מי מציל את הבורסה בישראל? קרנות הפנסיה

איציק ספורטא

אחד הגורמים המשפיעים לטובה על היציבות היחסית של הבורסה בישראל, ביחס לעולם, הן קרנות הפנסיה. האוצר, בעקיפין, משתמש בכספי הפנסיה כדי למתן את הירידות בבורסה. בעצם, כספי חוסכים, בלי ידיעתם, משמשים כדי לתמוך גם באגרות חוב של המסכנים הידועים במקומותינו כעשירי הארץ. סוף סוף נמצא שימוש נאות לכספי הפנסיה.

יש שני מסוגים של חוסכים לפנסיה אלו אשר חברים בקרנות הפנסיה הותיקות שהולאמו על ידי הממשלה, שם תנאי החוסכים טובים לעין שיעור מאלו החוסכים בקרנות החדשות שמנוהלות על ידי גורמים פרטיים, כמו גם קופות גמל ואפיקי חיסכון אחרים. אחד השינויים המהותיים שנעשו בחיסכון הפנסיוני הינו ההשקעה של חלק מהנכסים במניות ולא רק באג"ח מיועדות.

כעת אנו רואים שהכסף הזה משמש כזרוע ארוכה של האוצר כדי להגן על שוק ההון. אם כבר משתמשים בו למשהו, מלבד שמירה על חיסכון ותשואה, למה גם לא לנושאים נוספים? בואו נחשוב רגע, מה כוחם של העובדים במשק המופרט המודרני? לא משהו נכון, ארגוני העובדים נחלשו מאוד בעשורים האחרונים, בעיקר בישראל, בשם השוק החופשי והתחרות. אבל יש מקום אחד בו העובדים לא נחלשו כיון שבידיהם נכסים רבים ועצמה שיכולה להשפיע על המערכת הכלכלית כולה. הנכסים הללו הן קרנות הפנסיה.

במדינה קפיטליסטית הכסף מדבר ומי שבידו המשאבים הכספיים קובע לא מעט, אז הנה יש הרבה מזה בקרנות הפנסיה, אז למה לא להשתמש בו גם כדי לשנות את הדרך בו מתנהלים ארגונים כלכליים, וגם כדי לשנות, הס מלהזכיר, את מדיניות כלכלית של המדינה בכלל. אם בעלי ההון יכולים להשפיע על השלטון אז למה לא בעלי ההון שכספם נחסך בקרנות הפנסיה?

אבל על זה לא ממש מדברים כי ההון הזה אינו נחשב לשחקן במערכת אלא רק לנגרר אחרי גחמות השוק, שכמו שאנחנו רואים לא ממש מתפקד כהלכה. אז אפשר להשקיע הכל באג"ח מיועדות, אבל אפשר גם להפוך אותו לשחקן משמעותי ומשפיע על שוק ההון ועל הכלכלה בכלל. הבעיה היא שכדי שזה יקרה המחזיקים בקרנות הללו צריכים לראות בהן יותר מאשר קופה של חוסכים, ואלו כמובן אינם מצויים באוצר או בחברות הפרטיות המנהלות את הכספים.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עוקצן

    העובדים זוכים להחזיק את המערכת פעמיים: פעם אחת בייצור המוצרים והשירותים מהם נהנית החברה כולה (אפילו הם בעצמם, לפעמים), ופעם שניה בחסכונות שבשביל צבירתם הם מזיעים ואוכלים חצץ, בשביל שאולי בגיל 65 או 67 או יותר (תלוי במשרד האוצר וחוק ההסדרים) הם יוכלו לפרוש ואולי להשאיר משהו לילדים ולנכדים. פשוט נפלא. אני רק מקווה שגאוני האוצר ובנק ישראל לא ישחקו קצת יותר מדי עם הכסף שלנו כמו ששיחקו הבנקאים בוול סטריט בשנים האחרונות, וכולנו נתעורר יום אחד ונשמע ש"אופס, הלך!".

  2. אלון

    איציק, אודה לך מאד אם תוכל להסביר את דבריך. כיצד בעצם משתמש האוצר בכסף זה כדי להגן על שוק ההון?

