רהביליטציה מפוקפקת.

מאיר בביוף

                       

בנובמבר הקרוב תתקיימנה הבחירות המוניציפאליות. חרף חשיבותן הרבה בכל הקשור לאיכות חייו של האזרח ה"מוניציפאלי", הן אינן מוציאות אותו מאדישותו העמוקה. פרט לעסקנים הבוחשים בקדרת המינויים לראשות העיריות והמועצות המקומיות, בחירות אלה כאילו אינן נוגעות לאזרחים המתגוררים בערים ובמועצות המקומיות השונות. שוויון הנפש יפסח, כנראה, על ירושלים אם מיודענו, אריה דרעי, יציג את מועמדותו. מועמדותו, לטעמו לפחות, יכולה להתקיים בשני תנאים: א) מחיקת הקלון על-ידי המדינה טרם זמן פקיעתו; ב) קריאתו של הרב אלישיב לחייליו הממושמעים לתמוך בדרעי. על-פי הפרסומים במקומונים הירושלמיים, כמו גם בעיתונות הארצית, דרעי ואנשיו כבר פועלים בכיוון זה. אם זה נכון, דרעי הולך לשגות באופן קריטי.

חלפו שמונה שנים בדיוק מאז הוכנס דרעי, בעל כורחו, לתא ההקפאה הפוליטי. עבור אישיות כה פוליטית ומוכשרת, לא היה זה עניין של מה בכך. כאשר הוא נכלא – למעשה בגין עצמאות היתר שהוא לקח לעצמו, מעל ראשה של ההגמוניה היהירה, ולא שום דבר אחר – הוא היה בשיא כוחו ועשייתו הציבורית והפוליטית. שקיקתו לשוב לחיים הפוליטיים די מובנת, אך לא צריכה להיעשות בכל מחיר. והיה כי יקבל מהמדינה את קיצור תקופת הקלון שהושתה עליו, הוא יהיה מחויב לכללי משחק מגבילים ביותר. ואם, לא עלינו, הרב אלישיב יורה לחסידיו לתמוך בו, דרעי לעולם לא יוכל להשתחרר מעבותות כבליו למנגנון השליטה החרדית-אשכנזית הסופר-גזענית , שתוצאותיה תהיינה הרות אסון פי-כמה מן המצב דהיום, שגם הוא אינו מזהיר במיוחד. כראש עירייה, הוא יצטרך להיטיב עם האוכלוסיות החרדיות אשכנזיות ללא תנאי, מצד אחד, ולחטוף על הראש על כל חילול שבת בעיר, או כל קלקול מוניציפאלי, מצד שני.

בטחונו העצמי של דרעי עלול לטעת בו אמונת שווא שהדבר החשוב ביותר כרגע היא הרהביליטציה לה הוא זקוק יותר מכל, שתוליכו בעתיד הרחוק יותר לתפקידים בכירים יותר, אולי עד לראשות הממשלה. בעוד שעניין זה יכול לחכות מספר חודשים נוספים, עת תפוג תקופת קלונו הרשמי (יולי, 2009) , דרעי נחפז להקדים את המאוחר, ולכך יהיה תג מחיר גבוה ביותר בעתיד מצדם של "מיטיביו". כוחו של דרעי יכול לבוא רק מכיוונם של המזרחים, כך מלמד הניסיון האמפירי. בקשת התמיכה מהרב אלישיב, כמו גם תחינתו בפני המדינה לקצר את תקופת הקלון שלו, אינן אלא הודאה מצדו בחוסר האמון שהוא רוחש כלפי הציבור המזרחי. לבד מכך, דרעי חייב הסבר קטן לציבור המזרחי: הכיצד הוא מבקש תמיכה מרב אשכנזי, שלא מוציא הגה לנוכח כל הגועל-נפש המתחולל באוהלה של תורת הגזע החרדית-אשכנזית?!

מאז שחרורו מהכלא, דרעי גזר על עצמו שתיקה, שמדי פעם הופרה. השתתפותו בפאנל "מועצת החכמים" חשפה בפנינו אדם מפויס וסלחני, שהבליח לעתים באמירות שהזכירו את הימים "ההם", אך חיש קל הוא דאג "לתקנן" בהסתחבקויות עם הארכי-גזען, טומי לפיד. המשך נהייתו אחר הכרה ותמיכה מצידם של אשכנזים, חילונים וחרדים כאחד, הינה אות מבשר רע. תמיכתם של אלה בדרעי, תאנוס אותו לפשרות אשר תטשטשנה את כל השיח הרדיקאלי, שבזכותו הוא קנה את מעמדו. ניגוד האינטרסים המובנה בין המזרחים ובין האשכנזים אינו יכול לשאת פשרות מן הסוג שדרעי מבקש. קידום המאבק המזרחי לעולם יבוא על חשבון הפריווילגיות של האשכנזים, בדיוק כפי שהנצחתן של אותן פריווילגיות מקבעת את נחיתותם של המזרחים.

במאבק הזה אין שום דרך שלישית. כל  הטוען כזאת אינו אלא טועה ומטעה. ההלימה בין מעמד ומוצא, גם אם פה ושם ישנם יוצאים מן הכלל, זועקת למנהיגות מזרחית רדיקאלית וסמכותית. כל מזרחי ששם יהבו על התעלמות מהקשר ההדוק שבין מוצא ומעמד חברתי (דוגמת מאיר שטרית והסופר אלי עמיר), אינו אלא מייצגה של סוגת האסקפיזם המזרחי, שבמקרה הטוב יבקש להגניב, מבלי שאף אחד ירגיש, מזרחי כלשהו לתפקיד זה או אחר – העיקר לא להרגיז, חלילה, אשכנזים. מנגנוניהם הנפשיים זרועים בחסמים כבדים המונעים בעדם מלעשות כל מעשה בעל משמעויות שהן מעבר לקוסמטיקה הרכה. ההיסטוריה הישראלית מוכיחה, כמעט מדעית, כי כל מנהיג מזרחי שפזל לעבר מחוזות הקונצנזוס הממלכתי, סופו שנתאדה, או שהפך לפריט זניח בדקורציה האילמת של ההגמוניה האשכנזית.

אפשר להבין את כמיהתו של דרעי לאכסניה החמה והמתגמלת, לכאורה, של הממלכתיות, לאחר שנים ארוכות של הליכה באדמה לא זרועה ומייבלת, כמו זו של הזירה המזרחית ואשר גולת כותרתה הייתה מאסרו הטראומטי. אולם, אין ספק שאותה ממלכתיות קורצת אינה אלא חזיון תעתועים ומלכודת דבש, שהפילה לפח-היקוש שלה אין-ספור מזרחים, ולא נודע כי באו אל קרבה. המאבק המזרחי בישראל הוא מן הדברים הקשים והמתישים ביותר, אם לא הקשה והמתיש מכולם. השיח ההגמוני אינו חדל מלקשור בין גורלם של האשכנזים ובין גורלם של המזרחים. שיח מגייס זה הוא דמגוגי וציני, היות שהוא מיושם רק במצבים שבהם חשה ההגמוניה האשכנזית סכנה למעמדה. שיח זה מעולם לא תורגם לחלוקת משאבים צודקת ושוויונית, וכל ניסיון למחות על כך נהדף על ידי הרפלקס הפאבלובי-אשכנזי כבכיינות, אולי משום שמזרחים רבים ביכרו את השתיקה וההבלגה על פני האשמתם כבכיינים. בשנות פעילותו הפוליטית, דרעי זיהה את החללים הגדולים שהותירו הפוליטיקאים המזרחים שקדמו לו, ולא היסס להתמודד עם ארסנל הקלישאות העדתיות הנבובות של ההגמוניה האשכנזית, שהוסוו כשיח חברתי מלכד. חרף מאמציה הכבירים, ההגמוניה לא צלחה בניסיונותיה הכבירים לתקוע טריז בינו ובין הציבור המזרחי.

ואולם, אם עד ספטמבר 2000 דרעי קצר הצלחות קולוסאליות במהלכיו הפוליטיים, אין פירוש הדבר שדרכו הפוליטית העתידה תהיה סוגה בשושנים. כדי להרוויח את לחמו מחדש, הוא יהיה חייב להמשיך את פעילותו בדיוק מאותה נקודה בה הוא נאלץ להפסיקה. הוא גם יהיה חייב לחדול מניסיונותיו המכמירים לקבל אינדולגנציה (כתב מחילה) מרב אשכנזי, יהא מעמדו אשר יהא, או לעבור את טקס הזובור מטעם הממסד, כדי לקצר את תקופת הקלון. קלונו הוא קלונה של המדינה. כדאי ורצוי היה שדרעי יתעשת במהרה  ויחזור בו מצעדיו הנחפזים בטרם ייפול עליו הקלון האמתי – בריחת הקהל המזרחי ממנו. דרעי יכול לעולל לעצמו את אשר נמנע מההגמוניה האשכנזית: לתקוע את הטריז בינו לבין המזרחים, אלא אם יתעשת. ומהר. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ראובן

    במקום לטפל בבעיות החברתיות במדינה אתה ממשיך בהפצת האידיאולוגיה הגזענית שלך.
    גנב הוא גנב, גם אם קוראים לו דרעי וגם אם קוראים לו הירשנזון.

    חבל שנותנים כאן במה לאנשים כמוך.

  2. יואל קורנבלום

    מכל הרב-מלל שלך עדיין לא הצלחתי להבין אם אתה בעד דרעי או נגדו? אולי תאמר לנו את זה באופן חד משמעי, אתה בעד דרעי או נגדו? אומר בפירוש שאני נגד דרעי בכל תפקיד ציבורי רק בגלל שפשע כל כך.

    בקשר לדברים אחרים בפוסטך זאת תעודת עניות לכולנו שאחד כמו דרעי בכלל חושב אפילו להבחר לתפקיד כמו של ראש עיר הבירה ואפילו יש לו תומכים לעניין. מנקודה אחרת, אם כבר עברנו את המשוכה הזאת, לא נראה לי שאתה צודק בכלל בעניין התמיכה האשכנזית. פוליטיקאי יקח תמיכה מכל מקום. בסופו של דבר מספר הבוחרים בעדו חשוב וממש לא אכפת לי מאיפה באו. לכן נראה לי שזה דבר הגיוני לבקש תמיכה, גם אשכנזית. אין כאן התרפסות יתרה אלא אולי התרפסות מקובלת של פוליטקאי מצוי במטרה לאסוף קולות. בנוסף פורסם בעיתונות שגם מנהיג ש"ס מברך על הרעיון שדרעי יהיה ראש העיר ותמיכתו נתונה לו. מכאן מובן שדרעי ביקש תמיכה גם מהלא אשכנזים.

    מנקודה אחרת אני מתפלא עליך, בביוף, שאתה לא יוצא נגד רעיון התיישנות הקלון ככלל. בסופו של דבר רוב חברי הכנסת בצורה אחת או אחרת עוסקים בקלון אבל רובם לא נתפסים. אבל הם חושבים שלא לעולם חוסן ובכל זאת קיימת סכנה שהם יתפסו ולכן ההתיישנות שתאפשר להם לחזור למעשיהם הנקלים. לו היה תלוי הדבר בי אז אין התיישנות לצורך העניין הזה. מי שסרח שימצא לו משהו אחר לעסוק בו מאשר ולא ענייני ציבור. אבל משום מה זה לא מפריע לך.

    ועוד משהו, בביוף, אם כבר אתה מדבר על גזענות, נראה לי שאתה גזען הרבה יותר גדול מאשר טומי לפיד היה. וגם נימוס לא היה מזיק לך, טומי לפיד נפטר ולכן במקרה כנ"ל אולי כדאי לוותר על שפה כמו שלך.

