חשבתי לצטט מתוך הקודים האתיים של החברות שהולאמו על ידי הממשל, או שסתם פשטו את הרגל, אבל זה נראה לי פתאום לא מעניין. הרי תמיד אני טוען שהקודים האתיים הללו הם בלוף שכולם מספרים לכולם ולעצמם ואין בהם ממש משמעות כשהתרבות הניהולית והכלכלית היא של תאוות בצע אישית שנחשבת, בדרך כלל, למידה טובה על ידי מחזיקיי הדת הכלכלנית הנאו-ליבראלית.
לאור, או חושך, הבחירות האחרונות בקדימה והיתכנות של בחירות כלליות בעתיד הקרוב, ראוי להתייחס לעמדתם הכלכלית של ראשי המפלגות. אחד מהם המוחזק על ידי רבים לעילוי שאין שני לו, נתניהו, התראיין לפני כמה ימים וטען שיש לא תשובה למשבר, בעצם לכל משבר, והיא הורדת מיסים, ורפורמות כמובן, שתוביל לצמיחה ופריחה וכל הדברים הטובים האחרים. דרך אגב עכשיו פתאום מבינים רבים שמזל שהמערכת הפיננסית הישראלית לא הספיקה להגיע לרמת התחכום של המערכת האמריקאית, ומזל שהבנקים להשקעות כאן טרם הפנימו את תפקידם בכלכלה כמו שעשו החברות בארה"ב.
נתניהו מחזיק בעמדה שהורדת מס מתמדת היא שמביאה לפריחה כלכלית, הרעיון הוא שהורדת מס משמשת תמריץ למשקיעים להשקיע, ליזום, לקת סיכונים ובכך מקדמת את הכלכלה ואף מעלה את ההכנסות של המדינה ממיסים. כמו כן, כיון שהשוק הפרטי מנהל טוב יותר כל דבר הפניית כספים מן המדינה איליו יכולה לעשות רק טוב. השם של התפיסה הזו הוא כלכלה של צד ההיצע. על פניו נראה שהכל ברור אלא שמחקרים בנושא מצאו שאין לה בסיס אמפירי.
בימים האחרונים קראתי שני מאמרים שמתייחסים לגישה הזאת, שניהם פורסמו באתר שכדאי לעקוב אחריו בעיקר למי שמתעניין במדיניות כלכלית וחברתית בארה"ב. מאמר אחד מתייחס לשתי תפיסות תיאורטיות הקשורות להפחתת מס, האחת טוענת שהפחתת המיסים מעלה את ההכנסות של המדינה ממיסים, והשנייה שהפחתת מיסים מכריחה את הממשלה להקטין את עצמה, קרי, מורידה הכנסות ממיסים. כמובן ששתי תפיסות אלו סותרות אחת את השנייה. לטענת הכותב בבדיקה שערך הפחתת מיסים אינה מגדילה את ההכנסה ואף פוגעת בה, ושהקיצוץ בתקציבי הממשלה אינו מספיק בכדי למנוע את גירעונות הנובעים מקיצוצי המס. כך קרה בארה"ב בתקופתם של ריגן ובוש.
המאמר השני עוסק באותו נושא ובוחן מה קרה בתקופות הנשיאות של ריגן, קלינטון ובוש הנוכחי. בין השנים 1981-1993 שיעורי המס ירדו משמעותית, ב-1993 עלו שיעורי המס ומ-2001 ימי שלטונו של בוש השני ירום הודו שוב הורדו שיעורי המס בעיקר לחברות ולעשירים. מתברר שעל פי כל מדד כלכלי התקופה הטובה יותר הייתה בשנים בהם הועלה שיעור המס. למשל, השקעה בתקופה שלאחר העלאת המיסים הייתה גדולה יותר מאשר בשתי התקופות האחרות, השיעור השנתי בתקופות הורדת המיסים הייתה 2.7% מ-2001 , 2.8% בתקופה מ-1981, ו-10.2% מ-1993. הצמיחה מ-2001 הייתה בשיעור שנתי ממוצע של 2.5% , מ-1981 3.5%, ו-3.9% מ-1993. השכר החציוני הריאלי עלה מ-2001 ב-0.3%, 1981 ב-1.4, ועלה בשני אחוז מ-1993. כך גם לגבי השכר לשעה, הגידול בתעסוקה. כמו כן הגירעון התקציבי עלה פלאים בתקופת ריגן ובוש השני וירד בתקופת קלינטון.