  3. עמי וטורי

    בארצות סקנדינביה הזכויות הפנסיוניות אינן תלויות בגחמות השוק. בשיטה השבדית החוסך לפנסיה צובר נקודות על כ 80% מהחיסכון ומובטחת לו פנסית מינימום נטו בגובה שכר המינימום נטו. בשיטה הפינית והנורבגית הוא צובר אחוזים מהשכר הקובע. ובדנמרק פנסיית מינימום אוניברסאלית גבוה המתקזזת כנגד החיסכון בקרנות הצוברות. מצד שני ההון של הקרנות הציבוריות מושקע במניות ואג"ח מסחריות ומונחה ע"י כללי השקעה מחמירים בנושא כיבוד זכויות אדם, איכות הסביבה וזכויות עובדים. כך משמש הון זה לאכיפת קוד סוציאל-דמוקרטי על תאגידים כלכליים שהינם מטבעם אדישים לשיקולים אלו. הונן של קרנות הציבוריות מהווה כיום את רוב ההון הפיננסי בכל אחת מארבע הארצות. וכל זה במדינות שבהן כוחם האירגוני של ארגוני העובדים, הדמוקרטיה הפנימית בתוכם וזכויות השביתה שלהם לא נשחקו כהוא זה בהשוואה לשנות השבעים והשישים של המאה שעברה.
    העובדות האלו הוזכרו באתר זה עשרות פעמים אך דומה שיש צורך לעשות זאת כל פעם מחדש כדי לשרש את התגובות הלא מדויקות בלשון המעטה שמופיעות פה מידי פעם בהקשר של ארצות סקנדינביה…

  4. איציק ספורטא

    לפי המתואר בכתבות בעיתונים קרנות הפנסיה קנו בבורסה ניירות מסוגים שונים במאות מיליוני שקלים. בכתבות שונות גם בעיתונות הכתובה נטען שהאוצר תומך ואף דוחף לכך שהקרנות תשקענה דווקא עתה בבורסה, מה ממתן את הירידות לעומת מה שקורה באירופה וארה"ב.

  5. מיקי

    עמי
    כמה שאלות:
    מה מצבן של קרנות הפנסיה בארצות סקנדינביה לנוכח המפולת האחרונה? כלומר, האם התנאים המיטיבים יוכלו להמשיך ולהישמר, אם הכספים מושקעים בשוק ההון? ובסוגריים- האם מה שקרה באיסלנד משקף את מצבם של ארצות סקנדינביה האחרות או שזה מקרה מאד יוצא דופן שכלל אינו משקף את מצבם ומדיניותם הפיננסית של ארצות סקנדינביה האחרות?

    ובהיבט של אופי ההשקעות- כיצד מובטח שכספי הפנסיה יושקעו באפיקים הגונים יחסית? האם זאת פעילות שנגזרת מחוק, או שזאת מדיניות של האיגודים, השולטים בכספי הפנסיה?

    וכמובן, מה ניתן ללמוד מזה על ישראל? היכן היית מתחיל לפעול, כדי לשנות את המצב בישראל? ראשית, מה המצב בארץ, כיצד בעצם מחליטים בארץ איפה משקיעים את כספי הפנסיה שלנו? האם גם זה עבר סוג של הפרטה כמו קופות הגמל וכל עובד יכול להחליט באופן עצמאי ופרטי היכן להשקיע את קרן הפנסיה שלו?- ושוב, מה המצב בסקנדינביה בעניין זה- האם יש לעובד זכות כזאת? לכן שאלתי על חקיקה: האם ניתן, על-ידי חוק, להסדיר את אפיקי ההשקעה? כי לפעול באמצעות איגודים מקצועיים בארץ, זה בוודאי לא משהו שאפשר לעשות באופן מיידי, בגלל חולשת הארגונים האלה ובעיקר בגלל התודעה החלשה של העובדים עצמם לזכויותיהם וליכולתם להתארגן ולהשפיע על תנאי עבודתם וחסכונותיהם. אבל אולי, אם חברי כנסת ירימו את הכפפה, לנוכח מה שקרה בשוק ההון, עם מאבק ציבורי, יש סיכוי לעשות משהו? למרות הרני רהבים והלוביסטים למיניהם.

  6. מיקי

    איציק,
    גם אני מצטרף לשאלתו של אלון ורוצה להבין מה בדיוק עושה האוצר עם כספי הפנסיה שלנו כדי להגן על שוק ההון.

  7. עומר

    אז הפוסט מכוון לכך, שבמקביל להצלת האגחים של התשובות הדנקנרים והלבייבים למיניהם, יעל אנדורן צריכה לדרוש מהם לאפשר התארגנויות של וועדי עובדים, השקעות חדשות באיכות הסביבה וסטנדרטים הרבה יותר גבוהים של שמירה על זכויות עובדים.

    אם זה נשמע מסובך, אז היא יכולה פשוט לומר להם שהקרנות הוותיקות לא ישקיעו בחברה שעובדת עם עובדי כוח אדם למשל. זה יפתור חלק גדול מהניצול תוך זמן קצר.

  8. דבדב

    מהו משקלם של אותן קרנות בסך כל החסכון לפנסיה? ומהו משקלם של הקרנות הפרטיות?

