צביקה יחזקאלי בחברון

רן הכהן

צפיתי אתמול ב"שישי" בערוץ 10. ציון לשבח לעופר שלח, שדיווח שישראל היא המדינה היחידה באו"ם (לצד איזו מדינת איים קיקיונית) שהצביעה עם ארה"ב נגד הקריאה להסיר את החרם מעל קובה. לעומת זאת, אף מלה על תריסר המטוסים הישראליים שפלשו אתמול לתחום האווירי של לבנון. זה לא חשוב.

המהדורה נפתחה יפה, במגוון דעות בעד ונגד שידור הראיון עם יגאל עמיר. עופר שלח שיכנע עם טענה פוליטית חריפה, על כך שההתנגדות לשידור הראיון נובעת מ"הדחקה רבתי של העובדה שמדובר ברצח פוליטי שביצע אדם בודד, אבל מה שעומד מאחוריו הוא גדול בהרבה ממנו. חלקה נעשה על ידי ציור של עמיר כמפלצת, ואם הוא מפלצת – אז בואו נדחוק אותו מהזיכרון, ויחד איתו את משמעות המעשה שלו." אבל בהעדר הראיון, עמדה במרכז המהדורה כתבה מכוערת מאין כמוה של צביקה יחזקאלי על כוחות השיטור הפלסטיניים החדשים שנכנסו לאחרונה לחברון.

יחזקאלי התלווה לכוח השיטור המצוחצח, וכדרכם של כתבים "מוטמעים" (כלומר מטעם), אימץ לחלוטין את שטיפת המוח שעברו מאות השוטרים הפלסטיניים על אדמת ירדן, בפיקודו של הגנרל האמריקני קית דייטון. ואלה עיקרי ההצגה: מדובר בכוח שיטור לאומי ומקצועי, הנאמן אך ורק ל"מדינה הפלסטינית" (כך!), ולא למפלגה או לחמולה זו או אחרת. בראש מעייניו עומדת שמירת זכויות האדם – זה הדבר הראשון שלמדו באימונים. המודל הוא ממלכת ירדן: מדינת חוק חזקה ויציבה, שכוחות השיטור שלה משרתים רק את האינטרס הממלכתי.

בפועל, כמובן, הצילומים חתרו תחת מסכת התעמולה. המצלמה קלטה עציר מוכה, וראינו גם את מפקד היחידה עומד חמוש במלוא קומתו ומאשים בקולי קולות עציר שפוף, קשור מתחתיו על הקרקע, בכך שהניף דגל אש"ף. סליחה: דגל חמאס. העיוורון האידיאולוגי של יחזקאלי זעק לשמים: כשצילם סריקות ליליות שערך הכוח בבית פלסטיני, לא היסס להצביע על הדמיון המובהק לפעולות זהות של צבא הכיבוש, מה שלא מנע ממנו לטעון שסוף סוף הפלסטינים הבינו ש"זה האינטרס שלהם". לשיא של אטימות הגיע הכתב כששאל את מפקד הכוח מה יקרה אם יבואו מתנחלים. המפקד הבטיח לו שהשוטרים הפלסטינים לעולם לא יפגעו במתנחלים, ואף קיבלו פקודה מפורשת להתעלם מכל פרובוקציה שלהם, כלשונו. יחזקאלי נראה מרוצה מאוד מהתשובה המזעזעת, של שוטר שמתחייב לא להגן על התושבים מפני פורעים זרים הבאים "לגבות תג מחיר", כפי שצוין בראשית אותה מהדורה.

אפשר היה לתהות על צביעותו של הגנרל האמריקני, בן לאומה ולמשטר שמקדשים את הזכות להחזיק נשק, שמאמן שוטרים פלסטיניים לשלול את הזכות (המפוקפקת) הזאת מאנשי חמאס. אפשר היה לדבר על "הפצת הדמוקרטיה" באמצעות אימון כוחות השיטור של המפלגה שהפסידה בבחירות נגד תומכי המפלגה שניצחה. יותר מכל, ראוי היה להצביע על ההבדל העקרוני בין ממלכת ירדן הריבונית לבין חברון הכבושה: על כך שה"שקט" שכוח השיטור שומר עליו נועד לאפשר את אחיזתם של מאות יהודים צמאי דם, משטר של כיבוש הלופת את העיר בצווארה. אבל יחזקאלי לא הסגיר שמץ של ביקורת.

