תחילת הסוף של ענף סרסרות העבודה בישראל

נתן שקרצ'י

לפני קצת יותר מ-9 חודשים, פרסמתי באתר <StrippedTag/FONT>“העוקץ”<StrippedTag/FONT> מ<StrippedTag/FONT>אמר. תיארתי בו בקצרה את הידוע לי על שיטת עובדי הקבלן בישראל, והשותפות שבין הגופים הגדולים במדינה בניצולם היומיומי של מאות אלפי עובדים. היום אני יודע שמה שכתבתי אז היה רק קצה הקרחון של הפשע המאורגן הזה. יחסי ציבור, תדמית ושקרים אפשר לפרק רק בעזרת אמת. בימים הקרובים תחשפו גם אתם לדברים שגיליתי מאז. אני מקווה שזה יעצבן אתכם, כדי שתצטרפו אלי כדי להשיג את המטרה שבכותרת. אם נרצה, אין זו אגדה.<StrippedTag/FONT>

מטרתו העיקרית של המאמר ב”העוקץ” הייתה למנוע מעופר עיני, יו”ר ההסתדרות, מלחתום על הסכם עם חברות כח האדם ומשרד האוצר, שיאריך את תקופת קליטת עובד חברת כח האדם מ-9 חודשים ל-18 חודשים. כתבתי אותו כשהתחילו לצוץ הספינים של היחצ”נים בעיתונות על כך שההסכם עומד לפני חתימה. המאמר הוביל לכתבה ב"מעריב" של בילי מוסקונה לרמן, שיצרה איתי קשר זמן קצר לאחר שפרסמתי אותו. בכתבה השתדלתי למחוץ את הטיעונים של ההסתדרות לחתימתה על ההסכם. דובר ההסתדרות אייל מלמה, לשעבר ידיד שלי, שעוד נחזור אליו בהמשך סדרת הכתבות, איים בכתבה של בילי שבסוף הם עוד יגישו נגדי תביעת דיבה. לצערי, עדיין לא הגיעה אלי התביעה. אני עדיין מחכה לה. בעקבות הכתבה ב"מעריב" הוזמנתי גם לתכנית הבוקר של אברי גלעד לדבר על הנושא.<StrippedTag/FONT>

בכל מקרה, המטרה שלי הושגה. אני מניח שלמאמר שלי ולכתבה ב"מעריב" היה חלק ביחד עם מעשיהם ודבריהם של רבים וטובים אחרים, בהחלטתו של עופר עיני לפרוש מההסכם המתרקם. מכיוון שדחייה נוספת של חוק חברות כח אדם שהופיעה בחוק ההסדרים בוטלה עוד קודם לכן בגלל ההסכם המתרקם, סוף סוף אחרי 12 שנים, חוק חברות כח אדם ובמיוחד סעיף 12א שלו, שקבע שעובדי הקבלן ייקלטו אחרי 9 חודשים, נכנס לתוקף. הללויה. עוד כמה ימים, ועובדי הקבלן ייצאו לחופשי מהשעבוד לחברות כח האדם. מהר מאוד הבנתי שטעיתי, וזה יימשך לפחות עד אוקטובר. מיותר לציין שהתעצבנתי.<StrippedTag/FONT>

