הנוכל החינוכי מכה שוב

יוסי דהאן

בשבוע האחרון דיווחה התקשורת הישראלית על החזון החדש של מנהיג האופוזיציה בנימין נתניהו, תכנית שמטרתה שיקום והעלאת קרנה של מערכת החינוך הישראלי. באף אחד מהדיווחים שקראתי לא צוינה העובדה הבסיסית, שמן הראוי היה שהכותבים יציגו בפני הקוראים, שכשר אוצר, נתניהו היה הגורם המרכזי לחורבנה של מערכת החינוך, שמדיניותו אחראית, בין היתר, ל 16 קיצוצים רצופים בתקציב במערכת החינוך שגודלם המשוער הוא 4.8 מיליארד שקלים, מתוכם קיצוץ של 1.5 מיליארד במערכת ההשכלה הגבוהה.

אחת הסיסמאות בחזונו של הנוכל היא "חיזוק מעמד המורה", למה לא לעשות שירות מינימאלי לקוראים ולהזכיר להם שפיטורי אלפי מורים ושבירת האיגודים המקצועיים של המורים היו אחד מדגלי מדיניותו של הנביא החדש. אבל בתקשורת שחלקים מעובדיה הם או בורים, או עצלים או אופורטוניסטיים, גם נתניהו יכול להיות מוצג כיאנוש קורצ`ק.

אחד מהשקרים החביבים על נתניהו ועל אחרים, הוא שמערכת החינוך הישראלית משופעת בתקציבים רבים והבעיה המרכזית היא איך להשתמש במשאבים האדירים הללו באופן יעיל. לטענתם ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי. טענה זו הופרכה על ידי אריה כספי ז"ל וגם על ידי שלמה סבירסקי ייבדל לחיים ארוכים וגם באתר זה יותר מפעם אחת. היום מופיעה ב nrg הפרכה נוספת שמציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  מה שכמובן לא מבטיח שלא תתקלו בשקר הזה בעתיד הקרוב.

"הפרסום הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך דוח פני החברה שיצא באוקטובר השנה, עוסק בחינוך ומראה כי למרות שאחוז ההוצאה לחינוך מהתוצר המקומי הגולמי בישראל גבוה מזה שבכל המדינות החברות ב-OECD, התלמיד הישראלי מקבל חלק קטן יותר ממשאבי החינוך בהשוואה לתלמיד ברוב המדינות הללו. 

ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל הסתכמה בשנת 2007  ב-56.2 מיליארד שקל, המהווים 8.5% מהתוצר המקומי הגולמי, בהשוואה ל-5.8% בממוצע במדינות ה-OECD.

לעומת זאת, כאשר משווים בין המדינות את ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד, מוצאים את ישראל רחוקה מראש הרשימה.

ההוצאה הלאומית לתלמיד בישראל עומדת על 6,540 דולר (על בסיס שווי כוח הקנייה) לעומת 7,061 דולר בממוצע במדינות ה-OECD.

על פי נתוני הלמ"ס הללו, התלמיד הישראלי מקבל פחות משאבי חינוך בהשוואה לתלמיד ברוב מדינות ה-OECD. ניתוח של ההוצאה על החינוך היסודי והעל-יסודי ב-2004 מראה כי בדירוג מול המדינות החברות בארגון ה-OECD, ישראל הייתה ניצבת במקום ה- 16 בלבד בחינוך היסודי ובמקום ה-22 בחינוך העל יסודי.

הסיבה לעובדה שכל תלמיד מקבל פחות משאבים טמונה בשיעור הצעירים, בגילאים 24-0 שמהווים 44% מהאוכלוסייה. לעומת 29.9% בדנמרק, 30.4% בהולנד,כ-29% בבלגיה ובשוודיה, 26.4% בגרמניה, 24.7% באיטליה וכ-%36.8 באירלנד.

היחס הגבוה בין ההוצאה על מוסדות החינוך לבין האוכלוסייה בגילים 25-64 בישראל שמהווה 45% מהאוכלוסייה, מעיד על הנטל הכבד המוטל על כתפי האוכלוסייה בגיל העבודה, שמממנת את מערכת החינוך".

