תושבים אומרים לא לטרנספר חברתי - תגובה של נחשל גאה

חררדו לייבנר

זיו תדהר כתב מאמר כנגד מה שהוא מגדיר כ"נחשלות מודל 2008".<StrippedTag/FONT>  למרות ביקורת רכה על חולדאי, התיזה המרכזית של המאמר ברורה: ההתנגדות למדיניות המתקדמת של העירייה נובעת מנחשלות פופוליסטית. האתר של רון חולדאי מיהר לאמץ את המאמר.<StrippedTag/FONT> בעיקרו, הוא משקף את תפיסתו של ראש עירית תל אביב-יפו. כדאי לכן לקרוא את המאמר של תדהר בעיון ולהגיב עליו. הנה כמה קטעים: <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

"בשנות השבעים היו אלה הפנתרים השחורים שהמיטו על עצמם ועל ילדיהם מסכנות ונחשלות כשהתעקשו להיאחז בפחונים מתפוררים בכפר שלם או בשכונת הארגזים ובכך מנעו ממשפחתם תנאי דיור נאותים, עבודה מכניסה וחינוך הולם. אלה הוצעו להם בשפע בנגב ובגליל שעמדו אז בשיא פריחתם. [….]

מאז זרמו הרבה מים בירקון. נחשלות מודל 2008 כבר מזמן לא מדוברת בח` וע`. אין לה מבטא, היא נחשלות אקדמאית, בוגרת "בצלאל" ובית הספר למשפטים של אוניברסיטת ת"א, [….] יש בת"א יותר מדי אנשים צעירים שיעדיפו להפגין על גובה שכר הדירה במקום לקבל עליהם אחריות ולעשות משהו מכונן באמת למען עצמם, לברוא מציאות חדשה בדומה למה שעשו ראשוני העיר העברית הראשונה<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>.
<StrippedTag/FONT>
שכונת שפירא, שכונת עזרא, יפו ד` ונווה שאנן משוועות לדם חדש. אם יתיישבו שם מחר אלפי צעירים הם יביאו איתם בתי קפה וגלריות. יהיו שם גם בתי ספר טובים וכמובן, איך לא, מקומות בילוי לגייז. [….] עוד לא שמענו אף מועמד לראשות העיר המנגח את חולדאי-אהוב-העשירים, שבישר על החלטתו לעקור ללב נווה שאנן או שכונת שפירא – קל יותר לעודד בפופוליזם זול נחשלות לשמה."<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

אני אחד מאותם נחשלים ללא ח` וע`. נחשל כי חשוב לי האופי של השכונה בה אני גר זה 17 שנה, חשובה לי ההיסטוריה הקודמת שלה ושל הגרים בה, חשוב לי הניסיון שלהם להמשיך לחיות במקום ולמצוא פתרונות דיור קרובים גם לבניהם. אם נחשלות היא טיפוח הזהות המקומית, תחושת השייכות ורצון התושבים לשלוט בגורל שכונתם – אזי אני נחשל גאה.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

אנשים שחשים שייכות למקום ורוצים לראות את עצמם ואת בניהם חיים בו הם בהכרח תושבים אכפתיים, הם אזרחים ולא סתם לקוחות פסיביים של הרשות המקומית. מטבעם הם דעתנים ותובענים. זה בדיוק סוג התושבים שחולדאי לא רוצה. הוא מעדיף תושבים ניידים, לקוחות מתחלפים, שיהיו מוכנים לעקור ממקום למקום בהתאם לתנודות השוק. המדיניות העירונית מעודדת טרנספר חברתי-כלכלי. תדהר מבקש להזרים לנו "דם חדש", ומצפה שעניים בינינו יעברו לגור במקומות אחרים. במה הדם שלנו לא טוב? תדהר מתקשה להסתיר את ההתנשאות המעמדית והגזענית שלו. יש לו גרסה היסטורית מוזרה ומלאת המצאות, מדומיינת ומלאת סטריאוטיפים. על כך הגיב היטב אהרון מדואל, מזכיר וועד כפר שלם ומראשי רשימת עיר לכולנו:<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

