מילה על ראש הממשלה, ועל שומרונים רעים וגלובליזציה

איציק ספורטא

כרגיל, רבים עוסקים במעלליו של הידוע כראש ממשלת ישראל, אבל כמה אפשר לדוש בתחמונים, בקטנוניות, בציניות, באופורטוניזם, ומה לא של אדם אחד שלא מבין כנראה מה רע במעשיו, או שמבין מה רע אבל בתמימות מעושה בעזרתם הלא אדיבה של צוות בכיר של עורכי דין ואנשי יחסי ציבור מנסה להציל את מעמדו הציבורי. יאללה לך הביתה ושחרר אותנו מנוכחותך המעיקה.

 הנה גם אני נפלתי בפח וכתבתי משהו בנושא. בסוף השבוע במקום לקרוא כל אות ופסיק בסאגה הבלתי נגמרת שלמעלה קראתי כמה פרקים מספר* (בהפניה חלק מהפרק הראשון של הספר) שלדעתי חשוב לעיין בו כיון שהוא מציג תזה, ידועה, שעל פיה גלובליזציה וסחר חופשי הם פריבילגיה של מדינות עשירות אשר הפכו לעשירות בדיוק כיון שלא נהגו על פי העקרונות אותם הן מנסות להכתיב למדיניות העניות של היום. הן בריטניה והן ארה"ב המתהדרות באמונתן בשוק החופשי, בסחר חופשי ובקיצור במודל הניאו-ליבראלי עשו בדיוק ההיפך כאשר הן נזקקו לפתח את הבסיס הכלכלי שלהן. אבל צביעות כידוע גם היא שמורה רק לעשירים.

ההיסטוריה של ההתפתחות הכלכלית בעולם, במקרים רבים, מציגה תמונה שאינה נכונה עובדתית, הרוב הגדול של המדינות העשירות התחילו לפרוח ולצמוח לא כיון שאימצו את המודל הגלובאלי אלא כיון שאימצו את המודל ההפוך, שנחשב היום לכפירה בעיקר, שבו המדינה מגינה על התעשייה באמצעות מכסים גבוהים, מעודדת ייצור באמצעות וסובסידיות שונות ומשונות, ומוכנות אף להפסיד עד להתבגרותה של אותה תעשייה. אחת הדוגמאות שהכותב מביא היא של רכב שיוצא לארה"ב ונחשב לכל כך גרוע עד שאף אחד לא רצה לרכוש אותו. על פי תפיסת העולם הנוכחית לא היה טעם לייצר רכב כל כך גרוע בשעה שיש כלי רכב טובים יותר המיוצרים במדינות אחרות, אלא שבאותו זמן ובאותה מדינה החליטו להמשיך בייצור. לא תתפלאו לשמוע שזוהי היום יצרנית כל הרכב הגדולה בעולם, טויוטה. באותו פרק המחבר מציג במערומיה את תפיסתו של האורקל מהניו יורק טיימס תום פרידמן, אבל זה כבר קטן עלינו.

התיזה הזו ידועה זה מכבר אבל בספר הזה הכתיבה היא פשוטה מצד אחד אבל מעמיקה ועשירה בנתונים המאששים את הטענה מצד שני.

בפרק הראשון של הספר מציע הכותב מספר הנחות ההפוכות לחלוטין להנחות המודל הנאו-ליבראלי.

– סחר חופשי מקטין את חופש הבחירה של מדינות עניות.

– איסור כניסה של חברות זרות יכול להיות טוב למדינה בטווח הארוך.

– להשקיע בחברה שתפסיד לאורך 17 שנים יכולה להיות הצעה מצוינת.

– כמה מהחברות הטובות בעולם הן בבעלות וניהול מדינה.

– "השאלה" של רעיונות מזרים פרודוקטיביים יותר היא מחויבת המציאות  לפיתוח כלכלי.

– אינפלציה נמוכה ומדיניות ממשלתית מרסנת יכולה לפגוע בפיתוח כלכלי.

– שחיתות קיימת בגלל שיש יותר מידי שווקים לא פחות מידי.