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עוקצן

    נקודה חשובה: האם ההוצאה לתלמיד היא הוצאה ממשלתית, או חיבור של ההוצאה הממשלתית, הפרטית והסמי-פרטית (עמותות וכדומה)? לרוב כשרוצים לדבר על כמה שההוצאה לתלמיד גדולה מביאים מצרפים מהסוג הזה, והדבר כמובן מוטעה. זה שמשלמים לסטודנט 1,000 ש"ח בחודש לבוא וללמד היסטוריה לא אומר שהוא יעשה את זה ברמה של מורה מוסמך.

  2. דב בינדר

    מערכת חינוך שבה המורים מקבלים השלמת הכנסה כי שכרם אינו מספיק למחיה,השלמת הכנסה מאותה קופה שממנה המורה מקבל גם את שכרו העלוב,ושלא יספרו לנו שזה בא מתקציב משרד החינוך וזה בא מתקציב משרד הרווחה,מורה אמור לקבל משכורת ולא קיצבת סעד במסווה של"השלמת הכנסה".גם המרצים הזוטרים באוניברסיטאות מפוטרים כל שנה לאחר שמונה חדשי עבודה ומוחזרים לאחר ארבעה חודשים שבהם הם מקבלים דמי אבטלה,גם כאן מספרים לנו את אותו הסיפור של התשלומים מתקציבי משרדים שונים,הרי זה בא מקופת המדינה וגם זה בא מקופת המדינה,אז למה התירוצים השקריים?מערכת חינוך בריאה וטובה אמורה להתבסס קודם כל על עובדי הוראה,וכדי לקבל כאלו יש גם לאפשר להם להתפרנס בכבוד מעבודתם.ידוע שמאבטחת הכנסה ומדמי אבטלה אין הפרשות לפנסיה וגם את זה רוצים נערי האוצר לחסוך.תפסיקו כבר עם כל השקרים האלו אם אתם רוצים לדאוג לדורות הבאים,תראו את התלמידים העולים ממדינות חבר העמים באיזה רמת לימודם הם נמצאים,מה שילד לומד אצלנו בכיתה ו' לומדים ברוסיה בכיתה ג',תראו את בית ספר"שבח"בתל אביב מה הוא היה לפני שהגיעו התלמידים והמורים הרוסים,התיכון הגרוע ביותר בתל אביב,ומה הוא היום?התיכון בעל רמת הלימודים הגבוהה ביותר במקצועות הריאליים.

  3. אורי

    אם אפשר, אשמח אם תוכל להוסיף קישור גם לחומרים של סבירסקי וכספי. תודה!

  4. איזי גור

    ושוב אשאל. אבל מיהו, הם, האשם-ים בבחירת ראשי ממשלה וחברי כנסת. ואת מי צריך להאשים בכך שלנתניהו ישנם הסיכויים הכי גבוהים להיבחר שוב. האם לא לעשרות אלפי המורים,למאות אלפי הפנסיונרים, לרבבות החולים, העניים, חסרי הגג ומקורקרי הבטן הריקה.
    בכדי להיות נוכל מצליח נחוצים הרבה הרבה סכלים. ובמקום שהם ישנם יימצא גם הנוכל.
    הבה ניזכר.
    בד בבד עם דיכוי מערכת החינוך. פשט הבונבוניהו, בין היתר, גם על הפנסיונרים במדינה. בטענה הכוזבת שהוא מציל את משק המדינה, הטיל על מאות אלפי הגמלאים "מס ניהול "בשיעור של 1.75 אחוז מהפנסיה שלהם. חלק מזערי מזה המס -חמס, משמש לתשלום משכורת לאחשדרפנים שהעמיד כמנהלים על קרנות הפנסיה. היתר הולך לטמיון (לשאינם בקיאים בעברית כראוי. טמיון פירוש: אוצר המדינה).
    נניח שהפנסיה הממוצעת שמקבלים חברי קרנות הגמל במדינה היא 3000 ש"ח (ולמעשה הממוצע הוא יותר גבוה) , צאו וחישבו בכמה העשירה ומעשירה מדיניותו המרושעת של מר בינביניון את אוצר המדינה.
    על פי נתונים שנמסרו בזמן הקמת אותה "קרן ניהול" , ישנם בארץ כמיליון וחצי פנסיונרים מקבלי פנסיה מהקרנות במקומות העבודה שלהם. כלומר. כספים שהצטברו מניכויים בשכרם ומהפקדות המעבידים.
    החשבון, אם כך, הוא פשוט . אחוז ושלושת רבעי האחוז מפנסיה חודשית של 3000 ש"ח מיליון וחצי משכורות חודשיות של 3000 ש"ח מסתכמים בקרוב לשמונים מיליון שקל בחודש שהם כמעט ניליארד ש"ח בשנה.
    תוסיפו על זה את מה שהוריד הבונבוניהו מדמי הביטוח הלאומי וקיבלתם את כל המחירים העכשויים של הלחם, האורז, החלב, הביצים, והלימונים!!!
    זהו גבירותי ורבותיי, העומדים לבחור בבן זוביביהו , מה שהוא עשה לכם אז. ואם שוגה אי מי בתקווה אווילית שהאיש השתנה, אז כבר אמרו חז"ל משהו על מי שאינו יכול להפוך עורו או חבורבורותיו .
    קפיש.

