עוד כמה מילים על חוק ההסדרים

איציק ספורטא

מה היינו עושים בלי חוק ההסדרים שמידי שנה מביא לנו רעיונות שכנראה נרקחו בחדרים שיש בהם מחסור בחמצן, כי אילולא זה קשה לחשוב איך אנשים ונשים מגיעים לרעיונות כה חסרי שחר. למה לא להוריד את חופשת הלידה מ-14 ל-12 שבועות, אז נחקק חוק, את מי זה ממש מעניין. אז מה אם יש בישראל יותר מידי עניים, בואו נשנה את המדידה ואז בהרף עין ייעלמו העניים מעיננו. מה טוב מזה, גם נפתור את הבעיה וגם נחסוך כסף וגם נמשיך להתחפר בעולם הדמיוני שיצרנו לעצמנו.

למה לא לבטל את התקציב לאבטחת בתי ספר, לעומת השמירה הבלתי נלאית על הפוליטיקאים המוכשרים שלנו. לא רק מכוניות משוריינות, מקלטים אטומים ומה לא, כי בלעדיהם אנא אנו באים. אז מה אם המתחם התת קרקעי בהרי ירושלים עולה חצי מיליארד שקל, דולר, או דרכמות, זה חשוב ואבטחת בתי ספר לא.

גם האוניברסיטאות מפריעות משום מה, אף שמתוכן לא צמחה ולא תצמח שום מחאה כנגד השלטון הבלעדי של חכמי הכלכלה, שדרך אגב למדו באותן אוניברסיטאות בלתי יעילות ובזבזניות. אז לא הצלחנו להעלות את שכר הלימוד בשנה שעברה, ננסה גם השנה, ואם לא השנה בשנה הבאה. אז בחוגים מסוימים יועלה שכר הלימוד לשכר לימוד תחרותי עם השוק הפרטי, קרי פי שניים או שלוש, ולמה לא עשר. זה כמובן יביא בעתיד לדרישה לשכר מרצים דיפרנציאלי על פי חוג הלימוד, אם הסטודנטים משלמים יותר המרצים צריכים לקבל יותר, לא מצוינות ולא נעליים.

כל יום כמעט מוצג לנו סעיף נוסף בחוק ההסדרים העתידי, מומחים לחוק טוענים שחלק מההצעות הם עיזים, או ממותות או סתם בעל חיים אחר, ועל ידי הפרסום הזה בעצם נבדקת האפשרות ליישום ההצעות. אני לא יודע אם החוק הודלף כולו או רק חלקים ממנו. אם היה בידי חוק ההסדרים הייתי מפרסם את כולו, כיון שיש בו עשרות רבות של סעיפים אם לא מאות וראוי להציג לעיני הציבור את הכל ולא רק סעיפים כאלה או אחרים. כיון שהמטרה אינה רק לבטל סעיף זה או אחר בחוק הנלוז הזה.

בכל שנה טוענים חברי כנסת שיש לבטל את חוק ההסדרים, בשנה שעברה הוא אף הוקטן משמעותית, אז למה מחכים, בחוק ההסדרים הנוכחי צריך לכלול סעיף נגיד מספר 131 אי שם בירכתי החוק שנוסחו כולל את המילים "חוק ההסדרים בטל ומבוטל מ-1/1/2009 ועד סוף כל הדורות". אולי רק באמצעות חוק ההסדרים אפשר לבטל את חוק ההסדרים. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ירוחם

    קודם כל צריך לעבור לסטנדרט הזהב ויפה שעה אחת קודם.

    שנית כל הורדת משך חופשת ההריון תביא לצמצום בגידול הפראי באוכלוסיה.

  2. ברוך מאירי

    למר ספורטה שלום רב
    אמנם קיבלתי ממך תשובה שלילית, לכתוב רשימה לעיתון נ.צ.לדמוקרטיה, בעריכתי, אבל
    אני אשמח לכתוב לך את דעתי על לידתה המחודשת של תנועת הפנתרים. אותה ליוויתי, כעיתונאי
    במעריב, במשך שנים רבות.
    מצפה לתשובתך.
    ברוך מאירי

  3. ניצן אביב

    יש לבטל לאלתר את חוק ההסדרים כולו, על כל סעיפיו האנטי-חברתיים, המנוגדים לצדק ולשוויון, המעשירים את בעלי ההון מקורבי השלטון ומרוששים עוד יותר את שכבות המצוקה המוחלשות ממילא ואף את מעמד הביניים!

