• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

המותג ציפי

מאיר בביוף

סוף השבוע התקשורתי היה, כצפוי, רווי בקשקשת הבראנז`אית שעסקה בהתפטרותו הצפויה של מלך הנדל"ן, אהוד אולמרט, ובהכתרתה של מיסיס קלין, הלא היא ציפי ליבני. המלך מת, תחי מלכת ניקיון הכפיים! ניקיון כפיים? לא כל כך מדויק, אך כשתאוות ההכתרה כה בוערת בעצמותיה של הבראנז`ה הכל-יכולה והכל-יודעת, למי יש זמן וסבלנות להתייחס לפכים קטנים וחסרי משמעות, העלולים להעכיר את שמחתה? ציפי, אם חס ושלום לא תקרה תקלה בלתי צפויה, תהיה ראש ממשלתנו הבאה. כישוריה וניסיונה המוכחים, אך הבלתי ידועים, מבטיחים לנו ממשלה נקייה ונטולת מעטפות ונדל"ניזם – כך מבטיחים לנו פרשנינו, שהזכות והטוהר הם כנר לרגליהם.

אז מדוע בכל זאת מנקרים בקרבי פקפוקים וספקות? אולי בגלל שאת תדמיתה הצחורה כשלג היא לא הרוויחה ביושר. ציפי הייתה, כזכור, בת טיפוחיו של אריק שרון, אחד הפוליטיקאים המושחתים ביותר בתולדות המדינה. את עסקיו המפוקפקים הוא ביצע, כמיטב המסורת המאפיוזית, דרך בניו. הדברים ידועים ומוכרים. לציפי זה לא הפריע מעולם. גם כשידעה, כמו כל אזרח מן השורה, על מעלליו, היא לא חישבה לרגע להביע את סלידתה מדרך התנהלותה של משפחת שרון, בדרך של התפטרות הפגנתית. הקריירה הפוליטית שלה הייתה חשובה לה יותר מניקיון כפיו של ראש ממשלה בישראל, שאפילו התנהלותו המפוקפקת של אולמרט מחווירה לידו. וגם אם יאמרו מי שיאמרו שהיה זה משגה שניתן לתיקון, היו לה שתי הזדמנויות נוספות להוכחת האכפתיות שלה לטוהר השלטון וגם לצורת התנהלותו , אך גם אותן היא דחתה בשתי ידיים : בשלהי מלחמת לבנון השנייה, כאשר כבר נקבע תאריך להפסקת אש, ממשלת אולמרט החליטה, באופן חד צדדי, להתעלם ממנה כדי לקחת ביסים אחרונים במקצה ה"שיפורים" שלה. הרפתקה נפשעת זו ,שלא הניבה שום הישג, מדיני או בטחוני, עלתה בחייהם של עשרות חיילים נוספים לשווא. ההזדמנות השלישית והאחרונה (נכון לעכשיו) ניתנה לכל אורך תקופת כהונתה בממשלתו של אולמרט. הפרשיות המביכות שנקשרו לשמו, חדשות לבקרים, מעולם לא הניעו אותה להתפטרות מהממשלה. היא הסתופפה, בלי שום בעיה מיוחדת, עם בוס, שחקירות משטרה הפכו לשגרת יומו, כשמעטה הטפלון שלה אינו ניזוק כהוא-זה. הכיצד? לבראנז`ה פתרונים.

עלייתה המטאורית של ציפי לצמרת הפוליטית פשוט מדהימה. היא מדהימה, כי אמירותיה ומעשיה – אם יש כאלה – אומרים יבשושיות צנונית, משהו שהוא הרבה מתחת לבינוניות. כל אימת שאני מנסה להקשיב לה, אני מוצא את עצמי מרומה ומושפל גם במושגים של פוליטיקה ישראלית. לפעמים נדמה לי שהמשחתה למלוכה בידי הבראנז`ה היא סוג של הומור אשכנזי-פנימי, שעל טיבו עדיין לא עמדתי. סתם דוגמה: אמש צפיתי בתכנית "מועצת החכמים". בפאנל הופיעו, בין היתר, חיים יבין, "מר טלוויזיה" המיתולוגי, ויעקב פרי, המחצצר האגדי מהשב"כ. שניהם, כמובן, בעד ציפי. "מר טלוויזיה" אמר שציפי מתאימה, כי יש לה כריזמה. המחצצר סיפר לנו שהדבר המרענן בציפי הוא האמירות החדשות שלה. אמירות חדשות? כנראה כדי לדעת עליהן, צריך קשרים טובים בשב"כ. ובאשר לכריזמה, אלמלא היה ידוע לכל ששרינו נוסעים ב"וולוו", הייתי בטוח ש"מר טלוויזיה" מתכוון להגיד שלציפי יש מיצובישי כריזמה.

וחוץ מזה, מישהו שמע על תפיסת עולמה הכלכלית, החברתית, המדינית או הביטחונית של ציפי? האם יש לה בכלל? ואם לא, מה זה משנה. העיקר שהיא מותג חם בשוק הבראנז`ה. יש לה לוק מערבי מתאים, והרי זה הדבר החשוב. מה זה משנה מה הניסיון שלה ומידת תאימותה לתפקיד כל זמן שהופעתה משדרת מערביות, אפילו שהאנגלית שבפיה לא מי יודע מה. בהצלחה לבראנז`ה.

כנראה שיעניין אותך גם: