מה לנו כי נלין על גאולה כהן

אורלי נוי

מותו העצוב של אייבי נתן סיפק השבוע הזדמנות נוספת לכל אותם נאורים-בעיני-עצמם לנופף בכנפי היונה הצחורות שלהם בהספדים מלאי הפאתוס שנשאו לזכר האיש הטוב הזה שהלך לעולמו.  

מצעד המחבקים-לאחר-מותו את האיש שהתייסר בשנותיו האחרונות בודד ונשכח כלל את שמעון פרס הבלתי נמנע, את אהוד אולמרט הממלכתי מתמיד, את ביילין-את-אבנרי המתבקשים, ואפילו את גאולה כהן ש"הצדיעה ללוחם ויריב". כהן כתבה בין היתר כי "גם כשאייבי נכלא על טיסתו למצרים טענתי שצריך להתייחס אחרת לאדם שלוחם על דעותיו ולא להתייחס אליו כמו לעבריין. הוא אמנם עבר על החוק אבל יש עבירות פוליטיות שעליהן לא צריך לשבת בכלא".

דבריה אלה של גאולה כהן עוררו בי אי-נוחות עמומה אשר התחדדה והתנסחה דווקא לאחר קריאת כותרת ההספד שכתב אורי אבנרי לאייבי נתן: "עוד לא קם לנו אייבי שני". אז זהו, שכן קם – או ליתר דיוק קמה – "אייבי שניה", וקוראים לה טלי פחימה. פחימה עשתה ב-2004 את מה שעשה אייבי כשני עשורים לפניה- היא העזה לחצות את הקווים ולהושיט יד למי שנתפס בעיני הציבור הישראלי לאויב האולטימטיבי אשר כל התקשרות איתו היא בגדר בגידה בל תסולח. וגם פחימה שילמה מחיר על אומץ לבה, מחיר אף כבד מזה ששילם אייבי נתן בזמנו, הן באורך תקופת מאסרה והן בתנאיה, שכללו מעצר מנהלי ארוך, בידוד מתמשך, והתנכלויות חמורות מצד הרשויות לכל אורך הדרך, כולל בבית הכלא עצמו.

אינני יודעת מה היתה עמדתה של גאולה כהן בעניין מעצרה של טלי פחימה, אך לא זכור לי שהיא יצאה להגנתה בטענה כי "צריך להתייחס אחרת לאדם שלוחם על דעותיו ולא להתייחס אליו כמו לעבריין". אולי היתה זאת הילת הטייס שזיכתה את נתן באיזו יראת כבוד גם מצד מתנגדיו, ואולי אורח חייו הבוהמייני חיבב אותו על קהלים נרחבים כל כך על אף עמדותיו ופועלו (ואכן במרבית הידיעות על פטירתו הקפידו לציין כי היה "חביב הנשים"). יכול להיות גם שהיחס לטלי פחימה ביטא את ההקצנה הכללית שחלה באווירה הציבורית בישראל מאז שנות השמונים. כך או כך, נכון לעכשיו קשה לראות את הטרנספורמציה הזו מתרחשת בדעת הקהל הישראלית ביחס לפחימה, שכן אם אפילו הדוברים המובהקים ביותר של מחנה השמאל כבר שכחו את שמה, מה לנו כי נלין על גאולה כהן?

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מאור

    של טלי פחימה, וגם אלף ואחת התפלפלויות אנטי-ציוניות מתוך ניסיון לשכתב את ההיסטוריה של מעשיה ושל הקונטקסט בו הם בוצעו, לא ישנו את העובדה שהיא לא נשפטה לעונש מאסר עקב כך ש"חצתה את הקווים", אלא הורשעה ב"מסירת ידיעה לאויב ולתועלתו" וכן ב"מגע עם סוכן חוץ", או במילים פשוטות, בהיותה "משתפ"ית". בישראל היא קיבלה על כך עונש מאסר, ואם היתה פלסטינית שהיתה רק "מתרגמת מסמך שכל אחד היה יכול לתרגמו" עבור צה"ל בכל קונטקסט אפשרי, היתה גופתה נגררת ברחובות העיר תוך כדי יריות ושאגות "יראו ויראו".

  2. אלווירה דרויאניס

    גם כשאני מחפשת בפינצטה , איני יכולה למצוא בכל הרפרטואר הנרחב של משרתים ומשרתות ממוצא מזרחי, של ההגמוניה האשכנזית, , שיפחה נרצעת כמו גאולה כהן.. כל חייה, והיא כבר בת יותר משמונים! התימניה הזאת לא הוציאה הגה מעולם בעניין המזרחי. אפילו על התימנים המסכנים והאומללים מכנרת, בני עדתה, שסבלו מיחס נפשע ומחפיר (וזו לשון המעטה!) לא היה ללאומנית, הקריפטו-פשיסית הזאת, דבר לאמרו. גם בזמן המרד בוואדי סאליב ובהפגנות של הפנתרים, היו למשרתת של הלאומנות האשכנזית, רק דברי גינוי. ואת ואנונו היא בכלל המליצה להוציא להורג!
    עד כמה בן-אדם יכול להיות עבד,כנראה שבאמת אין גבול.

  3. ניסים מוסק

    לא תשכח האמירה המבחילה של גאולה כהן שצריך להוציא גזר דין מוות למרדכי ואנונו, גיבור שלום אמיתי, לא פחות מאייבי נתן וטלי פחימה. שלושתם אגב מזרחים.(לא כולל את גאולה)

  4. איציק ניסני

    אייבי נתן היה צוחק על ההשוואה האומללה שלו לחברה של המחבל הרוצח אזרחים יהודים שחי בז'נין
    השוואה לזו שמתפעלת חמולות ערביות שבחרו במיסכנות
    כדי לתקן טעויות מנהיגיהם .
    אייבי היה מביט בהשתאות בכל המיללים המקוננים והמספידים
    ואומר לעצמו איפה הם היו כשהייה צריך מילה טובה לחלוק את כאבי הגוף בנפש האמיצה שלו .
    אייבי נתן :טייס לוחם שרצה בשלום של אמיצים ולא בשלום של סהרורים כמו טלי פחימה.
    אייבי נתן של אז טס ב1966 לצרים תוך סיכון עצמי לא בשביל למכור מורשת עמו בנזיד
    אלא כדי לבקש מנאצר לחדול מהרפתקאותיו
    ואילו אורי אבנרי של היום מנסה לשכנע מישהו במזרח התיכון שהוא כבר לא רודף סנסציות בעולם הזה .
    לאייבי נתן מגיע מאמר מכובד יותר ולא לקחת את שמו כקרש קפיצה לכל מיני רעיונות הזויים .

  5. יואל קורנבלום

    ראשית מי "מלין על גאולה כהן" כפי שכתבת? דברי בשם עצמך בבקשה. אני למשל אף פעם לא הלנתי עליה למרות שלא תמיד אני מסכים עם דעותיה. ולעצם העניין שבכתבתך, גם אייבי נתן וגם טלי פחימה אינם מה שאת מתארת ובעצם לא עשו דבר לשיפור המצב אם בישראל או אצל הערבים. במקרה הטוב אפשר לקרוא לשניהם אנשים שלא התבגרו ומתנהגים כילדים ללא מחשבה ובעצם גורמים נזק כבד לישראל. במקרה של טלי פחימה לפי הפרסומים לפחות היא היתה ביחסים אנטימיים עם האוייב ולכן קשה לומר ששמה שעשתה הוא אידאולוגי. אולי הצדיקה את זה כך בדיבעד לאחר שנלכדה אבל ממש קשה לדעת.

    בשני המקרים התוצאה היא שהם רק האשימו את ישראל במצב הקשה אבל ברור לכל שלא ישראל אשמה במצב אלה אשמים הערבים, כלומר הערבים הם שהתחילו את כל המלחמות וגם לא מוכנים להכיר בנו ואנחנו תקועים במצב הקשה הזה. כלומר הטענה של אייבי ושל טלי היא שאם נוותר על משהו הערבים יתרצו. אבל משום מה אף אחד מהשניים, וגם נראה לי את, לא מבינים שהערבים לא רוצים אותנו כאן בכלל ולכן אין לנו ברירה אלה להלחם כדי להשרד. כל וויתור שאנחנו עושים וכל מחווה פשוט פוגעת בנו ומחלישה אותנו. ברור הוא גם ששניהם נצלו את הדמוקרטיה בישראל כדי לעשות את מה שעשו. אם היו חיים אצל השכנים כבר מזמן היו מוצאים להורג על פעילות כזאת בעוון בגידה.

    בכל אופן אני מסכים עם אתך על חוסר הביקורים של שמעון פרס ואורי אבנרי ושות, ממחנה "השלום". ברור שיש לאותם חברים נכבדים עסקים חשובים יותר במיוחד ניפוח האגו שלהם. לכן מה להם לבקר חבר חולה שלא יכול לעזור בניפוח האגו?

  6. אזרח

    לא ניתן להשוות את פעילות אייבי לשלום מול מדינה, לפעילות ארגון שמטרתו לבוא במקומנו.

  7. רמי הוד

    טלי פחימה בהחלט עשתה דבר ראוי על שהגנה בגופה על זכריה זביידי, חצתה את הקווים והדגימה כיצד בעיני האדם הא-פוליטי והלא מעורב( כך לדבריה היתה טלי בהתחלה)הכיבוש אמור להיתפס, ובצדק, כעוול ברור שיש להתקומם נגדו.
    רק מה- לצערי נטרפה עליה דעתה כשהגיעה לבית משפחת המחבל שרצח במרכז הרב בירושלים, ניחמה את האבלים, וירתה את אותן סיסמאות שנראו הפעם כה חלולות, אוטומטיות ודי מגוכחות. גם אני הייתי חותם על עצומה נגד הריסת הבית אך מתפיסה כי זהו אקט משולל כל היגיון לביקור סולידריות- יש מרחק רב. יש לי הרגשה שטלי פחימה לא רק מנהלת מאבק ראוי על תנאיהם המחפירים של האסירים הביטחוניים אלא אימצה את העמדה הבלתי לגיטימית שביצוע פיגוע בחדרה, ירושלים או שדרות הם "התנגדות". הנטייה הרדיקלית לגלות סלחנות כלפי קסאמים ופיגועים רק משום שהם נעשים על ידי הכבוש והמדוכא ( לא במירכאות כמובן) היא בלתי נסבלת, מוציאה כל עוקץ פוליטי מהטיעונים ויותר מכל- בלתי מוסרית. לצערי הבמאי ג'וליאנו מר חמיס שביים את יצירת המופת הילדים של ארנה, מחזיק בתפיסות אלו. לצערי מספר ( קטן אמנם) של אנשים המגדירים עצמם משום מה שמאלנים- מחזיקים גם בתפיסות אלו- עוסקים בספירת גופות של ילדי עזה מול שדרות ומכריזים- על מה הם בוכים שם בדרום?
    טלי פחימה, על אף שנעשה לה עוול ברור, ומעגלי השמאל הרדיקלי בכלל- אינם קרובים אפילו למשנתו ודרכו
    של אייבי נתן מסיבה נוספת: אייבי נתן דיבר את לשון אזרחי ישראל בזמן שהציג עמדות רדיקליות. הוא לא התחבר לפעילים רדיקליים שוליים ויצר מעגלי שיח מסוגרים, מנוכרים ומתנשאים מסוג אלו הקיימים בשמאל הרדיקלי הישראלי היום. על כן, אורי אבנרי המקפיד ללכת עם דגל גוש שלום ועליו דגלי שתי המדינות ואייבי נתן שהביא את דעותיו ללב הרחוב והקונצנוס,אינם בשום צורה תצורה מוקדמת יותר של השמאל הרדיקלי של היום- זה התומך במדינת לאום פלסטינית אך דוחה מדינת לאום יהודית, זה המכנה פאשיסט כל אחד שלא מסכים איתו ולא דובר את לשון האזרח הממוצע.

  8. שרון לוזון

    אולי טלי פחימה מייצגת במוצאה ובג'נדר שלה משהו שהנו קשה יותר לעיכול ?

    אם את משווה את פועלה לפועלו של אייבי (ואיני נכנס כאן לסוגיה של צדקת דרכם) יש להשוות גם את זהותם ודימויים הציבורי.

    יש בכך בכדי להוסיף עוד רובד לדיון שפתחת כאן.

  9. עוקצן

    וגם הלפר. וגם מאות הפעילים האחרים שעושים ימים כלילות במאבק נגד חומת ההפרדה, ונגד הריסת בתים, ונגד נישול המיעוט הערבי בתוך הקו הירוק ומחוץ לקו הירוק מאדמותיו. כל אלו מחרפים את נפשם, פשוטו כמשמעו, במאבק נגד המדיניות האכזרית והממושכת ביותר של הציונות, ובתמורה מקבלים השמצות בלתי פוסקות בתקשורת ובשיח הפוליטי הישראלי. אולי יום יבוא והם יזכו לכבוד שמגיע להם, כמו פעילי ה-ANC שהוצאו מחוץ לחוק בדרום אפריקה ומאוחר יותר קיבלו פרס נובל.

  10. דני זמיר

    על כך שאנחנו ממשיכים לקרוא בתעצומות נפש ובעוז רוח ב"העוקץ" מי הם גיבורי השלום של הכותבים הנכבדים כאן (אגב תמיד הם איכשהו מאותו סוג: לא אשכנזים, לא גברים, פרובוקטיביים, אנטי ציונים) ועל דברי הבלע ההכרחיים כנגד כל מה שנוצר בארץ הזו ע"י תנועת השחרור של העם היהודי הקרויה ציונות.

  11. אירית

    אני קוראת כאן שאייבי נתן נפטר אחרי שנים של הזנחה וכאבים, ובאמת לא ידעתי על מוצאותיו דבר. מישהו מוכן לעדכן ולספר איפה הוא היה בעשור האחרון ומה קרה ? האם זה עוד מקרה של "קבור בחיים למען יראו וייראו" ? אם כך הדבר, אין לבוא בטענות לאף אחד חוץ מאשר לשמאל שבעצמו יורק לבאר שהוא שותה ממנה באופן קבוע. כתבתי בעבר שראוי היה להקים קרן סיוע לנפגעי המערכת בדיוק למקרים האלה, ודומיהם שחלקם כתבו גם באתר, אני יכולה לחשוב על סמדר לביא בתור דוגמא טריה יחסית, אולי אפשר לפנות לקרן החדשה לישראל שיפרישו קצת מהשומן לטובת האנשים שעל גבם הרצוץ הם מגייסים ? נאמר קרן "אהבת ישראל" …או "לב לאחים"…בוא נאמר, מעשר למען נידחי ישראל.
    טלי פחימה לדעתי נדחקת לשוליים יותר ממה שהתכווננה מלכתחילה משום שאין לה קונטקסט חברתי-כלכלי במגזר היהודי. כך היה לדעתי גם עם מרדכי וענונו. דבר אחד זה לכתוב פוסטים על פירוז גרעיני ודבר שני זה לתת רשת חברתית-כלכלית לאותם אנשים, חרף הפרנויה והעצבים (המוצדקים) שהם מביאים איתם. כדאי לקרוא בהזדמנות ספר נחמד שנקרא healing under state terror המצביע על שיטות קהילתיות לסייע לאנשים שעברו טראומה פוליטית (מעצר, עינויים וכולי), בזמן שאותו שלטון שהתאנה להם עדיין קיים ושולט. זה אמנם כתוב מהניסיון של צ'ילה, אבל בר תחולה גם לישראל בהתאמה. מטרת הענישה השלטונית היא בדיוק ליצור הדרה חברתית שתדחק את הנפגע או לעמדות קיצוניות (ואז אפשר להגיד – הנה, אמרנו שהוא כזה) או שתבודד אותו לחלוטין ותהפוך אותו או אותה לחסר ערך.
    התנגדות שקטה – בצורה של סולידריות – במקרים האלה יעילה לפחות כמו מאמרי תמיכה. יש שם טכניקות והמלצות.

  12. דוד שחם

    נו, באמת! חשבתי כשקראתי כאן כי גאולה כהן "הצדיעה ללוחם ויריב". כהן אמרה בין היתר כי "גם כשאייבי נכלא על טיסתו למצרים טענתי שצריך להתייחס אחרת לאדם שלוחם על דעותיו ולא להתייחס אליו כמו לעבריין. הוא אמנם עבר על החוק אבל יש עבירות פוליטיות שעליהן לא צריך לשבת בכלא".
    ובכן, בשנת 1987 (כשהייתי מנכ"ל "המרכז לשלום") הוזמנתי בידי האו"ם לסייר בארצות מזרח אסיה יחד עם זהדי לביב טרזי, שהיה אז שגריר אש"ף באום, כדי להציג את עמדותיו של "שלומניק" ישראלי.
    בשובי הוזמנתי למשטרה להיחקר על פגישות עם איש אש"ף בניגוד לחוק איסור המפגשים (שהתקבל, אגב, בממשלה שפרס השתתף בה, עוד אחד ממעריציו שלאחר המוות של אייבי נתן). זימוני בא על סמך תלונה שהגישה גאולה כהן, שלא יכלה להתגבר על הסלידה שחשה נוכח עבירה פוליטית, זהה בדיוק לזו שעבר אייבי נתן שלו היא "מצדיעה" עכשיו, במאוחר.
    הסוף לא חשוב, חשובה ההתחלה: גאולה כהן, הטוענת שעבריין "שעבר עבירה פוליטית" "לא צריך לשבת בכלא" ניסתה להכניס אותי לכלא על עבירה שלדבריה לא צריך להושיב עליה אדם בכלא.
    דוד שחם.

