מדענים: פרח לב הזהב התגלה באפריקה

עומר שרביט

בשבת שעברה בערב, יוסי ניסן באתר האינטרנט של "גלובס", הפנה את תשומת לב הקוראים למהומות שמתרחשות בימים אלה באנגולה. קודם כל, סחתיין על ניסן.

לינק לכתבה של ניסן בגלובס, לחצו כאן.<StrippedTag/FONT>

<StrippedTag/FONT>

מאות אלפי העורכים והעיתונאים הכלכליים בישראל, שטורחים לפרסם כל נפיחה של אנליסט יד רביעית בוול סטריט, לא חשבו לתרגם את הדבר הזה. אותם מתרגמים הם אשפי החיפושים בגוגל ניוזים למיניהם, מקצועני העל של השיטוט בעיתונות הזרה (בדגש על ידיעות שקשורות לישראל), ואין ספק בכלל שזה לא נעלם מעיניהם – הם פשוט מתעלמים ומדחיקים, תוך הפנמה של "רוח המפקד" במערכות השונות. <StrippedTag/FONT>

אה כן, באחד העיתונים היום פורסם גם שלישראלי המעורב באנגולה יש מכרות זהב בשווי של 1000 טריליון דולר, לפי הערכות שווי עמומות שהן וודאי אובייקטיביות לעילא. תודה רבה באמת.<StrippedTag/FONT>

על רקע הסיפור השולי הזה, שתיכף נרחיב על טיבו, מוטב לחזור לכתבה ששידרה באוקטובר שנה שעברה, אחת הכוכבות העולות של ערוץ 2, סיוון רהב. האחרונה זכתה לתעד את לב לבייב מכניס ספר תורה לבית כנסת, ואף ריאיינה אותו תוך כדי. ועוד איך ריאיינה. <StrippedTag/FONT>

לבייב מתראיין לעתים נדירות, (פחות או יותר אף פעם), ואם כן, אז מסוכם מראש שהראיון לא יכלול שאלות על פוליטיקה, גיידמק, הפרטת בתי הסוהר, או כל דבר אחר שאינו קשור להצלחה המסחררת של קבוצת אפריקה ישראל, (כך זה היה נראה אז, כשאפריקה התנפחה לשווי מפלצתי בסדר גודל של כ-7 מיליארד דולר – יותר מפי 7 מהיום. גם על כך בהמשך).   <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

אלא שבמהלך האירוע בבית הכנסת, לבייב דווקא הסכים לנפק כמה מתובנותיו על עניינים שחורגים מעסקיה של אפריקה, ואמר כי בכל העולם שואלים אותו על השחיתות הגואה במדינת ישראל, והוא אינו יודע מה להשיב. מבוכה גדולה לאיש העסקים שנאלץ להצטדק בפני הגויים על הבושות שעושים לו בישראל.<StrippedTag/FONT>

ראשית, ברכות לרהב על ההישג העיתונאי, ומזל טוב ללבייב על התרומה לבית הכנסת, שהיא מצווה גדולה, וגם על האומץ הציבורי שגילה באמירה נוקבת על הפוליטיקאים והפקידים המושחתים שלנו. לא מאוחר גם לברך רהב אחר, שקיבל את הפירגון ללקוחו בפריים טיים של החיים, בחינם.<StrippedTag/FONT>

בקיצור, את מה שנסים מוסק ואביב וסרמן, (לצערנו), לא הצליחו לעשות בעבודה מפרכת של כמה שנים על הסיפור של בתי הסוהר בערוץ 1, הצמד רהב את רהב עשו בשעה וחצי של עבודה על צופי ערוץ 2.             <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

התרומה לבית הכנסת אינה היחידה של לבייב, שתרם גם לאנדרטת השיריון בלטרון, תורם לבתי ספר של חב"ד ושעל פי הדו"ח השנתי של אפריקה ישראל, ב-2006 הוא תרם באמצעותה סכום נאה של 1.2 מיליון שקל לקהילה. אם כי אפשר היה להתאמץ קצת יותר, בהתחשב בעובדה שהרווח הנקי של אפריקה ב-2006, הסתכם ב-844 מליון שקל, אבל גם זה משהו. גם בשנה החולפת התרומה היתה זעומה ביחס לרווחים, אבל קטנוניות זה קארמה רעה, אז די כבר.

