חלומות על שמאל מזרחי תל-אביבי
"חולדאי הוא איש ימין קיצוני, קפיטליסט מבחינה כלכלית, בעוד שחנין הוא חברתי וסביבתי. זו הבחירה שלי היום" אהרון מדואל בריאיון עם דוד מרחב ב"<StrippedTag/FONT>מקור ראשון<StrippedTag/FONT>", 24.9.2008.<StrippedTag/FONT>
מערכת הבחירות לראשות העיר בתל אביב מעלה כיווני מחשבה מעניינים לגבי (אי) היכולת ליצור שמאל בישראל. תל-אביב הינה העיר הגדולה בישראל, שהיא גם בירת העסקים והתרבות. בדיקה זהירה של צורות ההתארגנות הפוליטיות בתוך תל-אביב יכולה ללמד אותנו דבר או שניים על החברה בישראל. <StrippedTag/FONT>
במשך תקופה ארוכה לא היה ברור מי יעמוד בראש המחנה שיתמודד אל מול רון חולדאי. עם הכרזת המועמדות של ח"כ דב חנין ביחד עם תנועת "עיר לכולנו" החלה מערכת הבחירות להתארגן סביב קווים פוליטיים. חנין הוא חבר כנסת במפלגת חד"ש שהיא מפלגה יהודית וערבית, בעלת קווים סוציאל-דמוקרטים והתנגדות לצדדים האכזריים של הציוניות, אשר מכילה הכרה בלאומיות הפלסטינית. החבירה של ח"כ דב חנין לאהרון מדואל, פעיל חברתי המצביע למפלגת הליכוד משכונת כפר-שלם החלה לייצר קו פוליטי חברתי מסוג חדש. לראשונה אחר תקופה די ארוכה (זכורה לנו החבירה של צ`רלי ביטון מהפנתרים השחורים למפלגת רק"ח ההיסטורית) נוצרה סולידאריות בין השמאל הרדיקלי ששכן במפלגת חד"ש לבין נציג מהמחנה המזרחי. מדואל השתייך בהצבעה הארצית למחנה הליכוד. אך כרגע מפלגת הליכוד בתל אביב לא ביקשה לרוץ לראשות העיר. בנוסף, כידוע, שכונת כפר-שלם סבלה <StrippedTag/FONT>מדיכוי קשה<StrippedTag/FONT> מטעם העירייה. מדואל החליט להצטרף ל"עיר לכולנו" כדי להשמיע גם את קול כפר שלם וגם למחות בתוקף על היעדר מדיניות חברתית כוללת בתל-אביב. <StrippedTag/FONT>
הראשונה להתעמת עם מחנה של חנין הייתה דווקא <StrippedTag/FONT>ח"כ שלי יחימוביץ`<StrippedTag/FONT> ממפלגת השמאל הציוני – "העבודה" – שהכריזה על תמיכתה ברון חולדאי. וזאת למרות שהאחרון מבטא במדיניותו את כל מה שלא מקובל אצל יחימוביץ`. חולדאי בעל מדיניות שמרנית ניאו-ליברלית ושאינה מתחשבת בצרכי האוכלוסיות הרחבות, אלא בנויה כדי להתאים לצרכי בעלי-ההון בלבד. יחימוביץ` הייתה צריכה את תמיכתו של חולדאי במפלגת העבודה כחלק מברית אסטרטגית שהיא יצרה עם ראש המפלגה ח"כ אהוד ברק לאחר מעברה מהמחנה של ח"כ עמיר פרץ. אך יחימוביץ` לא הסתפקה בהכרזה הקונפורמיסטית והשמרנית שלה בתמיכה בריצת חולדאי לראשות העיר, אלא תקפה את חנין משום ש: "שאלת שירת התקווה, הסרבנות, הציונות – הן שאלות קריטיות ומהותיות בבחירתי." (הנה התשובה של <StrippedTag/FONT>חנין<StrippedTag/FONT>).<StrippedTag/FONT>
יונתן אפרת המייצג את מפלגת דע"מ בראשות אסמא אגברייה (שהיה לי העונג לערוך איתה את אנתולוגייה השירה "אדומה" מ.ש) יצא נגד ח"כ חנין בשל בחירתו במדואל להיות סגנו ואמר כי: "<StrippedTag/FONT>הצבעת חנין קיבלת מדואל<StrippedTag/FONT>". אפרת השתמש בזהות הקפיטליסטית והימנית של הליכוד כדי להסביר מדוע במידה וחנין לא ייבחר לראשות העירייה וישאר בכנסת – נקבל את אהרון מדואל כנציג במועצת העיר. אפרת ייצג דווקא את השמאל האשכנזי. אמנם הוא לא הכריז על כך. יחד עם זאת היציאה שלו נגד החיבור של מדואל עם הליכוד סימנה את חוסר היכולת לתפוס את החזון החברתי של עיר לכולנו ביצירת זהות כוללת. באופן מודע ובלתי מודע ובטיעונים שונים חברו מפלגת דע"מ ביחד עם מפלגת העבודה (התמיכה של ח"כ שלי יחימוביץ` ברון חולדאי) למחנה של השמאל ציוני-אשכנזי צר. מחנה זה דחה את הפלטפורמה הדו-לאומית הקיימת בחשיבה של ח"כ חנין מצד אחד, ודחה את הייצוג המזרחי בכניסת מדואל לתפקיד בכיר במפלגת "עיר לכולנו" מצד שני. שוב נותרנו כלואים בין חוסר היכולת לצפות ליותר מקווי החשיבה הלאומיים והכלכליים השמרניים שדוחים את השינוי במחנה החברתי והמדיני. חשוב לציין כי גבול ההפרדה בין "המדיני" לבין "החברתי" מדומיין. משום שהוא מניח כי הכיבוש הוא לב כל הרעה. בעוד שהמדיניות המדירה של ישראל הופנתה פנימה אל אוכלוסיות שונות בראשיתה. מה גם שעד 67 ישראל לא רכשה לעצמה גבולות ברורים וריבונות יציבה. כמו כן הדרישות להכרה בלאומיות הפלסטינית מתקיימות הן בתוך ישראל והן מחוצה לה.<StrippedTag/FONT>
גם ירוק וגם אדום, גם לבן וגם שחור<StrippedTag/FONT>
יונתן אפרת תקף את חנין שהביא מושגים לפוליטיקה של הזהויות של השמאל כמו המאבק האקולוגי, הסביבתי, הירוק ושהוא לא שם מאמציו במרכז השאלה המעמדית: " <StrippedTag/FONT>אפשר להשוות בין בעיותיה של חד"ש לאלו של ת"א-יפו. אותה הסתיידות עורקים עירונית, שחנין מזהיר מפניה, קיימת במפלגתו, שבעורקיה זורם דם רע בין יהודים וערבים. אותם גורדי שחקים נוצצים, שנואי נפשו של חנין, שמשתלטים על הנוף העירוני, מזכירים את האג`נדה הירוקה שחנין מקדם – שבילי אופניים, תחבורה אפקטיבית וזיהום אוויר (בעיות של מרכז העיר) – שמסתירה את הבעיות האמיתיות של עוני, אבטלה וקיפוח (בעיותיה של יפו ושכונות הדרום)<StrippedTag/FONT>." טענה זו היא חלק מטענה רחבה יותר שנשמעת כנגד הפוליטיקה של השמאל החדש שהתארגן סביב צירים פמיניסטיים, אתניים, לאומיים, גזעיים ולכאורה שכח את המרכיב ה"מעמדי" שבתוכה מאז המהפכה של סוף שנות השישים במערב. <StrippedTag/FONT>לקלאו ומוף<StrippedTag/FONT> טוענים שתפיסת החברה כטוטלית הניתנת להבנה מושלמת, אם מתבוננים בה מנקודת ראותו של מעמד הפועלים, נמצאת במשבר סופני. עושר המאבקים החברתיים, עושר העשייה החברתית, אינו מאפשר עוד לאחוז בתפיסה המתייחסת לחברה כטוטליות בעלת מרכז אחד – רובד הייצור.<StrippedTag/FONT>
ברשימת "<StrippedTag/FONT>יאפא<StrippedTag/FONT>" בחרו שלא לתקוף את חנין ורשימת "עיר לכולנו", אך באופן די אסרטיבי הם סרבו להתאחד בתוך קווי המחנה החברתי של חנין. כך הם נשארו מאוחדים סביב המרכיב החברתי הלאומי הפלסטיני-ישראלי. מפלגות בל"ד וחד"ש חברו לכדי מפלגה לאומית ערבית כדי לשמור על האינטרסים של יפו, שנדמה שלא רק מוזנחת ומופלית חברתית, אלא גם נמכרת לבעלי-ההון החמדנים בחסות ראש העיר חולדאי. הישארותם מחוץ לקואליציה של חנין מראה גם על ההפרדה המובנית בין המחנה הלאומי – פלסטיני, לבין זה החברתי – יהודי. <StrippedTag/FONT>
רשימת "עיר לכולנו" יכולה הייתה להתארגן לפי ועדי השכונות השונות בעיר, אך הבחירות שבתוכה לא היו קשורות למבנה הלוקאלי, אלא ייצרו שוב סוג של מבנה היררכי של <StrippedTag/FONT>אסיפה כללית<StrippedTag/FONT> של החברים שבחרה את הנציגים (אמנם הרשימה בעלת מועמדות רציניות כמו יעל בן יפת מהקשת הדמוקרטית המזרחית ועו"ד שלי דביר שביחד עם שתיהן שיתפתי פעולה בפרויקטים שונים מ.ש.). למרות המבנה ההיררכי ואולי שוב כחלק מהתפיסה הייצוגית המפלגתית נבחר מדואל למספר שתיים. חשוב לציין כי יחד עם זאת מפלגת "עיר לכולנו" מתעתדת לבנות צוות של ראשי שכונות שייצגו את טובת צרכי השכונות השונות.<StrippedTag/FONT>
רוב הסיכויים שדב חנין לא ייבחר לראשות העירייה. בתנאים שנוצרו חנין היה צריך לפרוש מהכנסת ולרוץ לעיריית תל-אביב כחלק מהתחייבות לחזון לטווח ארוך יותר. אך חנין בחר שלא לעשות כך. אפשר לברך על הבחירה של מדואל לתפקיד סגנו, אך אפשר לשאול שאלות נוקבות מדוע "עיר לכולנו" לא לוקחת ברצינות רחבה יותר את הריצה לראשות עיריית תל-אביב. <StrippedTag/FONT>
מערכת הבחירות מלמדת אותנו כי ישנה דחייה מיצירת גבול רחב ועבה בין הלאומיות הציונית לבין זו הפלסטינית, כמו גם בין מסמן הזיהוי האשכנזי לבין זה המזרחי. ההתפלגות בשמאל החברתי מראה על הקושי לבנות מסגרת רב-תרבותית רחבה שכוללת שונות והבדל ונשענת על חזון משותף. בינתיים נדמה כי יש רק מרוויח אחד (והרבה מפסידים) מחוסר היכולת להתארגן סביב מחנה חברתי רחב והוא רון חולדאי. <StrippedTag/FONT>
מתי שמואלוף, משורר ועורך העומד להצביע למפלגת "עיר לכולנו" בראשות ח"כ דב חנין בבחירות הקרובות למועצת העיר תל-אביב.<StrippedTag/FONT>
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
די כבר עם השנאה התהומית לאשכנזיות
והגאווה האבסולוטית בכל מה שהוא מזרחי
אולי תנסה למצוא דרך לראות שכולנו בני אדם?
