

    השילוב בין אידיאולוגיה שטחית ניאו-ליברלית, בורות משוועת בכל הקשור למוצרים ציבוריים בכלל ואקדמיה בפרט — יחד עם הבריונות האלימה של פקידים שחצנים ושרים, מפירי חוק ויוצרי הסדרים בלתי דמוקרטיים — הוא קטלני בכל שטחי החיים.

  2. איילה סבאג מרציאנו

    את "להקת" האוצר מנהלים נערים שקורצו עיגולים זהים מחומרים קפטילסטיים וגזעניים. ההשכלה הגבוה היא אחד התחומים היותר חשובים ומכריעים כיצד יראה דור העתיד ואם אני מביטה פנימה עמוק יותר מי כן יוכלו ללמוד בחו"ל או להמשיך וללמוד בארץ בדרישות הגבוהות העליתות ומי הם רוב העליתות: האשכנזים העשירים כלומר לרוב המזרחיים אין סיכוי וחצי סיכוי ללמוד בתנאים הללו. גם אם הם יעבדו בכל רגע פנוי. בגדול: ממשלת ישראל, האוצר ונציגי העם ממשיכים לדכא ולהתגזען אל מול המוחלשים. לא מאפשרים לזרחיים להתקדם ומעוניינים להמשיך ולהנציח אותנו כחוטבי עצים ושואבי מים.
    לדעתכם מי שחשבו על התכנית הארורה הזו לא יודעים שאלה הם התוצאות וההשלכות???

  3. אורלי בנימין

    שני דיווחים על מה שארע ביום ד' בכנסת.

    האחד דיווח ב- ynet שאפשר ללמוד ממנו שהדרך להחלשות הריכוזיות והכוחנות באוצר ארוכה מאד

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3566072,00.html

    והשני דיווח מטעמה של העוזרת הפרלמנטרית של חיים אורון:

    בעקבות הדיון בהצעת החוק לחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, התחייב שר האוצר, במליאת הכנסת, כי הממשלה תדון במשבר בהשכלה הגבוהה בישיבתה הקרובה ותקדם את המו"מ עם הנציגים השונים הנוגעים בדבר. בשל כך, הסכים ח"כ אורון לדחות את ההצבעה על הצעת החוק בעשרה ימים, וזאת במטרה להעניק הזדמנות אחרונה להגעה לפתרון המשבר. במידה ולא תושג התקדמות, יעלה ח"כ אורון את הצעתו להצבעה לאחר ישיבת הממשלה.
    אנחנו רואים בדיון שנערך היום צעד חשוב, בו הכנסת הכנסת התלכדה היום בדרישה מהממשלה לפעול לסיום המשבר בהשכלה הגבוהה ולהגן על החופש האקדמי.
    ח"כ אורון ימשיך להפעיל לחץ על הממשלה עד לפתרון המשבר.

    בברכה,
    מור ביתן
    ע' פרלמנטרית לח"כ אורון

    מה אפשר להסיק מכל זה?
    שיש צורך בשליחת מכתבים רבים לחברי הכנסת לקראת הדיון שיחול בעוד עשרה ימים הקוראים להם לראות בענין, ענין של מאבק בדרך פעולתו באוצר ומעודדים אותם שלא לשתף פעולה עם שגרת המהלכים האנטי-דמוקרטים שלו.

  4. סמדר לביא

    הנה הקישור:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3566072,00.html
    הדמגוגיה המתבכיינת של אותם אלה, שדואגים למינוי שלהם בקו לוד-ניו יורק באיצטלה של איכות החברה בישראל ומחקר מדעי מאוסה. כמובן שקל הרבה יותר לשפוך חמלה אקדמית על תעסוקה פוגענית של נשים בירוחם או בספונג'ה של אוניברסיטת שייח' מוניס מאשר להתחיל לבער את נגע התעסוקה הפוגענית של האוניברסיטאות של אותם אלה, שהם חוטבי העצים ושואבי המיים שלהן, מה שנקרא, פרולטריון אקדמי משולל זכויות. איזה מזל שהרבה מהאבאמא של הפרולטריון הזה, ברובו אשכנזי, עומד על בסיס כלכלי יציב כדי להוות לשכת סעד פרטית לילדים שלהם המחלטרים ומחסלים את היצירתיות שלהם בשעות אפקטיביות המשולמות ע"י האוניברסיטאות והמכללות. אולי תתחילו כבר ברצינות לטפל בגזענות המובנית אל תוך הסגל שלכם? או שלפחות תחליפו תקליט משירי דיכאון וקיפוח לאיזה משהו ציוני יותר כמו "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה." הציבור לא תמך בכם בשביתה שלכם. לציבור נמאס מהיבבות שלכם. הציבור שמיסיו מממנים את הכנסים שלכם בפארקים לאומיים במערב קנדה, למשל, מרביתו אינו אשכנזי. רציתם קאונטרי קלב אשכנזי עם שפנפנות וכמה מזרחי כושי-כלב-קט ופלסטינים רפוסים על תקן הילידים הזועמים? אל תקראו לו אוניברסיטה. תקראו לו קאונטרי קלב עם שפנפנות והצגות של אינדיאנים ושחורים.
    לא יעלה על הדעת (בעצם, בישראל, בהחלט יעלה על הדעת) שתקציבי הענק של ות"ת הם ללא oversight. על תקציבי משרד החינוך, לפחות על הנייר, יש oversight. אבל במדינה בה אין שום איזונים או oversight לרשות השופטת, חבר-מביא-חבר אשכנזי/ת, אתם מצפים שיהיה איזה פיקוח על הרשות האקדמית – גם היא חבר-מביא-חבר אשכנזי/ת?

  5. עמית

    קראתי את התגובה המתלהמת – ואני חוזר ומדגיש: זהו האקלים המאפשר לחבורת הפקידים לחסל את ההשכלה הגבוהה.
    כאשר הבורות והביריונות המילולית חוגגות מעל כל גבעה ותחת כל עץ רענן – מיד ימצא מי שיקפוץ את ידו המונחת על ברז התקציב – כדי להעביר אתו לאותו פלח קטן המכונה האלפיון העליון.
    ונמצאת סמדר לביא ודומיה משרתות את העילית הכספית – שגם היא למרבה ההפתעה – אשכנזית ברובה המכריע.

  6. צחי לרנר

    אני מסכים עם כותב הכתבה

  7. יעני

    לא הצלחתי להבין: את טוענת שהסגל האקדמי אשם בהעסקה הפוגענית באוניברסיטאות בגלל שיש לו תקציב נסיעות לחו"ל?

  8. משה

    מעניין מה היה קורה לכל מחשבת הקיפוח המזרחי בלי הסגל הבכיר שמשמר אותה ומחולל אותה ועושה עליה קופה.

  9. יואש

    מדוע לא תוצג דרישה מעל גבי אתר זה לפרסם במלואו את הדוח של תקנים, שכר, מספרי מרצים קבועים, דוקטורנטים, מורים מן החוץ ותנאי שכרם כפי שמופיע בדוח שנגנז על ידי המל"ג וות"ת ושצוטט לפי צרכיו של שר האוצר???
    חשיפת הפרטים לאור השמש תוכל לחטא הרבה "מיקרובים" ותתן הזדמנות לאוניברסיטאות להסביר את עצמן וכיצד האוצר הורס את מערכת ההשכלה הגבוהה.

