חג שמח ותקווה

יוסי דהאן, איציק ספורטא

גמר חתימה טובה.

ולמי שמיואשת ומיואש מהדיווחים על המצב הכלכלי הנה כמה מדברי ראש ממשלת נורבגיה בנוגע לתקציב 2009, תעסוקה מלאה, השקעה בתשתיות פיזיות, שיפור שירותי הבריאות, הגדלת המגזר הציבורי במקום הפחתות מס. אפשר גם אחרת. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דוד גלבוע

    לקראת ערב חג הסוכות אני מצפה לקישור האתר להגיגיו של ראש ממשלת מיקרונזיה ביחס למשבר הכלכלי כדי שבאמת נירגע סוף סוף ונפסיק לשבור קופות גמל וקרנות השתלמות.

  2. רני

    1. כיפור הוא לא חג שמח
    2. בנורבגיה יש הרבה שטח ומעט אנשים; אין מצב מלחמה; יש מחצבים עשירים; יש דמוקרטיה כבר שנים; הם חלק מאומה שלווה שדואגת שנים לחייה ולא למתיה ופצועיה. חבל לסמא עיני אנשים ולהשוות

  3. שור

    נורבגיה היא יצואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם (לאחר סעודיה ורוסיה),
    הכנסות הנפט נצברות בקרן ממשלתית לצרכי פנסיות עתידיות שכבר צברה מעל 250 מיליארד דולר (נכון לשנת 2007),
    חלק מהכספים הללו מושקעים בבורסות ברחבי העולם,
    לפני חודשים ספורים החליטה הנהלה הקרן להשקיע כסף רב גם בבורסה בתל-אביב לאור חוזקה של כלכלת ישראל, אשר צמחה בשיעור של מעל 25% מאז רפורמות נתניהו בשנת 2003 (כאמור מדובר בכספי חסכונות פנסיה).

    הכנסות ממשלת נורבגיה בשנת 2007 עמדו על 226 מיליארד דולר,
    לעומת הוצאות של 160 מיליארד דולר,
    כלומר עודף תקציבי גדול מאוד מאד שאין לו אח ורע בעולם המערבי.

    במצב כזה של עודפי ענק – שער הריבית נמוך, כלכלת המדינה יציבה והצמיחה בשנת 2007 הגיעה למעל 3% (במונחי מדינות המערב, בהן האוכלוסיה כמעט ולא גדלה, מדובר בשיעור צמיחה גבוה מאוד, שקול לשיעור צמיחה של כ-5% בארצנו), מה שמאפשר הגדלת ההוצאה הציבורית.

    יחד עם זאת תמיד קיימים חוקי כלכלה, גם בנורבגיה –
    ירידת מחירי הנפט מכ- 140 דולר לפחות מ-90 דולר בחודשים האחרונים מביאה במהלך שנת 2008 לירידה ניכרת בהכנסות ממשלת נורבגיה ובפעילות הכלכלית במדינה.
    גם המשבר הפיננסי ומחנק האשראי ישפיעו כמובן.

    מעניין איך ממשלת נורבגיה תתמודד עם תופעה זו ?
    להערכתי היא לא תסטה מהמדיניות לפיה אין להיכנס לגרעונות תקציביים, לבנתיים העודף הגדול מאפשר זאת

    והכי חשוב, האם הכנסות נפט בלבד מאפשרות רווחה חברתית גבוהה ?!
    התשובה היא לא ולא, ללא כלכלת שוק ההכנסות מנפט לא מאפשרות רמה גבוהה של רווחה חברתית.
    הכנסות ממשלת סעודיה מנפט גבוהות יותר מהכנסות ממשלת נורבגיה,
    למרות זאת התוצר לנפש בנורבגיה הוא 53.3 אלף דלר לעומת 19.8 אלף דולר בלבד בסעודיה (במונחי כוח קניה).
    מה שמבטיח רמת רווחה חברתית נמוכה משמעותית בסעודיה לעומת נורבגיה (וכמובן לעומת כל מדינות המערב הקפיטליסטיות, שכלל אין להן כמעט הכנסות מנפט).
    פער עמוק בין נורבגיה לסעודיה קיים גם במדד HDI שבודק תוצר לנפש, מדדי בריאות וחינוך.
    כאמור, ההפרש נובע בעיקר ממנגנון כלכלת השוק שקיים בנורבגיה הרבה יותר ממה שקיים בסעודיה.

    ועוד הבדל חשוב (מלבד יצוא הנפט) בין נורבגיה לישראל שיכול להסביר את פער שיעורי המס בין המדינות –
    בנורבגיה 2.5 מיליון אנשים בכוח העבודה, מתוך אוכלוסיה של 4.64 מיליון תושבים, כלומר שיעור של 54%.
    בישראל 2.9 מיליון אנשים בכוח העבודה, מתוך אוכ' של 7.2 מיליון תושבים, כלומר שיעור של מעל 40%.
    במצב של נתוני נורבגיה (יחד עם הומוגניות גבוהה יותר של האוכלוסיה) שיעור המס האופטילמי, כלומר שיעור מס שלא יביא לירידה בהכנסות בשל ירידה בתוצר, הוא גבוה יותר.
    פער ענק שמסביר חלק ניכר מהבדל בין כלכלת ישראל לבין כלכלת נורבגיה (אם נעקר את השפעת הכנסות מנפט).

    אני מעדיף כלכלה המבוססת יותר על טכנולוגיה (כלומר בני אדם משכילים) כמו בישראל,
    ופחות על כריית אוצרות טבע כמו בנורבגיה.

    גמר חתימה טובה וכלכלה של בני אדם ולמענם,
    שור

  4. סלים בריק

    מאחל לכם שנה טובה ופורייה.
    כבר קשה לי לאחל שנת שלום וגו'.. כפי שפעם נהגתי בעבר, אבל לפחות שתהיה שנת אושר והסיפוק, ובעיקר הרבה בריאות

  5. איציק

    ונתנה תוקף

    ביצוע: חנוך אלבלק
    מילים: רבי אמנון ממגנצא
    לחן: יאיר רוזנבלום

    ונתנה תוקף קדושת היום
    כי הוא נורא ואיום.
    ובו תנשא מלכותך,
    ויכון בחסד כסאך,
    ותשב עליו באמת.

    אמת כי אתה הוא דיין
    ומוכיח ויודע ועד
    וכותב וחותם וסופר ומונה,
    ותזכור כל הנשכחות
    ותפתח את ספר הזכרונות,
    ומאליו יקרא,
    וחותם יד כל אדם בו.

    ובשופר גדול יתקע
    וקול דממה דקה ישמע
    ומלאכים יחפזון
    וחיל ורעדה יאחזון
    ויאמרו: "הנה יום הדין
    לפקוד על צבא-מרום בדין" –
    כי לא יזכו בעיניך בדין.

    וכל באי עולם יעברון
    לפניך כבני מרון,
    כבקרת רועה עדרו,
    מעביר צאנו תחת שבטו,
    כן תעביר ותספור ותמנה
    ותפקוד נפש כל חי,
    ותחתוך קצבה לכל בריה,
    ותכתוב את גזר דינם.

    בראש השנה יכתבון
    ובצום יום כיפור יחתמון:
    כמה יעברון וכמה יבראון
    מי יחיה ומי ימות
    מי בקצו ומי לא בקצו
    מי במים ומי באש
    מי בחרב ומי בחיה
    מי ברעש ומי במגיפה
    מי ינוח ומי ינוע
    מי יישקט ומי ייטרף
    מי ישלו ומי יתייסר
    מי ירום ומי יישפל
    מי ייעשר ומי יעני:
    ותשובה ותפילה וצדקה
    מעבירין את רוע הגזירה!

    (…) אמת כי אתה יוצרם
    ויודע יצרם
    כי הם בשר ודם:
    אדם יסודו מעפר
    וסופו לעפר,
    בנפשו יביא לחמו,
    משול כחרס הנשבר
    כחציר יבש וכציץ נובל
    כצל עובר וכענן כלה
    וכרוח נושבת וכאבק פורח
    וכחלום יעוף!

