קחו סיכון, המדינה תשלם

יוסי דהאן

האגדה מספרת שקפיטליסטים דוגלים בעקרון האחריות אישית, אדם צריך לשאת בתוצאות מעשיו. השוק הכלכלי מתגמל מאמץ, כישרון, יוזמה, יצירתיות ונכונות לקחת סיכונים לכן אלה המאכלסים את הקצה העליון של הסולם החברתי והכלכלי נמצאים שם כיוון שהם הפגינו את כל המידות הטובות הללו. לעומתם עובדים מן השורה המתקשים להתקיים בכבוד ועניים הנלחמים לשרוד יכולים להאשים רק את עצמם. לו רק הם היו מתבטלים פחות, מתאמצים יותר, יוזמים ונוטלים סיכונים, מצבם היה משתפר.

זה גם אחד הטעמים מדוע קפיטליסטים מתעבים את התערבות המדינה, בעיקר את זו של מדינת הרווחה. – "המדינה האומנת" הדואגת לאנשים מהעריסה עד לקבר ומטפחת לטענתם, תלותיות וטפילות על חשבונם של המוכשרים העמלים שמהם היא גוזלת את פירות מאמציהם באמצעות מיסוי. לכן מה שעומד במרכז חזונם של פוליטיקאים קפיטליסטים פנדמנדליסטים כרונלד ריגן, ג`ורג` בוש ובנימין נתניהו, הוא צמצום מעורבות המדינה ככל האפשר ומתן חירות מירבית לכוחות השוק לפעול את פעולתם. מכאן גם עוינותם הרבה לכל מנגנון של פיקוח או רגולציה על השוק הכלכלי. בעיניהם כל פיקוח או רגולציה הם בגדר התערבות של בירוקרטים פוליטיים בעלי אינטרסים צרים, היושבים בוושינגטון או בירושלים, המעוותים את פעולתו המבורכת של השוק הכלכלי.

אלן גרינספאן נגיד הבנק המרכזי האמריקאי, מעריץ מושבע של הסופרת איין ראנד, נביאת הדרוויניזם הקפיטליסטי החברתי, התנגד בכל שנות כהונתו לכל ניסיון רגולציה של השווקים הפיננסיים, אותם שווקים שבועתם מתפוצצת בימים אלה. כך גם מיודענו, נגיד בנק ישראל לשעבר, ואחד ממושאי ההערצה של התקשורת הכלכלית במחוזותינו, פרופ` יעקב פרנקל, שהרגיע לאחרונה את כולם כשהסביר " השווקים החזקים מעניקים לעולם הריאלי סוג של הגנה חדשה מפני מעידות במדיניות כלכלית, שהיו עולות לנו ביוקר רב בעבר. הם לוקחים את הסיכונים כסחורה, אורזים אותם, מוכרים וקונים, ובכך מנטרלים חלק מהשפעותיהם קצרות הטווח".  בהקשר של המומחה פרנקל, מן הראוי לציין עובדה נוספת, הוא משמש כסגן יושב ראש בתאגיד הביטוח הענק AIG, שקריסתו המוחלטת נמנעה בשל הלאמתו על ידי ממשלת ארצות הברית.

אולם גרדו כל קפיטליסט אדוק ומיד תגלו מעריץ מושבע של הלאמה כלכלית. בתי ההשקעות הענקיים הקורסים זה אחר זה בימים האחרונים, אותם מוסדות פיננסיים קפיטליסטיים טהורים שנאבקו נגד כל ניסיון ליצור מערכות של פיקוח ורגולציה של כללי מסחר רציונאליים הוגנים שיגנו על הצרכנים והציבור, רצים עתה לשנואת נפשם המדינה ומתחננים שתיחלץ אותם מתוצאות מעשיהם. הם אינם מתנגדים למדינת רווחה בתנאי שמדינת רווחה זו היא מדינת רווחה תאגידית. הם מבקשים שהציבור ישא בעלויות קריסת משחק פירמידה הפיננסי שהם ניהלו בשנים האחרונות, פירמידה שבסיסה תאוות בצע חמדנות והונאה. משחק שבין יתר תוצאותיו, מאות אלפי משפחות שנזרקו מבתיהם, היעלמות מיליארדים מכספי פנסיה של אזרחים תמימים וחיסול מאות אלפי מקומות תעסוקה. או אם לחזור לדימויו הציורי של פרופ` פרנקל, הם לקחו את הסיכונים ארזו אותם כסחורה מכרו, קנו והימרו ועתה לאחר שההימור לא הצליח הם תובעים מאיתנו לשלם את מחירי הפסדיהם בקזינו. במשחק הזה אין שום סיכוי שהם יפסידו, פלי הם מרוויחים עץ אנחנו מפסידים. קחו למשל את מר ריצ`ארד פולד, מנכ"ל בית ההשקעות להמן ברדרס שקרס השבוע, על הכשרון והמאמצים שהשקיע על מנת להוביל את בית ההשקעות לפשיטת רגל הוא זכה בשנת 2007 לבונוס של 35 מיליון דולר, או את מר סטן אוניל, המנכ"ל הפורש של בית ההשקעות מריל לינ`ץ שהיה אחראי למחיקת ערך של כ 25 מיליארד דולר משווי השוק של בית ההשקעות, על תרומתו זו הוא זכה במענק פרישה בסך 162 מיליון דולר.  כללי המשחק הזה קובעים שהשכר הוא שלהם והעונש הוא שלנו.

האם עתה לאחר ההתרסקות הגדולה ישתנו כללי המשחק? אם להסתמך על העבר ועל בחינה של הכוחות הפוליטיים והכלכליים הפועלים בזירה, נדמה שהתחזית אינה אופטימית. לאחר חילוץ בתי ההשקעות הכושלים הללו באמצעות הלאמה שמומנה במאות ביליוני דולרים מכספי משלמי המיסים, יחלוף זמן מה ובעלי ההון, התאגידים הכלכליים ובעלי בריתם בפוליטיקה יתקפו את המדינה על עריצותה ומעורבות היתר שלה ופגיעתם בחירויות הפרט וביעילות הכלכלית. הלחץ יוביל להפרטת הנכסים המולאמים במחירי מציאה לקומץ מקורבים ובעלי הון שיפעלו לזכות בהקלות בכללי הפיקוח והרגולציה לטובת כוחות השוק והצמיחה, עד להתרסקות הבאה. אולם קיימת גם אפשרות נוספת, אופטימית יותר, שעליה מצביע ווליאם גריידר, הפרשן הכלכלי של המגזין "The Nation", שמאחרי "ההרס היצירתי" הקפיטליסטי הזה, כפי שכינה זאת הכלכלן הנודע  ג`וזף שומפטר, מסתתר עתיד טוב יותר. הרס ופיזור ריכוז ההון אדיר שבידי מספר מצומצם של בעלי הון ותאגידים שהם תהליכים בריאים עבור חברה דמוקרטית, הפרכתה של חשיבה דתית חברתית וכלכלית ניאו ליברלית, ותקווה שמתוך ההריסות יתרחש שינוי אזרחי ופוליטי שיוביל ליצירת מציאות אחרת הוגנת יותר.

