על הפתעות וממוצעים

איציק ספורטא

לא פעם אנו קוראים ושומעים שמדד כלכלי כזה או אחר הפתיע, הבוקר זה המדד שהפתיע, מחר הצמיחה תפתיע, ושלשום המשבר הכלכלי הקשה. נראה שהחוזים בכוכבים מדייקים לא פעם יותר מהחוזים בכלכלה.  זה כולל כמובן את אנשי התחזיות גם בבנק ישראל ובאוצר. למשל תחזית הצמיחה שהייתה 3.5% יורדת ל-2.7% או 2.5% כל מספר מנצח. זה כמובן אינו מונע מהחוזים לחזות כי צריך משהו לעשות את העבודה הקשה והלא מתגמלת הזאת . מה משעניין שלאחר ההפתעות המופתעים ממשיכים במלאכתם כאילו כלום.

בלי קשר לתחזיות המספרים הללו המייצגים את מצב הכלכלה ומצבם של אנשים בחברה מספרים סיפור שהוא חלקי במצב הטוב. כי כאשר המדד 0 יש כאלו שלגביהם המדד עלה, החמישון הראשון, ב-0.2% בחודש האחרון וב-6.2% ב-12 החודשים האחרונים. כאשר בוחנים את השכר הממוצע רואים שרוב העובדים מסתכלים עליו מלמטה, למשל בשירותי אירוח ואוכל השכר הממוצע הינו 3746, גם זה ממוצע וגם הוא בעייתי. בשירותים עסקיים, שגם שם השכר נמוך מהממוצע, מקובצים יחד אנשי מחשב עם עובדי חברות כח אדם. וגם בחברות כח אדם יש אשר משתכרים יותר ועוד ועוד.

בממלכת הממוצעים הכל בסדר ולא כך היא, כאשר מנסים להבין משהו חייבים להיפרד מהמדד הבעייתי הזה. בעיקר כאשר יש השפעות שאינן מתפלגות באופן נורמאלי. אם אי השוויון היה קטן, אזי לממוצע הייתה משמעות גדולה יותר גם כאשר עוסקים בשכר. אם השוויון בהשכלה היה גדול יותר אזי שיעור האבטלה היה נותן תמונה טובה יותר של המצב. היום, מי שהשכלתו נמוכה מ-8 שנים שיעור האבטלה הוא כ-15% לעומת מי שהשכלתו מעל 16 שנה שם האבטלה קטנה מ-4%.

כיון שכך הייתי מצפה שחובבי הממוצעים יפעלו כדי שאי השוויון ירד כך שהממוצע לא יהיה סתם מספר אלא משהו שמבטא יותר את מצבם המקורב של רוב האנשים. אבל אז מה הם יעשו כדי להצדיק את המערכת שהם כה תומכים בה, מערכת שבה אי השוויון הוא המנוע והתוצר של המערכת.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יושב על הגדר

    יכול לתקן את עיוותי הממוצע ולאפשר רזולוציה חדה יותר .

  2. אילנה צור

    בגלל נסיעתי ניסיתי לבקש להסיר את שמי מרשימת התפוצה, ומשום מה המייל שלכם סרב לקבל את בקשתי. אנא הסירו את שמי. כשאחזור אתחבר שוב. תודה

  3. לא עוקצני

    אחרי קריאת הטור הקומי-טראגי של שטרייסלר (ורווי השקרים והשטנה), עלתה בראשי מחשבה שאולי כדאי שגוף כלשהו יבקר את כל הכתבים הכלכליים המופאלים שלנו, ובסוף שנה יעניק לכל אחד מהם ציון אמינות, למשל:
    כל תחזית שהם נוקבים – לאמת עם המציאות (הדולר, הנפט, הבורסה עולים או יורדים);
    לבדוק סתירות בדבריהם (לפעמים באותו הטור עצמו, לפעמים בין טורים).

    הרי הציבור המטומטם לא ממש זוכר שאותו השטרייסלר אמר בדיוק את ההיפך בשבוע שעבר והתחזית שלו לגבי השנה הקרבה הייתה הפוכה בדיוק ב-180 מעלות.