    ואתה הוא מלך, אל חי וקיים.

  6. רונן

    אינשאללה !

    ואצלנו אפשר להוסיף: … ובמקום להשקיע בכיבוש.

  7. דוד

    ואני מוחל לכם על כל המחיקות (במיוחד של כותרות), צינזורים ומגמתיות שעשיתם, שהרי לשם שמים פעלתם.

    אבלבכל זאת תפעלו בחכמה, ותבדקו האם יש קשר בין הכותרת למאמר, לפני שהמחק מופעל.

  8. RS

    Time to Design a New Economy:

    http://www.counterpunch.com/heller10082008.html

    "the crisis wasn’t caused by a sudden fit of “greed” either. In our business world you go for maximum profit 24/7 or you’re out on your keester."

    "The so-called financial crisis is a crisis of the whole international business economy. What the hell is this stuff about ”Wall St.” vs. “Main St.” anyway? Who shops on Main St.? Main St. was Wallmarted out of existence years ago"

    "Realize that this country has the ability to raise massive amounts of money. If it can raise a trillion to bail out Wall Street and trillions to murder Iraqis it can raise enormous sums to reshape the economy and the health care system."

    "it should seize whatever banks it needs and directly lend money to companies who make real products or provide services to clean up and conserve the planet."

    "The real way to guarantee buying power is to guarantee decent wages. To do that the government has to create a huge public enterprise sector, businesses collectively owned by their employees."

    "Single-payer universal health care is an immediate economic necessity.
    "

    " Fixing social security, making it universal and greatly expanding its payments should be a no-brainer."

    "Global warming is real. We have to think up ways of living smaller and closer to home.

    "We in no way want to repeat the tyranny and exploitation that went down under the name of “Communism”. We’re in a new century. Let’s use computers, the internet and trade unions to radically expand the scope of democracy by bringing it into the world of business."

    "Understand that we’re going to have to go out in the streets and raise some major hell to get anything at all accomplished."

  9. אשכנזיה סמולנית יפת-נפש

    ואני מעדיפה כלכלה סוציאל דמוקרטית (בין אם היא מבוססת על אוצרות טבע ובין אם היא מבוססת על טכנולוגיה) כמו הכלכלה הנורבגית על פני כלכלת ג'ונגל אנטי חברתית כמו כלכלת ישראל.

  10. אשכנזיה סמולנית יפת-נפש

    כל ההבדלים שציינת בין נורבגיה לישראל הם תירוץ טוב להצדקת המדיניות הכלכלית של ישראל אבל לא סיבה של ממש! כי למרות כל המלחמות, המחסור במשאבי טבע ושאר הקשיים, יש לנו בישראל מספיק שפע חומרי וחוסן כלכלי כדי שנוכל להנהיג במדינתינו כלכלה סוציאל דמוקרטית. כמובן שרוב הכלכלנים יטענו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כלכלה כזאת, אבל אני לא קונה את ההסברים מאנשים שההגיון שלהם מבוסס בעיקר על מיקסום רווחים.

  11. חמור

    קראתי לפני כמה חודשים על עיירה בצפון נורבגיה בשם נרוויק. היא הקשיבה לכלכלנים דגולים כמו שור והשקיעה כמו כולם בפטנטים קפיטליסטים מופלאים כמו הסאב-פריים האמריקני. והינה, היא נקלעה לקטסטורפה כלכלית ממש כמו הכלכלה הקפיטליסטים האמריקנית הבריאה והמשגשגת, עם 47 מיליון איש ללא ביטוח בריאות.
    http://www.nytimes.com/2007/12/02/world/europe/02norway.html?pagewanted=print

    איזה מזל שיש לנו גאונים כמו שור. חתימה טובה והרבה הצלחה לכולנו.

  12. שור

    אנא תשאלי את עצמך מה זה "כלכלה סוציאל דמוקרטית" ?
    האם הפרטות של מפעלים ממשלתים, קיצוצי מס, השקעות פנסיה בבורסה ועוד זה כלככלה סוציאל דמוקרטית ?
    אם כן, אז זו המדיניות גם במדינות הנורדיות.

    לדעתי ההגדרות הללו הן מיושנות.
    ההבדל העיקרי בין ארה"ב + נגליה לבין הנורדיות (ורוב האירופאיות) הוא שיעור ההוצאה הממשלתית מהתוצר ונטל המס.
    המשותף הוא השוק החופשי והתחרותיות.

    לדעתי הנורדיות מצאו (בדרך כלל) את שביל הזהב בין תחרותיות לבין הוצאה ציבורית, וזה מתאים גם לישראל.

    רק השבוע פורסם מדד התחרותיות העולמי החדש, ארה"ב במקום הראשון.
    כל הנורדיות אחריה בראשות הרשימה.
    החרותיות היא המשותף בין ארה"ב לבין הנורדיות.

    ועוד משהו, מדינה אחת כבר עומדת על סף פשיטת רגל וזו דווקא מדינה נודית – איסלנד.
    אז מספיק עם הסהסמאות ועדיף לעסוק במהות.

    שור

  13. שור

    חמור יקר,
    אם תנסה קצת לצאת מפוזיציית הציניות שלך,

    אז אולי תשאל את עצמך (לא אותי) שלוש שאלות פשוטות –

    1. האם יש מדינה בעולם במערבי בה כספי הפנסיות לא מושקעים במניות ואג"ח דרך הבורסה ?

    אחרי שתענה לעצמך, אנא שאל את עצמך עוד שאלה –

    2 האם בארה"ב (ה"קפיטליסטית עם כלכלת ג'ונגל") כספי הביטוח הלאומי (לא פנסיה) מושקעים בבורסה ?
    האם בשבדיה ("ה"אוטופיה הסוציאל-דמוקרטית") כספי הביטוח הלאומי מושקעים בבורסה בשקולהולם ?

    אחרי שתחקור ותמצא את התשובה, אנא שאל שוב –

    3. היכן מקבל גמלאי פנסיה גבוהה יותר – האם במדינות במערב בהן חסכונות הפנסיה מושקעים בבורסה ?
    או בישראל של שנות ה-80 בהן רוב כספי הפנסיה הושקעו באג"ח ייעודיות נושאות תשואה קבועה ?

    שור

  14. שור

    מתן משכנתא לאדם שלא יכול להחזיר אותה היא לא דוגמא לקפיטליזם תחרותי, אלא לכשל שלטוני.
    קפיטליזם תחרותי כולל רגולציה חכמה אשר נועדה למנוע מתן משכנתא בשווי גבוה מדי ממחיר הדירה, או שההחזר גבוה מדי ביחס להכנסה של הלווה.
    דווקא מדיניות מקלה של המימשל האמריקאי (באמצעות סוכניות פאני מי ופרדי מק) לתת משכנתאות למשפחות עניות היא זו שהביאה למשבר אשראי חמור, למרות שמדובר בכוונה טוב.
    הכתבה שקראת על עיר בנורבגיה שקנתה אג"ח מבוססות משכנתאות דווקא מלמדת שגם בנורבגיה מותר לטעות. אבל גם מלמדת על השוק קפיטליסטי בנורבגיה בה עיריות רוכשות ומנפיקות אג"ח.

    ביטוח בריאות אוניברסאלי כמו שיש בישראל ובאירופה הוא דגם הרבה יותר טוב מביטוח פרטי כמו בארה"ב.
    יש בכלכלה מקרים של כשלי שוק בהם נדרשת מעורבות של הממשלה, אחד המקרים הוא ביטוח בריאות.

    ברור שכאשר מחלקים את העולם לשחור ולבן ואין שום מורכבות, אז מגיעים למסקנות שגויות כמו שהגעת אליהן.
    חבל.