גרסה מעט קצרה יותר של המאמר פורסמה היום במוסף סוף שבוע של "מעריב".

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אחד

    פרופ' פרנקל היה גם יו"ר מריל לינץ', עוד חברת ענק יעילה, שרק "הודות" לרכישתה ע"י בנק אוף אמריקה נמנעה מהכרזה על פשיטת רגל, כמו ליהמן ברדרס. אה, אבל כמובן שהבעיה לא בשיטה או במנהלים מוכשרים כמו פרנקל. הפיתרון: 1. הורדת מיסים. 2. הורדת מיסים. 3. הורדת מיסים.
    מזל שנפל לי האסימון.

  2. Nan

    It is beyond infuriating for me to know that not only I, but my child and his children, will be paying for all those greedy capitalists who bought 6,000 square foot mansions and swam in rivers of Kristal champagne while I lived within my modest means and paid all my bills in full each month. In any case the entire American economy is a house of cards, built on billions in credit so generously extended by the Chinese, who have been propping up the US economy for years now so as to assure a market for their goods, both shoddy and not so shoddy..

  3. רונן

    הניתוח של יוסי נכון. אך יש לחדד את הנקודה. התאגידים בכלל והמוסדות הפיננסיים בפרט, אלו ששולטים בשווקי העולם ובגורל חיינו, מנסים ליצור שיטה שבה הם לא יכולים להפסיד. כי חשוב לזכור בימים אלו, כשהם כורעים ברך לפני "המדינה", כי זו לא אותה "מדינה" עליה חושב יוסי, קרי מדינת הרווחה והמדינה המסדירה. המדינה הזו כמעט נעלמה. המדינה החדשה היא פשוט עוד מכשיר קפיטליסטי למינוף השקעות פרטיות, המתערבת בשוק לא על מנת לרסן את השוק, אלא כדי להחיות אותו במצבי משבר. ומי מקבל את ההחלטות הללו ומייעץ לפוליטיקאים שמנהלים את ה"מדינה"? אותם כלכלנים הנעים בין המדינה לבין השוק באותה קלות שאנו חוצים במעבר חצייה. כשיתחילו (או יחזרו) לשאול לדעתם של סוציולוגים ולא של כלכלנים, נוכל לחשוב שאופק חדש מפציע…

  4. איציק

    שמלמדים בבתי הספר לכלכלה בנסיון כנראה להסתיר את האמת הפשוטה שאתה חושף במאמריך!

    ""במהלך העשור הבא, הפער בין ההכנסות ממסים והוצאות הממשלה יביאו את החוב האמריקני לכ-5.3 טריליון דולר, כך העריכו הכלכלנים בגולדמן זאקס ב-10 לספטמבר. עדכון התחזיות מגיע לאחר ההערכות קודמות לחוב לאומי של 3.6 טריליון דולר, תחזיות אלה ניתנו גם על ידי גולדמן זאקס"

    http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=184354

  5. דרור ניסן

    חוששני שכל ההערכות על כך שכביכול נפל דבר, שכללי המשחק מעתה ישתנו, שהקפיטליזם ילבש צורה חדשה ושאר משאלות לב על כלכלה עולמית חדשה – כל אלה יתבדו. בסה"כ צפויים לנו כמה שבועות של חשבון נפש כביכול, כמה מאמרי כפירה ב"פייננשל טיימס" ובבמות אחרות שבד"כ נושאות את בשורת השוק בגאון ותו לא.
    האמירה הרווחת שכבר נשמעת תהייה כמובן שאין תחליף לשיטה חרף כשליה ואין בילתם של השווקים.
    זה בסה"כ עניין של זמן (קצר), עד שהכל ישוב לסורו.

    שכר ועונש איננו עיקרון שחל על מנהלי בנקים, בתי ההשקעות וחברות הביטוח. אלה מוסיפים לגרוף סכומים דמיוניים גם אחריי פיאסקו ניהולי. יתירה מזאת, רבים מהם אף לא מאבדים את משרתם (ע"ע מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו או בכינויו החדש, צבי SIV ע"ש המכשיר הפיננסי שבו השקיע והשקיע את הבנק -אותו אג"ח אמריקאי מגובה משכנתאות שלא משולמות, מגובה נעליים בקיצור).
    את המוטו הקפיטליסטי בדבר נטילת סיכונים והצורך לתמרץ ולתגמל בגינם יש לקחת בערבון מאוד מוגבל בהקשר של צמרת ענף הפיננסיים: היכן הסיכון? הם הרי אינם מסכנים את כספם, אלא את כספנו. מכאן גם הבהילות להצילם.
    ובאשר לתיגמול: הרי שבבונוסים מחולקים גם בשנים שחונות. ורובם כאמור איננו הולך הביתה בעקבות כשלונות, ואם הולך, אז הרי ששב מייד לעמדה בכירה אחרת. עבור אוליגרכיית הניהול הפיננסית, "החטא ועונשו" זה בסה"כ ספר של דויסטויבסקי. יוצא איפוא שהפרקטיקה של הקפיטליזם הפוכה לחלוטין לקלישאות שבהן הוא משווק.

    אז מה יהיה? כנראה מה שהיה. הסוציאל-דמוקרטייה מפגינה מבוכה וחולשה ברוב מדינות אירופה – ערש הולדתה.
    השמאל כבר פחות ופחות במשחק, בעיקר בגלל שהפך בעצמו לימין חברתי. גם אם נראה ימים אחרים – זה כבר לא יהיה בימינו.

  6. יואל קורנבלום

    במקום המילה "מוכשרים" צריך לכתוב "מקושרים". זה נשמע דומה אבל אבל יש הבדל כמובן. המעניין הוא שאף אחד מאותם מקושרים מוכן להודות שהקשרים עזרו לו בקידום אלא הם טוענים כמובן שאילו הם ה"כישורים" שהביאו אותם לעושרם. אם יש בבל"ת גדול מזה הייתי באמת רוצה לשמוע. כל החיים למדנו והסבירו לנו בפרוטרוט שאם נלמד ונהיה טובים אז גם נתוגמל בהתאם. יש בעיה עם זה. ראשית לא הוסבר לנו אף פעם מה פירוש "בהתאם" ובנוסף הכל שקר מכיוון שרק הקשרים קובעים. זה בעצם מה שלמדו כל העשירים והמתעשרים למיניהם. הם תורמים כמה פרוטות לבחירתו של מישהו, או אפילו דוחפים אותו למשרה בכוח ואחר כך לאחר הבחירה יש להם אוזן קשבת בממשלה. כמובן שאם משהו לא טוב קורה לעשירים הנ"ל תמיד אפשר להזכיר לאותו נבחר שהם עזרו לו להבחר ועכשיו הגיע זמן פרעון. וכמובן הנבחר כנ"ל תמיד יענה בחיוב ולו מהסיבה הפשוטה שאותו תורם יכול תמיד לטעון שבעצם נתן שוחד וכן הלאה, רחמנא ליצלן, אתם מכירים את הסיפור. הדבר הזה נכון בעצם לכל דבר ככל שמקושרים טוב יותר החיים קלים יותר.