  3. עופר

    האם הביקורת היא גם תוצאה של חשיבה ביקורתית, כזו המודדת את עצמך מול הנושא.

  4. ניסים מוסק

    כמה חילונים יצביעו בעבור אריה דרעי? אולי אלפים ספורים. עתידו הפוליטי של דרעי מצוי בהבל פיהם הגזעני של הרבנים הישישים אלישיב ויוסף. אם דרעי באמת יקבל את אישורם, מאיר פורוש וארקדי גיידמאק יסגרו את הבסטה ולא יתמודדו מולו. הם לא ירצו להשפיל את עצמם בתבוסה מרה. המועמד היחידי שיוותר מול דרעי יהיה ניר ברקת , שיכניס את החילונים האחרונים בעיר לאמביציה, שתשלח אותם ביום הבוחר להצביע בהמוניהם. התחזית היא שחלק מתומכי פורוש הפורש שלא ילכו להצביע, לאות מחאה או מתוך חוסר עניין, יטו את הכף לטובת ברקת. השיח המזרחי מעולם לא עניין את אריה דרעי. הוא בכלל ליטאי שנחפז בחמש בבוקר אל הרב האשכנזי אלישיב, לקוד קידה ולנשק את ידו. ש"ס היא המתנה הטובה ביותר שקיבלה הציונות האשכנזית בעשרים וחמש השנים האחרונות. תמורת אתנן נדיב היא נתנה להם שקט שהוא רפש. כל מה שמעניין את ש"ס הוא מקוואות וקצבאות. הם ניצלו את הישגי הפנתרים כדי להגיע לשררה וקברו עמוק את המאבק המזרחי של הפנתרים השחורים . ש"ס הוכיחה שהיא מפלגה חרדית חשוכה שמעודדת בורות בקרב דור העתיד של המזרחים. אריה דרעי היה אולי המוח המבריק ביותר בפוליטיקה הישראלית, אך כמה זה שווה כאשר כל השיח שלו הוא חרדי למהדרין. אם אריה דרעי שישב בבית הסוהר, אכן היה קורבן ושעיר לעזאזל של פוליטיקאים שפחדו מיכולותיו, הרי שרבים ממנהיגי ש"ס התגלו כמושחתים שהורשעו בפלילים. היו"ר של ש"ס אלי ישי, מוליך קו ימני לאומני וח"כ ניסים זאב הוא כהניסט ששוכב על הכבישים כדי לחסום את מצעד הגאווה.
    בנוסף לנושא מעורר המחלוקת שהעלה מאיר בביוף. יהיה המנצח בבחירות המוניציפליות בירושלים אשר יהיה. עדיין לא קם ראש עיריה בירושלים שיעניק שיוויון זכויות כלשהו לכמאתיים אלף האזרחים הפלסטינים שחיים בצפיפות ובתנאים מחפירים, בעיר שחוברה לה יחדיו לנצח נצחים. התנאים במספר שכונות במזרח העיר, לא היו מביישים את מחנות הפליטים הגרועים ביותר, עם ביוב זורם ברחובות והזנחה סניטארית. עירית ירושלים גובה מאזרחי העיר הפלסטינים את מלוא הארנונה, (בניגוד לחרדים שזוכים להנחות מפליגות) אך מזניחה את החינוך, את הפיתוח ואת השרותים המוניציפליים הבסיסיים במזרח העיר. טוב היה אילו מזרחים רדיקלים כמאיר בביוף, הרגישים כל כך לעוולות שגרמה הציונות ליוצאי ארצות האיסלאם, היו מגלים גם אמפטיה והזדהות עם מקופחים אחרים שאינם דווקא מזרחים.

  5. חנה קים

    ההערצה העיוורת לדרעי מוחקת את העובדות. דרעי לא הורשע ונכלא בגלל שהיה "עצמאי מדי" ובגלל איזו מערכת "יהירה" שעמדה מולו. דרעי נכלא משום שנטל כספים ציבוריים, שלי ושלך, ועשה בהם כבשלו ולמען ביתו ומשפחתו. כספי העמותה לשיקום האסיר, לדוגמא, הגיעו משום מה לידיו הפרטיות של דרעי.
    למרות סוללת עורכי הדין היקרה, שחברו דודי אפל וחברים אחרים מימנו לו, הוא הורשע. התביעה במשפטו צמצמה את האישומים נגדו למינימום, הוא לא הועמד כלל לדין בתיק הציבורי שלו – הפיכת משרד הפנים לאבן שואבת של כספים למען מנגנון ש"ס ולמען מקורביו האשכנזים של דרעי. המערכת "היהירה" כבר לא יכלה יותר. הוא גם לא הועמד לדין על מעורבותו במינוי היועץ המשפטי לממשלה, רוני בר-און, פרשה מתועבת, שגילתה כיצד סוחטים ראש ממשלה, נתניהו במקרה ההוא, תמורת מינוי יועץ כלבבם של שני נאשמים בפלילים, דרעי ואפל. דרעי הוא אכן איש מוכשר, צ'רמר מקצועי ועבריין מורשע. ועד היום לא נחקרה הפרשה הראשונית ולא נשאלה השאלה כיצד קיבלו בני משפחתו של דרעי דירות, מאיזה כספים ומאיזה קרנות. אי אפשר למחוק קלון לאיש כזה, אבל אם המעריצים יחכו עוד קצת – הוא עוד יכול להיות ראש ממשלה. למה לא.

  6. מאיר עמור

    מאיר בביוף כתב מאמר שנעים היה לקרוא בו למרות שאינני מסכים עם רוב תוכנו וטיעוניו. כלל ועיקר לא. התיזה המרכזית היא כי אריה דרעי הוא מנהיג מזרחי. אני כמובן חולק על קביעה זו. אי ההסכמה שלי נובעת מכמה כיוונים אומר רק את המרכזי שבהם: לא ידוע לי על אינטרס מזרחי ברור. יש מיתאם גבוה בין מעמד ומוצא בישראל. אך גם שם יש שונות עמוקה. לא גורלם של מרוקאים אשר יושבו במושב שתולה או זרעית בצפון כגורלם של עירקאים אשר התיישבו ברמת גן. לבטח אין גורלו של דור שלישי של ילדים הצומחים כעת בעיירת פיתוח כלשהי עם גורלם של ילדים מזרחים הגדלים במשפחה חרדית הקשורה למערכת החינוך של ש"ס ובעבותות היסטוריות לחרדים האשכנזים. שונות זו מחייבת לפקפק בתקפות של הא הידיעה לפני המושג הלא ברור – האינטרס המזרחי ולבטח ניתן לומר משהו על המנהיגות המזרחית של אינטרס שכזה.

    אין שום ספק שבחברה הישראלית יש מוסדות של הגזעה ושל גזענות ולא רק בין החרדים האשכנזים. אך כפי שניתן ללמוד מניסיון העבר הישראלי-יהודי וכן מנסיונן של חברות אחרות, גזענות והגזעה הן בעיקר עיניין פוליטי של תזוזת עומק ביחסי הכוחות שבין קטגוריות וקבוצות חברתיות. בדרך כלל הגזעה מתרחשת כאשר הקבוצה עם הפריבליגיות מנסה לשמר את זכויות היתר שלה כנגד תהליכים של דמוקרטזיציה של הכוח, חלוקת העוצמה ופינוי מקום ל"אחרים" שלא היו שם (ליד סכין החיתוך למשאבים).

    בעבר אריה דרעי פעל למען פירוק או הדללת הקשר שבין מעמד ומוצא באופן מאוד לא ברור, לא עיקבי ובעיקר לא מהכיוון (חלוקת משאבים צודקת ושוויונית) שמאיר בביוף מתכוון אליו. אם חלו שינויים בעוצמת ההתאמה שבין מעמד ומוצא בישראל (אפילו אם נדבר רק על המוצא של 'מזרחים' ומעמדם), הם התרחשו לא בגלל רצונו המודע ופעולתו הפוליטית של אריה דרעי או מפלגתו לשנות את עוצמת הקשר הזה. שינויים אלה קרו ולא ניזומו. הם קרו למרות ולא בגלל אנשים כמו אריה דרעי ומפלגת ש"ס. הקהל התומך במפלגת ש"ס הוא בעל מאפיינים חברתיים מאוד מסויימים. בכלל לא בטוח שקהל זה מזהה את האינטרס שלו כאינטרס מזרחי ועוד פחות ברור האם קהל זה מפרש את המושג 'אינטרס מזרחי' בדרך שמאיר בביוף מתרגמו.

    אז מה יש לנו כאן?
    נכון אריה דרעי רוצה לחזור לפוליטיקה.
    אז מה? האם זה חשוב ומדוע?

    חשוב להעניק – על ידי אינטלקטואלים הדנים בקשר שבין מעמד ומוצא – לתזוזות העומק בחברה הישראלית מקום נכבד יותר בניתוח של המציאות הישראלית. שתי שאלות יש לי. הראשונה: מדוע מוצא 'השד העדתי' כל פעם שאפשרות, קטנה ככל שתהייה, של שינוי בכיוון כללי מאוד ולא ברור אך המשלבת בתוכה צד 'מזרחי' מופיעה על פני השטח? (ראה שאול מופז והבחירות המקדימות בקדימה.) והשאלה השניה: מהו הקשר שצריך להיות בין 'האינטרס המזרחי' ואינטרס אזרחי ישראלי?

    עיון ראשוני בשתי שאלות שכאלה מצביע כאלף מונים על כך שלא אישיותו ולבטח לא הפוליטיקה של אריה דרעי – צריכים להיות המוקד של הדיון האינטלקטואלי אודות הקשר שבין מעמד ומוצא. אריה דרעי הוא דוגמה נוספת לכך שאינטלקטאולים צריכים לשאול שאלות נכונות גם אם אין להם תשובות טובות. הבחירות המוניציפאליות מעניינות אבל לא בגלל השתתפותו האפשרית של אריה דרעי. בחירות מעניינות בגלל שהן מייצגות נאמנה את מבנה העומק של חלוקת הכוח החברתי. ושם, במבנה הכוח האמיתי, אריה לא כל כך שואג. אולי הוא נהנה מארוחה טובה. ועל כן הפוליטיקה של אריה דרעי לראשות עיריית ירושלים אינה מעניינת אותי במיוחד.

  7. מיכאל לינדנבאום

    מה,הוא יותר טוב מידלין,עופר, לוינסון וצור בעבר,או אולמרט והרשנזון בהווה.שחיתות היא שחיתות.או אולי הוא "זכאי" אחרי ששמר שנים על זכות השתיקה שהיא מובנת אצל עבריינים מהשורה,אבל לא אצל נבחר ציבור שמחוייב בשקיפות מוחלטת לבוחריו.יש לו תלמידים מצויינים בזכות השתיקה כמו אולמרט וכדומה.