– שוק חופשי ודמוקרטיה הם לא שותפים טבעיים.

– מדינות הן עניות לא כיון שהאנשים בהם עצלנים, אלא שהאנשים בהם "עצלנים" כיון שהם עניים.

*  Ha-Joon Chang, 2008, Bad Samaritans: The Myth of Free Trade and the Secret History of Capitalism, Bloomsbury.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ד.ר

    מציל את הכלכלה המוסדית ממלתעות המחשבה השמרנית שאליה התגלגלה בשנים האחרונות. וכבר נאמר שאם ארה"ב היתה הולכת במאה ה-19 לפי העקרונות שהיא מכתיבה עכשיו, ומשקיעה רק ב"יתרון היחסי" הריקרדיאני שלה, היא היתה מייצאת היום לכל היותר כותנה ודגים.

  2. אילן תלמוד

    תודה על העדכון.
    רוב המחקר שנעשה בשנות ה80 על התעוררות ה"נמרים החדשים" בדרום מזרח אסיה ועל ניהול הכלכלה באירופה קובע שמדינות שבחרו במסלול שנוגד את השוק החופשי הצליחו. הדבר נכון שבעתיים למדינות לא עשירות
    Wade, Robert (1990), Governing the Market: Economic Theory and the Role of Government in East Asian Industrialization, Princeton, N.J., Princeton University Press

  3. אורן א

    סליחה על הדביקות, אבל רציתי לומר תודה על שאתם לא מתעייפים מלהפעיל את האתר הזה.

  4. איתן

    קורא את הדברים ואינני מאמין לנקרא. השוק החופשי הציל את השכבות החלשות בשל ההיצע האדיר והתחרות. תארו לעצמכם צריכת חיטה ישראלית בלבד ומחירי לחם בגבול 20$ לכיכר. מחיר העוף נמוך והמוצר זמין לכל משום שהמספוא נקנה בשווקי חוץ ואיננו תלויים באספסת שגדלנו בעבר במים יקרים וייבשנו אותה עם דלק שמחירו נושק למחיר הזהב. הכלכלה שלנו תלויה בהייטק שמוצריו נסחרים כולם בשווקי העולם . לולא התחרות היינו משלמים מחירי עתק עבור מוצרי יסוד ומרביתנו לא היו יכולים להיקבר בארונות העשויים מעץ שאינו מיוצר בארץ. התחרות אינה שלמה כאשר הכלכלה בידי 20 משפחות אילי הון הדואגים לכך ש"נבחרינו" פועלים על פי לחצי הלוביסטים – תוצר של אנטי גלובליזציה. איציק, הקיץ משפיע עליך ואני ממליץ שתצא לנפוש בארץ קרירה. כאשר תחזור – נשמח לשמוע דעתך בנושא.

  5. גלעד

    איתן, נראה לי שאתה כ"כ שבוי בגלובליזציה שפיספסת שאנחנו נקברים בתכריכים ולא בארונות עץ.

  6. נתן שקרצ'י

    הרצאה מעניינת מאוד של הא ג'ון צ'אנג, ששמעתי מזמן, על הספר הזה-
    http://www.youtube.com/watch?v=T5-ojv5-b3U

    בין השאר הוא מספר את הסיפור של ה-toyopad, מספר על אלכסנדר המילטון, שר האוצר הראשון של אמריקה שניסח את אידיאולוגיית ה-infant industry protection, מכסי מגן וכו', צוחק על אנגליה האימפריה שמקדמת סחר חופשי, מזכיר את תכנית מרשל, מציע לאוגנדה לפלוש לנורבגיה (קולוניאליזם), מדבר נגד פטנטים, ומסביר לאמריקאים שבעייתם היא שמערכת הרווחה שלהם גרועה, כי בדנמרק ושבדיה העובד מוגן יותר בפיטורים, ומשווה את התחרות והסחר החופשי כמאבק בין מדינות שאינן באותו משקל, ואילו באיגרוף המתאגרפים מחולקים למשקלים בפערים של שני קילו.

