מדינת הרווחה - האליטות נגד האזרחים

יוסי דהאן

על הפער הגדול בין התפיסות הכלכליות והחברתיות של האליטות הישראלית לבין ציבור האזרחים אפשר ללמוד מהמחקר הבא שהתפרסם לאחרונה.

"מחקר חדש אשר נערך על ידי ד"ר שלמה מזרחי, מר ניסים כהן וד"ר פני יובל מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון ניסה לאפיין את דעת הקהל הישראלית כלפי מדינת הרווחה והמדיניות הכלכלית-חברתית המצויה והרצויה. המגמה המרכזית שעולה מהמחקר היא שהציבור הישראלי מצדיק במידה רבה מעורבות של המדינה בהספקת שירותים ציבוריים, תומך בהשקעה בתחומים שמזוהים עם מדינת הרווחה ומסכים עם הצורך לתמוך באוכלוסיות חלשות. מרבית הנשאלים מסכימים או מסכימים מאוד כי בישראל יש יותר מדי עניים, כי הפערים החברתיים בה גדולים מאוד, כי המדינה היא שצריכה לדאוג לבעיית העוני וצמצום הפערים, כי יש להעלות את שכר המינימום במשק, כי על המדינה לספק הכנסה בסיסית לכל אדם, כי יש שירותים שאסור למדינת ישראל להפריט בשום אופן, כי לא מוצדק לקצץ בשירותים חברתיים עבור תקציב הביטחון.

מבין תחומי המדיניות השונים, מייחס הציבור הישראלי חשיבות עליונה לחינוך. הציבור בעד השקעה ציבורית בחינוך ומאמין כי שדרוג החינוך יביא את החברה הישראלית להישגים בתחומי מדיניות אחרים כמו ביטחון ובריאות. מרבית הנשאלים תמכו בטענה כי מוצדק לדאוג לקבוצות חלשות בחברה הישראלית, כמו גם לתושבי הפריפריה ולעולים חדשים. לעומת זאת, נמצא שמבין המדדים שנבחנו, מדד המוכנות לשלם עבור מדינת הרווחה הינו הנמוך ביותר. לפי הסברים שסופקו לחוקרים על ידי חלק מהנשאלים בשאלה פתוחה עולה כי תחושת האזרחים היא שיש מספיק כספים וכל שנדרש הוא לשנות סדרי עדיפויות. במקום להזרים כספים לעניין אחד יש להפנותם לעניינים אחרים הקשורים ברווחת האזרחים. ניתן להעריך שתחושת האזרחים היא שהם משלמים מספיק מיסים ואין צורך בתוספת משום סוג.

            המחקר, אשר כלל 940 נשאלים, מצא בין היתר, כי בקרב נשים קיימת תמיכה במדיניות חברתית המזוהה עם מדינת הרווחה יותר מאשר בקרב גברים, וכי בקרב יהודים התמיכה במדיניות זו פחותה מאשר בקרב בני דתות אחרות. באופן דומה, נשאלים שהגדירו עצמם כאשכנזים תומכים במדיניות כזו במידה פחותה בהשוואה לשאר הקבוצות. נשאלים דתיים (מכל הדתות) גילו אף הם תמיכה מרובה יותר במדינת הרווחה מאשר מסורתיים או חילוניים. כך גם, אלו שהצהירו על עצמם כעובדי המגזר הציבורי תמכו יותר מעובדי הסקטור הפרטי במדינת הרווחה ואף נמצא כי בעלי הכנסות גבוהות תמכו פחות במדינת הרווחה מאשר בעלי הכנסות נמוכות. אולם החוקרים מבקשים להדגיש, כי הבדלים אלו בין העמדות של הסקטורים השונים נמצאו כקטנים יחסית, והמדגם בכללותו משקף תמיכה מוצקה בהיגדים המצדיקים ומחזקים את התמיכה במדינת הרווחה ובמדיניות חברתית מרחיבה.

ממצאי המחקר מלמדים שלמרות המדיניות הכלכלית שמוביל משרד האוצר מזה כשני עשורים, הרי שחלקים גדולים בחברה הישראלית אינם מצדדים בדגם של כלכלה ניאו-ליברלית שמאופיינת בהעדפת ערכי השוק חופשי, תחרות, אינדיבידואליזם כלכלי וחברתי, צמצום מדינת הרווחה, צמצום מעורבות הממשלה במשק ומדיניות קפיטליסטית טהורה. המחקר הנוכחי תורם לשיח הציבורי בנושא מרכזי זה".