    האם הקריסה האחרונה הפתיעה משהו? אולי ההפתעה היא בתיזמון, אולי חשבנו שזה יבוא בעוד שנה אבל ברור היה שזה יבוא. כמה אויר אפשר כבר לדחוף לבלון? אבל ברור שקריסה תבוא וגם יתקנו את זה וילמדו לקח לזמן מה ואחר כך תבוא עוד קריסה וילמדו מזה עוד פעם וכן הלאה העולם ממשיך. האם יש פיתרון לזה? ממש לא ברור למרות התאוריות השונות והמשונות. שום דבר לא הצליח לאורך ימים, סוציאליזם, קומוניזם, קפיטליזם ניאו פה וניאו שם דבר לא עוזר לעניין. אולי זאת צורת חיים שצריך להתרגל אליה.

    מנקודה אחרת צריך לנתק את ההון מהשלטון והדבר הראשון שהייתי עושה זה ביטול כל התרומות למסע בחירות. אם המדינה רוצה בחירות דמוקראטיות אז שהמדינה תשלם על זה. אנחנו נשלם על זה דרך המיסים אבל לא ישירות למועמד.

  7. דרור ניסן

    עוד הערה אחת על אחריות ו"לקחים" המופקים מהמשבר:
    מתגובות המימשל האמריקני והבריטי, אנו למדים שנמצאו האשמים במפולות השווקים: לא המנהלים חלילה, לא אובדן מוחלט של יסודות הבנקאות הבסיסית והסולידית, לא תאוות הבצע, לא שיווקן האינסופי של חובות שכלל לא שולמו ולא
    מכירת אוויר במסווה של מכשירים פיננסים מובנים.
    האשמים התורנים הם "השורטיסטים". אז מיהם הארטיסטים הללו המכונים "שורטיסטים". אלה מוכרי המניות בחסר ועושי ה"שורט" על השווקים, כלומר אלה המהמרים על ירידות של מדדים ו/או חברות,מטבעות ומה לא. להבדיל מ"לונגיסטים" העושים "לונג", לאמור, מהמרים על עליות.

    אז למה ההתגוללות עתה על "השורטיסטים" היא אבסורדית ואף מדהימה? מכיון שבלי משים כנראה, חסידי השווקים קוראים כאן תיגר על עצם קיומם של שווקים פיננסיים ובורסות. כי מה זה בדיוק בורסה ללא שורטיסטים? הרי מי שקונה מניות מהמר שהן יעלו. מי שמוכר אותן, מהמר שירדו (או שזקוק לכסף). כל השוק הזה בנויי על קונים ומוכרים, עליות וירידות. מה העניין? בהימורים כמו בהימורים.

    אגב, באותו עניין: פוטין, עוד ענק כלכלה ודמוקרט גדול, מצא שיטה לעצור מפולות: הוא פשוט סגר את הבורסה לאחר יומיים של צלילות חדות.

    השורטיסטים שחגו מעל "בר סטרנס", "ליהמן ברדרס", ו-AIG , לא חוללו את המשבר ולא באמת הם שהפילו את המוסדות הללו. שורטיסטים לא מופיעים ולא יכולים להופיע בד"כ בשמיה של חברה בריאה, חייה, בועטת ומרוויחה. הם יאבדו את התחתונים. הם מופיעים אחרי משבר קריטי ומנסים להרוויח ממנו משהו. להאשימם זה כמו להאשים את הקברן בלכתו של המת. הרי לא הוא הרג אותו, הוא רק קבר אותו.

    אין ספק שהמבוכה גדולה והמרגליות שמפיקים חסידי השיטה הופכות פנטסטיות. השיטה המשטה כאמור לא תשתנה, אבל לפחות אפשר להשתעשע קצת. גם זה משהו.

  8. דרור ק

    לקומוניזם ולקפיטליזם יש דבר יסודי משותף – שניהם יפים בתאוריה. מבחינה מעשית אין לאף אחד מהם קיום. אף אחת מהשיטות האלה לא באמת התקיימה במקום כלשהו, אבל כל אחד מחפש לעצמו את התאוריה שתצדיק את מעשיו. וכי מה יגידו מנהלי התאגידים? "אנחנו תאבי בצע, וניקח את הכסף מכל מקור אפשרי, רק תעזבו אותנו במנוחה"? ג'ורג' אורוול כבר תיאר יפה מאוד איך הדברים האלה עובדים בספרו "חוות החיות". כל מה שצריך הוא לתרגם "אנימליזם" ל"קפיטליזם" (במקום ל"קומוניזם") ומקבלים תמונת ראי לא-רעה.

  9. שור

    לפי השיטה הקפיטליסטית אם אתה גורם לרווח אתה מרוויח ואם אתה גורם להפסד אתה מפסיד.

    זה לא מה שקורה בשוקי ההשקעות בארה"ב וגם בישראל –
    אם בית ההשקעות משיג תשואה חיובית הוא מקבל דמי ניהול גבוהים,
    אם בית ההשקעות משיג תשואה שלילית, הוא גם מקבל דמי ניהול גבוהים.
    אם מנהל התאגיד מצליח הוא זוכה לשכר גבוה מאוד,
    אם הוא נכשל ומפוטר, הוא מקבל "מצנח זהב" (לעיתים חבילת שכר של עשרות ואף מאות מיליוני דולר).

    הקשר בין הצלחה ולבין גמול הוא מעוות.
    זה לא קפיטליזם, זה מַסְחַרה.

    נקווה שחלק מהשינויים שיבואו בעקבות המפולת הנוכחית היא שבית השקעות שמשיג תשואה שלילית לא יקבל דמי ניהול.
    מנהל שנכשל בתפקידו לא רק שלא יקבל מצנח זהב, אלאל להיפך – יחזיר לחברה את רוב שכרו כי הוא נכשל וגרם הפסד לציבור החוסכים.

    אחד היתרונות של הקפיטליזם הוא יכולת ההתסתגלות שלו .
    ובעו ד שנה שנתיים שוב הכלכלה תשגשג בזכות השוק החופשי.