    שור

  15. אשכנזיה סמולנית יפת-נפש

    כלכלה סוציאל דמוקרטית היא כלכלה השואפת לצמצם את הפערים החברתיים הנוצרים כתוצאה מחלוקת העושר הבלתי שוויונית של השיטה הקפיטליסטית. זוהי כלכלה שמעדיפה הגדלת הוצאות ממשלתיות בתחומים חברתיים (בריאות, חינוך, דיור, תעסוקה, רווחה, תחבורה ציבורית, איכות הסביבה וכו') גם במחיר של הגדלת הגירעון, על פני מדיניות של ריסון תקציבי וקיצוצים. הסוציאל דמוקרטיה פועלת בתוך המסגרת הכלכלית הקפיטליסטית. היא לא מנסה לבטל לגמרי את הקפיטליזם וכלכלת השוק. היא פועלת בתוך השיטה ומנסה לחולל בה רפורמות לשם צמצום הפערים החברתיים ויצירת רווחה כלכלית לכמה שיותר פרטים בחברה. בכך היא נבדלת מהסוציאליזם הקלאסי השואף לבטל לגמרי את השיטה הקפיטליסטית, השוק ואפילו את הכסף, ולחברת את כל אמצעי הייצור והרכוש הפרטי לטובת כולם/ן. זה לא שהסוציאל דמוקרטים לא חולמים לבטל לגמרי את הקפיטליזם אלא שהם סבורים שהתנאים הכלכליים הגלובליים עדיין אינם מאפשרים את ביטולו של הקפיטליזם, ולכן יש לפעול בינתיים במסגרת השיטה להקטנת הפערים הכלכליים חברתיים בין המעמדות השונים בחברה. באשר לכלכלה הנורבגית בפרט, ולשאר הכלכלות של ארצות סקנדינביה בכלל, אין ספק שעד לשנות ה-80 של המאה העשרים הכלכלות הללו היו סוציאל דמוקרטיות. מאז השתנו כמובן דברים רבים והשאלה עד כמה הן סוציאל דמוקרטיות גם בימינו. לפי מה שאתה מספר (הפרטת חברות, פנסיה בבורסה וכו') לא נותר כמעט דבר ממדינת הרווחה הנורבגית. אבל לפי התקציב של ממשלת נורבגיה לשנת 2009, כפי שהוא מתואר בכתבה באנגלית, עדיין קיימת בנורבגיה מדינת רווחה.

  16. שור

    קראתי את דברייך ואני מסכים עם רוב ההגדרה.
    מבחינה רציונאלית-אגואיסטית גם גדול הקפיטליסטים צריך לשאוף לפער חברתי נמוך,
    גם בגלל שהוא רוצה שיהי לו שוק קונים שיוכל לקנות את המוצרים שהוא מייצר,
    וגם בגלל שהוא צריך להעדיף לא לראות הולמסים ליד הבית שלו בניו-יורק.

    איני מסכים בנושא הגרעון –
    גם כלכלות המוגדרות כ"סוציאל-דמוקרטיות" מנסות להקטין גרעון וחוב לאומי, בעיקר מדינות סקנדינביה שיש בהן עודף תקציבי. באיחוד האירופאי אף קיימת רגולציה שמונעת גרעון + חוב ציבורי גבוהים מדי, וכמובן חלק מכלכלות האיחוד האירופאי מוגדרות כ"סוציאל דמוקרטיות".
    דווקא מימשל בוש ה"קפיטליסטי" לכאורה ארה"ב יצר גרעונות ענק ב-8 שנות שלטונו הכושלות,
    שהביאו להשלשת החוב ציבורי של ארה"ב,
    ומהווים את אחת הסיבות העיקריות למשבר הפיננסי הנוכחי.

    איני מסכים עם ההגדרה בנושא ההפרטות, הפחתת מיסים וכדומה –
    גם מדינות המוגדרות כ"סוציאל דמוקרטיות" עוסקות בדור האחרון בהפרטות והפחתות מיסים.
    למעשה אין מדינה מפותחת במערב שלא הפריטה או הפחיתה מיסים בדור האחרון.

    לכן יש לדעתי יותר לגעת במהות של הדברים (כמו מה שכתבת לי) ,
    ופחות בהגדרה כוללנית וקצת פשטנית כמו "סוציאל-דמוקרטיה" שאם מחטים אז מוצאים שמאחוריה יש למעשה שוק חופשי, הפרטת, הפחתות מיסים וכדומה.

    ולבסוף, אני חושב שכל המדינות במערב מנסות להקטין פערים חברתיים, גם ארה"ב, אבל בעוצמות שונות.
    בכולם יש מוסד לביטוח לאומי ומיסוי פרוגרסיבי.
    אבל זה לא מספיק,
    היכולת לספק רמה גבוהה של רווחה חברתית (כמו בשבדיה ונורבגיה ורוב מדינות אירופה) נעוצה במנגנון של שוק חופשי שיוצר עושר אדיר. ללא מנגנןן זה "רווחה חברתית" תהפוך למילים ריקות מתוכן.
    באופן אבסורדי, גם היכולת להתערב בשווקים בעת מפולת (כמו שנעשה כיום) תלוייה בעושר שיש במדינה, שכאמור היא נגזרת של שיטת השוק החופשי.
    במדינות ללא שוק חופשי אין שום עושר, גם אם יש בהן אוצרות טבע (סעודיה), וגם אם יש בהן משאבים אנושיים גבוהים (בריה"מ לשעבר).

    שתהיה לך שבת קסומה ,

    שור

  17. מיכאל לינדנבאום

    1-מה יקרה עכשיו עם כספי הפנסייה המושקעת בבורסה במדינות המערב?מה תגיד לפנסיונרים העתידיים שרואים שעתידם נמוג בשגיונות הבורסה?
    2-מה שמייחד את סקנדינביה זה רשת הבטחון הסוציאלי המעולה.אני מובטל בן 64 ואם יהיה לי מזל אני אחכה 3 שנים עד גיל 67 כדי לקבל פנסייה מקוצצת ,ובינתיים עתידי המיידי, זו בעייתי בלבד.בסקנדינביה זה לא היה קורה!!
    כמה הייתי רוצה להיות נורבגי!!!

  18. חמור

    אתה לא מבין את ההגיון המדהים של מורי ורבי החכם שור. כשהשווקים עולים זה בזכות הקפיטליזם. כשהשווקים יורדים זה בגלל הסוציאליזם. כל מי שמצליח הוא קפיטליסט כל מי שמפסיד הוא סוציאליסט. קפיטליזם מביא שגשוג ושוויון. סוציאליזם מביא למיתון ואי שוויון. ובסוף, כשהכל מתמוטט, צריך לגלגל עיניים ולומר כמו ביבי שהממשלה צריכה להתערב, להעמיד פנים כאילו זה מה שאמרת כל הזמן וזה טבעו של הקפיטליזם. לא חשובה האג'נדה – חשובות הכותרות! קפיטליזם! קפיטליזם! קפיטליזם! הללויה!

  19. שור

    כספי פנסיות של עובדים בכל העולם המערבי נפגעים כעת, לאחר ירידה של כ- 35% בבורסות מתחילת השנה.

    אם העובד צעיר יחסית, אזי שיגיע לגיל פרישה בעוד עשרות שנים המצב יתוקן כי הכלכלות יצמחו ושערי המניות/אג"ח יעלו. בבדיקה לאורך עשרות שנים, השקעה בבורסה נותנת את התשואה הגבוהה ביותר, יותר מאג"ח ממשלתית, יותר מהשקעה בדירה, ויותר מתשואה מובטחת באגח ייעודי חסר סיכון שממשלת ישראל מנפיקה לקרנות פנסיה (למיטב ידיעתי, ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שמנפיקה אג"ח יייעודי).

    אם העובד מבוגר ועומד על סף פרישה, אזי המשבר יכרסם בגימלה שלו.
    לכן במדינות שונות מנתבים כספי פנסיה של עובדים בגיל מבווגר יותר להשקעות חסרות סיכון (כמו אג"ח ממשלתי), ופחות להשקעות מסוכנות (כמו מניות ואג"ח קונצרני).
    שינוי כזה יש לעשות גם בארץ – קרנות אישיות שישקיעו לפי גיל העמית והטעמים שלו.
    ניתן לחשוב גם על רשת בטחון ממשלתית שתבטיח תשואה מינימלית (יש כאן בעיה של "סיכון מוסרי", כלומר מנהלי הקרנות ייקחו סיכון אך יידעו שמישהו אחר ישלם את ההפסדים).