מדענים: עיתונאי אמיתי התגלה באנגולה שבאפריקה  <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

עניי עירך קודמים, אך לטובת העיתונאית הכוכבת, ולטובת צופי ערוץ 2, כדאי לציין שאת הקניפל`ה שלו לבייב מחלק גם בחו"ל – אנגולה למשל – שם מעשיו גובלים בצדיקות של ממש, שלא לדבר על התרומה למלחמה העולמית בשחיתות. <StrippedTag/FONT>

רפאל מרקז, שבדומה לסיוון רהב גם הוא שייך למקצוע הזה שנקרא עיתונאות, (אם כי כנראה שאינו מעטר את שורת הטאלנטים בארצו), מגולל חלק מהמעשים הטובים הללו בדו"ח שכתב בשנים האחרונות וניתן לקרוא עליו כאן.<StrippedTag/FONT>

לבייב הגיע לאנגולה בשלהי שנות ה-90, בעזרתו של ארקדי גיידמק. האחרון מואשם על ידי צרפת כי (לכאורה, לכאורה) תיווך בעסקאות נשק בין רוסיה וצ`כיה לבין נשיא אנגולה, חוזה אדוארדו דה סנטוס, והפך למולטי מיליארדר שקנה את עולמו במדינה מזרח תיכונית מסוימת. <StrippedTag/FONT>

הקשר של לבייב עם דה סנטוס הפך אותו לאחד השחקנים העיקריים בענף היהלומים בעולם ואיפשרה לו להתחרות חזיתית במונופול של תאגיד דה בירס.<StrippedTag/FONT>

חברת sodiam שפועלת תחת חוק ישראלי, הינה שותפות בין לבייב לממשלת אנגולה, (כלומר דה סנטוס), ואחרים, ומשווקת את היהלומים האנגולים לכל העולם. במקביל, לבייב שותף גם בכמחצית ממניות החברה הממשלתית ascorp, שאוחזת בזכות הבלעדית למכירת היהלומים לאחר כרייתם. <StrippedTag/FONT>

הכובע השלישי של לבייב הוא אחזקת 47% ממפעל הליטוש של היהלומים, אף הוא בשיתוף עם מדינת אנגולה, (באמצעות sodiam וכו`). מבעד למבנה הבעלויות הסבוך (שלא תואר כאן בדיוק מפורט), ניתן לומר שלבייב הוא השחקן הזר העיקרי בזירת היהלומים האנגולית. בכובע נוסף, לבייב וחברות היהלומים הממשלתיות למחצה, מקבלות שירותים ממספר מצומצם של מיליציות חמושות, שבעליהן הם גנרלים אנגולים. <StrippedTag/FONT>

השחקן הנוסף בסיפור, הוא ה-garimpeiros, הכורים העצמאיים, תושבי האזור שעל גדות נהרות הקואנגו ואחרים, (שם מצויים היהלומים). <StrippedTag/FONT>

אותם תושבים שמבקשים לדוג, לכרות יהלומים או סתם לחיות על גדות נהר <StrippedTag/FONT>

הנהר שלעיל, נאמר זאת בעדינות, לא בדיוק זוכים למטר פחזניות, מהמיליציות שבשירות לבייב ודה סנטוס. העיתונאי מרקז מתעד ביובש אנשים שחוו חלק מהמעשים הנפלאים של המיליציות. מי שלא מסתפק בדימיון, יכול לקרוא בדו"ח המצורף בלינק. לא לבעלי לב חלש. <StrippedTag/FONT>

מעבר לזוועות, העבודה של מרקז היא חלק מהתשובה לשאלה איך עושים כסף בעסקים עמומים באפריקה, כדי להפוך ליקיר שוק ההון, להתרסק בקטנה, ועדיין להחזיק את החוסכים לטווח ארוך והבנקים בישראל במקום אסטרטגי במיוחד. <StrippedTag/FONT>