  5. איילה סבאג

    ביבי וחבריו טוענים "שמערכת החינוך משופעת בתקציבים ורק יש לדעת וללמוד איך להשתמש בהם באופן יעיל ונכון"??? אז ראשית הם משקרים! וחוץ מזה איפה שהם לא משקרים אני מזהה המון פעמים את הבעיה אצל "מנהיגי העם" שהם סובלים מחוסר מושבע של "חוכמת חיים" כן יש להם תארים והם כתבו ספרים וציירו ציורים וקיצצו וגנבו עד אפס מקום , אבל, אני חייבת לציין ולהדגיש וכדאי לנו לעקוב אחר הבעיה הזו הם טיפשים מטופשים וזו היא תופעה שקיימת אצל הנאורים כבייכול.

  6. יוסי דהאן

    זה קישור לדברים שנכתבו כאן באתר הכוללים קישור למסמך של שלמה סבירסקי באתר אדוה.
    http://www.tau.ac.il/~danib/articles/5f-Dahan.htm
    המאמר של אריה כספי התפרסם בזמנו במוסף הארץ ועדיין לא הצלחתי למצוא את הקישור אליו.

  7. אמיר פז-פוקס

    למי שמתגעגע לאריה כספי (בצדק), מומלץ לחפש את אוסף מאמריו, אשר פורסם תחת הכותרת ההולמת "חזקים על חלשים" (הוצאת חרגול, 2007). יש שם שני מאמרים על מערכת החינוך – "עשר אמיתות חסרות שחר על מערכת החינוך" ו"הפילו עליהם תיק"

  8. שוש

    בגליון האחרון של 'קו לחינוך' מצוטט שלמה דברת: 'במקום בחינוך עוסקים כל הזמן בשכר'. אנשי הרוח הדגולים, מבית מדרשם של ביבי ודברת, תמיד 'עוסקים' בחינוך, ו'עושים לביתם' בשעות הפנאי ובלילות. ומה בקשר לפרנסה, שכר עבודה הוגן, קיום בכבוד? נדמה הילדים עצמם כבר לא מאמינים בכך, וחולמים על התעשרות מהירה.

  9. אורן יהי-שלום

    הלמ"ס מפרסם את ההוצאה לתלמיד לפי דולר בשווי כוח קניה – ראשית – גם נתון זה מעיד לבדו על הוצאה לא מבוטלת בכלל לחינוך שעדיין לא מסבירה את הפער העצום בין ההשקעה לבין שכר המורים למשל.
    נוסף על כך – כדאי גם לחשב חישוב נוסף ולכלול את הבדלי רמות החיים בין המדינות היות וישראל רחוקה מאוד מאנגליה ושאר מדינות המערב ברמת החיים. ההוצאה בחינוך בעיקרה איננה רכש אלא שכר עובדים ולכן רצוי מאוד לנרמל את התוצר לנפש ולא רק להשוות דולר בשווי כוח קניה. חישוב שכזה מגדיל עוד את ההוצאה היחסית של ישראל בחינוך מול מדינות המערב. מעבר לכך – מדינות המערב שבאמת מגדילות את ההשקעה בחינוך באופן משמעותי עושות את זה אחרי רפורמות יסודיות ועמוקות שביצעו. אנחנו מפגרים עם מערכת ריכוזית משנות החמישים. הסתדרות המורים הפכה לגורם המנהל בפועל את מדיניות החינוך ומשרד החינוך מגלה אימפוטנציה כללית של סירבול ביורוקרטי. אז לא צריך לתמוך בנתניהו אבל גם לא כדאי לטמון את הראש בחול מבלי לראות את העיוותים הגדולים שיש במערכת החינוך. אלא אם רוצים להתאהב בפעילות העקיצה כשלעצמה.