    ודרך אגב, קרנות הפנסיה לא משקיעות רק בבורסה, הן משקיעות גם בקרנות הון-סיכון המשקיעות בחברות סטרט-אפ סופר מסוכנות. לדגומא, חלק ניכר מהשקעות הון-סיכון בישראל מקורן בכספי הפרשות לפנסיה בארה"ב ואנגליה.

    לגבי סקנדינביה,
    יש הבדל בין המערכת בשבדיה, דנמרק ופינלנד שהיא מערכת כמו ביתר מדינות המערב,
    לבין המערכת בנורבגיה שמבוססת על קרן ממשלתית שצוברת את הכנסות הנפט של נורבגיה.
    אחד הדרכים לבחון את רמת גימלת הפנסיה הכוללת (כלומר גימלת פנסיה פלוס קצבת זיקנה של הביטוח הלאומי) היא לבדוק מה היחס בין השכר האחרון של העובד לבין הגימלה הכוללת. מדינות אירופה מובילות ביחס הזה.
    אולם בשל הזדקנות האכולוסיה גם בהן יש שינויים, כמו העלאת גיל פרישה, הגדלת הפרשות וכדומה.

    מיכאל, גם אני הייתי רוצה להיות אזרח נורבגי בכל מה שקשור לפנסיה (דרך אגב – גם בנורבגיה גיל הפרישה לגברים הוא 67, כמו השינוי שעשה נתניהו בישראל).

    שור

  20. אשכנזיה סמולנית יפת-נפש

    לגבי הגרעון – מדינה סוציאל דמוקרטית איננה נרתעת מהגדלה מבוקרת של הגירעון בתקופת מיתון כדי לממן הוצאות בתחומי החברה. אם אומנם כל מדינות אירופה, כולל מדינות סקנדינביה, פוסלות לגמרי כל הגדלה של גירעון תקציבי בימי מיתון כלכלי לצרכים חשובים, אז במובן הזה אין כיום באירופה אף מדינה סוציאל דמוקרטית.
    לגבי ארה"ב – השאלה היא מהן המקורות של גרעונות הענק שנוצרו בשמונה שנות נשיאותו של בוש? האם מקורן בעיקר ב'הוצאות סוציאליות' כמו המלחמה בעירק או שהנשיא הרפובליקני גם השקיע לא מעט בשירותים חברתיים? אני מניחה שהגרעונות הללו נוצרו מכל מיני מקורות, חלקן חיוניים וחשובים באמת וחלקן מיותרים לגמרי.
    לגבי הפרטות והפחתות מיסים – הסוציאל דמוקרטיה לא פוסלת על הסף את קיומן של חברות ועסקים פרטיים. לא כל הפרטה היא שלילית כשם שלא כל הלאמה היא חיובית. הפרטה של חברה המביאה בסופו של דבר לשיפור איכות המוצר או השירות שהיא מספקת לציבור, וכל זאת מבלי לפגוע באופן משמעותי ברמות השכר והזכויות הסוציאליות של עובדי/ותה היא בהחלט דבר מתקבל על הדעת בעיני סוציאל דמוקרטיים/ות. ולעומת זאת, לא כל הלאמה של חברה היא דבר חיובי בעיניים סוציאל דמוקרטיות! ההלאמה כשלעצמה איננה מעשה סוציאליסטי! חברה בבעלות ממשלתית שמנהלת אותה חבורת פקידי ממשלה שדואגים בעיקר לעצמם ועושים בה מה שהם רוצים בלי שום שקיפות ציבורית זה בשום אופן לא סוציאליזם אמיתי. אומנם יש הרבה א/נשים שמכנים/ות את זה "סוציאליזם" או "סוציאל דמוקרטיה" אבל זוהי טעות נפוצה, בדיוק כשם שהגדרת בריה"מ לשעבר כמדינה סוציאליסטית או קומוניסטית היא טעות נפוצה. ההגדרה הנכונה גם לבריה"מ וגם לסוג הנ"ל של הלאמה היא "קולקטיביזם ביורוקרטי" – רכוש בבעלות קולקטיבית שנשלט למעשה לא ע"י הציבור אלא ע"י ביורוקרטיה ממשלתית המייצגת אך ורק את עצמה. הלאמה סוציאליסטית באמת היא זו אשר דואגת שבמועצת המנהלים של החברה הממשלתית ישבו גם נציגים/ות של עובדי/ות החברה ולא רק פקידים הממונים מטעם הממשלה. מה שחשוב הוא שתהיה שקיפות של ניהול החברה, שהעובדים/ות ידעו איך היא מתנהלת, ושתהיה להם/ן כמובן נציגות גדולה בהנהלה עצמה וכך יהיו שותפים/ות בניהולה ובקבלת ההחלטות. באשר להורדת מיסים, השאלה היא עד כמה ההורדה פוגעת בשירותים הציבוריים החברתיים שהממשלה מספקת. אם הפחתת המיסים פוגעת באיכות שירותי הבריאות, ברשת הביטחון הסוציאלית וכו', הרי שהיא מנוגדת כמובן לסוציאל דמוקרטיה. השאלה היא אם בכלל ועד כמה נפגעו השירותים החברתיים בנורבגיה ובשאר מדינות סקנדינביה כתוצאה מהפחתת מיסים.
    לגבי הגדרת הסוציאל דמוקרטיה – אני בעצמי הגדרתי אותה בתור תפישה שפועלת במסגרת של שוק חופשי קפיטליסטי. במדינת רווחה סוציאל דמוקרטית יש שוק חופשי אבל גם תמיכה ממשלתית גדולה מאוד בשירותים חברתיים. חוץ מזה, אחד התנאים המוקדמים החשובים לסוציאליזם הוא שפע חומרי. אין ספק שהתפתחות הקפיטליזם ביחד עם התפתחות המדע והטכנולוגיה (דהיינו המהפכות התעשייתיות) יצרו שפע חומרי בארצות מערב אירופה, צפון אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד. סוציאליזם אמיתי פשוט לא יכול להתקיים בתנאים של מחסור כלכלי, במדינות שרמת חייהן היא נמוכה מאוד ותושביהן חיים בעוני וסובלים ממחסור בצרכים בסיסיים. אם מנסים לעשות מהפכה סוציאליסטית במדינות כאלה, כמו שקרה ברוסיה ב-1917, בסין בשנות ה-40 של המאה העשרים (אם אינני טועה) ובקובה ב-1959, מה שקורה הוא שבמקום לחברת את העושר שלא היה מצוי בזמנים ההם במדינות הללו, מחברתים את העוני. וסוציאליזם הוא כמובן חברות של העושר ולא של העוני. המדע והטכנולוגיה ביחד עם הקפיטליזם מייצרים עושר חומרי אבל הקפיטליזם והחלוקה המעמדית של החברה גורמים לחלוקה בלתי שוויונית של פירות העושר. ובדיוק כדי לתקן עוולה זו קיים הסוציאליזם.
    ולסיום תודה על הברכה המקסימה! שיהיה גם לך סיום נפלא לשבת שנגמרת עוד מעט, שבוע חדש נפלא וחג סוכות שמח ומאושר.

  21. שור

    אמנם הטרמינולוגיה שלך מאוד זרה לי,
    אבל לאחר שקראתי פעמיים כמעט ואין ביננו חילוקי דיעות.

    ברור שלעיתים יש צורך בהגדלת גרעון באופן מבוקר (כמו כעת בארץ).
    ברור שלפעמים יש צורך בהלאמות (נתניהו ה"קפיטליסט" הלאים את כל קרנות הפנסיה ההסתדרותיות והממשלה מזרימה להן בכל שנה מעל מיליארד ש"ח עד לכ-100 מיליארד ש"ח),
    ברור שלפעמים יש צורך במעורבות ישירה של הממשלה בשווקים.
    כל זה נכון כאשר הבסיס הוא שוק חופשי, לצד כאמור מעורבות ממשלתית כשצריך.