ומה אני אעשה שאני ממוצא מעורב? אין לי קיום בעולם השחור-לבן שלך.
דוד מרחב? הטרוצקיסט מ"הגדה השמאלית" כתב דבר מוזר שכזה? זה אותו בן אדם?
ההתמודדות של דב חנין לראשות העירייה הנה התמודדות אמיתית ובעלת סיכוי.
והיא נלקחת במלוא הרצינות!
כל מי שמצוי בשטח בפעילות מרגיש את רוח התמורה המנשבת.
אנחנו מתכוונים להביא לקלפיות את כל תומכינו. ברובם אנשים שזו תהיה להם הפעם הראשונה להשתתף בבחירות מקומיות.
דב חנין יכול להיות ראש העירייה הבא של תל אביב, ולא רק בשל המיאוס של חלקים גדולים בציבור מחולדאי.
"עיר לכולנו" עומדת להיות הסיעה המשמעותית ביותר במועצת העיר הבאה.
זה תלוי בשינוס המתניים של כל אחד מאיתנו. ובמיצוי כל מאגר התומכים הפוטנציאלי שלנו.
אני ממליץ לכל מי שיש לו ספק לגבי העוצמה והאנרגיות להצטרף לפעילות הבאה שלנו (גדולה או קטנה), לקחת בה חלק, לראות את הפעילים חדורי האמונה, להתרשם מהתגובות של התושבים שאנו פוגשים, ולהבין שיש כאן סיכוי אמיתי למהפך היסטורי.
מהפך בו ההתעוררות וההשתתפות הציבורית תגברנה על הכסף הגדול.
צא לשטח, החבר שמואלוף, ותגלה שאנחנו לא משחקים ב"נדמה לי" ולא ב"כאילו".
אנחנו מתעתדים לנצח את הבחירות הללו, בעבודה קשה, בכיתות רגליים, בנחישות ובאמונה.
אילו ידעת כמה נסיונות וכמה השפלות עברנו בכדי לתת צ'אנסים לאשכנזיות השמלאנית הגזענית ואולי בעצם את יודעת, איני יודעת? מרוב שנתנו צ'אנסים ירקו עלינו, אנסו אותנו, השפילו אותנו ולחלקנו לא נותרה אישיות כלל וכלל. יש גבול לכל מעשה של גזענות גם אם הוא סמוי וגם אם הוא מטושטש וגם אם נכנס אלמנט הדיכוי המופנם מגיעים באיזה שהוא שלב להבנות ונופלות כל כך הרבה תובנות. אנחנו אומרים די לעבודה בעיניים של האשכנזיות ודי לחלומות שמוכרים לנו. הגיע זמן אמת והאמת הזו היא חזקה יותר מכל דבר קשה היא חזקה מעוני ורעב היא חזקה מחוסר קורת גג היא ואונס הם אותו הדבר מבחינת רמת הסבל והפגיעה. ומה שכתבת על לנסות ולחיות יחד זה ההיפוך של המשפט הנצחי של האשכנזים הגזענים "תעשו משהוא עם עצמכם".
אין מחילה ואין סליחה יש רק נקמה!!! עידן הסליחות תם זמנו ובטל קורנו!!!
גם אישה, גם מר"צ
דב חנין הוא אחד הפרלמנטרים הגרועים שיש בכנסת, הוא חלש מדי ונטול עמוד שדרה, והישגיו דלים ביותר. בדקתם את זה? הוא גם יהיה, ככל הנראה, ראש עיר גרוע, אם נשים לרגע בצד את האידאולוגיות של המתמודדים. לצורך העניין, המאמר הזה מאוד שטחי, ולא מתאים לאכסנייה שבה הוא מתפרסם. במקום לשאול את השאלות הקשות ולהבין את המורכבות של הסיטואציה הפוליטית הזאת, הכותב פשוט הופך את הכל לקוטבי. הטובים מול הרעים, זו לא באמת רמת כתיבה גבוהה. הרי ברור שאנחנו עם הטובים, לא?
סוציאליזם זה לא רק שירים ב"מעין". מתי כאחד שנוהג ליטול חלק גם בפעילות ממשית של מאבקי עובדים יודע זאת היטב והדבר ניכר במאמר. ב"עיר לכולנו" חברים רבים "מכוח לעובדים" ארגון עובדים נמרץ למדי. יש במצעה מחויבות מוחלטת לצעדים סוציאל-דמוקרטיים מהותיים דוגמת חיסול ההעסקה באמצעות חברות קבלן וחברות כוח אדם במסגרת עריית תל-אביב והחברות העובדת בכפיפות לה. גם עמדותיה בנושאי הדיור והחינוך הן עמדות סוציאל-דמוקרטיות רדיקליות מובהקות. כמו כן "עיר לכולנו" אינה חד"ש. מדובר ברשימה הפורצת את הגבולות המפלגתיים הקיימים. גבולות שאין בדיוק חפיפה בינם ובין מידת המחויבות המעשית לערכים סוציאל-דמוקרטיים רדיקליים.
יפה עשה מתי כאשר סימן (בעדינות ובנימוס רב) את הגבולות בין שמאל חברתי ממשי החותר ליצירת מאבק אפקיטיבי של "ברית המקופחים" ובין כאילו שמאל. כאילו שמאל החוטא בתיפקוד נמרץ מידי כ"עלה תאנה" של מישהו או כאילו שמאל שכולו פוזה. אלו ואלו יכולים כמובן לשנות כיוון ולחבור לזרם מעורר התקווה שמסמנת "עיר לכולנו" אך לא נראה שהם עומדים לעשות זאת בקרוב.
בנוסף יש גם עולם מחוץ לתל-אביב. לצד "עיר לכולנו" בתל-אביב קימות רשימות נוספות שאינן זוכות לחשיפה דומה בגלל הימצאותן בערים אחרות. אולם לרשימות אלו מחויבות סוציאל-דמוקרטית ברורה שאינה נופלת בהרבה מזו של "עיר לכולנו".
אני מדבר למשל על רשימת "אילן למודיעין" בראשון אילן בן סעדון. רשימה עצמאית המורכבת באופן מובהק מהחלק העני יותר והלרוב מזרחי של יוצאי לוד-רמלה הגרים במודיעין. רשימה שהתחייבה לפעול להפסקת תופעת ההנשרה של תלמידים חלשים בבתי הספר במודיעין ושליחתם אל מערכות החינוך של ערים חלשות. רשימה שגם התחייבה בדומה "לעיר לכולנו" לפעול לחיסול ההעסקה ע"י עריית מודיעין באמצעות חברות קבלן וכוח אדם.
אני מתכוון גם לרשימת "אשקלון מתחדשת" באשקלון שלקחה על עצמה מחויבויות דומות. ולרשימת "תפוז" שרואה עצמה כ"עיר לכולנו" של רחובות וסייעה ל"כוח לעובדים" במאבק במוזאון גן המדע שבמכון ויצמן. מאבק שכרגע הוריד פרופיל בעיקבות תחילתו של משא ומתן אך סיכסוך העבודה במקום עודו בתוקף ובהחלט יתכן שנאלץ לשוב ולהגביר שם את הלחץ על הנהלת המכון.
שנאת החולדאי יותר מאהבת הדב.
ד"ר דב חנין עושה טעות בהובלת פלטפורמה של מפלגה עירונית ועליה תופסים טרמפ אלה השונאים את החולדאי יותר מאהבת הדב אבל ברור לכל (על משקל ד"ר זייקל ומיסטר הייד…) שמיסטר חבר כנסת ימשיך להוביל מאבק סביבתי ודו לאומי בכנסת
וגם
יש כאן הזדמנות פז להנפת המון דגלים ,ערבים ישראלים,מעורבים,ספרדים,אשכנזים, מתאשכנזים, שחורדיניות , לפלפים , צחצחים,ליכודניקים ,שמאלנים,מנייאקים ,עוכרים .
על זה אמר משה דיין :"מסוכן לפוליטקאי להניף 2 דגלים"ואני אומר על אחת כמה וכמה 13 דגלים אלו לפחות .
מהיכרות עם האיש ופעולו לא מדובר על סוציאליסט גדול, לא על דמוקרט גדול ובטח שלא סוציאל דמוקרט קטן וגדול כאחד. מדובר באיש שכל כוחו נובע מהקמת ועד העובדים של העירייה, שכמובן דאג רק למקורביו ולדורשי שלומו.