    וכבר די ברור שהראושנה שנקלעה למיתון היא הראשונ שתצא ממנו בגלל השוק החופשי (ארה"ב).

    שור

    .

  10. נתן.

    אין ספק שכישלונו של הקפיטליזים כפי שנחשף במלוא מערומיו וגם סוכם יפה במאמר ,גרם למיליוני אמריקאים לעלות על סירות ולנסות לברוח לקובה.

  11. ירדנה אלון

    אין זה סוד שאינני בקיאה בשפה כלכלית,ואינני מבינה בנושאי רגולציות ושאר ירקות, אני מתייחסת לחלקה הראשון של הרשימה של יוסי מפני שבתחנת הרדיו גל"צ בתכנית המסכמת את ארועי השבוע בכלכלה העולמית והן ביחס לישראל, דיברו בדיוק על זה והקשבתי לזה בקשב רב,תוך כדי האזנה אכן שאלתי את עצמי, למה אזרחים שנאלצים להתקיים על הבטחת הכנסה,או דמי אבטלה,או השלמת הכנסה נחשבים ל"פרזיטים" ו-טפילים" ו- "בטלנים" ושאר כינויים "מחמיאים" ונטל על קופת המדינה ומשלמי המיסים ועל כן יש לקצץ בקצבאותיהם על מנת שילמדו לקח ושילכו לעבוד, וישאו בתוצאות חוסר יכולתם להתרומם מעל רף העוני שמלכתחילה יועד להם ביד מכוונת וזדונית.ומי חייב להם בכלל משהו,
    וכאשר מהמרי הבורסה הן העולמית והן המקומית נופלים מייד באים לעזרתם ונפרצת קופת המדינה(במקרה זה ארה"ב אולם יש לשער שלוא היה המצב כאן דומה לשם זה מה שהיה קורה)ופתאום אין רף לתקציב המדינה וקופת האזרחים משלמי המיסים נפרצת ופתאום אין יותר "תקציב מדינה שאין לחרוג ממנו, ויקוב הדין את ההר".יש אמת אחת לעשירים ואמת אחרת לעניים?אם התשובה היא כן, אז תגידו לי בקול רם שאני אדע , ואדע גם איך להתייחס ואיך להתמודד.
    עניין שני- שוב אני חוזרת ומודה שהבנתי בענייני כלכלה היא מזערית,אולם בימים האחרונים אני שומעת הן את שר האוצר, והן פרשנים כלכליים (בעיקר בתכנית "שעה קלה על כלכלה)שאצלינו לא יכול לקרות מה שקרה בארה,ב ושיהיה בסדר, ולא אל תיכנסו לפאניקה(אני באופן אישי לא כל כך כי אין לי קופות גמל וקרנות פנסיה),אבל משום מה כל פעם כשפרשנים כלכליים ושרי אוצר ודוברי בנקים למינהם אומרים "לא להיכנס לפאניקה" ושיהיה בסדר" אני נזכרת במפולת של 82 שבה נעלמו כהרף עין מאות אלפי דולרים מהירושה שלי,כי מנהל הבנק (דיסקונט)אמר ש-"יהיה בסדר" ו-"אל תיכנסי לפאניקה" ומאז בכל פעם שאני שומעת "יהיה בסדר" ו- אל תיכנסי לפאניקה" למרות שכבר אין לי סיבות יותר להיכנס לפאניקה) אני בכל זאת נכנסת לפאניקה, וחוששת ששום דבר כבר לא יהיה בסדר.
    לכן אני מבקשת לשאול הן את כותב הרשימה והן את המגיבים כאן האם "יהיה בסדר" והאם אין מקום לדאגה? או שאולי זוהי עוד אחת מן הטקטיקות של זריית חול בעיני הציבור?

  12. שרון

    הרשויות הן כלי לשימושו של ההון, ותו לא. מטרתן היחידה היא לרסן את ההמונים ולרותמם (בשיטות של הטעיה, הפחדה והענשה) ולקדם את ההון (באמצעות חקיקה והחלטות מדינה). אותן טקטיקות של הסתרת נתונים והטעית הציבור ששימשו בעת היציאה למלחמת עיראק מופעלות גם עכשיו: האם באמת היתה מובילה קריסת AIG לנפילת השווקים בעולם? הטיעון הזה נשמע לי דומה לטיעון לפיו נפילת התאומים הוא עילה לפתיחת מלחמה בעיראק. האופן המפתיע והפתאומי של הקריסות מעלה שאלות מוצדקות כמו איפה היו הרגולטורים עד הנפילה? הייתכן שאף אחד לא ידע? החברה אינה חייבת לדווח לרשויות את הדוחות שלה ובמה היא מושקעת? איפה היתה הרשות לניירות ערך? הפיקוח על הביטוח?

    מכיוון שהמשבר הזה מתגלגל כבר שנה, נראה בלתי סביר שהרשויות לא ידעו במה מושקעות החברות השונות. אני נוטה לדעה שתכנית ההצלה הזו הוכנה מראש, וגם האופן המהיר שבו היא הוצאה לפועל תומך בכך.

    מעבר לכך, המשבר מחדד את הבעייתיות המובנית של תאגידי ענק, שבהם בעל המניות או הלקוח כלל אינו יודע עם מי הוא עושה עסקים. אנחנו מצפים שהרשויות יבדקו שהתאגיד אינו פועל בדרכים לא כשרות, אך הרשויות אינן מעוניינות או אינן מסוגלות לפקח. ההשוואה לדמוקרטיה בת זמננו היא במקומה: כולנו ערים לפער שלא ניתן לגישור בין מצעי בחירות לבין המדיניות בפועל. הן במערכת הכלכלית והן במערכת הפוליטית לא ניתן מקום לרצונו של הלקוח/אזרח, וזאת על אף שנחתמים איתו חוזים חוקיים. המסקנה לדעתי היא אחת: חזרה לפוליטיקה ולכלכלה מקומית: עשה עסקים רק עם מי שאתה מכיר, ברגע שחוליות השרשרת בינך לבין מקבל ההחלטות הן רבות מדי, דע שאתה מסתכן בכך שהוא לא מתעניין באינטרסים שלך. דע להגן על עצמך מבעוד מועד מפני הרגע שבו הוא יוכיח לך זאת.

  13. צבי

    לפי הנתונים המתפרסמים היום על תכונית החירום האמריקאית לפיה תשקיע המדינה שמונה מאות ביליון דולר כדי להציל את הכלכלה תהפוף ארה"ב לאחת המדינות הסוציאליסטיות ביתור בעולם (אם כמובן רק נשתמש רק בקנה המידה של בעלות המדינה על גופים כלכליים ואם נבחן את כיוון התנועה המתהפך–מן הפרטי אל הציבורי).