    במציאות הנתונים כל כך מעורבבים עד כי ההדגדרות של "סוציאל-דמוקטיה" ואף "סוציאליזם" או קומוניזם" נמהלות:
    בארה"ב יש גרעונות ענק (בעיקר בגלל הפחתות מיסים לעשירים, ולא בגלל הגדלת הוצאות ממשלתיות לרווחה),
    בשבדיה מפריטים במיליארדי דולרים,
    באנגליה של הלייבור עושים רפורמות שוק,
    קפריסין תחת ממשלה קומיניסטית (!) נקטה ברפורמות שוק בכדי להצטרף ל-EU,
    כנ"ל יוון תחת ממשלה סוציאליסטית.
    שלא לדבר על רפומות שוק בסין תחת שליטה קומוניסטית.

    מה כל זה אומר ?
    שהשאיפה להגיע לרמת חיים גבוהה לצד פערים נמוכים חזקה מכל אידיאולוגיה,
    וממשלות נוקטות גם ברפורמות שוק בכדי לממש שאיפה זו.

    שבוע טוב, מועדים לשמחה וחגים מאושרים ,,
    שור

  22. מיכאל לינדנבאום

    להבנתי הפנסיות בצפון אירופה מובטחות על ידי רשתות הבטחון הממשלתיות למיניהן ,גם כשהן מעורבות כדבריך בהשקעות בורסאיות. מאחר שבארץ המציאות בעייתית,האם לא היה פשוט יותר וזמין יותר לחזור לאיגרות החוב הייעודיות כפי שנהגו בקרנות הפנסייה הוותיקות?אי-הוודאות לגבי המחר פשוט מכרסמת.
    לא פחות חשוב: אני מובטל ,ולא מרצוני, בן 64 ,ללא פנסייה מוקדמת ועם שוק עבודה חסום – אין שום פתרון בארץ לגבי בני המעמד הבינוני השכיר שהתרוששו מהפרטה וחברות כח-אדם שהולכים,כמוני, אל תוך הלילה הכלכלי והחברתי. כדבריך,גיל הפרישה בנורבגיה הוא 67 כמו בארץ,אבל בהבדל שהקשישים לא מושלכים לצידי הדרך.
    נ.ב. אני נזכר בחבר מהנדס מפריז,שהחל מגיל 55 מקבל קצבת קיום נדיבה ממשלת צרפת המכירה בכך שאין פתרון תעסוקתי לגביו. קיצבה זו תופסק כשיגיע לגיל פנסייה.

  23. שור

    אני לא יודע באם יש בשבדיה ויתר הנורדיות רשת בטחון ממשלתית לקרנות הפנסיה,
    אני יודע שהקרנות שם מושקעות חזק בבורסה בשטוקהולם ובבורסות אחרות בעולם ואין ספק שהפסידו השנה עשרות אחוזים מהונן (החסכונות של העמיתים).
    אני בעד הרעיון של רשת בטחון לתשואות של הקרנות, השאלה היא איך עושים זאת מבלי לגרום למנהלי הקרנות לקחת סיכונים שבסוף אנחנו הציבור הרחב נשלם מהמסים שלנו.
    כנראה יש צורך בעוד רגולציות ותמריצים כלכליים (כמו שכר נמוך למנהלים בעת תשואות נמוכות) בכדי להימנע מסיכוני יתר.
    רגולציה נוספת היא מניעת השקעות מסוכנות של חוסכים מבוגרים (לדוגמא, מגיל 55 ומעלה).

    מיכאל, אני מאוד מבין אותך ומזדהה עם הדאגות שלך.

    שור

  24. אשכנזיה סמולנית יפת-נפש

    כנראה שאני לא מיטיבה להסביר את מאפייני הסוציאל דמוקרטיה ואת עמדותי, כי בעוד שאתה קורא את דברי ולא מוצא הבדלים בין סוציאל דמוקרטיה, סוציאליזם וקפיטליזם ימני שמרני, כשאני קראתי עכשיו את תגובתך האחרונה אלי מצאתי הבדלים ברורים בין הדוגמאות שנתת ממדינות שונות. בניגוד לך, עבורי הדוגמאות הללו אינן מטשטשות כלל את ההבדלים בין סוציאליזם, סוציאל דמוקרטיה וקפיטליזם ימני שמרני. ויתכן גם, שכאשר שת/נינו נקרא בדיוק את אותו הטקסט נבין אותו באופן שונה.
    לפי מה שכתבת על הגרעונות הענקיים שיצר ממשל בוש בארה"ב, נראה שהנשיא הרפובליקני נשאר נאמן לקפיטליזם הימני הקשוח של מפלגתו ולא הפך לסוציאל דמוקרט. כי ברור לגמרי שהורדת מיסים המיטיבה בעיקר עם העשירים איננה צעד סוציאל דמוקרטי. חוץ מזה, הרי כבר כתבתי שכלכלה סוציאל דמוקרטית איננה פוסלת על הסף כל הפרטה, וגם איננה מברכת על כל הלאמה. כי יש כל מיני הפרטות והלאמות. מה שחשוב הוא איך מתבצעות ההפרטות וההלאמות, וכן התוצאות שלהן, כלומר מיהם/ן המרוויחים/ות ומי המפסידים/ות מההפרטות וההלאמות הללו. לגבי הלאמת קרנות הפנסיה של ההסתדרות, השאלה היא האם ההלאמה הזאת באמת היטיבה עם ציבור הגימלאים/ות בישראל בטווח הארוך. אם כן, אז היא איננה מנוגדת לסוציאל דמוקרטיה, גם אם היא בוצעה ע"י חסיד מושבע של הכלכלה הקפיטליסטית הימנית כנתניהו. מה שבטוח הוא שנתניהו עצמו חשב בעיקר על יציבות השוק, על הוצאת המשק ממיתון וחידוש הצמיחה הכלכלית והרבה פחות על ציבור הגימלאים/ות כאשר הלאים את קרנות הפנסיה. ושוב, כאשר מתייחסים להלאמה, צריך לבחון מהם המניעים לאותה הלאמה מסויימת, מהן מטרותיה של אותה הלאמה, כיצד היא מתבצעת ומהן תוצאותיה והשלכותיה על ציבור העובדים/ות ועל החברה כולה לטווח הקצר הבינוני והארוך. רק לפי ההיבטים האלה אפשר לדעת האם ההלאמה המסויימת הזאת היא מהלך סוציאל דמוקרטי או דווקא מהלך קפיטליסטי ימני ראקציוני!

    וגם כשמתייחסים למהלך ההפוך – ההפרטה, צריך לבחון כל הפרטה והפרטה באופן ספציפי באשר לסיבותיה, מטרותיה, אופן הביצוע והתוצאות וההשלכות שלה כדי לדעת אם אמנם המגמה הכללית של ההפרטה מעידה על צמצום מדינת הרווחה הסוציאל דמוקרטית ועל תזוזה ימינה אל הקפיטליזם הליברלי או שלא. כך כאשר מתייחסים להפרטות הגדולות בשבדיה: השאלה היא מה בדיוק מפריטים שם ומאילו סיבות, מה מטרותיהן של ההפרטות, איך הן מתבצעות ומה התוצאות וההשלכות של ההפרטות הללו בעיקר על ציבור העובדים/ות בשבדיה ועל החברה השבדית כולה.

    באשר לממשלות הלייבור בבריטניה, אומרים שטוני בלייר הפך את הלייבור למפלגה טאצ'ריסטית לכל דבר, ובין הניו לייבור של בלייר ובראון לבין הטורים (כלומר השמרנים) אין כמעט הבדלים בתחום הכלכלי חברתי. בין אם כל זה נכון ובין אם לאו ועדיין ישנם הבדלים של ממש בינם לבין הטורים בתחום הכלכלי חברתי, ברור לגמרי שמפלגת העבודה הבריטית החדשה איננה עוד מפלגה סוציאל דמוקרטית כפי שהיתה בימיו של הרולד וילסון למשל!