ניכר היה שדעתו של עופר שלח אינה נוחה מהכתבה, אבל בסיומה הוא הסתפק במילמול נרגן, מה שאיפשר מיד לרביב דרוקר, הכתב הפוליטי האנטי-פוליטי (שהסביר באותה מהדורה שאין טעם לעסוק בדעות ובעמדות של פוליטיקאים, אלא רק בענייני אופי וברכילות), לנווט את הדיון לשאלה הקלאסית: האם הפעם אפשר להאמין לשוטרים הפלסטינים שלא יפנו את נשקם נגד ישראל. במילים אחרות: האם הנתין הקולוניאלי הוא הפכפך ובוגדני, ויפנה עורף למדכאיו ברגע שיוכל –  או שמא יימצאו בין ה"שוטרים" ה"פלסטינים" גם כמה אנשים אמינים ונאמנים, שיהיו מוכנים תמיד לטבוח בבני עמם למען המתנחלים והכיבוש. אם המקרה האחרון הוא זה שלפנינו, סיכמו השניים, כי אז אולי יש לישראל פרטנר (דרוקר), או לפחות "פרטנרון" (שלח).

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. חד קרן

    כאילו שבממלכה ההאשמית שוררת דמוקרטיה המכבדת את זכויות האדם וחופש הביטוי; כאילו שלא מדובר באתנוקרטיה של מיעוט בדווי השולט על רוב פלסטיני; כאילו שהמוחבראת לא כולאים ומענים פעילי זכויות אדם, ארגוני עובדים ותנועות חברתיות…

  2. אירית

    יפה על האבחנה, אבל היא באה ממקום קצת לא ריאלי. המצב שלנו דומה מאד למצבם של הפלשתינאים (בעוד שלושים שנה ויותר). אין מה להתפטרן על המצב שלהם, שלנו כבר גרוע בהרבה,כולל הגיחוך. מסכינים הפלשתינאים, אבל עכשיו תורם, אנחנו כבר עמוק בתוך זה, וכניראה גם הירדנים (לא הייתי שם לא יודעת מה קורה שם).
    עדיף, מבחינה תועלתית, שהאמריקאים יעשו את עבודתם המלוכלכת לבד ולא באמצעותנו.

  3. אחד

    מאמר מצוין ומנומק. תודה ותודה לעורכי אתר העוקץ על פירסומו.

  4. שמרלינג

    נראה שכוחות השיטור קיבלו הוראות הגיוניות. למרות שראוי להיאבק בפשיעה של המתחלים, אם שוטרים פלסטינים יעשו את זה יהיה לנו מרחץ דמים.
    אבל יפה שמצאת לנכון למחות על כך שלא נותנים לפעילי חמס להסתובב עם נשק. גם את הזכות שלהם לירות באזרחים ישראלים ופלסטינים למוות אולי גם צריך לעגן בחוק…

  5. פיני זוהר עיתונאי פובליציסט

    על מה יצא קצפו של רן כהן.זו דרכה של התקשורת בתחרות על אייטמים וכותרות. לגופו של עניין ראשית האיזכור של יגאל עמיר, הרי כולם רוצים לנבור בפחי אשפה וליתר דיו בעיתונות צהובה והציבור שותה בצמא את המידע ומילת המפתח היא רייטינג.
    השוטרים שנכנסו לחברון מאומנים ע"י קצין אמריקאי שהונחה לעשות להם שטיפת מוח, עזבו את המתנחלים הם באופן זמני שם ובהסדר מדיני יפונו משם אל תתנו להם פרובקציות. בשלב התחלתי זה עובד לפי התסריט עד שמשהוא ישתבש
    הלואי ואתבדה.

  6. מוני יקים אנטיציוני

    בתקופה הראשונה הם יהיו תחת השפעת שטיפת המוח "הדמוקרטית" של האמריקאים והירדנים .
    אבל לאחר ההתמודדות עם המציאות הם יראו את הסתירות הפנימיות במצב ובאופן טיבעי
    ילכו לצד החמאס שלא רק שזכה בבחירות באופן דמוקרטי אלא גם קולע באופן ישיר ובילתי
    אמצעי למכנה המשותף של האינטרסים הפלסטיניים הבילתי משוחדים.

  7. דרור ק

    גם עזה היא שטח כבוש. כבוש בידי אנשי חמאס. לא זכור לי שהייתה העברת שלטון שקטה ומסודרת לפי חוקה. זכור לי שחמאס תפס את השלטון בכוח תוך שימוש בנשק. אני לא בטוח שהאינטרס האמריקני האמיתי הוא להשליט דמוקרטיה במזה"ת, אבל אני בטוח שזה לא האינטרס של חמאס. מבחינה זאת לבוא בטענות על דיכוי פעילי חמאס זה קצת כמו לבוא בטענות על דיכוי אלמנטים נאציים בידי שלטונות צ'כוסלובקיה בחבל הסודטים ערב מלחמת העולם השנייה. נכון, דיכוי החמאס לא יוסיף דמוקרטיה לחברה הפלסטינית, אבל הוא לפחות ימנע הידרדרות, וגם זה משהו.