  10. אורלי בנימין

    כל הכבוד לסמדר לביא שלומדת מפקידות אגף התקציבים באוצר ומייצרת כבר עכשיו את המלל
    שיסדר לה משרה כיועצת בכירה לאגף. האמת, הם לא תמיד זוכרים שם את עיקרי הניאו-ליברליזם
    וטוב עושה סמדר לביא שמזכירה להם שאם במקרה יש בעיה בשרות חברתי עדיף לחסל אותו מאשר
    להתמודד עם הבעיה.

    כן, זה קורה לפעמים, שהוגים שעסוקים בחשיבה ביקורתית על ההתנהלות הממסדית, עסוקים כל כך
    בחשיפת העוולות שהשרותים החברתיים יוצרים וגורמים, שהם חוברים לאבירי ההפרטה וקוראים לפרק
    את אותם שירותים חברתיים. אבל זכרו, בזמן שהיינו עסוקים בלבקר את מדינת הרווחה ולהצליף בה בשוט הדיכויים החברתיים שהפעילה והעצימה, לא היינו שם לבקר את התהליכים שפרקו והחלישו אותה ואת האיגודים המקצועיים ששמרו עליה – גם הם מושא חשוב לביקורת על שיעתוק של דיכויים חברתיים. והתוצאה הפוליטית של כל המלל הביקורתי הזה ידועה: הקצנת הפערים המעמדיים והתעצמות מסחררת של הקפיטליזם החזירי ומלחמתו באלו המתאמצים לפרנס משפחות בתחתית הסולם החברתי

    כתבתי ואני מוכנה כמובן להעביר לקריאה טקסט שמבהיר איך ניאו-ליברליזם
    בצורתו הרווחת כמדיניות ציבורית המונחית על-ידי עקרונות הוושינגטון קונצנזוס הוא
    הכפלה ושילוש של כל מבני הדיכוי בחברה : המגדרי, הגזעני, הלאומי וכמובן המעמדי. אבל הנקודה הזו
    שולית, מסתבר, לפי סמדר לביא: אם אפשר לחבוט במרצים , קדימה בואו נעשה זאת. נחבור לאוצר ונמוטט את המערכת. מה אכפת לנו שהסיכוי להפלייה מתקנת מצטמצם ככל שהמלחמה על פחות תקנים קשה יותר.

    אני האחרונה שתכחיש את גזענותה של מערכת ההשכלה הגבוהה אבל הפרטה לא מפחיתה גזענות. היא מקצינה אותה
    היא חוסמת הרמטית יותר את ערוצי הכניסה בפני מזרחיים וערבים מזרחיות וערביות. מה שעושה תהליך קיצוץ התקנים בתוך מחלקות בפועל זה להחליש את עמדת הכוח של הפועלים נגד גזענות בגיוס ולצמצם מאד את הסיכוי שישמע קולם של אלו התובעים ייצוגיות הוגנת יותר לקבוצות באוכלוסיה בתהליכי הגיוס. אבל, כן, אני יודעת, העובדות האלה הן לא רלוונטיות …

  11. RS

    בעצם את טוענת שהגברת התחרות על מעט התקנים שנשארו מחזקת את אלו שמלכתחילה נמצאים בעמדה טובה יותר כדי לקבל את התקנים הללו.

  12. סלים בריק

    הרבה אנשי אקדמיה חשים תסול ב ובצדק, לנוכח התנהגות הממשלה המחפירה, התנהגות המאיימת על יסודות ההשכלה הגגבוהה בישראל. לחוש תסכול זה מובן, להיות מופתעים, הרבה פחות. מזה שנים קרנה של ההשכלה הגבוהה בירידה, בעיקר בשל תפיסת "מגדל השן" והניכור שהאקדמיה הישראלית משדרת לחברה.
    לא זאת ועוד. האקדמיה הישראלית היא עדיין מעוז האפלייה נגדד שכבות חלשות, תושבי פריפריה ובעקיר נגד הערבים. מאפייניה תואמים את מאפייני האליטות המסורתיות, והיא ממוקמת במרכז, הרחק מהפריפריה העזובה ושכוחתנ האל.
    אולם מעבר לכך, בל נשכח שהאקדמיה הישראלית היא התזמורת המנגנת את אותה סמפוניה מאוסה של קפיטליזם וכלכלת שוק. הניגון מצוין, המוזיקה צורמת. מדינת ישראל אימצה באופן דוגמטי, חסר שמץ של ביקורתיות ואף עיוור, את התפיסות הקפיטליסטיות, את הצורך "לתת לקטר ולא לקרונות" ושאר דברי הבל שמגדילים את הפערים החברתיים בקצב מבהיל וממקם את ישראל בין המדינות הקיצוניות מבחינת הפערים החברתיים. האקדמיה אחראית גם לפס הייצור של העיתונאים הכלכליים שרובם ככולם מדקלמים, לעיתים בבורות מדהימה, את דבדרי ההבל בזכות כלכלת שוק, והס חלילה מלהזכיר סוציאליזם או מרקסיזם. מעטים מאוד מבין הכתבים המשפיעים על הכלכלה מאמצים גישות ביקורתיות, למרות שהשיטה מביאה כל העת להידרדרות החברה ולהקצנה בפערים.
    כאיש אקדמיה, לעולם לא יהיה בי שמץ של שמחה לאיד. להפך, אילו הייתה לי השפעה כלשהי (ואינני סבור שיש לי השפעה, מה עוד שאני ערבי רחמנא לצלן), הייתי עושה הכול למען הבראת האקדמיה ושגשוגה. זה אינטרס עליון למדינה ולחברה, ולא נושא למותרות או ניסויים. אולם משבר זה אכן ראוי שיביא לשינויים בתפיסות הדוגמטיות בחוגים לכלכלה, מדיניות ציבורית ומנהל.
    היום שמחתי לקרוא שאפילו אדם בשם סילבן שלום (שהיה שר אוצר) נזכר במצוקת הפריפריות ומצא אומץ אף לדבר על האפלייה של הפריפריה ואפילו הערבים (כאילו הוא לא היה בעצמו חלק מפס הייצור של מדיניות אכזרית זו), אולם מי יודע? אולי מעז יצא מתוק וכוחות חברתיים יתחילו להתגבש לכדי תגובה הולמת להרס השיטתי הזה של כל חלקה טובה בחברה בשם טובת הכלכלה ומניעת "פריצת מסגרת התקציב" ושאר דברי ההבל?
    אינני מוצא סיבות לאופטימיות, אולם מוכרחים לא לשקוע לפסימיות ולעשות מעשה.

  13. שמאלני

    לידיעתך,
    אני סטודנט שלומד באוניברסיטת תל אביב עם סטודנטים: אשכנזים, מזרחים, עולים, ותיקים, נשים, גברים וכו'… כולנו במדעי הרוח מובילים מאבק משותף נגד הקיצוץ וההרס שזורע האוצר והממשלה. האוכלוסייה הלומדת באונבירסטאות היום הרבה יותר מגוונת מזו שלמדה לפני 30 שנה, ודווקא הקיצוצים יחמירו את המצב כך שרק האוכלוסיות החזקות יוכלו ללמוד. הערה נוספת היא שהחוקרים והמרצים טסים לחו"ל על מנת להפגש עם הקולגות שלהם, ולעבוד על מחקר ולא לרבוץ בקאנטרי קלאב.