על תמונת עולמם של אלה הנמצאים בקצה העליון של הסולם בבריטניה אפשר ללמוד מקריאת פרק מתוך ספרם של Polly Toynbee and David Walker , "Unjust Reawrds" שראיינו בנקאים ועורכי דין השייכים למאיון העליון באוכלוסיה (לפרק זה התפרסם תרגום עברי ב"דה מרקר" בשבוע שעבר,  אולם איני מצליח למצוא אותו. אולם אודות לאילן תלמוד ונתן שקרצ`י הוא נמצא, לחצו כאן). עורכי דין שהכנסתם בין חצי מיליון למיליון וחצי לירות סטרלינג לשנה, ובנקאים שהכנסתם השנתית בין 150 אלף לעשרה מיליון לירות סטרלינג. טוינבי וווקר רצו לבחון את עמדותיהם של אנשים אלו ביחס לחלוקת העושר בחברה הבריטית. טוינבי ווקר גילו שאנשים אלו בורים לחלוטין ומנותקים משאר החברה הבריטת. לא היה להם  מושג אודות הכנסתם של בריטים אחרים ובעיקר אלו שנמצאים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי. הם התייחסו לעצמם כתרנגולת גלובלית המטילה ביצי זהב, שהשאר צריכים להכיר להם תודה על פעילותם הכלכלית ותרומתם לתוצר הלאומי הגולמי. למרות שחלקה של הפעילות הפיננסית מגיע רק ל 7.9% מהתוצר הלאומי הגולמי. הם בזים לסקטור הציבורי וסבורים שהם משלמים מיסים גבוהים מידי ומאיימים לעזוב באם תתרחש עלייה בשיעור המיסים והם מוכנים לתרום לקהילה בתנאי שהדבר מקדם את האינטרסים שלהם.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אביעד

    לכותרת המדהימה של היום
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=tle20080817_06
    שר האוצר קורא "אל תהפכו את המדיניות הכלכלית של ישראל לכלי ניגוח בין המפלגות". כאילו כלכלת ישראל מתנהלת לה בספירה כלשהי בחלל, במנותק מתפיסות פוליטיות ואג'נדות כלשהן ויש להשאיר אותה שם כמובן, מנוהלת ע"י המקצוענים מהאוצר שבינם לבין הלכלוך המפלגתי המסוכן אין כל קשר. כמובן.

  2. RS

    חבר'ה עזבו אתכם מפוליטיקה, מדינה וכו' , זה כזה חורף שעבר (יותר נכון 20 חורפים לשעבר). הקטע עכשיו זה כלכלה. איזו חמודה הכלכלה הזו, אה? ממש מותק. על תזהמו אותה עם הפוליטיקה הזו של הלא מעודכנים הללו, נו איך קוראים להם? אה! אזרחים… איכס, אזרחים זה כזה פאסה.

  3. רתם

    "שאנשים אלו בורים לחלוטין ומנותקים משאר החברה הבריטת. לא היה להם מושג אודות הכנסתם של בריטים…"
    דומה לבורות בתחומים אחרים של יחסי כוח:
    גברים (בהכללה גדולה), בורים לחלוטין ומנותקים מחוויות ההכפפה השונות של נשים (בהכללה). למרות שהנושא מדובר וכתוב כבר כמה עשרות שנים, אם לא יותר, הרי שהתגובה הרווחת היא של "אני לא מבין על מה את/ן מדברת/ות…"
    אותו ניתוק ובורות ביחסי יהודים (בהכללה גדולה) ערבים
    וכמובן אשכנזים ומזרחים, ובוודאי עשירים ועניים. לכן, לא נשאר לאלה שמוכפפים ביחסי הכוח אלא ללמוד להבין את מרכיבי זהותם ו…להיאבק לחיים יותר טובים עבורם ועבור אחרים, כן, לשינוי חברתי, במקום כל קשקושי ההסתכלות פנימה והשלווה הפנימית המתועבים.

  4. אילן

    במחקרים שנערכו ברומניה, אמר הציבור חד משמעית כי הוא בעד מלחמת חורמה בשחיתות. כל זה נשמע הגיוני, שלא לומר מתבקש, במדינה המתחברת לאיחוד האירופי וראה עצמה ככלכלה מתפתחת. אלא שכאשר הציכו בפני אותם נשאלים את המשמעות של אותה מלחמת חורמה בשחיתות – רובם חזרו בהם. "מה, אי אפשר יהיה לשחד את שוטר התנועה שעצר אותי על מהירות?", "מה, אי אפשר לשחד את פקיד העירייה כדי לקבל רישיון עסק?". בקיצור, הציבור אמר שבגדול הוא בעד, אבל הוא כמה שנים כדי להיערך למצב החדש.
    אם היו מבהירים לנשאלים במחקר שמובא כאן את משמעותה של אותה מדיניות חברתית על הכיס שלהם, את המחיר שהם יאלצו לשלם על רווחתם של אותן אוכלוסיות חלשות, סביר להניח שהם היו רוצים כמה שנים כדי להתארגן.

  5. אתי מלוד

    "ללא עניים לא יהיה עשרים"

    אני מצדדת ותומכת בפתגם שאומר: "תן להם חכות ולא דגים" רוצה לומר שהסיוע שמדינה מחוייבת לאזרחיה

    "חלון הזדמנויות" שווה לעני ולעשיר, העובדה שאזרח רגיל נחסם מהסיבה שאינו שייך לסטטוס מסויים ברוב המקרים

    אינה מועילה אלא מחשילה וגורמת נזק לכלל המדינה ולאזרח הפשוט בפרט, אי שיוויון הוא חלק מהחיים כאשר בפני

    האזרח קיימת האופציה לבחור לעבוד או לא לעבוד, תמיד יהיו עשירים ועשירים פחות בהנחה שרובנו מאיישים לפחות

    משרה אחת ומשתכרים בהתאם לכישורים והמיומנויות ולא הקשרים (או השיוך המעמדי).

  6. אורלי

    גם ממצאי הסקר המצוין מאונ' ב"ש מראים שהאליטה הגברית האשכנזית בישראל פחות תומכת במדינת רווחה. המסקנה היא שצריך לרכז מאמץ על אותה האליטה על-מנת להשפיע על העמדות שלהם – לא ?