  9. ישראל

    אבל מה לעשות העובדים מפולגים, ולפי התרשמות אישית שלי, יש אחוז לא קטן שהמילה סוציאלזים יותר שיוויון.
    מתפרש ישר כקומוניזם.
    ורק להשמע המילה סוציאל דמוקרטי, אותם עובדים יהיו מוכנים לזרוק אותך מכל המדרגות.
    בשביל שיתבצע שינוי במדיניות, צריכה להיות מודעות מאוד גבוהה אצל אותם עובדים, לאלטרנטיבות לקפיטליזם.
    היום בנושא התודעה הצד שלך הוא המפסיד.
    צריכה להעשות עבודה סזיפית במשך שנים, וגם לצערי איזה משבר או שתיים גם יעזרו, בכדי שהרעיונות שלך יתחילו לתפוס בציבור.
    אני רק מאחל לך את הכוח להמשיך בשלך, ולהתמיד.

  10. נעמי

    חיים נחמן ביאליק

    לתוכן הענינים

    בשבת, יט' סיון, נפרד ביאליק לפני צאתו לחו"ל, מבאי "עונג שבת" ב"אוהל שם". הוא אמר

    "הנני יוצא חוצה לארץ מפאת מחלה. הנני מרגיש כי גם תל אביב שלנו והישוב בכלל חולים בשעה זו. סימני המחלה נתגלו בזמן האחרון, קודם כל ביחס לאחינו פליטי החרב, האסון מגרמניה ומארצות אחרות. במקום לדאוג להם להכין פינה וצל, קורה של דירה בכלל, ולוא יהא בצריפים, נצלנו את אסונם למען בצע כסף. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", "אשר קרך בדרך" ואומות שלמות נפסלו לבוא בקהל על "אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים בדרך בצאתכם ממצרים". כיצד קבלנו אנחנו את אחינו פליטי החרב? העלינו את שכר הדירות וגזלנו מהם את פרוטותיהם האחרונות.

    הסימן השני למחלה הוא – הספסרות הבזויה האוכלת אותנו כעש. ברק השטן של הזהב סמא את עינינו. אנו מתפארים בגאות ופריחה, במקום שיש רק מהומה ריקה של ספסרות. דונם אחד עובר עשר פעמים מיד ליד וכל פעם עולה מחירו, ואנו חושבים שזוהי עליה וגיאות. אין ערך לקרקע מלבד מה שהיא יכולה ליתן לבני אדם למזונותיהם בשעת חרום וסכנה. אנו עושים בקרקע מה שהספסרות בשעת המלחמה והמהפכות היתה עושה בלחם. שק הקמח היה עובר עשרות פעמים מיד ליד ויש היה מגיע שוב ושוב לאותה היד, ומחירו היה עולה ומגיע לסכומים מבהילים. אבל, סוף סוף לא היה זה אלא שק קמח. ה"מליונים" המרמים התנדפו כעשן.

    סימן שלישי למחלתנו הוא – הבריחה מן הכפר אל העיר. חסד גדול עשה לנו הגורל, שנתברכנו בפועל העברי, שיצא אל הכפר לחדש את יסודות חיינו, לקשרנו אל האדמה. והנה עכשיו, עם מהומת השקר של הגאות בעיר, עוזב הפועל העברי את הכפר, מפקיד את העמדות הלאומיות שלנו ועובר לחיים הקלים שבעיר.

    ומכאן, גם תקלה אחרת. סימן רביעי למחלת השעה – העבודה הזרה, הכיבוש הגדול של עשרות שנים, המבצר הלאומי הגדול, העבודה העברית, הולך ונחרב לעינינו ואין אנו שואלים את עצמנו, מה נעשה מחר, ביום פקודה וסכנה, כשפועלים נכרים ימלאו את מושבותינו, מי יעמוד לנו, מי יגן עלינו ביום סערה ושואה…

    והנה הסימן העקרי למחלת השעה – ההתפוררות הפנימית האיומה, ריבות המפלגות, שנאת אחים, האוכלת בנו בכל פה, מעשי ההרס והחרבן הפנימי של המפלגות הקצוניות, כפי שהם מתגלים מסביב למשפט הידוע. חולה הוא הישוב, וחולה תל אביב שלנו ואני מברך אתכם ואותי שאזכה לראות בשובי אל הארץ סימנים של הבראה."

    ——————————————————————————–

  11. שור

    בכל מדינות המערב כספי פנסיה מושקעים בבורסה,
    גם במדינות סקנדינביה.
    כפי שאכן מסביר זאת דר' עמי וטורי.

    שור

  12. היחידה ללוחמה בגזענות

    טוב מאוד שיפגעו במוחלשים ובמעמד הבניים, מצויין!!! זו הדרך שתעיר את הציבור משנתם הארוכה. זהו שלב בתהליך להפיכה החברתית.