"חשוב להביא לידיעתו של תדהר, המגלה בורות היסטורית מדהימה, כי החלוצים הראשונים מחוץ ליפו היו אנשי כרם התימנים ונווה צדק, שכונה אותה מתאר תדהר כפוחלץ. העיוות ההיסטורי לגבי מייסדיה האמיתיים של תל אביב, ועוד חלקים בישראל, ברור וידוע. מה שפחות ידוע הוא כי תושבי כפר שלם התיישבו בבתי מידות אותם נטשו הערבים עם פתיחת מלחמת השחרור. תושבי הכפר הורכבו ברובם מבני העלייה התימנית, וחלקם כפליטים מאזור כרם התימנים ונווה צדק שסבלו מהפגזות יפו הערבית. לפחונים אותם מתאר תדהר אין כל אחיזה במציאות, אולי במציאות המדומה שהוא מנסה להבנות. בורות היסטורית זו ממשיכה בטענתו המופרכת כי הפנתרים השחורים פעלו בדרום ת"א בשנות השבעים.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

לגבי תאריך ההתיישבות נציין כי קיבוץ געש לדוגמה עלה בשנת 54 על אדמתו. הפער בין הישובים נעוץ בהשקעות הממסד שבכפר שלם נשקו לאפס מוחלט. החל מאמצע שנות החמישים, עת הסר החשש מחזרת הפליטים, נמנעה מתושבי כפר-שלם זכות הרכישה וחל איסור מוחלט על תוספת בנייה או שיפוץ כל שהוא. המאבקים אותם מתאר תדהר בשנות השבעים היו מאבקים מקומיים  <StrippedTag/FONT>נגד הקיפוח העירוני והממסדי שהגיעו לשיא בהריגתו של שמעון יהושע, איש קבע משוחרר בן המקום שחטאו היה בניית חדר בחצר משפחתו. כאשר התברר הערך הספקולנטי והיזמי הטמון באדמות כפר שלם היו התושבים לצנינים בעיני עיריית ת"א ובראשם חולדאי.<StrippedTag/FONT>" <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

מעבר לכך, מדהימה הגישה הבסיסית לפיה במקום לראות בתופעת הפנתרים בשנות ה- 70 ביטוי של מחאה כנגד ממסד שנחשל את האוכלוסייה המזרחית, תדהר מאשים את עצם המחאה בנחשלות. המאמר טעון בגזענות וחסר היה מעט מאוד כדי לומר שהנחשלות טמונה בגנים (או בדם) של אנשים המדברים בח` וע` ושמאז ועד היום וירוס הנחשלות התפשט ודבק באחרים.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

ובכן, אנחנו לא רוצים "דם חדש". תושבי שכונות הדרום, אלה שעדיין מדברים בח` וע`, אלה שלא ואלה שמדברים במבטא רוסי, או שפת מהגרים אחרת, סבורים שאנחנו מסוגלים להתקדם בעצמנו. אנו שמחים לקבל אנשים חדשים המצטרפים לשכונות שלנו, בתנאי שמגדילים את התשתיות הדרושות לאיכות החיים שלנו. אבל, אנחנו די טובים בעיני עצמנו ולא חושבים שהפתרון לבעיותינו יבוא מ"אוכלוסיות חזקות". כל מה שאנחנו מבקשים הוא לשלוט בגורלנו, בתכנון, בנייה, חינוך, תחבורה, תרבות. אל תדחפו את המעמד הבינוני אלינו כדי "לקדם" את השכונה על חשבון העניים שבינינו. תנו לנו להחליט מה אנחנו רוצים לשנות ומה אנחנו רוצים להשאיר כפי שהוא. אל תספרו לנו ששיפור בחינוך ובתרבות תלוי בשינוי דמוגרפי – כי לא נסכים לגישה הגזענית הזאת ולא נסכים שידחקו אותנו מפה. הניסיון להביא לכאן את המעמד הבינוני הצעיר הוא גם חלק מדחיקתם של אותם צעירים ממרכז העיר לטובת דירות נופש ומגדלי יוקרה. הצרכים של אותם צעירים זכאים לעדיפות תכנונית על פני בנייני הרפאים חצי ריקים של המאיון העליון ושל תיירים מחו"ל.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