  8. ירושלמי ממז"א

    שעד שבת זוגי הנמצאת איתי מתוך "אסקפיזם מזרחי" ואני לא נקים גדר הפרדה באמצע הדירה, הרדיקליזם המזרחי לא יהיה שבע רצון, וכמונו יעשו עוד משפחות אקספיסטים, הכוללות אגב גם אשכנזים שחלק מהם מודרים ומוחלשים.
    יכולתו של דרעי או של ראש עיריה בכלל (שצריך לדאוג לביוב, לאוטובוסים ולכבישים החפורים בעיר) או מנהיג בכלל לחרוג מהמגזר שלו ולדבר אל קבוצות אוכלוסיה רבות היא שעושה אותו מנהיג.
    אגב כבר מזמן אני חושב שפספסנו את דרעי (באשמת חולשותיו) כמנהיג המזרחי המוכשר הראשון ואולי היחיד – לעומת פרץ הפתטי וכמובן הגבר-גבר מופז שהוא המהלך, שלאור איומיו להיכנס באיראן אפשר רק לזכור בגעגועים איך דרעי איפס את ממשלת שמיר ומנע התערבות אומללה במלחמת עיראק הראשונה.
    מאידך, כשרונו הפוליטי הוא גם חסרונו בעיני כמועמד לראש עיר. ברור לי ולכולם שהוא שואף ליותר גבוה. ירושלים או עיר בכלל, אבל במיוחד עיר שיש לה בעיות מורכבות כמו עיר הפיתוח הגדולה שלנו, צריכה מישהו במשרה מלאה, שלא נושא את עיניו לתפקיד "יותר גבוה". את טדי קולק אי אפשר לשחזר ואולי גם לא צריך, אבל ראש עיריה בירושלים צריך לקחת ממנו דוגמה כמי שראה את המשרה הזאת כתפקיד חייו.
    היה לנו נסיון עם ראש עיריה ("ראש עיר") ששאף והגיע ליותר גבוה – בלי להשוות עם השחיתות – זה לא טוב לעיר. ירושלים היא לא תחנת מעבר, וזה מה שישחק בשיקולי ההצבעה שלי.

  9. ירושלמי ממז"א

    'אסון מהלך' לגבי הגבר-גבר. לא יודע איך נשמט לי. סליחה.

  10. שירה אוחיון

    לשלושת המגיבים הראשונים ראובן, קורנבלום ועופר: נמאס לנו מהמניפולציה הזולה הזו של האשמת כל מזרחי או מזרחית שמעז להציב בפני הציבור את המראה המעוותת של ההירארכיה האשכנזית הגזענית, בהיותו/ה הוא/היא עצמו/ה גזען/ית. תתעלו קצת מעל הרפלקסים הפבלוביים שלכם של רגשות אשם והכחשה, ונסו נא לשם שינוי להתמודד עניינית ואינטלקטואלית עם הטיעונים המובאים ברשימתו של בביוף, כפי שעושים המגיבים האחרים כאן. לראובן אתה כותב: "חבל שנותנים במה כאן לאנשים כמוך", אז לידיעתך אתר העוקץ אינו נועד לתת במה ל"חברתיים" ולסוציאליסטים ציוניים צבועים מבית מדרשה של מפלגת העבודה או קדימה. הוא בדיוק נועד לתת במה לחשיבה חברתית מסוג אחר לגמרי שלעולם תעבור את סף הבמות העיתונאיות והתקשורתיות הרגילות , קרי, הנשלטות רובן ככולן ע"י ההגמוניה האשכנזית. רק לפני יומיים פנו אלי להשתתף במשדר מיוחד שישודר היום בערוץ 1 בעניין הבחירות בקדימה, הסוגייה שנתבקשתי לדון בה היתה: מי עדיף בעינייך אישה, או מזרחי. אמרתי לתחקירן שאני מסרבת להשתתף בסוג כזה של דיון מהותני. אמרתי לו שלו הייתי אזרחית ארה"ב הייתי אולי מתלבטת בין הילרי קלינטון לאובמה, אבל לבני היא לא הילרי ומופז איננו אובמה. אמרתי לו שמבחינתי זו נבלה וזה טרפה. לבני אינה מייצגת שום אג'נדה פמיניסטית בטח שלא מזרחית או חברתית, ואין לה שום קבלות של תרומה למעמד הנשים בישראל, ומופז אינו מייצג שום "אינטרס מזרחי" או "מזרחיות", למעט המזרחיות הסטריאוטיפית שמולבשת עליו בתכנית ארץ נהדרת, ובטח שלא תורם לאג'נדה פמיניסטית עם התפיסה המיליטריסטית שלו (גבר-גבר…) שניהם מייצגים בעיני אידיאולוגיה ימנית שמרנית וניאו-קפיטליסטית מסוכנת לשלום הציבור שתוצאותיה ההרסניות ושקריה המניפולטיביים נחשפים בפנינו באלו הימים. כמובן שהתבקשתי בנימוס ע"י התחקירן להישאר בבית. נמאס לי מהרדידות הזו של התקשורת הישראלית. נמאס מהשימוש הציני והמניפולטיבי שעושים הפוליטיקאים המזרחים המתכחשים בעניין העדתי רק כשנוח להם. הגיע הזמן לפוגג את הבועה הזו של הפוליטיקאים המזרחים. ומאמרים מצויינים מסוג זה של ביקורת עצמית כלפי "אחינו המזרחים" ודיון אינטלקטואלי עמוק הם בדיוק מה שנדרש. אין אף אחד בציבוריות הישראלית היום שמציב אג'נדה מזרחית, למעט אולי תנועת "אחותי".
    מאיר, לא יעזור לנו כלום, אף אחד לא יעשה את העבודה השחורה של להתלכלך בפוליטיקה עבורנו. אפילו לא "הפנתרים השחורים החדשים" בראשותה של איילה סבאג. כי גם היא נאלצת לבקש את תמיכת האשכנזים. וכפי שציינת יש פה ניגוד אינטרסים עמוק. אלא אם כן מדובר באשכנזים/יות, שעברו את השלב הרפלקסיבי הפאבלובי בו תקועים עמוק המגיבים שציינתי לעיל, כאלו שמבינים את הניתוח המזרחי-חברתי הביקורתי שלנו על יחסי הכוח בחברה הישראלית, מכירים בעוולות העבר שלהם ובפשעי אבותיהם ואמהותיהן נגד הקהילות המזרחיות שלנו וכמובן נגד כל הקבוצות האחרות המוחלשות והמדוכאות כולל אחינו הפלסטינים, ואפילו מוכנים למען שוויון ואחווה יהודית ואזרחית אמיתית, לוותר על זכויות היתר שלהם כמו למשל שליטה על קרקעות המדינה ומוקדי הכוח הפוליטיים התקשורתיים ועוד. אגב, כמה כאלו אתה מכיר? עם אלו אשמח לשתף פעולה.
    ובעניין ש"ס אין הרבה מה להוסיף, שמעת במו אוזניך בכנס בון ליר על פדגוגיות מזרחיות, מהי שאיפתם הנכספת של הפדגוגים של רשת אל המעיין: להביא את תלמידיהם מתלמודי התורה של ש"ס לישיבות האשכנזיות ושמעת את הצלילים החסידיים של מקהלות הילדים שלהם. גם כן השבת עטרה ליושנה.
    כלומר אלטרנטיבה חרדית מזרחית הם לא ממש הצליחו ליצור. יחד עם זאת, אני לא מסכימה עם מאיר עמור. אני חושבת שאריה דרעי כן תרם רבות לשיח הביקורתי המזרחי כלפי הציונות האשכנזית ולא בכדי הצליח לחשוף את עצביהם הגזעניים הרעועים של לא מעט פוליטיקאים ואינטלקטואלים ישראלים. אבל כפי שנאמר פה הוא כבר לא מעניין, הוא נחלת העבר. הוא אינו נותן שום תקווה לעתיד.

  11. שרית

    דרעי לקח שוחד והורשע. ישנו פער עצום בין לקדם את עניינם של מרחיים בדרך שעושים ארגונים כגון אחותי, או ארגון הקשת הדמוקרטית המזרחית (בג"ץ הקרקעות) – ארגונים אלו דואגים לחלוקת משאבים צודקת יותר (ראה גם מרכז תמורה), לבין הצגת אדם שמקורב לצלחת ועושה מניפולציות פוליטיות וקומבינות כ"קורבן". לגזור גזירה שווה בין מזרחיות לבין קורבנות, זה פשוט להזיק לציבור שאתה מתיימר לדבר בשמו (אגב, מי שמך בדיוק? להציג את עצמך כנציגם של המזרחיים זה סוג של התנשאות. האם אתה חושב שכל אדם ממוצא מזרחי יאמץ את עמדותיך ויודה לך בליבו על שאתה "מייצגו" טוב כל כך?). האם אתה טוען שגם קצב קורבן בשל "מזרחיותו"? להפוך כל מזרחי, רם מעמד ומקורב לצלחת ככל שיהיה, קומבינטורפוליטי וסחטן קואליציוני ועבריין מורשע ל"קורבן" זו גישה הרסנית, דמגוגית, דו חושב אורווליסטי, לגיטימציה לעשות ככל שעולה על רוחך כולל לפגוע באחרים בשם אותה "קורבניות", אך בעיקר זו הקנטת המזרחיים. לאמר שכל מזרחי שפשע הוא "קורבן" גם אם מדובר בפשעי צווארון לבן זה להציג את המזרחיים כילדים קטנים שאינם אחראים למעשיהם, ולאמר למעשה שאין בציבור המזרחי מי שיכול לייצג ציבור זה ביושר ולא לגנוב מהקופה הציבורית. אתה מתלהם, חד צדדי, מתיימר לדבר בשם ה"צדק המזרחי" אבל רק גורם נזק למזרחיים. אגב כשהמהפכה הציונית (האשכנזית כמובן ) החלה, אתה רואה בכתבים של הציונים הראשונים שנרדפו באירופה כיהודים ניסיון לשפר את ה'אופי היהודי', ניסיון ללקיחת אחריות. כל אותה יצירה של אדם יהודי חדש, עם כל הבקורת שלנו בדיעבד כיום עליה, הייתה ניסיון לשלב תיקון עצמי בתיקון העולם. לקיחת אחריות עצמית אינה אות קלון. האשמת כולם והיטפלות למזרחיות הקורבנית גם כשאתה שולח יד לקופת הציבור, זה מציג אותך כילד לא אחראי. די לשים את דרעי השבע ואת אנשי עיירות הפיתוח בפריפריה באותה סירה. הם לא!

  12. מוני יקים

    דרעי שואף לרוץ לבחירות בעירית ירושלים, הנושא צריך להבחן ללא דמגוגיה בהקשר בו מדובר. אם להציג את אפשרות התמיכה בו או במועמדים האחרים למשרה ספציפית זו הרי שברור לי שתמיכה בו למרות הטענות של "שק השרצים" הדבוק לו,זו תמיכה מוצדקת לאחר 60 שנות שליטה אשכנזית במוסדות העיריה שהביאו להסללת עוני ומצוקה לציבור המזרחי בעיר. מבחינה זו דרעי עדיף על כל מועמד אשכנזי , שגם אם טרם נתגלה שק השרצים שלו הרי שבאופן ציבורי הם שותפים למעשה עוול פלילי של עושק המזרחים. הטיעון של "ניקיון כפיים" הוא רלוונטי אך דרעי שילם את חובו לחברה בצדק או שלא בצדק ולא ניתן לומר כי מערכת המשפט אכן נקיה מהטיות שיפוטיות פוליטיות הנגועות בגזענות כפי /שהתברר גם במהלך משפטו .לכן מאמרו של מר בביוף הנכבד הוא במקום הראוי והנושא שהוא מעלה רלוונטי ומחייב התייחסות.
    שחכתם את תיק אפרסק ,את פרשת העמותות של ברק את השוחד שקיבל פרס ופרשת "שימון אבירוצח" אבל המערכת השיפוטית תיקשורתית התמקדה במשפט דרעי באופן לא פרופורציונאלי כדי להסיח את הדעת מהפרשות האמיתיות הגדולות שביצעו אשכנזים, המשפט שודר ישירות כמו התקדים של משפט אייכמן, יחד עם זה אם דרעי עבר על החוק הוא היה ראוי לעונש בלי להתעלם מהאחרים ותוך שמירה על השיוויון בפני החוק, כלל שנרמס במשפט דרעי כפי שנרמס מאז קום המדינה ולפניה בהטיות הדין הנמשכות שמבצעים שופטי אשכנז ועושי דברם

  13. רתם

    למרות שהצביעות ה"פבלובית" (כפי שמכנה אותה כאן שירה), של הממסד וחלקים מהציבור האשכנזי ביחס לדרעי מקוממת, איך בדיוק כותבים משפט כזה: "את כל השיח הרדיקאלי, שבזכותו הוא קנה את מעמדו…"?
    האם באמת נתן לומר שדרעי עסק אי פעם בשיח רדיקלי?
    מה לחיים בנוסח חרדים ליטאים ולשיח רדיקלי? שיח רדיקלי משמעותו ביקורת שיורדת עש לשורשי התופעה מהמילה רדיקל =שורש. היש שיח רדיקלי אצל החרדים הליטאים?