  4. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית בפורטל BSH

    כמה רעיונות לטרפוד חוק ההסדרים. אפשר לשלב ביניהם.
    1. להגיש אלפי ועשרות אלפי הסתייגויות.
    2. לדאוג שבהסתייגויות יוכנסו חזרה כל מה שקוצץ מתחילת חוק ההסדרים בשנות השמונים.
    3. לדאוג שחלק מההסתייגויות יהיו כאלו שדווקא האוצר יוכל לקבל אותן באהבה… הכל לשם הבלבול.
    4. לארגן פיליבסטר של כמה חודשים.

    5. לבדוק משפטית: אם חוק התקציב לא מאושר הממשלה נופלת. אבל למיטב ידיעתי חוק ההסדרים אינו חוק התקציב למרות שהוא קשור אליו. האם המצב היום שאם התקציב מאושר אבל חוק ההסדרים לא, זה מצב שבו הממשלה נופלת?
    כי לדעתי הממשלה לא אמורה ליפול בשלב כזה, ולדעתי חברי הכנסת לא מודעים לכך, וכ"כ פוחדים על הכסא שייאשרו כל דבר.

    מישהו מהמשפטנים כאן מוכן קחת על עצמו את בדיקת ההצעה?

  5. ד

    אפשר לארגן פיליבסטר בכנסת ישראל?

  6. בלהה

    לא ברור מה קורה כאן אבל החוקים האחרונים לא מובילים קדימה אלא אחורה.לא חשוב רווחה חינוך בריאות דאגה לחלש אלא דאגה למתעשרים בזכות ההפרטה ושאר חוקים דרקוניים הצצים לבקרים.בקצב זה לא ירחק היום שהמצב ידמה למה שקורה במדינות העולם השלישי.לא על הילד הזה חלמנו.

  7. אורן א.

    תסבירו לי פעם אחת, ובבהירות בבקשה, מי הם האנשים העומדים מאחורי "חוק ההסדרים"?

  8. נתן שקרצ'י

    כמה דברים-

    קודם כל במדינה הקפיטליסטית הקיצונית שתקימו אתה ו-3 החברים שלך, תעשה מה שתרצה.

    שנית כל, בעתיד הנראה לעין, כנראה שחופשת הלידה תתארך, לגרסה האירופית שבין שנה לשנה וחצי. תכין את הארנק…
    זו עוד סיבה למה כדאי לך להפסיק לחלום על האוטופיה הקפיטליסטית שלך, וליישם אותה בפועל, שאם לא כן אתה סתם קשקשן, ר"ל חפש אי בודד כמה שיותר רחוק מכאן…
    וכמובן שנשמח כולנו אם תיקח את נערי האוצר איתך, משום מה נראה לי שהם ישתלבו מצויין…

  9. איציק ניסני

    השדולה לביטול חוק ההסדרים

    הזמנה

    השקת השדולה הפרלמנטארית לביטול חוק ההסדרים:

    לקראת תקציב 2009 ובצל המשבר הפוליטי

    אנו שמחים להזמינך למפגש השקה של השדולה לביטול חוק ההסדרים.

    מפגש יתקיים ביום שלישי 29.7.08, ‏כו' תמוז תשס"ח בין השעות 14.00-16.00 , בחדר ועדת הכלכלה הישן קומת הועדות באגף הישן בכנסת

    במפגש ישתתפו חברי הכנסת, נציגי הארגונים החברתיים, ופעילים חברתיים.