  10. יוסי לוי

    כולם מתייחסים, אבל הלינק שנתת לנרג לא ממש מראה את נתוני הלמ"ס שאתה מתייחס אליהם. מניח שכולם ישמחו אם תיתן לינק מתוקן

  11. יוסי דהאן

    ההשוואה בכוח קנייה היא ההשוואה המקובלת, זה המדד שבו משתמש הלמ"ס ומכוני מחקר אחרים המפרסמים השוואות בינלאומיות בתחום החינוך. אשמח לראות נתונים אלטרנטיביים.
    על פי דו"ח מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל – "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2007", אני מצטט.
    "השוואת השינוי ב"השקעה" (מרכאות במקור) הלאומית בחינוך בישראל לעומת ארצות ה OECD מגלה כי הפערים היחסיים העמיקו והתרחבו בעשור האחרון. קיים הבדל ניכר בין התפתחות ההוצאה הלאומית לתלמיד בישראל ובארצות ה OECD… השקעה הממוצעת לתלמיד בכל שנות לימודיו בחינוך היסודי והעל יסודי בארצות ה OECD עומדת על 81,485$ בעוד שבישראל המספרים המקבילים הם 67,548. ישראל משקיעה, אם כן, בחינוך היסודי 92% מהשקעתן של ארצות ה OECD ואילו בחינוך העל יסודי רק 76% ממה שהן משקיעות בממוצע" (עמודים 142-143).

    נתון נוסף בדו"ח שמן הראוי להדגיש בהדגשת יתר הוא שחלקו של המגזר הממשלתי במימון ההוצאה לחינוך הולך ויורד עם השנים, כלומר חלקה של ההוצאה הפרטית הולך וגדל. בלשון פשוטה הזכות לחינוך הופכת להיות תלויה באמצעים כלכליים. אין כסף אין חינוך.

    על אלו רפורמות עמוקות ויסודיות אתה מדבר? רובן של הרפורמות הללו הן ניאו ליברליות במהותן ועיקרן הפרטה ואימוץ עקרונות שוק למערכת החינוך יחד עם תכנית לימודים שבמרכזה שינון (ראה את תכניתו של הנשיא בוש No Child Left Behind) מחקרים על הרפורמות הללו לא מצביעים על תוצאות מרנינות במיוחד. (אני מוכן לצייד אותך במבחר מחקרים ומאמרים בעניין זה).

    אתה כותב "אנחנו מפגרים עם מערכת ריכוזית משנות החמישים", וכן ש"משרד החינוך מגלה אימפוטנציה כללית של סרבול ביורוקרטי" תחליט או שהמערכת ריכוזית או שהיא אימפונטית. לדעתי המערכת הזו מזמן הפסיקה להיות ריכוזית, היא אנרכית לחלוטין, היא הפכה למערכת שבה בעלי האמצעים ובעלי הזרוע הפוליטים עושים בה ככל העולה על רוחם (ראה הפרטה, בתי ספר ייחודיים, ביטול הליבה והפרדות חינוכיות על רקע מוצא).
    באשר ל"בירוקרטיה", מטרה חביבה על ניאו ליברלים, שוב כדאי לציין שמדובר בדחליל, על פי דו"ח מרכז טאוב, ההוצאה למינהל במשרד החינוך היא בגודל של 3 אחוזים מתקציב המשרד, וככל שהמערכת תהיה מבוזרת יותר היא תזדקק לפיקוח רב יותר או בלשון הדו"ח "העברת סמכויות ביצוע ליישובים, או לבתי הספר לא תחסוך בהכרח כוח אדם ניהולי אלא תעביר אותו מהמרכז לפריפריה" (עמודים 144-145). יש מה לתקן במשרד החינוך ובמערכת ובאתר הזה נכתב רבות על כך.
    מצער שגם אתה, כמו נתניהו, מצאת לך דחליל נוסף נוח לחבוט בו, ארגוני המורים, אני מניח שללא איגודים מקצועיים של מורות ומורים, אולי באמצעות העסקה על ידי קבלני כוח אדם, היה פה גן עדן חינוכי.