  14. יואש

    למה נדרשתם לדרעי כמייצג האולטימטיבי של המזרחיות בפוליטיקה המקומית או הלאומית? אין מזרחיים טובים יותר, מוכשרים יותר, ישרי דרך יותר??
    למה כל פעם אתם נופלים לפח התורן כמגיני מזרחיות מדוכאת ויוצאים תסלחו לי, "מכשירי שרצים"?
    ובכלל ההמלצה היומית שלי שתלכו על המסלול של נישואי חובה בין אשכנזים למזרחיים וההכלאה הטובה הזו תניב מנהיגות ספרדו-אשכנזית שתהיה מעל לגזענות , בלתי מדוכאת ובלתי עציבה בעליל.
    נסו והיווכחו.

  15. ירדנה אלון

    במה שקשור לאריה דרעי אני מודה שאני מאוד אמביוולנטית,אני לא יכולה לראות אותו או שחור או לבן, בעיני הוא דמות מורכבת מעניינת ומרתקת על כל הטוב והרע שבה.עשיתי לי רשימה קצרה של הטוב שאני רואה בו של הצד המואר ושל הצד האפל
    הדברים הטובים שאני רואה בדרעי – חכם,מבריק,שנון,משכמו ומעלה .
    יש לו ראיה מדינית שאין לרבים בפוליטיקה הישראלית, אחד הדברים שאני זוקפת לזכותו ורבים נוטים להתעלם (לשכוח ולהשכיח)זה שבמלחמת המפרץ כשהמדינה הותקפה בטילים וראש הממשלה שמיר ביחד עם שאר חברי הקבינט נטו להגיב בשצף קצף בשם היוהרה הישראלית היה זה דרעי שנסע לביתו של שמיר (ביום שבת מפני שלדעתו זה היה פיקוח נפש)וכפה על שמיר את מדיניות האיפוק וההבלגה, ולימד את הפוליטיקאים הישראלים שאיפוק זה עוצמה לא פחות מארטילריה צבאית מרשימה ככל שתהיה , וכך בלם את הכאוס שמי יודע לאן היה מוליך אותנו אלמלא עשה זאת ואין זו רבותא , חיים רבים ניצלו בשל מעשה זה כולל מי יודע אולי גם של אלה שעכשיו מנופפים כנגדו באצבע צרידה ובצקצוקי לשון "קלון" "קלון" .עתה משהוא מבקש להיות ראש עיריית ירושלים, בימים האחרונים כשאני מאזינה לתקשורת ושומעת איך אנשי תקשורת טוענים שכראש עיריית ירושלים איך יוכל לקבל שועי עולם ומנהיגי עולם כשקופת שרצים תלוייה לו מאחוריו בא לי לענות להם ואיך יכולתם להרשות לאדם שבגד בבני עמו קרי טדי קולק,שרק לאחר מותו(ולא בכדי) פורסמה הידיעה כי למעשה ריגל עבור הבריטים והסגיר את אנשי מחתרת האצ"ל והלחי לידי הבריטים,זוהי בגידה מחפירה בבני עמו ובכל זאת קיבל שועי עולם והיה שלושים שנה ראש עיר (והיו מי שידעו זאת אולם התעלמו מכך ולא פירסמו זאת אולם זה נוהג שהיה שמור עם ההגמוניה המפאיניקית הרי גם את אנשי מחתרת ניל"י הם הסגירו לידי התורכים).אז כשבאים לשקול ערך אחד אל מול ערך אחר בעיני הבגידה של טדי קולק יש בה יותר מקלון של לקיחת שוחד.ניתן להביא עוד דוגמאות באשר לדרעי ולראייה המדינית שלו(ולא רק הפוליטית, אני מניחה שלולא התפתה והתבזה בעניינים הכספיים ובחיבור של הון שילטון שדרך אגב לא הוא המציא)אני סבורה שאלמלא מעד כך, וחטא בהיבריס של איש צעיר שהעוצמה סחררה אותו, עשוי היה לצמוח ממנו לא עוד פוליטיקאי גרידא אלא מדינאי ואת הניצנים של המדינאי ראו הפוליטקאים מסביבו וזה כבר היה יותר מידי, גם מזרחי,גם מבריק אינטלקטואלית (סתירת לחי מצלצלת ורמיסת הסטיגמה האירופוצנטרית שהמזרחים נחותים מנטלית וזה עתה ירדו מהעצים של איזה אואזיס בקצות הסהרה) וגם הפוטנציאל להפוך מפוליטיקאי זוטר למדינאי (מה ששמעון פרס כל כך טרח במשך עשרות שנים להיות ועד היום נשאר בגדר הבטחה שלעולם לא תתגשם).
    אז זה בעיקר הצד המואר של דרעי, והצד האפל זה כמובן ההחמצה הגדולה הן של היכולת להתנתק מההגמוניה החרדית אשכנזית,וללכת בדרך שמלכתחילה רצו המזרחים הדתיים ללכת בה ואת פירות הבאושים אנחנו קוטפים היום בצורה של אפלייה קשה בוטה מכוערת של מזרחים שמתעקשים(למה?. למה?)לשלוח את ילדיהם לישיבות חרדיות אשכנזיות שם הם חשופים להתעללות גזענית בוטה.וכמובן פרשת השוחד, והנסיון רב השנים להתחמק מהעונש ומעמידה לדין, כאילו שכח שהוא מזרחי ואין דין מזרחי כדין אשכנזי , הוא סבר שאם הגיע לאן שהגיע ואם השמאל האשכנזי עושה מניירות של לקבל אותו הוא אכן התקבל וכי מה שמותר להגמוניה האשכנזית מותר גם לו כשווה בין שווים (כזה,כאילו)
    אני משערת ואין לי אלא השערותי שלי שכן אינני מכירה את האיש אישית,אני יהודייה פורמאלית, והמילייה של דרעי הוא לא המילייה שלי, שדרעי את הפרק הזה למד ושינן הייטב.הוא לא יחזור על הטעויות של העבר והיום הוא יודע שעליו מוטלת המשימה לבנות את כותל המזרח הן האישי שלו והן של המזרחים דתיים וחילוניים כאחד.
    לוא הייתי ירושלמית הייתי נותנת לו הזדמנות שנייה.(ואולי זה רק הלך הרוח המפוייס שלי עכשיו בחודש הסליחות,החמלה והרחמים, ולא צריך להיות יהודי כדי להיתפס להלך רוח כזה אפשר להיות סתם בן אדם)

  16. מוני יקים

    הצגת תמונה שקולה מאוזנת ומאזנת של אדם שיכולתו ללא ערעור אך דרכו לא תמיד היתה ישרה כמו הפוטנציאל
    הטמון בו.
    התמיכה בדרעי היא על רקע המצב הקים בירושלים כיוון שהוא המזרחי היחיד שיש לו סיכוי לחבל בהגמוניה האשכנזית
    וליצור תקדים שאפשר היה להעתיק אותו למישור הלאומי ובאופן יותר מוצלח.
    מעניין שבהקשר זה שכולם זועקים קלון,קלון,קלון איש אינו מזכיר את חיים רמון שקלונו נסלח המהירות הסילון
    כדי שינחת על כורסת סגן ראש הממשלה שזה תפקיד הרבה יותר מחייב מראשות עירית ירושלים שזה תפקיד מוניציפאלי-ביוב ,כבישים וכיו'ב. אם להעניש פוליטיקאים שסרחו אני בעד אבל את כולם ולא שני מסלולי ענישה ושפיטה שהסללה גזענית היא המוטיב העיקרי בהתיחסותם.

  17. איריס חפץ

    נראה לי שמה שרדיקלי באריה דרעי הוא החיבור שהוא הביא לפוליטיקה הישראלית. השיח שלו עצמו לא היה מאוד רדיקלי, אם ליטאי היה אומר את זה. הרי הרב שך הלך הרבה יותר רחוק מדרעי. דרעי איים לדעתי על ההגמוניה האשכנזית, כי בעוד היא עסוקה בתקיעת טריז בין מזרחים לערבים, דרעי איגף אותם משמאל וחבר לאנטי-ציונים ליטאים. הברית הזו היתה מאיימת.
    דרעי שהגיע ממרוקו עם רקורד של תלמיד מבריק, התקבל לבתי ספר ממלכתיים בישראל רק בתנאי שישאר כיתה. לישיבה הליטאית הוא התקבל ככה (לתוך המכסה שיש להם כנראה לעילויים מזרחים, נדמה לי שזה הסיפור, אבל אני יכולה לבדוק שוב אם זה מעניין אותך). הוא למד על בשרו, מה המשמעות של להיות מזרחי בישראל ולא נכנס לתפקיד שלוהק לו: מזרחי ששונא ערבים. בתקופתו לש"ס היו כן קשרים עם המגזר הערבי והבדואי. אפשר להגיד שמדובר בקבלנות קולות רגילה, אבל נראה לי שגם אם כן: אם קבלן הקולות הוא יוסי ביילין, אשכנזי שבא לילידים ומבטיח משהו מלמעלה או אריה דרעי, מזרחי שיכול דבר עם הפלסטינים בשפתם אולי – להגמוניה האשכנזית זה סיפור אחר.
    כלומר, מה שרדיקלי הוא לא המעשה אלא העושה והחיבור שהוא יוצר: הסיוט של ההגמוניה האשכנזית, ובצדק מבחינתם. טננבאום יכול לסחור עם לבנונים בעיסקאות מפוקפקות והחברה מהיחידה כבר ישחררו אותו, פחימה לא יכולה לדבר עם פלסטינים בלי לעבור עינויי שב"כ וכלא.