לראייה, עד לרגעים האחרונים של המרוץ שקל בן סעדון להיות מועמדו של גאידמק במודיעין, לא משהו להתפאר בו באתר כמו העוקץ.
שמואלוף כרגיל צודק.
באופן מעשי אם בתל-אביב אחוז ההצבעה של תושבי השכונות יהיו גדול הרבה יותר מאשר בפועל הם נוהגים להצביע הרי שיש סיכוי שרון חולדאי יעוף מראשות העיר. הבעיה היא וזו תופעה מוכרת כי כאשר המזרחים יכולים להשפיע בנוכחותם, בקולם וכדומה הם בוחרים להיות פסיביים. הם בוחרים להתבוסס בביצה הנוכחית. בניגוד לצפוניים [מעוז אביב, תל-ברוך, שכונת המשתלה, רמת אביב וכדומה] הם מצביעים הצבעה מלאה ומבצרים את מעמדו של חולדאי. הוא דואג להם, הוא מטפח את השכונות שלהם, הוא פשוט ראש העיר שלהם.
סקירה מעניינת. השילוב הכל כך מתבקש מהמציאות הישראלית, של איש התיאוריה המרקסיסטית עם אנשי הפרולטריון המקופח ו(עדיין)ברובו חסר תודעה מעמדית מעין פסיעת (לא קפיצה) מדרגה בתודעת המקופחים הישראלים. הפחד שמובע בקרב דוברי הsmall הישראלי, החרדים כ"כ מתודעה מעמדית של ציבור המזרחים, אולי מאותת שיש לזה סיכוי להתרחש. אינשאללה.
עלו והצליחו מדואל וחנין!
אתה לא מכיר את הסיפור על הטרוצקיסט שהפך לפאשיסט? הסיפור הכי עתיק בעולם. מניאו מרקסיזם לניאו ליברליזם, ומפציפיזם ואנטי-אימפריאליזם למיליטריזם וציוניזם.
בן סעדון אכן שקל את הדבר לאחר שהוצעה לו הצעה נדיבה במיוחד מגידמאק. אולם הוא דחה את ההצעה לאור משמעויותיה הפוליטיות בטווח הארוך לאחר מחשבה שניה וגם בהשפעת אנשים שונים שעימם התיעץ שגם אני בניהם .
מדובר בצעד אמיץ של ויתור על מאות אלפי שקלים ולקיחת סיכון כספי לא מבוטל (בחירות מוניציפאליות זה לא דבר זול). בן סעדון עומד לכן בראש הרשימה עם התקציב הקטן ביותר בבחירות לעריית מודיעין. לעניין מינוי מקורבים רצוי שתביא הוכחות ובשימך המלא. בן סעדון הוא יו"ר הוועד כבר כ 12 שנה ובניגוד לראשי וועדים רבים הוא לא הפך כעבור כמה שנים למנהל בכיר בעיריה או לבעל תפקיד בכיר. אתה מוזמן לבדוק מה קורה אחרי פרק זמן כזה לראשי וועדים שכן מספקים למעסיק שלהם את ה"סחורה" המבוקשת.
נכון שרחובות תל אביב שקטים יותר לעומת רחובות רוב הערים האחרות בארץ. אבל, למרות השקט, חולדאי כבר התחיל בקמפיין הבחירות שלו: בכמה שכונות בדרום מזרח העיר הוצבו לראשונה זה שנים רבות מיכלי אשפה לנייר ובכמה רחובות אף הוצבו פחי אשפה רגילים. ביום שישי שעבר ראש העיר ובעלי תפקידים בעירייה סיירו בשוק התקווה. הם פקדו על כמה אנשים לעטר את הבאסטות בשלטי חולדאי ורשימתו. ברור שאף בעל עסק במקום לא העז לסרב להצעה הידידותית לעיניהם של הפקחים. ביום ראשון כמעט כל השלטים כבר הוסרו, אבל "חולדאי כבש את השוק ליום אחד". בלוח שנה שחולק לכבוד החגים בבית ספר יסודי כאן בדרום-מזרח מתנוססת מעל חודש אוקטובר תמונת ראש העיר המחייך ומתבונן בתלמידה במהלך ביקור שערך בבית הספר בשנה שעברה.
בשיטות האלה חולדאי רוצה להנציח את שלטונו, שלא לדבר על הלחצים המופעלים על מי שמזדהים בגלוי עם מועמדים אלטרנטיביים.
והנה, למרות הכל, יש אווירת שינוי באוויר, שינוי שעשוי לגרור את חולדאי לסיבוב שני. טוב לתח את המגבלות לצמיחתה של אלטרנטיבה חברתית רצינית בשכונות. טוב גם לראות בביקורתיות מה קורה בהתארגנויות כמו עיר לכולנו. אבל, כעת זה לא הזמן להתבוננות אלא למימוש הסיכוי למהפך חברתי בתל אביב – יפו. בואו לפעילות, בואו להצביע ותביאו את כל מכריכם. יש לנו הזדמנות לקדם עירייה חברתית בתל אביב – יפו.
בחלומות של הלילה אבל רק בחלומות ולא מעבר
ביקורת השמאל המזרחי מתייחסת לסקטוראליות בישראל כמציאות פוליטית "פרמורדיאלית" מתוך ביקורת מרכסיסטית
או סוציאליסטית על המבנה הכלכלי- חברתי. הדיבור על לאומים ניפרדים בתוך ישראל, תוך הלגיטימציה לדו הקיום
שלהם, היא אנומלית מבחינת מדינת הלאום, שמעצם מהותה הדמוקרטית, מקבלת הראייה הרפובליקנית ביחס
לכלל החברה האזרחית. ישראל אינה מדינת לאום, באשר היא לא רואה את אזרחיה כמהווים הלאום שלה. היא רואה
ב"עם היהודי" האמורפי בגדר לאום, למרות שכיום כל יהודי יכול להגדיר את זהותו ולהגר לישראל,ומיליונים לא רוצים בכך.
בישראל אין נתפסים מי שאינם יהודים כחלק ממנה. תל אביב, שבניגוד למה שנכתב, אינה העיר הגדולה ביותר,אלא זו
ירושלים (מבחינת אוכלוסיה וגם שטח), נקראת העיר העברית הראשונה. אולם, בתור שכזו היא לא , וגם עדין,
מהווה עיר ישראלית של כל האכלוסיות שבה מתוך קיומה של תפיסה דמוקרטית- ליברלית, שהרי "יהוד
יפו" למשל, אינו עולה בקנה אחד עם תפיסה זו.
השמאל הציוני כמו גם השמאל הלא- ציוני, אינם מבטאים תפיסה לאומית(אזרחית), דבר שהוא מובן מאליו
במערב. הם אנטי לאומיות האתנית של האחר,תוך המשך צידוד באתניות עצמית( השמאל הציוני), או תפיסה רב
תרבותית לא לאומית( השמאל הלא ציוני).
כנראה שהתגובה לגבי דב המציגה אותו כפרלמנטר גרוע לא שווה התייחסות, אבל קשה לי להתאפק (המזג המזרחי..)- דב הוא הפרלמנטר השובח ביותר שאי פעם הכרתי ואני מכיר יחסית לעומק ח"כים ועבודתם בשלוש הכנסות האחרונות. וידוי קטן- אהבתי והערכתי עד מאוד את דב לפני שנכנס לכנסת, אבל הייתי סקפטי לגבי יכולת של אדם נטול מרפקים שהכרתי בעיקר בזכות האינטלגנציה והידע שלו, לשרוד במקום התובעני, האפור והכוחני שהוא בית המחוקקים שלנו.
הוא הפתיע בענק לטובה. דב קידם חקיקה סביבתית מדהימה, המייצרת שינוי אסטרטגי מהפכני בתחום. בין לבין הוא הספיק להיות בקשר אמיתי עם אינספור אזרחים וארגונים ולקדם חקיקה חברתית חשובה ביותר (עובדי קבלן וכו). תשאל עובדים בכנסת ותיווכח לדעת שהם קורסים מול היוזמות של דב, שלעיתים קרובות מצליח גם להשלים אותן, תוך בניית קואליציות מןרכבות ויצירתיות. תמו דברי.
אני מסכים לחלוטין עם הדברים שכתב שרון לוזון ומבקש להוסיף עליהם מספר הערות:
מערכת הבחירות בתל-אביב מפוהקת עד רדומה ממש. חולדאי עשה בתחילה מאמץ נואש להרדימה עד שנוכח שהוא ניזוק מכך. האנרגיות האזרחיות, האקטיביות והאסרטיביות, שנושבת מ"עיר לכולנו" מכניסה את חולדאי ללחץ אמיתי.
בהנחה ששיעור ההצבעה יהיה נמוך, ומאידך, אנשי "עיר לכולנו" ילכו להצביע בשיעורים גבוהים – סנסצייה באה בחשבון.
ההתקפה המקארתיסטית של שלי על דב איננה מקרית, כמו גם הנסיון של אנשי חולדאי למנף את הגידוף העלוב הזה עד בלי די. זה גם שינויי אסטרטגייה שלהם ב-180 מעלות וגם אובדן עשתונות.
אבל העיקר: עד הבחירות צריך פשוט שכל תומך "עיר לכולנו" ידבר עם כמה שיותר אנשים ויבקש מהם פשוט תמיכה וכמובן שיבואו להצביע.
על איזה מזג מזרחי אתה מדבר? אתה משוכנז עוד מזמן המנדט. אבי, אנחנו ידידים אבל האמת צריכה להיות מונחת על השוחלן גם אם היא כואבת ולפעמים פוגעת. מה שנותר לך זה רק לשנות את שם משפחתך ואתה אשכנזי מושלם. לעניין דב הוא אחד האשכנזים הבודדים שאתן לו קרידיט כאשר יבקש אבל הוא היחיד וכיחיד הוא לא יכול לעשות הרבה הוא אפילו לא היה יכול להחליט בחיבור של חד"ש והפנתרים השחורים. אז על מי נסמוך על האשכנזי היחיד במערכה ואין לו כוח. או על המזרחי שהשתכנז.