  14. סמדר לביא

    אורלי יקרה – במקום לדבר גבוהה גבוהה על ערכים נמלצים וכו' אשמח לדעת
    1. מי מפקח על תקציבי הות"ת והמל"ג? אם בכלל? מה מערכת האיזונים השלטונית בין הות"ת והמל"ג לכנסת, לממשלה ולמערכת המשפט? לאיזה מפלגות פוליטיות משתייכים חברי הות"ת והמל"ג? מה הקשר של השיוכים הפוליטיים הללו לאליטות ה"ישנות" (קרי, עטיני הפרה המפא"יניקית?)
    2. מה היחס בין תקציבים אלה לבין תקציבים של חינוך מגיל שנתיים ועד 18? מי קובע את היחס בין תקציבים אלה לבין שאר תקציבי החינוך במדינת ישראל?
    3. מדוע אין שקיפות של תקציבי המל"ג והות"ת? מדוע הציבור לא יכול לעיין במאזנים של המל"ג והות"ת?
    4. מדוע חוק חופש המידע אינו חל על האוניברסיטאות בישראל? האם החלת חופש המידע על האוניברסיטאות בישראל באמת תפגום בחופש האקדמי?
    5, מה הם הקריטריונים למינויים אקדמיים? מדוע חל עליהם חסיון, ואנחנו רק יודעים רק שרוב המזרחים והפלסטינים לא עומדים בקריטריונים למצויינות הנדרשים ממינויים אקדמיים?
    6. מה הם הקריטריונים לקידום אקדמי? איך הם משתלבים במספר שעות העבודה לשבוע מול התגמול הכספי?
    7. כמה כסף במספרים מוחלטים מוציאה האוניברסיטה על טיולי חו"ל של החוקרים (קרי, מה שנקרא "קשרי מדע")? מה ההצדקה שלהם? כמה כסף במספרים מוחלטים מוציאה האוניברסיטה על שירותי תרגום ועריכה של מרצים? למה הצ'ופרים האלה שמקבלים אנשי הסגל הקבוע אינם חלק אורגני ממשכורתם הממוסה, אלא מתקראים "קריטריונים" ואינם ממוסים כהכנסה רגילה?
    8. נסיעות לכמה כנסים בינ"ל בשנה מממנת לכם האוניברסיטה?
    9. מה הם הקריטריונים לחופש אקדמי בישראל? מה הקשר שלהם לצידוד בעמדות פוליטיות ציוניות?
    10. מה מצבת התקנים של האוניברסיטאות בישראל?
    11. מה היא מפת יחסי החיתון, השארות והשכנות הגיאוגרפית של הסגל האקדמי בישראל?
    12. מה הם תנאי תיקצוב שנות השבתון שלכם בחו"ל?
    13. למה בנוסף על המשרות שלכם באוניברסיטאות, אתם גם מחלטרים במכללות או באוניברסיטאות אחרות? שהרי אין זה מקובל בעולם האקדמי המערבי אליו עיניכם נשואות.
    14. מה הם הקריטריונים לקשר של האקדמיה עם הקהילות המממנות אותה ממיסיהם?
    15. מדוע למרבית הדיסציפלינות בישראל אין קוד אתי למחקר? ולמרבית האוניבריסטאות אין פרוצדורות להגנת הנחקרים/ות?
    יש עוד הרבה שאלות ענייניות שבמקום לענות עליהם בצורה מסודרת הסגל האקדמי מייבב על השחתת הגניוס הישראלי לתקשורת. כל עוד אין תשובות ענייניות לשאלות אלה, שניתן לאמתן עם מימצאים אחרים, דיבורי הגבוהה גבוהה שלך הם ספין מצפוני.

  15. גיל סבן

    1. על המחקר של ישראל בלכמן שמעת? .
    2. יש מצב שגם לפני הניאו-ליברליזים היו אפילו פחות מרצים מזרחיים וערבים?
    3. יש מצב שהעובדות שלך לא נכונות?

  16. רועי בל

    אני מבקש להשיב בקצרה לשתי התגובות לאורלי בנימין, הכוללת סדרות של שאלות חצי רטוריות המופנות אליה. מעבר לטון הכעוס, נראה לי שהטיעון בשתי התגובות הוא בעיקרו כזה – האקדמיה גרועה מהרבה סיבות, ולכן לא צריך לתמוך במאבק להצלתה.

    חשוב לדעתי לומר, שלמרות הבעיות הרבות – שאורלי גם ציינה בתגובתה – אשר קיימות באקדמיה גם במנותק מתהליכי ההפרטה והניאו-ליברליזציה, קיים ערך רב ביותר לקיומה של אקדמיה ציבורית כלשהי. רק כך ניתן לבצע מחקר בסיסי ותיאורטי במדעים השונים, כולל רוח וחברה, ורק כך ניתן לייצר ביקורתיות על הסדר הקיים, במגוון רמות ומישורים. אם מוסכם שאקדמיה ציבורית חופשיה מהתערבות ממשלתית במחקר היא חיונית, הרי שנשאר לבדוק מה יש לעשות עם המערכת האקדמית הנוכחית.

    כאמור, אין ספק שהאקדמיה הישראלית נגועה בהרבה בעיות, אך על אף בעיות אלה, זה מה שיש, וברור שלא ניתן להקים מן החורבות מערכת חדשה, משופרת ונקייה מעיוותים, שתהיה בה בעת ציבורית ואיכותית. הרס האקדמיה הציבורית לא יהיה זמני אלא קבוע, כפי שאנו רואים במקומות אחרים בעולם. ברגע שהאוצר יניח את ידיו על הברז הפנימי של התקציבים בתוך המערכת – מצב עניינים שקורה במידה לא מעטה כבר כעת – הוא לא יוותר, וישלים את המהלך הניאו-ליברלי שלו בכך שמצד אחד יגבש שליטה מוחלטת של הבירוקרטיה הממשלתית במחקר שעוד יישאר במימון ציבורי, ומצד שני יכניס את המוסדות להשכלה גבוהה לשוק הפרטי כתאגידים (שוב, זהו במידה רבה המצב היום), אשר מנוהלים כלכלית. המחקר האקדמי ייחנק כתוצאה מהבירוקרטיה הרבה שעניינה מדידת האיכות האקדמית באופן כמותי – וראו המצב בבריטניה – והשוק הפרטי ישתלט על המחקר בתחומים רבים יותר ויותר, ושוב אומר שכבר כיום זה המצב בדיסציפלינות מסויימות.

    לכן לדעתי אין מנוס ממאבק למען המערכת הקיימת על מגרעותיה, מתוך כוונה לתקנה הן תוך כדי המאבק והן כחלק ממטרותיו. מכאן, שעם כל החשיבות שיש בשאלות שהוצגו, התשובה עליהן לא משנה לגבי העניין הקונקרטי של המאבק על קיום האקדמיה הציבורית.