בכל מקרה, במהלך הזמן הזה, לא ישבתי בשקט, אלא המשכתי לאסוף חומרים לחוברת ולספר על הנושא, וללוות את מאבקן של קלדניות הדואר, ולעקוב אחרי פעולותיהם ודבריהם של כל השותפים לשיטה. כך לדוגמא, בכתבה ב"גלובס", אמרה מנכ”לית מנפאואר אורנה סגל, שהיא לא מבינה למה עופר עיני נטש אותם רגע לפני חתימת ההסכם, החשב הכללי הוציא הוראה למשרדים לשלוח אליו את פרטיהם של כל עובדי כח האדם שהם מעסיקים, ולהחליט מה עושים איתם, והגדילו לעשות בעיתון הארץ, שם הצליחו ל<StrippedTag/FONT>שכתב<StrippedTag/FONT> את ה<StrippedTag/FONT>מציאות<StrippedTag/FONT>. מספרים לנו שעופר עיני הבטיח להשבית את המשק בשביל עובדי הקבלן, ובזכותו החוק נכנס לתוקף. חבל, הם היו יכולים ללכת יותר רחוק. “רק בזכות השביתה בת 70 היום שעשה עופר עיני למען עובדי הקבלן, נכנע האוצר והתקפלו חברות כח האדם והחוק נכנס לתוקף. עיני גם השיג לעובדי הקבלן תוספת של 200% לשכר, 40 ימי חופשה, ביטוח רפואי כולל ניתוחים פלסטיים ומקומות בדירקטוריון של החברות”<StrippedTag/FONT>. אם כבר אז כבר. <StrippedTag/FONT>

מתקפת יחסי הציבור, ומתקפת הנגד<StrippedTag/FONT>

בחודשים האחרונים אנחנו חשופים למתקפת יחסי ציבור של סרסורי העבודה ושל הלוביסטים היחצ”נים והפרסומאים שלהם. למען האמת, כעסתי על עצמי שלא יצאתי עם החשיפות שלי על השיטה, אבל במבט לאחור, טוב שלא עשיתי כך. כך ניתנה לכל השקרנים הזדמנות למחזר את השקרים שלהם, ולהשתמש במגוון הכלים השפלים שבאמתחתם, כדי להפחיד את העובדים, ואת הממשלה הכנסת והציבור. הבעיה שלהם היא שתדמית ושקרים מתפרקים כשנחשפת האמת. תודה לכם, הצלחתם ליפול לכל הבורות שציפיתי שתפלו אליהם. כמו שאומר אייב לינקולן בעמוד הראשי של הבלוג, “אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, או לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לשקר לכל האנשים כל הזמן”.<StrippedTag/FONT>

לכן כדאי לסרסורי העבודה להתרגל לעובדה שעכשיו מתחילה מהפכת עובדי הקבלן, ומתקפת יחסי הציבור שלהם. בסיומה כנראה שהם יצטרכו לחפש עבודה אחרת. מבחינתי, שיעברו למכור ברגים או פרחים. עם מכירת אנשים הם גמרו. <StrippedTag/FONT>

אבל סרסורי העבודה לא היו לבד. סדרת הכתבות תיגע בחלק מהאנשים והגופים החזקים בישראל שהיו שותפים לשיטה הזו, ותהייה מגובה במסמכים מקוריים, שייחשפו בפעם הראשונה כאן. <StrippedTag/FONT>

כאדם שעוסק במידע ומבין את חשיבותו, דאגתי להתייעץ עם המומחים הגדולים בתחום, לגבות אותו (ותודה לאיש שהמציא את הצורבים) ולהפיץ אותו. כאדם שעוסק בתהליכים, ניסיתי לדאוג שהתהליך שאני מתחיל יהיה בלתי ניתן לעצירה.<StrippedTag/FONT>

עולם אחר הוא אפשרי<StrippedTag/FONT>

חלק גדול מהצלחתה של השיטה ומהשתלטות בעלי ההון על המרחב הציבורי שלנו נובעים מהדמורליזציה ומתחושה שאי אפשר לעשות כלום כדי לשנות את המציאות. אישית, יש משפט אחד שאני מאוד שונא בעברית: “אין מה לעשות, יהיה בסדר”. תמיד יש מה לעשות.<StrippedTag/FONT>

לכן, כמו שאני אציג בפניכם את הבעייה אציג בפניכם את הפתרונות. הבנתי במהלך הדרך שאם אציג רק את השיטה, ולא אציע אלטרנטיבות, ולא רק לשיטת עובדי הקבלן, אלא גם לבולמוס ההפרטה ולאידיאולוגיה הקפיטליסטית הקיצונית שנושבת ממשרד האוצר, אגרום רק לעוד יותר דמורליזציה וחוסר אמונה ביכולתנו לשנות את המציאות.<StrippedTag/FONT>