  18. ירדנה אלון

    לשרית- על פי תגובתך קצת היה קשה להבין (לי לפחות) אם את מזרחית או אשכנזית, מפני שמצד אחד את שואלת את בביוף מי שמך לדבר בשם המזרחים ומאידך את מפארת,מהללת,ומשבחת את היהדות האירופוצנטרית (מה שמכונה במחוזותינו "אשכנזים") על הנסיון שלה להיות "יהודי חדש".
    באשר לטיעון הראשון, ובכן יש למזרחיות גוונים שונים ולא אחידים יש מזרחים בשל המוצא האתני,אולם אם תשאלי אותם הם יגידו לך שהם ישראלים וזה רק עניין של מוצא,וזה לא רלוונטי עבורם מפני שהם נולדו כאן וגדלו כאן והם קרובים יותר לתרבות המערבית (ועל כן קיבלו את כינוי הגנאי "משתכנזים" כאילו היהדות האשכנזית המציאה את תרבות המערב.או משל היה ליהודים האירופוצנטרים חלק ונחלה כל כך גדולים עד כי היו שותפים מלאים להיווצרותה, העובדות ההיסטוריות מלמדות אחרת לגמרי.זה לא שלא היו יהודים שנטלו חלק אולם משקלם היה זעיר, שייקספיר לא היה יהודי הוא היה אנגלי ואת כתיבתו הגאונית שאב מתוך התרבות הבריטית נוצרית.
    כך היה ליאונרדו דה וינצ'י, כך היה מיכלאנג'לו,כך היה רפאל (האלוהי)כך היה בוטצי'לי,כך היו גלילאו גלילי,ג'ורדנו ברונו,ניוטון,מוצרט,בטהובן,טולסטוי,דוסטוייבסקי,גוגול,פיקאסו,ואן-גוך,מאנה,מונה,צ'ארלס דיקנס,אמיל זולא,ויקטור הוגו,קירקגור,קאנט,ניצ'ה,מולייר,וולטייר,רוסו,יכולתי להמשיך ברשימה ארוכה יותר, אבל אסתפק בכך,מפני שכל השמות שציינתי נחשבים לקלאסיקה של התרבות האירופאית ואין כאן שם אחד שהוא יהודי או ששאב את היצירות שלו או ההגות שלו מן הכתבים היהודיים,בזמן שרוב השמות שהבאתי ברשימה זאת חיו ופעלו, יהדות אירופה רובה ככולה הסתגרה בתוך הגיטאות שלה ובתחום המושב שלה ולמדה תורה בחדר ועסקה במסחר זעיר למחייתה ולהישרדותה הקיומית.ולרוב לא נטלה חלק פעיל ויוזם בהתהוות התרבות הזאת והייתה יותרמגיבה ומושפעת מאשר יוצרת ויוזמת, כן היו פה ושם יהודים שחרגו מן ההווי היהודי אולם הם היו מיעוט עד למאה התשע עשרה,(בסדר עד המהפכה הצרפתית שהביאה רוחות של שוויון וזכויות אזרח אולם גם אותה לא חוללו יהודים)בדיוק ההפך קרה ליהדות שחיה בארצות שהיו תחת שילטון האיסלאם למרות שגם הם חיו בגטאות היהודיים אולם הם נטלו חלק פעיל ביותר הן ביצירת התרבות והן בפוליטיקה והן בתחומים רבים, (אבל התרבות הזאת נחשבת נחותה בעיני היהודים שבאו ממזרח אירופה ומשום מה מתעקשים לכנות עצמם "אירופאים" ושכביכול את התרבות האירופאית (שהייתה נוצרית) ינקו משדי אימם.
    ויש מזרחים שהמוצא האתני של הוריהם או שלהם הוא חלק קטן ממרכיב הזהות שלהם והם מזרחים מתוך תודעה ואצלם המזרחיות היא תולדה של תודעה ומודעות חברתית,כלכלית,פוליטית,וגם כאן לא חסרים גוונים
    אז כשאת מתייחסת למזרחים ולמזרחיות למי ולמה בדיוק את מתייחסת?
    מיהו אותו "יהודי חדש" שניסתה הציונות ליצור?היהודי החדש בעיני לפחות אותו ניסו הציונים האירופוצנטרים ליצור הוא יהודי שיצא מהגטו (אולם מן הגטו יצאו מזמן אלה שבאו ממערב אירופה)והביא לכאן את הצד האפל של המחשבה האירופאית והוא הפאן הקולוניאליסטי,המתיימר לחנך,לתרבת,את ה-"ילידים" כשהוא לא מבין ולא מכיר בכלל את התרבות ואת המנטליות ומתייחס אליה מתוך היהירות שבבורות כאל נחותה .האם זהו ה"יהודי החדש" שעל תדמיתו את מגינה בחרוף נפש(כך על כל פנים חשתי מתגובתך וייתכן שאני טועה ,אז אם יש ברצונך אנא העמידי אותי על טעותי).
    ולמה אני מגיבה לתגובתך? – מפני שלפני שאנחנו נכנסים בעבי הקורה של דרעי,הקלון,המזרחים והמזרחיות וכל הג'אז הזה אולי כדאי שנבין בכלל על איזה מושגים אנחנו מדברים כאן, לא הרי מזרחיותו של דרעי כמזרחיותי שלי,או כמזרחיותם של מזרחים אחרים.ומכייוון שמזרחיותו של דרעי שונה תכלית השינוי ממזרחיותי,לפני שאלין ואתגולל עליו בעניין המאבק המזרחי כדאי קודם כל שאברר למה ועל מה ועל מי וממי אני תובעת לרתום עצמו למאבק ולהטות שכם,אולי המאבק המזרחי שלי הוא לא המאבק המזרחי שלו?,ומכייוון שאני יהודיה פורמאלית והוא יהודי דתי חרדי ברור שעמדות היציאה שלנו למאבק מזרחי שונות בתכלית.ואני אישה ופמיניסטית וגם זה מוסיף נדבך לנקודת המבט שלי על המאבק בעוד הוא בא מחשיבה שהיא פאטריארכאלית ביסודה, כל אלה בחלקם יש בהם כדי להעמיד אותנו כמזרחים משני צידי המיתרס של מאבקים חברתיים, ומאידך יש גם הרבה נקודות דמיון, גם הפמיניסטיות המזרחיות, וגם ש"ס היו לדוגמא נגד הפורנוגראפיה בכבלים, כל אחד בא מעמדת מוצא שונה למאבק,אז כך שבמקרים מסויימים אני יכולה למצוא אותי ואותו כבעלי ברית במאבקים מסויימים.זה לא שחור ולבן , זה מאוד מורכב, ועל כן לפני שבאים בתביעות בשם המאבק המזרחי לעניות דעתי הבלתי קובעת כדאי שכל מזרחיות תגדיר עצמה הייטב ואחר כך תתבע ממזרחי שהגדרת מזרחיותו שונה למה ואיך להרתם למאבק המזרחי.

  19. דוד

    כבר חמש מאות שנה שהיהדות הספרדית מנותקת מהתרבות הכללית, מוסלמית כנוצרית. החריגים היחידים מבין האשכנזים והספרדים גם יחד, היו האנוסים ששבו ליהדותם באמסטרדם, שעליהם כתבו גם יוסף קפלן וגם ירמיהו יובל.

    אחד הדברים המשעשעים פה באתר זה השכחה התרבותית ההיסטורית (והדוגמא הגרטוסקית לכך זה מוני יקים האנטי ציוני). אנשים לא מודעים לכך שעד המאה התשע עשרה והעשרים הייתה חפיפה כמעט מושלמת בין היהדות הספרדית לאשכנזית. חפיפה בהלכה, במנהגים, בדעות, בתאלוגיה הלוראינית ובמה לא. רק במאה השמנה עשרה החלו לצוץ מאפיינים מהפכניים ביהדות אשכנז שהפרידו אותה מהספרדים: תנועת החסידות במזרח אירופה וההשכלה במערב אירופה). מאפיינים שאותם ניתן לשייך בקלות לתהליך ההיסטורי של המדינה המודרנית. אולם כדאי לזכור שגם המע'רב עבר תהליך מודרניזציה עם הצרפתים וכאשר היהודים המרוקאים הגיעו לצרפת הם התחברו די בקלות ליהודים האשכנזים שם. מה שמצביע, לדעתי, על היסוד הסוציולוגי המשותף של יהודים בגלות.

    אנקדוטה היסטורית: זיגפריד ששון, המשורר האנגלי הידוע, היה צאצא למשפחה יהודית בגדדית שעשתה חיל במזרח תחת השלטון הבריטי (סבו היה הרב הראשי של בגדד- חכם ששון מורו ורבו של הרב עובדיה). עד כדי כך עשתה חיל שעברה לאנגליה והתבוללה שם לגמרי. עם הנישואין שלי לאשתי התברר לי מהסבא שלה, אשכנזי למהדרין עם כל החומרות, שדוד שלו הגיע להודו במהלך ההתפזרות של הפזורה האשכנזית לפני מלחמת העולם השניה והתחתן עם בת למשפחת ששון. כנראה נולד להם ילד שהתבולל.

    מה שקרה בארץ זה כבר סיפור שונה לגמרי, אבל בזה האתר כבר שקוע מעל לראשו.

  20. מישאל הנצרתי(עלית)

    דרעי הינו רדיקל מהפכן כפול שניים.
    פעם כחרד שהמדינה כריבון הינה לצנינים בעיניו כי מבחינתו ועבורו יש ריבון אחר=אלוהים.

    פעם שניה כמזרחי שהמדינה האשכנזית והמימסד האשכנזי והאשכנזים בכלל, רודפים אותו,לדבריו,לא כפושע אלא כמזרחי.

    מבחינה זו הרדיקליות המזרחית משותפת לאתר שבכאן ולדרעי אבל מנקודה מסוימת מתקיימת הפרדה מבחינת נקודת המוצא לרדיקליות ומטרת המהפכנות.

    ההבדל הוא בסוגיה מי יהיה הריבון.
    בעלי האתר וחלק מכותביהם ומגיביהם רוצים שמזרחים חילוניים ישתפו פעולה עם ריבון משותף להם ולערבים בעוד דרעי רוצה ריבון מזרחי הפועל בשם אלוהי היהודים.
    לא ברור יחסם לערבים.

  21. נדב פרץ

    בפעם הבאה שמזמינים אותך לדבר בטלוויזיה, תגידי לתחקירן 'כן, בטח, אני אדבר בדיוק על זה'.
    בשידור החי את כבר יכולה להגיד מה שבא לך.

  22. דוד

    אותה אישה שספרתי עליה באנקדוטה ההיסטורית, גם היא לא הגיעה להודו מעצמה, אלא בגלל שהוריה נטשו את בגדד והלכו לעשות כסף בפקס בריטניאה בהודו. כלומר גם היא חלק מפזורה, במקרה הזה הפזורה הספרדית (שעליה כתב ר' חיים סבתו לא מעט). בשני המקרים לא מדובר בסובייקט ואובייקט, אלא בשני סובייקטים שונים שהחליטו לבוא בברית נישואין אחת עם השני.

    התפיסה האוריינטליסטית תופסת את המערב כסובייקט ואת המזרח כאובייקט. הטעות של אדוארד סעיד, ששמו בלבד מעיד על השעטנז המודרני כמו ז'קלין כנהוב, הייתה שהוא תלה את הניצול רק בזה והפך את כל המציאות למציאות ספרותית. המציאות איננה רק ספרות ועוד לפני השאלה של סובייקט אובייקט ישנו גם המקום של מגלי הארצות, החיילים, הסוחרים והבירוקרטים שניהלו את המציאות הקולניאליסטית. אני בכוונה כותב מציאות כי לקולניאליזם היו פנים רבות, פנים של ניצול ופנים של שינוי. האימפריה הבריטית כמו האימפריה הרומית בישרה לא רק ניצול אלא גם חוק וסדר מתקדם. כפי שגליה הרומית בשרה קידמה לעומת גליה בתקופה הקדם רומית כך גם הודו המודרנית מבשרת קידמה לעומת הודו הקדם מודרנית. המוסדות הליברליים של פרלמנט, זכות הבחירה הכללית, זכויות הפרט שינו את השיח ההודי המסורתי ויצרו משהו חדש.

    היום אנחנו זוכרים את הקולניאליזם לרעה כפי שגם השיפוט ההיסטורי שלנו את רומא הוא כאימפריית עבדים מנצלת למרות שבמשך מאות שנים נתפשה האימפריה הרומית כהתגלמות הקידמה (מקיאבלי, הגל, גיבון ועוד). הראשונים שהחלו לנתץ את התדמית של האימפריה הרומית היו הנוצרים שטענו לעיקרון גבוה יותר מן הקיסר – המצפון. מרקס באידיאולוגיית העבדים האחרונה שלו, כפי שראה זאת ניטשה, ניתץ סופית את התדמית של האימפריה הרומית בתרבות המערב. בכך השלים מרקס את נקמתה של היהדות באימפריה הרומית המשעבדת.אירוע דומה קורה כיום לאימפריה הבריטית שבמאה התשע עשרה נתפשה כקידמה עצמה והיום נתפשת כמשעבדת ומנצלת.