צריך להיות ברור שכלכלת הוודו שננקטה בארה"ב לא בדיוק הועילה, ויחד עם התרבות הקלוקלת שהיא מקדמת לא רק שפוגעת בחברה, בשוויון, ומעלה את שיעור העניים אלא גם כתורה כלכלית היא מוטעית. והנה במקומותינו התפיסה הזו עדיין חיה וקיימת כאילו אין מחר, ומי שמחזיק בה נחשב, משום מה, לגאון כלכלי.
הדיבורים על הורדת מיסים בארה"ב מוגזמים, בלשון המעטה. המס שמשלם האמריקאי הממוצע, אם כוללים בו חשבונות ודמי שירותים ציבוריים שונים, עלה בצורה מדאיגה. זה לא כולל כמובן את ה-5% העליונים, אבל מה להם ולאמריקאי הממוצע.
דווקא פוסט אודות הקודים של החברות שהולאמו יכל להיות נחמד. הגיע הזמן לפוצץ את הבלון של "האתיקה העסקית" של הפירמות הגדולות.
"הרי תמיד אני טוען שהקודים האתיים הללו הם בלוף שכולם מספרים לכולם ולעצמם ואין בהם ממש משמעות כשהתרבות הניהולית והכלכלית היא של תאוות בצע אישית שנחשבת, בדרך כלל, למידה טובה על ידי מחזיקיי הדת הכלכלנית הנאו-ליבראלית."
ועל זה אמר ניטשה (ראיתי שהוא פופולרי כאן לאחרונה):
"מתחילה הטרגדיה, כך כתוב
בסיומו של ספר זה המפוקפק
ללא פקפוק, הישמרו לנפשותיכם.
מתבקש דבר-מה מרושע למהדרין:
מתחילה הפארודיה, אין ספק בכך."
פרידריך ניטשה, המדע העליז
ואני שואל – מה זה מקסום רווחים? מדובר באחוזים או בערכים מוחלטים? הרי הקפיטליזם תמיד מדבר במונחים של ערכים מוחלטים ולא יחסיים (ולכן הוא לא ממש עוסק באי-שוויון). אם מדובר במקסום רווחים מוחלט הרי שמדובר במקסום אינסופי, קרי, תאוות בצע. כעת, מי אמר הכי הרבה פעמים ביטויים מוסריים בשבוע האחרון? אותם קפיטליסטים מוסדיים, אותם אלה שהתחנכו על תורת הבצע. כנראה צריך להיות פילוסוף לוליין באופן יוצא דופן (אולי לוליינות קוואנטית) בשביל למקסם רווחים וגם לא להיות תאב בצע. כנראה לא סתם הימין הכלכלי הקיצוני האמריקאי פונה לאלוהיו שיציל אותו מעצמו. בסוף הכל מתחבר אם מתסכלים על זה., כלומר אם לוקחים בחשבון שהעולם התהפך.
ראה תגובות מפורטות שלי התומכות במה שכתבת,כאן:
http://www.notes.co.il/mati/46959.asp
אחד הארכיטקטים הראשיים של שיטת ה Supply-Side Theory ,מר David A. Stockman ,מסביר בפירוט איך השיטה עבדה.לטענתו, השיטה היתה סוס טרוייני מלכתחילה. סוס טרוייני שבא להסב כספים מתחתית הפירמידה וממרכזה אל הקצה העליון של הפירמידה .
יאמר לזכותו,לאחר שהוא ראה את הנזקים של השיטה הזו,הוא התפטר ממשל רייגן.
http://rationalrevolution.net/war/trickle_down.htm
"Trickle Down" economics was a "Trojan Horse"
http://www.theatlantic.com/politics/budget/stockman.htm
D E C E M B E R 1 9 8 1
The Education of David Stockman
"None of us really understands what's going on with all these numbers."
דומה להיום,לא? גם אז,ב 1981 ,לא הסתדרו כל כך עם המספרים המתוחכמים.
ראה תגובות מפורטות שלי התומכות במה שכתבת,כאן:
http://www.notes.co.il/mati/46959.asp
אחד הארכיטקטים הראשיים של שיטת ה Supply-Side Theory ,מר David A. Stockman ,מסביר בפירוט איך השיטה עבדה.לטענתו, השיטה היתה סוס טרוייני מלכתחילה. סוס טרוייני שבא להסב כספים מתחתית הפירמידה וממרכזה אל הקצה העליון של הפירמידה .