  13. אורלי נוי

    לשרון לוזון- אתה צודק לגמרי. סוגיית המגדר היא, בהרבה מובנים, לב העניין, כפי שמדגימה היטב תגובתו של איציק ניסני. אייבי נתן, לשיטתו, היה "טייס לוחם שרצה בשלום של אמיצים", ואילו טלי פחימה, שלא היתה טייסת ולא לוחמת, נכנסת למשבצת של "החברה של המחבל" ההזויה. ברור שהלאומנות השוביניסטית הישראלית מתקשה הרבה יותר להתמודד עם טלי פחימה מאשר עם "הטייס הלוחם" אייבי נתן. לדעתי הקרדיט של אייבי כטייס ריפד הרבה מן הביקורת עליו, כפי שמשקפת תגובתו של 'אזרח' שהדחיק לגמרי את העובדה שאייבי לא פעל רק מול מדינה, קרי מצרים, אלא גם מול מה שנתפס בזמנו כארגון הטרור ב-ה' הידיעה, אש"ף.
    לרמי הוד- התגובה שלך בהחלט מעוררת מחשבה, אבל אני מבקשת להציג בכ"ז כמה הסתייגויות. אני לא רוצה לדבר בשם טלי פחימה, אבל כמי שגם ראיינה אותה מספר פעמים לא זכור לי מעולם שהיא הצדיקה פיגוע כלשהו נגד אזרחים, אלא היא ביקשה לחדד את הקונטקסט שבתוכו הם מתרחשים. כלומר תפיסת הפיגועים כחלק ממעגל הדמים שישראל, בהיותה הכוח הכובש, אחראית עליו, ולא כגחמה רצחנית אנטישמית של הפלסטינים כפי שמנסה ישראל לטעון. הטענה היא שבסכלה כל אפשרות להגיע להסדר מדיני לסיום הכיבוש, ישראל מנתבת את הפלסטינים להסלים את מאבקם ועל כן היא נושאת באחריות להסלמה. זוהי בוודאי עמדה לגיטימית, ולדעתי האישית גם נכונה. לגבי מידת הניכור של השיח השמאלי-רדיקלי, השאלה היא ניכור ממה. השיח הזה מנוכר לשיח ההגמוני הישראלי, זה נכון, אבל הוא קונה לו יותר ויותר אחיזה בפריפרייה הישראלית, וזאת התקדמות גדולה ומבורכת. וזה אולי אחד ההבדלים המהותיים בין פחימה לאייבי. פחימה, בניגוד לאייבי, לא היתה מעולם חלק מההגמוניה בשום צורה שהיא, לא חלק משום מעגל השפעה, ועל כן מעשיה אמיצים בעיני פי כמה. האקט הפוליטי של טלי פחימה, שהגיע אחרי עשרים שנה נוספות של כיבוש, דיכוי ואלימות מתמשכת מאז ימי אייבי, לא היה יכול להתאפיין בטון הכל-ישראלי של אייבי נתן, אלא היה חייב להיות הרבה יותר פוליטי במהותו, ובהכרח גם יותר רדיקלי. ואי-אפשר להפריז במשמעות העובדה שמי שביצעה את האקט הזה היתה בחורה מקרית-גת, שלא היה לה אפילו את הגב של ארגוני השמאל כיוון שלא היתה פעילת שמאל מימיה. במובן הזה, אי-אפשר להשוות אליה גם את ג'ף הלפר שפועל בתוך קבוצה מאורגנת היטב ונתמכת על ידי קהילות בינלאומיות נרחבות ויודע שלכל היותר יעצרו אותו במשטרת שדרות ויעשו לו "נו נו נו". זה לא מפחית מחשיבות הפעולה שלהם בעזה, אבל ברמה האישית אי-אפשר להשוות אותה לפעולתה של טלי פחימה ולסיכונים שהיא לקחה על עצמה.

  14. אלווירה דרויאניס

    והיא אפסותם ועבדותם של כ-99 אחוזים מהפוליטיקאים המזרחים. ובעניין זה גאולה כהן עולה על כולם. זה מה שחשוב, וכל השאר הוא הבל ורעות רוח. אין שום חשיבות לדבריך על טלי פחימה וכד'.דומני שאתה מחנך, ואם כך, הנך מחנך גרוע ביותר אם אינך מסביר לתלמידיך כי קריאת התגר על ההגמוניה הגזענית, היא מהנושאים החשובים ביותר. פועל יוצא מכך היא ריבונותו ועצמאותו של המזרחי/ת נגד הגזענים. אין ולא יהיה מנוס מפוליטיקה של זהויות. משום שכל הדיבור המעמדי הוא שקרי, הוא דיבור תוך-אשכנזי והוא בא לשרת את הגזענות האשכנזית.אפילו צפונבונית מהבועה התל-אביבית המאוסה, כמו נרי לבנה ,נזכרה להזדעק נגד הגזענות האשכנזית הממאירה( וראה את מוסף הארץ האחרון).
    אם אינך מחנך את תלמידך להתנגד בכל תוקף לעבדות המזרחית, או אז אתה מחנך גרוע ביותר, וסבורתני שאינך כזה כלל וכלל!