    אז אולי כדאי להוציא דוח פעם ברבעון ולתת ציון לכל כתב שכזה את ציון הבושה שלו. אולי גם חלק מציבור הקוראים יסיק מסקנה או שתיים.

  4. יודית שחר

    נתבשרנו חגיגית שמדד ספטמבר "הפתיע" ונותר ללא שינוי.
    אכן הפתעה, אני מודה. הפתעה לכל בר דעת שהולך לסופר וממלא עגלה שמחירה מאמיר תפלצתית מחודש לחודש. הפתעה למורים צנועים כמוני, שצריכים לעשות אן דן דינו בכדי להחליט אם ישלמו החודש חשמל או מים? תשלומי ארנונה או טלפון? ושאר בעיות קיום עגומות אך הכרחיות, שהרי המשכורת שלי תקועה אי שם בתק' האבן, ולא עושה רושם שהיא מעניינת מישהו.
    כשאני קוראת את החישוב ההביל של המדד, פירות טריים עלו, בננות ירדו, דלק ירד, שעועית עלתה, פסוליה ומסטיק בזוקה בזיל הזול החודש והיטו את המדד למינוס! ברור לי שמישהו צוחק עלי.
    מה זה משנה לאדם כמוני שנוסע באוטובוס ואין לו כסף להחזיק רכב, שמחירי הדלק ירדו החודש? הרי מחירי הנסיעה באוטובוס האמירו קשות. מה משנה לאדם כמוני שמחירי הנופש ירדו השנה ב- 0.6%? ממילא אין לי כסף לנופש.
    אז נכון, אני יכולה לאמץ את הפטנט הנפלא של העניים, כמו שאימא למדה אותי בילדות: לדמיין שאני בפריס הסתווית, הענוגה, כשאני ספונה, הבילה, בפתח תקווה המפוייחת. אני יכולה לדמיין, בהחלט, לשקוע באיזה ספר טוב, שכתב יוצר עני יותר ממני, ולשכוח איפה אני לעזאזל. אבל אני לא יכולה לדמיין ששילמתי ארנונה, כי התראות אדומות על קנסות מופרכים, מעורכי דין חמדנים, ימלאו לי את תיבת הדואר. אני גם לא יכולה לדמיין ששילמתי איגרת "חינוך חינם" לילדתי המתוקה, כי המנהלת לא תתרשם מהפטזיה המישפחתית הוורודה, ותוריד אותה לעיני הילדים, חלילה, מהאוטובוס ביום הטיול.
    לכן המדד של המדינה יכול לפנטז עלינו כל מני דברים, שאנחנו חיים נהדר, ושהנה הוא "מפתיע" באמת כל ימות השנה, אבל ככה זה עם עניים שעובדים כמו חמורים, מעמד מקולל, כושר הפינטוז אוזל לנו בשלב מסויים.

    התפרסם ב: http://www.notes.co.il/yudit/

  5. סמולן

    בטבלה של הלמ"ס, החמישון *התחתון* עלה ב 0.2%, וכללי ב 6.2%. החמישון העליון דווקא ירד ב 0.2%. לא ?

  6. RS

    שיש דבר כזה שנקרא חציון, ובהרבה מקרים הוא מעיד על מגמות בצורה הרבה יותר נאותה. אבל אסור להיות נאיבי – הכל פוליטי, גם הבחירה במדד מיקום מרכזי.

  7. RS

    איך הוא מסביר את זה וחושב שאין לזה קשר לקפיטליזם:

    רגע לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית, סקר חדש מגלה כי האמריקאים לא ממש מבינים בפוליטיקה. 3612 מבוגרים נשאלו מהי המפלגה לה יש רוב בבית הנבחרים, מי שרת החוץ האמריקאית ומי מכהן כראש ממשלת בריטניה. נשמע פשוט? לא לאמריקאים. רק 18% מהמשתתפים ידעו לענות על שלוש השאלות.

    יותר מ-50% מהנשאלים ידעו שלדמוקרטים יש רוב בבית הלבן, אבל רק 42% ידעו כי קונדוליזה רייס היא שרת החוץ שלהם. ולגבי מה שקורה מחוץ לארצות הברית, האמריקאים אפילו יותר מבולבלים. פחות מ-30% מהנשאלים ידעו כי גורדון בראון הוא ראש ממשלת בריטניה.