בבסיס הפתרונות שאני מציע, עומדת חובה אחת של כולנו. עלינו להשמיע את קולנו בדמוקרטיה הישראלית יום יום, ולא פעם בארבע שנים. הדמוקרטיה של הנציגים, שלא מסוגלת לקבל ולבצע החלטות, שמפצלת בין עובדים לפי מגזרים ועדות כשלה, והגיעה זמנה של הדמוקרטיה ההשתתפותית. דמוקרטיה שבה אנו מעורבים יום יום בנושאים שמשליכים על חיינו.<StrippedTag/FONT>

הגיע הזמן שמהפכה חברתית תתחיל מלמטה, ע”י המנקים והמטפלות הסיעודיות, השומרים והמוקדנים וכל שאר עובדי הקבלן בשמותיהם השונים. חשוב עוד יותר ליצור ברית עם קבוצות מוחלשות אחרות, ועם אנשים שאולי לא סובלים מכך אישית, אך  מזדהים ומוכנים לתרום מזמנם וכישוריהם.<StrippedTag/FONT>

אני רוצה להוכיח שאזרחים מודעים ופעילים, עובדים מודעים ופעילים וצרכנים מודעים ופעילים יכולים לשנות את המציאות לטובה, לא משנה הגיל, המין הדת הגזע והעדה, תוך שימוש בשיטת ההתנגדות הלא אלימה. אני מאמין שישראל אחרת היא אפשרית. <StrippedTag/FONT>

ממתין לתשובתכם. <StrippedTag/FONT>

זהו מאמר ראשון בסדרה של מאמרים על הנושא שיפורסמו בבלוג הקול החופשי של העובדים.<StrippedTag/FONT>

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. חנה קים

    אני מאוד מעריכה את המאבק שלך, נתן. וזה בלשון המעטה. הלוואי ולא היית כל כך לבד במאבק הזה, ומנסיון אני יודעת שראיון עיתונאי כזה או אחר לא תמיד משנה את המציאות. ברשימתך לא מצאתי הסבר כיצד בדיוק נחסמה היוזמה של ההסתדרות, למה היוזמה היתה כל כך גרועה ואיך, לכל הרוחות, היוזמה הזאת היתה משנה בכלל משהו כשחברות כוח האדם ממילא מעסיקות הרבה מאוד עובדים למשך כחצי שנה בלבד. אני יכולה לדבר מנסיוני האישי: לבני יש חונך מטעם אגף הרווחה של עיריית תל אביב. הוא מקבל שכר עלוב של כ-18.50 שקלים לשעה, והתשלום נעשה דרך חברת כוח אדם שמקבלת כמעט 50 אחוז ממה שהעיריה הקציבה לה, כלומר כ-40 שקלים לשעה. מדובר בשש שעות שבועיות בלבד. כמובן שהוספתי לחונך עוד 20 שקלים לשעה, לא כולל חופשות, מתנות לחגים ואוכל. ובכל זאת, היה עדיף כמובן שהוא היה מקבל ישירות את הכסף מהעיריה, לא דרך חברת כוח האדם, ואני הייתי מוסיפה לו עוד קצת ואז הוא היה יכול להשתכר בסכום סביר הרבה יותר, שלא לדבר על זכויות סוציאליות כמו ביטוח לאומי, ביטוח תאונות, חופשות ואפילו חסכון קטן לפנסיה.
    קראתי שוב ושוב את מה שכתבת ולא הצלחתי להבין מה באמת השתנה. סליחה מראש על בורותי בנושא, אבל אנא – הבהר את עצמך. תודה

  2. נעמי

    פשעיי אנושות. מה שקורה שם לכאורה.
    מנצלים את האדם החלש.
    משפילים אותו פעמיים .
    גם עובד עד צאת נישמתו והשכר לא מאפשר לו קיום הוגן.
    ואח"כ מחלקים לו חבילות מזון. תמורת פירסומת זולה בפריים טיים.
    זה קצה הקרחון איך שעשו הון מדלתות מסתובבות של כח עבודה זול.
    והכל בחסות חוקים שהצליחו לוביסטים זריזים לדחוף לכאורה.
    לפעמים נדמה שהגיעו ימי המבול.
    אם לא נתעשת במקום להיות אור לגויים נצטרך להתבייש בעצמנו.
    איפא הערבות ההדדית. איפא האחריות לגר וליתום.
    ולכבודה של ראש השנה עליי לציין שיש הרבה צדיקים בסדום.
    אבל מעט מדי לפעמים מאוחר מדי. והארץ מלאה חמס.

  3. אחד משם

    וכמובן, לא לשכוח את מי שיזם את החוק המקורי, ושדאג שהחוק הזה יצא מהקפאה אחרי 8 שנים – עמיר פרץ

  4. יואש

    חיוני לא לעזוב את המעקב והדיון בנושא זה.
    היה טוב לו הבאת כאן באתר את רשימת הסרסורים הגדולים שפוגעים באלפי עובדים, וכמו כן לציין מי מהם קשור להון הגדול או לתפקידים בכירים בארגונים פרטיים או ממסדיים (כמו אוריאל לין למשל) . מידע זה יאפשר הארת פעילותם הקשה כנגד זכויות העובדים וחשיפת איצטלת ה"טוהר" וה"מוסריות" שהם עוטים.
    על שכמותם נאמר: עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס.

  5. מיכאל לינדנבאום

    שמעתי ברדיו את חנה זוהר מ"קו לעובד" אומרת שחלק מעובדי כח האדם אכן כן מתקבלים כעובדים מן מניין הודות לחוק זה.יחד עם זאת ומנסיוני המתמשך כשנה כמובטל בן 64 ,ברור לי שחנה קים צודקת.כמה שזה כואב לעזאזל להיות מושפל.

  6. אירית

    בהצלחה במאמציך.
    אני יכולה לתרום רק מידע, אולי לא מאד חשוב, לגבי נהלי העסקה גרועים מעבדות במערכת הבטחון. מדובר במה שנקרא העסקה עקיפה (ללא תמורה) יש על כך מעט מאד חומר, אך הוא קיים כי הוגשו פה ושם תביעות בודדות. מדובר על נוהל שקיים, למרבה הצער, הן במשרד הבטחון גופא והן במערכות נלוות (כמו מפעלי נשק בבעלות המדינה). ב"הסדר" הזה מתבצעת העסקה עקיפה של קרובי משפחה של העובד, ללא תמורה וכמובן ללא ביטוח או חבות כלשהי לנזקים ולתוצאות. בעיקר מדובר בבנות זוג או ילדים/ות של העובד. המילה העסקה מטעה, מדובר במצב שאין בו תמורה כאמור (עבדות עקיפה ?). לא מדובר בדברים שוליים, אלא בתעסוקה שבנסיבות אחרות היתה עולה למעסיק מיליונים רבים. יש לי השערה שהתפוצה הרחבה שלפתע ראינו לתעסוקה הגובלת בעבדות, כולל סרסורי עבודה, מתחילה "רוחנית" מהפרקטיקה הזו, שהיא ותיקה מאד במדינה והיתה מוכחשת (עדיין בעיקרה) אך השפיעה על תפיסת העולם של המשק ובכיריו המגיעים מאותן מערכות. העסקה עקיפה היא סוג של סרסרות, המאפשרת למישהו אחר, בכיר בדרך כלל לשלשל לכיסו את מה "שחסך" למדינה/מפעל, ומעודדת יזמות מן הסוג הזה, כלומר חיפוש פראיירים שיעבדו חינם, וניכוס שכרם למי שארגן את זה. שקלתי פעם לתפוס שיחה עם פעילי ועדי עובדים מהמגזר הזה (כמו תע"א) שיכולים אולי לשפוך אור על המצב, אך לא עשיתי זאת, בין היתר כי הגעתי למסקנה שועדי העובדים הקיימים הם בדרך כלל משרתי הבכירים, ולא כל כך מגינים על העובד הקטן הבאמת מנוצל או על מנוצלים ועשוקים אחרים.

