קריסת השווקים

דרור ניסן

"ליהמן-ברדרס" (יהי זכרו ברוך), היה בנק השקעות גדול מאוד  (הרביעי בגודלו בארה"ב).

מדובר במוסד פיננסי מכובד ומוכר מאוד, בעל סניפים ברחבי העולם, עשרות אלפיי עובדים, מוניטין רב ומורשת. כל אלה לא עמדו לו ובמהלך סוף השבוע האחרון הוא קרס והכניס את השווקים לתזזית.

קדמו לו אך שבוע קודם שני בנקים ענקים למשכתנאות שהולאמו על-ידי המימשל –  צעד יוצא דופן, הנוגד את האתוס האמריקאי שכופר בהלאמות. טרם לכן קרס בית השקעות ענק נוסף ("בר סטרנס"), שנרכש בסיוע המימשל ובכספו על-ידי בית השקעות אחר (אז עוד עסק המימשל בתרגילים סיבוביים רק כדי להימנע מהלאמה). ובתווך, כל העת קורסים בארה"ב בנקים מקומיים (עד כה אחד-עשר במספר והיד עוד נטויה).

למה הכרוניקה המלאה הזו חשובה בעצם? מכיון שהיא מלמדת שהכלכלה העולמית באטרף: הקלפים נטרפים, מוסכמות נשברות ותפיסת העולם הגורסת שאין להתערב בשווקים – נשברת.

כמה הערות ספוראדיות על משבר מתרגש, מרתק, מאתגר  וגם כמובן טרגי.

דיסאוריינטצייה:

יו"ר הפידרל רזרב, פרופ` בן שלום ברננקי, אולי האיש  הכי חשוב בהיררכייה הכלכלית העולמית, הופך בימים אלה ממש לדמות טרגית, אובדת עצות ונעדרת אוריינטצייה. צחוק הגורל הוא שעיקר התמחותו האקדמית עוסקת בשפל הכלכלי הגדול של 1929. לאמור כביכול, האיש הנכון במקום הנכון.

ברננקי צריך לתמרן בין מימשל רפובליקני, אמונה יוקדת בשווקים ובאי-התערבות מימשלית, ומאידך, מציאות שמשוועת להתערבות. מה הוא עושה? רוקח קצת מזה וקצת מזה והשווקים כאמור כמרקחה.

את "בר סטרנס" הלאים כאמור בפועל מבלי לקרוא לזה כך, (העמיד כסף ציבורי לרשות בית השקעות פרטי כדי שירכוש), את שני הבנקים הענקים למשכנתאות הלאים בשל גודלם וההשלכות ההרסניות האפשריות אלמלא ההלאמה. ל"ליהמן ברדרס" נתן לקרוס כי בכל זאת יש "ערכים של שוק".

הזיגזג הזה מלמדנו שאין באמת שיטה, האורתודוכסיה הכלכלית לא באמת כל-כך קשוחה וצפוייה, והכל בעצם שאלה של תיזמון, נסיבות ואטמוספרה  ציבורית.

מסתבר שיש והמבוכה והתהייה היא אף נחלתם של קפיטליסטים אדוקים.

שובו של קיינס:

ג`ון מיינרד קיינס היה פילוסוף, כלכלן (וספקולנט). הוא לא היה סוציאליסט וגם לא קפיטליסט. הוא היה קיינס. לייתר דיוק, הוא האמין בבסיסו במה שקרויי כלכלה חופשית, אולם הוא הייטיב להכיר במגבלותיה.

וחולשותיה. דמותו צצה ועולה בד"כ במצבי שפל כלכלי. לימי גאות בהם הררי הכספים נערמים הוא פחות רלבנטי.

קיינס  נמנע במפגיע מלחשוב שהקפיטליזם הוא  כליל השלמות ומקפל בתוכו מענה לכל מצב. להיפך,קיינס סבר שיש זמנים ומצבים בהם המימשל חייב להכנס במלוא עוזו לכלכלה ואף להובילה: גם להדפיס עוד כסף כמובן, אבל בעיקר ליזום פרויקטים כלכליים גדולים במימון וביוזמה ציבורית. כפי שאירע בתקופת ה"ניו-דיל" בהנהגתו של רוזוולט ובהשראתו של קיינס.

"השוק" המיתולוגי לא חילץ את אמריקה הגדולה מהשפל הגדול, אלא ההבנה שלשוק אין מענה למשבר הקולוסאלי ושהוא בעצם מחוללו. בברננקי יש מעט מקיינס. מעט מדיי.

משחקי פרמידה:

הכלכלה המודרנית כביכול ובפרט עולם הפיננסים שבה, מכילים זה מכבר מכשירים כלכליים למכביר, שהקשר ביניהם לבין כלכלה ריאלית הולך ומתרופף.

משבר ה"סאב-פריים" (משכנתאות ללווים בעייתיים) מתגלגל לצונאמי פיננסי עולמי

בשל תאוות בצע אינסופית של בנקים ובתי השקעות שביקשו לעשות עוד ועוד כסף על גבו של מי שאין לו אפילו להחזיר את הקרן שנטל. כל מה שמכונה בעיתונות הכלכלית אג"חים מגובי משכנתאות וכל שוק הנגזרים הנדל"ני זה  אוויר חם שמתאדה.  כמה כסף וכמה גורמים יכולים לחגוג עד בלי די על איזה משכנתא שבכלל לא משולמת.

העיתונות הכלכלית:

קשה לעסוק בכלכלה מבלי לומר מילה על העיתונות הכלכלית. בדומה לשוק הנגזרים גם העיתונות הכלכלית התנפחה למימדים לא ריאליים. היא הפכה לחזות העיתונות כולה, תוך שהיא משמשת במה להאדרת ההון ובעליו, ממש מסלקה של יחצ"ני התאגידים, וכמובן פלטפורמה לבעלי בתי ההשקעות לשווק את ניתוחיהם.

הקשר בין עיתונות הכלכלה למדורי האסטרולוגיה הולך ומתהדק: אך לפני ימים ספורים אפשר היה לקרוא תחזיות על "הראלי" (עליות חדות), הצפוי בשווקים. או אז ממש הגיעו הצניחות. צפי לעליות אינסופיות של הנפט והסחורות אף הוא הציף העיתונות, וראו זה פלא, אלא דווקא צללו.

השווקים ואנחנו:

רובם המוחלט של האזרחים אינם מושקעים באורח ישיר בשווקים ואלה גם אינם מעניינים אותם. אולם, כיום, הכל, הן שכירים והן עצמאים שחוסכים לפנסיה, השתלמות וגמל, מושקעים בבורסות, חשופים מנייתית ופגיעים בעל כורחם מהסופות המתחוללות.

ישנן מדינות וחברות בהן האדם העובד משוחרר מגחמותיו של "השוק". ההתנהלות הפיננסית הלאומית מרוסנת, אחראית וסולידית. אדם עמל יודע שחסכונותיו לימי סגריר עומדים לרשותו, שתהייה לו פנסיה, שהוא יוכל לתת משהו לילדיו, ועוד משהו ועוד משהו וזהו. זו לטעמי ציביליזציה. החיים לא מוכרחים להיות מרדף שרדני ומבזה אחר הקיום וגם לא קזינו, אלא שהם הופכים כאלה.

אם בנקים הופכים בין לילה לנבלה בשוק העומדת למכירה – מה יגידו החוסכים שאיבדו הכל?!

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מושחת

    הוא היה מבועת מהסוציאליזם ומשליטה דמוקרטית של העובדים. הדבר שמפניו חשש מכל היה מהפכה סוציאליסטית או קומוניסטית. על ספרו הטיפשי של האייק "הדרך לשעבוד", שרואה כל התערבות ממשלתית כצעד קטן בדרך לטוטאליטריות, כתב קיינס ביקורת מהללת. הוא היה שמרן בריטי ותמך במפלגות שנלחמו באיגודי העובדים. על הנסיון הקומוניסטי בברית המועצות אין צורך לומר מה חשב.
    הטריק של קיינס (שהוא לא המציא אלא רק פיתח ונתן לו גושפנקא תיאורתית) היה התערבות ממשלתית מוגבלת, בעיקר בעתות של משבר, בשביל למנוע מהלך דמוקרטי של העובדים שעלולים חס וחלילה להשתלט על הייצור ולנשל את הקפיטליסטים. התורה שלו היא כולה גלוריפיקציה של הקפיטליזם "התעשייתי" ששלט בבריטניה לאחר שירדה מכוחה כמרכז פיננסי.

  2. אליאב

    כבר נפל הפור וביבי יעמוד בראש הממשלה הבאה משום שאין מולו כל יריב – תמונה זהה למה שארע לאריק שרון. ביבי אחראי לטירוף של הפרטת הפנסיה וקופות הגמל ושוד הכספים שנצברו בהם ומבראשית הובטחו על ידי אגרות חוב ממשלתיות יעודיות. הפוחז וחבריו שכנעו את כל העולם שהכלכלה תקרוס אם הבטחת הפנסיה תימשך, מה שהיה שקר מוחלט, אך מסר את הכספים שחסכנו לחברות ביטוח וברוקרים תאבי בצע חסרי כל נסיון פיננסי ששחקו עד דק את החסכונות. והציבור המטומטם שתק ומחא כף לגאון הכלכלי מרהיטי רים. והחדשות הן שחדל האישים הזה חוזר לשלטון בחסות כל החלכאים והנדכאים, בהיעדר אלטרנטיבה.האם העם הזה המוכיח תחכום בהייטק הוא כל כך מטומטם? מכיון ששביתת עובדים סוציאליים לא תביא למהפכה אני מציע לשתק את הנמלים כולל נתבג עד שיחזירו לנו את ההגנה על הפנסיה. אריסון, ברונפמן צדיק ועופר יכולים מצדי לקרוס אם התירו לבנקים שלהם להשתולל עם הלוואות והשקעות חלולות. ואתם, חברים, חסלו חשבונותיכם בבנקים והשקיעו בחוכמה בנכסים מניבים כנדלן שירד פלאים בשנה האחרונה או בדרך אחרת בה לא יהיו מעורבים בנקים וחברות ביטוח. זו העת לפעול על פי הכלל שאיש לגורלו.

  3. סמולן

    כאילו הסוציאליסטים אוכלים סוכריות בעת נפילת השווקים ?

  4. נתן שקרצ'י

    מה לא מובן לך סמולן?

    נראה לך שאנחנו חוגגים את הנפילה של השווקים? לא. מובן לכל אחד שזה ישפיע גם על הכלכלה האמיתית, זו שבה אנשים יוצאים לעבודה. שלא לדבר על כך שהממשל לא עוזר ל-3 מיליון משפחות שיעבדו את בתיהם.

    אבל בעשרות השנים האחרונות היינו חשופים לפרופוגנדה ניאוליברלית, על שווקים חופשיים. המיתולוגיה הזו מתפרקת מול עינינו. ארה"ב תהפוך סוציאליסטית יותר, כי אם יש כסף להציל בנקי השקעות כושלים, יש כסף לביטוח בריאות אוניברסלי.
    רוצה טופי?

    היה פה אחד בשם שור, שסיפר כל פעם על שווקים חופשיים וממשלות ריכוזיות. פתאום השוק החופשי בא לממשלה הריכוזית שתציל אותו. הוא הטיף לנו על הפרטה, והנה פתאום פאני מיי ופרדי מק מולאמים וכו'. פתאום הוא נעלם…

  5. אורלי

    כולנו מושקעים בטירוף שמתחולל עכשיו דרך קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות וגם כמה חסכונות אם התמזל מזלנו ויש לנו כאלה. הבעיה שהתריעו עליה בלי סוף היא שצורת החסכון הפנסיוני הזאת לא מבטיחה זכויות, וגם ברור עכשיו שהיא לא מבטיחה את הכסף. זאת אומרת אתה יכול לעבוד כל חייך, ולחסוך (ועכשיו גם יש פנסית חובה…) ובסוף להאלץ לחיות על קצבת הבטוח הלאומי (אם ביבי או ממשיכי דרכו לא יקצצו את הקיצבה הזאת). תוחזר ההגנה של המדינה לפנסיות ללא דיחוי !!!
    אגב, המדינה מגייסת כל הזמן כסף ומבטיחה עליהם תשואות – אז למה לא לפנסיות ? צביעות בהתגלמותה

  6. סמולן

    כי סך הכל, לא יעברו שלוש דקות, ושור יסביר לך שרק בכלכלה שבה הממשלה היא לא מעסיק, היא יכולה להגיב במהירות במשבר לא צפוי, ולהלאים בזריזות את פאני מיי. ועם זאת, ברגע שהיא עשתה את זה, שים לב, כבר אין לה כסף בשביל האחים ליהמן זצ"ל.
    בסופו של דבר, אתה הרי האדם שקורא פה את סמית, ורואה בו לא נביא, אלא אדם חכם, שאומר דברים שקריאה שלהם כשכל ישר עושה יותר שכל מקריאה שלהם כדברי אלוהים חיים, שזה מה שמרקס עשה איתו. הלאה… הקפיטליזמוס, בדרך כלל קשור לראיית מציאות, זו המשמעת הבסיסית שלו. וזה הרי לא מה שאפיין את הבועה הזו. כך שכל אחד יכול (ורבים כבר עושים) לכתוב על הדרך שבה ההתנפצות של הבועה הזו, כמו ההי טק, מדגימה מדוע הקפיטליזם הישן והטוב הוא טוב הרבה יותר מהקפיטליזם החדש. משהו כזה. אני מניח ששור יתבטא בעצמו טוב יותר.

    אבל הסוכריות… הרי כולם חסכו אותם בארון כבר הרבה זמן. שנים שהקפיטליזם די מצליח, לפחות לפי המדדים שלו. וכבר כולם עברו לדבר על זה שהמדדים לא טובים, עד אשר קרה הנס, והופיע משבר מהסוג שמרקס דיבר עליו. אני מניח שלא בפעם האחרונה בהיסטוריה, כי נראה לי איכשהו שנעבור גם את זה.

  7. שור

    מודל השוק החופשי הקפיטליסטי כולל בתוכו גם התערבות ממשלתית,
    כמו גביית מיסים,
    אספקת שירותים חברתיים,
    רגולציה במקרים של כשלי שוק (כמו זיהום סביבתי),
    ולעיתים גם התערבות ישירה בשווקים בעת מפולת כמו שקורה כעת.

    לעיתים יש צורך בהתערבות ממשלתית ישירה בעת מפולת פיננסית או כלכלית,
    שכן המחזוריות טבועה בהתנהגות האנושית מאז ולתמיד (חמדנות, קנאה, אגואיזם וכדומה),
    ובאה לידי ביטוי לירי בתנ"ך שלנו – בפרשנות של יוסף על חלום פרעה לגבי 7 שנים טובות ו-7 שנים רעות.

    ברור שמרקסיסטים דוגמטיים, כמו נתן, לא יכולים להפנים שהמציאות היא לא או או ,,
    אלא קצת יותר מורכבת.
    לצערי גם השכלה גבוהה לא תעזור לבעלי תפישת עולם שטחית ודוגמטית.

    שור

  8. שור

    לא נעלמתי ודווקא כתבתי בימים האחרונים כמה תגובות כאן,
    פשוט עורכי אתר העוקץ החליטו לחסום אותי מדי פעם.

    עניין של חוסר יכולת לדון לגופם של דברים.

    שור

  9. נתן שקרצ'י

    לאדמו"רים ספורטא ודהאן שלום רב.

    אני שולח אליכם לינק לבלוג החדש שלי, "הקול החופשי של העובדים". המאמר הנוכחי שמופיע בו הוא עבורי תחילת מאבקם של עובדי הקבלן (תחילת הסוף של ענף סרסרות העבודה בישראל). בכל יום מהימים הקרובים יעלה חלק אחר מהשיטה הזו, ויותר מאוחר אני אשלח לכם למייל את סדר הכתבות.
    הבלוג-
    http://indypaper.blogli.co.il/

    המאמר הנוכחי-
    http://indypaper.blogli.co.il/archives/24

    הרבה מהדברים שיופיעו בבלוג הם תודות לכם, שנתתם לי מקום ואמון לכתוב פה, ולימדתם אותי הרבה ממה שאני יודע על הנושאים הכלכליים והחברתיים.

    יהיה לי לכבוד אם תפרסמו אותו, בצירוף לינק לבלוג שלי.

    אני מקווה שביחד עם העוקץ ואחרים, יהיה לו השפעה כדי שנעשה פה מהפכה חברתית אמיתית.

    בתודה רבה מראש,
    נתן שקרצ'י

  10. טרזן

    לא, לא קארל — גראוצ'ו מארכס אמר פעם:
    "אלה הם העקרונות שלי!
    לא מוצא חן בעיניך?
    יש לי גם אחרים".

  11. דוד

    קיינס היה מרקסיסט. אולי גדול המרקסיסטים המערביים של המאה העשרים.

    יתרונו הגדול על שאר המרקסיסטים שהוא לא נתקע בתורת הערך של מרקס. בניגוד לשאר המרקסיסטים קיינס גרס כי ערך שווה לערך השוק שלו ולא רק לערך העבודה שלו. זאת הסיבה מדוע הוא בחר לתמוך במערכת המחירים של השוק ולא ניסה לפגוע בה כמו בניסיונות ההרסניים של המרקסיסטים המזרחיים. זה הדבר שגם מבדיל בין מערכות כלכליות קיינסיניות לבין מערכות כלכליות טוטליטריות.

    קיינס התחבר למרקס בטענה על ההון. לפי קיינס, כמו אצל מרקס, ובניגוד לחוק "סי" הגידול בייצור לא יביא להורדת מחירים ולהצטמצמות הייצור עד הגעה לשווי משקל אלא לעודף ייצור שיוביל למשבר כלכלי. ולכן קיינס תמך בהעברת ניהול ההון לממשלה ובהגבלת זרימת הון חופשית בין מדינות. בהון הכוונה לחסכונות. הדרך להתגבר על משבר עודף הייצוא יעבור דרך העברות הון לצרכנים שיגדיל את הביקוש עד שיתאים להיצע. כך קיינס התגבר על הפער בין הצריכה הפרטית שנשארת חופשית ביד האזרח לעשות כרצונו להשקעות שעוברות לניהול המדינה. הקניין הפרטי והצריכה נשארת בידי הפרט, החסכונות עוברים למדינה. זה עיקרה של כלכלה הקיינסיאנית שבעיקרה זו גם הכלכלה המרקסיסטית המערבית כפי שיושמה בישראל, בסקנדינביה, ובמידה מסוימת גם ביפן.

    השמירה על מערכת המחירים שמרה על היזון חוזר בין הביקוש להיצע כך שהמשק בכללו הגיע ליעילות פרטו (בניגוד למערכת הסובייטית הכושלת שמנעה את קיומה של מערכת המחירים). תמיכתו של קיינס בסחר בין לאומי, בניגוד להעברות הון בין לאומיות, בנתה מערכת כלכלית עולמית לפי המודל הריקרידיאני שבו מדינות מייצרות במקום שיש להן יתרון יחסי לעומת מדינות אחרות (ובדרך אגב גם מרקס, כפי שהמקרסיסטים המערביים ידעו, תמך במודל הרקרדיאני).

    המערכת הקיינסיאנית קרסה בשנות השבעים מסיבות שונות. מאז הכלכלה הבין לאומית פנתה לנתיב ניאו ליברלי של זרמי הון חופשיים והדגשת צד ההיצע. לטעמי חוק סי נשאר שריר וקיים,אך גם מרקס וגם קיינס הרגישו אחרת.

    אבל סתם חשבתי לנכון לתקן את הטעות לגבי קיינס (ובמיוחד את הטעות לגבי מרקסיזם מערבי).

  12. שושנה גבאי אמסטרדם

    לפני מספר שבועות, קצת לפני הקריסה המתחוללת כעת באמריקה, הצעתי כאן שאלה לדיון – מה האפשרות להלאים נכסים שהועברו על ידי ממשלת ישראל לבעלי ההון רובם ככולם במחירי מציאה. אני חושבת שעכשיו ,לאור מה שקרה השאלה רלוונטית יותר מתמיד. אשמח לקבל אינפורמציה בנושא.

  13. מושחת

    א) קיינס לא היה מרקסיסט. בפעמים המעטות שבהן קיינס התייחס למרקס זה היה באופן שלילי מובהק. הוא הגדיר את המרקסיזם כ"שטות מסוכנת" אם אני זוכר נכון.
    ב) רעיון העברת כוח הקניה לאוכלוסיה לא התחילה מקיינס. קדמו לו הנסיונות בכלכלה החצי-מתוכננת בגרמניה, בסקנדינביה ואפילו בארה"ב של רוזוולט. ואת הבסיס התיאורתי לפרקטיקה הזו ניתן למצוא אצל מרקס ממש כמו אצל אדם סמית. להגדיר את הרעיון הזה כחדשני או כמהפכני זו טעות רצינית.
    ג) קיינס בהחלט לא קיבל את ההנחה המרקסיסטית לגבי ההון. ההון אצל מרקס נתקל בסתירות פנימיות רבות שמובילות בהכרח למונופולים, להתדלדלות הרווחים ולמשברים. אצל קיינס התחרות נשארת משוכללת והשוק נשאר חופשי ויעיל, לא כל שכן אצל מרקס.
    ד) לא ברור איך אפשר להאמין גם בערך התועלת השולית (שאתה מכנה "ערךהשוק") וגם בערך העבודה. זאת סתירה מובנית.
    ה) בישראל, בסקנדינביה, וביפן לא יושמה מעולם כלכלה "מרקסיסטית". מקסימום קיינסיאנית-שמאלית. אף כלכלן ישראלי מוביל לא הושפע ממרקס מעולם.