  17. עמית

    לכך כל המקופחים למיניהם – גם הערבים, גם המזרחיים – כל המשליכים בוץ על האקדמיה בשם האפליה הנוהגת שם – זהו הסיכוי היחיד להשגת מידה רבה יותר של שוויון.
    מי שסבור כי טיפוסים בשם סלבן שלום יביאו את השוויון, שוגה בחלומות. אלו עושים רק לעצמם.
    לבד מהערך המוסף הרוחני והמדעי – באקדמיה צומחים הזרעים שיביאו למהפכה. משם יוצאות התיאוריות של חלוקה נכונה, של שוויון חברתי ועוד.
    תקנו את הליקויים…
    הצטרפו לאקדמיה…
    אך בשום פנים אל תתנו לאלו הרוצים להרוס אותה – יד עוזרת.
    הרעיון של ריסוק האליתות לא יביא את המקופחים למקומם – אלא רק מדכאים אחרים גרועים פי כמה.

  18. יואש

    טוב שהעלית שאלות קונקרטיות חשובות ולא האשמות כלליות ושבלוניות(שחלקן נכונות). חשוב שהמידע יהיה גלוי ונגיש לכל. זה יאפשר בקרה נאותה יותר והתיחסות מתוך ידע לפעילות האוניברסיטאות ולכוונות הפוליטיקאים כמו בראון, "סטיב" (המזרחי לעילא) ואלו שיבואו אחריהם: ה"ביבים" ודומיהם שמריחים בחירות מתקרבות.

  19. אורלי בנימין

    העובדות שלי לא נכונות.

    לא נכון שמדיניות התקצוב חמסה לאוניברסיטאות 800 תקנים והביאה את האוניברסיטאות למצב משברי שבו לא ניתן ללמד עוד ולא נכון שאגף התקציבים באוצר הוא המנסח העיקרי של המלצות ועדת שוחט. לא נכון גם שחבר בכיר באגף התקציבים, רשמית לשעבר, חבר בועדת שוחט והיה המנסח הראשי של מסמך האוצר שעליו מתבססות המלצות ועדת שוחט. לא נכון גם שקובי הבר , אותו חבר מפורסם בועדת שוחט דחה תוכניות קלות לביצוע בעלות מינימום לאפשר קליטה של מדענים חוזרים (בעגה המקובלת – תופעת "בריחת המוחות") . לא זה לא נכון. ואם מישהו ינסה לומר דבר כזה על קובי הבר, שידע שזה פשוט לא נכון. קובי הבר בעצם מחוייב לדמוקרטיה ולהליך משא ומתן פתוח בכל מה שקשור להשכלה הגבוהה. וכן, כמוהו גם כל אנשי אגף התקציבים באוצר

    ועוד רשימת עובדות לא נכונות
    מי מפקח על תקציבי הות"ת והמל"ג? – אגף התקציבים באוצר

    מהי מערכת האיזונים השלטונית בין הות"ת והמל"ג לכנסת, לממשלה ולמערכת המשפט?
    לפי מה שראינו ביום ד', אין אחת. הכנסת תובעת מעורבות בהעברת כספים ושר האוצר עוצר את הדיון.
    בשבוע הבא נוכל לראות עוד סיבוב כזה

    לאיזה מפלגות פוליטיות משתייכים חברי הות"ת והמל"ג? מה הקשר של השיוכים הפוליטיים הללו לאליטות ה"ישנות" (קרי, עטיני הפרה המפא"יניקית?) – חברי הות"ת והמל"ג משוייכים פוליטית לאליטות כלכליות ופוליטיות דשנות ולפעמים אין להם כל קשר לעולם האקדמי וזאת משום שמאז ועדת מלץ, האוניברסיטאות מוגדרות כעמותות אוטונומיות

    היחס בין תקציבים אלה לבין תקציבים של חינוך מגיל שנתיים ועד 18? מי קובע את היחס בין תקציבים אלה לבין שאר תקציבי החינוך במדינת ישראל? לא הציבור. לא הליך פתוח. אגף התקציבים באוצר שולט בתשובות לשאלות האלה באופן ריכוזי וכוחני

    מדוע אין שקיפות של תקציבי המל"ג והות"ת? מדוע הציבור לא יכול לעיין במאזנים של המל"ג והות"ת?
    משום שאין שקיפות בשום הליך שמובל על-ידי אגף התקציבים באוצר

    מדוע חוק חופש המידע אינו חל על האוניברסיטאות בישראל? האם החלת חופש המידע על האוניברסיטאות בישראל באמת תפגום בחופש האקדמי?
    איני יודעת את התשובה לשאלות אלו. אבל ברור לי שהפרטה מצמצמת חופש מידע וחופש אקדמי ולא להיפך

    מה הם הקריטריונים למינויים אקדמיים? מדוע חל עליהם חסיון, ואנחנו רק יודעים רק שרוב המזרחים והפלסטינים לא עומדים בקריטריונים למצויינות הנדרשים ממינויים אקדמיים?
    אינסוף ספרות סוציולוגית עסקה בשאלת המיון לתוך ארגונים, הצביעה על סוגיה ההומוקרטיה – שלטון הדומים, הצביעה על סוגיית הרשתות החברתיות ומי בתוכן ומי לא ועסקה במפורט בתהליכים המאפשרים לחברי אליטות להציג עצמם ולהראות מיומנים יותר ובקיאים יותר. האם התהליכים האלו מנציחים הפלייה? ברור. האם הפרטת האוניבריסטאות ועצירת התקציבים, יאפשרו צמצום ההפלייה? לא נראה לי. רועי בל צודק. אוניברסיטאות ציבוריות מנגישות את משאב ההשכלה הגבוהה יותר מאוניברסיטאות מופרטות.

    מה הם הקריטריונים לקידום אקדמי?
    המון פרסומים. במונחים מכומתים: שני פרסומים לשנה.
    איך הם משתלבים במספר שעות העבודה לשבוע מול התגמול הכספי?
    כשאת מקודמת על בסיס מה שהצלחת לפרסם, הבמות שהצלחת לפרסם בהן וההמלצות שהשגת לערכה של העבודה, וכן, תקציבי מחקר שגייסת וגם מספר הפעמים שעבודתך צוטטה, כשזה מצבך, כלומר, כשאת כל הזמן תלויה בחוות דעתם של שופטים מחו"ל עלייך ועל ערכה של מה עבודתך, שעות העבודה השבועיות שלך הן 7*24 וזה משום שאת כל הזמן שאובה למשימה הזו. יש אנשים שנהיים חולים מאד בתהליך הזה ותחת הלחץ האדיר הזה שבו קריטריונים כמותיים שמתאימים לעבודה במעבדה בביולוגיה או גנטיקה, מיושמים עלינו, אנשי מדעי החברה והרוח

    כמה כסף במספרים מוחלטים מוציאה האוניברסיטה על טיולי חו"ל של החוקרים (קרי, מה שנקרא "קשרי מדע")? מה ההצדקה שלהם? כמה כסף במספרים מוחלטים מוציאה האוניברסיטה על שירותי תרגום ועריכה של מרצים? למה הצ'ופרים האלה שמקבלים אנשי הסגל הקבוע אינם חלק אורגני ממשכורתם הממוסה, אלא מתקראים "קריטריונים" ואינם ממוסים כהכנסה רגילה?

    הטיולים לחו"ל , כמו שסמדר מכנה אותם, הם דרך לפגוש ולעבוד עם אותם שופטים מחו"ל שאמורים להעריך את עבודתך. אם את משתמשת בכסף הזה כמו שצריך, יהיו לך מעט טיולים והרבה עבודה.