באופן רשמי, ה-garimpeiros זכאים לחיות ולכרות יהלומים, אך בפועל הם חיים ופועלים "מחוץ לחוק", כלומר נתונים לשליטת המיליציות. במאמר מוסגר, נזכיר כי בדומה ללבייב, "בחורינו המצויינים" ביקשו אף הם לתרום מנסיונם לאנגולים: דני יתום, (המתמודד ה"ערכי" לשעבר בפריימריס בעבודה), ולשעברים אחרים במוסד הישראלי, הסתובבו באנגולה ובשלב מסויים ביקש יתום 50 מיליון דולר עבור אימון חמושי המיליציות, דבר שלא יצא לפועל לבסוף.

בניגוד לסיון רהב, מרקז לא זכה לראיין את לבייב ולתעד אותו מכניס ספר תורה לבית כנסת, אך לפני מספר שנים דה סנטוס זיכה אותו בחופשה של ארבעים יום במתחם סגור ומפנק, (בלי משפט), דבר שעורר הדים בארגוני זכויות אדם בעולם. <StrippedTag/FONT>

חידה: איך קונים קרקע בשקל ומוכרים במאה שקל? <StrippedTag/FONT>

גם החברה השקופה והציבורית שבשליטת לבייב – אפריקה ישראל – פועלת במדינות נטולות שחיתות ופסטורליות כמו רוסיה ורחבי בריה"מ. הקשר של לבייב לנשיא אנגולה התקיים בין היתר, דרך בתו של דה סנטוס, (ששימשה בעבר כפונקציונרית בשגרירות אנגולה בתל אביב), וגם ברוסיה הוא מצא מסילות ללבו של פוטין, אליו היה (בעבר לפחות) מקורב מאוד.<StrippedTag/FONT>

אף שלאחרונה הפכה לגיבנת שמסכנת את הפנסיה של אזרחי ישראל, רוסיה היתה עד לא מזמן מרכז הרווח ומנוע הצמיחה העיקרי של אפריקה ישראל. במוסקווה אגב, נכס נדל"ן שנשרף עובר באופן אוטומטי לרשות השלטונות. <StrippedTag/FONT>

בלי שום קשר, לפי סרט בריטי ששודר לפני כמה חודשים בערוץ 8, בשנים האחרונות היתה במוסקווה עליה תלולה, (התחממות כדור הארץ?), במקרי שריפות הבתים והמבנים. צירוף מקרים שכזה. <StrippedTag/FONT>

גם זכות הקניין שם היא דבר נזיל, ובדומה לאנגולה יחסים טובים עם "חברות שמירה" למיניהן לא מזיקים. אפריקה ישראל רכשה לפני מספר שנים אדמות ברחבי רוסיה, וערך הנכסים קפץ פי כמה. <StrippedTag/FONT>

עיתונאים ואנליסטים בישראל השתאו בתדהמה נוכח הקפיצה האדירה בשווי: `איך קונים קרקע והשווי שלה קופץ פי כמה וכמה תוך זמן קצר?` הם שאלו. ובכן, בנוסף למגע המידאס של הנדל"ניסטים ברוסיה, עם כל הצניעות, להלן חלק מהתשובה לשאלת 7 מיליארד הדולר, (השיטה הזו פופולרית גם בישראל): אם קונים קרקע חקלאית, ולאחר מכן מצליחים לשנות את הייעוד למגורים או למסחר – הוקוס פוקוס – השווי קפץ פי מאה!<StrippedTag/FONT>

ובכן, איך גורמים לשינוי ייעוד של קרקע ברוסיה או בישראל?