    מעבר לבדיחה (ומתוך חשש שמא שוב ימצא מי שיאמר שאנחנו אוכלים סוכריות). אני מסכים ולא מסכים עם דרור. נכון, מצד אחד כבר היו דברים כאלה ולא קרה כלום. כבר בשנות השמונים היה משבר כזה (שאפשר לראות אותו היום כמבשר של המשברים של עכשיו) ורייגן בכבודו ובעצמו התערב ועצר פעילות הבורסה למשך כמה ימים. אף לא נהיה סוציאליסט מזה הקאפיטליזם המשיך לדהור אחרי כם ביתר שאת. מצד שני לא היה שום משבר בהיקף כזה ולא היה שום התערבות בהיקף כזה מצד המדינה. מי ששם לב כמה קשה להקצות שלושה עשר מיליון דולר למלחמה בשחפת בברונקס לעומת הקלות בה זורקים בליון דולר בעיראק צריך עכשיו סוף להתחיל לחשוב. אולי. ואז ימצא דרור טועה. העובדה שדבר כזה קורה בשנת בחירות אולי גם היא יש בה משהו שיתן תקווה (אם כי שוב נראה שישו שוב חשוב יותר מן הכלכלה).

    עוד נקודה למחשבה: המשבר הזה הוא הראשון המתרחש כאשר חצי החוב הלאומי האמריקאי –שהוא חסר תקדים בהיקפו–משועבד לבנק צ'יינה, וחציו השני משועבד לבנק אוף ג'פאן. צריך להביא בחשבון שאולי יהיו לכך השלכות כיוון שמי שישלמו מחיר כבד על המשבר הם בסופו של דבר העובדים (צריך אולי לשוב לשיח הקומוניסטי הארכני בעברית ולומר "עמלים") באסיה שהניצול המחפיר שלהם הוא זה שאפשר את החגיגה האמריקאית.

    נקודה נוספת (שאולי נאמרה כבר). אולי כן יתחיל עידן חדש עכשיו. אבל לא סוציאליסטי יותר. בפעם האחרונה שהקאפיטליזסם נפל ככה על התחת בא במקומו פאשיזם.

     

  14. שתיים

    אם כל הציבור יוציא את כל חסכונותיו הגופים האלה יפלו, זו הסיבה של יהיה בסדר הכסף שלך בקרנות גמל וכדו' הוא הכסף שלהם. (זה דווקא יכול להיות נחמד כסוג של חרם צרכני להתחיל להחביא מזומנים מתחת לבלטות). כן יש להם אינטרס חזק שלא תוציאי את הכסף. יהיה בסדר מבחינתם שלא תהיה פניקה והכסף ישאר, כך הם יוכלו להשקיע שוב במניות חסרות כיסוי.

  15. דוד

    ממחבר המאמר שמצטט את שומפטר, ועד לאחרוני הכותבים התובעים צדק של השוק.
    ורק שור פתאום החליט להפוך עורו ולתמוך בהלאמות הממשלתיות.

    ועל זה נאמר:
    זה לא משנה מי אתה או מה דעותיך, משנה איזה צד אתה תופס בויכוח.

  16. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית בפורטל BSH

    לשור,

    יחצ"נים, או בעברית אנשי יחסי ציבור, נתפסים במקרים רבים כאנשים "לא אמינים".
    הם תופסים את עצמם כאלו שמטרתם להציג את הטוב במוצר שהם משווקים.
    זה כמו להציג "חצי אמת" שעליה נאמר שהיא גרועה משקר.
    ואתה עושה את אותה טעות יחצ"ן בסיסית…

    כשמוצר והשיטה שאתה משווק, נכשלים, פתאום לטעון רגע זה לא מה שאני שיווקתי זה קצת מגוכח.
    אם אתה באמת רוצה לקדם את השיטה הקפיטליסטית, או כל מוצר אחר,
    אתה צריך להיות מסוגל – מראש ולא לאחר מעשה כפי שנהגת עכשיו – להקפיד לציין:
    1. את היתרונות של המוצר (וזה הדבר היחיד שאתה ושאר היחצ"נים בכל תחום שהוא עושים).
    2. את החסרונות של המוצר.
    3. את הסיבה, מדוע למרות כל החסרונות, עדיף לבחור במוצר.
    4. לפעול מול היצרן, כדי שיתקן את החסרונות.

    אני מציע לך, מכאן ולהבא לתת דגש משמעותי לסעיפים 2-4. ולדאוג שניראה אותך עושה את זה…
    ככה אולי גם מעז יצא מתוק, ודברים בשיטה שאתה מנסה לשווק יתוקנו.

    דור

  17. שור

    לא הפכתי את עורי (-:
    מאז ומתמיד אני בעד גישה פרגמטית ורציונאלית ולא בעד דוגמות מכל כיוון שהוא.

    אם הפרטה זה טוב לאדם הפשוט, אז אחלה.
    אפ זה לא טוב, אז לא להפירט.

    וכך בכל נושא אחר.

    מה שמתרחש כעת בארה"ב שוב מעיד שאידיאולוגיות בכלכלה הם פאסה,
    גם אידיאולוגיה של מרקסיזם וגם אידיאולוגיה של תמיד ובכל מקרה שוק חופשי.
    כלכלה זה מדע פרמטי, לא אידיאולוגי.

    שור

  18. שור

    תקרא את תשובתי לדוד.

    אני לא מנסה לשווק מוצר או משהו אחר.
    סתם אומר את דעתי –
    לעיתים השוק נותן פתרון טוב (כמו בשוק האינרנט שאנו כותבים בו כעת),
    ולעיתים נדרשת מעורבות ממשלתית.
    הכול מנקודת ראות של מה טוב לאדם הפשוט, לא לבעל ההון, לא לקבוצת אינטרסים, אלא לאדם הפשוט.

    בשיטה המערבית-קפיטליסטית קיים פרגמטיזם לא דוגמטי , ולכן דור השיטה מצליחה.
    כאשר בראשית שנות ה-90 קרסו בנקים במדינות סקנדינביה,
    הן לא זנחו את השיטה הקפיטליסטית.
    להיפך.
    הן יצאו מחוזקות מהמשבר ורק שיכללו את השיטה הקפיטליסטית (שיש בה גם מעורבות ממשלתית וגם שוק חופשי).

    אני יודע דור שקשה לחשוב באופן מורכב (גם שוק וגם מעורבות של ממשלה),
    אבל תנסה לפעמים, זה רק יכול לעזור.

    ובעוד שנה-שנתיים שוב ישגשגו כלכלת המערב,
    ואז אני לא אומר שצדקתי, אני כבר אומר זאת כעת .

