כמה מילים על התקציב ועמדת מרכז אדוה

איציק ספורטא

"להערכתי הצמיחה ב-2009 תהיה 2%3%. ייתכן שהצמיחה תהיה גבוהה מ-3%, אבל באותה מידה היא יכולה גם להיות נמוכה מ-2%". מה צריך יותר כדי להגדיר את הגישה ממנה נגזרת ההערכה הזאת כמדע מדויק? דרך אגב, בהצעת התקציב צופים צמיחה של 3.5%.

ואחרי הציטוט המדויק הזה של מי שהיה הכלכלן הראשי באוצר וכעת עושה חייל באותו תפקיד בקבוצת הראל פיננסים אפשר לגשת ולדון במסמך עב הכרס, 160 עמודים, שפרסם אתמול האוצר, ולטענתו כולל את התוכנית הכלכלית לשנה הבאה.  

מה משעניין בתוכנית הוא הבחירה כביכול שניתנה לממשלה, תקציב מוטה ביטחון או מוטה חברה. כרגיל אין דיון במסגרת התקציב עצמה שכבר נקבעה, שוב יעלה התקציב רק ב-1.7%, ולהזכיר, זהו שיעור הגידול האוכלוסיה, כך שבמסגרת הקיימת, ללא שינויים משמעותיים אחרים, התקציב לנפש נשאר אותו דבר כמו בשנה הקודמת, בלי לשכוח את הקיצוצים בתקציב לנפש בתקציבים שמאז 2001.

עוד דבר מעניין הוא ההתמדה בקיצוצים בקצבאות הביטוח הלאומי, לא משנה מה המצב הכלכלי, בזמן משבר צריך לקצץ כי אין כסף, בזמנים טובים כאשר הצמיחה גבוהה צריך גם כן לקצץ. הגיון ברזל שאינו קשור לכלום. מנכ"לית המוסד לביטוח הלאומי אמרה: "איך בכלל חשבו לפגוע בכל כך הרבה קבוצות אוכלוסיה? המחשבה שהם בכלל חשבו על זה לא תאומן" (הייתי מצפה מהביטוח הלאומי לפרסם מסמך ובו המשמעות של המדיניות הכלכלית ולא רק להגיב בתקשורת). כדוגמה, קצבאות הילדים, אשר קוצצו  במצטבר 19 מיליארד שקל עד היום, ועכשיו רוצים לקצץ עוד חצי מיליארד, בשביל הקטע, כדי שלא נתרגל ל-152 שקל לחודש לילד, כי זה יותר מידי. אבל כידוע הליברלים שבינינו מתייחסים לקיצוץ בקצבאות הילדים הוא יותר ממבורך, אז למה לא להמשיך.

חיסול מדינת הרווחה בישראל הוא המטרה וזהו ההיגיון המוביל. כדי להטעות את השרים וגם אותנו נכתב שיעד העל של המדיניות הוא "עידוד הצמיחה תוך צמצום פערים", הנה נכנס הנושא החברתי כחלק מיעדי המדיניות הכלכלית, אלא שכאשר בוחנים את המדיניות מוצאים עד כמה צמצום הפערים הוא תוצאה נגזרת של מדיניות על כלכלית שכוללת כמובן את הקיצוצים המתמידים. כדי להשתיק את הביקורת בנוסף לקיצוצים מוצעות תוספות לתוכניות ממוקדות. למשל, תוספת של 200  מיליון שקל לתגבור שירותים לילדים, אז הנה גם קיצצנו גם הוספנו וגם יצאנו מורווחים ב-300 מיליון שקל. אילו באמת הייתה דאגה לילדים הייתי מצפה שישקיעו מיליארד שקל בתגבור ולא 200 מיליון, אז הייתי מאמין שדאגה לילדים עומדת בראש מעייניי מתכנני התקציב.  

