שני מיליארד ושש מאות מיליון

איציק ספורטא

בשבועות האחרונים אני שקוע רובי ככולי בקריאת ספרים, דו"חות ומאמרים שעל חלקם כתבתי כבר. בלי להיכנס לפרטים ותיאוריות אני חש, ויותר מכך, שמי שאינו קורא ספרים, מאמרים ומחקרים וניזון רק מן התקשורת הפופולארית נמצא בעולם שהקשר שלו למציאות חייהם של אנשים רבים בעולם לא קיים.

עד למשבר הכלכלי האחרון שמאיים על הכלכלה העולמית היה נראה, בעיקר בישראל, שנמצא הפיתרון לכל הבעיות, רק עוד קצת הפרטה, עוד קצת גלובליזציה, עוד קצת רפורמות עוד קצת חופש כלכלי ולא יהיה נחוץ יותר לדבר על כלום, רק להתמכר לצריכה לשתוק ולחשוב שזהו הטוב בעולמות האפשריים.   

גם בלעדי המשבר הכלכלי, חייהם של רבים בעולם בזבל, כולל אנשים שחיים  במדינות העשירות, בעיקר במדינה שנחשבת העשירה מכולם ארה"ב. השבוע פורסם הדיווח השנתי של האו"ם הנקרא Human Development Report  (מסמך ארוך 399 עמודים שעוסק בעיקר במאבק בשינויי אקלים). שם אפשר להיווכח עד כמה קשה מצבם של אנשים רבים, רבים מידי. כמיליארד בני אדם חיים מעד דולר ליום ו-2.6 מיליארד (40%) מאוכלוסיית העולם חיים מפחות מ-2 דולר ליום. כ-28% מילדי העולם סובלים מתת משקל. על אף ההתפתחות הכלכלית של הודו חצי מהילדים שם נמצאים במצב של תת משקל כמו שהיה המצב ב-1992. כעשרה מיליון ילדים מתחת לגיל חמש מתים בעולם מידי שנה מעוני ותת תזונה. ועוד חדשות ישנות ורעות שכאלה.

אילו מדינות העולם היו משקיעות רק חלק מהמשאבים שנועדו להציל עסקים כושלים בארה"ב ובאירופה במדינות העניות, שהן רבות מספור, מצב העולם היה טוב יותר. אילו במקום לכפות על המדינות העניות ניהול מדיניות כלכלית מזיקה, שגם הן לא נקטו בזמן שהן ביססו את כלכלתן היו חלק מהמדינות העניות מצליחות לשפר מצב אזרחיהן במעט או בהרבה. אבל המדינות העשירות שמנצלות את העולם העני על כל צעד ושעל אינן יכולות לאפשר להן להתפתח כראוי כי אז יהיה הרבה יותר קשה לנצל אותן, וזה כבר לא מתקבל על הדעת.  

אז רק כדי לצאת קצת מהבועה שהקשר בינה לבין למציאות מקרי בלבד כדאי לכל מי שאינו רוצה לחיות בעולם שמוכתב על ידי אינטרסים כלכליים לקרוא ללמוד ולפעול, ובעיקר לא לקבל את המצב הנוכחי כמצב היחיד האפשרי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איילה סבאג מרציאנו

    האם תוכל לפרט מעט באיזה צורה מנצלות המדינות העשירות את המדינות העניות.

  2. Gil B

    המאמר באמת חשוב, מעורר מחשבה ומעניין , אך עם זאת מוכיח גם עד כמה קשה להתמודד מול האינטרסים הכלכליים החזקים המניעים את המערכת.
    לצערנו הקשר בין הון לשלטון הוא חזק מאוד, וגורם לכך ששינוי בהיקפים כאלה הוא כמעט בילתי אפשרי

    מזל, שיש עוד אנשים שמבינים ויודעים ומסתכלים גם מחוץ לבועה ומנסים לפתור את הבעיות!
    בהצלחה !

  3. אילן תלמוד

    אם לומדים וקוראים, יש כלי חשיבה. זה מסןכן מכל בחינה.
    לבקש למהבריונים הבורים לקרא, זה כמו לבקש מכומר קתולי הדיוט לקרא את מרטין לותר, בתקווה שימיר את דתו.
    עוד מעט גם הגומחות הספורות שבהם מרכזי דעת, יוצפו על ידי השטפון האדיר של הבורות, הכוחנות, והאינטרסים הכלכליים. זה כבר מתרחש, אם לא נעמוד בפרץ.