  13. מיכאל לינדנבאום

    מאחר שהכוח הארגוני והפוליטי של העובדים בארץ הוא אפסי,וה"הסתדרות" היא סוס טרוייאני של המעסיקים,צו השעה הוא לחזור לאג"ח המיועדות ב 90% כפי שהיה נהוג בקרנות הפנסייה הוותיקות ,לפני שמשטר הריאקצייה של הליכוד+מערך המיט אסון על עולם העבודה.
    לפי הלך הרוח בארץ אנו רק יכולים לחלום על ההשגים המופלאים של הסוציאל-דמוקרטייה הנורדית.
    בכל מקרה,תודה למביא הבשורה הנורדית ד"ר עמי וטורי!!

  14. פיני זוהר עיתונאי פובליציסט

    קרנות הפנסיה משקיעות על פי חוק חלק קטן מכספם בבורסה כמובן באג"ח מדורגים ובמניות נבחרות , וכאלה יש לא מעט. חלקם של הקופות משקיע על פי הוראות הלקוחות בקופות עם מרכיב מנייתי גבוה. זה מקרין על עוצמתו של השוק גם כלפי משקיעים זרים שהשקיעו מליארדי דולרים מתוך אמון בשוק ההון הישראלי יציבותו חוסנו ועוד כהנה וכהנה.
    למען הגילוי הנאות והעובדתי שבצידו. הקרנות שהשקיעו גם בבורסה גרפו רווחים חסרי תקדים של עשרות רבות של אחוזים לעמיתים. לעומת ההשקעות השמרניות של קופות באג"ח ממשלתיים שהניבו הצמדה וארבעה אחוזים וחלקם הונפקו לקופות הגמל בלבד. הרפורמה בשוק ההון הטיבה עם קופות הגמל אך גם טעתה בשינוי התנאים לחוסכים מהלך חסר אחריות ושיקול דעת מוטעה. לעיקרו של דבר הירידה הזמנית במניות אומנם הסבה אי נחת זמנית למשקיעים.
    שרובם המכריע נמצא ברווחים נאים לרגע זה. העתיד המתבקש יביא לייצוב והרגעת שוק ההון. העליות יחזרו במימדים יותר נמוכים. הרי הרוב המכריע של החברות בשוק ההון ישובו לרווחים. וכך גם קופות הגמל. והפניקה הזמנית תחלוף מאליה.

  15. מיכאל לינדנבאום

    משפט המפתח של ד"ר וטורי הוא "בארצות סקנדינביה הזכויות הפנסיוניות אינן תלויות בגחמות השוק".עוד יותר חשוב-קופות הפנסייה נשלטות בידי האיגודים המקצועיים. לומר שזה אותו הדבר בסקנדינביה ובמדינות המערב כי בשני המקרים "הפנסייה מושקעת בבורסה", יהיה זהה לאמירה שמכונית מרצדס ו"פיאט אונו" זה אותו דבר כי שתיהן מכוניות…

  16. עמי וטורי

    א- ארצות סקנדינביה אינן עומדות בפני סכנה שיקרה להן מה שקרה לאיסלנד. באיסלנד הסקטור הפיננסי התפתח לממדים לא סבירים בעליל. חוץ מזה זו מדינה עם פחות תושבים מתל-אביב ששיחקה בשווקים הגדולים ממנה בהרבה. איני יודע אם לא יהיה צורך להלאים בנקים בארצות סקנדינביה. אבל כניראה שארצות סקנדינביה יזדקקו להשקעה הרבה יותר קטנה במונחים יחסיים בהשוואה לגרמניה או בריטניה על מנת לשמור על יציבות המערכת הפיננסית שלהם.
    ב- החיסכון הפנסיוני מתבצע ברובו בקרנות הממלכתיות. גם יתרת החיסכון מתבצעת בקרנות שבשליטת ארגוני העובדים ורק אחוז זניח מתבצע בקרנות פרטיות באמת.
    ג- הקרנות מחויבות למדיניות השקעות שמרנית (הרבה אג"ח של חברות גדולות ומדינות יציבות והשקעה במניות לא ספקולטיביות). ערך הקרנות ירד מתחילת השנה ב כ 5% לעומת ירידה של פי ארבע לפחות במדדים של רוב הבורסות המובילות בארופה. עם זאת כאמור נתון זה כמעט שאינו משפיע על החוסכים מאחר והם צוברים על רוב סכום החיסכון הפנסיוני זכויות שיקבעו את גובה הפנסיה בפועל ולא סכום כסף בחשבון חיסכון. בטווח הארוך כמובן שהונן של הקרנות צפוי רק לגדול ולא להצטמק.
    ד- ברוב התאגידים הסקנדינביים הגדולים יושבים נציגי הקרנות בוועדות המינויים של הדירקטורים מטעם הבעלים כך שבכלן מקרה הקרנות אינן במעמד של משקיעים פסיביים שאין להם השפעה על מדיניות התאגיד בפועל. צריך גם לזכור שבתאגידים הסקנדינביים הבעלים ממנים כ2/3 דירקטוריון והתאים של ארגוני העובדים במסגרת התאגיד כ 1/3 מהדירקטורים.