  7. איזי גור

    על אלה אומרים באנגלית WISHFULL TINKING.
    שלא תהיה כל אשליה. כל עוד המדיניות הכלכלית-חברתית בארץ ציון וירושלייייים נשענת על משנתם של בייגה שוחט (ראשון המעוולים) ושל בינביהו (אלוף עושי העוול) וכל עוד מרופדים מושבי חברי הממשלה בישבניהם של לוגמי שיבאס ריגאל ומעשני קוהיבה (*), לא יחול שום שינוי במדיניות כלפי מועסקים, כשם שלא יחול כל שינוי ביחס אל שורדי השואה, החולים, העניים, האמהות החד הוריות ודומיהם.
    יודעים מה. צריך לומר זאת בפה מלא. כאשר כל ההבדל בין לבני למופז היה ארבע מאות קולות, אז מחצית ממצביעי קדימה הם מטומטמים וכמוהם מחצית מהעם הזה..
    (*) אני מכיר את המושגים מהספרות והקולנע.

  8. יואב לוי

    זה בהחלט עיוות כאשר כותבים שהחוק הוצא מהקפאתו רק בזכות איומי השביתה של עופר עיני.
    אני בעצמי, עמדתי על הבמה, בכינוס של ח"כ שלי יחימוביץ' ב-16.12.07, והזכרתי לעופר עיני, שישב על הבמה, מטרים ספורים ממני, כי הוא הבטיח אין ספור פעמים כי ישבית את המשק למען עובדי הקבלן עד דצמבר, וכי כבר אמצע דצמבר ואין באופק סימנים שמעידים על כך שהוא באמת מתכוון לעשות זאת. אם זה באמת מה שנכתב בארץ, כנראה שידידך לשעבר, אייל מלמה, עושה עבודה מאוד טובה בתור דובר.
    אני כיום בקורס מורי-דרך, ותמיד נוהגים להדגיש בפנינו את עצם היותה של ההסטוריה (history), מילה המורכבת משתי מילים אחרות – his story. ככה נוצר מוניטין על לא כלום.

    אני איתך במאבק לאורך כל הדרך!

    יואב לוי
    מקים ועד המאבטחים בבי"ח קפלן, ולשעבר העומד בראשו.

  9. אתי מלוד

    לעניות דעתי, הבעיה האמיתית היא לא בחברי הועד אלא בעובדים עצמם, שלא תמיד יודעים לזהות את חברי הועד

    הפועלים באמת ובתמים לעשות לרווחתם של העובדים (ולא לרווחתם האישית בשת"פ עם ההנהלה).

    אותה תחושה קיימת גם בתקופת הבחירות לממשלה.

  10. אדמון

    מאמר קטן שלך וכל מערכת יחסי העבודה העושקת את עובדי הקבלן שנמשכה שנים רבות נעלמה כל היתה. אכן קסם, ללא המאמר התיקון לחוק חברות כח אדם לא היה נחקק ועופר עיני היה ממשיך יחד עם סרסורי כוח האדם בניצולם של העובדים.
    מזלנו שהמאמר נכתב.
    אנא, לאחר הצלחתך בחיסולם של חברות כוח האדם, כתוב עוד מאמר בנושא השלום עם הפלסטינאים ובכך תיפתר המחלוקת רבת השנים ואם אפשר מאמר על חיסולו של העוני ולסיום מאמר אחד על השלום עם סוריה. ובכך תפתור כמעט את כל בעיותינו.

  11. שור

    רוב עובדי הקבלן הם דווקא בסקטור הציבורי, לא הפרטי.
    זה נובע מקשיחות הסכמי השכר בסקטור הציבורי שהביאה מצד אחד לריבוי עובדי קבלן ומצד שני לחוזים אישיים בשכר גבוה.
    בבריטניה וארה"ב הקפיטליסטיות יותר מישראל אחוז עובדי הקבלן מכלל העובדים נמוך מישראל.

    וחני קים בהחלט צודקת – אין שיפור מהותי במצב לצערנו.
    בשביל שיפור מהותי יש לאמץ את כללי שוק העבודה בדנמרק – גמישות רבה בפיטורי עובדים.

    שור

  12. נתן שקרצ'י

    קודם כל תודה לכולכם.

    לכל אלו שמכירים עובדים שסובלים יכולים להשתמש במייל הזה או במיילים שבקול החופשי של העובדים, כדי להפנות אלי את בעייתם ולראות איך עוזרים להם. זו הסיבה העיקרית לכתיבתי (אירית, חנה ואחרים).

    כל מה שכל אחד אחר יכול לתרום הוא ברכה. למזלי, אני לא לבד, ויש המון אנשים טובים בארצנו.

    לשאלות ולרצונות שעולים (חנה, יואש ואחרים) בתגובות, יהיה מענה בהמשך סדרת הכתבות בכל יום מהימים הקרובים. גם הסרסורים ייחשפו, וגם הלוביסטים שלהם, ועוד ועוד.

    מיכאל- נושא המבוגרים המובטלים הוא אחד הכי כואבים. בעיניי, עצם העובדה שאדם רוצה לעבוד ואין לו עבודה היא פשע. ועוד אתייחס לכך בהמשך. וכמו שכתבתי, על עובדי הקבלן ליצור קשר עם שכבות מוחלשות אחרות, והמובטלים בטח ובטח נכללים בכך.
    וכמובן שגם הפנסיונרים, שכביכול סיימו את ימי עבודתם, ואין בהם צורך ואפשר לשכוח מהם.
    והנוער, שעומד להיכנס בקרוב בשערי שוק העבודה, ועתידו יושפע ממאבק עובדי הקבלן.

    בקיצור, כל אחד מגיל 3-120.

    אירית- אני מסכים איתך לגבי הבכירים בועדים. ועוד אתייחס לכך בהמשך.

    ושוב תודה לכם על הפידבקים גם פה, וגם באימיילים. הם סידרו לי חיוך קבוע על הפנים ותוספת אנרגיה.

    לאיזי גור-
    לא wishfull thinking אלא ריאליטי.
    יש לי אופטימיות בלתי נגמרת, והרבה סבלנות ואמונה.
    גם תגובות כמו שלך הם תוספת מוטיבציונית עבורי.
    אם אנחנו נרצה, אין זו אגדה…

  13. צבי בן-דור

    הייתי עובד קבלן שנתיים וחצי ארורות ואני עדיין זוכר היטב, למשל, את הטריק הקטן של צ'ק בחמש עשרה לחודש עם תאריך נקוב של התשיעי בו (כדי לחמוק מהחשדה בהלנת שכר). לכן קמתי על הבוקר אם הגבת לחני. יש הרבה אופטימיות במאמר שלך וכמו חני רציתי לדעת מה מקורה. שוב התוכל לפרט? בין מוקיריך כאן ישנם כאלה שרוצים לשבח את המעשה ולא רק את המאמר.

  14. נתן שקרצ'י

    נתחיל מהסוף דווקא.

    לצבי-
    אני עובד קבלן. לא מזמן התעוררתי לאחר חזרה ממשמרת לילה. אני מכיר את חלק גדול מהטריקים. נדמה לי שכתבתי בפוסט שבימים הקרובים יתפרסמו הרבה חלקים בסדרת הכתבות, שיענו לחלק גדול מהשאלות והבקשות שעולות פה. הרי חיכינו 8-12 שנים (תלוי מאיפה אתה מתחיל לספור) עד שהחוק סוף סוף נכנס לתוקף. לא תיתן לי כמה שעות, ימים, שבוע, חודש כדי להסביר את עצמי, ולהביא את כל האחרים לרמת הידע שלי על הנושא? תאמין לי שאתה קולע בדיוק לדעתי שהמעשה יותר חשוב מהמאמר. אבל גם מעשים לא צומחים בחלל ריק. אם שמת לב לסמל של הבלוג שלי, שלושת הקופים, בסוף חודש מהיום אף אחד לא יוכל לטעון שהוא לא יודע, לא רואה לא שומע . אני מבטיח לך שכל יום, גם היום תמצא קטעים חדשים על השיטה ב"קול החופשי של העובדים". ומשם יצמחו המעשים. השאלה היא אם אתה איתי, ואיך ובמה.

    שור,
    שוב עוד אחד מהדקלומים הקבועים. אכן, האוצר דאג לדחוף לכל מקום את השיטה הזו במגזר הציבורי. אבל גם במגזר הפרטי יש הרבה מאוד עובדי קבלן.
    כנ"ל לגבי ארה"ב ובריטניה. עוד שקר ושוב, כנראה שתצטרך להיכנס לקול החופשי של העובדים כדי לראות איך אני מפרק את השקר הראשון והשני.

    אדמון,
    12 שנים או 8, איך שתרצה, החוק הזה לא היה קיים. וכבר בפוסט לפני 9 חודשים שאלתי, האם פתאום צצו במקומות העבודה הממשלתיים עובדי קבלן דנידינים רואים ואינם נראים? עופר עיני הבטיח להשבית את המשק. אז חיים ביאור צודק? הוא השבית? לא. אם בכל 12 השנים האחרונות, אלו הישגי ההסתדרות בנושא, עם כל התקציבים, דמי הטיפול והפריסה הארצית, תן לי 12 חודשים ואז תשפוט אותי.

    בכל מקרה, כמו שכתבתי לאחרים, על חלקה הגדול של ההסתדרות והועדים בשיטה, תוכל גם אתה לקרוא בימים הקרובים.

    יואב,
    אני ואתה ועוד אחרים מכירים את הקשיים שההסתדרות ערמה בפני עובדי קבלן שרוצים להתארגן. עד עכשיו הם סיפרו את הצד שלהם בסיפור. אבל כשייחשפו מעשי ההסתדרות במלואם, יהיה קשה לידידי לשעבר מלמה. ולא סתם עיני זכה בפרס איש יחסי הציבור של השנה, ביחד עם שותפו מהתאחדות התעשיינים. הבעייה של תדמיות היא עם כשנחשפת האמת המכוערת.

  15. צבי בן-דור

    אשר לשאלת היות איתך אין כל ספק או פקפוק. איני מבקר את מעשיך. פשוט נותרתי בתחושה של רצון לשמוע עוד אחרי המאמר לעיל.

  16. סמולן

    אוכל סוכריות יקר, אל תיתן לאף אחד (מאיתנו) להסית אותך מהרעיון המשובח, של סידרת מאמרים רצינית, פעם בשבוע. אני אשמח אם ינתן לה הקצב שלה, והנוכחות שלה בתקשורת תארך. רק מה, אני מציע שיכלול טכני, לטובת מוגבלים כמוני: שכל מאמר יסוכם בשורה או שתיים, ושהם יצורפו לתחילת כל מאמר חדש. אחרת, יתחילו אותן בעיות שהיו ליעל ברדה בארוטיקה של הכיבוש: אחרי הפוסט הראשון, שוכחים.

  17. שור

    אני מתבסס על מחקר של מינהל המחקר במשרד התמ"ת בנושא קבלני כ"א.
    עובדות נתן, עובדות.

    שור