בפרוספקט שאילן סעדון הוציא, לא מצויין שהוא יבטל את העסקת עובדי כוח האדם או שהוא ישפר את תנאיהם. רק רשום שהוא ידאג להביא משקיעים מבחוץ למודיעין
כל דבר שאכתוב כאן נגוע בניגוד עניינים ברור, ועם זאת אני מרשה לעצמי לכתוב את הדברים הבאים: הרחק מהסיקור התקשורתי שאינו מתייחס לה כלל, קמה בתל אביב רשימת נשים למועצת עיריית תל אביב, ובראשה יפה כחלון, פעילה חברתית ידועה בדרום ובמזרח העיר. הרשימה כוללת נשים בלבד וגם הח"מ חברה בה, לצד נשים כמו יעל גלזר, לשעבר יו"ר ארגון גמלאי וגמלאיות בזק, תמר רדינוביץ, לשעבר עוזרת מנכ"ל בנק הפועלים, דליה עצמון, מנהלת המועדוניות של בית דניאל ויפה סייג, בעלת מכבסה בהדר יוסף .למעט שתי סטודנטיות, ימית זהרי, סטודנטית תואר שני למשפטים ומיכל ג'נט , סטודנטית בחוג להיסטוריה – כל הנשים ברשימה הן נשים בוגרות, בעלות נסיון חיים ונסיון ניהולי. הרשימה הזאת לא זכתה, למרות נסיונות חוזרים ונשנים, לסיקור תקשורתי רציני, אף שהבחירות השנה לרשויות המקומיות מתאפיינות במספר רב של נשים המועמדות הן לראשות העיר והן למועצות הערים. אני מקווה שבימים הקרובים תקבלו בתיבות הדואר שלכן ושלכם חומר על המצע שלנו, שרובו ככולו עוסק ברווחתם של תושבות ותושבי העיר: החל ממניעת סגירת טיפות החלב בשכונות, דרך טיפול בנושא חטיבות הביניים ואלימות במועדונים, טיפול באמהות חד-הוריות שמספרן הולך וגדל בעיר, עבודה שוטפת לקידום הנוער וילדים בסיכון, וכלה במאבק עיקש נגד השתלטות כרישי הנדל"ן על עירנו. כל חברות הרשימה עושות את עבודתן בהתנדבות, וכידוע – חברות במועצת העיר איננה מקנה הטבה כלשהי, היא נעשית בהתנדבות.
מעולם לא ראיתי את עצמי עוסקת בפוליטיקה, אבל כשיפה כחלון פנתה אלי, לא יכולתי לסרב לה. אני מכירה אותה היטב, את המרץ שלה, את כוחותיה, את היושר וההגינות שלה, את העזרה שהיא מעניקה כל יום וכמעט כל שעה לאוכלוסיה המוחלשת בעיר. היא מנעה את סגירת המרפאה למתבגרים של תל אביב, היא התנגדה נחרצות, כיו"ר סיעת מרצ בעיריה, לבניה בפארק הירקון וכחברת הוועדה לתכנון ובניה בעיר היתה היחידה שפעלה שלא יישנה סיפור רציחתו של שמעון יהושע ז"ל, וגרמה לאישור הרחבות בניה בדרום ובמזרח העיר. ראיתי אותה עומדת יחידה מול דחפורי העיריה שביקשו להרוס סתם כך בית כנסת בשכונת יד אליהו, אף שהמיבנה ישב שם במשך שנים. אנשי ש"ס עמדו בצד. והיא, חברת מרצ לשעבר, עשתה מה שאנשי מרצ לא עשו במשך שנים – ייצוג אמיתי של מי שאין לו כוח ואין לו פה בעיר הזאת.
ובאשר לחולדאי, חנין וכל השאר – אינני יודעת עדיין למי אצביע. אני יודעת שלא אצביע לחולדאי. חנין שירש את תמר גוז'נסקי בכנסת הוא איש רציני, מעין אל גור הישראלי, שעיקר התמחותו הוא נושאי איכות הסביבה. אני לא מזלזלת חלילה בנושאים האלה. המקומות המזוהמים ביותר בעיר הזאת נמצאים בדרומה ובמזרחה. אבל עדיין חסר לי מועמד או מועמדת שיבצע בגדול את מה שיפה כחלון עושה במשך שנים רבות, או מה שתמר גוז'נסקי היתה יכולה לעשות אם היתה תושבת תל אביב ולא תושבת בת-ים.
לא הצלחתי לשכנע את יפה להתמודד על ראשות העיר. יפה היא אדם צנוע. אולי צנוע מדי. בארבע השנים האחרונות היא בזבזה חסכונות רבים כדי להמשיך ולכהן במועצת עיריית תל אביב, בהתנדבות, כלומר כל ההוצאות היו על חשבונה. כששאלו אותה למה היא כזאת פרייארית, היא ענתה: כל זמן שאני יושבת במועצת העיר, אני תופסת מקום של גנב בפוטנציה.
לנוכח מה שמתרחש היום סביבנו ועל הדיווחים על ההאטה המתקרבת ובאה, אני חוששת ששוב יקוצצו תקציבי הרווחה בעיר והקורבנות העיקריים לכך יהיו הנשים והילדים. לכן ראינו צורך, ממש ברגע האחרון, להקים את רשימת "נשים למען אנשים", אנשים שאין להם פרוטקציות, אין להם קומבינות, ואין להם קשרים. או במלים אחרות: רוב תושבי ותושבות העיר.
אם מישהו אנס אותך אני מציעה שתפני למשטרה, ההכללות שאת עושה לגבי אשכנזים הן מחליאות ואלימות לא פחות ממה שאתה מתארת כ"אשכנזיות".
אני מקווה שעורכי האתר לא יצנזרו את התגובה הזאת, אנסה בכל זאת
איילה סאבג: את כל פעם מזעזעת אותי יותר מחדש. השיח שלך (כמו גם ההתנהלות) עמוסי אלימות מעל לכל רמה נסבלת. תחת המסווה והתירוץ של "מזרחית מקופחת" (ומבלי לרמוז שאין אפליה גזענית, אלא רק להדגיש שאת משתמשת בזה כתירוץ מצדיק כל) שאימצה גישה סוציאליסטית, את משתלחת בצורה הכי גזענית בעולם בכל מה שקשור לאשכנזיות.
האם הדיבורים על נקמה קשורים לזה שלא הצלחת לגייס כספים לקמפיין שלך בירושלים?
יודעת מה, אני גם מהמר שלעולם לא תצליחי.
אנשי שמאל שתומכים בך משקרים לעצמם. תמיכה בך מנקה אולי קצת את המצפון למראית עין, אבל את לא מייצגת שום דבר שאיש שמאל יאמין בו. את מיצגת אלימות שכנגד, והכל חוץ משוויון ואחווה.
בואי נאמר את האמת, את מתאימה לתאוריות המוסר של ניטשה, את לא מייצגת מוסר אחר, את שואפת פשוט להפוך למדכאת במקום למדוכאת. לשליטה במקום לנשטלת. לזו שמפעילה אלימות ולא זאת שהאלימות מופעלת עליה. השאיפה לעוצמה…
לפחות תנהלי את הפוליטיה שלך בחוכמה, תרסני את האמירות הפרואות שלך, תסווי את אופייך האמיתי, אולי תצליחי לשכנע עוד כמה אנשי שמאל פטאתים שלא טורחים לבדוק אותך לעומק.
מאחלת לכם את מלוא ההצלחה. אם הייתי תל אביבית סיכוי טוב שהייתי מצביעה לכן. אבל לצערי אני גרה באשדוד, עיר פטריאכלית להחריד שבה נשים נרצחות לאור יום ברחוב לעיני השכנים ולא קם שום קול זעקה בעיר. פה נראה לי המאבק הוא בין בעלי ההון האלו לאחרים, בין המאפיונרים האלו לאלו ובין הקומבינטורים האלו לאלו. את מי בכלל מעניין מצב החד הוריות, או הנשים שנמצאות תחת אלימות בעיר?
אגב, למה רשימה כזו לא נכנסת לרשימה "עיר לכולנו"?האם "עיר לכולנו" לא מסוגלת מכילה אג'נדה פמיניסטית?
הרבה בהצלחה לרשימתכן וכמובן, גם לדוב, שהוא אכן פרלמנטר ישר, חרוץ ובעל יכולות מדהימות לחבר אנשים לנושאים חשובים מאד.
מלי, אני רוצה להגיד לך שהצורה שאת פונה לאיילה, לא תורמת כלום לדיון. גם אני לא מרגישה בנוח עם מושג הנקמה, ונזכרת באנשים ששוטרים רצחו את ילדיהם ואינם מבקשים נקמה. ועל כך כתב שיר נהדר משורר מנצרת בשם טהא עלי, אם איני טועה.
אבל אני חושבת שיש בדברים האחרים של איילה חומר למחשבה. מה זה "תלכי למשטרה"? כאילו, עופי מפה?
אני גם אשה פמיניסטית, אבל אילו הייתי מתגוררת בת"א-יפו אין לי ספק שהייתי תומכת בעיר לכולנו ובח"כ דב חנין (חד"ש). מה שמצער הוא אנשים כגון נסים קלדרון או חנה קים, המחשיבים את עצמם כאנשי שמאל (או לכל הפחות כחברתיים), יורקים כל פעם לבאר ממנה הם שתו. חנה קים במשך שנים כתבה בזכות כח פוליטי חדש, שמאלי-חברתי וכשכח פוליטי כזה הוקם בתל-אביב אז היא בורחת למקום אחר. הרי אם ניתן צ'אנס לכח שכזה, על מה נבכה בעתיד?