שכונות נווה שאנן ושפירא, לדוגמא, זקוקות למדיניות שתעקור מהן את מפגעי התחנה המרכזית, את מאורות הסמים והזנות. מי מנחשל את תושבי נווה שאנן ושפירא? מי שמוחים נגד מדיניות העירייה ההופכת אותן לפחי אשפה אליהן מנקזים את בעיות העיר? אם העירייה תטפל כראוי בבעיות שהיא ורשויות אחרות מפנות לשם – המקום יהיה הרבה יותר טוב והרבה פחות "נחשל". אז, סביר להניח שיזרמו אליו צעירים שוכרי דירות בני המעמד הבינוני. אבל, האם בשביל זה צריך קודם להביא לטרנספר של האוכלוסייה הותיקה והענייה? האם צריך קודם להפוך את חייהם של התושבים לגיהינום? או שמא, המדיניות המכוונת היא להקשות עליהם כדי להקל על הספסרים והיזמים?  <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

אנחנו, הנחשלים בעלי המבטאים השונים, רוצים עיר של תושבים, של אזרחים מעורבים במקומות מגוריהם – לא עיר של מתיישבים או של לקוחות ניידים. אנחנו לוקחים את גורלנו בידנו וזה מרעיד את כיסאו של חולדאי.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

* הכותב הוא תושב אחת השכונות בדרום מזרח העיר זה 17 שנה. למען גילוי נאות, הכותב פעיל פוליטי וחברתי המעורב כיום בתנועת עיר לכולנו.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוסף

    מחזק ומוסיף…את תחלואי התחנה הישנה יש לתקן מתוך הצורך לשפר את מצבם של אילו שהתנקזו לשם ,מחוסר ברירה אני מניח,הנרקומנים,הזונות וסרסוריהן וההזנחה בכללותה.
    14 שנים שאני שם ואנשים לא יגיעו לגור שם בהמוניהם כל עוד המצב הוא כזה.
    דווקא המיקום מעולה,הנגישות נהדרת,לא רועש במיוחד רק בבקשה , עריית תל אביב…קצת השקעה במקום ומשטרת ישראל בחייאת…כמה אפשר לעצום עין אל מול פריעת החוק הגלויה כאן בשכונה…סמים וזנות שזה פשוט מחריד.

  2. הצופה לבית ישראל

    שכותב נגד נחשלים עלק. אם הוא כותב "המיתו אסון", אז תשאירו את זה כך, ואל תתקנו, שנבין אם איזה אינטלקוטאל אנו עוסקים כאן.

  3. חזי מחלב

    מי זה הזבל הזה זיו תדהר, מאיפה הוא צץ, מה הרקע שלו, מנין הוא ספג את הגזענות הממאירה שלו "להזרים דם חדש", גזענות ביולוגית ממש. איכס ,פיכס, בררר, בא לי להקיא ממש.