    שור

  19. דוד

    להיות פרגמטיסט כל אחד יכול, אפילו סילבן שלום יכול להיות פרגמטיסט. ומרבית הממשלה קיבלה את הצורך בקיצוצים ובהקטנת החוב הלאומי. תמיכה בנתניהו איננה אומרת פרגמטיזם, כי נתניהו לא טען שמסיבות פרגמטיות הוא עושה מה שעושה, אלא בגלל שזה מה שנכון וצודק. והסיבה שזה נכון וצודק כי מערכת התמחור של השוק מאפשרת התאמה מירבית בין ההעדפות והאפשרויות. אם כן תמיכה בנתניהו איננה אומרת פרגמטיזם אלא אידיאולוגיה.

    השוק אמור לאפשר התאמה מושלמת בין העדפות לאפשרויות דרך מערכת של מחירים, שהיא גם מערכת של סיגנלים ללקוחות. משבר כלכלי מעיד על בעיה בתמחור. העדפות מסוימות, למשל משכנתאות לטווח ארוך, נתפסו כבעלות ביקוש רב ולכן ייצרו מהן כמות גדולה. ואז הסתבר, שאין כל כך ביקוש, ולא מעט מפעלים לייצור משכנתאות החלו לפשוט את הרגל. החלטה לתמוך באותם מפעלים איננה שונה מהחלטה לתמוך בכל מפעל כושל אחר, כולל מפעלי טקסטיל מרובים עבודה. בפועל משמעה ניטרול היעילות של השוק.

    אם השוק היה מאוים על ידי קריסתה של AIG אז השוק היה צריך להתאחד ולהגן על עצמו. רק לפני מאה שנה מערכת הבנקאות באמריקה עשתה זאת בהנהגתו של בנק מורגן במשבר של 1907 (וכך קרה גם ב1973 וב1987). ארבעים הבנקים הגדולים בעולם היו יכולים להתאגד ולהשתלט על AIG. הם כמובן היו מחסלים את AIG אבל בשוק אין מקום לחברות כושלות. לאחר שהיו מפיקים את מרב הרווח מAIG היו פושטים את נבלתה ומוכרים אותה בשוק. אבל נוח יותר לשווקים הפיננסים שמשלם המיסים יעשה להם את העבודה.
    לכן קוראים לזה סוציאליזם לעשירים.

  20. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית בפורטל BSH

    שור,

    מה שאתה מכניס עכשיו – גוונים וגווני גוונים נמנעת אתה, ונמנעים כל האחרים שמטיפים לאותה אידאולוגיה מלציין.
    אני מניח שכמעט כולם יחתמו כאן על האיזון הסוציאל-דמוקרטי הסקנדינבי, אבל מה שאתם מטיפים לו – לא נמצא שם, גם אם אולי התכוונתם לזה.

  21. שור

    אני חושב שאתה טועה,
    ביסוד הקפיטליזם קיים פרגמטיזם שבמסגרתו יש מדי פעם התערבות ממשלתית בכדי להסדיר את השוק,
    כך בארה"ב כעת, כך בשנות השלושים של המאה הקודמת וכך גם אצל נתניהו.
    בפרמטיזם הכוונה היא שעושים צעדים על בסיס רציונלי ולא דתי.

    שור

  22. שור

    שום אידיאולוגיה ושום נעליים.
    כמו רבים אחרים אתה מערבב בין ערכים כמו שיוויון חברתי לבין כלים להשגת הערכים הללו.
    אנשים בעלי אידיאולוגיות בתחום החברתי חוטאים למציאות,
    שכן המציאות מורכבת – לעיתים השוק נותן פתרון טוב ולעיתים יש צורך ברגולציה הדוקה או אף בהתערבות ישירה.
    אצל האידיאולוגיים הכול ברור מראש, אין מקום למחקרים, אין מקום לחשיבה ביקרותית,
    על כל דבר יש תשובה ופתרון מיידי.

    תחשוב באופן עצמאי ותנסה להתנתק מאידיאולוגיה דור.
    מומלץ.

    שור

  23. RS

    "ביסוד הקפיטליזם קיים פרגמטיזם שבמסגרתו יש מדי פעם התערבות ממשלתית בכדי להסדיר את השוק"

    אז שור, לטעמך, הלאמה היא חלק מהשוק חופשי… נורא מדעי, לוגי וקוהרנטי. לי זה נשמע יותר כמו סתירות שניתן למצוא אצל כוהני דת. מה שהמממשל עשה זה התערבות? התערבות זה רגולציה. מה שהממשל עשה זו הלאמה! בעצם כל הבסיס של הטענה שלך זה מחסור בדבר קטן שנקרא אי-ודאות, ואז, מזל שיש ממשל של אליטות שילאים את מה שאפילו הרגולציה לא עזרה. דרך אגב – יש טענות מעולות שהרגולציה היתה טובה מאוד, ולא פלא – הרי מדובר באומה הקפיטליסטית ביותר וטבעי שהרגולציה אצלה תהיה טובה. ובכל זאת, היה צורך עז באיזו הלאמה בסכום זעום של טריליון דולר. המחזוריות שלטענתך בבסיס ה-ק' נראית לי יותר כמו ספירלה, כמו כזו של מקדח גדול שקודח באדמה עד שהוא מגיע לכליבת כדור הארץ, הורס אותה לגמר, ואז מבקש מפלט בכוכב אחר…

    ועוד משהו – פרופ' כהנמן ופרופ' טברסקי זוכי פרס נובל הוכיחו שהאדם בבסיסו לא מחפש למקסם רווחים. זו טענה שנמצאה לא נכונה בעליל. קרי, כל הטענות על תאוות בצע שגרמו למשבר הזה הן מוטעות מיסודן, כי כל ההנחה על האדם הרציונלי ממקסם הרווחים היא טענה שקרית. כל התוחלות על רווח באחוזים לאורך זמן טובות אוליי בנוסחאות מתמטיות אבל כנכנס הגורם האנושי הן שוות כקליפת שום. אם כבר כהנמן הוסיף ומצא כי האדם מסתפק במה שיש לו. ה-ק' גורם לאנשים להיכנס לדיסוננס עמוק בין הטבע שלהם ובין הטבע שאמור לכאורה להיות להם בכדי להניע את גלגלי השיטה, ואפשר לראות את התוצאות שלה: משבר אקלים אפוקליפטי, יותר יותר אנשים שמנושלים מבתיהם, יותר עניים מלפני 20 שנה בפרספקטיבה עולמית, מדינות העולם השלישי שהקשיבו לבנק העולמי – מצבן בכי רע. מעולם הקיום האנושי למרות רמת חיים גבוהה לא היה כה מעורער. האמרה שנאכל ונשתה כי מחר נמות אינה מתאימה ל-ק'. כאן צריך לומר: אכול ושתה כי מחר בטוח תמות. אז שכולם ילכו…

  24. שור

    כן, לפעמים בשוק קפיטליסטי מיסודו יש הלאמות לתקופת מה.
    זה קרב בעבר, זה קורה כעת וזה יקרה בעתיד.
    קצת מורכב, אני יודע,
    קצת קשה להבין את המורכבות של הקפיטליזם המערבי.
    תנסה.