ברשימתו של חנין אפשר למצוא גם את אהרון מדואל, איש הליכוד. ומי יודע? אולי מי שיצביע בשביל דעותיו של חנין יקבל במועצה את דעותיו של מדואל? בכנסת הצליח חנין להבליט את הנושא הירוק. הוא איש חרוץ ורציני. אבל הוא לא העלים את דעותיו בנושאים האחרים. גם בנושאים הירוקים הוא הופיע עם מלוא המטען האידיאולוגי והפוליטי שלו. האם כך יהיה גם בעירייה? ועם איזה מטען אידיאולוגי יצביע בשם בוחריו אהרן מדואל? האם לא חשוב לנו שאנשים שיקבעו איך נראה בית ספר בעיר, ואיך נבנה בית, ואיך נחוג חג – יאמרו לנו את מלוא דעותיהם לפני שנבחר בהם?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3611325,00.html
צחי, ראשית טוב לי לקרוא שאנ י הופכת ממדוכאת על ידי האשכנזים למדכא זה מצויין. צחי היה יותר נוח לך לשמוע ולדעת שאני חשה גזענות ודיכוי ובוכה על כך בחדרי חדרים ושהסימפטומים של הדיכוי חוגגים עלי? לא חביבי לא עוד מזרחיה תחת דיכוי השלטון האשכנזי והגזענות שנודפת ממנו. לא יהיה ולא יקום קמתי ומדיכוי יצאתי ממעגל הגזענות ולא אתן לשום אשכנזיפט עוד לדכא אותי ולקרוא לי מזרחית שחורה מהקטמונים. נגמרו הימים. ההם. כן יש נקמה ורק אצל אנשים חכמים וחזקים כמוני שהתובנות נותרו בריאות. יללה לנקמה. ולך מלי את קוראת לעצמך אישה? את נשמעת דווקא כמו גבר שמואשם באונס וכל מה שיש לו להגיד זה לכי למשטרה את צריכה להתבייש לך ולהרכין את ראשך עד עפר. ואם היית מבינה את המילה אונס שהשתמשתי בה האז היית עונה אחרת אבל את ודאי אחת מהקבוצה המתנשאת של האשכנזים הלבנבנים. אני יכולה רק לאחל לך שאם יש לך בנות שיאנסו ואולי את כאישה תאנסי ותלמדי שלעולם אבל לעולם לא פונים לשום אישה בצורה שאת פנית אפילו אם היא מזרחית וערביה.
ההכללה נובעת מהמקום של הגנה עצמית אין אמונה בכם אתם מתנהגים אותו הדבר ויש לכם את אותם תשובות ואתם נראים זהים. לא נותרה אמונה עוד בכם. כולכם גזענים במידה כזו או אחרת. איך אמר פרעה "כל הבן הילוד"… ותחשבו מה שאתם רוצתים ותשנאו כמה שאתם רק יכולים אני את שלי אמרתי ואצלי השד העדתי יצא מהבקבוק אין לסלוח לכם עוד אין לוותר לכם עוד יש לשפוט אותכם התגזענות ודיכוי הינם פשעים חמורים.
נגמר ונשלם עידן הלעבוד ולשכנע את האשכנזים הייתם מתים ולא אוריד עוד את ראשי ולא אנסה לגשר ולחבר על הפערים. ודאי שאופי כמו שלי לא קיים בלקסיקון שלכם אופי של מטומטמת שהקדישה את חייה למען המוחלשים על חשבון הכל. אני הולכת היום רק על נקמה ועוד נקמה וכמה שאפשר יותר נקמות כך יעלמו מהר מאוד הדיכוי והגזענות ותלמדו פעם אחת על בשרכם הלבן שאתם פושעים ומה שעשו לכם בשוואה אתם לא יכולים לעשות לאחרים.
נראה לי שאם מישהו היה כותב את מה שאיילה כותבת על אשכנזים על איזו שהיא קבוצה אתנית אחרת הייתם וודאי מצנזרים. "אתם נראים זהים", "כולם גזענים", "איך אמר פרעה 'כל הבן הילוד'" (האם זו קריאה לרצוח את כל האשכנזים?), "אני הולכת היום רק על נקמה" ,"בשרכם הלבן"… אני חושב שיש כאן הרבה במה להתבייש.
מדוע אתם נותנים במה לאמירות כאלו?
יש כאן הרבה מעבר לפגיעה האישית שאני, כאשכנזי, מרגיש בכל פעם שאיילה מרשה לעצמה לכתוב בפומבי את אמירותיה הגזעניות (כאילו שנגע הגזענות ירפא מעוד כמות גדושה של גזענות שכנגד). אני מניח, וגם רואה מתגובותיהם של רבים אחרים, שכמוני נפגעים רבים אחרים.
אבל יש כאן הרבה מעבר לכך, האמירות של איילה מקבלות פה לגיטימציה בעצם פרסומם ובעובדה שמעט מאוד תגובות יוצאות כנגד אמירותיה המקוממות. מדוע אתם נותנים תמיכה שכזאת לאלימות הברורה הזאת כנגד כל מי שסבא וסבתא שלו נולדו באירופה?
והרי לא מדובר בסתם כותבת. מדובר באשת ציבור, מנהיגה של מאבקים חברתיים, מחובקת ע"י הקשת הדמוקרטית המזרחית, נערצת ע"י רבים שמחשיבים אתם עצמם אנשי שמאל. מעצבת דעת קהל במידה כזאת או אחרת. מדובר באישה ששאפה להתמודד על מקום במועצת העיר ירושלים כמייצגת של השמאל הרדיקלי.
אולי כדאי להתייחס קצת יות בכובד ראש למשמעות ולהשלכות של פרסום האמירות הללו של איילה סבאג. אם האמירות האלו אמורות לייצג באיזשהו אופן את השמאל הרדיקלי הרי שמעבר להסתה הפרואה לגזענות ואלימות כנגד אשכנזים, מדובר כאן בעיוות גדול מאוד של תפישת עולם של השמאל.
ולאיילה, באמת שאני לא שונא אותך, אני גם לא מכיר אותך. אני בטח שלא שונא "מזרחים" וממש לא גזען. מאוד קל להטיח האשמות כה חמורות (כאלו הן בעיני לפחות). אל תברחי למוצא הקל ע"י הכתרתי כ"גזען" במקום להתייחס לביקורת. אני מתנגד לאמירות שלך ולדעות שאת מייצגת. לא אליך ולא למוצא שלך, לא למעמדך הכלכלי ולא למצבך המשפחתי. אני מתנגד לאלימות שאת מייצרת באמירות שלך, לאלימות שאת מייצגת. התנגדות אידיאולוגית. התנגדות ליומרה שלך להציג את עצמך כאשת שמאל. אני נפגע פעמים, פעם אחת כאשכנזי שאת משליכה לעברו אמירות ארסיות וגזעניות (והרי את טוענת שאת נגד גזענות) ובפעם השניה כאיש שמאל שמרגיש שאת רומסת ומעוות את תפישת העולם שלי באמירות שלך, כמי שנתפשת כמייצגת את אותה השקפת העולם.
תתיחסי לזה, ואל תמהרי לקרוא לי גזען.
אני אשכנזי ז"א סבא וסבתא שלי ולא נולדתי כשהשואה התרחשה. אז לא עשו לי כלום בשואה.
מי זה "מה שעשו לכם?" מי זה "אתם לא יכולים לעשות לאחרים?"
האם מדובר בהכללה גזענית?
איילה סבאג גזענית?
מנהיגות הפנתרים השחורים?
לאאא… אני בטח מתבלבל.
דיי תצנזרו אותה כבר, נמאס לקורא את האמירות הנוראיות שלה.
תתבישי
'טענה זו היא חלק מטענה רחבה יותר שנשמעת כנגד הפוליטיקה של השמאל החדש שהתארגן סביב צירים פמיניסטיים, אתניים, לאומיים, גזעיים ולכאורה שכח את המרכיב ה"מעמדי"'
בצירים שהזכרת התמקדו סוציאליסטים, קומוניסטים ואנרכיסטים עוד לפני שמישהו מהשמאל החדש נולד. הבעיה עם השמאל החדש שהוא הפך את היוצרות, כי בניגוד לסיפא של הפיסקה שאני מתייחס אליה, אופן הייצור הוא אכן הבסיס שעליו סובבים שאר הצירים. נסיון לפתור סימפטומים שונים על בסיס רעוע, סופו להיכשל.
מגוון הרבדים החברתיים והתרבותיים עברו במהלך ההיסטוריה מהפכים רדיקליים בעיקבות שינויים בייצור.
עיר לכולנו, לצערי, מעדיפה ללכת לפי אג'נדה שבונה אמנם אלקטורט במרכז העיר אך באותה עת מזניחה את עמוד השידרה המעמדי שהוא הבסיס להתארגנות הפעילה של עיר לכולנו מלכתחילה. האלקטורט אמור לעזור לבנות את ההתארגנות הפעילה ולא ההיפך.
לשירה:
עיר לכולנו כוללת בצמרת הרשימה שלה למועצת העיר את רחל גלעד-וולנר ואת יעל בן יפת, שתיהן נשים פעילות מבחינה פוליטית-חברתית ובעלות מודעות פמיניסטית. בשמינייה הראשונה יש גם את שרון מלכי (הוגה תוכנית התחבורה הציבורית) ועו"ד שלי דביר. מעבר לכך בסיעה המורחבת, הגוף שיתווה את פעילות התנועה במועצת העיר נמצאות עינת פודחרני, אסתר עילם (ממייסדות הפמיניזם הישראלי והפמיניזם המזרחי). התנועה שבחרה בהן וגם בלא מעט גברים בעלי מודעות פמיניסטית כלשהי, היא תנועה שבהחלט מסוגלתלהכיל אג'נדה פמיניסטית.