    באשר ליוון וקפריסין, אני מניחה שהרפורמות בשוק שהן מבצעות הן חלק מהתנאים שה-EU מכתיב להן. ובאשר לסין, הבעיה העיקרית שלה היא שהיא מדינה ענקית עם מספר עצום של תושבים, דבר שלא מאפשר הענקת חירויות המאפיינות דמוקרטיות מערביות מודרניות. בנוסף לכך, המהפכה של מאו צה טונג בוצעה בתנאים של חברה כפרית אגררית שהיה בה מחסור. וכפי שאמרתי, התנאי המוקדם לסוציאליזם הוא חיסול המחסור הכלכלי ויצירת שפע ע"י פיתוח התעשייה והכנסת חידושים טכנולוגיים בייצור התעשייתי ובמשק בכלל. מה שאני מנסה לומר לגבי סין הוא שגם בימי מאו לא היה בסין משטר סוציאליסטי וכמובן שגם עכשיו אין בסין משטר כזה, למרות שהמפלגה השלטת מכונה "קומוניסטית".

  25. דן

    תמיהה-אם בדיעבד נאלצה ארה'ב להודות,די בגדול,ש"היד הנעלמה" נעלמה,או שכלל לא היתה קיימת אי פעם ,או שאם בכלל היתה קיימת, היא היתה סבירה מבחינת "יכולותיה" לתפקד רק במשקים מדינתיים עם כלכלות פשוטות ומוסדות פיננסיים בעלי מורכבות
    וסיבוך נמוכים(למשל-מסחר במניות בחסר,קרנות גידור,סלי מניות ועוד "קללות"שהן פרי השנים האחרונות).

    כנראה שרק כשמקבלים בראש עם פטיש בן אלפי טונות מבינים שאין אמת ב"אמת"קדושה שנקראת "היד הנעלמה".
    וגם אז עדיין יש פנאטים שלא משלימים עם החלל(ואקום)שהיה למעשה היכן שכביכול שכנה היד הזו.

    אילו ההיו חסידי הכלכלה הקפיטליסטית פחות שבויי אידאולוגיה ויותר גמישים ויצירתיים במחשבה הכלכלית שלהם ייתכן שהיה נכון,ראוי,אנושי,ובעיקר בעיקר כלכלי אילו המימשל היה מממן,נגיד כהלוואה בריבית סבירה, לנעדרי כושר החזר המשכנתא בריבית הרצחנית שכאילו הבטיחה את נותני המשכנתא אבל היתה הבור בו נפלו, את מה שחסר להם כדי לשלמה.

    מה להערכתך היו סכומי הכסף שהיה על המימשל לשלם ללוקחי המשכנתא והאם פתרון זה היה זול או יקר מהעלויות של המשבר?

    מאידך,פתרון זה היה מונע את המשבר שאולי יצא ממנו גם בבחינת מעז יצא דבש דבש .
    אולי ניפוץ המיתוס של היד הנעלמה שווה את המחיר?
    או שגם נשלם את המחיר וגם נשאר עם "היד" הזו שתסרב להעלם ותמשיך למרר את חיינו.

    חג שמח

  26. שור

    שלום לך,

    אני לא חושב ש"היד העלמה" נעלמה.
    בשביל להסביר למה אני חושב כך, אז קודם מה זה יד נעלמה ?
    לפי אדם סמית' (אבי הכלכלה המודרנית) כשאתה או אני כותבים כעת במחשב, אז היד הנעלמה (בעצם השוק) דאגה לכך שמסך המיוצר בטאיוון,
    מערכת פעולה של מיקרוסופט מיוצרת בארה"ב,
    מקלדת המיוצרת בסין,
    צי'פ של אינטל המיוצר בארה"ב,
    ועוד רכיבים המיוצרים בחלקים שונים של העולם,
    כולם יחד חברו להרכבת מחשב באופן יעיל מאוד.
    והנה אתה ואני כותבים במחשב שמורכב מהמון חלקים שיוצרו בכל חלקי העולם, ומשלמים מחיר יחסית סביר.

    לפי אדם סמית' (באופן אלגורי) זוהי "יד נעלמה" שדאגה לייצר מוצר מורכב כזה ברכיבים מכל חלקי העולם באופן יעיל ובמחיר סביר, כאשר כולם נהנים –
    גם אנחנו שמשתמשים במחשב,
    גם עובדים בעולם שיש להם תעסוקה בשכר הוגן (כי יצרני מחשבים אחרים מתחרים עליהם),
    וגם בעלי מניות שהרוויחו כסף מכל התהליך הזה (כולל עמיתים/פנסיונרים שכספם מושקע באינטל ומיקרוסופט).

    כעת תאר לעצמך שוועדה מסדרת מטעם ממשלה כלשהי היתה מחליטה לבנות מחשב (או כל מוצר אחר) בלי להתייחס למחירים היחסיים של מרכיבי המחשב , שזה בעצם המשמעות של השוק ?
    היינו מקבלים מחשב במחיר של עשרות אלפי דולרים ולא של מאות דולרים.

    וכעת לאחר הסבר קצר על היד הנעלמה, מדוע היא לא נעלמה לדעתי (לפחות חצי יד (-: ) –

    כמו שכתבתי בפוסט כאן יש להבין את הסיבות למשבר הפיננסי,
    כנראה חלקן העיקרי קשור לפעילות שלטונית לקוייה –
    גרעונות ענק של מימשל בוש וריבית נמוכה של הפדרל בנק שהביאו לכסף זול שיצר בועת נדל"ן ואשראי,
    גופים חצי ממשלתיים (פאני מיי ופרדי מק) שהמנהלים שלהם מונו ע"י מימשל ארה"ב החליטו על מתן משכנתא לכל דיכפין ללא בדיקה, ללא סינון .
    לאנשים הללו שקיבלו משכנתאות ללא יכולת להחזיר קוראים NINGA –
    No Income, No Job, no Assets

    את המשכנתאות הללו לאחר מכן עירבבו עם משכנתאות 'טובות', שניתנו לאנשים בעלי יכולת להחזיר, ומכרו אותן בתור אגרת חוב למשקיעים ובנקים ברחבי העולם (כולל בנק הפועלים שלנו שרכש מיליארדי דולרים של אג"ח מבוססות משכנתאות והפסיד כ-1 מיליארד דולר).

    כעת נשאלת שאלה האם מעורבות ממשלתית גרמה למשבר או כוחות השוק חופשי –
    האם שוק חופשי לחלוטין היה יוצר מצב כזה ?
    האם בשוק חופשי היו נותנים הלוואה לאדם שברור שאינו יכול להחזיק ?
    דן – התשובה אינה פשוטה, כי השוק החופשי (לכאורה) איפשר איגוח של משכנתאות אלו ולכאורה עודד מתן משכנתא לאנשים שאינם יכולים להחזיר.
    אולם האם ללא מעורבות בהכוונה ממשלתית של פאני מיי ופרדי מק (ששולטים ברוב שוק המשכנתאות) היה מישהו מעלה על דעתו לתת משכנתאות כאלו ?
    עד כמה הממשלה אחראית למשבר הזה ועד כמה השוק ?
    לדעתי רוב האחריות של של הממשלה, אולם אין לי יכולת להוכיח זאת.
    ברור לי שהשוק לבד לא היה יוצר משבר כה נוראי.
    גם משברים 'קודמים נגרמו לדעתי בעיקר בגלל מעורבות ממשלתית (כמו ריבית נמוכה מדי או גבוהה מדי), ופחות בגלל כשלי שוק.

    פרופ' מילטון פרידמן (שהביא לאימוץ כלכלת שוק גבוהה יותר מאז שנות ה-70) הציע לבטל את הבנקים המרכזיים, בגלל שאנשים בשר ודם (נגידי הבנקים) לא יכולים להחליט לאורך זמן על שער ריבית אופטימלי.
    הוא הציע שכמות הכסף תעלה בכל שנה ב- 3% , שזה קצב הגידול הממוצע של התוצר לאורך זמן.
    כך יימנעו מאיתנו קפיצות בשער הריבית שגורמות נזקים רבים ומביאות לעיתים לבועות כלכליות.
    אין לי יכולת לומר אם הצעה זו היתה חוסכת את המשבר הנוכחי.