לפותרים נכונה מובטח פרח לב הזהב.<StrippedTag/FONT>

מלך לב הוא כבר מזמן לא הסיפור<StrippedTag/FONT>

ובכל זאת, הסיפור הוא לא על לבייב ומקור הונו. מאז שעזב ללונדון ועסקי הנדל"ן שלו (ושל קרנות הפנסיה שלנו) התכווצו, העיתונות הכלכלית חוגגת עליו בגדול, משל היה איזה ארקדי, (כמה מהר גיבור תרבות הופך לשק חבטות?).<StrippedTag/FONT>

הגיבורה האמיתית של הטרגדיה הזו היא התקשורת כמובן. <StrippedTag/FONT>

<StrippedTag/FONT>

אפילו שדמו של לבייב כבר הותר מזמן בעיתונים – אפילו עכשיו שהוא הפך למטרה נוחה בכל המדיה – לעולם לא נזכה לפולו אפ – ולו הקטן ביותר – על "המהומות" באנגולה. את מי זה מעניין?<StrippedTag/FONT>

מצד שני, אפשר להמר שעוד נשמע בלי סוף על טבח ואונס של מיליון הנשים שנאנסו בקונגו, (ועל בחורינו הצנועים שטסו לשם במהירות האור, כדי לסייע, איך לא?). הרי ידינו לא שפכו את הדם הזה. בנוסף, נוכל גם להתנחם בקריאה וצפייה בעוד הרבה כתבות מחונטרשות – בנוסח "I did it" – על סיפורי ההצלחה של ישראלים באפריקה. התערבנו?<StrippedTag/FONT>

        <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

ובעניין אחר לגמרי: לאן נעלם אהרן ברק? <StrippedTag/FONT>

ה"הלאמות" של הבנקים בעולם טיפה הובנו לא נכון, (לדעתי): זה יותר דומה להזרמות הון עם גלולות רעל בדמות הלוואות ממשלתיות בריביות של שוק אפור, שמטרתן להציל בעיקר את בעלי הפיקדונות ובעלי החוב והאג"חים הרעילים, הרבה פחות מזה את בעלי המניות שמדוללים בטירוף. באשר למנהלים, הסיכון ממילא לא היה עליהם אף פעם.<StrippedTag/FONT>

כלומר, הממשלות החליטו שהגיעה השעה לשים פס ענק על בעלי הקניין, (=בעלי המניות של התאגידים הנ"ל), רק כדי להציל את "השיטה" ולשרת את "האינטרס הציבורי הרחב" – בניגוד מוחלט להארד קור של התיאוריה הכלכלית (!), או בשפה רדוקטיווית מאוד: תן קניין לאחד הצדדים, והשוק כבר יגיע ליעילות כלכלית בעצמו…<StrippedTag/FONT>

האגדה הליברלית על זכויות הקניין והיעילות פארטו נזרקה לפח. <StrippedTag/FONT>

האם אהרן ברק הוציא את זכות הקניין של התאגידים מספרי התורה של המרכז הבינתחומי? (אם כן, אולי שישלחו גברת רהב שתתעד אותו?). <StrippedTag/FONT>

במלים אחרות: לטובת האינטרס הציבורי הרחב, ובפרט, האינטרס של מאות משפחות עם ותק של 60 שנה, ועל אפה וחמתה של גברת נחמדה אחת מפתח תקוה, למה המדינה לא הלאימה את כפר שלם?  <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

<StrippedTag/FONT>

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עוקצן

    עומר שרביט כותב כמו איציק ספורטא על סטרואידים.
    אהבתי.

  2. אירית

    הנושא של אפריקה, והמעורבות הישראלית שם אשר השחיתה את החברה הישראלית, אינו חדש. בעקבות אובמה, קריסת וולסטריט וכולי קל להתחיל ולטפל בזה יחסית, אך לפני כן היתה שתיקה מקיר לקיר גם באתר הזה ובאופן כללי בשמאל הרדיקלי והאחר.
    כתבתי בבלוג שלי http://www.notes.co.il/iris
    כבר לפני ארבע ושלוש שנים באופן נרחב על הציר שבין קונגו לבין תל אביב, ועל השחיתות המתרחשת שם כחצר אחורית של המתרחש פה, בסדרת הפוסטים "קונגו זה כאן " על יחיאל חורב ועל מעורבות בכירי הבטחון באפריקה באופן הפוגע במישרין בזכויות האדם של ישראלים בישראל. (!).