  17. גלבוע

    מיכאל צודק כי ביבי וממשיכיו הינם פושעים מועדים ששדדו את הקצבאות בחסות אקטוארים שאותם קנו בכסף. קרנות הפנסיה נוהלו על ידי עסקנים הזויים שהעניקו לעמיתים הלוואות בריבית שלילית וכך שיחקו לידיו של כוכב רהיטי רים מגלגל הלשון הנצחי והשקרן המועד. למעט הפגיעה בגמלאים על ידי קיצוץ חד בקצבאות והפרטת כספי הפנסיה הוא לא רשם כל רפורמה במשק משום שפשוט פחד מעובדי חברת החשמל, אגד והנמלים. הצמיחה לא באה בזכותו אבל את המפולת נזכור לו לעד.
    האחשדרפן שהינו הסגן הבכיר והיפה ביותר בממשלה (כך כתוב בהסכם הקואליציוני) והמומחה הבינלאומי לתיקון שעונים, זחל לעבר ציפורה ללא כל הישג נוסף לתואריו של השוע בממשלה (וגם באופוזיציה) וממנו לא תבוא ישועה לאיש. הגמלאים מצפים לכך שהעבודה לא תעבור את אחוז החסימה בבחירות הבאות.
    שאלתי לספורטא היא כיצד הפך הביטוח לאומי לו שלמנו סכומי עתק בתקופת עבודתנו למשענת קנה רצוץ. על פי ההגיון הפשוט לא היה על המוסד למממן עלויות קצבאות הזקנה לעולים למיניהם אלא אם קבל מהאוצר הסכומים התואמים את החבות האמיתית של עלות העלייה. אם לא נהגו כך המשמעות הינה שעל הגמלאים הטילו לממן על גבם את העלייה כאשר באותה עת הפחיתו בשרירות את הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי. מדובר כאן בשוד והלאמה של חסכונות העובדים מבלי שאיש צייץ. מהאידיוטים של מפלגת גיל אין לצפות לכלום אך כיצד אירעה הפעילות המאפיוזית הזו?
    המחשבה שכספי הפנסיה מייצבים את המשק היא מזויעה. האם מצפים מאתנו להציל את לבייב, תשובה ודנקנר הבונים את מוסקבה ולאס וגאס? אם כך הדבר מדובר בפאשיזם קומוניסטי שלא היה עולה אפילו במוחו הקודח של סטאלין!

  18. שור

    בראשית שנות ה-90 מדינות סקנדינביה נקלעו למיתון,
    בפינלנד קיצצו בקצבאות ובהצאות רווחה במטרה לצמצם את הגרעון התקציבי. מזכיר את ביבי, לא? והאוווו.
    בשבדיה הבנקים הגדולים קרסו והממשלה הלאימה אותם. ממש מזכיר מדינות קפיטליסטיות כמו ישראל (1983), אנגליה וארה"ב (כעת), לא ? אמאל'הההה.

    כיום בשבדיה (לפי דברי דר' עמי וטורי )משקיעים כספי קרנות פנסיה בבורסה בהשקעות "בטוחות".
    כנראה "השקעות בטוחות" זה עניין יחסי כאשר בורסות בכל העולם יורדות בעשרות אחוזים
    (ד"א מפעילת הבורסות בשלוש מדינות נורדיות כולל שבדיה נרכשה לפני כשנתיים ע"י מפעילת הבורסה של ניו-יורק).
    רגע רגע, גם קופות הגמל שלנו השקיעו באג"ח קונצרניות מאוד "בטוחות", שבחודשים האחרונים שכחו שהן "בטוחות" וירדו בעשרות אחוזים.