בברכה
חררדו
אני לא רואה בהקמת רשימת "נשים למען אנשים" פיצול כוחות, וזאת מן הטעם הפשוט: אין אף רשימה שמתמודדת למועצת עיריית תל אביב ששמה דגש כמו הרשימה שלנו על תיקון מצבן של הנשים בתל אביב. יש מיעוט מבוטל של נשים הן במועצת העיר והן בתפקידים בכירים בעיריה. יש הרבה מאוד מזכירות, ים של מזכירות, שמרוויחות משכורת מינימום. אין אף מחלקה בעיריה המטפלת במספרן ההולך וגואה של אמהות חד-הוריות בתל אביב, והמועמדים לראשות העיר אינם מדברים על הנושאים המציקים לרוב האוכלוסיה בעיר: החל ממניעת סגירתן של תחנות טיפות החלב, דרך מספרם ההולך וקטן של גני-ילדים עירוניים, מספרם ההולך וגדל של התלמידים בכיתות של בתי הספר העירוניים, וכלה בתופעות של גזענות במועדונים. נושאים שנחשבים "קטנים" מדי, או חסרי חשיבות, בעיניהם של המתמודדים האחרים ושל ראשי הרשימות למועצת העיר. מיותר לציין שתיקון המצב בנושאים שהעלאתי יש לו השלכה לא רק על הנשים בתל אביב אלא על הילדים, בני הנוער והגברים, בין אם הם אבות לילדים ובין אם לאו. וחוץ מזה הגיע הזמן שבמועצת עיריית תל אביב ישבו נשים שאינן פוליטיקאיות מן הזן הרגיל, אך יש להן נסיון ניהולי, והן אינן מתביישות לעסוק בנושאים המטרידים על אזרחי ואזרחיות העיר שחברי המועצה מסרבים לעסוק בהם במשך שנים.
אני לא רוצה את יפה כחלון, ראש רשימת "נשים למען אנשים", כעוזרת של דב חנין, גם לא כחברת הרשימה שלו, לפני או אחרי איש הליכוד ההוא. אני רוצה אותה בראש הרשימה שלי, עם שורה של נשים מאחוריה. זה לא פיצול כוחות, זהו רצון להיות הבוסיות של עצמנו. וזו תופעה כלל-ארצית בבחירות המוניציפליות הקרובות.לא יכול להיות שיהיו רשימות של נשים ברחבי הארץ, ורק בתל אביב לא תהיה.
אני פותחת אתר בימים אלה שיקרא היחידה ללוחמה בגזענות והוא ישמש את כל הציבור ללא הבדל גזע, מין, דת, צבע ונטיות אשר חשו וחשים על בשם דיכוי והתגזענות מכל צורה ודרך שרק קיימת. אצלי באתר יכתבו חופשי לא אצנזר הודעות וכל אדם את אשר על ליבו יכתוב. הגיע זמן לומר את הדברים כמות שהם להגיש אותם ישר לפרצוף. כן ייתכן שתהייה הסטה ורצון לנקמה של חלק מציבור אשר חי תחת דיכוי וזה יהיה יופי כי הגיע הזמן להפוך את הקערה בכל מחיר.
לחנה קים,
ל"איש הליכוד ההוא" קוראים אהרון מדואל והוא מזכיר וועד כפר שלם. מדואל מוביל את אחד המאבקים החברתיים המשמעותיים ביותר בתל אביב בשנים האחרונות. אפשר לצפות ליחס יותר מכובד בין פעילים ופעילות בשתי רשימות עירוניות קרובות, בעלות אג'נדה דומה, שאמורות גם לשתף פעולה במועצת העיר לאחר הבחירות. אין סיבה להצטרף להסתה נגד הימצאותו של "ליכודניק" בצמרת עיר לכולנו, הסתה שמגיעה מסוג מאוד מסוים של "שמאל" שבע במיוחד נוסח ניסים קלדרון.
פתיחה מחדש של טיפות החלב העירוניות, פתיחת גנים עירוניים חדשים (והפסקת תהליכי הסגירה של גנים קיימים), פיצול כיתות בבתי הספר היסודיים, הרחבת השירותים החברתיים הניתנים לאוכלוסיות הלא-מבוססות כלכלית (ובקרבן יש רוב מוחץ לנשים) – אלה דרישות והתחייבויות שמעלה עיר לכולנו ושמעלה מועמדה דב חנין בכל הזדמנות.
האמירה "איש הליכוד ההוא" לא באה לזלזל באהרון מדואל, אם הבנתי את חני קים נכון, אלא להזכיר שבראש הרשימה עומד אשכנזי, שנתן למזרחי את המקום השני. כלומר, המזרחים הם שוב לא הבוסים של עצמם. באותה מידה הנשים, נהדרות ככל שיהיו, אינן אלו שלוקחות את גורלן בידן ומנהלות את העסק, אלא יקבלו מקום ברשימה (המצויינת ככל שתהיה).
אתה ודאי מבין את ההבדל אם כך, בין העובדה שמישהו מייצג את עצמו לבין מי שנותים לו מקום. חנה קים רוצה לקחת את מה שמגיע לה ולא לקבל. לו הייתי תושבת תל אביב הייתי ודאי בוחרת בחנין לראשות העיר ובמפלגת הנשים למועצה. כדי לבחור ב"עיר לכולנו" היה צריך מזרחי כמו אהרון מדואל בראשה של המפלגה וזה היה משכנע שאין כאן רק אוסף אשכנזים שנמאס להם מחולדאי ומבעלי ההון והם מצאו מזרחים לכרות איתם ברית פוליטית ויעיפו אותם לו חברי צפון ומרכז תל אביב העשירים ימאסו גם בחולדאי.
מה לעשות, אבל נסיון העבר מראה שכבר היו דברים מעולם…
כל הויכוחים כאן, של הפמיניסטיות, של המזרחיות הסקטוריאלית. חשבתי כבר שהויכוחים הסופר-אידיאליסטיים הללו נשארו מאחור והגיעה הזמן לקצת חוכמה. לכל הפמיניסטיות: אתן יכולות לנסות מיליון פעם ולא תמצאו אישה יותר נאורה מדב חנין. תסתכלו בקנקן, ותגלו שיש לכם שם מקום נכבד. מצבן של נשים בסקנדינביה הסוציאלית טוב לאין שיעור מאשר במדינות שהמאבק הפמניסטי הוא סקטוריאלי. תסתכלו קצת על הפרקטיקה.
לכל המזרחים/יות: תסתכלו פעם על המצע של המפלגה שחנין מגיע ממנה. תסתכלו על האיש ותגידו בכנות שהוא כמו השאר. שהוא לא בקיא בכל רמות הדיכוי השונות.
הגיע הזמן לקצת יותר פרקטיקה וקצת פחות תיאוריה. הגיע הזמן להסתכל יותר ממילימטר מהאף שלנו.
ללא תל אביבית:
ההנחה שמישהו "נתן" למדואל את המקום ברשימת עיר לכולנו לא רק שמבוססת על סטריאוטיפים ועל אי הכרת התהליך של התגבשות עיר לכולנו אלא גם על זלזול במדואל ובפעילי השכונות הדרומיות שבעיר לכולנו. אלה לא פעילים שמישהו נותן או לא נותן להם משהו, אלה אנשים שלוקחים ונאבקים על מקומם, הם עצמאיים בדעותיהם ובפעולתם, מאוד מודעים ובאו לברית הפוליטית-חברתית הזאת מתוך כבוד עצמי ועמדה חזקה. אף אחד לא נתן להם מקום מוביל, הם השיגו אותו בזכות ובמאבק גם בבחירות הפנימיות שהיו בעיר לכולנו. תמיכתם בדב חנין איננה קליאנטליסטית – לצרכים קליאנטליסטיים לא חסרים פוליטיקאים ממסדיים אחרים שהיה להם אפשרות לעבוד איתם. השותפות עם חנין נובעת מתוך המאבק המשותף וההכרה שמעבר לשיוכים הפוליטיים-מפלגתיים ישנה שותפות ערכית-חברתית עמוקה.
ההתנפלות כאן על איילה, שמביעה את כעסה הכנה על הגזענות האשכנזית, היא צביעות של גזענים מתקרבנים.
צחי מאשים את איילה בגזענות. ניחא, פירש את דבריה שלא כהווייתם, אלא כ"גזענות" ולא כהבעת זעם ותסכול על יחס מאוד גזעני בו היא נתקלת יומיום ומילדות. לעומת זאת לא ראיתי אותך יוצא נגד אמירות גזעניות ומעליבות כלפי מזרחים המובעים כאן באתר לעיתים קרובות. לא קראתי אותך מביע משהו נגד הרפלקס המותנה הגזעני של מלי (שמוצאה האתני כלל לא רלוונטי). באותו עניין, אם אתה מזכיר את עניין צינזור התגובות, מדוע לא חשבת שיש לצנזר גם את גובתה של אותה מלי?
מלי מוחה על המאמר של מתי, "די כבר עם השנאה התהומית לאשכנזיות והגאווה האבסולוטית בכל מה שהוא מזרחי…" . איפה בדיוק מצאת במאמר שנאה תהומית לאשכנזים? איפה מצאת גאווה בכל דבר מזרחי? אולי זה רק חוסר היכולת שלך להבין את הנקרא? אולי חוסר יכולת להודות ואפילו להבין שיש למזרחים טענות אמת נגד הגזענות כלפיהם? האם היותך בת "תערובת" מבטלת טענה כלשהי על קיפוח? אנא האירי את עינינו.
"אם מישהו אנס אותך תפני למשטרה" כך כתבת, פקדת, עקצת והתגזענת ועוד…..