  4. עומר

    מומלץ לקרוא שני מאמרים (קצרים) שמתמודדים בצורה די מתוחכמת עם שאלות של אי שוויון, פיתוח עושר ועוני של מדינות שונות והסיבות להבדלים.

    הראשון שלא אפרט לגביו, הוא של וויליאם איסטרלי, והוא מוכיח שאי שוויון יוצר תת פיתוח: inequality does cause under developement, (ההוכחה היא באמצעאות קומבינה אקונומטרית של השוואת המדינות בהם יחסים שונים של אדמה המתאימה לחיטה לעומת סוכר; ככל שיש יותר גידולי חיטה, המדינה יותר שוויונית עם מעמד בינוני, לעומת סוכר, שמעודד עבדות, שיעבוד, אי שוויון ותת פיתוח).

    המאמר השני, של הכלכלן הטורקי אסימוגלו, (daron acemoglu -root causes), שואל האם הסיבה לכך שמדינה מסויימת היא ענייה או עשירה נובעת מהמיקום הגאוגרפי, האקלימי והאקולוגי שלה, או שיש סיבות אחרות, שהן מעשה ידי אדם.

    למשל, ההכנסה לנפש במדינות הסאב-סהרה היא אחד חלקי עשרים מזו שבארה"ב ולמעשה רוב המדינות העניות בעולם קרובות לקו המשווה, סובלות מחום, מחלות טרופיות, וסופות גשמים. לפיכך, הגיוני לחשוב שהעוני במדינות אלה נובע מהמיקום הגאוגרפי הטרגי שלהן.

    התזה השניה והפחות פופולרית, טוענת שהסיבה לעושר היא בטיב המוסדות. האם יש במדינה מוסדות שמקנים שוויון הזדמניות, מעודדים השקעה בהון אנושי וטכנולוגי, מרסנים שחיתות וכו'. כדי לבחון את התזה הזו, יש למצוא מדינות שבהן היה שינוי מוסדי, ולהשוות אותם למקומות שבהם לא היה שינוי כזה, (האקלים הגאוגרפי תמיד נשאר קבוע).

    הקולוניאליזם האירופי מספק ניסוי טבעי שכזה.

    חברות כמו המוגהלים בהודו, האצטקים והאינקה באמריקה היו בין הציוויליזציות העשירות ביותר בעולם במאה ה-15. צפון אמריקה, ניו זילנד ואוסטרליה היו בין המקומות הפחות מפותחים על פני הגלובוס. אסימוגלו הריץ רגרסיה שעל הציר האפקי משתנה שגשוג ועושר במאה ה-15 ועל הציר האנכי הכנסה לנפש בשנות התשעים. התוצאה היא קו ישר שיורד משמאל לימין.

    כלומר, היפוך גורלות: המדינות העשירות הפכו לעניות, וההיפך. ההסבר: האירופים הגיעו למדינות מפותחות ולא טרחו להתיישב בהן פיזית. הם הסתפקו בשיעבוד וניצול של האוכלוסייה והעושר שלה בלי לפתח מוסדות שוויונים, כי הם כאמור נשארו באירופה ופשוט ייבאו אליה את העושר מהקולוניות.

    כשהאירופים הגיעו למקומות נידחים וריקים יחסית שלא היו מפותחים, עם מעט אוכלוסייה שניתן לשעבד ולנצל במיכרות וחקלאות, הם התיישבו בהם בעצמם ופיתחו מוסדות שוויוניים עם שיטות משפטיות שקידמו פיתוח ושגשוג.

    כלומר, היפוך הגורלות מהמאה ה-15 להיות לא היה יכול לנבוע מהגאוגרפיה (שנותרה קבועה), אלא מהשינוי המוסדי שעבר על המדינות השונות.

    הבעיה היא שלמוסדות יש נטייה "טבעית" להיות לא שוויוניים, וקשה לשנות את הנטייה הזאת, בגלל שלאליטות זה תמיד לא נוח, גם אחרי שהקולוניאליזם נעלם.

