האישי הוא פוליטי

יוסי דהאן

ליוסי שריד יש הבוקר ב"הארץ" טור יפה על טורי רכילות המסתיים בשורה זו:

" משתמה קריאתי במדורי הרכילות, אז אני נפנה לקריאת העמודים הראשיים, ורק אז אני מבין את מה שכתוב שם".

גם אני קורא טורי רכילות, שמלבד סיפוק יצר המציצנות, מעניקים, כפי שמציין שריד, מפתח חשוב לפענוח והבנה של מבני הכוח החברתיים, הכלכליים והפוליטיים בישראל. ההוכחה למסקנתו של שריד, מופיעה בחלק אחר של העיתון, בטור הרכילות של "דה מארקר" – "הכל אישי". לצד דיווח מקיף על העלייה לרגל הרוחנית-הדתית השנתית של צמרת הכלכלה, הפוליטיקה והתקשורת הישראלית, (נוחי דנקנר ובתו רונה, דובר צה"ל אבי בניהו, ראובן שיף, מוטי פרידמן, שלמה נס, משה קראדי, רוני מילוא, שלום פישר, רני רהב, ג. יפית, חיים סלוצקי, קרן מרציאנו ויוחנן צנגן ) לסעודת ההילולה שעורך הרב המכונה "הרנטגן", יעקב ישראל איפרגן, בנתיבות, מופיעה ידיעה קטנה של אבי בר-אלי, "דואגים לנערי האוצר":

" איוש משרות סמנכ"לי כספים של חברות ממשלתיות ביוצאי אגף התקציבים באוצר נמשך: ל-TheMarker נודע כי רכז מינהל מקרקעי ישראל ומינהל התכנון באוצר, סטניסלב שוורצביין, נבחר בתום מכרז ממושך לתפקיד סמנכ"ל הכספים בחברת נתיבי איילון. שוורצביין (33), עובד אגף התקציבים זה תשע שנים, שימש בעבר רכז מאקרו ונחשב ל"איש השטח" של משרד האוצר בענף הנדל"ן. מינויים קודמים של נערי האוצר: סגן הממונה על התקציבים הראל בלינדה מונה לסמנכ"ל הכספים בחברת החשמל, ורכז תחום האנרגיה לשעבר באוצר אמיר שביט מונה לסמנכ"ל הכספים ברכבת ישראל. כמו בלינדה ושביט, גם שוורצביין יידרש לשנס מותניו ולטפל במצוקה התקציבית הקשה במקום עבודתו החדש ובמקביל להתמודד עם חבריו לשעבר מאגף התקציבים, היושבים על "ברז" הכספים". 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איתן

    יוסי שריד שרוי בגמלאות ויש לו זמן לחפש רכילויות כדי להתעדכןלפני כתיבת הטור לו התחייב לשוקן. כפי שדעתי מגעת טרם פרשת לגמלאות ואתה מלמד יותר משעתיים בשבוע ומכין במרץ את השיעורים לתלמידיך ולכן עיון יומי בטורי הרכילויות עלול לפגום בביצועיך.
    לפי הדברים שפרסמת מרביתם של המשתתפים בחינגה של הרנטגן הינם אנשי הסקטור הפרטי והם אינם חייבים בדיווח לאיש על העדפותיהם כולל ביקורים אצל נערות ליווי או קדושים בעלי קבלות לפתרון בעיותיהם האישיות והעסקיות. את מי זה באמת מעניין?
    אשר למסלול התקדמותם של אנשי אגף התקציבים ועובדים בכירים אחרים במשרד האוצר קיימת בעייה שפתרונה ההגון הינו בעמידה בתנאי מכרז קשוחים כאשר פניהם לסקטור הציבורי או בהתחייבות כתובה מצידם כי לא יפנו בכל מקרה לחברה עסקית פרטית עמה היו להם קשרים כלשהם במהלך שירותם באוצר. יותר מכך אין זה הוגן לדרוש. חלק מהשחיתות הציבורית נוגע להתייחסות נציבות שירות המדינה לסוגייה. הנציבות מזה עשור מנוהלת על ידי אידיוט מושלם ולכן ראשי הממשלה מסרבים להעבירו מתפקידו.