    אז לסיכום, היד הנעלמה לא נעלמה (לפחות במחציתה).
    עדיין מייצרים מחשבים (ואת רוב יתר המוצרים) באופן חופשי לחלוטין, כאשר השוק (שהוא בעצם היד הנעלמה) דואג ליעילות גבוהה.
    אולם ייתכן שיש לעיתים צורך ברגולציה טובה יותר לשם מניעת תמריצים כלכליים שמביאים לכשל –
    כמו מנהל חברה או קרנות פנסיה ששכרו מבוסס על הצלחה לטווח קצר, ואז התמריץ הכלכלי עשוי להוביל לכך שמעשיו יביאו בטווח בינוני להפסדים.

    לגבי סכומי הכסף שעל המימשל לשלם ללוקחי המשכנתא והאם פתרון זה היה זול או יקר מהעלויות של המשבר?

    לדעתי זה הפתרון העדיף.
    הפתרון של המימשל לנתב את הכסף הציבורי לרכישת הנכסים הרעים מהמוסדות הפיננסיים הוא פחות יעיל.

    כמה כסף זה יעלה ? הנה כמה נתונים –
    יתרת המשכנתאות הפתוחות בארה"ב היא כ-11-12 טריליוון דולר,
    כמה מתוך משכנתאות אלו יהפכו לחדלי פירעון ?
    אולי רבע, אין לאף אחד תשובה מוסכמת.
    הסכום הציבורי יכול לכסות רק חלק מהחזרי המשכנתא , המשפחה תכסה חלק .
    בנוסף, מדובר בכיסוי כל יתרת המשכנתא רק בהשלמת החזרים חודשיים.
    המימשל הלך על פתרון קל וכעת עושה שיפוצים לתוכנית "ההצלה" שלו.

    הבעיה עם הפתרון הזה הוא הסיכון המוסרי – ברגע שאדם יודע שהוא ייקח סיכון ומישהו אחר (משלמי המס) ישלם את המחיר של הסיכון , אז ברור שהתוצאה תהיה הרסנית.
    לדעתי (מנקודת ראות כלכלית וחברתית) יש למצוא דרך להקטין את הסיכון המוסרי ולנתב את רוב הכסף הציבורי לגורם הראשוני בשרשרת המשבר – עזרה חודשית בהחזרי משכנתאות של משפחות עניות שלא יכולות לשלם משכנתא וכעת נזרקות מבתיהן.

    חג שמח ומקווה שעניתי ,

    שור

  27. רועי

    צר לי, אבל אינך יודע מהי היד הנעלמה עפ"י אדם סמית'. היד הנעלמה היא אותו מנגון-כביכול שגורם לכך שאינדיוודואלים ששואפים למקסם את האינטרסים האישיים שלהם יקדמו בכך את האינטרס החברתי הכללי. אם יש משהו שהמשבר הנוכחי מוכיח הוא שהבלוף הזה לא עובד: אינדיווידואלים שמקדמים את האינטרסים האישיים שלהם גורמים להתמוטטות של כלכלות שלמות, למשפחות שמאבדות את הבתים שלהן ולאבטלה.

    כל השאר זה מילים ועוד מילים.

  28. שור

    ברמה השוק היד הנעלמה זה מה שאני תיארתי.
    ואם תקרא היטב (לגבי זה שכולם נהנים), אז כתבת זאת במילם אחרות.

    והיד הנעלמה אכן עובדת ברוב השווקים.

    לגבי הסיבות למשבר הפיננסי –

    התיאור שלך הוא פשטני, כי אינך מכליל בו את צעדי השלטון (גרעונות ענק, ריבית נמוכה, ומתן משכנתא לכל דיכפין ע"י סוכניות בגיבוי ממשלתי) שהביאו למשבר.

    התיאור הזה הוא מורכב יותר כי מנסה להפריד בין גורמי משבר הקשורים לממשלה לגורמי משבר הקשורים בשוק.

    שור

  29. אשכנזיה סמולנית יפת-נפש

    אני לא הולכת להתווכח בנוגע לסיבות למשבר הכלכלי הנוכחי, האם הוא נגרם בגלל השוק החופשי או בגלל מעורבות ממשלתית וכו'. אני רוצה רק להתייחס לתיאור של יצור המחשב שנתת כדוגמא ליד הנעלמה. בין השאר כתבת שהעובדים שייצרו אותו נהנים משכר הוגן. מנין אתה בטוח שהם מקבלים שכר הוגן? דיברת איתם? אתה בכלל מכיר אותם? ובכלל, אתה לא חושב שהמילה הוגן היא באופן מובהק מאוד מילה סובייקטיבית ואישית? הרי פעמים רבות מה שבעיני המעסיקים ובעלי המניות נחשב כשכר סביר והוגן, נתפס בעיני העובדים כשכר עלוב ומגוחך.

  30. שור

    ראשית, כתבתי לך תגובה לתשובה הקודמת שלך ומשום מה היא לא עלתה.

    שנית, במפעלים שתיארתי בדוגמא על המחשב שכר העובדים להערכתי הוגן,
    לא סתם בחרתי את המפעלים הללו בדוגמא.
    אם תשאלי אנשים (גם בעלי הון) אם שכרם הוגן, חלקם אולי יגיד שמגיע להם יותר.
    אני בוחן "שכר הוגן" לפי מה שהשתכרו קודם, לפי השכר הממוצע באותה מדינה וכדומה.
    אני חושב שלא צריך לשאול כל אדם אם שכרו הוגן בשביל לומר זאת. וגם את לא שאלת אם שכרם לא הוגן.
    ברמת המקרו – תבדקי חלוקה של תוצר לעבודה ולהון ותגלי שדווקא במדינות הקפיטליסטיות עבודה מהווה חלק גדול יותר בתוצר.

    יתרה מזאת, תיארתי למעשה מוצר שמיוצר בסביביה של גלובאליזציה.
    את תטעני שהגלובאליזציה פוגעת בעובדים,
    אני אטען שגלובאליזציה מגדילה את השיוויון בעולם.
    למה ?
    כי גם מדינות עניות או פחות עשירות בהן השכר נמוך יחסית (כמו סין) זוכות למקומות עבודה עם שכר גבוה יותר,
    והתוצאה היא גידול ניכר ברמת החיים במדינות אלו.
    אם אירופה העשירה תקטין חסמי סחר למוצרי חקלאות, הראשונים שיהנו מכך הם חקלאי אפריקה.
    חבל שיש אנשים שחושבים שלהיות "חברתי" עלאק שזה לחלק נדבות ותו לא.

    שור

  31. מיכאל לינדנבאום

    "לדעתי הנורדיות מצאו (בדרך כלל) את שביל הזהב בין תחרותיות לבין הוצאה ציבורית, וזה מתאים גם לישראל".גם לדעתך הפיתרון המיטבי הוא נורדי.לצערי אני קורא יותר מידי על נפלאות ה"שוק הופשי", ופחות מידי על המסלול הסקנדינבי .בשלושים השנה האחרונות נוצרה אוליגרכייה שמקורה בעושק הציבור ולא מהשקעות יצרניות.
    מדוע עד המשבר הנוכחי לא שמענו את אבירי השוק החופשי מוחים באותה תקיפות על היעדר רגולצייה ממשלתית אמיתית?על הפערים החברתיים הבלתי נסבלים?
    באותה הזדמנות אני רוצה להודות לך על האמפטייה שהפגנת כלפי,אני מובטל בן 64 ,נפגע הפרטה וחברות כח-אדם.זה מראה שאתה בן-אדם.מיכאל.

  32. דן

    תודה על המאמץ שעשית.

    מועדים לשמחה

  33. דן

    בהרהור נוסף גיליתי שלא גילית את אמריקה.
    המחשבה שלי שעל המדינה לעזור למי שמתקשים לרכוש ליצמם גג על ראשם היתה פרקטיקה מקובלת ומובנת מאליה,כאן אצלנו.
    פעם היו משכנתאות מסובסדות,כלומר בריבית נמוכה,שניתנו לפי קריטריונים שונים.
    עתה,כשאני נזכר, אז גםלא כל מי שלא הצליח לעמוד בתשלומיו נזרק לרחוב.
    המהפך אכן חולל מהפכים רבים ביניהם את חיסולו למעשה של מנגנון הסובסידיה ללוקחי משכנתאות.
    מצד אחד בכל סוג כזה של הסדר עולה ופורחת השחיתות.
    מאידך עולים ופורחים בשיטה השניה גם השחיתות וגם האכזריות והאטימות וריסוק הסולידריות.

