על אבטלה ודמי אבטלה

איציק ספורטא

בכתבה ב"הארץ" שעסקה בירידת האבטלה בישראל ל-6.1% היה קטע שמביא ממצאים מ"פורבס" שבו נטען שישראל מצויה בין עשר המדינות שבהן הכי טוב להיות מובטל. כיון שיש לי ידע מוקדם בנושא ניסיתי לבדוק את המסקנה הזו, ובלי הרבה מאמץ מצאתי כמה אי דיוקים בדיווח.

כדי שלא תאמרו שאני מתחמק אתייחס גם לשיעור האבטלה, בהנחה מקובלת ששיעור האבטלה הוא מדד חשוב למצבם של עובדים, כיון שכאשר האבטלה נמוכה ההנחה היא שמצב האנשים טוב יותר. אלא שעבודה במשק הישראלי אינה מבטיחה דבר, כיון ששיעור העובדים העניים בישראל עולה ככל שהאבטלה יורדת, כך שיעורם גם בין המשפחות העניות.

יש כמה מדינות ששיעור האבטלה בהן נמוך מאשר בישראל, שבדיה 5.7%, ארה"ב 5.2% ודנמרק משהו כמו 3%. באלו מהמדינות מצבם של העובדים טוב יותר? ברור שבדנמרק ושבדיה והרבה פחות בישראל וארה"ב. כיון שכאשר בוחנים את המצב הכולל של עובדים שיעור האבטלה הוא רק רכיב, ולא תמיד החשוב ביותר, כדי לקבוע האם הוטב מצבם של עובדים, ואזרחים בכלל. רק כדוגמה, שיעור האבטלה בארה"ב, בשבדיה ובישראל די דומה, אלא שבארה"ב שיעור הילדים העניים הוא 22%, ובשבדיה 4% לערך, בישראל, רק להזכיר, השיעור הוא 35.9%.  

נחזור לעניין "הכי כיף להיות מובטל", ב"פורבס" כתוב למשל שבישראל מובטלים מקבלים כ-70% מהשכר הממוצע לעומת דנמרק בה מקבלים המובטלים 90% מהשכר מהשכר הממוצע. זה נראה יותר מידי טוב מלהיות אמיתי, כיון שזה פשוט לא נכון עובדתית. בדו"ח של הביטוח הלאומי על תשלום דמי אבטלה ב-2007 נמצא שהממוצע אותו מקבלים מובטלים מגיע ל-47.7% מהשכר הממוצע. יש כמה אחוזים הפרש בין 70% ל-47.7%.

שקוראים את המאמר המקורי ב"פורבס" מוצאים שהם מתייחסים לעובדים בני שלושים שעבדו חמש שנים רצוף, בלי ילדים שהרוויחו שכר הממוצע בשעה שעבדו.  בישראל כ-70% מהאוכלוסיה משתכרים פחות משהשכר הממוצע, רק 12.5% מהמובטלים מקבלים דמי אבטלה שבין 2/3 לשכר הממוצע במשק.  נגיד שמה שכתוב נכון, גם כך זה מתייחס רק לאחוז קטן מהמובטלים.

נושא נוסף שאיליו מתייחס  כתב העת המכובד הוא משך הזמן שבהם משולמים דמי אבטלה, בישראל, כך נכתב, מקבלים דמי אבטלה למשך 6 חודשים, דיווח זה הוא מוטעה, בעיקר כאשר מתייחסים לבני 30, כידוע, בשנת 2000 נקבע שעד גיל 35 דמי האבטלה ישולמו ל-100 יום לעומת 138 יום לפני כן. אם אני לא טועה גם 138 יום זה לא ממש שישה חודשים (על השינויים בדמי אבטלה מאמר של ג`וני גל).