אחד מהאמצעים לצמצום פערים הוא הרחבתה של תוכנית וויסקונסין לכל הארץ וביצועה על ידי ארגונים פרטיים. כי ידוע שזו תוכנית מדהימה שמשפרת את איכות חייהם של משתתפיה ללא הכר. לא משנה שזוהי עוד הפרטה רבת היקף של שירות ציבורי שטוען שהוא יכול לעשות את אותה מלאכה באיכות טובה יותר ובמחיר נמוך יותר. אבל יש דברים שמוכנים לשלם בעדם גם אם הדיון הכללי גורס יעילות וחיסכון.

יש נושאים רבים במסמך שאפשר לדון בהם אבל קצרה היריעה ונכתב על כך לא מעט בעיתונים. מה שחשוב לזכור שהמאבק אינו צריך להיות על שקל פה שקל שם אלא על תפיסת עולם שעומדת בניגוד לתפיסה המיוצגת על ידי האוצר, הממשלה והכנסת. בלי מדינת רווחה, אין רווחה, יש פערים, יש עניים ויש כאלה שחיים ממש בזבל. כבר עכשיו מדיניות הרווחה בישראל היא שלד שאינו מזכיר אפילו מדיניות כזו ברוב מדינות אירופה וככל שחולף הזמן בו ננקטת המדיניות הזו כך יקשה בעתיד להחזיר מאפיינים של מדינת רווחה שבה בני האדם אינם כלים במגרש הכלכלי אלא שחקנים ראשיים שחובת החברה לספק להם חיים של כבוד.

והודעה לעיתונות מטעם "מרכז אדוה"  

הנדון: הצגה מטעה וצינית של חלופות תקציביות

הבוקר שלח מרכז אדוה מכתב לשרי הממשלה, הקורא להם לדרוש מן האוצר להציג הצעת תקציב הוגנת הכוללת בתוכה את כל החלופות ואינה מעמידה את שרי הממשלה ואת הציבור בכללותו בפני משפט שלמה מזויף.

לטענת מרכז אדוה, החלופות המוצעות על ידי משרד האוצר הן בבחינת משחק ציני ברגשות הציבור בישראל, משום שהן מציגות בחירה מיותרת ומצמררת בין ביטחון לבין ביטחון סוציאלי, בין נשים (המהוות רוב בקרב מקבלות קצבאות וגמלאות) ובין גברים (בכוחות הביטחון) ובין חזית (תקציב הביטחון) ובין העורף (קצבאות וגמלאות).

מרכז אדוה טוען עוד כי ההצגה של שר האוצר אמש היא הצגה מטעה, מן הסיבות הבאות:

  1. הבחירה המוצעת אינה כוללת את האפשרות של העלאת תקרת ההוצאה התקציבית מעבר ל-1.7%. נזכיר כי בשנים 2007 ו-2008 הממשלה השתמשה בהעלאה שכזאת, במסגרת "קופסאות", כאשר ביקשה להגדיל את תקציב הביטחון.
  2. הבחירה המוצעת אינה כוללת אפשרות שלא להעלות את תקציב הביטחון, כהמלצת ועדת מרידור, במקום להעלותו, כהמלצת ועדת ברודט.
  3. הבחירה המוצעה אינה כוללת אפשרות של העלאה, ולו זמנית, של מסים כדוגמת מס חברות, כדי להשלים את המימון החסר. 
  4. הבחירה המוצעת אינה כוללת אפשרויות של קיצוצים בסעיפי תקציב אחרים, כדוגמת דחייה של חלק מן התכניות לסלילת כבישים.
  5. הבחירה המוצעת אינה מקיפה את כל מגוון הקיצוצים שהממשלה מציעה במסגרת תקציב 2009, ואשר אינם מוכללים בחלופה א` ובחלופה ב`.

מרכז אדוה מוסיף כי הצגת חלופות תקציביות הינה צעד רצוי ומבורך – אבל לא לילד הזה פיללנו.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איל

    הדיון צריך להיות על השקפת עולם ולא על פרטים.
    העיסוק בפרטים והפצצה של אינפורמציה רק מסתירה את האמת הכואבת של הפרטת השירותים והריטת המדינה על ידי קפיטליסטים תאבי בצע

  2. יוסי לוס

    להרוג אנשים במלחמות תמיד יש כסף מיותר.
    אבל, כדי לתת להם לחיות בשלום ובכבוד, אין.