    אגב, ירדן היא לא מדינה דמוקרטית, אבל היא מדינה חופשית באופן יחסי, הרבה יותר חופשית ממצרים, ואין צורך לומר סוריה וסעודיה, והיא נהנית מיציבות ושקט – היא הרבה יותר שקטה ויציבה מלבנון ועירק. יש לירדנים למה לשאוף, אבל באופן יחסי הם נהנים מחיים טובים יותר משכניהם.

    יש איזו נטייה לאנשי שמאל בארץ לתרגם את הביקורת כלפי ישראל וארה"ב לסלחנות, לפעמים אפילו תמיכה, בארגונים קיצוניים ומסוכנים כמו חמאס וחיזבאללה. מי שחופש ודמוקרטיה חשובים לו, לא יכול להתייחס בסלחנות לקיומם של ארגונים כאלה. אם אנשי שמאל שמו לעצמם כמטרה להילחם באפרטהייד הדרום-אפריקני, הרי מאבק בחמאס ובחיזבאללה הוא לא פחות חשוב, אולי יותר.

  8. מוני יקים אנטיציוני

    הלוואי ולא היה חמאס והלוואי נולא היתה ציונות כובשת ואכזרית שהימשכותה ואכזריותה עם חוסר פשרנותה
    דחקה את העם הפלסטיני לזרועות הקיצוניות הדתית כשכר היאוש.
    כל פלסטין היא שטח כבוש אך לא עזה כבושה ע'י החמאס שנבחר כאמור בבחירות דמוקרטיות ע'י העם הפלסטיני.
    זה הפת'ח שתחילה נדחה ע'י שלטון הכיבוש ובעקבות עליית החמאס הפך לחביבו של שלטון הכבוש, שהשתמש
    בנשק נגד החמאס לאור תבוסתו הפוליטית וחוסר נכונותו לקבל את הדין.
    החמאס הוא למעשה המקבילה האיסלאמית של המפד'ל היהודי וגרורותיו ר'ל הימין הקיצוני הציוני ואיש אינו
    מציע דיכוי פוליטי או צבאי של המפד'ל כדי למנוע התדרדרות המצב .
    אומר האזרח ק. "יש נטיה לאנשי שמאל" על איזה שמאל מדבר הוא כי בישראל אין שמאל והמפה הפוליטית
    מחולקת לגוונים שונים של ימין , מהימין הפשיסטי ההתנחבלותי ועד לימים הבולשביקי המתחזה לסמול.
    ניצנים של שמאל אמיתי הקשור למעמדות העובדים והמנוצלים מעמדית וגיזעית יש בחוגים האנטיציוניים
    בציבור הספרדו/מזרחי על כל פיצוליו ציבור שהמאבק על קיצבאות הילדים הוא חלק מהאג'נדה שלו
    ולא חררה למצורעים .
    ולכן המאבק בחמאס הוא חסר חשיבות יחסית למאבק הנדרשבכל אותם גוונים של הימין האשכנזי המהווה את שלושת העשירונים העליונים.

  9. רן הכהן

    הבעיה של חברון היא לא החמאס ולא חיזבאללה: הבעיה של חברון היא הכיבוש. לישראל יש אינטרס להציג את חמאס כבעיה המרכזית, כדי להסתיר את הכיבוש; חבל שמתנגדי הכיבוש נופלים בפח הזה. יצירת אשליה של "חוק וסדר" בתנאים של כיבוש – וזו מטרתו של כוח השיטור החדש – מאפשרת להנציח את הכיבוש. ומי שתומך במשרתי הכיבוש, תומך בכיבוש.
    החמאס נלחם בראש ובראשונה בכיבוש הישראלי; העימות המזוין המוגבל (להבדיל מהמאבק הפוליטי) בינו לבין הרשות הפלסטינית החל שנים רבות אחרי שהוקם, ונובע מהשחיתות העמוקה של הרשות, ומסירובה לקבל את נצחונו של חמאס בבחירות.
    חבל שכאשר הצבא הישראלי מעניש מניפי דגלים ומכה עצירים, ברור לכל איש שמאל שהדבר ראוי לגינוי, אבל כאשר שוטרים פלסטינים עושים בדיוק את אותן העוולות, או גרועות מהן, יש ישראלים היוצאים להגנתם. זו בדיוק היתה הפונקציה שייעדה ישראל לרשות הפלסטינית: המשך הכיבוש "בלי בג"ץ ובלי בצלם".