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    פעילי ה-ANC נאבקו במשטר האפרטהייד הגזעני בדרום אפריקה. למרות הקושי האדיר, בוא ננסה לרגע להפריד את רגשות השנאה כלפי היהודים ולחשוב – האם פחימה, הלפר וואנונו נאבקים במשטר, במדיניות ובחוקים גזעניים דומים? הסיפור עם הלפר ואוניית המצור מעניין במיוחד. רצועת עזה נותרה לאחר ההתנתקות ריקה מיהודים (ביטוי חביב ועתיק), ללא נוכחות ישראלית ואפילו ללא מתנחבלים למיניהם. ומה עשו הפלסטינים המדוכאים ומנושלים, שקיבלו את הרצועה על מגש של כסף? העלו לשלטון את ממשלת החמאס והמשיכו את פעולות הטרור – גם לאחר יציאת החייל הציוני האחרון. בשונה מהגדה, בעזה לא נמצא לאחר ההתנתקות יהודי אחד. התוצאה לפנינו. כמו תמיד, האשמה היא כמובן עלינו.

  16. רז ישראלי

    כמה שזה נכון

  17. בן עמוס

    אילו אייבי לא היה מת ובמקום זה טס לדבר עם הנהגת החאמס ברצועה גאולה כהן הייתה שמחה להיות הסוהרת שלו.
    לגבי טלי פחימה העברות של הן קשות מנשוא: 1. היא היהודיה זיהמה את הגזע במשכב עם גוי. 2. היא אישה – אם גבר היה תוקע את מנהיגת התנועה לשחרור ג'נין, כל הב"כניקים היו מבקשים תאור פלסטי ומשחררים אותו.

  18. טרזן

    גם אני חושב שפחימה היא גיבורה עממית שבאה משום מקום, ללא כל הכנה ותמיכה, ועשתה מעשה נאצל. רצתי אחריה מערכאה לערכאה, בערים שונות ומשונות, והפגנתי עם הקומץ למענה. ההאשמות כלפיה היו נלעגות, ועוררו תמיד גיחוך בקרב הנוכחים באולם הדיונים. כל אימת שאיזה שבכניק "העיד", הורחק הקהל מהאולם. עדיין צרוב בזכרוני חיתוך דיבורה הגס של הפרקליטה (התובעת) מטעם המדינה, שפרצופה עדיין מבצבץ על המסך מדי פעם כשהמדינה מביאה לדין אוייב חדש.
    נכון, טלי פחימה עשתה גם שגיאות (מי לא?) אבל היא בעיקר הוכיחה עצמאות מחשבה מפתיעה (נוכח הנחשול הלאומני), אומץ לב יוצא דופן בפעולותיה, וחוסן נפשי רב בתקופת מעצרה.
    אני מתגעגע אליה.

  19. עוקצן

    ישראל לא יצאה משום מקום. היא מורגשת בכל מקום בעזה, בסגר, במצור, בחיסולים, בהפצצות ובחנק הכלכלי. ומה יצא לפלסטינים מזה? לא הרבה. בסך הכל קצת אדמה שגם אותה הם לא יכולים לעבד ומדיניות צבאית אכזרית יותר מאי פעם.
    אגב, על כל מתנחל שישראל הוציאה מעזה היא הכניסה 1.8 לגדה. ממש ח"י.

  20. ר. א

    נתן היה וומנייזר, סליחה שאני לא מאייתת זאת באנגלית, זה נראה עלג התעתיק העברי.
    לעניין, נתן היה מארגן מסיבות של כל מיני מי ומי ומזמין נשים צעירות שחלקן היו מתנדבות בקיבוצים או תיירות תמימות והרעיון שלו היה שהן יהיו מין כיבוד של המסיבה לאורחיו. את זה סיפרה לי חברה מאוסטרליה שנכחה בדבר כזה ועזבה באמצע עם עוד שתי חברות, אחרי שהן הבינו למה הן הוזמנו. עוד מאצ'ו שמאלני. היה עוד אחד כזה בתל אביב, שהאמין במסיבות ונשים צעירות. זוכרות? בעצם, היו עוד כמה. אישית, אני לא מופתעת שאדם כזה מת לבד.
    ישנו סרט מעניין של יוצר שחי בתרשיחא, שנקרא "ערוס אל ג'ליל". הסרט אמנם חוטא בלהראות את נתן בחולשתו, בימיו החלשים, שזה חבל, אבל מספר סיפור מעניין. ממליצה. הסיבה שהתגלה בארץ, לפלסטינים, שנתן הוא טייס שהפציץ
    ב 48 אזרחים בתרשיחא, היא שהוא אמר זאת מול יהודים אמריקאים בצפון אמריקה, ולא ציפה שישמע אותו יליד תרשיחא. הוא מעולם לא התכוון לומר זאת כאן בארץ, ולא להכיר באחריותו. להיפך, עם כל האבסורד שבדבר, הוא אמר זאת שם כהצטדקות על כך שהואשם בשמאלנות יתר.
    לעניין גאולה, היא אמרה את מה שאמרה בוודאי מתוך מחשבה על אהוביה המתנחלים, שאינם צריכים ללכת למאסר. אין ולא יהיה בדימיונה אישיות כמו וענונו או פחימה. צר עולמה.
    תודה על הפוסט המעניין

  21. יואל קורנבלום

    במקרה שלא שמת לב או לא קראת או שמעת חדשות בשנים האחרונות ישראל יצאה מרצועת עזה, קראו לזה "הנתקות". אני מביא את זה כשירות לך במקרה שתרצה לחקור ולחפש את המושג באינטרנט או לקרוא עיתונים ישנים. גם כל הפליטים היהודים מגוש קטיף עדיין פליטים אז תוכל לשאול אותם באופן ישיר אם יצאנו משם או לו. הם נמצאים בישראל.