    נסיעות לכמה כנסים בינ"ל בשנה מממנת לכם האוניברסיטה? זה תלוי איפה הכנס ולכמה ימים הנסיעה וכמה שכנעת את האוניברסיטה בחשיבות הפגישות שאת מתכננת. שוב, הנקודה החשובה היא שאם את לא עושה את זה כמו שצריך, לא תוכלי ברגע הקריטי לגייס את ההערכות החיוביות על עבודתך ותיוותרי בחוץ.

    בקשר לשירותי תרגום ועריכה, לא מספיק. את רוב הכסף הזה צריך לגייס מקרנות מחקר בתקופה של הפרטה. הצ'ופרים אינם ממוסים משום שהאוניברסיטה, בעקבות אימוץ ועדות מלץ ווינוגרד, עסוקה בשאלה, איך לפתות אנשים מסויימים , כלכלנים ואנשי מחשבים בדרך כלל, לעבוד באוניברסיטה ולא בחברות פרטיות שמשלמות יותר טוב. זה אגב, אחד הביטויים של ההפרטה

    מה הם הקריטריונים לחופש אקדמי בישראל? מה הקשר שלהם לצידוד בעמדות פוליטיות ציוניות?
    אני חושבת שהחופש האקדמי בישראל נתון תחת מתקפה מאסיבית מאז קומן של האוניברסיטאות ושהסוגיה הזו תחמיר בתנאים של הפרטה שבהם יותר ויותר אנשים מחוץ לאקדמיה יתערבו בשיקולים של מינויים והערכת פרסומים

    מה מצבת התקנים של האוניברסיטאות בישראל?
    ובכן המצב הוא שכרגע חסרים לאוניברסיטאות בין 800 ל- 900 תקנ ים בכדי להגיע למצבת תקנים שהיתה נכונה בתחילת שנות ה- 90 עת החלו הקיצוצים וההחרמות של התקנים ממחלקות. במיוחד חסרים תקנים להעסקת סגל אקדמי זוטר כלומר מתרגלים.

    מה היא מפת יחסי החיתון, השארות והשכנות הגיאוגרפית של הסגל האקדמי בישראל?
    שאלה מעניינת. איני יודעת עליה את התשובה. עדיף להציע את זה כפרוייקט למ.א. של סטודנטית. אבל סמדר, אולי די כבר עם העסק הזה שכל אחד באקדמיה יש לה בעל פרופסור שמסדר לה סידורים. הנה תראי את המחלקה שלנו. אנחנו עשר נשים: אחת נשואה לפרופסור אך בעצמה עדיין אינה פרופסורית. חמש גרושות שלא היו נשואות לאנשי אקדמיה מתוכן אחת פרופסורית. ארבע נשואות לאנשים מחוץ לאקדמיה בעלי השכלה פורמלית נמוכה משלנו אף אחת לא פרופסורית. די כבר עם הסיסמא הנבובה הזו שלא עשינו כלום בזכות עצמנו.

    מה הם תנאי תיקצוב שנות השבתון שלכם בחו"ל?
    לא חשבתי שזה מותנה. בכל שנת עבודה, מרצה תקני צובר שני חודשי שבתון ומשמעות הדבר היא שאנחנו יכולים לצאת לשבתון בכל שנה שביעית. כמי שעומדת לפני שנת שבתון (בארץ) אני יכולה לומר, שהשבתון הכרחי מול החלום לעמוד בדרישות הפרסום מאיתנו. באופן יומיומי את בעצם רועדת מול הידיעה, שלא באמת תעמדי בציפיות של הקידום הבא
    ובתוך רגע תוכרזי "עץ מת" או משהו דומה. שכחתי את הביטוי. כשאת בתוך הקלחת הקשה הזו, שנת שבתון לא נראית לך הטבה אלא כורח. תביעה. אתגר עם עונש על אי עמידה בו.

    למה בנוסף על המשרות שלכם באוניברסיטאות, אתם גם מחלטרים במכללות או באוניברסיטאות אחרות? שהרי אין זה מקובל בעולם האקדמי המערבי אליו עיניכם נשואות.
    חלק מחלטרים. וזה משום שהרבה אנשים מרגישים שמרמת ההכנסה באוניברסיטאות אי אפשר לפרנס בית. זה במיוחד נכון על אנשים שאין להם משאבי הון ונכסים שהועברו בהעברה בין-דורית. זה נכון על אנשים שמתגרשים וצריכים להתחיל לפרנס שני בתים ממשכורת אחת לא מאד גדולה. וזה נכון על אלו הכורעים תחת נטל המשכנתא והחד הוריות והצרות האחרות של הקיום היומיומי.

    מה הם הקריטריונים לקשר של האקדמיה עם הקהילות המממנות אותה ממיסיהם?
    וואווו היה טוב אם היו כאלו. כרגע ההנחה היא שעצם האיפשור של רכישת השכלה גבוהה זה סוג של קשר ראוי וזה יכול היה להיות קריטריון לא רע ובהחלט חשוב היה לצרף אליו אחרים

    מדוע למרבית הדיסציפלינות בישראל אין קוד אתי למחקר? ולמרבית האוניבריסטאות אין פרוצדורות להגנת הנחקרים/ות? עכשיו דווקא יש תנופה בכל הסוגיה הזו ובשנה האחרונה כל מחלקה, לפחות באוניברסיטה שלי חוייבה לפתח קוד אתי. יתכן שפעולה פוליטית שנעשתה בסוגיה זו, עזרה.

    מקווה שעניתי יפה. סליחה שהעובדות שלי לא נכונות. ואני לא נגד ספין מצפוני. זה יותר טוב מכמה ספינים אחרים שאנחנו עדים להם. אני חושבת שלהטיח בכל המרצים את האשמת השחיתות זה פשע. פשע נגד מדינת הרווחה. פשע נגד העבודה המאורגנת. פשע נגד הסיכוי של רבים להנות מאוניבריסטאות ציבוריות. מדוע? משום שאת כל המהלכים שעושים אגף התקציבים באוצר והחשב הכללי נגד מדינת הרווחה, נגד השירותים החברתיים ונגד העובדים המאורגנים , הם עושים בחסות הרטוריקה של המאבק בשחיתות. ואני חוזרת על טענתי שכל הכבוד לסמדר לביא שיודעת להזין את הניאו-ליברליזם בדיוק במזון שהוא זקוק בכדי לקדם את עצמו.

  20. RS

    "…וברור שלא ניתן להקים מן החורבות מערכת חדשה, משופרת ונקייה מעיוותים, שתהיה בה בעת ציבורית ואיכותית."

    זה בדיוק השקר הניאו-ליברלי. כאילו שבמערכות כלכליות אין אינטרסים ואין פוליטיקות. מספיק שנבחן מי הם אילי ההון הישראלים ומי הם הבכירים במשק הישראלי הפרטי, ונראה ששם האפלייה והשחיתות החברתית גבוהה עשרות מונים. העניין הוא, ששם אין שום סיכוי שהדבר ישתנה כי אין שום פתח למוביליות, ולעומת זאת, האוניברסיטאות בגלל עצמאותן (לכאורה – המצב אינו סטטי) ומפאת היותן מוסד ציבורי פתוחות לשינויים חברתיים שיתכן ולוקחים זמן רב, אבל הם מתרחשים.
    הניאו-ליברליזם מנסה להכריז על מערכותיו כ-"נקיות" ו-"אובייקטיביות" אבל הדבר רחוק שנות אור מכך ומספיק ונבחן מי הנהנים ביותר מהאידיאולוגיה הקיצונית הזו, כאן ובארה"ב שלכאורה אמורה להיות יותר רב-תרבותית ויעילה מאיתנו.