  23. מוני יקים

    "כבר 500 שנה היהדות הספרדית מנותקת מהתרבות הכללית" על סמך מה קובע דוד אמירה גרוטסקית זו ?
    לפי איזו הגדרה תרבותית ולפי אילו עובדות ואם מנותקים מהתרבות הכללית שכלל איני מבין משמעות מושג אליטיסטי זה, אז מה הקשר בין ניתוק תמוה זה שכלל אינו מתיישב עם חשיבה היסטורית זו או אחרת לבין מה שקרה במפגש הציביליזציות בין הפזורה האשכנזית צאצאית הכוזרים לבין היהדות הספרדית. על איזו השכחה היסטורית תרבותית מדבר הכותב שרק לו פתרונים שהרי את שכתוב ההיסטוריה והכתבה מגמתית של השכחות לעומת הבלטות עשו
    בהצלחה רבה אחיו של דוד מנהיגי ההגמוניה האשכנזית, על איזו חפיפה כמעט מושלמת מדבר דוד
    ועל איזו מאפיינים מהפכניים שהסתיימו בהקמת מדינה מלאכותית קולוניאליסטית תוך הפקרה של 6 מליון אשכנזים מרביתם אנטי ציונים למוות בכורי ההיתוך המשחררים של היטלר.
    מה היה מהפכני בחסידות שהכניסה אלמנטים פאגניים כוזריים לדת היהודית עד להאלהותו של בן תמותה מלובביץ כמלך המשיח. טיפש אחד זורק אבן לנהר גם 70 חכמים לא ימצאו אותה , במקרה של דוד גם 700 חכמים לא ימצאו אותה.

  24. ראובן

    די נשבר לי. כל מי שלא מסכים איתך הוא גזען. כל מי שלא מגדיר את עצמו לפי הגזע שלו (וכאשכנזי אני אמור גם להתרפק על הגפילטע פיש המגעיל של אבות אבותי וגם להתאבד בקפיצה מעזריאלי כי הגנים שלי מכתימים אותי באליטיסטיות גזענית בלי שום יכולת בחירה שלי).

    תתבשלי במיץ של עצמך. תגדירי את עצמך לפי צבע עורך ותמשיכי להאשים אחרים שהם עושים זאת. תטהרי כל שרץ אם קוראים לו בוזגלו או מועלם או דרעי. תתבכייני שכל מה שלא השגת זה בגלל צבע עורך ולא, אולי, בגללך או סתם בגלל המזל הרע, שהוא סיבה לבעיות אצל אשכנזים בלבד, כידוע – אצל מזרחיים כמוך הכל, אבל הכל נובע מקיפוח.

    נשבר לי הזין מלנסות להוכיח שאני בעד אנשים בלי קשר לצבע עורם או כל אלמנט אחר ולהיות מואשם בצביעות כל עוד איני "מודה" שאני אשכנזי נאצי.
    תמשיכי ככה. לשמחתי יש מעטים כמוך. וטוב שכך, כי טוב לא יוצא מעמדות כאלו לאף אחד, אפילו לא למזרחיים שבפוסט הבא שלך את טורחת לומר כמה הם נעלים על האשכנזים.

  25. דן

    כדאי לדייק ולא להתלהם.ב-1917 גילו העותמנים את מחתרת ניל'י ולא בגלל הלשנה מפאיני'קית,וזאת מסיבה מאד פרוזאית-מפא'י הוקמה שנים רבות אח'כ.
    בנוסף,בשנות מלחמת העולם 1 היו בארץ מעט מאד אשכנזים אירופוצנטרים מפאיניקים שרצו לייצור כאן אדם יהודי חדש.
    מהמעט מהסוג הזה שהגיעו בכלל עד 1914, שבה פרצה המלחמה, נותרו בקושי 2000.חלק חזרו לחו'ל,חלק גורשו ע'י העותמנים,חלק מתו וחלק התאבדו.
    וכן,חלק התגייסו לבריגדה היהודית ששרתה בצבא הוד מלכותו מלך אנגליה.

    ניל'י הוקמה ע'י בני היישוב המושבתי,בעיקר זכרון יעקב.
    היו להם מתנגדים רבים,הן אישית בעיקר למשפחת אהרונסון שבמונחים שלכם היום היו אשכנזים מתנשאים שחצנים ומנוכרים,וכן,גם לאשכנזים אחרים.
    אבל אולי עיקר ההתנגדות היתה החשש מתגובת העותמנים אם פעילותם תתגלה.
    כבר אז ידעו כיצד פעלו העותמנים כנגד הארמנים.קודם אספו מהם את הנשק ואח'כ טבחו בהם.
    גם בארץ הם החלו באיסוף של הנשק שהיה בידי היהודים.
    חלק מאלה שידעו במושבות על ניל'י התנגדו לכן לפעילותה.בקישור הבא תוכלי לקרוא מעט על הנסיון לפענח רצח של תושבת זכרון ששמחה בפומבי כאשר חברי ניל'י נלכדו ועונו.

    הסיפור הרשמי שאינו לא נכון אבל מספק כנראה רק הסבר חלקי לשאלה כיצד נלכדה המחתרת הוא על יונת דואר,אחת משלוש, ששלחה שרה אהרונסון לבריטים במצרים שנחתה בחצר ביתו של איזה שליט עותמני שגר בקיסריה.
    דבר הדואר הבהיר לעותמנים שיש מחתרת אבל לא סיפק מידע על זהות חבריה.

    ככל הנראה ההלשנה היתה,אם היתה, מקרב מי מתושבי זכרון יעקב.
    ותושבים אלה בכל מקרה היו עוינים לאשכנזים המפאיניקים.

    ועכשיו לאופי מלשני או מלשנות בכלל,ראי הקישור הבא:

    http://yemenite.org/http/mamrim/02.pdf

    בגדול מובאת שם עדות של אחד מראשי הקהילה התימנית בעשור הראשון למאה ה-20, על יחסם האפל של הספרדים לתימנים,על נסיונותיהם של התימנים להקים כולל נפרד לעצמם ועל הלשנות שהלשינו הספרדים על התימנים בפני המשטרה העותמנית בנסיונם למנוע מהתימנים לפרוש מהכולל שהם ניהלו
    הכל מסתובב סביב כסף,כמובן אצל האשכנזים אבל גם אצל התימנים והספרדים.
    תוך כדי תירווי נחת מדברים שהכותב כותב על האשכנזים.
    מסמך היסטורי מעניין ומרתק.

  26. ג. אביבי

    מאיר בביוף שיתף אותנו במחשבותיו על כן/לא לקצר את תקופת הקלון לאריה דרעי. דרעי ללא ספק נרדף, במהלך 10 שנות חקירתו/משפטו, ע"י התקשורת הגזענית של מדינת ישראל, שלמעשה שפטה אותו וחרצה את גורלו ולא אפשרה, באווירה שיצרה, לשופטי דרעי לשפוט ולפסוק בראש צלול ובלתי תלוי. אפשר להסכים עם נימוקיו ואפשר להתנגד. אבל לחבורת הזבל (סליחה זמר) הגזענית יש פזמון מוכן. עצם אזכור רדיפתו של דרעי ע"י התקשורת הגזענית מוציא אותם, כמו את שאר עכברי הגזענות, משלוותם ומהחורים שלהם.
    כותב יואל קורנבלום: "ועוד משהו, בביוף, אם כבר אתה מדבר על גזענות, נראה לי שאתה גזען הרבה יותר גדול מאשר טומי לפיד היה…." – המסר ברור: מזרחי שמעז למחות על גזענות אשכנזית הוא הגזען, הוא הסכנה לשלום החברה, הוא האשם באמירות הגזעניות (שאשכנזים בכירים משמיעים), הוא השד העדתי ועל כן יש לסכור את פיו. בכך מנסה המגיב לתת לגיטימציה מוסרית לגזענות האשכנזית בתודעה של כל אלה מבין קוראי האתר שמנגנוני הבקרה/ביקורת שלהם לא מפותחים.
    ועוד חוזר הניגון, כותב לנו ראובן: "[לשירה, ג.א] תתבשלי במיץ של עצמך. תגדירי את עצמך לפי צבע עורך ותמשיכי להאשים אחרים שהם עושים זאת. תטהרי כל שרץ אם קוראים לו בוזגלו או מועלם או דרעי. תתבכייני שכל מה שלא השגת זה בגלל צבע עורך ולא, אולי, בגללך או סתם בגלל המזל הרע, שהוא סיבה לבעיות אצל אשכנזים בלבד, כידוע – אצל מזרחיים כמוך הכל, אבל הכל נובע מקיפוח…." – שוב תגובה אופיינית לגזעני ישראל שמאשימים בגזענות, כמתוך תגובה אינסטינקטיבית (אכן תגובה פבלובית) את מי שמעז להתנגד בקול לגזענות של דומיו למנטליות הגזענית. והרי ברור לו שהמזרחים רק מתבכיינים כל היום, מתבטלים, מוצצים דם, מקללים את האשכנזים וחולמים להשתלט על הונם ובתיהם.
    אם לא הספיקה ההסתה בנוסח "כל הצ'חצ'חים הולכים למופז" (בבחירות לקדימה) וכל מסע השיסוי התקשורתי הגזעני בעקבותיו, מוסיף לנו חבר נוסף בלהקת פזמוני הגזענות. כותב ירושלמי ממז"א: " 'אסון מהלך' לגבי הגבר-גבר. [מופז, ג.א.]." – זה ברור. דרעי, מופז, כל מנהיג מזרחי אחר שתזכירו – מעצם אזכורו – הקורבן האשכנזי הנאור מזדעזע כקורבן אונס או של פיגוע המוני.

  27. איריס חפץ

    יכול להיות שאתה מתכוון אלי?
    אם כן: איפה ראית שהכשרתי את דרעי בתגובה שלי בדיוק?
    צבע העור שלי בהיר ומעולם לא "קופחתי" בישראל. להיפך עם שם המשפחה שלי והידע שלי בשירי להקות צה"ל היה לי מיצוב נהדר: מסופחת לאליטה ולא חושבת שגפילטע פיש הוא מגעיל (לא אומרים איכס על אוכל). למה תדבר ככה?
    אם אתה רוצה לקפוץ מעזריאלי, זה נשמע נורא, אבל זו החלטה שלך בלבד ואם אתה רוצה עזרה וחי בישראל, עם הסיפור הזה יתנו לך עזרה (ואני לא כותבת את זה בציניות). הגנים שלך בטח לא מעניינים אותי ולא זכור לי שהתייחסתי לאיזה שהם גנים של מישהו בעולם כאן. עשיתי את זה פעם במסגרת מקצועי לשעבר ופרשתי בשיאי, מאז הגנטיקה ואני שמרנו בקושי על יחסי ידידות קרירים משהו.
    יכול להיות שנשבר לך מא' ועד ת', אבל באמת לא הצלחתי להבין למה דווקא אני הכתובת שלך ואיך אני יכולה לעזור לך בדיוק.

  28. ראובן

    "דרעי ללא ספק נרדף, במהלך 10 שנות חקירתו/משפטו, ע"י התקשורת הגזענית של מדינת ישראל, שלמעשה שפטה אותו וחרצה את גורלו ולא אפשרה, באווירה שיצרה, לשופטי דרעי לשפוט ולפסוק בראש צלול ובלתי תלוי. "

    – יש לך הוכחות?

    "עצם אזכור רדיפתו של דרעי ע"י התקשורת הגזענית מוציא אותם, כמו את שאר עכברי הגזענות, משלוותם ומהחורים שלהם."

    – "אזכור?". זה לא אזכור של עובדה. זו הוצאת דיבה. שמופנית לא רק כלפי התקשורת, אלי כלפי אישית, כלבן שבתוקף היותו לבן, לפי השקפות שנשמעות כאן, הוא גזען בהגדרה, בייחוד אם הוא מעיז להטיל דופי באדם מזרחי. כל דופי שיוטל במישהו מזרחי יהפוך אוטומטי לגזענות. אין רוצחים, גנבים ושודדים מזרחיים, כל אחד כזה מועלה אוטומטית למדרגת קרבן גזענות. גיב מי א ברייק.