  12. יוסי דהאן

    כפי שכתוב בידיעה הדו"ח אמור להופיע באוקטובר, לא הצלחתי למצוא לזה קישור בלמ"ס, הקישור בפוסט הוא לידיעה. מבחינה זו אני מניח שהציטוט הוא נכון, אני מקווה שזו לא הנחה פרועה מידי.

  13. ירדנה אלון

    אני סבורה שלהכתיר את נהנתניהו בתואר "נוכל" או "נוכל חינוכי" קצת מעליב את הנוכלים (למי שאפרופו צופה בסידרה "הנוכלים " בערוץ הראשון),שכן מאחורי הנוכל עומדת אינטילגנציה גבוהה,יכולת תכנון מבריקה תוך שימת לב הן לפרטים הקטנים והן למטרה וליעד, הכוללים לימוד השטח,ללמוד את הקורבן עד יכולת לדעת אותו ואת צעדיו עוד לפני שהקורבן למעשה הנכלים חשב עליהם, נוכלים מבריקים הם בדרך כלל שחקני שח-מט מבריקים(גם אם הם לא משחקים יש להם פוטנציאל אינטלקטואלי כזה) אינני רוצה להכביר במילים העיקרון מובן
    האם ניתן לומר זאת על נהנתניהו? לטעמי האישי ולעניות דעתי הבלתי קובעת ממש לא,נהנתניהו הוא לכל היותר אופורטוניסט,סוחר ברעיונות,שלעיתים מסחרו צולח ולעיתים הוא כושל,יש לו עברית טובה ורהוטה וקולחת מכיוון שהיה לו המזל להיוולד למשפחה אמידה שיכלה להרשות לעצמה לשלוח אותו לבתי ספר טובים ,יש לו אנגלית טובה,ורהוטה וקולחת כי הביוגראפיה האישית של משפחתו הביאה אותו בנעוריו לארה"ב,(אלמלא היה גדל בארה"ב, יש להניח כי האנגלית שלו הייתה סבירה או בינונית ומטה כפי שהיא אצל רוב הצברים ורוב הפוליטיקאים הישראלים המצויים,שלא זכו לגדול בארה"ב, כך שהיא לא איזה פרי של כשרון מדהים לשפות) יש לו (יותר נכון היה לו בצעירותו) שארם,יש לו מניירות של נימוסים טובים,ויש לו טעם לא רע בכלל בלבוש,הוא השקיע הרבה מזמנו כדי ללמוד איך לדבר ואיך לעמוד מול הזרקורים, היה לו הכסף ללמוד את זה מטובי המדריכים, זה לא פרי של כשרון,הוא הקדיש לזה זמן רב מאוד כמו מתבגרים צעירים שמקדישים זמן רב מול המראה לפני שהם יוצאים לבלות עם החבר'ה. ונהנתניהו יוצא לבלות,הוא לא יוצא לממש חזון.
    אז כך שלא פלא שנהנתניהו והדומים לו טוענים לא אחת ש "אם אני יכול כל אחד יכול" הם רק שוכחים להוסיף שכל אחד שיש לו כסף,או שייך למילייה הנכון בבחינת "זה לא מה שאתה יודע אלא את מי אתה מכיר".יכול, אני לא בטוחה כלל שהיה מגיע לאן שהגיע אלמלא נקודות הפתיחה הביוגראפיות, לא נקודות הפתיחה האינטלקטואליות, יש הבדל.
    אז כך שבסופו של יום קיבלנו בובת בארבי פוליטית, פלאסטיק פאנטאסטיק, בדיוק כמו כל אותן נערות שער ("פין-אפ גירלס") על מגזיני האופנה והבידור למינהם,
    ועוד דבר, לנהנתניהו היה אח,לא הייתי מזכירה זאת,אבל מאחר ונהנתניהו עצמו מזכיר זאת ועשה הון פוליטי מהאח אני מרשה לעצמי רק להזכיר זאת ולא להוסיף לא בגלל השכול האישי של נהנתניהו אלא בשל היותנו רובנו באים ממשפחת השכול,אין משפחה בישראל שהשכול לא נגע בה, אולם מעטים עשו ממנו גם הון פוליטי.
    אז כך שבעיני לפחות לא מגיע לו התואר "נוכל" או "נוכל חינוכי" הוא לא הרוויח את התואר ביושר למרות שזה כבוד מאוד מפוקפק להיות נוכל בכל זאת בשביל כבוד צריך לעבוד.
    מה הוא כן בעיני לפחות?, איש תמהוני,הזוי,רק שהתמהונות הזאת זכתה לטוויסט(מצד המדייה) של גאונות ושל כאריזמה ושל אי אלו כשרונות ויכולות שכלל לא מצויים בו אלא אך ורק בהזייה של אנשי המדייה, שכפי שהיא אוהבת ומתלהבת ממפורסתמים, היא מתלהבת גם "מנערי-שער" דוגמת נהנתניהו