    לפי דר' וטורי, קרנות הפנסיה בשבדיה משקיעות בורסה , אולם השבדים יצרו מנגנון שמבטיח תשואה מינימלית.
    אחלה.
    השבדים עושים זאת כי השקעות בבורסה מביאות לתשואה גבוהה לפנסיונרים בטווח של עשרות שנים, ובנוסף חלוק ההון וההכנסות במדינה נעשית שיוויונית יותר בגלל השילוב בין כספי פנסיה ובורסה קפיטליסטית.
    גם בישראל קרנות הפנסיה הוותיקות משקיעות בבורסה, ובנוסף יש להן אג"ח ייעודי בשיעור 30% מנכסיהן, ובנוסף הממשלה מזרימה להן בכל שנה כ-1.5 מיליארד ש"ח ובסה"כ קרוב ל-90 מיליארד שק' במשך עשרות שנים.
    חשוב להזכיר שמבנה זה נוצר בעקבות רפורמה של נתניהו שהלאים את הפנסיות בכדי להבטיח שלא יתמוטטו.
    האם נתניהו הוא בכלל שבדי ? חחחחח

    ושתי תהיות בעקבות דברים אלו –

    1. ייתכן שבישראל המעורבות הציבורית בפנסיות אף גבוהה יותר מזו שבשבדיה.
    למרות זאת, יחס התחלופה (שווי פנסיה ביחס לשכר האחרון של העובד)) בישראל נמוך יותר לרוב הפנסיונרים מאשר בשבדיה.
    אולי זה בגלל שבשבדיה משקיעים יותר במניות , כולל השגת שליטה בחברות גדולות ?
    לדעתי עדיף שבמדינות קטנות, כמו ישראל, חברות ענק (כמו בנקים, חברות חשמל, טלפון, מים, ביטוח וכדומה) יהיו בבעלות של קרנות פנסיה, זה יבטיח שרווחים עודפים של החברות הללו יגיעו למיליוני ישראלים ולא למעט בעלי הון.

    2. מה שווה "רצפת בטחון מינימלית" אם המדינה פושטת רגל או יד ?
    אם למדינה אין כסף ואף אחד לא מוכן להלוות לה כסף (כמו כעת איסלנב ובעבר ארגנטינה) אז "רצפת הבטחון" שווה לרצפה של נייר, לא של בטחון.
    לכן השבדים (כמו כל מדינות המערב) מיישמים בדור האחרון רפורמות שוק,
    בכדי להבטיח שאכן למדינה יהיה כסף לצרכים חברתיים חיוניים.
    כמה טוב שגם בישראל (כמו בשבדיה) נעשו בשנים האחרונות רפורמות שוק ע"י נתניהו שהביאו לצמיחה של קרוב ל-30% בתוצר, לירידה חדה באבטלה ולגידול ניכר בהכנסות המדינה לטובת צרכים חברתיים.

    שור

  19. שרון

    אתמול פגשתי חבר המשפחה בן למעלה משישים שהתלונן בפני שבעקבות רפורמות ביבי קוצצו אחוזי הפנסיה שלו באופן רטרואקטיבי מ- 70% ל- 60%. לא הצלחתי להזכר בפרסומים או דיונים ציבוריים על נושא זה. האם אכן התרחש מהלך כללי כזה של הפחתת אחוזי הפנסיה באופן רטרואקטיבי ברפורמות?

  20. עמי וטורי

    שור אני בדרך כלל די סובלני כלפי התגובות הממוחזרות שאתה כותב בשיטת "הקופיפיסט" ומוותר על זכות התגובה. אתה הרי תשוב ותכתוב את אותן תגובות ולא משנה איזה עובדות יוצגו במסגרת אחד הפוסטים פה או במסגרת התגובות לו. אבל הפעם איני עומד בפיתוי של לא לחרוג ממנהגי.

    בשבדיה בראשית שנות ה90 לא רק קיצצו בהוצאות הרווחה אלא גם העלו במקביל את נטל המס ואת המס השולי על בעלי הכנסות גבוהות.לאחר היציאה מהמשבר תשלומי הרווחה חזרו להיקפם הקודם ואילו שיעורי המס השולי הגבוהים יותר נותרו בתוקף לרבות תחת ממשלת המרכז ימין הנוכחית.

    בשבדיה כמעט כל החיסכון הפנסיוני נמצא בקרנות שבשליטת הממשלה או ארגוני העובדים וכנ"ל בנורבגיה דנמרק ופינלנד. בישראל כל קרנות הפנסיה החדשות הועברו לשליטת חברות ביטוח פרטיות!

    בשבדיה הן קרנות הפנסיה הממלכתיות והן קרנות הפנסיה שבשליטת ארגוני העובדים מחויבות לתשואה מינמאלית שנתית לכל הסכום המבוטח. כך לדוגמא סכום X שהופרש עבור העמית עשרים שנה לפני פרישתו ב AMF Pension (שהיא קרן הפנסיה של פדרציית ארגוני העובדים של "הצווארון הכחול" השבדית ה LO ) יזכה אותו בהכנסה בגובה X כפול 1.025 בחזקת עשרים (תשואה מובטחת של 2.5% בשנה) ובתוספת כל הרווחים שמעבר. בישראל "בזכות" רפורמות ביבי התשואה הן עבור הסכום שניצבר בעת שהעמית עדיין פעיל והן הקיצבה שיקבל בעת שהוא פנסיונר מעודכנים אחת לכמה זמן בהתאם לשינויים בתשואת השוק. כלומר פנסיונר שאיתרעה מזלו והוא פרש בתקופת שפל יכול למצוא את הפנסיה שלו מקוצצת! ביחס לשנים קודמות עקב כמה שנים קשות בבורסה.