  21. אוקטן

    שיעור הנשים בקרב המליונרים בישראל (30%+ אם אני זוכר נכון) גבוה יותר משיעור הנשים בקרב הפרופסורים (11%).

  22. RS

    "שיעור הנשים בקרב המליונרים בישראל (30%+ אם אני זוכר נכון) גבוה יותר משיעור הנשים בקרב הפרופסורים (11%)."

    וכמה מהנשים המיליונריות האלו לא בעלות קשרי ייחוס לגברים מיליונרים? כמה הם "יזמיות" (כמו שהאמריקאים אוהבים).

    איזה כיף שאפשר להביא נתון צר ביותר ולקבוע עובדה. גם אני רוצה!

  23. אוקטן

    הבאתי את הנתון קודם כל בשביל האירוניה. ברור שסיכוייה של אשה בישראל להפוך לפרופסורית גבוהים יותר בהרבה מסיכוייה להפוך למליונרית. יתר על כן, המליונרית הישראלית הראשונה שקופצת לראש היא שרי אריסון, שבכלל ירשה את הונה מאביה.

  24. איתן

    אסור להעביר להשכלה הגבוהה פרוטה נוספת לפני שנדע לאן הולך הכסף. נמאס מהשחיתות האוניברסיטאית המעניקה על חשבוננו תנאים שבן תמותה רגיל יכול רק לחלום עליהם במקום עבודתו. הם מלמדים שלוש שעות בשבוע ואחר כך זקוקים לחודשיים שבתון עבור כל שנת לימוד. האם אנחנו חיים באותה מדינה??? מה קורה כאן? טוענים שקציני צהל נשחקים ועליהם לצאת לגמלאות בגיל 40 אבל מרצה בגיל 60 זקוק לשנות שבתון כאשר הוא חלוד לחלוטין ובמושבו רק מעכב קידומו של מרצה צעיר שברוב המקרים מעודכן ממנו ותרומתו האקדמית עולה על שלו. ישראל חוששת מבריחת מוחות. לאילו מוחות הכוונה? ברור שהצעירים ינסו מזלם בחול ובצדק כאשר האוניברסיטאות סתומות בשברי הכלי הטפילים אוכלי לחם החסד המתפרנסים על חשבון תקציב המדינה כדוגמת תלמידי הישיבות. ובצר לנו אנו נאלצים לשים יהבנו על קומץ כלכלנים שמכנים נערי אוצר בתקוה שיהיו לנו לפה. רק אל תפחידו אותנו בנהירה לאוניברסיטאות זרות. שם לא יושבים טפשים והם בוחרים את הטובים ביותר. ויש לי חדשות עבורכם – את דברי החוכמה והדעת של המרצים הנרפים שיכתבו בגולה הדוויה נוכל לקרוא בכל מקום . די לחרפה!

  25. סמדר לביא

    למרבה הצער, התשובות שלך שבלוניות, כלליות, ואינן ניתנות לאימות. או בלשון פשוטה יותר – זריית חול בעיניים על ידי יצירת מראית עיין ש"הכל תקין", והאשמת נערי האוצר.
    לדוגמא: הקואליציה המזרחית-פלסטינית נגד אפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית לא הצליחה להשיג ולו שמץ מהמידע שאת טוענת, שניתן להשיגו מהאוצר. הודיעו לנו, שאת הנתונים אנחנו צריכים לקבל מהמל"ג והות"ת. על המל"ג והות"ת , כמו על האוניברסיטאות, לא חל חוק חופש המידע כי זה אמור לפגוע בחופש האקדמי. אם ברצונך להיות צמודה לעובדות, אנא הביאי הוכחות אמפיריות לכל טענה וטענה שאת מעלה. זה לא קונץ לקחת את השאלות שלי ולחרטט תגובה שאמורה על פניו לסבר את העיין הקוראת.
    בנוגע לפרסומים, ועידות, תקציבי מחקר וכו', אני מפנה אותך לפרסומיו של ד"ר יעקב ברגמן על יצירת מראית העיין של איכות מדעית על חשבון בזבזנות של כספי ציבור. אגב – היות שהוא מנסה לנקות את האורוות של האקדמיה הישראלית מבפנים, קידומו נמנע.
    בנוגע לקוד אתי – מעניין שהאוניברסיטאות בישראל קיימות כמה וכמה עשורים, ורק עכשיו הן מתעוררות לדון בנושא. בכמה נחקרים/ות פגעו האוניברסיטאות עד כה?

  26. סמי ארגון

    ושוב אנו מבכים על מר גורלינו, ומתווכחים, ומתפלספים. אני לא אומר כי זה כולו ברכה לבטלה, אולם, הייתי מציע לנסות ולהיות יותר פרקטיים, ליזום, לעשות משהו, לנסות לעצור את שלטון הרוע הזה.
    הצעתי היא פשוטה: במידה ואין כאן מבחינת לשון הרע, אולי כדאי להציע לעתונאים ולכל יודעי דבר לפרסם את שמם, פעילותם, התנגדויותיהם וקוצר ראייתם של כל "נסיכי" האוצר שבפקידות הבכירה של משרד. יש לחשוף את קלונם, את תפיסתם הקפיטליסטית הדורסנית, את השתחוויותיהם לבעלי ההון והשררה, ואת קשרם הגורדי לאלף ומשהו המיליונרים בארץ, כאילו רק הם קיימים פה. יש להצביע על יוזמותיהם שלהם ועל תרומתם השמנה למצב החברתי-כלכלי בארץ, כדי שלא יסתתרו להם מאחורי השר ("המושחת") שלהם, או מאחורי החלטותיה האומללות של הממשלה. הגיע הזמן שנכיר אותם ונחרים אותם אחד אחד.
    כל מי שיש לו רעיון נוסף, או פיתוח ותוספת לרעיוני מוזמן להציע, להגיב, לפסול, לתמוך………

  27. רועי בל

    זו ללא ספק הדרך היחידה – אקטיביזם. אתה בהחלט מוזמן להצטרף לפורום למען ההשכלה הציבורית, ולקחת חלק במאבק הזה על קיומה של אקדמיה ביקורתית ומעורבת חברתית בישראל.

    http://www.publiceducation.org.il

  28. לסמדר

    אנא הביאי הוכחות אמפיריות כי הפרטת החינוך הגבוה תשפר את מצבן של הנשים, המזרחיים והערבים.