    פתיחה: ח"כ רן כהן – יו"ר השדולה

    עו"ד יפעת סולל – נציגת פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים

    חברי כנסת שיציגו סוגיות הנוגעות לחוק ההסדרים

    מרצה אורח:

    ד"ר שלמה סבירסקי – מרכז אדווה "חוק ההסדרים והדמוקרטיה הישראלית"

    אנא אשרו את הגעתכם

    ההשתתפות כרוכה בהנפקת אישור כניסה לכנסת, אנא שילחו מס' ת.ז,

    עידית מנשה, ע"פ ח"כ רן כהן 052-5460819 rancohen@KNESSET.GOV.IL

    ולריה נחמוד, רכזת פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים 054-7601876 valerian@shatil.nif.org.il

  10. ODED EFRATI

    רוב הביקורת מוצדקת.
    90% מהמאבטחים מזמן מיותרים.

  11. דב בינדר

    זהו חוק המכשיר את גזילת כבשת הרש,חוק שמבטל חוקים שנחקקו לטובת החלשים והעניים,חוק החוקן היא בעצם חוק ברית המילה,לקטנים חותכים ולגדולים מחלקים עוגות,אם החלש חושב שהממשלה הולכת סוף סוף לעשות משהו טוב למענו והנה בין לילה הדבר הטוב הזה נדחה בשנה נוספת,ובשנה הבאה שוב ולאחריה שוב,נראה בספטמבר הקרוב מה יעלה בגורל כל עובדי המדינה שמועסקים בתיווכם של סרסורי כח האדם,הרי אלו עובדי מדינה לכל דבר שעושים בדיוק מה שעושים עובדי המדינה מן המניין באותם משרדים ובמשך שנים ארוכות אבל לא באותם תנאים,לאלו יש זכויות ולאלו יש משהו אחר המתחיל באותה אות וזה החוקן.

  12. ד

    משרד האוצר, בעיקר אלו המתקראים "נערי האוצר".

  13. דור לוי

    חפש בגוגל פיליבסטר כנסת, לנוחותך העתקתי קטע בויקיפידיה מהערך "פיליבסטר" העוסק בישראל:
    "הפיליבסטר בישראל
    הפיליבסטר בגרסתו האמריקאית אינו אסור במפורש על פי תקנון הכנסת. עם זאת, בפועל יישומו אינו מעשי, בשל הוראות התקנון הקובעות מראש את זמן הדיבור של כל נואם בדיונים האישיים, והמסמיכות את ועדת הכנסת להקצות את זמני הסיעות בדיונים הסיעתיים. במספר מקרים אין מגבילים מראש את זמנו של הנואם: שר יכול לעלות לדוכן הנאומים בכל עת ונאומו אינו מוגבל בזמן, וכך גם יו"ר ועדה המציג חוק לפני הקריאה השנייה. על פי הנוהג, גם נאומיהם של ראש הממשלה וראש האופוזיציה אינם מוגבלים בזמן.

    משכן הכנסת
    [עריכה] פיליבסטר הסתייגויות
    בדומה לפרלמנט הבריטי, הפיליבסטר בכנסת מתבצע באמצעות הגשת הסתייגויות. בשונה ממנו, הפיליבסטר נערך במליאת הכנסת, ולא בוועדות.

    לפי סעיף 123(ג) לתקנון הכנסת, לכל הצעת חוק המובאת לקריאה שנייה יש לצרף רשימת הסתייגויות. הסעיף אינו מגביל את מספר ההסתייגויות שרשאי כל חבר כנסת להגיש. סעיף 126(ד) לתקנון קובע כי למי שהגיש הסתייגות מוקצות 5 דקות לנמקה. אם הגיש 2 הסתייגויות, מוקצות לו 10 דקות, וכן הלאה. על כן, לעתים מגישים חברי כנסת הסתייגויות שאין בהן כל שינוי מהותי בהצעת החוק, או אף הצעות מלעיגות (כגון הצעות לשינוי שם החוק), על מנת שיוכלו לקבל את זמן הדיבור במליאה. במקרים רבים הם אף נושאים נאומים שאינם קשורים להצעת החוק. חברי כנסת שמגישים הסתייגויות לא מהותיות מסירים אותן, בדרך כלל, אלא אם כן בכוונתם לערוך גם פיליבסטר הצבעות שמיות.