  14. דוד

    השאלה החשובה היא, האם קיינס חשב שעודף חיסכון יביא למשבר כלכלי, והתשובה היא כן. וזו גם הייתה התשובה של מרקס. לא הניסוח חשוב, עודף חיסכון או הצבר הון, אלא העיקרון: עליה בהון הקפיטליסטי מביאה למשבר כלכלי.

    עכשיו ברור שלמרקס היו לא מעט אמונות נוספות כמו יתרון עולה לגודל, הרווח העודף, החלוקה למעמדות, ועוד, שברור שקיינס לא היה מחוייב אליהם, אבל ככלכלן, קיינס האמין שעודף חיסכון מוביל למשבר ולא לצריכה. ולכן קיינס הוא זן מסוים של מרקסיזם, ולכן הוא שיתף פעולה עם הניסיון לשתק את שוק המניות ולהעביר את ניהול ההון לידי הממשלה.

    קיומו של מרקסיזם מערבי זו עובדה נשכחת. כיום היחידים, שזוכרים שזה היה קיים, הם זן מסוים של כלכלנים פוליטיים באירופה ובארה"ב. בישראל מייצגים את הזן המסוים הזה מיכאל שלו, לב גרינברג ועוד כמה חוקרים בודדים.

    הפער בין קיינס למרקס מראה עד כמה התקדמה הכלכלה בחמישים שנה בין מרקס לקיינס. קיינס כבר היה מודע להרבה יותר אספקטים כלכליים שהתחדשו מאז מרקס והניתוח שלו הכוללני שונה מאד משל מרקס. בשביל קיינס למשל אין סוכנים כמו אצל מרקס. המשק נתפס כאחדות אחת של חיסכון, צריכה, תוצר, עבודה, והשקעות.

  15. אוירה

    הסיבה למשבר הנוכחי היא מחירי הנפט, שעולים כל פעם מחדש, לרוב לאחר אירועי טרור המתרחשים בזיקה לארצות המפיקות נפט. האירועים מתרחשים מיד לאחר שהממשל מצליח להוריד את המחירים במעט.
    גם היום, לאחר תקופה קצרה של ירידה במחירי הנפט, עולה מחירו מחדש בעיקבות פיגוע טרור בתימן.
    מחירי הנפט הגבוהים הם שהביאו למשבר הסאבפריים, כיוון שגרמו לירידה בהיקף הנסיעות למיניהן. דבר זה שכשלעצמו הביא לירידת ערך הבתים. בנוסף, ירד הביקוש לסקטורים שלמים מבוססי תחבורה, ממכונאות ועד תיירות.
    בשנות ה-1930 יזם הממשל את הניו דיל, שבעיקרו היה אספקת תעסוקה במסגרת פרויקטים לאומיים, בין היתר בתחום הקמת תחנות כוח הידרואלקטריות.
    כיום יש צורך בניו דיל דומה, אשר יתמקד בתחום פיתוח ויצור אנרגיה ממקורות שונים.
    הכנסה מהירה לשוק של פתרונות מתחום אנרגית הרוח, אנרגית השמש, האנרגיה האטומית, ואחרות, שיהיו משולבים באמצעי תחבורה ויצור חסכוניים בשימוש בדלק, יביאו מהר מאד לסיומו של המשבר.
    אין דרך אחרת לסיים אותו, מכיוון שבדרך זאת יפתרו גם הבעיות החמורות של התחממות כדור הארץ.
    כיום, באופן פרדוכסלי, יוצא כי אילי הנפט העושקים את הציבור הם אלה שצודקים, כיוון שבזכות המחירים הגבוהים שהם גובים הם יוצרים תמריצים למניעת ההתחממות הגלובאלית.
    אם המעגל של הפחתה-העלאה במחיר הנפט לא ייקטע ביד חזקה, באמצעות הרפורמה האמורה בתחום האנרגיה, יוכלו אילי הנפט לעשות כל פעם 'עוד סיבוב' על גבם של הצרכנים נעדרי היוזמה.