    אני פעם השוותי זאת לריצת מאה מטר שבה המערב מתחיל מהמטר ה-90, והעולם השלישי מתחיל מנק' ההתחלה עם משקולות על הרגליים.

    הבעייה של ארה"ב זה שהם הרסו את התעשייה (תודות לפול וולקר, נגיד הפד לשעבר), ומייצאים את מקומות העבודה, אך גם את הטכנולוגיה לעולם השלישי. לפני כמה ימים שמעתי שכיום רק 12% מהכלכלה האמריקאית היא תעשייה, ו-25% הוא פיננסים. על מצב השוק הפיננסי אתם קוראים בעיתונים.

    הוא מדבר על אחוזי הצמיחה הנמוכים לאחר יישום אידיאולוגיות השוק החופשי, לעומת הצמיחה בשנים שקדמו ליישום של קונצנזוס וושינגטון. גם כאן ישראל שיגשגה יותר בתקופת הסוציאליסטים של מפא"י מאשר מאז 79' כשהתלמידים של מילטון השתלטו על הכלכלה. הם מתמחים יותר במכירת נכסי המדינה, ולא בייצור נכסים.

  7. איזי גור

    אני מודה שבכל הנוגע לסוגיות כלכליות אינני אלא הדיוט ובור גמור. אך מה שכן זכור לי הוא, שלפני הרבה שנים, כאשר במדינה הזו שלטו ממשלות שהיה להן צביון של סוציאליזם, היה המצב כזה:
    1. ההתקדמות הכלכלית הייתה אטית, אבל כמעט ללא זעזועים.
    2. הפער בין העשירים לעניים היה נסבל איך שהוא. גם היחס המספרי בין אלה לאלו היה שונה לגמרי.
    3. החינוך היה באמת חינם ועמד על דמה הרבה יותר טובה.
    4. אינני זוכר אנשים מחטטים בפחי אשפה ולנים על ספסלים בפארקים.
    5. הטרור הערבי נגע בעיקר לענייני רכוש ( גניבות ומעשי שוד) ומעטים , יחסית ואבסולוטית, היו קרבנות אדם בקרבנו.
    6. כאשר שר ואיש כלכלה נחשדו בעבירות, הם שמו קץ לחייהם מפאת הבושה.
    שני אירועים הפכו את הכל על פיו והביאונו עד הלום . א. מלחמת ששה הימים וההתנחלות ב. המהפך הכלכלי שהנהיגה ממשלת הליכוד.
    אז החלה הרדיפה אחר הדולר ובעקבותיה השחיתות. בזאת אין יכול אלא להאשים את העם היושב בציון. כאשר עפ זה חוזר ושב ומלקה את עצמו בבחירת האנשים הפחות ראוייםלעמוד בראשו, אין להסביר זאת אלא בקנאה. כלומר: רבים בעם הזה מקנאים בעשירים, מקנאים במצליחנים. הם סולחים להם מכיוון שהם רוצים להיות כמוהם.
    לכן לאנשי סגולה כמו עמרם מצנע, דני יתום, משה סנה, אופיר פינס, אנשי מרץ ודומיהם – אין כל סיכוי. העם אינו אוהב אנשים הגונים וישרים . העם אוהב עשירים ומושחתים. לכן ישבנו של אולמרט עדיין מחמם את הכורסה ויש לשער כי ביבי נתניהו יירש אותו.
    או לנו ואבוי לנו.
    קפיש.

  8. עוקצן

    ראשית, גם בתקופת החקלאות הישראלית הגאה מחירי מוצרי החקלאות היו שווים לכל כיס.
    שנית, מהי תעשיית ההיי-טק הישראלית (ולא רק הישראלית) אם לא תוצר של חינוך ומחקר ציבורי? איפה היה מפעל אינטל בדימונה בלי הטכניון, או בלי התעשייה הצבאית שפיתחה תואמי איי.בי.אם עוד לפני שלושים שנה?
    שלישית, יהודים ומוסלמים לא קוברים בארונות.