    במדע הכלכלה לומדים שאדם ממקסם את התועלת שלו, לאו דווקא תועלת כספית.
    כאשר אדם חובב יין משקיע המון כסף ברכישת בקבוק יין טוב,
    הוא לא ממקסם רווח,
    אלא ממקסם תועלת אישית אחרת לאו דווקא כספית.
    כאשר מרצה למחשבים מלמד באקדמיה בשכר נמוך יותר מאשר עבודה בהייטק,
    הוא ממקסם תועלת אישית לאו דווקא כספית.

    כהנמן וטברסקי לא הוכיחו שאדם אינו רציונאלי והוא לא ממקסם תועלת.
    למד שוב.

    שור

  25. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    עשה לכולנו טובה וצא למד מה רשמת בעבר.
    מעניין שמעולם לא רשמת מילת ביקורת נגד חברות ההשקעות, חברות פרטיות, שכר בכירים, הפרטות, הורדות מיסים, יעילות השוק הפרטי, עובדים מנוצלים, תאוות בצע וכדומה…
    אותך בעיקר עניין עובדי חברת חשמל ואגד ה"שודדים" הנוראים ביקום ועוד כמה מסכנים החיים בקושי מקיצבה מסכנה.
    עכשיו בכלל מסתבר שאתה תמיד ביקורתי ומסתכל על שני הצדדים של המטבע…בחיאת שור תמיד היית השופר של כלכלת השוק החזירי, ערכיו ומעשיו.

  26. שור

    דבריך כלל וכל אינם נכונים,
    לא רק שיצאתי נגד בעלי הון שפוגעים בתחרותיות בשם תאוות בצע,
    אלא אף הבאתי בזמנו ציטוט של אדם סמית לגבי מה קורה כאשר בעלי הון מתחום מסויים נפגשים במסיבת תה (רמז – הפוך מתחרות)..

    אדם סמית,
    לא שור.

    ושוב אני טוען –
    שכר גבוה תמורת הצלחה זה קפיטליזם.
    אבל שכר גבוה (מאוד) תמורת כישלון זה לא קפיטליזם.
    וזה לצערנו מה שקורה כעת בשוקי ההון בארה"ב ובישראל.
    יכול מנהל קופת גמל לגרום לתשואה שלילית לאורך זמן ולהמשיך לקבל שכר ענק.
    אין מספיק תמריץ שלילי להפסדים ולכישלון.

    אבל כמובן אני מבין שדברים אלו הם מורכבים בעד אנשים עם אידיאולוגיות שאבד עליהן הכלח.
    שור

  27. RS

    מה לעשות שור, אתה מדסקס עם אדם שזהו סמינר המחקר של התואר הראשון שלו. מה שנקרא: "שיפוט וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות". אני יכול להראות לך מאמרים זוכי פרסים שמראים שאותה מערכת רציונלית שעומדת בבסיס הכלכלה לא מתממשת בכמעט 90% מהמקרים (כנראה היא מתממשת רק אצל כלכלנים). שאנשים בוחרים להסתפק במה שיש ודווקא אז הם הכי מרוצים, דווקא אז יש להם הכי הרבה ודאות. אבל למה שתלמד משהו על החברה האנושית והתרבות האנושית? הרי אין פה איזו נוסחא מתוחכמת שאתה מחבב, סתם אנשים. ועוד משהו, ישנה הרצאה מוקלטת של דניאל כנהמן באוניברסיטה העברית שבה הוא טוען שמעולם לא קרא ספר בכלכלה. ומעניין – הוא זכה בפרס נובל לכלכלה. הממ… כנראה שבשביל להבין בכלכלה אתה צריך להיות פסיכולוג חברתי (התחום של כהנמן וטברסקי). אבל אין בזה פרס נובל.

    אתה מדבר על מורכבות? איזה כלכלן בדיוק מדבר על מורכבות? הכל מאוד פשוט – היצע וביקוש. על מה אתה מדבר? על זה ביבי ודומיו בונים את כל הפילוסופיה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) שלהם: "יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו". זו ראיית העולם הפשטנית ביותר שיש. חברה זה דבר מורכב. תרבות זה דבר מורכב. מעניין למה ארה"ב מובילה בתעשיית הפורנו. מעניין למה היא מובילה בזנות. מעניין למה היא מובילה בסחר בבני אדם. מעניין למה היא מובילה בפשיעה וכמות הרוצחים הסדרתיים. אתה לעולם לא תוכל לראות את הקשרים הללו למרות שאני בטוח (אני רציני) שאתה מתודי ומדעי. אבל המסגרת שבה מתקיימת המתודיקה ומדע שלך היא מסגרת מנותקת, רדודה, פשטנית וצרה כעולמה של נמלה. אני מניח שמושג כמו "ניכור" לא יכול להגיד לך הרבה, הרי זה מושג חברתי. אבל אולי זה מושג שבסופו של דבר מפרק חברות ומפרק כלכלות.

    היכן הדמוקרטיה בשיא פריחתה? בסקנדינביה. אבל בטח אין לזה קשר שהם הקרובים ביותר לאידיאל הסוציאליסטי עלי אדמות. ברה"מ לא הייתה קרובה ולא נעליים. הבעת כדוגמא את השוק הפתוח של סקנדינביה, אבל לא טרחת לפרט באילו תחומים הוא פתוח, ובאילו הוא סגור. פתאום רואים שכל השירותים הציבוריים שניתן לעלות על הדעת קשורים בחבל הטבור למדינה ולאיגודים מקצועיים. אין ספק שיש שם שוק חופשי, אבל במקומות מאוד מאוד ספציפיים, שקשה להם לפגוע בדמוקרטיה ובמרקם החברתי.

  28. שור

    אני שמח לקרוא שעשית סמינר בנושא כל כך מעניין.

    לפי מדע הכלכלה אדם ממקסם את התועלת שלו, גם אם היא תועלתו אינה בהכרח כספית.

    העובדה שאני עונה לך כעת בשעה 23:12 לפוסט באתר ה"עוקץ" היא דוגמא למקסום התועלת שלי,
    ללא שום תמורה כספית (-:
    האם מדובר בהתנהגות רציונאלית של "שור" (או כל אדם אחר) , למרות שאני משקיע זמן בלענות לך ללא תמורה כספית ?
    בהחלט כן.
    לכן לסמינר שלך ובמסקנות כהנמן אין שום הפרכה של מדע הכלכלה כפי שהוא נלמד בעשרות השנים האחרונות.