    כמובן שהערבים תושבי רצועת עזה ותומכיהם לא השתמשו בהזדמנות הזאת כדי לפתח את האיזור למטרות רווחת התושבים אלא הערבים ותומכיהם משתמשים בזה כדי לבנות מכונת טרור ומלחמה המכוונת כלפי ישראל. האם כל זה נעלם ממך? ואם זה לא נעלם ממך אתה יכול להסביר את התופעה הזאת? כמובן שלישראל יש את הזכות המלאה להתגונן ולהרוס את כל יסודות הטרור כמו שיש לישראל זכות לעשות את זה בכל מקום אחר בעולם.

  22. ירדנה אלון

    אני רוצה להתייחס לאייבי נתן האדם לאחר מותו,מן המעט שידוע לי,הוא היה חולה מאוד בשנים האחרונות עקב שבץ מוחי, ונעזב ונינטש על ידי כל "רעיו" ו-"ידידיו",הבוהמיינים והשמאלנים שוחרי השלום השויון והאחווה,גם ההשוואה בין אייבי לטלי פחימה היא יותר מצורמת, אייבי עשה את מה שעשה (טיסת השלום) יותר כמניירה שמאלנית,ג'סטה,הוא היה איש של ג'סטות גראנדיוזיות,כלפי חוץ, אולם התעמר והתעלל בעובדים שלו, הן בספינת השלום,הן בקפה קליפורניה,שהוא היה הבעלים שלו,ועובדים שלו באופן כללי,כלפי חוץ החצין את עושרו,אולם שילם שכר זעום מאוד לעובדיו, הנה זה האיש שהשמאל מזיל עליו דמעה היום.(דרך אגב ככה גם נראה ה-"שמאל" הישראלי האירופוצנטרי.אינני יודעת מה היו מניעיה של טלי פחימה,אולם מהתרשמות אישית שלי היא אכן האמינה במה שהיא עושה,ואולי בשל כך נענשה קשות, יש הבדל ואת זה יודע המימסד הייטב בין מי שעושה "מניירות" ו-"ג'סטות גראנדיוזיות" לבין מי שמאמין בצידקת דרכו גם כשהוא טועה.(טועה, לעניות דעתי הבלתי קובעת כמובן).
    ואם יש משהו שמלמד יותר מכל על השמאל הישראלי-אירופוצנטרי היו דברי ההספד של אורי אבנרי בתכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל לפני מספר ימים, ובכן מה אומר אורי אבנרי על אייבי?(מודה שאין זה ציטוט מדוייק אולם ניתן כמובן להקשיב לשיחה ולבדוק את דברי)הוא אומר עליו שהיה איש של רגש,כולו רגש וזאת בשל מוצאו האתני,אייבי נתן נולד באיראן וגדל בהודו,וכידוע (אמת אבסולוטית המונחת בכיסו של אורי אבנרי ואיתו השמאל של שנות השישים והשבעים) המזרחים הם לא אנשי הגיון אלה הם אנשים של רגש,אך ורק רגש ומשם הם פועלים, זאת אמירה אחת של אבנרי,
    אמירה שנייה שלו באותו שיח שהתנהל בינו לבין רינו צרור היה כי אייבי נתן היה המזרחי הראשון שהיה שמאל מדיני מפני שכידוע המזרחיים מתמיד עויינים את הערבים והיו מכשול לשלום ועל כן אייבי נתן היה פורץ דרך בנושא זה כמזרחי,(מעניין שאבנרי שם על אייבי נתן את תגית המזרחי אני תוהה בייני לבין עצמי אם אכן אייבי היה מגדיר את עצמו ככזה, חוששתני שלא,וזה מזכיר לי את השיר "כתבו עליו בעיתון הרבה דברים והוא בכלל לא ידע שהוא כזה").
    תמיד תהיתי בייני לבין עצמי, מה בא קודם הביצה או התרנגולת בנושא של המזרחים כשמאל מדיני, האם הם נדחפו על ידי השמאל המדיני האירופוצנטרי לעבר הימין מכייוון שאפריורי השמאל האירופוצנטרי לא קיבל אותם ובזה הם לא היו שונים בהרבה מהימין האירופוצנטרי,רק שהימין הסתיר את גזענותו והשמאל הראה אותה באותה בוטות וגסות שבה התייחס לכל מי שסטה מהקו האידאולוגי שלו שאחד מהמתווים שלו היה אורי אבנרי.(עכשיו יקומו קולות ויזכירו לי שהיה זה "העולם הזה" שסיקר בהרחבה את מאבקם של "הפנתרים השחורים" תוך תמיכה בהם, נכון זה מה ש"העולם הזה" עשה בזמנו אולם לא מתוך הזדהות ואמפטיה אמיתית אלא מתוך עמדה לעומתנית שהן אבנרי והן "העולם הזה" נקטו בה, מעין "תרבות נגד" שהיתה מאוד פופולארית בעולם באותה העת. ויותר משזה מעורר בי תחושת אחווה,זה מעורר בי כלבנטינית ימתיכונית תחושת אנטגוניזם ,כי להיות "בעד הנגד ונגד הבעד" יותר משיש בזה אחריות ומחוייבות כלפי אידאולוגיה וחברה יש בזה מעין"משוגת נעורים" או "מרד נעורים", "שש עשרה טיפש עשרה",אף פעם לא היה כוס הקפה שלי גם כשאני עצמי הייתי בגיל הזה.

  23. רועי

    אייבי נתן לקח מטוס וטס למצרים של נאצר. נאצר היה לא פחות לאומן מזביידי ולהבדיל מזביידי גם היה לו כוח. אם כבר, הרי שלזביידי היו סיבות טובות יותר מלנאצר להלחם בישראל: להבדיל מהעם המצרי, העם שלו נמצא תחת כיבוש ישראלי כבר 40 שנה. המעשה שלו זהה לחלוטין למעשה של טלי פחימה, והתגובות שלכם זהות לחלוטין לתגובות שנתן קיבל בזמנו.