    מתברר כי יש הבדל משמעותי בין קהלי כלי התקשורת השונים. קוראי ה"ניו יורקר" היו הבקיאים ביותר מבין קהלי העיתונים. 44% מהמאזינים לרדיו הציבורי ידעו לענות אף הם באופן מושלם. לעומתם, רק 30% מצופי ה"דיילי שואו" ידעו לענות נכונה על כל השאלות.

    עוד עולה מהסקר כי קיים קשר בין רמת ההשכלה הפורמלית להיקף הידע הפוליטי. קהלי תקשורת בעלי השכלה פורמלית גילו ידע פוליטי נרחב יותר. לדוגמה, 54% אחוז מקוראי עיתונים דוגמת הניו יורקר הם בוגרי קולג', כמו גם 54% מקהל המאזינים

    אני משוכנע שהוא יטען שאין לזה קשר.

    זו המדינה שממנה אנו למדנו, לומדים ונלמד. לא פלא שעכשיו רוצים להרוס כאן את המקום האינטלקטואלי היחיד שעוד נשאר – האוניברסיטאות. קראתי השבוע שיש לנו אוניברסיטה במאה הראשונות וכמה שמדגדגות את המאייה הראשונה. חשבתי לעצמי שבטח פקידי האוצר רואים את זה ומייד תוכניות ההרס הבאות שלהם נרקמות. את הדור הבא כבר הרסו – הצליחו להשמיד את מערכת החינוך. את הבריאות הם מנסים ככל יכולתם. רק שאריות ההווה הביקורתי והאינטלקטואלי שלנו עוד מציקות להם.

  8. איזי גור

    בתל בובליק חיה ישישה אחת חסרת גיל וממוצא לא ברור . היא מתגוררת באוהל צבאי שנלקח שלל מהצבא הבבלי במלחמת סדום ועמורה. היא עיוורת וחרשת, בחזה מושתל לב של עז ורגליה הן רגלי תרנגולת.
    במקרה שלנו, לא זו בלבד שאין נוגעים בה לרעה, האמת היא ששרי האוצר וכל ראשי המיניסטריון הזה, כולל נשיאי בנקים וראשי בורסת הכספים, שוחרים לפתחה מדי יום א'.
    בשובם אל לשכותיבם ומשרדיהם הם מרעיפים על העם היושב בציון, ובכל מקום אחר בחלד, ממיטב העכוצתיהם המלומדות.
    נשיא בנק יהופיציץ: "שגלול הנתונים והנותנות מעיד על צמיחה ודאית של חמישה ורבע אחוז"
    יו"ר התאגדות חוזי החואים: "נשיא יהופיציץ הוא תרח שעיבר זמנו. הצמיחה לא תעבור את החמישה נקודה 24 אחוז
    מנערי האוצר הקרחים ואפורי השיער: "נראה כי עמיתיי השניים טרם התפכחו מהחמרמורת של ארוחת מוצאי השבת במסעדת היוקרה "דגי רקק". התחזיות המשוקכללות של השר קובעות בוודאות שהצמיחה תגיע לרום של חמישה
    נקודה 26 אחוז.
    והישישה חסרת הגיל והשיניים, וטול תכושר הראייה , השמיעה, הדיבור ושתי הרגליים, צוחקת כל הדרך אל הבלטות.
    קפיש?!

  9. דוד

    רובנו לא זקוקים למידע הזה כדי לדעת כיצד לפעול. ישנה תיאוריה שלמה במדעי החברה העוסקת בקיצורי דרך שאנשים עושים כדי להשיג מידע באופן האופטימאלי. אשתי למשל השתכנעה שמקיין עדיף. להגיד שאשתי מבינה משהו בעומק הפוליטיקה האמריקאית זה שטות אבל אין ספק שבמערכת ההעדפות שלה היא צדקה. אין לי שמץ מה היא קראה שעזר לה להבין את זה אבל היא הבינה ובחרה. בחירות כאלה מתרחשות באופן אין סופי. אנחנו עושים בחירות כאלה לגבי בני הזוג שלנו, העבודה שלנו, החברים שלנו, המגורים שלנו ועוד כשבאופן קבוע אנחנו נמצאים במצב של מידע חלקי.

