קולוניאליזם אלגנטי

משה שריקי

הסכם הפיצויים שנחתם לאחרונה  בין לוב ואיטליה במסגרת "החרטה" (או שמא ה"חרטא") האיטלקית על נזקים שהסבה ללוב בתקופה הקולוניאלית נדון בהרחבה בימים האחרונים (גם ב"העוקץ" – תקדים חשוב ומעניין: "הסכם ידידות" בין לוב ואיטליה -30.8.2008  [רונן שמיר]). בעיתונות הערבית. מאמרים ותגובות להסכם מתפרסמות חדשות לבקרים, ומבטאים את הויכוח הארוך והנוקב שמתנהל בעולם הערבי סביב היחס למערב, לדמוקרטיה ולאיכות השלטון בעולם הערבי. ויכוח שלצערי נעלם מעיני הציבור בארץ והזוכה מידי פעם לחשיפה קטנה אך לא מספקת  לתהליכים המתרחשים בו. ישיבתי בקטר במהלך השנה האחרונה חשפה אותי לעובדה המדהימה שבמדינה זעירה, בה מתפרסמים מידי בוקר שישה יומונים, עולים נושאי זכויות אדם (רוב אוכלוסיית קטר הם עובדים זרים), קריאה לדמוקרטיזציה בעולם הערבי (תחת שלטון מונרכי ולא רק כשסתום לפריקת מתחים) וניתוח מעמיק מגוון ונוקב של הסכסוך הישראלי פלסטיני שבו הם באים חשבון לא אחת גם עם עצמם (ולא רק בהקשר הנפוץ בארץ של "איך לא הצלחנו לחסל אותם"). 

במאמר שמתפרסם היום בעיתון "קטר טריביון" ושהתפרסם גם בניו יורק טיימס, מביא הכותב, ראמי ג. ח`ורי, ראש Isam Fares Institute for Public Policy and Irrational Affairs ", מוסד בתוך האוניברסיטה האמריקאית בביירות, מאמר שממצה את יחס העולם הערבי לאקט האצילי האיטלקי . תחת הכותרת "קולוניאליזם אלגנטי", כותב המחבר: 

"לוב היא הסיבה מדוע כ"כ חשוב לזכור את מה שרבים מחברינו במערב מתעקשים שנשים מאחורינו, את ההיסטוריה.  ההיסטוריה חשובה ואין להתעלם ממנה לעולם, ובמקרה זה אנו עדים לא רק מדוע לא להזניח אותה, אלא גם כי יש לה את הכח הדרוש להחיות ויכוחים ולייצר תרעומת.

ההיסטוריה של רבים במערב, בייחוד אלו הבאים ממדינות קולוניאליות ואימפריאליסטיות באסיה, המזה"ת ואפריקה היא משהו שאנו חולפים עליו בחטף בעת לימודי התיכון והיא מקוטלגת כתחום השייך לעבר ולא רלוונטי יותר לסכסוכים בני ימינו. עבור הרבה אנשים בעולם הקולוניאליסטי הישן, הקולוניאליזם הוא פצע פתוח שעדיין כואב מאוד וזב דם. לוב היא דוגמא קלאסית לכך , משום שהקולוניאליזם הותיר בה משטר מושחת ולא מתפקד, שבדרך כלל הושאר בידי אליטות אשר מעולם לא התנסו בניהול מדינה או בשליטה.

ההיסטוריה היא כח אקטיבי ברבות ממדינות המזה"ת והיא נגלית במלא אונה ומציפה זכרונות מרים מהעבר בכולן, ואירן ופלסטין הן הדוגמא לכך. היא  מסבירה גם את המצב ברבות מהמדינות העניות אשר לא הצליחו מאז הקולוניאליזם לייצב משטר ריבוני.