    במדינות אוסטרו-הונגריה ורוסיה במאה ה-19 היתה התנגדות של האליטות לפיתוח תיעוש, צמיחה קפיטליסטית ואפילו לבניית מערכת רכבות, מאחר שהאולגירכים חששו מחלוקה שוויונית יותר של העוגה. גם באזור הקריביים, היו מוסדות משעבדים, בעיקר בגלל ריבוי גידולי סוכר (במקום חיטה). לאזורים שבהם גידלו סוכר יש נטייה היסטורית לעבדות ושיעבוד, בהשוואה לחיטה שמעודדת היווצרות של חוות משפחתיות וביסוס של מעמד בינוני רחב. כלומר, כשהאירופים הגיעו לקריביים, הם פשוט המשיכו את השיעבוד שכבר היה קיים לפניהם.

    עם זאת, יש תקווה לשינוי. בוטוצואנה הפכה לאחת המדינות הצומחות במהירות בעולם, בזכות שינויים מבניים, ובניית משטר דמוקרטי יש מאין, למרות המורשת המשעבדת של הבריטים, שחזרו לאי שלהם. כדי לבצע את השינוי, תומכיו צריכים לכפות אותו על האליטות באמצעות צבירת כוח מספיק, או באמצעות "עסקה" עם האליטות שעשויות להפסיד: אנחנו נשנה את החוקים, נבנה מוסדות חדשים, נחלק מחדש את העוגה ואתם (המפסידים) תקבלו פיצוי מסויים…

  5. דב בינדר

    לפני שאנחנו דואגים לעוני בארצות רחוקות קודם כל אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו ולעניים שלנו,כשנפתור את בעיית העוני אצלנו אז ורק אז אם ישאר קצת כסף נוכל לנדב גם לאחרים.

  6. צבי בן-דור

    איציק, תודה על התזכורת החשובה הזו. בהרפר'ס אינדקס של חודש יוני קראתי כי מספר האמריקאים החיים מתחת לקו העוני הפדראלי עלה מאז שנת אלפיים בה נבחר בוש ב32 אחוזים. עוד קראתי שם כי הסיכוי של ילדים חסרי ביטוח בריאות למות בבית חולים אמריקאי גבוה פי שתיים מזה של ילדים מבוטחים.

    לעומת זאת לוביסטים מוציאים כ16,279,069 דולר ליום בכל יום פעילות של הקונגרס. ההערכה של מספר החוזים הצבאיים שמעניק הקונגרס לחברות בבעלותם של חברי קונגרס הוא 150,000,000 דולר. שליש מתושבי מישיגן המועסקים ע"י המדינה עובדים בבתי סוהר. מס ההכנסה האמרקאי הפריט את גביית החובות בעלות של 87,000,000. החברה הפרטית שזכתה במכרז גבתה חובות בסך של 50,000,000.

    לעומת זאת מספר האמריקאים המאמינים כי בני אדם גורמים לשינויים אקלימיים ירד בארבעה אחוז מאז 2001 ומספר המדענים הטוענים כי נעשה ניסיון פוליטי להתערב בעבודתם עומד על 60 אחוזים. לעומת זאת נסא העניקה מילגת מחקר בסך 70,000 דולר למדען מאריזונה שביקש לחסום את אור השמש ע"י ענן של כלי טייס מעופפים, למבצע ידרשו 16,000,000,000,000 כלי טייס. אלה מן הסתם ישתמשו בדלק מחברות הנפט של בוש וחבריו.

  7. דוד

    העברת הון וטכנולוגיה מהעולם העשיר לעולם העני כדי לפתח אותו. זה מה שעושות סין, הודו, ברזיל ועוד עשרות מדינות.

    הבעיה של העניים זה לא המדינות העשירות אלא השחיתות, הרצחנות, חוסר זכויות חוקיות וכדומה. מדינות שהצליחו להתגבר על הבעיות הללו זכו לצמיחה, מדינות שלא זכו שקעו בביצה של עוני ועליבות.