כאן בדיוק בנ קודה זו מתחלפים להם המסכנות, הההשפלה, הדיכוי והגזענות בנקמה… אין האדם יכול להחליט על נקמה ביום בהיר ללא כל סיבה, הנקמה נוצרת בבטן עמוק, במוח הפנימי ובמרכז הנשמה. אילו היית אישה פמיניסטית באמת לא היית מעיזה לרשום את השורות הראשונות ואילו לא היית גזענית לא היית לא היית מעלה במחשבתך את המילים הקשות שכתבת. לעניין הצעת שאפנה למשטרה… היום אני היא המשטרה ואני החוק של עצמי אני אשפוט אני אחקור ואני אחליט איזה גזר דין לתת. היחידה ללוחמה בגזענות תחנך בדרך הטובה והמהירה ביותר את הגזענים.
גם בהעוקץ ואתרים אחרים יש מיד התנפלות של אשכנזים צדקנים כלפי כל מי ששם מראה אמיתית מול פני הקולקטיב האשכנזי הגזעני. ואז מתברר שבמשך 60 שנות צמיחת והסללת הפערים לא קם אפילו ארגון פוליטי אשכנזי אחד
ששם לו כמטרה למנוע זוועה זו שהיהודים הספרדו/מזרחים המצליחים בעולם כולו פרט למדינת היהודים.
נשאלת השאלה כלום יש בספרדו/מזרחים פגם גנטי שמתעורר עם כניסתם למדינת היהודים?
כל מתבכייני אשכנז שאינם אוהבים לראות את מה שמשתקף במראה שמציגה בפניהם איילה מן הראוי שיפנימו
את הקריאות הצודקות ויפנו נגד הגזענות הממוסדת המעניקה להם פריבילגיות על בסיס שיוך גזעני לא עיניני
לפני שהם מפנים את הברוטליות והקריאות לסתימת פיה של מי שיש לה אומץ להצביע על מקור הגזענות.
במישור הפוליטי גזענות היא לא התבטאות כזו או אחרת , הגזענות היא בקולקטיב שיש לו הכח לחוקק חוקים ולקיים מדיניות על בסיס ערכים ואינטרסים שמשרתים קבוצה אחת אתנית/לאומית/גיזעית/מינית על פני כל מי שאינם
שייכים להגדרות שההגמוניה השלטת בחרה בהם.
על כן אני קורא למערכת העוקץ לחדול ממתן אור לקריאות לצינזור על בסיס זה שכמה כותבים אשכנזים בעלי נטיה לגזענות העלו בתגובות ולהיפך שהאתר יהיה יותר רגיש מהתקשורת הממוסדת שבה הצנזורע היא כמעט טוטאלית ויתן פתחון פה לכל מי שמתבטא בנושא גם אם שפתו עילגת וגם אם הוא יוצא בהאשמות גורפות , כי המציאות
עצמה לוקה במחלות אלו והגזענות שהביאה ל 750 אלף ילדים מתחת לקו העוני בתקופת פריחה כלכלית היא ג'כ
מציאות מגמתית וגורפת.
על מנת שלא אתהדר בנוצות לא לי ברצוני להדגיש כי אינני משמשת כיו"ר ארגון גמלאי בזק.
הייתי חברה במזכירות עובדי ארגון עובדי בזק. בתקופה זו הקמתי את הועדה למעמד העובדת.
כיום אני פעילה בועדת הרווחה של ארגון גמלאי בזק כן אני משמשת כחברת ועד רובע לב העיר
ופעילה בועדת איכות הסביבה.
יעל גלזר
אני סמוכה ובטוחה שמדואל יודע מה שהוא עושה, ושהברית שהוא כרת עם חנין נכונה לאנשים שאותם הוא מייצג. הספק שלי הוא לגבי הצד השני במשוואה: אני חושדת בו שהוא קליינטליסטי. שם התהיות שלי: השותפים הטבעיים של חנין הם אשכנזים מלב תל אביב וצפונה שניזוקים ממדיניות חולדאי שהגיעה גם אליהם ופגעה להם בפריבילגיות. לבד הם לא יכולים נגד הצפונים, שעוד נאמנים לחולדאי ולשבט של אפקה וצהלה. יכול להיות שמדואל חדש מדי בשבילם ולכן חנין צריך ללכת בראש, אני אכן לא מכירה את תהליך גיבוש הרשימה. אני רק תוהה, האם בכלל יתכן שחנין והחברה האשכנזים יתנו למזרחי לעמוד בראש הרשימה, או שהם מקסימום יסכימו לרוטציה ולא יממשו אותה (כמו שקרה בשל"י בין מאיר פעיל לסעדיה מרציאנו ז"ל). וכאן אני בהחלט משתמשת ב"יתנו", כיוון שהכוח והארגון אצלם. הערכתי לנשים היא שהן הולכות "לקחת" ולא מחכות כדי "לקבל", אני מקווה שהן יצליחו ושבסיבוב הבא יעמוד מזרחי בראש רשימה של "עיר לכולנו": כיוון שמדובר בעיר של אשכנזים ואם הם רוצים להראות שיש כאן איזה "לכולנו" בכלל, אז נראה אותם מוותרים על פריבילגית ההנהגה קודם, לפני שאאמין להם שהם הולכים לוותר על איזו פריבילגיה אחרת שמוצאם המקרי מזמן להם.
אין בכלל דילמה. מצביעים ללא היסוס לחנין לראשות העיר ולרשימת הנשים למועצה. מפזרים ומגוונים את ההשקעה.
רשימת "עיר לכולנו" ע"פ התרשמותי תהנה מקולות רבים ואולי אף תצא הגדולה ברשימות. ראויי איפוא לגוון את הייצוג. כשלעצמי, אני מכיר היטב ומוקיר מאוד את דב. וכאמור, אצביע לו בחפץ לב וגם ביקשתי ממכריי לעשות כן.
את אנשי רשימת "עיר לכולנו" אינני מכיר, מאידך את יפה כחלון אני מכיר מצויין והיא שליחת ציבור במובן הקלאסי, הישן והטוב. אצביע לה ולרשימתה.
למי שאינו יודע ומתכוון להצביע עבור "עיר לכולנו", להלן תזכורת: דב חנין הודיע כי הוא מתמודד על ראשות עיריית תל אביב בלבד. אם לא יזכה בתפקיד, על פי דבריו, הוא ימשיך לכהן כחבר כנסת. רשימת עיר לכולנו תונהג במקרה שכזה על ידי מספר 2 שלו, מדואל. אין לי שום דבר נגד מדואל, איש הליכוד. רק חשוב שהמצביעות והמצביעים ידעו שהצבעה עבור רשימתו של חנין איננה הצבעה עבור חנין, אלא הצבעה עבור מספר 2 שלו. לכן חשוב כל כך להצביע עבור רשימת הנשים למועצה (פתק "נ" בקלפי).
עיר לכולנו כוללת מספר גדול מאוד של פעילים סבביתיים, פעילי זכויות אדם, פעילי ארגוני עובדים, נשים, גברים, מזרחיים ולא מזרחיים, יהודים וערבים. מדובר ברשימה המוניציפאלית עם סדר היום הסוציאל-דמוקרטי ביותר בתחומי ישראל. לכן עם כל הכבוד לרשימות קטנות וחביבות המפרסמות עצמן במסגרת התגובות למאמרו של שמואלוף, כל קול שאינו ניתן לעיר לכולנו מהווה פגיעה ביכולת ליצור כוח פוליטי משמעותי שיקדם את סדר היום הסוציאל-דמוקרטי במסגרת עיריית תל-אביב.
תודה על המחמאה. טוב שלא הוספת את שם התואר "מתוקה" או "מותק" להצגתנו כרשימה "נחמדה". הביטול שבה אתה מתייחס לאיזכור הרשימה בבלוג של יוסי ואיציק מעידה בעיקר על דרך שיפוט סטנדרטית, מעייפת מאוד, הרואה ברשימות חסרות-תקציב גוף שיש להתייחס אליו בזלזול. אין לנו את התקציב שיש לרשימת עיר לכולנו. נו אז מה. הפנתרים השחורים הגיעו למשכן הכנסת עם שני מנדטים בלבד יחד עם רשימת העולם הזה. מפלגת שינוי, להבדיל, התחילה משני מנדטים, וצברה נסיון קודם לכן במועצת עיריית תל אביב (פורז ווירשובסקי היו חברי מועצת העיר עוד לפני שנכנסו לפוליטיקה הארצית).
אני מבינה מדבריך שבנוסף לאיום שלפיו אנו "מפצלות כוחות", נוסף מעתה יחס של זלזול, שהרי אנחנו עניות ואיננו זוכות לתהודה תקשורתית ראויה. נראה לי שרק הוספת עוד נימוק לצורך של נשים ברשימה משלהן במועצת עיריית תל אביב.
את כל הזמן מחפשת בכוח זלזול ובסוף ברור שתמצאי אותו כי תמיד הוא קיים, השאלה באיזה מינון. אין מצב אידיאלי בקטע הזה.
ולנושא המאבק שלך: אני ואחרים חשים שאת מנהלת את המאבק של אתמול, היום. ראיתי לא מזמן קטע של נעמי קליין שבו היא מתארת אנשי שמאל מסויימים ככאלו שקפויים בנקודה אחת בזמן ומנסים כל הזמן לשחזר מאבקים.
היום שום דיכוי הוא לא חד מימדי – הכל התערבב. דיכוי כלכלי עם דיכוי מגדרי עם דיכוי אתני-לאומי, ובמינונים מגוונים במעבר ממקום למקום. הרשימה שלך היא רשימה חד מימדית. האינטרס שלך היא רשימה רב-מימדית שכורכת בתוכה מס' מאבקים כדי ליצור רישות של האינטרסים הללו.
אל תעשי את הטעות ותנהלי את המאבק של אתמול.
אני רוצה לתקן טעויות שנפלו בסוף תגובתי. השמאל הציוני הוא בעלי תפיסה לאומית הרואה את האחר כבעל זהות אתנית כמו גם את זהותו. אין הוא תופס את הלאומיות במיוחד העצמית כלאומיות- אזרחית – פוליטית. השמאל הלא ציוני אינו לאומי מבחינת תפיסת הלאום האזרחי. הוא עשוי תפוס את האחר כלאום מבחינה אתנית ,ובמידה רבה את עצמו (תפיסת חד"ש שאינה מכירה בלאום ישראלי אלא רק בעם יהודי בישראל), או להיות פוסט מודרני ורב תרבותי ללא הכרה בזהותו הלאומית כמקובל במערב.