  29. יואש

    סמדר ,מדוע את כה מהירה לחלוק ולא קשובה למסרים המגיעים אליך ואלינו מאורלי ואחרים שחשים כמוך את הצורך בשמירת החופש האקדמי והחינוך הציבורי יחד עם יותר פתיחות ושקיפות ציבורית.? התשובות של אורלי נראות לי נכונות מאד מהמקום בו היא נמצאת כאיש סגל באקדמיה, שרואה את התהליכים שמתרחשים סביבו. בפועל משכורות "נערי האוצר" ותנאיהם, עולים בהרבה על שכר המרצים באקדמיה להוציא אולי חלק קטן מבכירי האוניברסיטאות שנושאים בתפקידי מפתח עתירי שכר. גם הקריירה הצפויה לאותם נערים ש"מנערים "את האקדמיה כיום ,קשורה למשפחות ההון הגדול ולעסקים הגדולים לשם הם נשאבים ביודעין תוך הכנת הקרקע בתפקידיהם באוצר אל מול משפחות ההון הגדול. אם תביטי סביב תראי כמה מנכסי המדינה נמכרו במחיר זעום ומה התפתח אחר כך בלי קשר ליכולות ניהול אלא בעקר ליכולות שידול של ה"רוכשים".
    את הדור הבא של האקדמיה מדכאים לא מאתמול , לכן אין המשכיות והתפתחות טבעית והכרחית באקדמיה והפתרון היחידי הוא "בריחה" לחו"ל. המרצים באקדמיה היום , מי מהם שיכול ,עוסק בחלטורות כדי ל"השלים הכנסה" ולהזדנב אחרי קבוצות ההתיחסות שלו במשק הישראלי. במאבק ההשרדות באקדמיה המקוצצת כיום כולם מפסידים, במצב כזה אפלייה מתקנת על בסיס מזרחיות או ערביות משחקת תפקיד שולי למדי. שר האוצר בראון ו"נעריו" אינם פועלים לשיפור וקידום מערכת החינוך הגבוה בישראל, הם לוחצים על מי שנראה להם הגוף היותר פגיע שממנו ניתן לקצץ וניתן להטיל בו רפש. הם עושים זאת לציבורים חלשים של זקנים, נכים ועובדים לא מוגנים ואינם עושים זאת בצהל ,בנק ישראל ובכירי השרות הציבורי .
    אין ספק שצריך לעשות תיקונים במערכת האקדמית וניהולה בעיקר על ידי שקיפות נתונים ובקרה ציבורית, אבל דווקא כאן האוצר מונע שקיפות מטעמיו שלו ומחשש שייתבע לשקיפות כזו גם בתחומים אחרים שמאד לא נוחים לו.

  30. עודד ניר

    סמדר, קיללנו מספיק? או שאת צריכה להוציא עוד קצת? (בתור אשכנזי אני אמור להגיד "גידפנו", לא?). אם הספיק לך, נסי להקשיב, ואולי תלמדי משהו (שוב, ההתנשאות האשכנזית האליטיסטית). אל תשאלי שאלות פופוליסטיות אם את מצפה לתשובות מלומדות וארכניות. לצעוק "איפה השקיפות?!" תחת כל עץ רענן זו לא חוכמה גדולה – מפני שהמספרים (של הטיסות, של הקריטריונים האקדמיים, של כמות הכסף שהאוניברסיטאות מוציאות על השחיתות של פרופסורים שהם כל כך מדושנים שהם מחלטרים בכמה מקומות, ועוד) לא אומרים כלום כשלעצמם, אלא רק כשבוחנים את המבנה המערכתי שהם משקפים. אגב, רוב המחלטרים (מתוך מצוקה כלכלית, אלא מה?) הם לא פרופסורים, אלא אנשים ממגזרים אחרים באקדמיה – לא שזה מעניין אותך. המספרים הללו לא אומרים כלום לבד בדיוק כמו שאי אפשר להסיק שזבוב מאולף שומע בעזרת רגליו, מתוך העובדה שאם מורידים לו את הרגליים, הוא קופץ ב-0 מתוך 10 פעמים שבהן צועקים לו "קפוץ!".

    למשל, צריך לנסות להבין איך נוצר מצב שבו פרופסורים נוסעים הרבה לחו"ל (לא תמיד על חשבון האוניברסיטאות), ולא אוטומטית לזעוק חמס ולדרוש קיצוץ בתגובה למספר הנסיעות המדהים. כפי שאורלי ציינה, מטרת הנסיעות היא לא בדיוק נופש בקריביים, אלא קידום פרסומים וחוות דעה חיוביות עליהם. ריבוי הנסיעות הוא תוצר של מערכת שדורשת מאקדמאים כמות מטורפת של "קבלות" על עבודתם על מנת לשפר את מצבם הכלכלי – לקבל קידום ומימון מקרנות – ולדאוג לכך שלא יפוטרו בגל הבא של יישום ה"גמישות הניהולית". ההקף ההיסטרי של כמות ה"קבלות" שאקדמאים כיום צריכים להשיג היא תוצר של תהליכי ההפרטה שעברה ועוברת האקדמיה. מה הקשר? הקשר נוצר מתוך הצורך הגובר להראות להנהלת האוניברסיטה שההשקעה משתלמת – שאותו אקדמאי מצליח למשוך תקציבים חיצוניים לאוניברסיטה, באמצעות העניין שהוא מעורר בקהילה האקדמית, ושיפור הדימוי של האוניברסיטה – שבזכותו היא מושכת סטודנטים, חוקרים "מוצלחים" ותרומות. התוצאה היא הכוונת המחקר לתחומי מחקר פופולריים (וזו הפגיעה בחופש האקדמי) וירידה באיכות המחקר (שכן הדגש מועבר יותר ויותר לפוליטיקה שסביב המחקר). לכן ריבוי הנסיעות הוא תוצר של ההפרטה, ולא של עודף תקציבים שאין מה לעשות איתם. זה דבר ששום שקיפות לא תפתור.

    כן, אני מסכים עם ההבחנה הדקה והמהפכנית שלך – האקדמיה היא גזענית, מושחתת ונפוטיסטית. אבל בניגוד למסקנה הנמהרת שלך, הפתרון הוא לא לשרוף את המועדון, בדיוק כמו שלא שורפים את מערכות הבריאות והרווחה הציבוריות (או את מה שנשאר מהן) כי יש בהן שחיתות או בזבוז תקציבים. צריך לחשוב, רגע לפני ששופכים נפט על הכל ומדליקים את הגפרור, אם סגירת המערכת (הבאת האוניברסיטאות לפשיטת רגל, או לחילופין מימוש מלא של המלצות ועדת שוחט) ופתיחתה מחדש תפתור את בעיות השחיתות, הגזענות והנפוטיזם, או לפחות תצמצם אותן יותר מאשר הצטרפות למאבק נגד הפרטתה. כלל לא ברור שהרס האקדמיה כפי שהא קיימת כיום היא הפתרון המועדף, בהנחה שאם יסגרו ויפתחו מחדש את האוניברסיטאות, זה יהיה במתכונת סופר-נאו-ליברלית (או נאו-שמרנית), שבה האפלייה המעמדית מכסה בשיח פוליטקלי-קורקט על הנצחת האפלייה הגזענית. כמו בכל מאבק, צריך לדעת למי להצטרף – לאלו שהתמיכה בהם היא בעלת סיכוי, ולו קטן, להקטין את מידת הגזענות והשחיתות. מסתבר שיש כמה אקדמאים שפועלים בכיוון הזה, למרות שהם תלויים למחייתם בדיוק באותה שחיתות, ולמרות שהם אשכנזים ואבא שלהם היה חבר מפא"י.

    שלך בשחיתות רטורית,
    עודד ניר, אשכנזי, עם סבא חבר הסתדרות לשעבר
    עוזר הוראה באוניברסיטה העברית,
    מרוויח בשחיתות 2000 ש"ח בחודש על 4 שעות הוראה (שני שיעורים) שבועיים, שדורשים עוד 10 שעות עבודה שבועיות בהכנת השיעורים ובבדיקת עבודות, וכן, מחלטר מהצד

  31. עמיר

    מעניין כמה נשים\מזרחים\ערבים\לסביות\זקנים\נכים\צמחונים יש בין נערי האוצר.