    בואו ונאמר שיר הלל לחבריך מהימין הכלכלי הפוליטי והמדיני על שהביאונו עד הלום.
    בטיפשות,באטימות,בניבזות,בשינאה,ברוע.

    ברגעים כאלה אני נזכר בפסוק המספר לנו אמת חיים-"הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות".
    מדובר בכוונות.
    לא במעשים.
    לא כל אחד מוכשר גם לעשות.
    וזה מזכיר לי את בגין,אחרי שעבר מדפרסיה למניה,עומד על דוכן הנואמים בכנסת,מבצע את מיטב השטיקים שלו,בקול ובג'סטות ואומר בערך:
    עם ישראל,אני מבטיח לכם שהממשלה תימשול ותעשה טוב לאזרחים.

    וזה אדם שאסור היה להפקיד בידיו את ניהול משפחתו.

    והריבית המטורפת,ויסות מניות הבנקים והתמוטטותם,חיסול התמיכה של המדינה בחסכונות ע'י מתן התר לקופות הגמל וקרנות הפנסיה לסחור בעד 20% מכספי המפקידים בבורסה,מלחמת לבנון ואי הרצון לצאת מעליי והרי השוף,ההתנחבלות
    (עוד יהיו הרבה אלוני מורה),האינתיפדה הראשונה,מכירת סיני בתמורה לגדמ'ע(ואי מכירת עזה באותה עיסקה כי היא ארץ ישראל),חיסול תהליך אוסלו ע'י רציחת ראש הממשלה ועוד מעשי חוכמה נדירים במקוריותם,תעוזתם וראיית הנולד שבהם.

    אינני יודע אם חלה על הקופות/קרנות הגבלה כלשהיא לגבי סוג ניירות הערך בהן יסחרו.
    הדברים אמורים בהימור על אופציות מדד 25 שם בערך רק 5% מהמשקיעים מרויחים=זוכים.בהימור הזה מדובר בהפסד של רוב או כל הכסף בניגוד למניות שם התנודות בימים רגילים נמוכות הרבה הרבה יותר.
    הדברים אמורים במסחר בחסר=שורט שגם שם זה הרבה הימור שיכול להיגמר בהפסדים כבדים.

    תודה לליכוד-חרות-רביזיוניסטים שאחרי שנות דוריים הגיעו לשלטון והצליחו להזניק אותנו לתהום בתוך פחות מדור.

  34. שור

    אני טוען שהשיטה במדינות הנורדיות מבוססת על שוק חופשי,
    הסיבה העיקרית לעושר במדינות הללו זה שיטת השוק החופשי.
    כאשר מדינה כמו פינלנד לא יישמה רפורמות שוק היא היתה מהעניות באירופה,
    כעת היא ברמה די גבוהה מבחינת העושר עם פערים חברתיים מאוד נמוכים – בזכות שיטת השוק החופשי.

    מה זה שוק חופשי + רווחה חברתית ע"י הממשלה –
    דנמרק לדוגמא שילבה בין שוק עבודה גמיש וקפיטליסטי מאוד (קל להעסיק ולפטר עובדים)
    לבין רשת בטחון חברתי חזקה,
    זהו שילוב מנצח.

    מיכאל בתקווה לשנה טובה יותר לכולנו,

    שור

  35. אשכנזיה סמולנית יפת-נפש

    לא מקובלת עליי שיטת הבחינה שלך לגבי שכר הוגן. אני חושבת שקודם כל צריך לשאול לדעתם/ן של העובדים/ות עצמם/ן האם שכרם/ן הוגן או לא, ואני בהחלט בהחלט שאלתי האם שכרם של העובדים הוגן או לא. לכן אל תספר לי שאני לא שאלתי "אם שכרם לא הוגן"!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ובכלל, מגוחך בעיני לבחון את הוגנות השכר הנוכחי של העובד/ת בעיקר עפ"י השוואה עם השכר הקודם שלו/ה ועפ"י השכר הממוצע במדינתו/ה. קריטריונים הרבה יותר חשובים בעיני לבחינת הוגנות השכר, הם האם העובדים/ות מסוגלים/ות לחיות בכבוד וברווחה מהשכר המשולם להם/ן, האם השכר שהם/ן מקבלים/ות תואם את התפוקה האישית שלהם/ן, את תרומתם/ן האישית בעבודה, וכמה משתכרים/ות המנהלים/ות ושאר העובדים/ות הבכירים/ות בהשוואה לזותרים/ות. אלו שלושה קריטריונים חשובים, בנוסף כמובן לדעתם/ן האישית של העובדים/ות על שכרם/ן. והקריטריונים שאתה ציינת הם מבחינתי הרבה פחות חשובים לקביעת ההוגנות של השכר.

    ובאשר לגלובליזציה – לא רק שזו איננה מגדילה את השיוויון בעולם, היא מנציחה את האי שיוויון בין המדינות העשירות למדינות העולם השלישי. כי גם אם נוצרים שם המון מקומות עבודה חדשים ורמת החיים של העובדים/ות במדינות העולם השלישי עולה, היא עדיין רחוקה מאוד מרמת החיים הממוצעת באירופה, בצפון אמריקה, באוסטרליה ובניו זילנד, וכל עוד הגלובליזציה תישאר כפי שהיא היום, אי אפשר יהיה לצמצם את הפערים באופן משמעותי. כל עוד הכלכלה העולמית (ולא רק הכלכלות של מדינות המערב העשירות) נשלטת ע"י מה שנקרא "השוק החופשי" ו"הסחר החופשי", ואין תכנון כלל עולמי לפיתוח כלכלותיהן של מדינות העולם השלישי העניות, הפערים בינן לבין מדינות העולם הראשון לא יצומצמו באופן משמעותי. וכמובן שמדינות אירופה צריכות להסיר לגמרי (ולא רק להקטין) את חסמי הסחר למוצרי חקלאות ממדינות אפריקה, ושאר העולם השלישי. אומנם אי אפשר עדיין לבטל לגמרי את השיטה הקפיטליסטית מעיקרה ברמה הלאומית והבינלאומית כאחת, אבל אפשר וצריך לשנות את מבנה השוק העולמי כולו. כלומר להפוך את הכלכלה העולמית לסוציאל דמוקרטית. כך ניתן יהיה לשנות את סדר העדיפויות של השוק העולמי בנוגע למדיניות הסיוע למדינות העניות. וכך אולי יוכלו המדינות העניות לקבל סיוע בתוכניות פיתוח כלכלי מבלי שיצטרכו להיכנע לתנאים שיכתיבו להן המדינות העשירות, והמוסדות הבינלאומיים. כי החישוב שינחה את נותני הסיוע יהיה הרבה יותר סוציאליסטי והרבה פחות עסקי.

  36. מיכאל לינדנבאום

    לדבריך "הסיבה לעושר במדינות הללו זה שיטת השוק החופשי".לעושר ב"שוק חופשי" או שיטה אחרת, אין משמעות כאשר רוב האוכלוסייה חי רע.בנורדיות התפלגות ההכנסות היא השיוויונית בעולם בגלל השילוב הפוליטי המנצח של איגודים מקצועיים+מפלגות סוציאליסטיות.עם קביעות בעבודה או בלי(כמו בדנמרק) הממשלות פורשות רשת בטחון סוציאלי מהעריסה ועד הקבר .תופעות של עבדות חברות כח-אדם או מובטלים שמושלכים לכלבים(כמוני) לא קיימות שם.
    השילוב המנצח הוא שוק חופשי מרוסן בעוצמה על ידי איגודים מקצועיים+מפלגות סוציאליסטיות.
    "רווחה חברתית ע"י הממשלה" כדבריך ,לא תתקיים ללא השילוב הנזכר ברישא.
    כל טוב-מיכאל.