  8. מיכה רחמן

    בדיון שפותח למעלה במיוחד בתגובה של עומר חסרה לי ההתייחסות ל"תיאוריית התלות". חרף ההבדלים בין החוקרים הרבים של תיאורייה זו (בשנות השישים ואילך, היום נשארו מעטים), יש להם מכנה משותף המתאר איך ההתפתחות של המדינות העשירות נעשתה על חשבון המדינות הענייות. כידוע כדי לפתח משק קפיטאליסטי צריך הצבר הון. עמנואל וולרשטיין מתאר באריכות את דרכי המסחר של המעצמות הגדולות של אז (הולנד, ספרד ופורטוגל ואח"כ בריטניה) שגם יצרו מונופול לסחר של חברות לאומיות שלהן (בכוח הזרוע), מלבד שוד וגזל בכוח הזרוע בחיפוי הציים החזקים. והחוקרים של אמריקה הלטאנית מתארים איך הכלכלות של אמריקה הלאטניית שירתו את אינטרסים של החברות הלאומיות והרב-לאומיות (גם אחרי שמדינות אמריקה הלאטינית זכו לעצמאות. שטיגליץ ב"אי נחת בגלובליזציה" מביא לנו "מפי הגבורה" את הניסיון האישי שלו בהיותו פקיד בכיר ב"בנק הלאומי" איך התוכניות הכלכליות שניתנו למדינות המתפתחות היו בניגוד לאינטרסים שלהן ועשו להן בעיקר רע. ולבסוף דוגמה טובה מימינו איך חברות רב לאומיות לפיתוח חקלאי, יחד עם הסובסידיות שנותנות המדינות העשירות לחקלאים שלהן, יחד עם אינוס המדינות המתפחות להסיר מחסומי מכס ולפתוח את הסחר החקלאי שלהן, איך כל אלה גרמו למשבר המזון ולרעב במדינות רבות (יותר מזון, יותר רעבים מאת: א. הולט-חימנז ולורן פיבודי. הגדה השמאלית 2.7.08. מושגי יסוד בגלובליזציה של המזון. יונתן שחם. הגדה השמאלית 3.7.08). את התשובה נותנות היום מדינות כמו ונצואלה ובוליביה הפורשות מהסכמי הסחר של ארה"ב ושות' ויוצרות בריתות כלכליות של אמריקה הלאטינית.

  9. אלי

    אף שהוא קצר הוא קולע מאד. אבל כידוע התיאבון בא עם האכילה. השארת אותנו באמצע,איציק. הרי מכל צד אנו
    עדים לבקיעים ההולכים ומתרחבים של הכלכלה העולמית, אם כך מהו התרחיש הצפוי בהמשך? נאמר בשנה- שנתיים הקרובות, או אם זה קצר מדי, בחמש השנים הקרובות? וכפועל יוצא, הכרחי, מהו הפתרון שחכמי הכלכלה- והלא ישנם
    בכל זאת כמה אנשים חכמים במקצוע החיוני הזה- מהו הפתרון שהם מציעים? האם ישנה דרך למנוע מהפכה? (לא "מהפך", מ- ה- פ- כ- ה.)

  10. לירון

    מתנצלת מראש על השאלה הלא שגרתית בדרך זו אך איני יודעת כיצד להגיע אליכם בדרך אחרת, האם ניתן כאזרחית מן השורה לפרסם באתר זה מאמר דעה ?

    תודה

  11. עומר

    בכל מקרה, מדינות "המערב" צבועות בריבוע, מאחר שהן דורשות מהעולם (במסגרת ה-WTO) סחר חופשי בזמן שעל החקלאים בארה"ב יש מסי מגן ומכסות והגנות מהגנות שונות ומה לא…(קיינס למשל חשב שלא צריך להיות סחר בין מדינות בכלל וכל מדינה צריכה להסתדר לבד).

    אין צורך להרחיק עדות כדי להיווכח בדיקטטורה המחשבתית של קרן המטבע – את התוצאות ראינו בשנים האחרונות בישראל, וכנראה שעוד נמשיך לראות. אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב: קרן המטבע דורשת מכל המדינות בעולם להיראות אותו דבר, וגם אנשי הקרן נראים אותו דבר – אותו גובה, אותו דיבור, אותו צבע…

  12. אלון

    אני לא מבין, נתן להם חלק מהכסף שלנו (המערב) והכל יהיה בסדר. נתן לחם לעני ואז הוא לא יהיה רעב, אבל מה יהיה שיגמר הלחם?
    מה הפתרון ארוך הטווח? איך תוכל להבטיח שבעוד 50 שנה הם יוכלו לחיות טוב מבלי להזדקק לעזרתך?
    עד עכשיו לפי כל הידוע לי, מה שהוציא הכי הרבה אנשים מעוני זה הגלובליזציה.לפי מה שידוע לי היום יש פחות עוני בעולם מלפני 10 שנים.
    בעוד סין והודו צומחות בקצב הכי מהיר בעולם אפריקה עוד שקועה בבוץ שלה.
    אז אולי פתיחת שערים, שקט תעשייתי וחופש יביאו את הבשורה?