  14. זהר

    ממליצה לאחד ולפרסם את הפוסט ואת תגובתה של ירדנה באחד מטורי הדעות של העיתונים.

  15. שוש

    נתניהו הוא רטוריקן מוצלח, ואין צורך לקחת את זה ממנו כדי להראות, כפי שעושה המאמר, עד כמה הרטוריקה שלו שקרית ומפילה חללים. שימוש בתארים כמו נוכל או תמהוני רק עוזרים לנתניהו לחזק את תדמית המרטיר הצודק והאנדרדוג, שלה הוא זקוק (כולל ההתבכיינות כלפי האליטות המפאיני"קיות, עד כמה שאפשר לצאת פה נגד הרטוריקה ההרסנית הזו).

  16. שירה

    שטרית: "יש להחזיר לתלמידים את המשמעת "
    יום שלישי, 9 בספטמבר 2008, 16:20 מאת: פנחס וולף, מערכת וואלה! חדשות

    שר הפנים מאיר שטרית (קדימה) אמר היום (שלישי) בתגובה לפרסום לגבי מערכת החינוך הישראלית כי "הטיפול בבעיות מערכת החינוך אינו יכול להסתכם רק בתוספות תקציביות.יש להחזיר לתלמידים את המשמעת, את החינוך לערכים, כיבוד המורים ועידוד התלמידים להישגים והחשוב מכל על מערכת החינוך ליצור בקרה ופיקוח לאורך זמן על הישגי התלמידים". שטרית הוסיף ואמר כי "לצערי אין מערכת פנים משרדית שבודקת את הישגי תלמידי ישראל לאורך זמן ולכן אנו מתעוררים ומגלים שהישגי תלמידנו נמוכים".http://news.walla.co.il/?w=//1343899

    אתה מוזמן מר שטרית להכנס לכיתות עם מקל וגזר ולנסות להחזיר את המשמעת לתלמידי מדינת ישראל שמנהיגיה ושריה איבדו כל רסן משמעתי ומוסרי ועוברים על החוק ועל כלל האתיקה והמוסר בכל יום מחדש. צריך קודם כל להחזיר את המשמעת לכנסת ולמשרדי הממשלה ורק אחר כך לדרוש מהתלמידים, כי אין חינוך בלי דוגמא אישית ולצערנו, הנהגת המדינה מעמידה בפני התלמידים מודלים להזדהות של עבריינים, אנסים ותאבי בצע. עד שלא תתחלף ההנהגה במנהיגות מוסרית ואמיתית ולא בבובות של בעלי הון דוגמת שטרית אין מה לקונן על החינוך.

  17. אלי

    בכדי לשים מכשול לפני עיוור אין צורך באינטליגנציה גבוהה או יכולת תכנון מבריקה, ובכל זאת צריך נפש של נוכל.

    הציבור הישראלי העניש את נתניהו על שדרדר לעוני מאות אלפי ילדים וקשישים. כשהזיכרון היה טרי הציבור ריסק את הליכוד של נתניהו.

    אך מאז סומאו עיני הציבור הישראל ע"י ברוני התקשורת וההון. על ראשו של נתניהו מונחים מידי יום כתרים לא לו, בידי עיתונאים היודעים את נפש אדוניהם. בפיהם נתניהו הוא לא פחות ממציל הכלכלה הישראלית, הוא ולא סיום משבר ה"דוט.קום" העולמי, הוא ולא סוף האינטיפאדה השנייה, כך הם מספרים לקשיש שבוחר בין אוכל לתרופות.