  10. מיכאל לינדנבאום

    אמת שהכיבוש ולא החמאס בבסיס הבעייה בחברון.עם זאת אי-אפשר להתעלם משני חששות. 1)בזמנו כוחות השמאל קיבלו בהתלהבות את "מהפכת" חומייני .כיום כוחות השמאל והדמוקרסייה מדוכאים באירן.2)האם לא צפוי תהליך דומה אם החמאס ישתלט על הגדה המערבית?.ומה עם בטחוננו אנו אם תותחני החמאס יהיו במרחק 20 ק"מ מתל-אביב?

  11. דרור ק

    בעזה הסתיים הכיבוש באופן מלא: לא נשארה נוכחות של אף ישראלי בשטח הרצועה, לא אזרח ולא חייל, הושגו הסדרים לגבי העברת מתקנים חקלאיים ישראלים-לשעבר לידי הפלסטינים, והסדרים עם מצרים לגבי פתיחת מעבר רפיח. מה יצא מזה? ירי טילים על ישראל, שהכיבוש היה ההצדקה-לכאורה שלו, לא פסק, כוחות של חמאס תקפו בעומק שטח ישראל, חייל ישראלי נחטף לעזה וחמאס מסרב לשחרר אותו (אפילו תמורת שחרור אסירים פלסטינים). לאור כל זאת, ישראל הטילה בצדק מצור על הרצועה. אני לא מכיר מדינה בעולם, ולו הסובלנית ביותר, שהייתה נוהגת אחרת. גם המצרים מציבים חומה בצורה על גבול הרצועה מחשש שהפלסטינים יתקפו גם אותם. בקיצור, לא ראיתי שסיום הכיבוש הביא את הפלסטינים לקחת אחריות על גורלם.

    סיום הכיבוש בעזה הועיל לישראל מהרבה בחינות: הוא הרחיק אלפי אזרחים ישראלים וחיילים מקו האש, מה שהביא לירידה משמעותית במספר ההרוגים הישראלים, הוא הביא לביטול אדמיניסטרציה מיותרת עם פוטנציאל לשחיתות, הוא שיפר את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, הוא החליש את כוחן של קבוצות ישראליות קיצוניות ואנטי-דמוקרטיות. אבל אם הכיבוש הייתה הבעיה של הפלסטינים בעזה, הרי ביטול הכיבוש לא הועיל להם במאומה.

    תמיד אפשר לומר שהכיבוש בעצם לא בוטל, שהוא עוד קיים איפשהו, מסתתר, אורב – תירוצים תמיד אפשר למצוא. בלבנון, כזכור, הצליח חיזבאללה למצוא פיסת שטח שוממה ברמת הגולן כדי להצדיק את ה"מוקאוומה" שלו נגד ה"כיבוש". כשסבלנותה של ישראל פקעה והיא הפציצה את לבנון, גלגל נסראללה עיניים לשמים ואמר: אילו ידענו שזו תהיה תגובת ישראל, לא היינו תוקפים אותה.

  12. מוני יקים אנטיציוני

    הקונפליקט, כי ראשיתו בהחלטת האו'ם של 47 שהחליטה על חלוקת
    הארץ הפלסטינית בין בעליה החוקיים לבין ערב רב של פולשים
    מארופה, ומבחינה זו ההחלטה של 47 היא החלטה חסרת מוסריות
    וחוקיות , כי האום אינו מוסמך לחלק אדמתו של עם ילידי
    "אדון הארץ" לפולשים קולוניאליסטים גם אם הם יהודים וחלקם
    סבלו ממנת ידו של היטלר הרשע.
    האו'ם גם אינו זרועו הארוכה של האימפריאליזם המערבי שונא
    האיסלם ואין לו סמכות לבנות מדינה מלאכותית על חורבנו של
    עם שלם.
    קל להתחיל את ההיסטוריה של המאה העשרים עם הבריחה
    המחושבנת של שרון והחונטה האשכנזית מעזה הבילתי ניתנת
    לשליטה , זה היה צעד מחושב היטב מבחינת האינטרס הציוני
    אך מבחינת הפלסטינים צעד זה הוא בבחינת שליפת סכין אחת
    מתוך העשרים שננעצו בגבם ועליהם להמשיך להאבק לשחרור
    כל מולדתם ,פרט לחלק שהם עצמם יחליטו ואם יחליטו לוותר
    עליו כפשרה של שלום בית עם יהודי המזרח אחיהם לנצח.