    אף שהפיליבסטר הראשון בישראל נערך בנוגע לתיקון בפקודת מס הכנסה (הדיון התקיים ב-27 במרץ 1957 [2], ונמשך עד 5:00 בבוקר), השימוש בפיליבסטר נפוץ בעיקר בדיונים על חוק התקציב ועל חוק ההסדרים הנלווה לו. הדבר נובע ממספר סיבות. ראשית, חוקים אלה מכסים תחומים רבים, ויש להם משמעויות כלכליות, חברתיות ופוליטיות רחבות יותר מאשר חוקים אחרים. לכן, לאופוזיציה יש במקרים רבים סיבות אידאולוגיות כנות לסכל את העברת החוקים, או למצער להילחם בהם. סיבה שנייה נעוצה בטעמים פרקטיים. חוקים מסוג זה הם עתירי סעיפים ומשופעים במספרים, מה שמגדיל מאוד את מגוון האפשרויות להגשת הסתייגויות לשם דיבור.

    מי ששמו עולה כמעט אסוציאטיבית בכל הקשור לפיליבסטרים בישראל, הוא חבר הכנסת מיכאל איתן, שנשא את הנאום הארוך בתולדות הכנסת, בעת שנימק את הסתייגויותיו לתקציב המדינה לשנת 1993. איתן עמד מעל דוכן המליאה במשך 10 שעות ו-7 דקות, ובאורח נדיר עסק רוב רובו של הנאום בנושא הנדון – תקציב המדינה.

    [עריכה] פיליבסטר הצבעות שמיות
    סוג שני של פיליבסטר המקובל בכנסת הוא דרישה להצבעה שמית. אין מדובר בהמצאה ישראלית, ואפילו ישיבתו הראשונה החגיגית של הפרלמנט האירופי סבלה מדרישה של מיעוט מחברי הבית לערוך הצבעה שמית על כמה עניינים פרוצדורליים.

    בניגוד לריבוי הסתייגויות, השימוש בהצבעה השמית ככלי לעיכוב הצבעות הוא כלי חדש יחסית. למעשה, בראשית ימיה של הכנסת הצבעה שמית הייתה דבר נדיר גם כשנתבקשה מטעמים עקרוניים, ועד 1965 נערכו רק 3 הצבעות בדרך זו, כולן בנושאים בעלי חשיבות לאומית: כינון הממשלה הראשונה, החלטת הררי והסכם השילומים [3].

    השימוש בפיליבסטר הצבעות שמיות קל לביצוע. לפי סעיף 62(ב) לתקנון, די בדרישה של 20 חברי כנסת כדי לקיים הצבעה שמית.

    [עריכה] התמודדות הכנסת עם הפיליבסטרים
    סעיף 131 לתקנון הכנסת מסמיך את ועדת הכנסת לקבוע סדרי דיון שונים מהקבועים מהתקנון. בדרך כלל מנסות הקואליציה והאופוזיציה להגיע להסכמות על מסגרת הדיון, אך במקרים בהם הן מגיעות למבוי סתום, מנצלת הקואליציה את הרוב שיש לה בוועדת הכנסת, וכופה הסדר שמקצר את הפיליבסטר.

    כך ארע, למשל, בעת הדיון על התוכנית הכלכלית של בנימין נתניהו בשנת 2003, כאשר סיעות השמאל העלו למעלה מ-8,000 הסתייגויות. ועדת הכנסת החליטה על יישום שיטה שכונתה "שיטת האקורדיון", המאפשרת הצבעה אחת על הסתייגויות דומות. נוסח ההחלטה המלא היה:

    "על-פי סעיף 131 לתקנון הכנסת, החליטה ועדת הכנסת לעניין ההצבעות על ההסתייגויות להצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, כדלקמן:
    הוגשו לאותו סעיף הסתייגויות שונות על ידי חברי כנסת שונים כשההבדל בין ההסתייגויות הוא רק בתאריכים סמוכים או עוקבים, סכומים עוקבים או מידות או שיעורים עוקבים או דומים, יהיה רשאי יושב-ראש הישיבה להעמיד את ההסתייגויות להצבעה בשני שלבים:
    1. הצבעה אחת על כל ההסתייגויות האמורות כמקשה אחת;
    2. נתקבלה ההסתייגות האמורה, תתקיים הצבעה על כל הסתייגות והסתייגות בנפרד." (מצוטט מתוך דברי הכנסת)
    "

  14. רונה

    אכן חוק המתועל לסיפוק צרכיי האליטות היושבות איי שם בבירה, בייחוד האליטות הנוכחיות

  15. נתן.