    ולמגיב הראשון: מדהים אותי שאתה עדיין רואה את מה שטלי פחימה עשתה כשיתוף פעולה עם האוייב. כיצד תרגום הכיתוב "זכריה זביידי" מעברית לערבית עבור אדם שממילא מדבר עיברית ושתמונתו מתנוססת מעל הכתוב פגע בבטחון ישראל?

  24. טרזן

    לא הבנתי את כוונתך.
    לדברייך, את מתלבטת בשאלה: "האם הם (המזרחים) נדחפו על ידי השמאל המדיני האירופוצנטרי לעבר הימין מכייוון שאפריורי השמאל האירופוצנטרי לא קיבל אותם". הבה נניח שאכן "השמאל המדיני האירופוצנטרי" דחה את המזרחים. האם זו סיבה שאנשים רציונאליים בעלי השקפת עולם מוצקה יפנו לימין? הרי בכך את מאשרת את הרמיזות של אורי אבנרי כאילו "המזרחים הם לא אנשי הגיון אלא אנשים של רגש".

  25. אלעד

    אני אקדים ואומר שלפי כל מה שידוע לי על פחימה, היא פעילה ואשה גדולה מהחיים, ורחוקה מ"תמימות" פוליטית כרחוק מזרח ממערב, שלא לומר יותר מזה.
    היה לי הכבוד להזמין את טלי לדבר בקמפוס באוניברסיטת תל אביב לפני שנה וחצי. זו הייתה אחת השיחות הפוליטיות המאלפות ביותר שנכחתי בהן. חוץ מזה שהיא דוברת בחסד, בעלת כושר שכנוע ונוכחות אישית בלתי רגילים, היא מדהימה בחדות, בבוטות ובישירות שלה, בדילוג על כל התפלפלות ישר ולעניין האנושי ולתנאי הבעיה הראשוניים: מי מפציץ ומרעיב את מי, מה אני הייתי עושה, מהי פעולת הגנה, מה "סביר מוסרית" מהצד האחר של הגדר, מה עושים למי שמעזה לחצות את הקווים (כמו שקרא לזה חכים בסרט המצוין שלו). החדות שלה לא עטופה ביומרות אקדמיות או באיזה דיבור שהוא מעבר לאנושי ולקונקרטי.
    והפעילות שלה היא כל כך חשובה משום שהיא באה ישר מה"שום מקום", ה"כאוס" הנורא של היסוד העממי שמפחיד כל כך את שומרי הפתח של שיירת השמאל החיוור המשתרכת מכאן ועד הקוממיות. כן, אנחנו רוצים שה"הם" יבואו גם, רק מה, מה פתאום הם מביאים משלהם? מאיפה יש לה את החוצפה לבוא בלי גב ארגוני רחב ולבן, בלי כסף ושיטות מוכרות ובלי להתנצל על צבע העור והמוצא, על חוסר ההבנה הפוליטי והסוציאליסטי והאנליטי שלה? למה מי היא בכלל?
    רמי, בתור אדם שיש לי מאה טון הערכה והערצה לפעילות ולעמדות שלו, אני ממש מופתע מהצורה בה החלטת לשפוט לחומר את פחימה על סמך איזה גזיר-נייר-עיתון. אם היית קורא בעיתון שדב חנין ביקר "רב מרצחים" נורא ברצועה, מה היית מניח שבאמת קרה? מה היית מניח לגבי פרטי המאורע הממשי והשיקולים שהנחו את חנין? מה היית מניח לגבי הדיווח והאם היית מנסה לברר עם אנשים קרובים לחנין מה בעצם אירע?
    הפעילות שלה והדיבור שלה מעידים עליה, היא לא צריכה להצטרף לגוף שיכשיר אותה אחת ולתמיד בשבילנו ובשביל כל חברינו, כדי שנפסיק לדאוג לגבי "סטיותיה" המוזרות של ה"חדשה" הזו. אנשים הרבה יותר "טריים" והרבה פחות "מנוסים" זוכים להרבה יותר קרדיט משום מה.
    אני לא צריך לבדוק את טלי כל פעם שהכפשה חדשה רואה אור, או אפילו כל פעם שהיא עושה דבר שנראה לי קצת מפוקפק מבחינת האפקטיביות הפוליטית שלו. כל עוד זה לא תמיכה בפגיעה לשמה בחפים מפשע, או כל דבר בלתי צודק בעליל ממין זה, אני לא רואה מה היא כבר יכולה, בהתחשב בעמדותיה, לעשות או לומר שיגרום לי להסתייג ממנה פתאום, כמפוקפקת או לא נבונה פוליטית. לגבי מר-חמיס אתה אולי צודק, אינני יודע. הילדים של ארנה היה סרט גדול (וחד-צדדי במידה רבה, נכון, אם כי זה לא בדיוק הצד הכבד של המאזניים) אבל את האיש אני לא מכיר פוליטית או אישית. לגבי פחימה זה פשוט בלתי הוגן בעליל ואולי נגוע בשמץ התנשאות.
    שיהיה ברור, אני רק מערער על הקביעה האוטומטית שהיא כנראה לא בסדר, כי הנה יש מקרה בדוק של טעות תיאולוגית פוליטית חמורה, וכל מה שאמרתי לגבי חיוורים ומפוקפקים ממש לא נוגע לאף אחד כאן, ופחות מכל לרמי.

  26. אשכנזי שמאוד מזלזל בכם !