  13. דוד

    הסיבה שכיום יותר ויותר חוקרים זנחו את תיאורית התלות נעוצה בנפילתה בעקבות נפילת ברית המועצות ועליית הנמרים האסייתים בשנות השמונים. הצלחת הנמרים האסייתים בשיטות סופר קפיטליסטיות (הכנסת הון זר וטכנלוגיה מערבית, דגש על יצוא ודיכוי עליות השכר) הובילו לזניחת תיאורית התלות. תיאוריית התלות התבררה כתירוץ בכייני לדריכה במקום וסטגנציה.

    הוכחת התיאוריה הקפיטליסטית במזרח אסיה הובילה לאימוצה בידי שורה של מדינות שונות שחלקן מניתי בהודעה הקודמת. אחוזי הצמיחה העולמיים קפצו בצורה דרסטית מאז דחיית הסוציאליזם כשיטה אפשרית
    ואימוץ הקפיטליזם.

  14. נתן שקרצ'י

    התגובה לא מיועדת עבורך, כי מהכרותי איתך לא משנה מה יראו הנתונים, יהיה קשה להזיז אותך מהאמונה שלך במיתולוגיה הניאוליברלית.

    העברת ההון והטכנולוגיה מהעולם העשיר לעני, לא נעשית כדי לפתח אותו. כאשר המערב שולח טכנולוגיה והון לניגריה, בוליביה, או בנגלהדש, הוא אינו מעונין בשום פיתוח. הוא מעוניין בחומרי הגלם, יהלומים, נפט או כח אדם זול, שאותו אפשר לנצל ליצירת רווחי עתק, במקביל לשבירת האיגודים במערב. לדוגמא, טכנולוגיות התקשורת בבנגלור, לא עוזרות לאף עני שגר ליד בנייני ההייטק הנוצצים, אלא לחברות אמריקאיות ובריטיות שרוצות להעביר לשם את מוקדי שירות הלקוחות שלהם. למזלנו, ההודים עדיין לא שולטים בעברית, לכן עבודות אלו עדיין מוגנות בישראל.

    אגב, זה לא השתנה מאז תחילת הגלובליזציה, בתאגידי הכתר האנגלי וההולנדי. רק הטכנולוגיה התקדמה, הניצול נשאר אותו דבר. אז זה היה תה, אופיום, נפט או אינדיגו, או ייבוא עבדים.

    נעמי קליין תיעדה טוב מאוד את השיטה של איזורי העיבוד לייצוא. בעיני אין הרבה הבדל ביניהם לבין עבודות הכפייה עבור פורד וחב' אמריקאיות נוספות בגרמניה במלחמת העולם השנייה. כח עבודה במצב עבדות, בשטח אקס טריטוריאלי, שבו המדינה מוותרת על ריבונותה, ועל חוקי המיסים, איכות הסביבה או העבודה. רק שלא צריך כח. הרעב ידחוף את העובדים (שהן בדרך כלל עובדות). העיקר שדוד יוכל ללבוש חולצה, ולסחור בה, בלי קשר לעבודת ילדים או זיהום. לכן חברה מערבית תבוא לרומניה לחפש זהב, ותרעיל בציאניד את מי השתייה של האזור. הזהב, יקר, ולחיי הרומנים אין ערך (לדעת הכלכלנים), כמו שהדגים שר האוצר של ארה"ב לשעבר, לורנס סאמרס, שהציע לייצא את הפסולת הסביבתית המערבית לעולם השלישי, כי גם כך התוחלת חיים שלהם נמוכה יותר, והחיים שלהם זולים יותר לפי המדדים הכלכליים.

    המערב לסיכום, מנצל את העבודה הזולה כדי להוזיל את ייצור המוצרים, או את חומרי הגלם . דוגמא אחרת היא ציודם של הסודנים בנשקים סיניים.הסינים לא מעוניינים בפיתוח סודן, אלא בנפט.

    מה שמביא אותי להמשך דבריך. שחיתות- כדי שתהיה שחיתות צריך את הצד שמשחית. זה בדרך כלל חברה מערבית, שמשחדת פקידי ממשל בעולם השלישי. כנ"ל לגבי נשק (הרצחנות) שזוהי אחת הסחורות הכי פופולריות בסחר העולמי, והסוחרות הכבדות הן החברות המובילות במועצת הבטחון.