  4. שולה קשת

    אבל ממש נמאס לי לשמוע על הצעירים שיבואו ל"גאול" אותנו תושבות/י השכונות בדרום תל אביב. הצעירים מהמעמד הבינוני שיביאו איתם כדברי זיו תדהר גלריות ובתי קפה. אני כתושבת ופעילה בשכונת נוה שאנן בה נולדתי זוכרת את השכונה בימיה היפים בזמן שהשכונה היתה בית לאוכלוסיה המתגוררת בה, בית נעים, יפה ושקט, לפני ששתי תחנות מרכזיות באו והפכו את השכונה לבלתי ראויה למגורים, למוקד של סחר בנשים וסחר בסמים. אנחנו לא צריכות שיביאו לנו את הצעירים או בעלי ממון שיטאטאו אותנו מהבית שלנו, אנו זקוקות למדיניות אחרת שרואה מול עיניה את תושבות/י השכונה וטובתן/ם, מדיניות ששמה בראש מעייניה את סגירת התחנה המרכזית החדשה שהיא הגדולה בעולם שממיתה א/נשים ללא הרף. תחנה שדרדרה לא רק את מצב שכונת נוה שאנן אלא שאת השפעותיה ההרסניות אנו רואות בכל שכונות דרום תל אביב ויפו. מדיניות שתשקיע משאבים שוויוניים לדרום תל אביב ויפו כמו לצפון תל אביב כך שנוכל ללכת למוזיאון, תאטרון ולהיכל רב תרבותי ברחוב לוינסקי, ברחוב מסילת ישרים או ברחוב יפת ולא רק בשדרות שאול המלך ודומיו. אותו זיו הצעיר והגזען עדיף שישטוף את קולמוסו לפני שהוא יכתוב מילה או חצי מילה על נושאים שהוא אינו מבין בהם דבר וחצי דבר.

  5. שולה קשת

    מה שזיו מציע לנו תושבות/י הדרום, יפו ובכלל לפנתרות/ים השחורות/ים לדורותיהן/ם זה טרנספר מרצון. עזבו את הפחונים ואת השכונות הלא ראויות ועברו למקומות אחרים. אנחנו, מה לעשות, כמו הפלשתינים, קשורים לבתים שלנו. אז מגיע השלב של הגירוש, הריסת הבתים, הפיכתם למוקדי רעש וזיהום אויר, לפנות את השטח לקראת הכיבוש. אם לא ברצון יעשו לנו את זה בכוח.

  6. יונתן שחם

    למען הגילוי הנאות: המגיב חבר בתנועת "עיר לכולנו".

    אפשר למנות את אוסף הטיעונים הדמגוגים בהם משתמש זיו כלפי אלה המבקרים את המדיניות והמצב הנוכחיים בקלות רבה:

    ראשית, האשמת המבקרים ב"חוסר אותנטיות". זיו מאשים את המבקרים בכך שהם מטיחים את הביקורת שלהם מתוך הנוחות של מרכז תל-אביב, כאשר הם עצמם אינם מוכנים "לשלם את המחיר" שכרוך במעבר לשכונות הדרום. לפי גישה זו, אם אתה לא סובל בעצמך אין לך זכות למחות. האם זיו יטען כי מי שאינו הומו לא יכול למחות על דיכוי ההומואים?

    שנית, זיו מצודד בגישה לפיה אין לצפות כמעט לשום דבר מהרשויות הנבחרות. משום מה, מטיל זיו את האחריות על היעדר בתי הקפה בשכונות הדרום על תושבי-המרכז-שלא-עברו-לדרום, ולא על גורמים עירוניים שאמורים (לכאורה) לפתח את העיר לרווחת כל תושביה. בכך, מעביר זיו את האחריות למצב הקולקטיבי מהרשות הפוליטית שהיא בעלת הכוחות, היכולת והסמכות, לידי האזרחים ומטיל עליהם לפתור מהיום למחר את הבעיות שנוצרו על ידי הרשויות במשך עשרות שנים.

    זיו גם מגייס את השנאה האופנתית (או שמה תמידית) לאקדמיה ולכל מה שיוצא ממה, תוך כדי שילוב של גזענות עמוקה ומושרשת – וטוען שמי שמדברת בח' ו-ע' הרי אין מקומה באוניברסיטה, במודעות לאופנה או בפסיכולוגיה: "נחשלות מודל 2008 כבר מזמן לא מדוברת בח' וע'. אין לה מבטא, היא נחשלות אקדמאית, בוגרת "בצלאל" ובית הספר למשפטים של אוניברסיטת ת"א, נחשלות שהולכת לפסיכולוג ומודעת לאופנה.".