אני מבינה שלשיטתך כל רשימות הנשים בישראל בבחירות המוניציפליות הקרובות, שהן בבחינת מגיפה מבחינת תפוצתן, נחשבות למאבק של אתמול. או שאולי אתה מתכוון רק לרשימתנו בתל אביב. אינני יודעת. אומר רק זאת: עד עתה לא נמצא ולו סיעה או גוף אחד, מחלקה או תת-מחלקה בעיריה או במועצת העיר, שהקדיש את זמנו לטיפול במספרן הגדל של האמהות החד-הוריות בעיר, שלא לדבר על מספר הגנים העירוניים שהתכווץ להחריד. האם בשם העקרון, שאני אגב מאמינה בו, של מאבק כללי בתחום הצדק החברתי, החוצה מגדרים ועדות, עלי להמשיך ולתת את מבטחי בעוד רשימה המונהגת על ידי גברים? אני גם לא מבינה כיצד מאבק לשינוי פניה של רשות מקומית שרק כאחוז אחד מבכיריה וממנהלי מחלקותיה הם גברים נחשב למאבק של אתמול? הלוואי והיית צודק.
לאילה סבאג (שאותך אני מכיר מירושליים, אהל מחוסרות דיור) ולאחרות.
קצת הו.מור בבקשה.
אני לא חושב שצריך לצנזר, אחד הדברים שאחים טובים עושים לפעמים זה ללכת מכות .(בעיני)
אבל העניין האמיתי שאחרת לא הייתי כותב זה הרמה.
כל כך מהר להשפיל ולרדת אחד על השני .
זה כמו טוקבקים שכותבים ילדים על בריטני ספירס. כאילו, באמת,
(אני מתיחס שוב לאילה כי אני יודע מי זאת אבל הכוונה גם לבחורים האחרים)
ממש לא מוצלח לרדת ישר על אנשים שאתה לא מכיר (מי ש"עובד עם אילה סבאג עובד על עצמו?" זה באמת חוסר כבוד )
יאללה, האותיות במקלדת סחררו לכם את המח מרוב מילים.
קצת פחות יד על ההדק, זאת המציאות כאן.
ציטוט מסקר בתל-אביב:
"אחוז ההצבעה הנמוך וריבוי המועמדים משחקים לטובת חולדאי. פרישתם של חלק מהמועמדים, יחד עם אחוזי הצבעה גבוהים יותר, עשויים לגרום לסיבוב שני."
אתה מחפש אש! התאור שלך מדהים על המקלדת וסחרור האותיות… אתה מכיר אותי מהמאבק האחרון שלי של מחוסרי הדיוררבים מכירים אותי משם וכולם יודעים שהמאבק הסתיים בהצלחה גדולה מאוד משפחות, אמהות חד הוריות וילדהם המזרחיים קיבלו פתרונות בתים שיכסו את ראשם מה שאתה ועוד אלף כמוך לא היו מצליחים להשיג עם "חוסר ההתמצאות במרחב" (חפשו ובידקו מי הם הלא מתמצאים במרחב באופן טוטאלי). אתה פחדן שמסתתר אחרי שם בדוי אתה שפן עלוב נפש יוני האחר.
ולעניין דב חנין , דב הוא אדם מדהים, חביב, ישר ונעים הליכות!!! אני מכירה אותו באופן אישי ואני נותת לו את הקרדיט כי אין אחר כמוהו בכל תל-אביב. אבל… בעיה אחת קשה קיימת סביבו האנשים הסובבים את דב חנין האנשים מירושלים של כולנו שהולכים איתו הינם חברה צעירים מתנשאים, משוכנזים, חלסרי נסיון ומקלקלים לדב את כיולת הגדולה שגלומה בו באיש המדהים דב חנין. אז יוני האחר אמר שלדעתו אני "קקה" והאנשים שסביבי שלא יעבדו איתי ואני חושבת שדב חנין מדהים ומיוחד והאנשים שסביבו "קקות". בהצלחה לדב . וליוני האחר ולשכמותו תנועת הפנתרים השחורים רצים לבחירות כנסת בפברואר הקרוב ומי שיצביעו עבורי יהיו ככל הנראה הפלסטינאים והמזרחים השחורים והמדוכאים שחחו תחושות גזענות קשות בחייהם .
חורף נעים ונטול עוני וגזענות למי שזקוקים .
לצערי עדיין לא נקלטה אותה עובדה שצויינה שוב ושוב: דב חנין הוא מועמד לראשות העיר, והסקר שאתה מזכיר נוגע אך ורק למועמדים לראשות העיר, לא לבחירות למועצת העיר. או במלים אחרות: גם אני אצביע לדב חנין, אבל לא אצביע למדואל, ראש רשימת עיר לכולנו, אף שהוא קבלן קולות מוצלח של הליכוד וחבר קרוב של מועמד הליכוד לראשות העיר, ארנון גלעדי. ולא משום שהם אנשי ליכוד, אלא משום שרשימת הליכוד במועצת העיר עוסקת בעיקר בסידורי עבודה לאנשי שלומם.
לגיטימי לגמרי שתעדיפי את רשימת נשים למען אנשים על פני רשימת עיר לכולנו ותעשי נפשות למען הרשימה שאת מעדיפה. לגיטימי שתצייני חילוקי דעות בין הרשימות אם ישנן כאלה.
לא לגיטימי לחלוטין שתזרקי רפש על אהרון מדואל, אחד מראשי רשימת עיר לכולנו (אחד ולא יחיד, גם את זה כדאי להזכיר לך). אהרון מדואל איננו קבלן קולות של הליכוד, הוא לא מתפרנס ולא התפרנס מפוליטיקה כנהוג אצל קבלני קולות. אהרון מדואל וארנון גלעדי (ראש רשימת הליכוד וסגן ראש היער של חולדאי) נמצאים במחלוקת קשה בנושא מדיניות העירייה כלפי כפר שלם בפרט, המדיניות כלפי שכונות דרום העיר והמדיניות החברתית של העירייה בכלל. העובדה שמישהו חבר בליכוד, שהוא צמח בשכונה מזרחית ומקופחת במסגרת תנועת הליכוד, איננה הופכת אותו בהכרח לקבלן קולות או לשותף לשחיתות שלטונית. מדואל צמח והתפתח פוליטית בתנועת הליכוד כמו הרבה מאוד צעירים מזרחים בני דורו שחוו גזענות, אפליה וקיפוח קשה מצד הממסד השליט של תנועת העבודה. בשונה מרבים אחרים ולמרות כישוריו מדואל לא פנה לקריירה פוליטית-עסקנית. הוא ריכז את פעילותו ומאמציו בייצוג תושבי כפר שלם הותיקים מול גורמי הממסד (משרד השיכון, העירייה, חלמיש, מנהל מקרקעי ישראל), בלי קשר לשאלת זהותם הפוליטית. כאשר הייתה לו הזדמנות להתפנות תמורת פיצויים סבירים באמצע שנות ה- 90 מדואל בחר שלא לעשות זאת, תוך פגיעה באינטרסים שלו, כדי להישאר נאמן וצמוד לציבור שאותו הוא מייצג בוועד הכפר. זו בדיוק הדוגמא ההפוכה להתנהוגתם של עסקנים טיפוסיים בליכוד או במפלגת העבודה בנוסח ארנון גלעדי.
לסיכומו של דבר, אם את באמת שותפה לערכים של סולידריות ושוויון ומעוניינת בשינוי חברתי בעיר תל אביב – אנא תתמקדי בקידום המועמדות שנראות לך מתאימות ביותר מבלי להכפיש ולפגוע בשמם הטוב של מועמדים אשר שותפים לאותם ערכים.
נשמע משכנע למדי. אולי באמת הגיע הזמן לשים דקויות בצד ולהתאחד. האג'נדה של חד הוריות היא חשובה ביותר כי ברמה הארצית האמהות החד הוריות נידונו לגזר דין של עוני מחפיר. ההקלה בהחלט יכולה לבוא מהמישור המקומי. אם החברה בעיר לכולנו מבינים זאת אז זה מצויין. אהרון מדואל נשמע לי מועמד מצויין. גם אם היה ליכודניק או עדיין (אפשר לחשוב שהאופציה של מפא"י המושחתת או מרץ הגזענית טובה יותר). מן הסתם היה ליכודניק כי זו היתה ברירת המחדל של הרבה מזרחים שביקשו להביע את מחאתם נגד הדיכוי האשכנזי האכזרי של מפא"י. מה שחשוב הוא התהליך של ההתפכחות שעבר הבן אדם במהלך המאבק למשל ביחסו ל"אחר" הפלסטיני מיפו או מרמאללה ולהבנת ההירארכיה הגזענית העומדת בבסיס המדינה.
בכלל מנהיגים שצמחו ממאבקי עובדים, או מאבקי שטח נוסח כפר שלם הם מועמדים אמינים יותר בעיני מפוליטיקאים
וחברי כנסת. כי אני מניחה שעברו את שלב הפיתוי כשניסו לקנות אותם וגילו דבקות במטרה. גם אם מאבקים אלו נידונו לכישלון, הצמחת מנהיגות אותנטית כזו שחוותה את רוע השיטה והממסד הן כר חשוב לצמיחת מנהיגות ברמה הלאומית/ארצית. מהבחינה הזו הבחירות המוניציפליות הנוכחיות הן מעבדה מצויינת לצמיחת סוג אחר של מנהיגות מזרחית ו/או חברתית. "עיר לכולנו" היא מקרה מבחן מעניין של בניית קואליציה של נציגי קבוצות מוחלשות שונות.