הסיבה המרכזית בכל כך הרבה מדינות ערביות-אסיתיות-אפריקאיות היא הלידה הלא טבעית שלהן ע"י המעצמות הקולוניאליות. משום שנוסדו ע"י כובשים אירופאים, רבות מהן מתקשות עד היום להגדיר עצמן ולהפוך ריבוניות באמת.  מכוניות תוצרת אירופה הן נהדרות, אבל מדינות ערביות תוצרת אירופה הן דבר לא טבעי ומביך. העולם הערבי נותר באופן משפיל בין הבודדים בעולם שאינו דמוקרטי בחלקים גדולים ממנו ומצליח לשמר את עצמו רק באמצעות משטר בטחוני קפדני. ואין כל פליאה גם על ההסכם הנוכחי.

ההסכם הלובי –אטלקי אומנם מדהים, כי סוף סוף כח קולניאליסטי ראשון מודה באשמתו ובנזק שגרם ועל כך יש לברך את איטליה – דרוש אומץ לכך. יד עם זאת, איטליה המתחרטת על הרג אלפים והגליית אלפים אחרים מביתם, תשלם פיצויים בסך 5 מליארד דולר ללוב, בדמות השקעות של 200 מליון דולר לשנה במהלך 25 השנים הקרובות.

והנה מה קורה?

בתמורה לחרטתה, תקבל איטליה חוזים בשווי מליונים, תשלוט טוב יותר על תנועת מהגרים לא חוקיים אליה ותמשיך להנות מפירות העיוות ההיסטורי שגרמה לארץ זו ולעמה.

ההסכם הזה גם עוזר לשמר את כוחם של מנהיגים כדוגמת קדאפי, שבשנה הבאה תמלאנה 40 שנה לשלטונו. תקופה שבמהלכה ישנם מעט מאוד דברים טובים שניתן לזקוף לזכותו. אילו היה פרס "הניהול הכושל בעולם הערבי" הוא היה זוכה בו לאחר תחרות צמודה עם מדינות כמו אלג`יריה, סודן ועירק. והנה לכם המניפולציה של מדינות המערב בשיאה, הן מגינות ומעניקות פרס לשלטון זה.

נראה די ברור לרבים מאיתנו במזה"ת שזוהי רק צורה חדשה של קולונאיליזם. לעם הערבי הפשוט זה רק עוד המשך לסבל הבלתי נגמר שאנו חווים במסגרת יחסינו עם הקולוניאליזם האירופי, אך הפעם בצורה עוד יותר אלגנטית". 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שלומי

    נא לזכור שרוב המדינות הערביות במזרח התיכון באיזור ארץ ישראל נכנסו לשלטון תחת מנדט צרפתי ואו אנגלי רק אחרי מלחמת העולם הראשונה והיו תחת השפעתו עד ראשית שנות החמישים כ 30 שנה בערך.
    קודם לכן הם היו תחת שליטה תורכית מוסלמית נאורה.
    היוצא מן הכלל הן מצרים וחלק ממדינות צפון אפריקה שהיו כ 100 שנה תחת שליטה אירופיאית
    אין הבדל ברמת הדמוקרטיזיה בין מדינות שהיו תחת שליטה אימפריאליסטית 30 שנה ואו 100 שנה
    הייתי מציע לחפש את הרעים במקום אחר.
    תמוהה החלטת איטליה לפצות את לוב יש להניח ששיקולים כלכליים גרידא הניעו אותה.
    נ.ב התגובה בוודאות לא תתפרסם אבל חשבתי שחשוב לאמר אותה.

  2. מיכל סלע

    המזרח התיכון כיום, בעיקר בזכות האינטרנט, הוא עולם שקוף, אפשר להתבונן בו במלוא גווניו, אין חובה להשתמש במשקפת האינדוקטרינציה הישראלית המטפחת חרדות שמד גלותיות. כדי לסייר מעת לעת באתר האינטרנט: Middle East Transparent הכתוב בשלוש שפות: ערבית, אנגלית וצרפתית. אפשר ללמוד בו רבות גם מה חושבים ערבים על ישראל והישראלים. והמחשבות האלה, כפי שנאמר כאן למעלה, מגוונות מאוד. אולי כדאי להוסיף את כתובת האתר אל רשימת האתרים הממולצים של "העוקץ". כתובת האתר: http://middleeasttransparent.com/