  3. שגית

    מה שעצוב הוא שסביר להניח שאנשי האוצר חווים עצמם כגיבורים פעמיים פעם אחת על זה שהם עושים את העבודה הקשה שמישהו חייב לעשות ופעם שניה על זה שהם סופגים את הריקושטים.

    בעניין תוכנית ויסקונסין הנלוזה ולשכת התעסוקה המנוונת אני באמת שואלת שאלת תם, אז למה לשכת התעסוקה לא עשתה כל השנים הללו את מה שתוכנית ויסקונסין מתיימרת לעשות אם היא טוענת שהיא זולה ויעילה יותר?? האמירה של לשכת התעסוקה ליעילות וזולות נשמעת כמו גניחת אגו ותו לא

  4. אלון

    יש לי בעיה אחת עם האתר הזה. הוא רק מבקר ולא מציע חלופה לעולם.
    הייתי מאוד שמח אם בדיון על השקפת העולם היינו מדברים גם על מאיפה הכסף מגיע. מאיפה לממן מדיניות רווחה, מאיפה לקחת מיליארד לתגבור ילדים. מהעשירים? מהביטחון? על ידי העלאת מסים?
    הייתי שמח אם היה נכתב פה איזשהו פוסט שהיה מפרט ונותן הצעות איך אפשר להגדיל את התקציב על מנת שיהיה כסף לחינוך, בריאות ורווחה.
    כשאתה עסוק רק בביקורת ללא הצעת חלופה אז לדבריך אין הרבה משמעות.

  5. יצחק

    גידול האוכלטסייה בישראל הוא מעל ל-2%. לכן גידול התקציב ב-1.7% בלבד זה אוטומטי קיצוץ.
    כנראה הפתרון הוא להכין תקציב אפס, כלומר, לעבור על כל סעיפי התקציב אחד לאחד ולא לקחת את התקציבים משנים עברו ולהוסיף הצמדה. אך כמובן זה הרבה יותר קשה לביצוע ולכן הסיכוי שיעשו זאת אפסי.

  6. אורלי

    אנחנו מנהלים את השיח הזה כבר די הרבה זמן, וכל תוספת מיותרת. הכל נאמר, אבל בסופו של יום הדיון הזה מתקיים בשוליים של מערכת קבלת ההחלטות. ככל שעצם קיומו של השיח הוא מבורך – ותודה להעוקץ – נדמה לי שצריך לבדוק איך מביאים את השיח לתוך מערכת קבלת ההחלטות, ומגייסים תמיכות בתוכה.

  7. ד

    אפשר להחזיר את השליטה הממשלתית בחברות שהופרטו מתחת לשוויין הריאלי, למשל.

    הצעה אחת מיני רבות.

  8. נגה

    תגובה ליצחק:
    חבל להציג נתונים שגויים ולתלות עליהם הצעות פנטסטיות.
    א. לנתון שהצגת אין כל אסמכתא – הגידול הממוצע של האוכלוסיה בשנים 2002-2007 היה 1.8 %.
    (הטווח אגב, בין 1.75 ל 1.81 אחוז), והכל כמובן מנתוני ל.מ.ס.

    ב. ואנא שים לב לדבר החשוב: הפגור והעושק הוא בדיוק התאמת התקציב ר ק לגידול האוכלוסיה.
    למה? כי את התקציב יש להשוות לגידול בתפוקה הלאומית השנתית (!), משהו כמו 2.5 % ל נ פ ש.
    כלומר מידי שנה מתרחש גם גידול באוכלוסיה, וגם עוד גידול בממוצע לכל אחד מאיתנו.
    אחרת פירוש הדבר כי התקציב אינו גורם לשיתוף האוכלוסיה בפירות הצמיחה ואלה עוברים ל-
    18 המשפחות … זאת אחת הסיבות לגידול בעוני, ובודאי לפער ההכנסות ההולך ומתרחב כל הזמן.