    הבחירות לתל אביב מעלות מן האוב את סיירה ליאונה (שפירא-גרוס, ויש הזוכרים מזמן מזמן את קלמנוביץ יתברך שמו..). העובדה שהמועמד השחור אובמה העלה את אפריקה על המפה, במובן מה, הכשירו את הדרך להציץ מעבר לפרגוד בית הכנסת לעסיק לבייב, גאידמק (ויש להודות לגאידמן שפרץ את המסורת של שתיקה ואלמוניות הביליונרים מן הענף האפריקאי), ומשם לעסקי הפקידות הבכירה, הטייסים, הקיבוצניקים וגם שמאלנים לכאורה באפריקה.

    המנטליות שרכשו רבים ממתעשרי אפריקה הועתקה אחד לאחד לישראל, אבל בכיסים קצת נסתרים, כיון שבאופן כללי היתה הסכמה מקיר לקיר (כולל כאמור בשמאל הרדיקלי) הוטל איפול על המתרחש שם. עבדות, עבירות מין חמורות, וגם כיתתיות ופולחנים מוזרים, ו"מעמד האשה" באופן כללי, כבר התרחשו בישראל בהשפעה של הפרקטיקות באפריקה.

    צודק שרביט שהרבה יותר מעניין, מעבר לצקצוקים על לבייב (רק לאחר שבניו יורק התגברו כבר ההפגנות נגדו) זה בדיקת תפקוד העיתונות הישראלית לאורך עשרות השנים האלה של התעשרות פראית באפריקה.
    אני לא מתחסדת, ואין לי מה לאמר על אפריקה ככזו, אבל העובדה שהתקיימה כלכלת צללים שלמה באפריקה, שקבעה למעשה את רמת שלטון החוק והביקורת החברית בישראל (ששאפה לאפס) – היא תעודת עניות קשה לישראל, שלא תימחה במהרה.

    סמלי הדבר שאפריקה ישראל היא הפעילה והבעלים של בניין הממשלה בתל אביב, מול עזריאלי, המבטא יותר מכל את התהליך הממאיר של המגזר הציבורי בעשור האחרון. הלובי של אותו בניין הוא חדר וידאו גיימז של לשכת התעסוקה, ומעוטר במכונות זיהוי ביומטריות לחלכאי הסעד והאבטלה. סביב המכונות עומדים "אנשי אבטחה" (כולם כמובן עובדי קבלן בעצמם), ונוגסים בילידים המשרתים את לבייב שמצידו נאות לארח את משרדי הממשלה, בדיוק כמו שהוא עשה את עסקיו באנגולה.

  3. אבי

    הקישור למעלליו של לבייב לא עובד

  4. אילן תלמוד

    פורסם בTheMarkerCafe. 5.3.08

    ידוע, הדמוקרטיה הישראלית היא משטר שברירי.

    לאחרונה למדנו שיעור באזרחות מפי אדם, שיש הסבורים שהוא עשוי לרוץ לראשות הממשלה עוד מספר שנים. ידידו פוטין, כשהיה ראש הק.ג.ב. החדש, לכד את שר המשפטים בצילומים מיניים כאשר האחרון חקר שחיתות כספית בקרמלין שביצעו מקורביו של הנשיא ילצין. פוטין נלחם באוליגרכים העצמאיים ובתקשורת הליברלית, כדי למנוע את ביסוס החברה האזרחית ברוסיה.

    מעשים טובים נוספים הם מכירת נשק לסוריה (ומשם לחיזבאללה) ומכירת טכנולוגיות מסוכנות לאיראן.

    וכידוע, החילונים שטופים רק במעשי זימה, סמים ובגידה במולדת.

    "לבייב: הציונות פשטה את הרגל; "ראש ממשלה הוא מלך – צריך לתת לו לעבוד ולא לשתות את דמו בחקירות"

    06:59 | 05.3.2008 אנשיל פפר

    איש העסקים לב לבייב, המפעיל רשת חינוך של כמאה בתי ספר בישראל ובחו"ל, אומר שאינו מכיר בתרבות היהודית-חילונית ומאמין שהחינוך בישראל פשט את הרגל. בראיון מקיף ראשון על חינוך, יהדות ופוליטיקה, פרש לבייב את השקפת עולמו ואמר בין היתר, שראש ממשלה שמוכן לשאת ולתת על עתיד ירושלים בוגד בעם ישראל. לבייב, שבאחרונה עבר להתגורר בלונדון, תקף את החינוך החילוני בישראל ואת מה שכינה המחסור בתוכן יהודי במדינה.