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כל הכבוד לך שיצאת מהחור!
    זוכר את הפתגם על האצבעות המתקצרות שדופקות על השולחן? חחחח
    אם כל עניין המחזוריות הוא טבעי ממש כמו מחזור היום והלילה למה לא רשמת זאת כאשר המשק הישראלי "צמח" בתקופת ביבי?
    כשהמשק "צומח" זה בזכות הורדות המיסים והאפשרות לבעלי ההון לקנות גיפים וכשהוא יורד זה בגלל המחזוריות אז בחייך… דרך אגב אתה הוא המעריץ של תאוות הבצע ורואה בה תכונה טובה, עכשיו להאשימה במשבר זה לא יפה…
    מזל שלפחות הוכח כפי שאמרת שעסקים ממשלה לא יודעת לנהל וגופים פרטיים כן.
    חזור חזור לחור…
    בידידות ובהשתתפות בצערך

  17. שור

    לא יצאתי משום "חור"
    יש מדינות שלא צומחות במשך עשרות שנים למרות המחזוריות,
    הצמיחה מאז שנת 2003 בעיקר בזכות מדיניות נתניהו, ולא צריך להיות מעריץ (או לא) של ביבי בשביל לומר זאת.
    צריך יושר.
    תאוות הבצע וחמדנות היא תכונה אנושית שאין להתעלם ממנה,
    לכן כלכלנים לוקחים אותה בחשבון בשביל להבין את ההתנהגות הכלכלית שלך או שלי.
    זה לא משנה אם זו תכונה חיובית או שלילית , אלא עובדה שמשפיעה על הכלכלה
    גם ממשלה יודעת לעיתים לנהל עסקים ולעיתים לא,
    בדרך כלל מה שחשוב זו התחרות.
    .
    בידידות ושנה טובה,
    (למה צערי ? )

    שור

  18. אבי

    ממשלת ארה"ב הלאימה חברת ביטוח פרטית (AIG)!! היא ממש הפכה לתואמת צ'אבז.

  19. גאיה

    זה שהאירוע הזה מתרחש ביום החוקה האמריקאית

  20. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אתה בהחלט חושב או חשבת שתאוות בצע היא תכונה טובה ואין טעם כעת להסתיר זאת.
    על ממשלות לקחת בחשבון שיש אנשים שתכונה זאת קיימת אצלם ולפעול על מנת להגבילם ולא כפי שרשמת בעבר לטפח ולהלל תכונה זאת.
    הצמיחה שהתרחשה, למרות ביבי, התרחשה בכל המדינות המפותחות והמתפתחות..(הוא הצליח להביא שליש מילדי ישראל לעוני למרות הצמיחה…)
    כדאי שתסתכל על מה שרשמת בעבר על כך שמדינה לא יודעת לנהל עסקים וכמה תמכת בתהליך ההפרטה.
    אין טעם עכשיו אחרי שכל מה שהאמנת בו קורס להמציא סיפורים הרי בסופו של דבר הכל מתועד כאן.
    דרך אגב שור זה בסדר להודות בטעויות…

  21. שור

    אני לא חושב או חשבתי שתאוות בצע היא תכונה טובה, אלא עובדה
    גם הויכוח שלך אתי כאן הוא סוג של תאוות בצע, ה"בצע" במקרה שלך ושלי הוא יצר הווכחנות (-:)

    בהחלט על ממשלות לקחת בחשבון שיש אנשים שיש להם תאוות בצע במידה זו או אחרת ולפעול הן על מנת להגבילם והן על מנת למנוע כלכלה ריכוזית או מרקסיסטית שתביא ליותר פערים חברתיים (כי לאנשים יש תאוות בצע).

    בכמה מדינות לא התרחשה צמיחה למרות הצמיחה העולמית. הטענה שלך כאילו למדיניות ממשלה כלשהי אין השפעה על כלכלת אותה מדינה אינה נכונה.
    למדיניות ממשלה באיטליה או בישראל יש את ההשפעה העיקרית על ביצויע הכלכלה והחברה (לא רק צמיחה, גם שיוויון).
    יש לך גם כשל לוגי במחשבה שלך – מצד אחד אתה טוען שרק הצמיחה העולמית משפעיה, מצד שני אתה רוצה שממשלה תתערב בכלכלה בכדי להקטין פערים. וואלה, תעשה סדר במחשבות שלך אנונימי חמוד.