    ג. מכאן שהבעיה אינה להתחיל תקציב מאפס. התקציב אכן משורין לכל מיני סעיפים שלא הקטן בהם
    הוא שכר עובדי הציבור: ממורות ומורים דרך רופאים,עו"ס ופקידים בלשכות השונות לשירות הציבור.
    והבעיה כאמור היא התאמה לגידול בהיקף הפעילות במשק הלאומי, ולא חיפוש אחר סעיפים כאילו
    מיותרים.

  9. מוני יקים

    ה, כלומר שאותה קבוצה שחורה המוקרבת על מזבח הסחסמא הכוזבת של "עם אחד גורל אחד" תצא ממצב ההיפנוזהשלטון במדינה הכוזרו/אשכנזית הוא שלטון שבידים אשכנזיות וזה מבנה פוליטי גזעני שמנציח את עצמו לדורותיו.
    המעמדות החברתיים שתומכים בהנצחת המצב הקיים ישחררו תקציבים רק במידה המינימלית הנזקקת כדי שמערכת השליטה המבוקרת לא תתערער.
    כך שהעיסוק בהצעת חלופות להחלטות הפוליטיות כלכליות הוא די מיותר ,הפתרון הוא בתחום הפוליטי שליטתי של המצב,כלומר שאותה קבוצה שחורה קורבנת המצב תצא ממצב ההיפנוזה שניכפה עליה למצב של נטילת אחריות פוליטית על המשך גורלה…כל השאר זה שטויות של אשכנזים גזענים.

  10. איזי גור

    וכבר נאמר ונכתב "מנה מנה תקל ופרסין"
    פירוש דהיום:
    1.אפשר להתחיל למנות את ימיה האחרונים של מדינת היהודים
    2. בגלל התקלות החוזרות ונשנות בהתנהלחותה של הממשלה והפרלמנט הנהדר שלנו
    3. ולא רק בגלל הפרסים

  11. שור

    ובשבדיה, אותה שבדיה שמכונה לעיתים "אוטופיה סוציאל-דמוקרטית",,
    יחס חוב תוצר עומד רק על פחות מ-50%,
    למרות זאת ממשלת שבדיה החליטה שעד שנת 2011 היחס ירד לרמה של 15%, כן 15% ,
    ובמילים חמישה – עשר אחוזים.

    מה שאומר שיהיו עודפים בתקציב, שהתקציב יגדל (אם בכלל) בשיעור הרבה יותר מתון מהצמיחה.

    מדיניות חברתית זו מביאה להעדפת העתיד על-פני ההווה,
    שכן תשלומי הריבית בעתיד יקטנו לטובתהגדלת תקציבי רווחה וחינוך.

    יש ללמוד מהשבדים.

    שור

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הכסף שכאילו חסר יבוא מהגדלת התקציב
    כן, גרעון
    אוי, אמרתי גרעון, צריך לתלות אותי, זה כאילו מסרתי לאחמדיניג'אד את כל סודות ישראל

    לא, גרעון הוא סוג של השקעה, אם יוגדל התקציב ביותר מ 1.7% שזה בעצם לא גידול כלל, הרי שיושקע יותר כסף בכל מיני דברים, שיגרמו ליותר עבודה, יותר עבודה = יותר מסים ותוצר וזה בעצמו כבר כיסה את הגרעון

    אנשי האוצר כולם יודעים בדיוק את הדבר הפשוט הזה,
    ו ל כ ן הם מתנגדים כי הם רוצים פחות תוצר וצמיחה ויותר פערים.
    הם מצליחים מזה 25 שנה.

    במדיניות אחרת ישראל היתה במצב השבדי.

    שור, להסביר את שבדיה מנקודת הסתכלות אחת זה מגוחך, העובדה היא הפוכה, בזכות מדיניות שויונית וצמיחה של ארבעים שנה
    יחס חוב תוצר שם הוא נמוך ולא ההיפך.