    כמובן שכדי שהמערכת תפעול כיאות אנחנו נדרשים לאפשרות להיזון חוזר כמו למשל בחירות או שוק חופשי או מדע. אבל בהינתן מערכות של היזון חוזר, הבחירות של האדם בטווח הארוך יהיו אופטימאליות למצבו והעדפותיו.

  10. RS

    "רובנו לא זקוקים למידע הזה כדי לדעת כיצד לפעול."

    מה אני אגיד, הבאת את הבורות לרמה של אמנות. אתה יכול להחליף את ביל אוריילי או יותר טוב – את סטיבן קולבר.

    "קיצורי דרך שאנשים עושים כדי להשיג מידע באופן האופטימאלי"

    ואני חשבתי שאתה תתמוך בעניינים של רציונליות. קיצורי דרך? אופטימלי? אתה פשוט ממציא את הדברים האלה תוך כדי כתיבה?

    "להגיד שאשתי מבינה משהו בעומק הפוליטיקה האמריקאית זה שטות אבל אין ספק שבמערכת ההעדפות שלה היא צדקה"

    אוקיי, הבנתי את הלוגיקה שלך. וואלה הראת כיצד פועל המדע הקפיטליסטי. קודם כל – מחיקת ההיסטוריה, מחיקת העומק האינטלקטואלי, מחיקת הרצינות, החקר המעמיק והאמפיריציזם. אח"כ – המצאה מחדש של המציאות. לבסוף – הבנה "מושלמת" של אותה מציאות וירטואלית, תוך כדי אישוש ההבנה באותן גבולות גזרה מינימליסטיים וטפיחה על השכם. עכשיו פתאום קל להבין מאיפה צצה אותה "יד נעלמה". עדיף שהיא הייתה נאלמה.

    "כמובן שכדי שהמערכת תפעול כיאות אנחנו נדרשים לאפשרות להיזון חוזר כמו למשל בחירות או שוק חופשי או מדע. אבל בהינתן מערכות של היזון חוזר, הבחירות של האדם בטווח הארוך יהיו אופטימאליות למצבו והעדפותיו. "

    בוודאי. כלומר, זה נכון אם שואה אקלימית היא מצב אופטימלי. זה נכון אם ריקנות זה מצב אופטימלי. זה נכון אם זה שיותר יותר אנשים מאבדים שליטה בחייהם זה מצב אופטימלי. זה מזכיר לי ביטוי ששמעתי פעם בצבא: "המקסימום של המינימום".

  11. RS

    מתוך דו"ח ארגון העבודה הבינלאומי: המשבר הקפיטליסטי יגדיל את אי השוויון בעולם

    "הפריון גדל לאי-שיעור מהר יותר מהשכר, שלרוב לא עלה ואף ירד. ישראל מוזכרת בדו"ח כדוגמא לפער של גידול בפריון העבודה והעמקת פערים חברתיים."

    מעניין, יותר בני אדם יצאו לעבודה ועבדו יותר קשה, ובכל זאת מצבם לא השתפר. זה לא אנטי-סוציאלי. זה אנטי האתיקה הפרוטסטנטית של אדם סמית'.

  12. טלילה סטן

    וגם יותר מחזאי מזג האוויר – למרות שלחזות את מזג האוויר לכאורה די לא מסובך – כי מה האפשרויות ? יהיה חם? יירד גשם? אבל גם בתחזיותיהם הפשוטות חזאי מזג האויר טועים.

    וכאן אולי המקום לספר שהאסטרולוגית ליז גרין (Liz Greene) צפתה בתחילת שנות השמונים את התפרקותה של בריה"מ בסוף שנות השמונים. הספר משנת 1982 שבו היא פרסמה את תצפיתה המדוייקת להפליא (גם את תהליך הקריסה היא תארה במדוייק) נמצא בידי.