    יחד עם כל אלה, משלב זיו טעויות עובדתיות בסיסיות, כפי שצויין במאמר של לייבנר; הצגת עובדות הזויה למדי (כאילו ההשקעה בדרום בשנים האחרונות יכולה להשתוות להיעדר ההשקעה וההזנחה במשך עשורים); שימוש בנשק ההפחדה ע"י איזכור של תופעות עבר מאיימות – ללא שום הסברים לתופעות עצמן ("עוד לא אמרנו דבר על הסכנה האורבת לעיר מהחלה של חוקים דרקוניים להגנת הדייר. אנחנו כבר למודי ניסיון…"); וטענות לפתרונות אפשריים חלופיים – שוב ללא שום הסבר על פתרונות אלה ("חייבים להבטיח שזקני עיר, נזקקיה, נכיה וניצולי השואה הגרים בה לא יזרקו חלילה מביתם." -אבל כיצד??!, י.ש).

    זיו חותם את המאמר בהצהרה מהפכנית – חולדאי בעצם מיטיב עם השכונות בדרום, כי הוא לוחץ את הצעירים לעבור לדרום המוזנח. ראשית, חלילה לא עולה בדעתו של זיו האפשרות להפסיק ולהזניח את הדרום. שנית, בכך מביא זיו לשיא את מה שהוא מסרב לתפוס ושאותו היטיב לייבנר לבטא: העיר איננה אוסף של פרטים, יש בה גם קהילות. זכותן של הקהילות לשמור על עצמן ולהשתתף בקביעת גורלן, גם באמצעות הפוליטיקה. משקראנו את פסקת הסיום אנו מבינים יותר טוב את זעמו של זיו, על אלה שהתעקשו להישאר בקהילתם והעדיפו זאת על פני המעבר לנגב והגליל.

  7. מוני יקים

    הפנתרים השחורים פעלו בתקופה שעדין היו קיימים עשרות מחנות ריכוז שנקראו מעברות עיירות קיפוח ושכונות עוני
    שנידונו על סמך החלטות ממשלתיות לחיי עוני וניוון כדי שישמנו את גלגלי התעשיה האשכנזית הזקוקה לכח עבודה זול,
    וילדיהם גויסו כ "בשר תותחים" לצבאה של גולדה הגזענית. המאבק הפנתרי קרא תגר על תוכניות אלו והצליח להביא לשינוי תוכניות ממשלתיות זדוניות להנצחת חיי מחנות הריכוז העוני והנוון. להעלות לשנים מספר את רמת החיים של
    השכבות המדוכאות ולהביא להקלה זמנית במשטר הגזענות של מפא'י ואף להביא לעליית הימין לשלטון כאקט של נקמה היסטורית. נכון שהימין הבוגדני היה לא פחות גזעני ונצלני מהשמאל המזויף של מפא'י אבל גם נקמה זמנית נותנת איזה שהוא סיפוק למדוכאים.

  8. שירה

    "למען הגילוי הנאות, הכותבת ממש לא תומכת בחנין מיצג הסרבנים ואב לבן משתמט"

    אני מתנצלת, לא גדלתי בדרום העיר ואני לא מתגוררת שם עכשיו. אולי אתם חושבים שאין לי זכות להגיב, אבל אני חושבת שלקחתם את התגובות שלכם "קצת" בקיצוניות.

    זיו תדהר בסך הכל בא לצאת נגד מי שטוען שמחירי שכ"ד בעיר מוגזמים כאילו ש"העיר" היא ת"א מרכז ולא כוללת את תל אביב דרום ויפו. הוא מעודד מגורים בדרום העיר לא כי "דם חדש" יתקן את ה"דם הישן הזורם בשכונותיה הדרומיות של העיר" אינו טוב מספיק, אלא כי אינטגרציה של צעירים מהעיר ומשאר חלקי הארץ (פריפריה כמו שאתם אוהבים לכנות) עם תושבים ותיקים יכולה לקדם אותנו כחברה – את שני הצדדים – וכך צריך להיות, גם בעיני.