  3. איריס חפץ

    תודה על המידע. מעניין.
    ממה שאני קוראת, אבל, נדמה לי שהמועמדות של קדאפי לתואר המנהיג הגרוע ביותר בעולם הערבי, לצידן של סודן ועירק היא בעייתית. שלא כמו בסודן ועירק אין בלוב מלחמה מאז שהאיטלקים יצאו, אין הרס כמו בעירק ואין רצח עם כמו בסודן. יש שלטון ריכוזי, אבל אני לא בטוחה שאפשר לקרוא לו דיקטטורי (לא יודעת על זה מספיק). שכנים שלי שחזרו מביקור עבודה בלוב לא מספרים על עוני וקבצנות ילדים כמו במרוקו, למשל.
    קדאפי עלה לשלטון בפוטש לא אלים יחסית, הוביל מדינה נחשלת עם אחוז גבוה של אנלפבתיות לשיפור משמעותי, הצליח לעמוד באמברגו בעקבות הפלת המטוס בלוקרבי ועכשיו מפזר את הפרלמנט בעקבות שחיתות כנראה. כלומר, מדובר באדם כוחני, אבל שלא כמו מובארק שתלוי כמעט לגמרי בכספי המערב ויש לו נכסים של תיירות, לוב התחילה כמעט מאפס. הם התפרנסו אחרי תום עידן הקולוניאליזם ממכירת טנקים ישנים שרומל השאיר במדבריות.
    יש בלוב היום תנופת בניה והתפתחות ולא הייתי מזלזלת בקדאפי כשליט גרוע: לא מדובר כאן רק בהמשך של הקולוניאליזם אלא בהסכם שלוב תרוויח ממנו לא מעט וקדאפי עבד שנים כדי ללחוץ על האיטלקים כדי להגיע אליו.
    גם הקביעה לגבי הדמוקרטיות במדינות ערב בעייתית: המדינה הכי גדולה בעולם, סין, היא לא דמוקרטיה ומדינות ערביות רבות הן דיקטטורות או מונרכיות כי זה מתאים לארה"ב: היא זו שמחזיקה את שלטונו של מובארק, של עבדאללה בערב הסעודית וגם של דיקטטורות אחרות בדרום אמריקה (כשהיא הצליחה) או בקווקז. כך שלא צריך להיות מדינה ערבית כדי לאכול קש ממונרך או דיקטטור. פינושה או סדאם? זה כמו לבחור בין נבלה לטריפה. לצ'יליאנים יש מזל שאין להם נפט…
    ושוב: מאוד חשוב שאתה מביא אלינו קולות מהעולם הערבי בעברית שלא מתאימים רק למה שממר"י רוצים שנדע.

  4. אורה אביב

    בהמשך , אפשר בהחלט לומר כי השליטה שלנו על אוכלוסייה פלסטינית היא קולוניאליזם – אם כי לא " אלגנטי " .

  5. דרור ק

    הערבים היו מגדולי הקולוניאליסטים בעולם, בתקופה שבה עדיין לא קראו לזה קולוניאליזם. הצלחתם הייתה אדירה: הם הביאו להתאסלמותם ולהשתערבותם של עמים וארצות מהאוקיאנוס האטלנטי ועד האוקיאנוס ההודי. בתקופות מסוימות בארצות מסוימות היה השלטון הערבי-מוסלמי נוח ונאור וטוב יותר מהשלטון שקדם לו, וגם ההתאסלמות וההשתערבות לא נעשו בהכרח בכפייה. ובכל זאת, הטענות של הערבים כלפי הקולוניאליזם האירופי לוקות בצביעות. גם הטענה כאילו האירופים יצרו את המדינות הערביות הנוכחיות היא מוגזמת. זה נכון לגבי עירק, ירדן ואולי חלק ממדינות המפרץ, אבל זה לא נכון לגבי מצרים, מרוקו, ערב הסעודית, תימן. דווקא ירדן – מדינה שהוקמה על-ידי הבריטים – היא מדינה ערבית יציבה ומתקדמת יחסית כיוון שהיה לה מנהיג חכם שידע גם ללמוד משיטותיהם של הבריטים כשצריך, והיה לו מספיק אומץ לעמוד בפני גורמים קיצוניים בלי להפוך את ירדן למדינת משטרה. הוא גם היה מספיק חכם כדי לא להיבהל מה"ציונים", ושיתף פעולה עם ישראל כשהיה בכך תועלת מבחינתה של ירדן. אם משווים את ירדן לערב הסעודית או למצרים עולה השאלה האם הקולוניאליזם הוא באמת כל כך נורא.