  13. דוד

    איסוף מידע זו פעולה עם עלות לא קטנה. בהנחה שזמן ואנרגיה מרכיבים יחד את סל ההוצאות של כל פרט, העלות להשיג מידע יכולה לעלות מהרבה מהמקרים על התועלת מאותו מידע. הפרטים לפיכך מנסים לפתח דרכים להשגת מידע מהיר וזול שיתן להם תשובות מהירות על המציאות בלי להתבזבז על השגת עודף מידע, שסופו שיפחית מיעילותו. תשובות מהירות כאלה נקראות איתותים בשפה המקצועית ותפקידם לספק מידע מהיר על המציאות. כך למשל בעלי חיים ארסיים מפתחים צבעים זוהרים כדי להזהיר טורפים מאכילתם. לכאורה פיתוח צבעים זוהרים נוגד את ההיגיון האבלוציוני של הסתתרות מטורף אולם דווקא בכך נמצא גם היתרון שלו. רק חיה רעילה באמת יכולה לפרסם את עצמה ככזו וכך לאותת לטורפים לא לגעת בה. בכך משיגים גם החיות הטורפות וגם החיות הרעילות יתרון אבולציוני. החיות הרעילות יכולות להתקיים בשקט בלי שיטרפו אותן בטעות, החיות הרעילות לא יבזבזו מאמץ וזמן על ברירת החיות הלא רעילות מהרעילות. זהו הרעיון של סיגנלים שפיתח החוקר הישראלי אמוץ זהבי לפיו דווקא עיקרון ההכבדה מאשר את אמינות הסינגל.

    אם נרחיב את הרעיון נוכל לבנות מודל של העדפות המידע של הפרט שבמסגרתו כל פרט בונה לעצמו פונקציית תועלת של המידע הנרכש כשבמקביל קיימת מגבלת תקציבהמורכבת מזמן ותחליפי זמן (כסף, עבודה). במסגרת המודל הזה ניתן לבנות עקומות אדישות בין סוגי המידע השונים וקו תקציב המשקף את העלויות של לימוד כל אחד מסוגי המידע. במסגרת המודל הזה מידע שנאסף בעזרת סיגנלים יהיה זול יותר ולכן יעיל יותר לצרכן (למרות החולשה המובנית בו). כתוצאה מכך אנשים שפונקציית התועלת שלהם מהמידע נוטה לתת להם תועלת גבוהה יותר לסוג מידע מסוים (למשל סוגי הסיכון לתינוקות) מאשר סוג מידע אחר (למשל פוליטיקה אמריקאית), כמו במקרה הפרטי הזה: אשתי, יעדיפו במקרה הזה להסתמך על סיגנלים מסוימים מאשר על איסוף מידע שיטתי ורציני.

    בארה"ב העובדה שברק אובמה הצביע בסנאט נגד המלחמה בעיראק עוד לפני המלחמה כשהגל הפטריוטי היה בשיאו נותן סיגנל מאד רציני למצביעים שהוא אכן יביא לנסיגה מעיראק בניגוד ליריבו מקיין שהצביע בעדה ועדיין תומך בה. באופן דומה השיוך של מקיין למפלגה הרפובליקנית, שבזמן שלטונה פרץ משבר כלכלי, מביא אנשים לתמוך ביריבו אובמה, למרות שיכול להיות שאין קשר בין המשבר למקיין, ודווקא מקיין יצליח יותר מאשר אובמה בפתרונות כלכליים. מידע פרטני מהסוג שהבאת חשוב הרבה פחות למצביע הרגיל ולכן הוא מתעלם ממנו. את המדיניות קובע הנשיא ולכן השאלה איזו מפלגה שולטת בקונגרס נתפסת כפחות חשובה. עם זאת, אם אותה מפלגה ששולטת בקונגרס תביא לנזק מצטבר לקהל המצביעים החשיבות שלה בפונקציית התועלת של הפרט תשתנה והם יפעלו נגדה (כמו שקרה ב1948 בבחירות לנשיאות של טרומן). מידע כמו כל גורם אחר בחיים תלוי בעלות/תועלת שלו. עלות גבוהה תביא לירידת הביקוש, עלות נמוכה תביא לעליית הביקוש. תועלת גבוהה תביא לתפיסת חלק גדול יותר של המידע בסל המוצרים תועלת נמוכה תוריד אותו. וכן הלאה.