    לדבריו, "כששואלים ילד בישראל מה אומר לך יום כיפור, והוא עונה מלחמת יום הכיפורים או יום כיף על אופניים, אני לא יודע אם זה ציונות… אבל זה בוודאי פשט את הרגל". לבייב אמר, שהסיבות למצב זה הן ניסיון לייבא את "הדת האמריקאית" והתנערות מהיהדות.

    לבייב, שעיקר פעילותו העסקית, החינוכית והפילנתרופית במדינות בריה"מ לשעבר, שיבח את נשיא רוסיה היוצא, ולדימיר פוטין, ואת יורשו שנבחר השבוע, דמיטרי מדוודב. לדבריו, "פוטין היה מנהיג נהדר בכל מה שקשור לאמונה וחופש דת. הלוואי שיהודים היו מעריכים יהודים, כמו שפוטין יודע להעריך את היהודים".

    עוד אמר לבייב בראיון, כי העובדה שראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט נמצא תחת חקירות משטרה בעת כהונתו, פוגעת ביכולתו לנהל את ענייני המדינה. לדעתו, יש לחקור את ראש הממשלה רק אחרי סיום כהונתו. "שכחנו שכדי שיהיה ראש ממשלה במדינה, צריך לתת לו להנהיג את המדינה", אמר לבייב, "הוא גמר את הקדנציה שלו – תעשו חקירה ומשפטים, הוא לא בורח לשום מקום. הוא ראש ממשלה, לטוב או לרע צריך לכבד את זה. הוא מלך, צריך לתת לו לעבוד ולא לשתות את דמו יומם ולילה בחקירות". "

    http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080305_63331&layer=hp&layer2=&layer3=market

  5. אדי

    וואלה! צריך לשמור ולהפיץ

  6. עמית

    קשה למצוא עיתונות מהסוג שהעיתונאי האנגולי מרקז עושה. נקודה. למערכות העיתונים קל יותר לעשות תחקירי קאקאמייקה שלא פוגעים באמת באף אחד.
    בפרט בעתונות הכלכלית – קשה למצוא עורכים אמיצים שמנסים ללכת נגד הזרם ולשלוח את העיתונאים שלהם למשימות מסוג זה (ואפילו לא מדובר בסכנת חיים כמו במקרה של מרקז, אלא סתם גיבוי או ניסיון אמיתי להתמודד נגד כוחות כלכליים חזקים).

  7. יריב מ

    התגובות לכתבה בגלובס הן מהמזעזעות ביותר שקראתי לאחרונה. דווקא משום שפה לא מדובר בסבלו של "אויב אכזר" אלא של סתם עם רחוק ומדוכא. אבל אטימות הטוקבקיסטים והציניות שלהם בעיצומה.

  8. תהל

    עמית אתה צודק לגמרי. הנה כאן יש דוגמה למאמר (מצוין) שלעולם לא היה מתפרסם בעיתונות הישראלית. צריך גם להדגיש את העובדה שהסיקור של רהב את לבייב אינו אופרציה של כתבת (או לפחות לא רק של הכתבת), אלא בעיקר של עורכים , כשאלו בתורם מפנימים את הערכים המוכתבים להם על ידי הבעלים (בעלי ההון).

  9. שרון

    נהניתי לקרוא, וגם השכלתי. אכן, זכות ראשונים לחקירות האפריקאיות לאיריס יער אדלבאום, אך כל המרבה הרי זה מבורך!

  10. אירית

    בעניין הכתיבה על אפריקה, בטרם התקבל האישור הרשמי מהשמאל, אפשר בהחלט לאמר את מה שאמרנו במקום אחר,
    צדיקה הרבה, שהישוממה…"))
    ואיך דבר שיותר מעצבן את אבירי המוסר הרדיקלים מאשר האדם שמזכיר להם מתי שתקו, כך שזה מישומם פעמיים וברשיון !