    הדרך שבה תקפתם את זיו מבטאת, לטעמי, חוסר הבנה של הטקסט אותו כתב- כאילו חיפשתם מה לא בסדר, ניטפלתם למשפטים מסויימים להם ניתן להעניק מספר משמעויות ובחרתם בקיצונית מכולם. אני מציעה לנסות לקרוא שוב את הטקסט כחלק אינטגראלי אחד, לנתק את "רגשות הנחיתות" ולהבין כי לא אתכם הוא מבקר, אלא את אלו שלא רוצים לגור בשכונותיכם.

    ועם כל הכבוד למדואל, העובדה שמשפחתו כבר קיבלה פיצוי עבור הפינוי מביתה והוא בכל זאת שב ופלש לאותה דירה עבורה קיבל פיצוי, לא מסיפה לו בעיני ולא מקנה לו זכות לבוא באילו טענות שהן בפני אף אחד.

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לדוגמא תוכנית לוינסקי מדברת על פינוי בינוי כפוי – שזה טרנספר למזרחים בלי לדבר עם התושבים
    ותוך כדי עבירות פליליות על כל החוקים הקיימים בתיכנון ובנייה ופינוי בינוי , לדוגמא אי הקמת משרד לדבר עם התושבים וליידע שהם מחוייבים עפ"י חוק, אי הפעלת התוכנית והארכתה שלא כדין כאשר התקופה נעלמה.
    אמירת שקרים שכאילו התושבים תומכים בהם. העלמת התושבים בכלל מן השיח יש כ3500 ישראלים בעלי תעודת זהות כחולה מתוכם 3000 יהודים ומתוכם 1% שהם מקבלי קיצבאות! כלומר רבים מהתושבים הישראלים הם מעמד ביניים ואקדמיים! בשכונה ולא נתמכים ע"י הממסד ולא עניים! ואפשר לראות זאת בבירור ברשימות הסטיסטיקה של העיירה עצמה. וגם לכן לפי נתונים אלו שכונת נווה שאנן איננה נחשבת שכונת מצוקה אלא שכונת יוקרה כמו רמת אביב ג ואין לדוגמא מילגות לסטודנטים או מתנ"ס וגם שמו בשכונה הזאת את מרכז העיוורים הארצי ! ליד התחנה הישנה
    שכן הרשויות מסרבות להכליל את הבעיות בשכונה את העובדים הזרים את הנרקומנים והם מתעלמים כאילו אין תושבים וכאשר אני מדבר עם חברי עירייה הם תוהים מה לא ידענו שיש תושבים בשכונה (לדוגמא פאר ויסנר שדיברתי איתו בהתחלה) . ומדובר בנווה שאנן ובשפירא בתוכניות בנייה שרוצים קבלנים להשתלט על האזורים ולהרויח הון תועפות על תשבון התושבים. וההתנהלות הזאת היא אומרת שהם לא רואים בנו המזרחים והעניים כבני אדם בכלל
    אמרתי דברים אלו וקשים מכך בוועדות הבנייה וכאילו כלום מאשרים הכל בלא התייחסות .
    אני כבר לא מאמין בדמוקרטיה ולא בשלטון החוק בעקבות מה שראיתי ושמעתי מדינת ישראל אין לה זכות קיום שכן היא לא דמוקרטית ולא יהודית (הם הורסים בתי כנסת בלא שום דיון אפילו בשל בצע כסף וע"י תמיכה של המפלגות הדתיות)
    חן כהן יור ועד שכונת נווה שאנן