  2. דב בינדר

    אני שונא את דעותיו הפוליטיות,אני מעריך אותו מצד אחד על יושרו ומצד שני שונא אותו ובז לו בגלל דעותיו היוניות,האיש אינו מבין או לא רוצה להבין שהערבי מבין רק את שפת הכח,הוא לא מסוגל או לא רוצה להבין שעם אסד צריך לדבר טורקית.ב-1908 אמר מיכאל הלפרין לאנשיו:אם אתה הולך בדרך ובאים מולך ערבים ומבקשים סיגריה אוי ואבוי לך אם תתן להם,הם יפשיטוך ערום,הערבי מפרש טוב לב והומניות כחולשה ואת זה יוסי שריד לא מסוגל להבין,בזמן המנדט התאספו פעם מנהיגי ונכבדי היישוב היהודי לדון בנזקים שהערבים גורמים,ראש עירית רמת גן אברהם קריניצי דרש לגמול להם כפל כפליים,על כל פרדס יהודי עקור לעקור שני פרדסים ערביים ועל כל באר שחובלה לחבל להם בשניים,קם מולו מאיר יערי ודרש לנהוג אחרת,הסברה בקרב הערבים,היום אנחנו יודעים מי צדק אז,אבל יוסי שריד לא מסוגל להבין את זה.לכן אני אוהב אותו מצד אחד על יושרו ושונא אותו על דעותיו הפוליטיות מצד שני.

  3. ניצן אביב

    זוהי רק דוגמה אחת נוספת מבחילה, ומתועבת של השליטה ללא מצרים של 'ההון בשלטון', במימשל המושחת, המסואב והמנוון ומדיניותו הקפיטליסטית-חזירית הדכאנית שתביא אותנו לעברי פי פחת.

  4. ד.ר

    יוסי שריד ישב שנים בכל ועדות השב"כ והבטחון האפלות והסודיות ביותר. מי יודע לכמה מעצרים ומאסרים ללא משפט, לחיסולים ולשבירת רגליים אחראי האיש. מוזר מאוד שהוא נתפס בציבור כשמאל, רק בגלל שהוא רחום יותר מאריק שרון וליברמן.
    בנוסף, עמדותיו בנושאים הכלכליים-חברתיים נמצאות אי שם בימין, מה שבא לכדי ישום בכהונתו כשר החינוך שבזמנה נפתחו עשרות המכללות הפרטיות.

  5. גילה זמיר

    קראתי זאת גם אני אתמול, ולא הבנתי מה למשל עושה אבי בנייהו אצל הרנטגן. את קשרי הון שלטון ודת כבר מזמן קלטתי אבל מה עושה דובר צה"ל אצל נציג הפגניות והאלילות והקשרים המושחתים הללו.
    האם מישהו חקר ובדק את טיבו של הרנטגן הלז, או שכל הגוורדייה הזו מייצגת את הסיבה מדוע לא נוגעים בו?

  6. אירית

    ה"רנטגן" כולל שמו, מייצג את הניוון של היהדות, בישראל, לפולחנים מסוכנים, כתות ורידוד ל"טריקים" של כישוף וקריאה בכדורי בדולח. אבי בניהו, האומן על הספין הלאומי, לא מפתיע בכלל שהוא נמאצא בין אלה שרעבים לכוח "שמעל לטבעי", דיסאינפורמציה וולוחמה פסיכולוגית בגרוש. צה"ל ורשויות הבטחון נפלו מזמן בידי השרלטנות הזו, ולראיה במלחמת לבנון 2, שבפריצתה היה חיים רמון עסוק במין מעט פדופילי, חלוץ בניירות ערך שלו, ואולמרט במעטפות שלו, הוזמן ל"בור" מתקשר שיעזור לאתר את כוחות החזבאללה. היום התוצאות של הספין הרטנגני לפנינו. החיילים ה"חטופים" לכאורה שהיוו עילה, או עילת קש, לפרוץ מלחמה כושלת ורעה, אינם אלא חללים מן היום הראשון, לא חטיפה ולא נעליים. אגב, העובדה שהם לא בחיים היתה ידועה מהתחלה ואף פורסמה ב"עניין מרכזי". העמימות בנושא היתה כדי שיחלוף מספיק זמן מועדות החקירה, והציבור המטומטם גם כך , ישכח שעבדו עליו.

    הרטנגן לא אשם, הוא כמו אורי גלר, חיית מחמד של האליטות המחפשות עוד כוח, ואם צריך, אז כוח-על שכזה, ממש "רוחני" ו"יהודי". רבנים עכשיו מזמנים רוחות ומתים על גבם וראשם של ילדים אוטיסטים, והרטנגן הוא האוטיסט המתקשר של האליטות. כישוף בגרוש, אורגיות של חמדנות ופדופיליה, וקורבנות אדם בארגונות ממלכתיים. מדינה למופת הקמנו לנו בציון.