    כל הדירוגים העולמיים קובעים כי האוניברסיטאות הטובות בעולם נמצאות בארה“ב. הסוד של שיטת החינוך הגבוה שלה הוא שאין לה שיטה. לארה“ב אין גוף מרכזי שבאמצעותו המדינה מחליטה למי מותר לפתוח אוניברסיטה ובאיזה תנאים. האוניברסיטאות מתחרות אחת עם השנייה על סטודנטים, מרצים ואפילו על כוכבי בייסבול. בישראל בה המל“ג מסדיר את כל פעילות המערכת אין תחרות של ממש והחוקרים מתוגמלים פעמים רבות עלפי וותק ופוליטיקה ולא על בסיס הישגים במדע ובהוראה.

    למל“ג אין עוד זכות קיום. על אף שליטתה הבלעדית בחלוקת הקצאות הממשלה לחינוך הגבוה הציבורי, רמת האוניברסיטאות והמכללות בנסיגה. דווקא תחת עינה הפקוחה קמו שלוחות שהעניקו תארים מפוקפקים, באישורה. המגזר העסקי אינו זקוק לחותמת הכשרות של המל“ג. הערכת התארים יכולה להתבצע היטב בידי השוק לבדו, כפי שקורה בארה“ב. מי שלמד בייל ובסטנפורד כמו גם המעסיק שמעוניין לקלוט אותו, אינו זקוק להכרה של מועצת חכמים מטעם- מונוליטית ומונופוליסטית.

    אין די בביטול המל“ג. כדי להשיג תוצאות טובות יותר יש להטמיע באוניברסיטאות חשיבה עסקית. באוסטרליה הבינו כבר לפני 15 שנה כי התייעלות, העלאת שכר הלימוד ומשיכת הון פרטי הם המפתח לזינוק הגדול קדימה. שם העלו את שכר הלימוד (יותר משליש מתקציב ההשכלה הגבוהה באוסטרליה בא משכה“ל, בעוד שבישראל רק 17 אחוזים) ובמקביל העניקו לכל מי שמעוניין הלוואות נוחות. נוסף על כך פותחו תכניות לימוד מוטות תעשיה אשר משכו השקעות של המגזר הפרטי לאוניברסיטאות.

    התוצאות לא איחרו לבוא. התארים השתפרו והפכו נחשבים הרבה יותר במגזר העסקי העולמי. ועם השיפור בתוצאות הגיע גם הביקוש. 200,000 סטודנטים זרים שבוחרים ללמוד כל שנה באוסטרליה (יותר מ-20 אחוז מכלל הסטודנטים שם) לא טועים. השקעות עתק של תאגידים עולמיים החלו זורמות למערכת. כל אלה הוסיפו סכומים עצומים לתקציבי ההשכלה הגבוהה. האוניברסיטאות הפכו לגופים דינאמיים שמתנהלים כמו חברות עסקיות ופעמים רבות אף מתמזגות מטעמי יעילות. החוקרים הטובים מקבלים שכר גבוה יותר והבינוניים פחות. תסכולם שהוביל לסיפורי בדים על השלכותיה ההרסניות של הרפורמה הוא סחורה חמה במאבק נגד רפורמות במערכת ההשכלה הגבוהה גם בישראל.

    אולם העובדות חזקות מהשמצות. לפי מדד THES (המדד לדירוג האוניברסיטאות של THE TIMES הלונדוני) 4 אוניברסיטאות אוסטרליות נמצאות בין 33 המובילות בעולם. אחת מתוכן, Australian National University, נמצאת במקום ה-16 המכובד מאוד. בסך הכל 8 אוניברסיטאות מדורגות בין 100 הטובות בעולם. ואיפה אנחנו? האוניברסיטה המובילה, היא האוניברסיטה העברית ממוקמת במקום 128. אוניברסיטת תל אביב במקום 151.