יאמר לזכותו,לאחר שהוא ראה את הנזקים של השיטה הזו,הוא התפטר ממשל רייגן.
http://rationalrevolution.net/war/trickle_down.htm
"Trickle Down" economics was a "Trojan Horse"
http://www.theatlantic.com/politics/budget/stockman.htm
D E C E M B E R 1 9 8 1
The Education of David Stockman
"None of us really understands what's going on with all these numbers."
דומה להיום,לא? גם אז,ב 1981 ,לא הסתדרו כל כך עם המספרים המתוחכמים.
גם "לא יודעים" וכמובן לא מיידעים שבשבדיה בה אחוז ההוצאה הציבורית בתל"ג ,שהוא הגבוה בעולם יש ,מדינת רווחה מפותחת ,מעמד בינוני משגשג,כמו גם איכות חיים מצויינת.מערכת הפנסייה מעולה ולא גרעונית נשענת על מיסוי גבוה מאד על ההכנסה.
הפחתות המיסים פה,שמעשירות את העשירים ,הם בבסיס תהליך שטני.אין מיסים-אין כסף ואז כדי לכסות הגירעון התקציבי מקצצים באכזריות ברווחה.החזון של "קלקלנינו" הוא הקיטוב החברתי נוסח אמריקה-הצפונית והדרומית..
הנסיון להלביש את הצדק החברתי בלבוש כלכלי (כלומר להגיד "צודק"="כלכלי") הוא משחק באש. ראשית, אנחנו נגררים למגרש של הכלכלנים ובמשחק-חוץ תמיד קשה יותר לנצח. שנית, ומה אם ה"צודק" איננו "כלכלי"? האם נוותר עליו?
צריך בהחלט למצוא את נקודות החפיפה בין "צודק" ל"כלכלי", ולהציגן בגאון (כמו בפוסט הזה), אבל חובה להזהר בשימוש בהן, ולהמנע מהצגת טיעונים כלכליים כבסיס לאמונתנו החברתית.
כן. סוציאליזם!
נכון הוא שבשנות שלטון מפא"י היו לא מעט סרחונות, אלא שבהשוואה למה שקרה במדינה מאז עלות הימים לשלטון לא היו אלה אלא נפיחות קלות.
מי שחי בארץ לפני הניצחון המשחית ב67 זוכר אל נכון את ה"הבדיחה" נפוצה אז על "האחרון שיוצא שיכבה את החשמל בנתב"ג".
ואף על פי כן, וחרף הקשיים העצומים בפניה עמדה המדינה למראשית היוולדה ולמרות השחיתויות שפשו בצמרת, אף כי הייתה זו ביסודה מדיניות כלכלית וחברתית סוציאליסטית (שומו שמיים!) היא התקדמה יפה והייתה בה הבטחה לעתיד.
מי שרצח וקבר את התיאוריה הסוציאליסטית וביחד עמה גם מאות אלפי ומיליוני אנשים, היה הרודן הארור יוזף דז'וגושוולי. ועל זאת שיתהפך בקברו אלף ביממה.
אין יודע מה עתידה לעשות ציפי לבני אם וכאשר תתיישב על הכסא הנכסף. אולם ברור עד מאוד,ו מדכא מאוד, שאם לא היא, אזי ביבי וברק הם שישלטו בנו.
אזי אוי לנו העניים והחולים ואבוי לנו הקשישים ועובדי הקבלנים.
מס וצמיחה.
הקשר בין שינוי (הפחתה או העלאה) של שיעורי המס לבין שיעור הצמיחה בוודאי קיים,
אבל הוא שונה לפי הנסיבות כמו גמישויות הביקוש, שיעורי המס הקיימים, הימצאות המשק על עקומת התמורה ועוד ועוד.
בישראל, באירלנד ובסקנדינביה הפחתת שיעורי המיסים בעשור האחרון הביאה לצמיחה (בעיקר דרך הגידול בפיריון העבודה),
בארה"ב הפחתת שיעורי המיסים בשנים האחרונות ע"י מימשל בוש הביאו להשלשת החוב הלאומי הציבורי (מכ-3 טריליון לכ-9 טריליון) ולחוסר איזון בשווקים שכעת מביא להתרסקות פיננסית.
בנוסף, הפחתת שיעורי המס בארה"ב (בעיקר על עשירים) הביאה לגידול ניכר בפער החברתי, אשר דווקא ירד בשנות ה-90 בהן היה עודף תקציבי במשך שנים ארוכות.
המסקנה היא שכל מקרה יש לבחון לגופו, ואין כאן תשובה ברורה.
שור
http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=mro20080921_08
גועל נפש