    "המסר ברור: מזרחי שמעז למחות על גזענות אשכנזית הוא הגזען"

    – לא הבנת.המסר הוא שמזרחי שעושה הכללות על אשכנזים, שם מילים ודעות במוחם בגלל צבע עורם הוא גזען. וגם שמי שמלין על גזענות צריך להביא טיעונים קצת טובים יותר מ"אמרו משהו רע על מזרחי. זאת גזענות". לא כל דבר רע שנאמר על אדם מזרחי הוא גזענות, תתפלא.

    "ועוד חוזר הניגון, כותב לנו ראובן: …שוב תגובה אופיינית לגזעני ישראל שמאשימים בגזענות, כמתוך תגובה אינסטינקטיבית (אכן תגובה פבלובית) את מי שמעז להתנגד בקול לגזענות של דומיו למנטליות הגזענית. והרי ברור לו שהמזרחים רק מתבכיינים כל היום, מתבטלים, מוצצים דם, מקללים את האשכנזים וחולמים להשתלט על הונם ובתיהם."

    – לא. המזרחים ככלל אינם כאלו. אני לא עושה הכללות. אבל בביוף ואוחיון כאן כן. זו אמירה נגדם, ולא נגד כל המזרחים, ונשבר לי, כאמור להרגיש שאני חייב לומר משפטים כאלו ("זה לא נגד כל המזרחים") מתוקף הקלות הבלתי נסבלת והדוחה שלכם לתלות כל דבר שלילי שנאמר על אדם מזרחי בגזענות.

    "כותב ירושלמי ממז"א: " 'אסון מהלך' לגבי הגבר-גבר. [מופז, ג.א.]." – זה ברור. דרעי, מופז, כל מנהיג מזרחי אחר שתזכירו – מעצם אזכורו – הקורבן האשכנזי הנאור מזדעזע כקורבן אונס או של פיגוע המוני. "

    – שאול מופז הוא אכן אסון מהלך. מה לעשות שהוא גם מזרחי.אתה חושב שרודפים את הירשנזון בגלל שהוא אשכנזי? אז למה אתה חושב שרודפים את דרעי בגלל שהוא מזרחי? מאיפה לך האמירה ההזויה שכל מנהיג מזרחי מפחיד מישהו?

  29. רתם

    לוקחת את תשובתך לתשומת לבי וחומר לחמשבה

  30. יואל קורנבלום

    אל נא באפך ג. אביבי, לא ידעתי שבביוף הוא מזרחי. לפי השם חשבתי שהוא רוסי. אם הייתי יודע שהוא מזרחי לא הייתי קורא לו "גזען" כי ברור הוא שהמזרחים אינם גזענים. אם אתם לא מאמינים לי תשאלו את שירה אוחיון.

  31. איריס חפץ

    תודה על ההבהרה, אבל נדמה לי שגם שירה היא לא הכתובת שלך, ובעצם אף אחד לא, חוץ מעצמך.
    אתה מדבר על זה שנשבר לך להרגיש חייב ואשם אולי ולסייג את האמירות שלך: כלומר נמאס לך מהרגשות שלך עצמך. אז מה אתה רוצה ממישהו אחר, לא משנה מאיזו עדה?
    אתה הכי מזכיר לי את מרטין ולזר, הסופר הגרמני, שקיבל פרס לפני כמה שנים ונתן נאום ואמר שנמאס לו כבר מלדבר על אושוויץ ומספיק ודי.
    זו גישה נוצרית, שחושבת שאם עשית חטא, הלכת להתוודות אצל הכומר, אמרת חמישים פעם אבינו שבשמיים וזהו, הסיפור נגמר.
    אצל יהודים הסיפור אחר: חטאים שבין אדם לחברו, נשארים בתחום הזה. לא יעזור לך להתפלל עד מחרתיים ואין סליחה ומחילה, אלא מהקורבן עצמו בלי מתווכים של אלוהים.
    נמאס לך? יפה. אתה בדרך הנכונה. אתה מסייג את דבריך? גם טוב. אתה כנראה מרגיש אשם או שאתה לא מרגיש אשם בכלל אלא שהבון טון החברתי הוא כזה שאתה יודע שיהיה מי שיגיד לך שהאמירות שלך גזעניות אם לא תסייג אותן. זו בדיוק החשיבות של נורמות חברתיות: זה בסדר גמור אם גברים ירגישו לא נעים לפני שהם מעירים לנשים משהו סקסיסטי, וטוב מאוד שתרגיש לא נעים לדבר באופן גזעני, למשל. מה אתה רוצה מהאחרים? שישנו את הנורמות שלהם, כי אתה מרגיש לא נוח עם זה?
    אם אתה באמת רוצה הוכחות לאיך מערכות ממסדיות מפלות מזרחים, יש אינסוף מידע על זה: סטטסיטיקות ברורות, מתאמים וכל מה שהיה משכנע אותך בטח לו במקום מזרחים בישראל היה מדובר על יהודים באירופה.

  32. ג. אביבי

    " יש לך הוכחות [על רדיפת דרעי]?" –
    אני צריך לספק לך הוכחות? קרא תגובות של העיתונאי והמשפטן אמנון דנקנר, את חוות הדעת משפטית של פרופ' אמנון רובינשטיין ועוד רבים אחרים על משפטי דרעי. לך תקרא ותשכיל בטרם תיתמם.

    "זו הוצאת דיבה. שמופנית לא רק כלפי התקשורת, אלי כלפי אישית, כלבן שבתוקף היותו לבן, לפי השקפות שנשמעות כאן, הוא גזען בהגדרה?" –
    מאשימים אותך "כלבן שמהיותו לבן הוא גזען"? – אנא צטט בדיוק את הקטע / המשפט הזה. אלא אם כן אתה סבור שכל אשכנזי הוא אכן גזען ואז אין לך על מה להלין. "אין גנבים, רוצחים… מזרחים?" – הדעות אותן תקפת עסקו במזרחי אחד בפוליטיקה. האם היה כאן ניסיון לזכות כל פושעים/אנסים מזרחים? – אנא הצג את הקטע הזה.

    "לא הבנת.המסר הוא שמזרחי שעושה הכללות על אשכנזים, שם מילים ודעות במוחם בגלל צבע עורם הוא גזען. …. לא כל דבר רע שנאמר על אדם מזרחי הוא גזענות, תתפלא" –
    מי בדיוק שם כוונות ודעות במוחם של כל האשכנזים בגין צבע עורם? – אנא הצג את המשפטים האלה.

    "לא המזרחים ככלל אינם כאלה … אבל בביוף ואוחיון כן" –
    כלומר, לדעתך הם בניגוד לרוב המזרחים (שבלאו הכי התקשורת לא מתעניינת בדעתם) מגנים בגלוי את הגזענות הממסדית האשכנזית ולכן הם ראויים לכל עלילת דם שתחפוץ בה כנגדם. בכך אתה מאשר בדיוק את מה שאתה מנסה להכחיש.

    "אתה חושב שרודפים את הירשזון…":–
    האם הירשזון ששדד מיליונים רבים מכספי הציבור ומכספים למען ניצולי שואה נרדף ע"י התקשורת ולו כדי עשירית ממופז, שכל "חטאו" היה למחות על דברי הגזענות המחליאים שיצאו מחצרה של גב' לבני? או אלפית מדרעי שנחשד בזמנו בסכומים קטנים בהרבה? אותה תקשורת הגנה על אולמרט בקנאות גם כשהיא ידעה היטב על מעלליו ועל קשרי ההון-שלטון שלו. לא טענתי שרודפים את דרעי (או מזרחי אחר) כי הוא מזרחי, אלא כי הוא מנהיג מזרחי בעל פוטנציאל וכריזמה שיכול לקדם צבורים שלמים לכיוון השוויון. על כך הוא נרדף. אמירה הזויה? בדיוק כמו לטעון שהאנטישמיות באירופה היא המצאה הזויה.

    יש לך גם טיעונים רציניים לשם שינוי?

  33. ראובן

    אין לי שום רגשות אשם, כי לא עשיתי כלום.
    אל תעוותי את דברי ותשימי בפי וידוי וסליחה.
    לא עשיתי כלום. עדיין זה מעצבן אותי שיש חוצפנים שאומרים לי שכן עשיתי.

    גם אם תכניסי את אושוויץ לטיעונים שלך זה לא יהפוך אותם ללגיטימיים יותר. הנה בבירור:
    אני לא גזען ולא בן גזען, למרות שעורי לבן, רחמנא לצלן. גם לא-גזענים מתחלחלים כשקוראים להם כאלו, וכשמשייכים אותם לקולקטיב ("אשכנזים") שמעולם לא השתייכו אליו, מלבד בהגדרתם של אלו המחפשים ערוצים לפרוק את תסכוליהם.

  34. דוד

    כשאני אומר שכיחה תרבותית כוונתי לאנשים שמעולם לא פתחו סידור והתפללו בו, שמעולם לא למדו נחמני על הפרשה, שמעולם לא עיינו בתוספות או במחלוקת בעל המאור והמלחמות. אנשים שלא שמעו על ראשית חכמה לרבי אליהו וידאש ולא על סידור בית יעקב לר' יעקב עמדין, שלא קראו עגנון או את ממשיכו המודרני ר' חיים סבתו.

    זאת שכחה היסטורית תרבותית. והיא נכונה גם לציונים, וגם "לאנטי ציונים" .וכאשר אותה שכחה היסטורית מתקיימת לא יודעים מה היה יחס הקבלה לפילוסופיה, מה קרה לידיעת הערבית יהודית, מתי התנתקו היהודים מהסביבה הנוצרית שלהם ועוד. חיים במין ערפל היסטורי שכזה שבו הזיות ואנרכוניזמים מתחלפים, שבו עובדות מאבדות חשיבות ואנשים חיים בתוך מלל אחד ארוך. ובמקום מדע שמאיר את הדעת ומסלק דעות קדומות מקדשים את הדעות הקדומות ומכריזים עליהן "כמדעיות".

  35. מוני יקים

    דוד קובע באופן טוטליטרי מוחלט מה הם הקריטריונים לאי השכחת התרבות מי שמך ???
    תרבות היא מערכת יחסים בין אנושית ולא ידענות חקרנית בדברי הגות אלו או אחרים , פתיחת סידור או סגירתו.
    תרבות היא מתן זכויות שיוויוניות לידען וגם לבור ולא איזה קריטריון אליטיסטי של האזנה לווגנר וטינה לזוהר ארגוב. תרבות היא מתן זרימה חופשית לכל הדעות והזרמים ולא השלטה כוחנית של זרם מערבי ארופאי כביכול על כל מערכות הקשרים הבין אנושיים.

  36. איריס חפץ

    אם לא עשית כלום, אז למה נמאס לך. ממה נמאס לך?
    לא שמתי בפיך שום וידוי ושום סליחה. רק אתה יכול להחליט אם אתה מתוודה או סולח או כועס או אם נשבר לך משהו.
    כל מה שאני אומרת לך הוא שברגשות שלך רק אתה יכול לטפל ולא אף אחד אחר ולא מעניין מה צבע העור שלך לצורך הענין וגם לא משנה באילו רגשות מדובר.
    גם אם המזרחים כולם יחזיקו ידיים חזק וינסו לטפל ברגשות שלך, זה נידון לכשלון. קח אחריות עליהם וטפל בהם בעצמך. המזרחים יטפלו בשלהם ויסתדרו בלעדיך נראה לי.

  37. דוד

    כל אחד יכול לדבר על מה שהוא רוצה, אפילו מוני יכול לדבר על מה שהוא רוצה.