    כל שנותר לנתניהו הוא להניח את המכשול.

  18. אודי ברק

    בסדר, תקציב החינוך לתלמיד קטן מהממוצע במדינות הOECD – ב8 אחוז בערך.
    עדיין, כפי שתראה היום בכתבה בNRG – שכר המורים קטן ב 50 אחוז. כלומר, יותר
    כסף "מתבזבז" במערכת. הרבה יותר כסף (זאת, אף על פי שבישראל מספר גבוה
    של תלמידים למורה) . ובאספקט זה איני בטוח שבנימין נתניהו או פקידי האוצר טועים בכך
    שהם טוענים שהמשאבים הדרושים למערכת החינוך כבר נמצאים בה.
    האם יש לך נתונים אחרים ? אשמח אם תתן קישורים למאמרים קודמים שלך ובכלל
    בנושא זה.

  19. החגב עומד יציב

    האם הדברים באמת כל כך פשוטים? לא בדיוק.
    למעשה אתמול התפרסם המחקר האינדיקטורי מטעם OECD שנקרא Education at a Glance, ובו הקשר בין הוצאה פר תלמיד לבין הישגים במדד פיז"ה* אינו ברור כל כך-http://www.oecd.org/document/9/0,3343,en_2649_39263238_41266761_1_1_1_1,00.html
    לדוגמה מדינה אשר הוצאתה פר תלמיד היא גבוהה בהרבה מ-ממוצע הOECD היא לוקסמבורג, אך בני ה-15 בלוקסמבורג אינם מוצלחים במיוחד במדעים(מעט מתחת לממוצע OECD), ולעומת זאת פינלנד, אשר שוברת כביכול את מדד פיז"ה בכל פעם מחדש בתצאות של הרבה מעל ההמוצע(למעשה בחינה מדוקדקת של המדד מראה כי ישנם תלמידים רבים בישראל שייחשבו למעשה לאנאלפבתים מדעית לעומת הפינים), לא מוציאה הרבה יותר פר תלמיד מישראל(כ 1100 דולר יותר בשנה).
    מדינה כמו אסטוניה למשל מדורגת במקום השלישי במדד פיז"ה ולעומת זאת היא הרבה מאחור לעומת ישראל בהוצאה(במקרה הזה לא לתלמיד אלא הוצאה כללית על בתי ספר)
    לאן אני חותר בדברי? אני סבור שמערכת חינוכית היא הרבה יותר ממטחנה שבה דוחסים כסף בצד אחד ומקבלים בני אדם "מוצלחים" מהצד השני, ועל כן ומתוך זאת הוויכוח ההיסטורי והחוזר על חישוב ההוצאה פר תלמיד ומשמעותה, אם יש לה בכלל, מיותר כמעט לחלוטין.

    *אני כמובן מודע לבעתיות והחלקיות של מדד זה אך הוא כמעט המדד היחיד שבעצם קיים לצורך השוואה רצינית בין הישגי תלמידים.

  20. החגב עומד יציב

    בנוסף לתגובתי הקודמת שאני מקווה שעברה, כפי שכתבתי בעבר ב"עבודה שחורה", התיוג המיותר של ביבי בתור "הורס החינוך" מהוווה התעלמות מהנסיבות ומהתהליכים שהשפיעו על הדרדרות המערכת החינוכית בישראל-תהילכים חברתיים, היסטוריים וכלכליים גם יחד.
    אל תטעו בי כתומך או אוהד נתניהו, כי אני לא, אך התעלמות מתהליכים של עשרות שנים התרדרדות חברתית ומערכתית ושינוי ערכי וצימצומם לכדי אמירת "זה קרה כי ביבי קיצץ".
    מיותר ומאוחר למנות בפירוט את הגורמים להדרדרות המערכת, אך קיצוצים(גדולים דרסטיים ודורסניים ככל שיהיו) של מספר שנים זאת עם כך שהם אמנם גורם ופקטור בשרשרת הבעיות, הם אינם רובו או כללו של הסיפור המורכב הזה.