  6. איציק ש.

    אני מניח -תקן אותי אם אני טועה-שאתה תולה את הסיבות באיסלאם. מה עם ניגריה ואתיופיה?

  7. דני

    מסכימה עם כל מה שנאמר בכתבה, וודאי שאיטליה פתחה בהסכם הפיצוים ממניעים כלכליים-פוליטיים בלבד,
    ונכון, אפשר להסתכל על ההסכם כצורה שונה להמשך שלטון המערב בעולם, שמתעלם לחלוטין מהאינטרסים
    של אומות אחרות (אם אפשר להשתמש במונח "אומה לובית" לגבי המצב היום) ושל
    אנשיהם ושמשתמש בכוח שלו כדי לנצל את המדינות הללו לטובת האינטרסים שלו בלבד.
    שאלתי היא – מה צריך היה לקרות? עדיף היה שאיטליה לא תשלם את הפיצויים
    ולא תביע באופן פומבי על העוולות שנעשו ללוב בזמן שלטונה הקולוניאלי (גם אם התנצלות זו נובעת משיקולים כלכליים)? צריך להיות מודעים למציאות ולא לתת שבחים מוסריים לאיטליה כאשר ידוע שהיא פועלת מהאינטרסים שלה וממשיכה לשמר את המצב בלוב שדורש שינוי, אך חשוב לזכור שהצעד הזה אכן מהווה תקדים היסטורי בהכרת המערב באופן רשמי את העוול שהמשטר הקולוניאלי שלהם גרם ואת העובדה שהינם אחראים למעשיהם.

  8. אוטו פוקוס

    לכותב המאמר המקורי אין שום שביב של כוונה לחשוב על אחריות המדינות עצמן (ובעיקר הערביות) למצבן הנוכחי. גם הודו היתה תחת שלטון קולוניאלי, ואף ביתר שאת מאשר רוב מדינות ערב ואפריקה. עם זאת, היא פורחת בימינו, מבחינות כלכליות, תרבותיות ואחרות. למעשה, אפשר לבחון את ההבדלים בין הודו לפקיסטאן, שתי מדינות שבעבר היו אחת לתחת שלטון בריטי, ובימינו נמצאות במצב שונה מאוד אחת מהשנייה. בכלל, אפשר לראות כי תרבויות ועמי המזרח הרחוק פורחים, בעוד המזרח התיכון ואפריקה שקועים בניוון. נקודת הפתיחה הכלכלית והחברתית של המדינות שהשתחררו מעול הקולוניאליזם, במזרח הקרוב והרחוק, היתה מאוד דומה לפני כחמישים שנה. כנראה שבכל זאת יש משמעות לתרבות המקומית, ולא ניתן לתלות את האשמה לכל דבר רע בדמות ערטילאית מהעבר.

    הקולוניאליזם היה עוול נוראי, והוא היה אחראי לנזקים רבים וקשים. עם זאת, את חוסר היכולת (או הרצון?) להתמודד עם תחלואים בימינו אנו, עשרות שנים לאחר מכן, צריך להתחיל לחפש במקום אחר.