    ולא פחות חשוב. בארבע ארצות סקנדינביה מחויבות קרנות הפנסיה למדיניות השקעות מוסרית. בישראל אין כל חובה כזאת ואין כל מניעה שאפילו ה 90 מליארד שקל של קרנות הפנסיה הוותיקות המצויים כיום בידי משרד האוצר יושקעו באיזו חברה שניצול עובדים הינו המומחיות שלה.

  21. מיכאל לינדנבאום

    בכל מצב,משבר בנקים,מיתון,השקעות בבורסה,העיקרון הנורדי,לפי ד"ר וטורי,הוא שהפנסייה שם אינה תלויית שוק !!למרות שהקרנות מעורבות בשוק. הסיבה-1)השפעתן הפוליטית של המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות,2)בעלות האיגודים המקצועיים על קרנות הפנסייה. בארץ "שילוב כספי פנסייה ובורסה קפיטליסטית" הוא אסון בדיוק בגלל ששני מאפיינים אלה לא קיימים כלל!
    בנושא ביבי,מי אמר שהלאמת הפנסיות היתה "מחוייבת המציאות" ,אחרת יתמוטטו?.אם היו ממשיכים במתכונת "אג"ח ייעודי" ב90% + , הגרעון האקטוארי היה רק 20-30 מיליארד.בנוסף ההסתדרות היתה מוכנה להגיע להסדר אקטוארי שהיה מבוסס על הפחתת זכויות עמיתים עד! 10% ללא שום צורך ברפורמה.אבל האוצר של ביבי כפה דעתו והתוצאה היא שעמיתים איבדו זכויות בין 35%-50% .
    "רפורמות השוק" של ביבי הביאה לצמיחה של הברונים השודדים על חשבון רוב האוכלוסייה. "צמיחה" בשביל עשירים ממש לא מעניינת. ה"ירידה באבטלה" היתה מחד תוצאה של גיאות עולמית ומאידך של הפיכת המוני עובדים לעובדי קבלן שמשתכרים בקושי מאידך.כל עשרות ומאות אלפי העובדים שפוטרו ושמוצאים עצמם מובטלים עד יום מותם לא נמצאים בסטטיסטיקה שלך. ה"גידול בהכנסות המדינה" לא משתקף בפערים המעמדיים העצומים ,לא בבריאות הציבור,חינוך תשתיות וכל מה שעושה ממדינה מדינת רווחה נוסח שבדייה למשל.

  22. שור

    למרות שאני בד"כ בעד מיחזור מטעמים אקולוגיים וחברתיים (הנורדיות מובילות במיחזור באירופה),,
    הרי התגובות שלי בסה"כ מוסיפות זווית ראייה קצת שונה, זה הכול.

    אני שמח שאתה מסכים עימי לגבי העובדות – בשבדיה אכן הפחיתו בהוצאות רווחה בתחילת שנות ה-90 כפי שכתבתי בכדי לקצץ בגרעון התקציבי (כדי שתכתוב זאת שוב ושוב בכדי שאנשים כאן בהעוקץ יבינו שגם בשבדיה יש משמעת תקציבית ושמירה על חוב ציבורי נמוך).
    לא כתבתי שבתחילת שנות השמונים הורידו מיסים,
    אולם אם תבדוק לגבי הדור האחרון אז תגלה ששיעורי מס הכנסה בשבדיה ירדו באופן תלול.
    דרך אגב, מס חברות בשבדיה עומד על 28%, לעומת 29% בישראל(ירידה מ-36% בשנת 2003) ולעומת 35% בארה"ב. והאווו
    רק דרך אגב.

    בישראל קרנות פנסיה הוותיקות היו בשליטת ההסתדרות (ארגון העובדים הגדול ביותר),
    לצערנו הרב עמי ארגון העובדים הגדול שלנו לא דומה (אפילו קצת) לארגוני העובדים בשבדיה, וחבל.
    אם כי יש לאחרונה שינויים לטובה.
    אני מקווה שאתה מסכים עימי בנקודה הזו.,
    כולנו יודעים מה קרה לכספים של הפנסיונרים באותן קרנות וותיקות, להפקרות, לשחיתות, להזרמת כספי פנסיה לכל מיני תחומים פוליטיים שבכלל לא קשורים כמו קבוצת הכדורגל הפועל ת"א.
    אחת הקרנות כבר פשטה את הרגל בשנת 1997,
    נתפשה ע"י הממשלה ומאז הממשלה מזרימה לה כסף בכדי לשלם את כספי הפנסיה לגימלאי הקרן.
    מנהל אותה הקרן הגיש תביעה לבית משפט נגד ההסתדרות בהיקף של מאות מיליוני שק' בגין ההפקרות.