  21. דוד

    לא על תקציב שמן יקום החינוך ולא על העדר תקציב יפול. הבעיות מהן סובלת מערכת החינוך אינן תקצביות! אלא ערכיות! מורה כושל המקבל משכורת גבוהה, לא נהיה מורה טוב. הוא מורה גרוע העולה הרבה למערכת. ויחסית למערב, מערכת החינוך הישראלית עולה הרבה אך מייצרת מעט. וקיצוץ מתקציב החינוך(המנופח) אינו סותר רפורמה והתייעלות. וכבר ראינו מערכות חינוך זללניות פחות ויצרניות יותר. כמו בחינוך הדתי והחרדי. המחנכות לערכים. שהם אינם עולים הרבה.

  22. ירדנה אלון

    היה קשה לי שלא להגיב לתגובתך האחרונה,אתה כותב ואני מצטטת …."כבר ראינו מערכות חינוך,זללניות פחות,ויצרניות יותר,כמו בחינוך הדתי-חרדי,המחנכות לערכים"…. חלקו האחרון של המשפט כמו בחינוך הדתי-חרדי,המחנכות לערכים" קצת הוציא אותי משלוות רוחי נכון זאת בעייה שלי אם אני בוחרת לצאת משלוות רוחי אולם, אך לפני מספר ימים הופיע כאן באתר פוסט הקורא להגיע להפגנה המונית נגד הגזענות במגזר החרדי דתי,גזענות המופנית כלפי נערות ממוצא מזרחי,ואני שואלת אותך ואם תרצה תענה, על איזה ערכים בדיוק מחנך המגזר הדתי חרדי? לגזענות בוטה וגסת רוח הגובלת בהתעללות רגשית אתה קורה ערכים?האמת די נמאס לי מגבהות הלב הזאת של המגזר הדתי חרדי שכל הזמן מנפנף בערכיו ובערכיותו לעומת המגזר החילוני או אפילו מסורתי,לנוכח העובדות והמציאות .,ממתי אני שואלת גזענות בוטה הפכה לערך שראוי לא רק ללמוד אותו אלא גם לנפנף בו?נכון, גם במגזר החילוני יש גזענות ,החברה הישראלית היא חברה גזענית וזה כלל לא משנה אם זה בא מהחילונים או הדתיים חרדים,כולנו באותו סיר,אני מסכימה איתך בהחלט בחלק הראשון של תגובתך שאיכות המורים והמחנכים היא ירודה וזה לא בגלל השכר,זה בשל העובדה שהחברה הישראלית יש לה פער עצום בין מה שהיא מתיימרת להיות ובין מה שהיא באמת, וכל הזמן זה מוטח בפנינו ומופיע במייצגים שונים,כל פעם מזווית אחרת, המורים בישראל ומערכת החינוך הישראלית הם חלק מן החברה הישראלית ומתנהגים בדיוק כמו שהישראליות מתנהגת,זה לא שסקטור אחד עולה בערכיו והוא טוב יותר ואנושי יותר והומאני יותר מסקטורים אחרים של החברה הישראלית הרי "כולנו יהודים" כולנו חכמים וכולנו יודעים את התורה,

  23. זכי חלטורה

    בהקשר זה (ובזיקה מסוימת למאמר בנושא מדדים לבחינת איתנות כלכלית-חברתית) מומלץ לפנות לפרק המעולה של ועדת המשנה לקידום המחקר האקדמי (עמ' 101) בדו"ח ועדת שוחט. נמצא שם הסבר מאלף לבלבול המגמתי והמטעה במדידת מחקר ופיתוח שביבי לא המציא אותו אבל הביא לעליית מדרגה בשימוש בו.

    "… ס"ה ההוצאה למחקר מדעי בישראל כולה בשנת 2004 הייתה נמוכה מן ההוצאה הממוצעת למחקר באוניברסיטה ציבורית אחת (מתוך 12 המובילות) בארה"ב" (דו"ח ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יולי 2007, ריכוז מימצאים והמלצות עמ' 118).

    ועדת המשנה הגיעה למסקנותיה אחרי שפרקה והתירה את הצומוד השיקרי בין מחקר ופיתוח, צומוד שנועד להטעות את הציבור ולהסתיר את ההרס שהותיר אחריו בנו (הנוקם) של הפרופ' המוחרג בנציון נתניהו והמבין יבין.