  9. שי כחלון

    האם חברה אנושית שיושבת תחת לאום או מדינה היא גוף כלכלי ? או גוף חברתי שזקוק לכלכלה כדי להיתקיים. נוצר הרושם שישראל היא גוף כלכלי ורק אחר כך חברה אנושית ואזרחית.
    גלובליזציה היא דבר מסוכן שאירופה דיי נשמרת מפניו . ואמריקה משלמת מחיר כבד מאוד על התורה הזו.
    שוק חופשי זה דבר טוב בתוך הקבוצה המוגדרת .
    לדוגמא . חמישים חברות כבלים. מאה תחנות רדיו. עוד חמישים חברות סלולאר. עשר ערוצים ציבורים. ועוד
    אבל מה ? אז באמת יהיה כלכלה חופשית . נראה לכם שמישהו יסכים ?

  10. נתן.

    "האקדמיה החברתית" ולובי ה"החברתיים" נלחמים בקביעות, לאורך עשרות שנים להגדלת תקציבי העברה – דהיינו, הגדלת המיסוי על האדם העובד וחלוקתו ל"נזקקים". הם מגייסים לעזרתם, מידי שנה את הסטטיסטיקה של הביטוח הלאומי, מצביעים על פערים הולכים וגדלים, על עוני מחפיר (כמעט 2 מיליון אזרחים). למרות שרובו של תקציב המדינה מיועד לתקציבי העברה, לא חל שיפור בסטטיסטיקות.

    "רשימות העוני" מתעלמות מקשישים בעלי רכוש (די שהכנסתם השוטפת נמוכה), צעירים בראשית דרכם ששכרם ההתחלתי נמוך זמנית, עובדים במשרות חלקיות, אלפים רבים שעובדים "שחור", אלפי בני משפחה של עצמאיים שמקבלים משכורת פיקטיבית נמוכה (ולמעשה לא עובדים) כדי לנצל מדרגות מס נמוכות, ציבור גדול (60% מ"העניים") שבחר רצונית באורח חיים שמניב עוני כגון חרדים, נשים ערביות ועוד. אין סיבה בישראל לעוני אמיתי, למעט מספר מצומצם יחסית של מוכי גורל מסיבות בריאות (גם שם לא כולם עניים. חלקם שייכים למשפחות מבוססות – מחלות קשות או פיגור שכלי תוקפים במידה שווה עשירים ועניים).

    ה"חלוקה מחדש" ממומנת ומתבצעת באמצעות מיסוי כבד, הלוואות שהמדינה נוטלת (כשליש מתקציב המדינה הם החזרי חובות), העסקת מאות אלפי עובדים מיותרים בסקטור הציבורי – המשכורת המיותרת שהם מקבלים היא למעשה קצבת סעד. למרות שרובו של תקציב המדינה נועד למימון תשלומי העברה (במשמעותם הרחבה נכללים כל הכספים והשירותים שווי הכסף שמועברים לאזרחים) – לדעת חסידי הסוציאליזם אין בכך די. הכסף נלקח מכיסם של אזרחים יצרניים, הוא חסר בכיסם של יזמים שיכלו להשקיעו ביצירת מקומות עבודה נוספים, במחקר ופיתוח, בצמיחה ובהעלאת רמת החיים של כולם. המיסוי הכבד מקטין השקעות, הביורוקרטיה והרגולציה המתישים מקשים על הקמת עסקים ובולמים השקעות זרות בסדר גודל שהיה הופך את ישראל ל"פלא כלכלי" הרבה לפני אירלנד. כך הופכת ה"חלוקה מחדש" של ההכנסות למכשיר להפצת עוני וקיבועו. ככל ש"החלוקה מחדש" תצליח – יתרחב העוני. במדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר, קובה וצפון קוריאה זה "הצליח מאד" – הכול מחולק על ידי הממשלה. וכולם היו עניים. לעומת זאת, למעלה ממיליון סינים משתחררים מידי חודש מהגדרת העוני הרשמית שם, וזאת ללא "חלוקה מחדש של הכנסות". אין שם הכנסות שאפשר לחלק. עובדים.