כמו כן ראוי לציין שבישראל ב-2007 רק 23.5% מהמובטלים קיבלו דמי אבטלה לעומת  32% בשנת 1990 ו-כמעט 51% ב-1997. לזה כמובן אין התייחסות בפרסום ב"פורבס". זה שב"פורבס" לא יודעים או לא מדייקים לא ממש מפריע לי אבל כאשר כתב בעיתון "הארץ" שכותב על אבטלה לא מתייחס לאי הדיוקים האלה זה כבר מפריע, מה גם שהנתונים ידועים ומפורסמים על ידי המוסד שאחראי לכך.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. חיים וינטראוב

    כאקדמאי מובטל (פוטרתי מעבודתי לפני 3 חודשים בשל צמצומים) אני יכל לומר שלהיות מובטל בישראל זו השפלה שאין כדוגמתה…
    1) כבן 35 עם ילדה אחת אני מקבל דמי אבטלה במשך 4 חודשים בלבד. מעבר לעובדה שדמי האבטלה הם כ-75% מן המשכורת שהייתה לי כשעבדתי, הרי שזהו לעג לרש לכל מי שמכיר את שוק העבודה הישראלי, במיוחד למי שמעל גיל 30, לצפות שבתוך 4 חודשים אצליח למצוא עבודה חדשה. כל שכן כאשר לשכת התעסוקה אינה מסוגלת לשלוח אותי אפילו למשרה אחת (!) במשך 3 חודשים. מהחודש הבא כבר לא אהיה זכאי לדמי אבטלה וכנראה שאצטרך כמו כל-כך הרבה אקדמאים מבוגרים (בישראל "מבוגר" או אפילו "קשיש" הוא כל מי שאינו בשנות העשרים לחייו) לעבוד באבטחה או בנקיון.
    2) ההתייחסות בישראל למובטלים היא כעבריינים/פושעים או נושאי מחלה מידבקת. כשאני מגיע לראיונות עבודה (גם בגופים פרטיים וגם בסקטור הציבורי) ההתייחסות אליי מידי המראיינים היא אגרסיבית ותוקפנית מיסודה. במבטים מזרי אימים ובהשתלחויות לעתים משפילות למדיי אני נאלץ שוב ושוב להצטדק כמו ילד בכיתה א' מול מנהל בית-הספר על הסיבה שבה אני מובטל בגילי, ולענות על שאלות וחקירה צולבת שאינה נעשית ברוח טובה כי אם באווירה של חקירת שב"כ. לעתים קרובות אני יוצא מ"ראיונות עבודה" כאלו מושפל ועל סף דמעות. איני מבין מדוע בראיון קבלה לעעבודה המעסיקים צריכים להתייחס אליי כמשהו דביק ודוחה שנדבק לתחתית הנעל. אני בסה"כ איש משפחה ואדם מן השורה שאיתרע מזלו ואיבד את מקום עבודתו ולכן מחפש להשתלב בעבודה חדשה. אני לא מצורע.
    הגדיל לעשות מראיין במשרד ממשלתי שניגשתי למכרז עבור משרה בו, ושתקף אותי בצעקות ממש על-כך שאני שקרן משום שנבחנתי למכרז הזה בעבר ולא עברתי את הראיון הסופי וקיבלתי (על פי כל הנהלים והתקנות) הזדמנות שנייה לגשת לראיון נוסף ולמרות שזה היה רשום בתיק שהיה לפניו "לא אמרתי לו את זה ישירות כשנכנסתי". הוא מייד אמר לי שאעזוב את החדר וכמובן שלא התקבלתי למשרה. למרות שנהגתי לפי כל הכללים והתקנות והוא לא קרא את התיק שלי לפני שנכנסתי לחדר אלא במהלך ה"ראיון" הוא צעק עליי בלשון בוטה וסילק אותי מעל פניו כמו פיאודל שמשלח מעל פניו צמית סורר.
    בקיצור, להיות מובטל בישראל 2008 זו בושה גדולה. זו השפלה מצד כל הגורמים האפשריים, מדמי האבטלה האפסיים, דרך השוק שמעריץ נעורים ושולח "קשישים" למות על קרחון מרוחק, ועד להתייחסות המבזה של המעסיקים למי שמבקש בסה"כ הזדמנות להשתלב מחדש בשוק העבודה.
    לא ארחיב עוד מפאת קוצר המקום. אבל אם מישהו רוצה לדעת מה התחושה של להיות מובטל בישראל 2008 יכל להכנס לבלוג שלי http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ganbarimasu .