  10. סטודנט להיסטוריה

    1. אני לא תומך בזיו תדהר אבל גילוי נאות: זיו בא ממשפחה אשכנזית ואת ילדותו ובגרותו בילה בדימונה. הטענה שלו הייתה נגד אנשים שסירבו כמו משפחתו לעבור לפרפריה, והתעקשו להשאר בשכונות עוני במרכז. צריך לזכור שהיו שנים שהפרפריה ידעה שגשוג עם מפעלים עתרי עבודה, ולא דווקא רק בעבודות שחורות.
    2. אני מסכים שלאנשים מגיעים זכויות סוציאליות מסויימות מהמדינה אך הזכות לגור באותה עיר אינה אחת מהם. הורי סבי וסבותיי ייסודו את הרצליה. כיום אף אחד מהצאצאים שלה אינו גר שם בגלל עליית המחירים. אנחנו גרים באיזורים אחרים בארץ ומרוצים אבל גם הילדים שיהיו לי בעתיד ידעו שאם ידם אינה משגת לקנות בית בעיר מגוריהם הם יחפשו את גורלם בעיר אחרת.

  11. חררדו לייבנר

    למה שלא תחזרי על ההשמצה אודות מדואל תוך שאת חותמת בשמך המלא?
    לזרוק בוץ על אנשים ולהסתתר זו הטקטיקה החדשה? את מצפה שניכנס למשחק של להוכיח שאין לנו אחות?
    אהרון מדואל לא פוצה ולא פונה מעולם. כחבר וועד פעיל, כמנהיג מקומי בעל אחריות לתושבים שבחרו בו, הוא העדיף לא לדאוג לעצמו ולא להתפנות כדי לא להשאיר מאחור את כל המקרים הרבים הלא מוסדרים.

  12. מוני יקים

    1. פריחה בפריפריות- על איזו פריחה מדובר אולי לשכבת המנהלים האשכנזים שצ'ופרו על נכונותם לרדת לכמה שנים
    למדבר, אבל הציבור המזרחי שנזרק לשם בעל כורחו לא נהנה מכל פריחה אולי מפרחה, אלא אם הסטודנט החושש מגילוי שמו קורא להמנעות ממוות ברעב "פריחה".
    2. הזכות לגור באותה עיר- זה שמשפחתו ש ל הסטודנט החליטה מרצונה העצמי לעבור לעיר אחרת בה מצאה את אושרה עלי אדמות , אין לו כל קשר עם האספקט הכפייתי של נישול אוכלוסיות מבתיהן ומשכונות מגוריהן כדי לספק את האינטרסים החמדניים של כרישי הנדל'ן המושחתים המפרישים מרווחיהם לעסקונה הפוליטית השולטת בחייכם.

  13. זהר

    על פרסום המאמר באחד המקומונים הגדולים של תל אביב. גם ככה מי לא יסכים עם זה מ(גזענים בוטים למניהם) לא יבחר בעיר לכולנו, ולעומת זאת הרבה חדשים יזדהו וישמחו על האפשרות האלקטורלית החדשה.

  14. חזי מחלב

    אם כבר את רוצה להדביק למזרחים נחיתות, או אז אמרי מעתה ועד סוף כל הדורות "רגשי נחיתות" ולעולם אל תאמרי "רגשות נחיתות". אני מציע לך בהזדמנות זו, תרגיל אינטלקטואלי לא מסובך במיוחד: נסי לכתוב אשכנזים ,וליד זה הדביקי באופן אינסטנקטיבי ואולי אפילו סוגסטיבי (סליחה על המילים הללו) את צמד המילים המודבק תדיר למזרחים "רגשי נחיתות", כמו שעשית בפוסט שלך לכלל המזרחים. נראה אם אמנם הדבר יעלה בידך.בהצלחה.

    בברכה, ושיהיה לך רק טוב, חזי.

  15. משה שכביץ

    מנצל את שלהיי אלול לבקש סליחה או לכל הפחות התנצלות בפניי כל אלה שכבר נמאס להם מהדישדוש

    בעניין המסע של משפחת שטרן להשיג את הדירה המובטחת שמעסיקה את בלוגי זה החודש השני ברציפות.

    מסע שדומה בעיני למסע בניי ישראל במדבר

    להגיע אל הארץ המובטחת. כשביום ה 31 הם עומדים בפני הנסיון של הצעה לקחת חופשת

    ראש השנה באחד המלונות.