    למדנו והפמנו.
    קדימה התקרנף. אגב, אני תוהה בימים אלה כיצד למנף את המשבר הכלכלי לטובתי, חשבתי על עסק קטן, יזמות פרטית לכיבוס הון שחור באינטרנט. מחפשת שותף,ה בעלי זיק שובב בעיניים.

  11. איריס חפץ

    ותחקיר מעניין. לדעתי המשפט בפריז בעניינו של גאידמק התחיל (בלעדיו כמובן, הוא מסיבות שאפשר להבין מסרב להופיע בפני בית המשפט). סרקוזי מנסה לקבור אמנם את פרשת אנגולה, אבל בית המשפט בשלו. מעניין מה יצא מזה אחרי עשר שנים של חקירות באשר לסחר הלא חוקי בנשק, בהיקף של 790 מליון דולר. חלק מהכסף הזה הלך גם לשוחד של פקידים צרפתיים ולא רק למתווך גאידמק. בין המתווכים הצרפתים שעומדים למשפט גם בנו של הנשיא לשעבר מיטראן, היועץ של אביו לענייני אפריקה. אפשר כנראה לעשות את זה גם בלי לעבור בסיירת קודם.
    לפי מה שקראתי יש לגאידמק 4 דרכונים: רוסי, ישראלי, קנדי וצרפתי. אה…וגם דרכון דיפלומטי של אנגולה…