    טלי פחימה כמו וענונו אינם רואים בעצמם יהודים אלא ערבים
    תחושה שלי שאחוז ה ד.נ.א. היהודי שלהם שואף לאפס , הם 100 אחןז ערבים.
    לצערי הם לא היחידים ולראיה האתר הזה אלו שהקימו אותו והכותבים שלו

  27. ירדנה אלון

    א.- מי אמר שכל מי שאוחז בהשקפת עולם כזאת או אחרת , מוצקה ככל שתהייה הוא אדם ראציונאלי?, הרשה לי להזכיר לך את השקפת העולם של הנאצים במלחמת העולם השנייה היא הייתה מאוד ברורה ומאוד מוצקה (עד מוות מוצקה),אולם האם הייתה ראציונאלית? אני באופן אישי מפקפקת בראציונאליות הזאת, נהפוך הוא זו הייתה השקפת עולם משולחת כל רסן אנושי מלאה ייצריות אפלה (מעניין שבייצריות האפלה הזאת האשימו אחר כך את המזרחיים)ומאחוריה עמד ראציונאל ,זה שיש ראציונאל לא מעיד על ראציונאליות.(ההגיון שבשיגעון?)
    ב.- זהו שקר גס לטעון שאייבי נתן היה המזרחי הראשון שעבר את המשוכה של שינאת ערבים וחצה את הקווים ,לא אתחיל להסביר לפרש ולנמק ברצונך לדעת יותר, לך פשפש בספרי ההיסטוריה,לך תבדוק את הנושא וגלה את הגילויים בעצמך,מה גם שהקביעה הזאת שכל המזרחיים הם שונאי ערבים ואנשים המונעים אך ורק על ידי הרגש ונטולי הגיון (כלומר פועלים אך ורק ע"י האינסטינקטים היצריים שלהם זוהי הכללה גורפת שיש בה כמו בכל ההכללות הגורפות מידה לא מבוטלת של גזענות.)המזרחיים לא מסוגלים לחשיבה הגיונית?כולם?חלקם הגדול?מיעוטם? מה זה השטויות האלה?
    ג.- את שינאת הערבים לא המציאו המזרחיים אלא דווקא המימסד ואחריו הקולקטיב האירופוצנטרי,המזרחיים בנסיון הנואש שלהם להתקבל כחלק מהמפעל הציוני,או כחלק שווה ערך ושווה השפעה בחברה הישראלית המתהווה חיפשו את דרכם,לא כל כך הבינו את המנטליות האירופוצנטרית (זה שלא הבינו אותה ולא הכירו אותה אינו מעיד על פיגור שיכלי,זהו הדבר הכי טבעי שקורה הן באופן אישי והן באופן קולקטיבי כאשר יש מפגש בין תרבויות שונות, והכוונה היא לשונות ,השוני אינו מעיד על כך שתרבות אחת נעלה על תרבות אחרת כפי שגרס הקולקטיב האירופוצנטרי,ניתן להיות שונה ולמרות זאת שווה)מה גם שבשל הנסיונות החוזרים ונישנים של המימסד להפוך אותם למעמד של חוטבי עצים ושואבי מים הם נהו אחרי מי שהם חשבו כי יושיט להם יד במאמץ שלהם להישרדות ולמוביליות חברתית ואת זה נתנו להם מפלגת "חרות"(לימים הליכוד)ואם כבר בעבר עסקינן אז היו לא מעט מזרחיים גם במק"י, אולם היה זה בן גוריון שגרס "בלי חרות ובלי מק"י"וכל השאר כתוב בספרי ההיסטוריה של תולדות הפוליטיקה הישראלית,ודרך אגב אם בחרות ובמק"י עסקינן הרי שלוחמי האצ"ל באו משני הזרמים האלה (אורי אבנרי היה באצ"ל ואם יורשה לי גם אבא שלי(שנולד בלבנון) היה באצ"ל בשל כך קוראים לי ירדנה,ירדנה היה שם שנתנו אנשי האצ"ל לבנות שלהם לא יוצאי הפלמ"ח וההגנה)ולא, האצ"ל לא היה מונע כלל וכלל במאבקו בשינאת ערבים עיוורת(ואני יודעת זאת כאמור ממקור ראשון,מפני שאני ואבי ניהלנו שיחות עומק ארוכות מאוד בנושא,ואיש על כן לא יוכל לשכנע אותי בכך, אבי לא היה שונא ערבים נהפוך הוא) והגיעה העת לומר זאת ולהפסיק את מסע ההכפשות וההאשמות והדמוניזציה והדה לגיטימציה שהן האצ"ל והן הלח"י זכו להם מן המימסד המפאיניקי,ומי שעדיין זוכר ,באותם ימים לא כל כך רחוקים מי שלא החזיק בכיס מכנסיו האחוריים פינקס אדום של ההיסתדרות,לא קיבל עבודה,לא הייתה לו פרנסה הוא היה דחוי,מושפל,וכך גם ילדיו,ואם יורשה לי סיפור אישי, בבתי הספר בהם למדתי הן כילדה והן כנערה היה קומץ קטן של ילדיהם של יוצאי המחתרות האצ"ל והלח"י,חלקם הוריהם פנו לחרות ובחלקם באו מבית קומוניסטי זה לא שינה למורים ולמימסד החינוכי, החרמות החברתיות שחטפנו לא באו מחברת הילדים, הן באו היישר מלמעלה מהמנהלים, מהמחנכים, מהמורים, אם הייתה להורינו את עונת ה-"סזון," שלהם, היא המשיכה גם אלינו, הרי לך ייצריות אפילה השקפת עולם ברורה ומוצקה מצד המימסד המפאיניקי, האם היא ראציונאלית?להשקפתי ,לטעמי האישי,ההפך הגמור.
    ובהזדמנות זאת שוב משהו אישי לפני מספר שבועות התפרסם ראיון עם ציפי לבני,שסיפרה את מה שאני מספרת עכשיו בנושא ה-",סזון", של ילדיהם של יוצאי המחתרות, באופן אישי מאוד הזדהיתי עם כל מילה שהיא אמרה,ועם תחושותיה,אולם בזה נפרדות דרכינו ,אני תפישת העולם שלי שונה משלה כיום, למרות שבאנו מאותו כור מחצבה אידאולוגי (האצ"ל) והיא אירופוצנטרית בתפישת עולמה, ואני לבנטינית.