  32. אורלי בנימין

    תודה ליואש ולעודד ניר.
    במיוחד על כך שהם מסרבים לתת לבוץ המוטח לבלבל אותם
    הייתי רוצה להאמין שבעולם סביר יותר, גם סמדר היתה עוברת לצד שלנו ולא זורקת לנו שבאוצר סרבו להעביר לה אינפורמציה כסימן למשהו.
    מהו זה שחוסם בעדה?
    הרי סמדר ידועה כאדם מבריק ואינטלקטואלית ממדרגה ראשונה. מדוע היא מתעקשת על הטחה ובעיטה?
    נדמה לי שהמדובר בתופעה אחרת. שאיננו מתווכחות על מהותה של האקדמיה ועל מהותו של תהליך התקצוב ההרסני וגם לא על גזענות . אני מאמינה שיש בינינו הסכמה בכל אלו. נדמה לי שאנחנו מתווכחות על משהו אחר והוא האפשרות לפעול יחד , למשל בדרכים שסמי אורגון מציע, לעומת האפשרות להמשיך להתפורר ולשנוא אלו את אלו.
    ובכן, אני מודיעה בזאת, שאני לא מתווכחת יותר את הויכוח הזה איתך סמדר. אני רוצה שתתמכי בדרכים האפשריות לך במאבק נגד ההפרטה בישראל. ואם לא מתאים לך להלחם נגד ההפרטה של האקדמיה, כל מאבק אחר נגד ההפרטה הוא ראוי ובהול וחשוב באותה מידה
    ואם משהו צריך היה לצאת מכל ההתדיינות הזאת זה מבחינתי רק אמירה אחת: המאבק בגזענות לא יכול להעזר בהפרטה. ההפרטה שנראית כצורה אחת אפשרית של נקמה במי שהיו גזענים היא בראש ובראשונה חיזוק מנגנוני שמירת הסף הגזעניים. המאבק בגזענות זקוק לאופי יותר ציבורי של האוניברסיטאות. ובכלל המאבק בגזענות זקוק לסדר חברתי סוציאל-דמוקרטי. לא כי הסוציאל-דמוקרטיה שהיתה לנו לא היתה גזענית אלא משום שרק בה יש הליך דמוקרטי שמאפשר בכלל מאבק בגזענות

  33. סמדר לביא

    כנראה שאסור לבלבל את מייצרי שיח הבכיינות של "לקחו לי, גזלו לי, דפקו אותי" האקדמי בעובדות. ברגע שמדברים בצורה עניינית ומבקשים תשובות ענייניות, זה נחשב ל"קללות" וכו'. אני מצטערת מעומק הלב אם פגעתי בתקוות לסגנון חיים או בסגנון החיים העכשוי/עתידי של מאן דהוא. להלן קישור מהכנסת, למשל, המפריך אחת מתשובותיה החמקניות של אורלי בניימין בנוגע לשקיפות
    http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/huka/2005-11-22-03.rtf

  34. גיא בן-פורת

    אין לי כוונה להתעמת עם סמדר, אין לי תשובות לחלק מהשאלות שהיא שואלת הנוגעות לות"ת ולמל"ג ונראה שאורלי עשתה מאמץ לענות. יפה גם שסמדר נאחזת באילנות כמו משרד האוצר ויעקב ברמן על מנת לחזק את טענותיה על ניהול לא תקין, אני לא משוכנע שבנושא קיפוח נשים, מזרחיים וערבים (טענות נכונות ומוצדקות) אלה בדיוק בעלי הברית שאת רוצה לצידך. אבל שכל אחד ייבחר את הפרטנרים שלו.

    אבל, מכיון שחלק מטענותיך הצטרפו להסתה של שר האוצר (עוד בן ברית?), אענה לך וזה רק מנסיוני האישי.

    כמה נסיעות לחו"ל בשנה מממנת האוניברסיטה?

    לא הרבה. התקציב, כולל הכל, עומד על 3500$ למרצה מן המניין. מספיק ל-2 נסיעות או פחות אם נוסעים לצפון אמריקה. מנסיוני בשבע השנים האחרונות הבקרה מאד מסודרת, צריך להגיש הזמנה לכנס, קבלות על הוצאות ולא ניתן לקבל מימון ליותר מכך. האם יש אנשים שמרמים? אולי, אין כאן הרבה עם מה.

    כמה תקציב מקבלים לתרגום ועריכה?

    אפס. כלום. מי שמצליח לקבל מענקי מחקר יכול להשתמש בהם לצורך העניין.

    מה הם תהליכי הקידום?

    מפרכים ומייגעים. אני בוגר אוניברסיטה מכובדת בצפון אמריקה. מרבית חבריי שסיימו את לימודיהם יחד איתי פירסמו פחות ממני והתקדמו מהר ממני. אגב, הם לא עובדים יותר מאיתנו (בכל הנוגע לשעות הוראה) ובדרך כלל מרוויחים יותר מאיתנו.

  35. ד.ר

    עם כל הכבוד לדו"ח שמצוטטת סמדר לביא, גיבור הדו"ח, הוא הוא ד"ר יעקב ברגמן, הינו בעל אג'נדה מאוד מסוימת לגבי האקדמיה הישראלית. לדידו, האוניברסיטאות צריכות להתנהל למטרת רווח, ושיטות הדירוג שבהן הוא משתמש, כמו גם הצעות השיפור שלו, מבוססות בדיוק על הרעיון הזה. בניגוד למה שחושב ד"ר ברגמן, לא ניתן לשפוט את הפקולטה למדעי הרוח והחברה באותו אופן שבו שופטים את הפקולטה למדעי הטבע, ואני משוכנע שלביא בתור חוקרת מתחום מדעי החברה מבינה את זה. יתר על כן, הנתונים שברגמן נוהג להביא רחוקים מלהיות אובייקטיביים, ומורכים מליקוט סלקטיבי של מידע במקרה הטוב ומטעויות ושקרים במקרים הגרועים. למעשה, אם האקדמיה תתנהל לפי השיטות שברגמן (איש מנהל עסקים, ולא במקרה) מציע, אפשר יהיה לשכוח ממחקר איכותי בסוציולוגיה, פסיכולוגיה, ספרות או פילוסופיה, ובאופן כללי מכל דבר שלא ימומן על ידי אינטל וטבע.
    זאת לא לומר שבטענות אודות חופש המידע אין ממש, כמו גם בטענות אחרות שמושמעות על ידי רבים אחרים מלבד ברגמן. אבל האמצעים שהוא מציע, שבראשן פיזור המל"ג והות"ת והפיכת מוסדות המחקר לתלויים בגופי מימון ממשלתיים ופרטיים, יביאו אסון גדול אף יותר.

    באופן מקרי (או שלא) פורסם היום בדה מארקר ראיון עם האיש. כל מגיב ומגיבה יכול לקרוא את דבריו של האיש ולהתרשם מהם:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1001747&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0
    (רצוי לקחת את ה"נתונים" עם יותר מקורטוב של מלח)

  36. יעני

    כשאת מדברת נגד מרצות ומרצי "אוניברסיטת שיח מונייס", האם את חושבת על התקופה שבה גם את ניסית להתקבל לשם כמרצה?