45 שנה, קניון, וחלום
One day…
Youngsters will learn words they will not understand.
Children from India will ask:
What is hunger?
Children from Alabama will ask:
What is racial segregation?
Children from Hiroshima will ask:
What is the atomic bomb?
Children at school will ask:
What is war?
You will answer them.
You will tell them:
These words are not used any more,
Like stage coaches, galleys or slavery.
Words no longer meaningful.
That is why they have been removed from dictionaries.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.

מרטין לותר קינג היה מנהיג אמרקאי שבאמת האמין שלכל אדם מגיע לקבל הדזמנות בחיים לחינוך ולכבוד. הבעיה שאין לו ממשיכים מלבד אולי אובמה. כל המנהיגים האחרים בארה"ב הזניחו את העניים, ומנהיגים אפרו אמרקאים פופלסטים כמו: אל שרף וג'יסי ג'קסון מעדיפים להנהיג מאבק בדלני. מרטין לותר קינג ראה בחזונו חברה אזרחית שנלחמת נגד עוולות ביחד, ולא קשת של זהויות מופרדות שנותנים לאליטה הישנה והשמרנית להמשך למשול בהפרד ומשול.
"Who ever heard of angry revolutionists all harmonizing 'We shall overcome … Suum Day…' while tripping and swaying along arm-in-arm with the very people they were supposed to be angrily revolting against ? Who ever heard of angry revolutionists swinging their bare feet together with their oppressor in lily-pad park pools, with gospels and guitars and 'I have a dream' speeches? And the black masses in America were–and still are–having a nightmare."
"I'm not going to sit at your table and watch you eat, with nothing on my plate, and call myself a diner. Sitting at the table doesn't make you a diner, unless you eat some of what's on that plate. Being here in America doesn't make you an American…. No I'm not an American, I'm one of the 22 million black people who are the victims of Americanism. One of the 22 million black people who are the victims of democracy, nothing but disguised hypocrisy…. I'm speaking as a victim of this American system. And I see America through the eyes of a victim. I don't see any American dream; I see an American nightmare."
http://www.malcolm-x.org/quotes.htm
העיקר שנפסיק לדבר על פיס לאב ונתחיל להבין שהעולם של קינג הוא לא העולם דהיום.
מי מקבל מן האויב באמצע הקרב פרס על תרומה לשלום?
זה בטוח לא מלקולם X :
http://www.youtube.com/watch?v=8zUIjP4KWok
ובאותה הזדמנות יאמר לשבחו של מלקולם X (ולא מרטין לותר קינג) שהאיש היה סוציאליסט בדם ובנפש, ונלחם נגד עוולות הממשל האמריקני לא רק בבית אלא גם בחו"ל, באסיה, אמריקה הלטינית, אפריקה וכמובן המזרח התיכון. הוא אף נפגש עם "השטן הגדול" של אמריקה, פידל קאסטרו. חבל שבסרט היפה עליו לא מופיע שום דבר שקשור לכך, אולי בנסיון להפוך אותו לקונצנזוסיאלי עד כמה שאפשר.
אמריקה עברה מהפכה במאה העשרים כי איש לא המשיך את חזונו של לינקולן לביטולה המוחלט של העבדות. מכאן עד לקריאת מצבם של השחורים שם כסיוט המרחק הוא עצום. הדוברים המתגעגעים לאפריקה מכורתם מעולם לא בקרו בארץ אפריקאית כלשהי כדי לחזות ולחוות דיכוי זכויות בסיסיות של האזרח, הקלות של חיסולים פיסיים של מתנגדי משטר, שחיתות מוסדית כנורמה, רעב ומחלות. בארצם הם מהווים יותר משלשת רבעי מאוכלוסיית בתי הכלא ושיעור דומה בקרב צרכני הסמים. רוב השחורים במדינה הינם אזרחים עובדים קשי יום המקנים לילדיהם תקוה לשיפור רמת החיים כפי שחיים שכניהם הלבנים. זו לא אידיליה אבל בהחלט אנטיטזה לשרלטניות של הקיצוניים שכמו אצלנו מנצלים חופש הביטוי לביזוי הדמוקרטיה. לעומת ישראל אין רואים תורים של שחורים בשגרירויות צאד, מאוריטניה, בנין או חוף השנהב ואפילו דרום אפריקה המתחדשת. יש באר"הב מספר רב של מיליונרים שחורים שלעומת עמיתיהם הלבנים אפילו לא חולמים על הפרשת מעשר לשיפור רווחתם של עמיתיהם, תופעה המוכרת גם מארץ הקודש.