  2. אליאב

    השוואת פרמטרים כלכליים בין מדינות היא מלאכה לשוטים בשל שוני תרבותי בעיקר של מדינות הגירה. לעולי רוסיה מענקי אבטלה לא היו מוכרים באותה מידה כמו לעולים מארצות המזרח לפניהם. הם ראו בכך מתנה משמיים וטמטום מצד המדינה שלא השכילה לקבוע כללים למהגרים לתחומה. התוצאה המתמשכת היא התייחסות שקרית למערכת מה שלא קיים במדינות הייחוס כמו שבדיה, נורבגיה ופינלנד בהן לא יעלה על הדעת לעבוד ובאותה עת לחתום בלשכת העבודה כדי לקבל מענק או להתחמק מתשלום מס על עבודה. לבנים להורים הזקוקים לסיוע המטפלות הפיליפיניות לא עולה על הדעת לבקש מטפלות ישראליות גם בשכר גבוה יותר. את מרבית התוצרת החקלאית מגדלים וקוטפים עבורנו העובדים התאילאנדיים ואלה ימשיכו לעשות כך גם אם השכר יוכפל. שוק העבודה בישראל וכנראה במדינות מפותחות אחרות שונה לחלוטין מאז חוקק החוק לתשלומי דמי אבטלה והדיון בנושא ללא התייחסות לשינוי גובל באי אמירת אמת, מרה ככל שתהיה. נניח שזו דרכו של עולם – האם גם בנסיבות אלה תקף חוק משנות החמישים?

  3. כרמית ס

    זה אי דיוק שערורייתי כיוון שמשך התקופה שבה משולמים דמי אבטלה הוא גורם מאוד משמעותי בהבדל בין ישראל למדינות נאורות יותר. צריך להתלונן אצל פורבס שבטח הוטעו על ידי בעל אינטרסים כזה או אחר . זה ממש לעוות ולהכפיל את הנתונים.

  4. טובטוב

    אז מה, כשהאבטלה גבוהה – מאשימים את האוצר שהיא גבוהה, כשהאבטלה יורדת – מאשימים את האוצר שהיא לא ירדה מספיק, כשהיא יורדת בהרבה – אומרים שהאוצר משקר, כשיש הוכחות – אומרים שרגע, זאת בכלל לא הבעיה, הבעיה היא העובדים העניים.
    אני בטוח שגם אחרי שהאוצר ימצא פתרון אלגנטי לבעיית העובדים העניים (מס הכנסה שלילי למשל) החברתיים למיניהם ימצאו דרך אחרת לנגח את הצלחות השיטה הכלכלית. אולי איכות הסביבה? שמעתי שזה טרנדי עכשיו.

  5. איציק ספורטא

    אליאב, חבל שלא קראת את המאמר של גל שם הית רואה את השיניים התכופים בחוק, שדרך אגב התקבל ב-1972.

  6. אתי מלוד

    לעניות דעתי, אבטלה היא סוג של "מחלה" לאדם שפרש/פוטר ממקום עבודתו, דמי האבטלה לא ימלאו את החוסר הנפשי החברתי והפיזי שחווה הפורש/מפוטר, בכל בוקר כאשר הוא מתעורר וחש אי שייכות/נוחות ממצב שנכפה עליו, דמי האבטלה הם המעט שהמדינה יכולה לסייע ל"מובטל בעל כורחו" עד למציאת משרה שתתאים לכישוריו (במידה ואין באפשרותה לספק מקומות עבודה חלופיים).

    העובד/עובדת נענש/ת פעם אחת כאשר מפוטר/ת או פורש/ת – האם צריך להעניש אותו פעם נוספת???

  7. טלילה סטן

    העתונים הם תעתועונים של "השיטה" שמטרתם לגנוב את דעת הציבור.
    והציבור עוד נדרש לשלם כדי לקנות עתון, בשעה שהעתונים היו אומרים לשלם לכל מי שמוכן לבלוע את הלוקשים שלהם.

  8. איתמר

    138 יום הם אמנם לא שישה חודשים אבל הם כמעט. תשלום דמי האבטלה נעשה על פי 25 ימים בחודש. בשישה חודשים כאלו יש 150 יום, כלומר 138 יום הם חמישה וחצי חודשים.

  9. טלילה סטן

    ולא בגלל שהסגנון גס.
    בזמן האחרון נפסלים כמעט כל הטוקבקים שאני שולחת לאתר של עתון מסויים.
    כי תוכן דברי סותר את הרושם שאותו עתון רוצה ליצור בציבור.