    האם תתעורר מחלוקת, האם יעמדו בנסיון?
    בורסת ההימורים נפתחת.

    משב של סתיו חולף על רחבת המועצה המקומית
    יש משפחה של חסריי בית מפוניי משכנתאות.
    משב של סתיו חולף על רחבת המועצה המקומית
    משב רגיל של סתיו עלים נושרים אל הרוחות.
    משב רגיל של סוף אלול, והימים ימי סליחות.
    סורין מקפל את הבגדים של ששת הילדים
    אל שקיות הפלסטיק ורושם, לכל שקית יש שם,
    ונוגה מתפללת חרישית:
    "עשה שאם יירד עליינו גשם. שלא ירטיב את המזרונים
    והשמיכות. עשה שהילדים שלנו יוכלו לישון בשקט,
    עשה שיתגשמו ההבטחות".
    משב של סתיו חולף את רחבת המועצה המקומית
    עם קצת טיפות של גשם
    הילדים, כמו ילדים שמחים להתרטב.
    זה לא מבול שבא למחות את כל החטאים ולשחת הארץ
    זה רק משב של סתיו שמסמן שחורף מתקרב.

  16. ענבל

    עברתי לא מזמן לתל אביב אחרי שבעירי הקודמת התנאים הפכו לבלתי נסבלים (הרחיבו את הכביש מתחת לדירתי באופן ויש שם רעש כל היום וכל הלילה). אני עדיין לא בקיאה בפרטים של מאבקי תושבים אבל זה בהחלט מעניין אותי. ראיתי במו עיני כיצד מתבצע טרנספר לאוכלוסיה הערבית ביפו. זה לא טרנספר מדיני או רשמי אלא כלכלי. ראיתי דופלקסים שנבנו לעשירים בלבד וברור שחולדאי מייבא 'עשירים' ליפו וינשל באופן איטי את התושבים העניים. אני זוכרת שצילמתי לצורך הנאתי הפרטית בתים מאד יפים ביפו ותושבים התקוממו על כך שאני מצלמת, ושאלו אותי "אם אני מהעירייה". כך הבנתי שכנראה כל מיני ספסרי נדל"ן שרוצים לבצע תוכניות פינוי בינוי באים ליפו ומאיימים על התושבים בנישול כלכלי. אני רואה במו עיני את מה מתרחש בתל אביב. צעירים מתקשים לשכור דירות בתנאים סבירים אבל רון חולדאי מפריט את העיר לעשירים שמתגוררים ב"מתחמים סגורים" במגדלי יוקרה, תושבי חוץ אשר לרוב חיים פה חודשיים בשנה ושאר השנה דירותיהם נעולות. זאת בשעה ששאר הצעירים בתל אביב מתקוטטים על כל דירת חדר הכי עלובה שמוצעת להשכרה. ראיתי במו עיני כמה תושבים אמיצים: מדובר בתושבים שמתגוררים ליד נמל תל אביב בבתים צמודי קרקע שנבנו לפני 50 שנה, ואני משתוממת מאומץ ליבם ומכך שטרם התפנו, שכן אין לי כל ספק שמופעלים עליהם לחצים כבדים מאד להתפנות. אני משתוממת גם מאומץ ליבם של תושבי שכונת עמל ב', אם אני זוכרת נכון את השם, מדרומה לבבלי, אשר מסרבים להתפנות. כפר שלם הוא מקום כפרי ונעים שזכור לי מימים עברו, מקום בעל אופי כפרי וחינני. מאד ביתי. אני מצטערת המאבק שם לא הצליח. כל מגדלי ה"יוקרה" הם מכוערים להפליא, ומייצרים כיעור סביבתי וכיעור לחוש הצדק (כי הם כרוכים בנישול תושבים). טרם העמקתי שורשים בעיר הזו אבל בהחלט רוצה להבין מה קורה פה, ולהצטרף לנאבקים בהפרטת העיר לעשירים תושבי חוץ.