  9. משה שריקי

    ראשית אדגיש – הידע שלי בהיסטוריה של לוב הוא מוגבל ולכן אין לי שאיפה לנסות ולנתח את משטרו של קדאפי, מה שכן נדמה לי שהאיש פועל כך על מנת לשרוד הווה אןמר אינטרס שלו ולא של העם הלובי (ועצם זה שאני מדבר עליו ועל המדינה בנשימהאחת היא בעייתית לא? ). שנית, אני חושב שהניתוח שעשה הכותב הוא מעניין ובא כחלק מקולות רבים בעולם הערבי שקוראים לחירות ולעידוד תהליכים דמוקרטיים בארצותיהם השונות. זה שארה"ב או כל מעצמה קולוניאליסטית אחרת ממשיכות לשמר שלטונות מונרכיים/דיקטטורים כי זה מתאים לאג'נדה ולשאיפות שלהם רק מוכיח את ההמשך של הקולוניאליזם . ואני חושב שזה מה שכותב המאמר ניסה לטעון .

  10. מוני יקים

    הוא ברח מאור כשדים אחרי שהסתבך עם החוק המקומי בעבירה של השחתת פני מקרקעין או שבירת פסילים , והמציא קריאה אלוהית המבטיחה לו את ארץ כנען המרוחקת והפוריה אותה חמד. אבל מה לכל זה ולהתרחבות האיסלם ולקולוניאליזם הארופי הגזעני והתעשייתי. התבלבלת דרור כי אתה מונחה ע'י אג'נדה של משחית פני מקרקעין הרוצה להשחיר תמיד את האיסלם והמוסלמים. הקולוניאליזם הארופי שונה מכל שאר התופעות כי הוא נשא בחובו את הדה-הומניזציה של קורבנותיו העמים הילידים עד להפיכתם למכונות אדם קורבנות לניצול חסר תקדים ותוך ריקון ארצותיהם מאוצרות הטבע וחומרי הגלם לעתיד. הקולוניאליזם הארופי לא רק השאיר נורמות ומשטרים דיקטטוריאליים שראשיהם מחוברים לטבור הארופי הניאו קולוניאליסטי תוך שיעבוד המוני העם הילידים לכלכלת שוק מטורפת וחזירית. כיום משלמת ארופה את מחיר פשעיה ואותם המונים שנותרו ללא כלום מתדפקים על שעריה ומאיימים להציף אותה והחריב את העולם היפה שבנתה ארופה עם המשאבים השדודים של אפריקה.
    מדיניותה של איטליה כנראה משקפת את ההכרה בסכנות ההצפה הנובעות מחוסר הסיכוי של היבשת המרוקנת להתמודד בכוחות עצמה עם המצב החדש. ולכן מגיעה איטליה למסקנה שיש להחזיר ליבשת חלק מהמשאבים השדודים לפני שיהיה מאוחר, הייתי אומר שזה שביב של תקווה שנותרה חוכמה כלשהי במוחות בניהם של הקולוניאליסטים הארופים אחרי כל האסונות שחוללו הוריהם.

  11. רתם

    אולי תסכים להסביר ולהדגים איך הודו "היא פורחת בימינו"?

  12. איריס חפץ

    תיקון קטן וגדול מאוד:
    "זרם הפליטים" של אפריקאים שמצליחים להגיע לסיציליה או למפדוזה עומד על פחות מעשרים אלף איש בשנה. באיטליה מכריזים בעקבות זה על "מצב חרום" ומעצימים את הקשקוש הזה. מדובר במדינה של יותר מחמישים מליון איש, וחלק מהפליטים הללו בכלל לא נשאר באיטליה. כך שבשביל fortress europe כמו שקוראם לארגון שמטפל בנושא, מדובר בפסיק, ביבשת של מליוני אדם. הרי ישראל קלטה מליון מהגרים מבריה"מ לשעבר, כשאוכלוסיתה שלה עמדה על שישה מליון איש בערך. באירופה לא מדובר אפילו על סדרי גודל של פרומילים והתקשורת מנפחת את זה לאיום, כאילו מדובר באיזה צונאמי (מה זה "הצפה", בדיוק?) ובלא במעשה ידי אדם וכאילו האפריקאים משתגעים לעזוב את בתיהם המשופעים בכל טוב.
    אבל לכולם בהסכם הזה מתאים לדבר על "הצפה", חוץ מאשר לאפריקאים המסכנים שלא חיים בלוב היום.