    למטה, בתגובה השנייה, אתה ממשיך לפרסם נתונים לא נכונים על הנמרים האסייתים, וכבר כתב על כך ג'וזף שטיגליץ רבות. אם הן אימצו את קונצנזוס וושינגטון, זה לאחר הקריסה ב-97', שהחלה בבועת נדל"ן שהתפוצצה בתאילנד.

    מה שמביא אותי לבסוף, לצחוק מהשטויות שלך. הרי בדיוק בימים אלו כולנו נחשפים לעובדה שהגופים הפיננסיים הגדולים בעולם, שהם הדוחפים מס' 1 ל"סחר עלק חופשי" במערב, נמצאים במצב של חדלות פרעון, בזמן ששוק הדיור מתרסק בארה"ב ובריטניה, המובילות של האידיאולוגיה הניאוליברלית. הכל תודות לחסיד השוטה של איין ראנד, אלאן גרינספאן, ואידיאולוגיית הדה רגולציה שלו.
    לדעתי, יותר ויותר יתחיל להשתלט המודל הסוציאלדמוקרטי, גם בארה"ב. ניו דיל חדש. נגמרו ימי המודל האימפריאליסטי.
    העם שם יעשה מהפכה, אם הממשל ימשיך להציל את הבנקים, ולא את בעלי הבתים שעומדים להיזרק לרחוב.

    אגב, תהיה לכך השפעה רצינית על הצריכה העולמית, שהאמריקאים היו חלק גדול ממנה. לכן בזכות "הגלובליזציה", ההשלכות יגיעו לכל מקום.

    לסיום, אתה שוכח לציין, שהסחר העולמי במט"ח בלבד, מגלגל ביום פי 50 מהסחר הריאלי. הידד לספקולנטים "החופשיים"…

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הקיבוצים והמושבים בישראל שעברו עשרה הסדרי חובות מכרו בשנה שעברה את הפרה החולבת היחידה שלהם לגנב סוסים מוכח שלקח הלואות בנקאיות ומחלק דיבידנד שמן להחזר חובותיו לבנקים. החקלאים מנהלים מלחמת חורמה בקשת המזרחית על עסקות נדלן בקרקעות המדינה שנמסרו להם לעיבוד ובאותה עת מוכרים בנזיד עדשים את תנובה המחזיקה בתל אביב בנכס נדלני עתיר ממון. זו לא היתה הפרטה אלא החלטה של ציבור חקלאים שהמכנה המשותף לו הוא טמטום קולוסאלי. הם יופיעו בקרוב בפני הציבור ויבקשו שמיטת יתרת חובותיהם כדי לאפשר לגימלאים שלהם קיום בסיסי. איציק, פתח עיתון ותראה כיצד פועל הגניוס היהודי במולדתו המתחדשת.

  16. איסקנדר

    כדאי מאד לראות את סרט האנימציה WALL.E .

    תהנו.

  17. שועל

    קיינס לא חשב ככה בכלל. הוא אפילו התאבל על מדיניות ה-Begger Thy Neighbour שאימצו מדינות אחרי המשבר הגדול, שלדעתו רק החמיר את המצב והביא להארכת המיתון. קיינס תמך בסחר בינלאומי מבוקר ואחראי, ולצורך כך אף הביא להקמת קרן המטבע הבינלאומית (בגרסתה המוקדמת, השפויה) וה-GATT שלימים הפך לארגון הסחר העולמי.

  18. דוד

    הפוסל – במומו פוסל. אם אתה מזרים טכנלוגיה חדשה לאזור בתת פיתוח אתה מאפשר לו להתקדם. אז אולי בשלב הראשון זה מגיע לעניים שלא גרים במגדלים כי אין עדיין מגדלים, ורק בשלב השני נבנים מגדלים ואז זה מגיע לעניים שגרים ליד המגדלים אבל הידע מתפשט ואנשים מתקדמים. משום מה נוח לראות את חצי הכוס הריקה ולא את חצי הכוס המלאה. זכתה הודו וסוף סוף יש בה מגזר טכנלוגי מפותח וגם אותה רוצה נתן להחזיר לתקופת האבן.

    כמה צרה עינך בהודים?