מלקום X שהתחיל כעבריין קטן שחזר בתשובה בתחילה קידם איסלם פומנדלסטי, גזעני ואנטי לבן. המסע למזרח התיכון ולמכה בפרט שינה את דרכו. הוא תיאר בהתרגשות רבה את העובדה שבמכה נפגשים לאומים וגזעים שונים במעמד שויוני. בחזרתו לאמריקה הוא הצטרף לדרך השלום של מרטין לותר קינג למען שויון זכויות. אלישע ולואיס פרחאן שפחדו מפריחתו של איסלם מתון תחת מלקום X הכריזמתי דאגו שיתנקשו בו, והיום דואגים לפאר את העבר המליטנטי והגזעני שלו בלי הדרך של השלום שהוביל בסוף ימיו עם בעל בריתו, מרטין לותר קינג.
חבל שהתגובות הולכות לכיוון של ההיסטוריה האמריקאית, בעוד שפז-פוקס התכוון לדבר על הקפיטליזם הדורסני בישראל, שגם מצליח וגם מצליח לנכס לעצמו נכסי צאן ברזל לא לו. זה מקביל לדיבור של מתנחלים על שוויון, זכויות אדם, וחירויות הפרט.
גדולתו של מרטין לותר קינג היתה ביכולתו לגייס אנשים כה רבים ובמיוחד לבנים כה רבים למאבקו. היכולת להתמיד במאבקך מתוך אמונה בצדקתך ובלי להיכנע ליאוש ולשנאה נוכח המכשולים הרבים נראית לי כקושי הגדול ביותר וכגדולה האמיתית. אכן, העולם היום איננו העולם של תקופתו של מרטין לותר קינג. מי היה מאמין אז שאדם שחור יכול להתמודד על נשיאות ארצות הברית? לא הקיצונים המעוררים פחד וחשש במחנה שכנגד הם שסללו את הדרך לכך אלא המאבק הנחוש והשקט של המתונים מבין השחורים ושל לוחמי זכויות אדם לבנים רבים שתמכו בהם. חשוב לי להזכיר בהקשר זה גם אדם שקדם ללותר קינג – פול רובסון (שהיה גיבור נעורי) . זמר אגדי זה היה מוכן לשלם מחיר חומרי כבד על אמונותו בשוויון והיה מוכן להפגין כנגד כל מה שנתפש בעיניו כעוול בין אם נעשה נגד שחורים בארה"ב או לבנים בספרד או במכרות באנגליה. מרגשת אותי יכולתם של אנשים אלו להאמין בטבע האדם ולהיאבק מתוך אמונה ולמען מטרה ולא מתוך עוינות ושנאה למרות העוולות הרבות שחוו.
כמי שקראה בשקיקה כל מידע על אישיותו המרתקת של מלקולם x לרבות רבים מכתביו שלו, אני יכולה לאשר את דבריו של הסטודנט להיסטוריה: הוא אכן התחיל דרכו כאפרו-אמריקאי כואב וזועם עד כדי גזענות אנטי-לבנה, אבל בסוף ימיו היפנה את הכאב והזעם לאפיקי המאבק המשותף והתחבר למרטין לותר קינג , שעם תנועתו נמנו גם לבנים, שכמה מהם אף שילמו על כך בחייהם.