  13. מוני יקים

    אם לפתח את הרעיון כוונתי היא שהקולוניאליזם הארופי במאות השנים האחרונות וכיום נישל את אפריקה ממרבית משאביה הטיבעיים הנחוצים לכלכלת האפריקאים, הנאו קולוניאליזם הוא המשך של הקולוניאליזם הישן כך שעבודתם נעשית ע'י משת'פים מקומיים כמו מרבית החונטות השולטות כיום ודואגות לחשבונות הבנק בשוויץ ולא להקמת פרוייקטים חקלאיים ותעשיתיים שימנעו רעב ואבטלה ההולכים ומעמיקים. נוצרת מסה קריטית אנושית שאין בכוחה לפרנס את עצמה ולמנוע מותה ברעב. אם כיום מדובר בכמה מאות אלפים שנכנסים לארופה מידי שנה כדי לשבור שבר הרי שגל זה בהכרח יגבר בשנים הקרובות. הארופים שחמסו וחומסים את אפריקה מתייחסים לנושא באופן גזעני טיפוסי ודוחים בסנוביות את הצעדים של המיואשים האפריקאים.
    כמו שההיסטוריה הארופית עוצבה באלפי השנים האחרונות כתוצאה של הפלישות המונגוליות והטטריות ואחרות של שבטים ועמים מרחבות אסיה שנאלצו בשל שינויים אקלימיים לחפש שדות מרעה ומזון בארופה הפוריה כך גם כיום ארופה הנצלנית תהפוך לכתובת המתאימה להגירות/פלישות של אוכלוסיות בסכנת הכחדה.
    מה שקורה במדינת הגטו הציונית זה שלב צורני חדש של הקולוניאליזם הארופי וייבואם של מיליוני פראבוסלבים נועד כדי להלבין את הדמוגרפיה הפנים ציונית, אבל זה שייך לספור קצת אחר שמן הראוי לתת עליו את הדעת.

  14. דרור ק

    אני אצטט מהקוראן: "אברהם לא היה יהודי ולא נוצרי אלא חניף מוסלמי". כך אומר הקוראן, ומי אני שאתווכח עם המוסלמים? אני בסך הכול מונע מאג'נדה של משחיתי קרקעות, בניגוד אליך שהרי המונח אג'נדה בכלל לא מופיע בלקסיקון שלך….

  15. ברק

    הקולוניאליזם היה קיים מאז ומעולם ואין מדינה או שבט שלא פעלו בצורה כובשנית כלפי גורם אחר.
    אם הקולוניאליזם, בראייה ההיסטורית, רק תרם לגוף הנכבש יותר מאשר הזיק, אז אין טעם לשלול בצורה כל כך גורסת את הקולוניאליזם הזה. אנחנו והירדנים (בעיקר אנחנו) התחנכנו על ברכיהם של בריטים מלומדים ומנוסים… זה לא היה כל כך גרוע, בטח שזה לא היה קולוניאליזם רצחני… אינני מציע כמובן לחזור לתקופת הקולוניאליזם חס ושלום או אינני טוען שהבריטים צריכים לכבוש את כל העולם… אלא שהיחס לקולוניאליזם צריך להיות לא על פי אמות מידה הומאניסטיות המתחשבות בזכויות האדם הבודד, אלא על פי אמות מידה היסטוריות. כלומר, אם בקולוניה אחת נהרגו 50 אלף אנשים אבל לאחר תקופת הכיבוש המקום שגשג, ובקולוניה אחרת נהרגו 20 אלף איש אבל המקום נפל לקשיים חמורים עם תום תקופת הקולוניאליזם, אזי הקולוניה הראשונה הייתה משתלמת ויעילה. קולוניאליזם לא פסול מיסודו.