    ועוד שאלה – מדוע אנשים מהמרים בלוטו למרות שהסיכוי לזכייה הוא אפסי ?
    הרי ברור שאין כאן התנהגות "רציונאלית" לפי הפרשנות שלך ?
    אתה באמת באמת חושב ברצינות שמדע הכלכלה לא השית ליבו לנושא כל כך מעניין ושגור ????
    בטח השיתה ליבה.

    הדמוקרטיה בשיא פריחתה בסקנדינביה כי הם מצאו את השילוב הנכון בין קפיטליזם תחרותי לבין רווחה ממשלתית.
    יש ללמוד מהם את הדברים הטובים, וגם שם מתקנים כעת דברים לא טובים.
    אין אוטופיות בשום מקום, רק בכתבי מרקס.

    מדברים כעת על משבר האשראי בארה"ב. על איגוח שנכשל.
    גם בשבדיה יש איגוח, גם בשבדיה יש שוק הון מפותח מאוד.
    למעשה, בשבדיה יש את הבורסה (הקפיטליסטית) השלישית בגודלה באירופה המונחי שווי שוק, למרות שיש מדינות הרבה יותר גדולות ממנה ביבשת.

    מדברים כעת על השקעות של חסכונות פנסיה בישראל בבורסה.
    מאשימים את נתניהו.
    אבל הלו רגע –
    בשבדיה רוב כספי הפנסיה מושקעים בחברות שנסחרות בבורסה.
    ולפי דר' עמי וטורי כאן באתר העוקץ גם כספי הביטוח הלאומי בשבדיה מושקעים בבורסה.
    כן כן, בשבדיה. ווהאוווו
    אפילו בארה"ב כספי הביטוח הלאומי לא מושקעים בבורסה אלא מופקדים בפיקדונות מיוחדים בממשל.

    ושוב RS,
    השווקים הם המפתח. כאשר הם מתפקדים אז זה אחלה לכולם.
    אם לא, יש צורך בהתערבות ממשלתית. כך בארה"ב כיום. כך בסקנדינביה בראשית שנות ה-90 כאשר בנקים כמעט התמוטטו והיה משבר כלכלי עמוק.
    ה שיטה הקפיטיסטית היא שיטה פרגמטית ומעשית, בלי הרבה בולשיט אידיאולוגי.

    זו שיטה עדיפה פי טריליון מהשיטה הקומוניסטית שהכול מיוצר ע"י הממששלה וכולם עניים מרודים (חוץ מפעילי המפלגה והמנהיגים).

    שור

  29. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אז הקפיטליזם שלך יותר אוטופי מהקומניזם.
    דרך אגב הקומונזים לא נוסה מעולם בחברה שהייתה בשלה לו, שעברה את השיטה הקפטלסטית, ארה"ב אולי תיהיה הראשונה.
    כי כידוע לך בשיטה הנוכחית שכר גבוה עבור כישלונות נפוץ ביותר, שיחות תה עם מנהיגים ובעלי הון נפוצה עד מאד וכמובן חוסר הזדמנויות הזועק לשמים מירושה ועד איזור מגורים המכריעים ברובם של המקרים את מצבו הכלכלי של האדם.
    מעניין ושוב אני חוזר על זה מדוע לא יצאת ברובו המוחלט של הזמן נגד כל אלו ומצאת לנכון רק לתקוף את ועדי העובדים והמסכנים ( אהה שכחתי רשמת ציטוט..)חחחחח

  30. שור

    השיטה הקפיטליסטית כפי שמיושמת במערב היא מאוד מעשית וסתגלנית,
    היא מאפשרת התקדמות טכנולוגית והשכלה שמביאים לשיפור ברמת החיים ומוביליות חברתית,
    בניגוד להתקדמות טכנולוגית והשכלה במדינות הקומוניסטיות שלא הביאו לשיפור ברמת החיים.
    חזרנו שוב לסיפורי סבתא שהקומוניזם אף פעם לא נוסה ??
    בעצם נכון – גם אף פעם לא הצליחו לייצר זהב מנחושת.
    שני הדברים האלה הם אוטופיסטיים באותה מידה.

    כן חזרתי וכתבתי שקפיטליזם רע מאוד לעיתים לקפיטליסטים בעלי הון שרוצים כמה שפחות תחרותיות,
    קראתי אתמול את ראשי הבנקים יוצאים נגד רפורמת בכר – כמובן הם נגד תחרות שמקטינה להם רווחים.
    וואלה הנה דווקא אתה בסירה אחת עם בעלי ההון של הבנקים פחחחח

    שור

  31. דוד

    ברגע שהמדינה מתערבת אז אין תחרות. אף אחד לא ישקיע בחברות אחרות כשפאני ופרדי בסביבה. פשוט לא שווה. ברגע שהמדינה מתערבת לטובת חברה כושלת אחת היא מערערת את מעמדה של חברה יעילה אחרת. כל החברות נמצאות על הסף וההבדל בין חברה טובה לחברה גרועה זה מי קורסת בזמן משבר כי אף אחד כבר לא קונה ממנה, ומי שורדת בגלל שאנשים ממשיכים לקנות ממנה וכך משמרים את תזרים המזומנים שלה (גם בזמן משבר אנשים צריכים לאכול, לדור, ולפרנס את המשפחה שלהם). ברגע שהממשלה מגינה על חברה כושלת היא מאפשרת לה להוריד מחירים בצורה לא מוצדקת וכך מפילה את החברה הטובה ביחד עם החברה הגרועה. תמיכה בהתערבות המדינה איננה שונה בשום רמה, לא ברמה של מפעלים כושלים ולא ברמה של חברות בורסאיות ענקיות. אם אתה רוצה יעילות של שוק אסור שהממשלה תהיה בפנים ואם אתה רוצה דריכה במקום אתה יכול לתת לממשלה לנהל את העניינים.

  32. שור

    לפעמים הממשלה מתערבת בכדי לדאוג להגברת התחרות,
    לפעמים הממשלה מתערבת כי תחרות מביאה לפגיעה באינטרס הציבורי הכולל (כמו במקרה בעיית המרעה המשותף),
    לפעמים הממשלה מתערבת כי תמריצים כלכליים מעוותים מביאים לשיווי משקל לא יעיל מבחינה כלכלית (כמו גמול למנהלי קרנות גם אם גרמו להפסד ענק ולקריסה של החברה שלהם),
    לפעמים (ברוב המקרים) השוק נותן תוצאה מייטבית ואין צורך בהתערבות של הממשלה (חוץ מהתערבות כללית כמו חוקי מס, סביבה, עבודה וכדומה).

    שוק האינטרנט הוא דוגמא ליכולת של עורכי ה"עוקץ" לייצר מוצר בתנאים של שוק חופשי כמעט לחלוטין.
    ראוי שכל אדם שכותב באתר העוקץ יודה לעצמו ולאל ששוק האינטרנט חופשי.

    שור