    הפרטה היא תהליך נכון באם מגדילה את התחרותיות. זה בהחלט נכון בשבדיה שממש ממש בתקופה זו מפריטה חברות ממשלתיות בעשרות מיליארדי דולרים וגם בישראל.
    חבל אנונימי שאתה חושב ששבדיה היא מדינה שפועלת נגד האינטרס של האנשים הפשוטים.

    אנונימי חמודף בעוד שנה-שנתיים שוב תשגשג הכלכלה הקפיטליסטית שאתה כה שונא (מחזוריות), אבל חבל סתם לזרוק מילים מהפכניות.
    בדיקת המחזוריות במאה השנים האחרונות מלמדת שתקופת מחזור הגאות הוכלת וגדלה ותקופת מחזור השפל הולכת וקטנה, אבל למה צריך בכלל נתונים ומחקרים כאשר יש לך אידיאולוגיה קדושה ?

    שתהיה לך שנה טובה.

  22. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שור אתה מצחיק כל מה שהאמנת בו קורס, מתפורר, מתנפץ, מתרסק ואתה עוד מברבר על שוק "חופשי" הפרטות?
    הייתי רוצה לראות את המחזוריות הזאת ללא הכספים של האזרחים.
    מזמן הייתה מהפכה אבל למען עשירי העולם תמיד יש גלגל הצלה ממש כמו במשק בית אהה???

    האמת מה ניתן לצפות מאדם שרואה באדם כה ירוד מבחינה מוסרית דמות למנהיג, אדם שמעשן סיגרים וגר בוילה בקסריה ומדבר על "אין ברירה" להרעיב זקנים…

  23. שור

    אני שמח שאני מצליח להצחיק אותך.

    בקפיטליזם התחרותי, כפי שמיושם במדינות מערב, יש המון חסרונות, למרות זאת הוא עדיף ע"פ כל שיטה אחרת.

    בכלכלות קפיטליסטיות אין כמעט מחזוריות, זה נכון.
    למרות זאת עדיפה כלכלה קפיטליסטית עם מחזוריות ע"פ כלכלה קומוניסטית בלי מחזוריות.
    בכלכלה השבדית הקפיטליסטית ("אוטופיה סוציאל-דמוקרטית" באתר העוקץ) היה מחזור שפל נוראי בראשית שנות ה-90, והשבדים יצאו מהשפל מחוזקים.
    כך יקרה גם הפעם.
    נראה לי שרבים באתר העוקץ מבינים זאת.

    המלצה לרגולציה – ששכרם של מנהלים בתחום הפיננסי יירד באם הם מפסידי את כספי החסכונות שלנו,
    המצב שבו מנהלים משתכרים מליוני דולר ומעלה למרות שגורמים להפסדי ענק אינו קפיטליזם תחרותי, אלא טמטום לא מוסרי.
    קפיטליזם אומר בדיוק להיפך – באם אתה מפסיד אל תגבה דמי ניהול. זה ייצור תמריץ כלכלית להימנע מקליחת סיוכנים גבוהים מדי. כיום התמריץ הכלכלי הוא הפוך המעודדית לקיחת סיכונים גבוהים,
    אם ההשקעה תביא לתשואה חיובית לחוסכים , אזי המנהל או החברת מקבלים דמי ניהול גבוהים.
    אם ההשקעה תביא תשואה שלילית לחוסכים , אזי המנהל או החברה גם מקבלים דמי ניהול גבוהים.
    אין קשר בין הצלחה לשכר, וזה דווקא מנוגד לקפיטליזם.
    הבנת אנונימי ?

    לגבי נתניהו, או ברק או כל אחד אחר. זה לא שייך לדיון. הדיון הוא איזו שיטה עדיפה ולא איפה גר אדם זה אור אחר.

    שור

  24. אתי מלוד

    ההבדל בין קריסת שווקים וקריסת אזרח מן השורה:

    כאשר האזרח הפשוט "קורס" כלכלית מפני שפעל באופן שגוי הוא משלם על כך ביוקר (ואין מי שימנע את המשך קריסתו)

    כאשר השווקים/מדינה "קורסים/ת" מגייסים את האזרחים (מרצון או שלא מרצון) כדי למנוע הדרדרות חמורה יותר, נוצר

    מצב שהאזרח הפשוט משלם בכל מקרה.