    רוב התקשורת מנסה לשסות חברי ממשלה להפיל את אולמרט.
    אפשר לחשוב שהם "מזועזעים" מהשחיתות של אולמרט, שברובה מנופחת על ידי גורמים אינטרסנטים שאותם משרתת התקשורת. התותחים שיורים על אולמרט מכוונים נגד פרידמן המאיים על ההגמוניה של "כנופיית שלטון החוק".
    לכתבה שבה ניסו לעודד את ציפי לבני שלחתי לפני ימים אחדים שתי תגובות.

    תגובה 1:
    כותרת – לבני, חבל שאת משרתת את החונטה המשפטית
    משפחת המישפח מושחתת בהרבה מאולמרט. אם את כל כך צדיקה – לכי נגד המישפח.
    ואם אין לך אומץ – לפחות אל תפריעי לאולמרט/פרידמן במלחמה נגד המישפח.

    תגובה 2:
    כותרת – Zippy – dont help Court-ruption
    Let Friedman/Olmert fight Court-ruption
    את בטח לא אחד התמימים שאוכלים את הלוקש כאילו העליהום נגד אולמרט הוא בגלל שהוא מושחת. את מבינה טוב מאוד שרוצים להפיל את אולמרט כדי להיפטר מפרידמן.

    שתי התגובות לא פורסמו.

    פחדו שציפי לבני תדע שיש גם קולות אחרים?

  10. טלילה סטן

    למשל, בגלל שלא צברו מספיק "זמן עבודה", שנדמה לי שזה שנה.
    הבעייה היא שהמעסיקים גם דואגים לפטר עובדים בטרם יצברו את אותה שנה שתזכה אותם בדמי אבטלה.

    ומה עם אותה מאסה של צעירים שטרם נקלטו בעבודה?
    למרות שהם לא מצליחים למצוא עבודה הם אינם זכאים לדמי אבטלה.

    כלומר – מובטלים רבים אינם מובטלים מוכרים. המובטלות שלהם שקופה.
    זה חוסך למדינה כסף וגם "מוריד" את אחוז האבטלה.

  11. שור

    בזכות מדיניות חברתית של נתניהו שיעור הבאטלה צנח מ-11% לכ-6%,
    ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה זינק.

    שור

  12. נתן שקרצ'י

    איפה הגידול במקומות העבודה מתרחש- במגזר העסקי הרזה, או אצל השמן מהמגזר הציבורי. יש לך ניחוש איפה רוב הגידול?
    אני אגלה לך.
    הגידול השנה הוא במגזר הציבורי – פי 8 מבמגזר העסקי… במגזר הציבורי הצטרפו 40000 איש, ובמגזר העיסקי 5000תרצה לינק, תקבל.
    במגזר הציבורי יצאו עובדים עם כל התנאים והפנסיה, ונכנסו עובדי קבלן…

    בנוסף, לא "המדיניות החברתית" ( עדיף לקרוא לקיצוץ קצבאות למשפחות מרובות ילדים, לחד הוריות, קיצוץ דמי אבטלה וקצבאות הבטחת הכנסה, לקשישים וכו' מדיניות אנטי חברתית) של נתניהו שיקמה את שוק העבודה- מה ששיקם הוא שיפור המצב הביטחוני מאז, התאוששות ענף ההייטק אחרי התפוצצות בועת הנאסד"ק, והצריכה האמריקאית שמומנה באמצעות בועת הסאב פריים. גם היא כבר לא איתנו עוד. דוגמא: נניח שמשבר הסאב פריים גורם עכשיו למיתון עולמי ומאות אלפי עובדים ישראלים יפוטרו, גם אז תגיד שנתניהו אחראי לכך? הגזמת.
    אלו דברים קצת יותר גדולים מהנהנתניהו שלך. הם גרמו להתאוששות. הוא בסך הכל יודע לדקלם ססמאות יפה.

  13. חנוך גיסר

    לא מזכירים את זה הרבה, אבל כעצמאי אתה משלם לביטוח לאומי בדיוק אותו אחוז מההכנסה כמו שכיר (אלא שכל הנטל נופל עליך, כי אין מעביד).
    לעומת זאת – אין לעצמאים ביטוח דמי אבטלה.

    לו היתה חברת ביטוח מפלה בין 2 מבוטחים שמשלמים אותה פרמיה באופן שעושה זאת ביטוח לאומי (שבסופו של דבר הוא חברת ביטוח) – היה רשיונה נשלל ע"י המפקח על הביטוח ומנהליה היו יושבים בבית הסוהר.