    ובנימה שפויה, אם עדיין אפשר, צריך היה להביא ל"ליל ולפורגיס" הזה את נציגי יאח"ה, עם מיקרופונים ו"סמויים", מקום טוב להתחיל בו את פירוק צמרת הרשע-פשע הזו. אגב, נשות הצמרת, כמו רעייתו של רוני מילוא, הן קליינטיות מסורות וחביבות של כל קוראות הקפה, ערביות כיהודיות, בכל רחבי הארץ והעולם. ישנה גם קבוצה של יהלומנים עשירים שמטיסים לארץ כל כמה חודשים איזו מכשפה גויה מלונדון, רייצ'ל (? לא בטוחה), כדי שהיא תגיד להם איך להרוויח עוד ולהלחם באויביהם בבורסות. אי אפשר שלא להיזכר באליהו ומלחמתו בנביאי השקר של איזבל. השידור החוזר הופך את לשון המקרא לחיה ומוחשית. גועל נפש. הבעיה שרבני ישראל, במקום להתעסק בזה למשל, מתעסקים בזבל.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לא הבנתי מה הבעיה של המגיבים פה עם הרנטגן או מי מדומיו. אשמח אם תסבירו לי איך העובדה שפוליטיקאים או אנשי ציבור, אפילו אנשי עסקים רחמנא ליצלן, פונים אליו – ולא, הוא אינו "מתווה מדיניות" כלשהי – מזיקה למישהו.

  8. ירדנה אלון

    לאנונימי – הבעיה יחידה לפחות שיש לי עם רשימת קורח (העשירים או המתעשרים) שאותה פרטו יוסי ש.ויוסי ד.היא שהם (רשימת קורח) מתהדרים לכאורה בראציו שלהם,זה הראש הראציונאלי היכולת לקרוא את המציאות ולפרש אותה בהגיון (במקרה זה הגיונם הכלכלי) הוא שהביאם לאן שהביא, מה גם שרובם ממוצא אתני אירוצנטרי ולא אחת הטיחו עלבונות במזרחים שהם הם הרגשניים חסרי ההגיון הפועלים על פי אמוציות ואינסטינקטים פרימיטיביים.והנה מתגלה כי מתחת לחזות הקרה,ההגיונית,השקולה כביכול מתגלים אנשים רדופי פחדים ,חששות, חוסר יכולת להגיע בעזרת בחינת המציאות וניתוח הגיוני שלה להחלטות כלכליות נבונות על פי תפיסתם. עכשיו, אני לפחות יודעת שהם בני אדם עם דם אדום (ולא כחול) כמוני,וכמו יתר בני התמותה,אנשי היום יום,ושכמוני כמותם,לכולנו יש רגעי הפחד והחרדה והתלות והחשש מפני הבאות ותחושת המאויימות מפני האחר ומפני תגובותיו הלא תמיד צפויות הן של האחר והן של הגורל.כולנו נידונו לתחושת האבסורדיות של הקיום האנושי אולי לא באותה תדירות (והתדירות קובעת)מפני שמי שמצבו הכלכלי יציב ואיתן תחושת הפחד של ההישרדות הקיומית שלו פחותה מזה שלא רק שלא גומר את החודש אלא לא גומר את השבוע.ואם יש לו מעות לשלם עבור גג על הראש זה בא על חשבון פרוטות לאוכל או לתרופות או לבגד חם בחורף,זה אף פעם לא גם וגם (גם גג על הראש וגם אוכל וגם תרופות זה תמיד או זה או זה ) על כן לא ייפלא כי דווקא אנשים שקיומם ההישרדותי כל כך רעוע ילכו לבקש מזור אצל אנשים כמו הרנטגן שהוא מעין גלולת הרגעה לפחדים קיומיים, אולם אלה שלא צריכים לבחור בין זה לזה לשם הישרדותם הקיומית אלא באמת ובתמים יכולים להרשות לעצמם גם וגם או יותר מזה את כל מנעמי החיים שהכסף מביא איתו כשהם חשים כל הזמן פחד הישרדותי קיומי ורצים לרנטגן ולדומיו זה לא הגיוני(מבחינתי לפחות) ומאחר והם מחזיקים בעמדות מפתח של קביעת מדיניות כלכלית פוליטית, זה הדבר שמעורר דאגה וחרדה בקירבי(נוסף על כל החרדות האחרות) לא עצם ההליכה או עצם קיומם של אנשים כמו הרנטגן ודומיו מטריד אותי,מטריד אותי שאנשי מפתח שלכאורה אין שום סיבה הגיונית לצורך שלהם בגלולת הרגעה הישרדותית קיומית נצרכים לכך, ואני שואלת את עצמי אם הפחדים ההישרדותיים שלהם כל כך לא הגיוניים הייתכן כי גם שיקול דעתם הוא כזה? ואיך חוסר ההגיון שבשיקול דעתם הבלתי הגיוני ישפיע בסופו של דבר על הישרדותי הקיומית אני.ואולי מצבם הכלכלי לא כזה איתן כפי שהם נותנים לי ולשכמותי להאמין ואם כך הוא הדבר מה הם מסתירים מפני ומפני הציבור? ואיך ההסתרות האלה משפיעות על מצבה הכלכלי של המדינה?ומה יקרה כשתתגלה האמת?