    למיטב ידיעתי, הקרנות הוותיקות הללו לבנתיים מנוהלות ע"י מינהלת מיוחדת שפועלת במסגרת משרד האוצר,
    בראשות יעל אינהורן (לשעבר סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר).
    הקרנות מקבלות בכל שנה כ-1.5 מיליארד שק' בכדי לגשר על הפער האקטואיר. להערכתי מדובר בתמיכה גדולה יותר מאשר בכל מדינה מערבית אחרת. וזה נתניהו עשה.
    אם כי נכון שבעתיד ניהול הקרנות יועבר לחברות פרטיות.

    ההסבר שלך על טכניקה להבטחת רצפת מינימום לא מנוגדת לדברים שכתבתי.
    גם בישראל הוקמה ועדה לבחינת הנושא (וועדת ברנע) וכבר הגישה המלצות כיצד לבטיח תשואה מינימלית לאור הפחתת האג"ח הייעודיות לקרנות.
    הפואנטה היא שהקרנות בשבדיה משקיעות את כספי העמיתים בשוק, וזה מה שחשוב מבחינה חברתית.
    למה ?
    כי כספים אלו משמשים את כלכלת שבדיה (ויתר מדינות העולם המערבי) להשקעות ארוכות טווח וכך נוצר שוק כספים יעיל יחסית שמביא לצמיחה ברת קיימא ולרמת חיים גבוהה.
    כמובן ההשקעות גם יוצרות תשואה גבוהה לפנסיונרים ע"פ עשרות שנים וכן גם חלוקת הון/הכנסות שיוויונת יותר.
    זאת לצד רגולציה הכרחית (כמה להשקיע , איך להשקיע, מגבלת השקעה/לווה בודד וכדומה.
    עמי – אתה יכול לכתוב אלף פעם שאני ממחזר, אבל זו המציאות בשבדיה.

    לגבי השקעות מוסריות, אני מקבל את דבריך וזה לא מנוגד לשום דבר שכתבתי או לא כתבתי.
    אדרבא , הלוואי שגם אצלנו בארץ היו עושים שימוש בכספי הפנסיות בכדי לשפר את האתיקה החברתית (ולא רק בנושאי חוקי עבודה, אלא גם חוקים סביבתיים).

    ועוד משהו עמי, עם היית מתווכח אם לא הייתי כותב כאן (-:

    שור

  23. שור

    לא בכל מצב.
    אם ממשלת שבדיה תפשוט את הרגל (בגלל גרעונות ענק וחובות ענק),
    אז ייתכן שלא תהיה רצפת בטחון.
    שום דבר לא בטוח לחלוטין.

    לשמחת השבדים הם רחוקים מאוד ממצב של פשיטת רגל (עודף תקציבי וחוב של כ-50% מהתוצר) בגלל מדיניות קפיטליסטית של משמעת תקציבית, שמירה על עודפים תקציביים , רפורמות שוק ופתיחות רבה לגלובאליזציה הקפטליסטית (תראה את אריקסון השבדית כיצד חברו לסוני היפנית מטעמים של רצון קפיטליסטי להרוויח עוד כסף לטובת בעלי המניות שלהם – בעיקר פנסיונריות + פנסיונרים שבדים).

    וד"א, קרן הפנסיה הנורבגית הממשלתית השקיעה בשנה האחרונה במאות מיליוני דולר בחברות ישראליות דרך הבורסה בתל-אביב (וכמובן הפסידה כסף רב),
    למה מיכאל מה שטוב לפנסיונר הנורבגי לא טוב לפנסיונר הישראלי ?

    שור

  24. שור

    הנה משהו לא ממוחזר (-:

    את הבנקים שממשלת שבדיה הלאימה בראשית שנות ה-90,
    היא לאחר מכן הפריטה.
    כי הלאמת הבנקים לא נעשתה ממניעים אידיאולוגיים מרקסיסטיים,,
    אלא מתוך מניעים פרגמטיים של הצלת שוק הבנקאיות והכספים,
    ממש כמו שקורה כעת בבריטניה ובארה"ב.

    שור

  25. דניאל קינן

    מי משקיע את כספי הפנסיה בבורסה? מה קורה כשיש רווח ? מי מפקח על חלוקתו? ומה קורה כשיש הפסד? על מי הוא נופל ובאיזה אופן? אשמח שמישהו יסביר לי