    אבל כמו שבנושאים מדעיים אנשים מעדיפים לשמוע אנשים שהתמחו באותם נושאים, ובעסקים לקנות מחברות שהוכיחו את עצמן, כך גם כאן אנשים רוצים לדעת שיש ידע מאחורי הדיון. קוראים לזה חלוקת עבודה, ואם כבר העלת פילוסופיה, אז אפלטון היה הראשון שתבע אותה. והרציונאל שעומד מאחורי הדרישה לחלוקת עבודה הוא תועלתני: יותר תפוקה למי שמתמחה בנושאים מסוימים ולכן יותר תועלת למין האנושי. זאת הטוטאליטריות של הידע.

    כיון שהידע מתפתח דרך ערעור על המוסכמות ודרישה לבחינה מחודשת של המציאות לאור תופעות נוספות ישנה חשיבות לדיון חופשי. כפי שאומר קרל פופר: אני לא יודע הרבה, ואתה לא יודע הרבה אבל ביחד אולי נצליח לגלות יותר. ולכן גם השיח המדעי דורש שיח חופשי. אבל כדי לחסוך זמן דורש השיח המדעי מהמשתתפים בו היכרות עם המודלים המרכזיים של אותו מדע ולימוד שיטתי של אותו שיח. בלי הלימוד השיטתי הזה הופך השיח המדעי לחסר ערך ותלוש באוויר. כיון שהרבה מהטענות בנויות על הוכחות וניסויים קודמים אם המשתתף לא יכיר את אותן הוכחות ואותם ניסויים יהיה קשה מאד להסביר לו למה הוא טועה או לבחון האם הוא באמת צודק.

    ידע, אם כן, הוא דרישה מקדימה לשיח פורה ויעיל. אם מוני יקים רוצה להעלות טענה או השערה היסטורית דורשים ממנו, גם להראות שהוא מכיר את הידע הקיים ואת המודלים המרכזיים בו, וגם שיראה את הסבירות של הטענות שלו בדרגת מובהקות מספקת. אמנם זה נראה לא שייך לעשות מבחנים סטטיסטיים באופן מסודר אבל ניתן אולי לבנות כמה משתני עזר לבחינת הטענה שלו.
    הכרה של הידע הקיים משמעה הכרה של הספרות התרבותית האשכנזית, מגמות דמוגרפיות של יהדות אשכנז ואיטליה, הכרה עם המודל המרכזי של המחקר הדתי המשווה את המתח בין מנהג להלכה ביהדות אשכנז למתח בין ההלכה הארץ ישראלית הקדומה להלכה הבבלית של תלמוד בבלי (אברהם גרוסמן, ישראל תא שמע, חיים סולובייצ'יק). בחינה של מקורות חוץ יהודיים לגבי פיזור היהודים ביבשת, וכן בחינה של כמות היהודים בממלכת כוזר עצמה. בלי ידע שכזה קשה להניח שיש לך טענה ביד.

  38. מוני יקים

    מרוב בעלי ידע כמוך הגענו למצב הקטסטרופלי בו נמצאת המדינה הכוזרית, יש ידע ויש מוטיבציה כל בעלי הידע המתנשאים שהמוטיבציה שלהם היא לשמר מבנה חברתי מדיני המבוסס על גזענות, אז מה הואילו חכמים בתקנתם ?
    נקים את מועצת חכמי הידע שיטחו זה בזה את הספרים עליהם מתבססת ידענותם ויתאחדו נגד העניים כשמדובר בשכרם.אתן לך דוגמא ידען מופלג שכמוך , בשנת 1982 לקחתי קורס על ההיסטוריה של ארץ ישראל שנתן פרופסור יוסף גורני ראש החוג באוניברסיטת ת'א. ביום הראשון היתה הרצאת הפתיחה שנתן הפרופסור הנכבד והוא ערך בה סקירה היסטורית על תולדות ההתיישבות האשכנזית מאמצע המאה ה 19 הרצאה שהייתי נותן לה את הכותרת מפא'יניקית לכשסיים ללא שאיש הפריע לו הוא שאל באדיבות אם יש מי שרוצה להביע דעה או לשאול שאלה כיד
    ידענותו האקדמית. הרמתי את ידי וקיבלתי רשות הדיבור . בשלוש דקות קצרות הצגתי ניתוח הסטורי מבוסס ששלל מן היסוד את הנאום הדמגוגי האשכנזוצנטרי שהציג הפרופסור המכובד, דבר שהו מבחינת מה שעשיתי הדבר הכי דמוקרטי והכי אקדמי שיכול להיות , שהרי לשם כך קיימת האקדמיה. לאחר שסיימתי את דברי והמתנתי יחד עם שאר הסטודנטים לתשובתו , נשתרר שקט הוא לא ענה התכופף לכאן ולכאן ובמשך כמה רגעים התעצם השקט אך גבעה 24 אינה עונה, לאחר כ 5 דקות נפתחה הדלת מאחור ושני אנשי בטחון נכנסו , הפרופסור המכובד הצביע עלי כמו בסלקציה של מנגלה והם קפצו עלי ומשכו אותי מן האולם.
    מה שאני רוצה לומר לך שההסתתרות מאחורי ידענות כדי להציג את מי שמולך כבור ועם הארץ היא טכסיס זול
    כדי להמנע מדיון אמיתי ולכפות דעה של "ידען" דמיקולו על מי שאינך מסכים עם דעותיו, מה גם שבדרכים טוטליטריות ופליליות אתה מונע מבר הפלוגתא את האפשרות לרכוש ידע ומידע. עצתי לך להתעופף מכאן לעולם בו יש רק בעלי ידע כמוך שקראו בדיוק את אותם פילוסופים פשיסטים כמוך ואז תטיחו ספרים זה בזה. ומה לך יורד אל עמק הבכא
    לאספסוף חסר ידע שמעולם לא פתח ספר ומעולם לא למד. שב לך במגדל השן הידעני ואל תתקרב אל עמך שנשארו בתחתית המדרגה חסרי ידע אבל חכמים פי אלף ממך.

  39. ראובן

    "אם לא עשית כלום, אז למה נמאס לך. ממה נמאס לך?"
    אם לא הבנת בפעם הראשונה, הנה שוב: מזה שאני מואשם בדברים חסרי-שחר וגזעניים.

    "כל מה שאני אומרת לך הוא שברגשות שלך רק אתה יכול לטפל ולא אף אחד אחר ולא מעניין מה צבע העור שלך לצורך הענין וגם לא משנה באילו רגשות מדובר."
    הפני אמירה זאת לעצמך ולכל המתבשמים בעלבונם האחרים.
    הבעיה אינה הרגשות שלי, אלא מה שגורם להם. ראי סעיף א לעיל.

    ההתנשאות שלך לא תורמת כלום (מלבד אולי להציב מראה מול פנייך)

  40. מוני יקים

    הפרענקים רק יודעים להמציא סיפורים. והאקדמיה הסטליניסטית האשכנזית פתוחה וליברלית כל עוד מי שהוא אינו חורג מהקו האשכנזו/ציוני ולי יש עדויות על כך.

  41. דוד

    לא רק הסיפורים של האשכנזיים אמיתיים. אבל כשם שאני מצווה בכבודו של מוני יקים, אני מצווה גם בכבודו של פרופ' יוסף גרוני. ולכן כל עוד לא שמעתי את הגירסא של יוסף גרוני, או התברר לי שהסיפור אמיתי מגורמים אחרים, אסור לי לקבל אותו כאמיתי כמו שאומרת הגמרא במשפט המפורסם "טוביה חטא וזיגוד לוקה":
    "כמו שטוביה חטא, ובא זיגוד והעיד עליו לפני רב פפא. ציווה רב פפא והילקו אותו. אמר: טוביה חטא וזיגוד לוקה?? ענה לו רב פפא: כן שהתורה אמרה (דברים יט) "לא יקום עד אחד באיש", ואתה לעצמך העדת" (פסחים דף קיג עמוד ב תרגום שלי).

    מה שנותר לי, זה רק לחשוש לכך שהסיפור אמיתי. לך כמובן שחווית את זה, ואדם נאמן אצל עצמו באיסורים, מותר לראותו כרשע על העוול שעשה לך, שהלבין פניך ואונה אותך. אבל גם כאן צריך להיזהר, שהרי יכול להיות, שפגעת ביכולתו ללמד, ומנעת ממנו כבר כמה פעמים להעביר שיעור בכיתה, ומותר למורה להוציא תלמיד שמפריע. אבל גם אז צריך שיזהר בכבוד התלמיד ולא יבזהו ולא ישפילהו. שהרי שנינו "ארבעים יכנו לא יוסיף" שאם הוסיף השמש של בית הדין אפילו מכה אחת הרי זה עבר בלאו. כלומר סמכותו של השמש מוגבלת למה שהתירה לו התורה וכל חריגה ממנה אסורה. ולכן אם הוא חרג ממה שהיה מותר לו מותר לך לשנאתו ולקרוא לו רשע.

    ובכל זאת כבר ציוותה התורה "לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך" וכבר שנה על זה הרמב"ם בהלכות דעות: "כשיחטא איש לאיש–לא ישטמנו וישתוק, כמו שנאמר ברשעים "ולא דיבר אבשלום עם אמנון, למרע ועד טוב: כי שנא אבשלום, את אמנון" (שמואל ב יג,כב); אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו, למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני: שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תישא עליו חטא" (ויקרא יט,יז). ואם חזר וביקש ממנו למחול לו, צריך שימחול; ולא יהא המוחל אכזרי, שנאמר "ויתפלל אברהם, אל האלוהים" (בראשית כ,יז)" (הלכות דעות פרק ו הלכה ז). ולכן מצווה עליך ללכת ליוסף גרוני, שעדיין בחזקת יהודי הוא, ולהודיע לו על הכעס שבליבך. ואם מבקש מחילה, למחול לו, ואם לא, מותר לך לשנאתו.

  42. מוני יקים

    מה ענין בקשת הסליחה והמחילה ? הוא ביקש סליחה והזמין כוס תה רק לאחר שבוע ובעקבות התפשטות השמועה עד
    לכך שכמה סטודנטים פנו אלי שאגיש נגדו תלונה פלילית בענין בעוון שימוש בענין הבטחוני כקריאת שווא.. לי זה גרם טראומה ופגע בבטחוני האישי . זה קרה אומנם לפני שנות דור אבל זה קורה גם כיום .
    דוד הידען כדרכו בקודש גם מפקפק באמיתות הספור כי איך פרענק יכול לספר ספור שהוא אמת הרי כולנו שקרנים ומרידי רמת האקדמיה מה לידע שלנו ולידענותו המופלגת. אבל האמת היא שדברים כאלו וחמורים יותר מתבצעים כיד גזענותם של מרבית האקדמאים האשכנזים שתפקידם הוא לשמור שהסטודנטים המזרחים לא יגלשו בחשיבתם מעבר למה שמתירה להם ההגמוניה הגזענית האשכנזית…לא סתם שונאים אשכנזים בעולם כולו.

  43. מוני יקים

    רמזת בתגובתך שכביכול עומדת לו זכות לפרופסור המכובד בטענה שכנראה הפרעתי לו ללמד הכיצד ?
    הרי כתבתי שחור על גבי מקלד שהארוע היה ביום הראשון לאותו קורס ובהרצאת הפתיחה , אז דבריך ורמזיך אינם לענין לפני שתקליד תגובה קרא בעיון את מה שכתב בר הפלוגתא שלך אחרת אתה יוצא מזלזל בכבודך אתה, ואיך נאמין אח'כ לדבריך המלומדים ולטענותיך הידעניות אם אתה תדיר נתפס ושרץ בידך באמירת דברי שקר והלבנת פנים בציבור .