  12. ירדנה אלון

    אני מנתקת עצמי בתגובה זאת מן ההבטים הכלכליים של הרשימה פשוט מפני שאין לי הכלים הדרושים על מנת להתמודד עם שאלות ומאמרים שעניינם כלכלה גרידא,ורוצה להתייחס להיבט אחר ושונה של הדמות הזאת שנקראית לב לבייב
    ראשית אני רוצה להחמיא לכותב הרשימה על כך שבכלל העלה את הנושא , במובן שדמותו של לבייב מעולם לא הושמה על שולחן הניתוחים ותחת האיזמל של ביקורת התקשורת עליו, מי שהיו טרף קל יותר הם אילי הון כמו גאידמאק, דנקנר,עופר,נמרודי, ועוד כיוצא באלה איילי הון ישראלים,והנה לאחר שנים רבות שבהן לא "התעסקו" עם לבייב והוא הסתמן כאיש אמיד ש-"אלוהים אהב אותו" ודרכו צלחה והגיע לאן שהגיע כדרכם של צדיקים גמורים שבמושב ליצים לא ישבו והיו כעץ שתול על פלגי מים.
    מן הידיעות המועטות על הביוגראפיה האישית שלו, אנו למדים שהאיש נולד בטאשכנט, באוזבקיסטאן למעשה, כלומר לא רוסי במובן הרוסי של המילה, אוזבקיסטאן מעולם לא הייתה רוסית, היא הייתה בימיה של האימפריה הרוסית מדינת חסות צמיתה של האימפריה הרוסית, ולאחר נפילת שלטון הצארות הוכרחה להיות חלק מברית המועצות,אולם למרות זאת התקשורת המקומית מתעקשת לכנות אותו מילארדר רוסי כאילו רוסי זו דרגה יותר גבוהה מלהיות סתם אוזבקי,או בוכארי ,זה יותר "מכובד" להיות רוסי מלהיות בוכארי.למה אני מעלה נקודה זאת?אחת הסיבות לכך היא מפני שלעניות דעתי הבלתי קובעת כמובן, בעניין זה זוהי פרשנות סובייקטיבית שלי לחלוטין,באיזשהו מקום לבייב הוא הארכיטיפ של המנטליות היהודית הגלותית שכל כך קשה לנו להשתחרר ממנה, אסביר את טענתי
    במשך אלפיים שנות הגלות של העם היהודי ולא משנה כרגע מיקומה הגיאוגראפי של גלות זאת, אחת הדרכים של היהודים לשרוד היה החיבור שלהם של הון שילטון,כידוע מקצועות רבים נחסמו בפני היהודים מלבד מקצוע המסחר ומסחר (למשל בעבדים, שבזמנים שונים הכנסייה אסרה על מאמיניה,) הקשרים עם ארצות רחוקות שבהן היו מפוזרות הקהילות היהודיות סייעו רבות לסוחרים היהודים קשרים שהנוצרים התקשו בהם, וכך עשו היהודים ממון רב,הממון הזה סייע להם לשרוד בדרך של מימון חצרי מלכות ונסיכויות בעיקר באירופה שהיו נתונות במלחמות תמידיות האחת עם השנייה ,הסיוע הכספי הזה, איפשר להם קיום קהילתי מפני שהם נחשבו לבני חסות של השליט שלא נתן לבני העם הפשוט ,או לכנסייה שהסיתה נגד היהודים( וגם חצרות המלכים וגם הכנסייה בתקופות רבות של ההיסטוריה האירופאית היו צהובות זו לזו כמובן מתוך מאבקי כוח ושליטה על משאבי אנוש ומשאבים כלכליים),לעשות שפטים ביהודים בכל פעם שפרצו מחלות, או שנפוצו דיבות ובדותות כלפי היהודים,שנים רבות של חיבור זה של הון-שילטון נצרבו חזק ועמוק בתודעה של המנטליות היהודית הגלותית,ואם יש דבר כזה להיות עם חופשי בארצנו הרי שאחד המבחנים הגדולים שניצבים בפניינו היום הוא היכולת שלנו היום כישראלים להשתחרר מהמנטליות הזאת שבעל ההון שתומך בשילטון יציל אותנו מכלייה (הוא יבנה לנו מפעלים,ויצור עבורנו מקומות תעסוקה ופרנסה בכבוד למשל).לבייב בא מן המנטליות הזאת, ובנוסף לכך,גם מן המנטליות של חברה שהיא פיאודאלית בעיקרה, למרות שמונים שנות קומוניזם שהתיימר כביכול לשחרר את הצמיתים מן האדון, מאות שנים של פיאודליזם שבארצות שנחשבו ל-"חבר העמים" וגם ברוסיה עצמה נמשכו הרבה הרבה אחרי המהפכה הצרפתית ונפילת המשטר הפיאודאלי בשאר חלקיה של אירופה,(מי יותר מי פחות)את הפיאודליזם החליף הקאפיטליזם,ואת השיח המהפכני החליף השיח הסוציאליסטי או הסוציאל דמוקראטי,מי שיבדוק לעומק לא את עסקיו של לבייב , אלא את דרך ההתנהלות שלו (ראו ההתנהלות שלו כאשר קנה את "גוטקס" שהייתה אחת החברות המובילות לא רק בעולם הטכסטיל הישראלי אלא גם שמה אותנו על הבמה הבינלאומית מבחינת אופנה וייצור בגדי ים,,)מי שיהיו לו הכוח והמשאבים לפרק אחת לאחת את מהלכיו העיסקיים ואת היחס שלו וההתייחסות שלו והמדיניות שבה הוא נוקט במהלכיו ,יבין ויוכל לפרק את הארכיטיפ הפיאודאלי ששמו לבייב.אני סבורה שהגיעה העת לכך,לי באופן אישי אין נגישות לחומרים מעין אלה אולם אני סבורה שמי שמסוגל ויש לו נגישות יעשה שרות טוב לחברה הישראלית בדרך לשיחרורה מהמנטליות היהודית גלותית שלה והפיכתה לחברה חופשית יותר ושוויונית יותר בחלוקת המשאבים.
    ועוד דבר קטן,עד לקריאת רשימה זאת לא ידעתי שרני רהב היחצ"ן של אילי ההון הוא גם יחצנו של לבייב, סברתי שהוא יחצנו של גאיידמאק,עכשיו אני שואלת את עצמי אם אין כאן ניגוד אינטרסים וחוסר הגינות מסויים מצידו של שומר הסף של אילי ההון הישראלים כאשר את האחד הוא מציג כאיש עסקים מכובד,ואת השני הוא מציג כליצן החצר של עולם העסקים הישראלי,זה כמובן לא מענייני,אבל זה אומר משהו על האיש,על הבדותות שהוא מוכר לנו,ועל נתיניו אנשי התקשורת שמסייעים לו בכך.