  13. רן הכהן

    חבל שאינך מודע לעובדות. כיבוש עזה לא הסתיים, ואפילו ישראל הרשמית לא טוענת כך, ולא פנתה לאו"ם בבקשה להכריז על סיום הכיבוש. מוזר שאינך יודע זאת. הנה מה שיש למומחי האגודה לזכויות האזרח (ארגון ליברלי מרכזי) לומר על השאלה:

    "האם הכיבוש הישראלי ברצועת עזה הסתיים לאחר יישום תכנית ההתנתקות באוגוסט 2005?

    על מנת להכריז על סיום כיבוש שטח, יש לסיים את השליטה האפקטיווית על השטח או על התושבים, שליטה המורכבת מהיבט צבאי ומהיבט מינהלי-אזרחי: על הכוח הכובש לסיים את השליטה הצבאית ולפנות את כוחותיו, וכן לסיים את השליטה ואת האחריות המינהלית-אזרחית בתשתיות ובפונקציות אזרחיות.

    תכנית ההתנתקות מרצועת עזה, שבוצעה בסתיו 2005, הביאה לפינוי כוחות הצבא ולהסרת מגבלות חופש התנועה בתוך הרצועה. אך, ישראל ממשיכה לשלוט בפונקציות מינהליות ואזרחיות רבות, לרבות שליטה על מעבר בני האדם וסחורות אל הרצועה ומחוצה לה, באמצעות סגר ימי, אווירי ויבשתי על הרצועה. ישראל אף ממשיכה לבצע פעילות צבאית בתוך הרצועה, פעילות שגבתה הן קרבנות בנפש והן פגיעה בתשתיות. הגם שאישים וארגונים חלוקים בדעתם האם ישראל ממשיכה להיות בעלת השליטה האפקטיווית ברצועת עזה, אין עוררין לגבי האחריות שיש לישראל במסגרת שליטתה במעברים ובהשלכות ההומניטריות של הפעילות הצבאית ברצועה."

    מקור:
    http://www.acri.org.il/story.aspx?id=1258

    לידיעתך. (ב"פונקציות אזרחיות" כלולה למשל העובדה, שמרשם האוכלוסין של עזה ושל כל השטחים הכבושים נמצא בשליטה מלאה של ישראל בלבד. כל תינוק פלסטיני שנולד חייב להירשם בישראל. ועוד ועוד.)

  14. דרור ק

    1. המצור על רצועת עזה נמשך כיוון שירי רקטות "קסאם" לעבר ישראל מרצועת עזה נמשך. התקיפות הצבאיות על רצועת עזה החלו אחרי שכוחות חמושים מתוך הרצועה תקפו כוח של צה"ל בתוך ישראל, הרגו כמה מהחיילים וחטפו חייל אחר (הוא עדיין מוחזק שם בניגוד לכל אמנה וחוק בינלאומיים, ובניגוד לכללי המוסר הבסיסיים). ישראל אינה חייבת לאפשר הכנסת נשק לרצועה כשהנשק הזה מופנה אליה. להזכירך, בלבנון הכיבוש הסתיים לדעת הכול, אך כשכוח של מיליציה לבנונית תקף את ישראל, ישראל הטילה מצור על לבנון ותקפה מטרות בתוכה. אף מדינה, למעט כמה מדינות ערביות (לא כולן), לא ערערה על הלגיטימיות של התגובה הישראלית, אלא רק על העוצמה שלה, שהייתה, לדעת חלק מהמדינות, מוגזמת.
    3. ישראל אינה שולטת על מעבר רפיח. מי שמונע מפלסטינים לעבור במעבר הזה היא מצרים ולא ישראל. מצרים חוששת מתקיפות של חמאס בשטחה, ואינה מאפשרת לפלסטינים לעבור את הגבול אלא במקרים מיוחדים. האם פירוש הדבר שמצרים שותפה לכיבוש הרצועה?
    2. מסיבה כלשהי שאינה ברורה לי ישראל מתעקשת להמשיך לנהל את מרשם האוכלוסין של עזה, ולהמשיך לספק שטרות כסף ומטבעות ישראליים, אולם מה מונע משלטונות חמאס לפתוח מרשם אוכלוסין משלהם ולהנפיק מטבע עצמאי? אנדורה, למשל, מעדיפה להשתמש באירו במקום להנפיק מטבע עצמאי, אף על-פי שאין לה כל הסכם עם האיחוד האירופי לגבי השימוש במטבע. האם פירוש הדבר שהאיחוד האירופי כובש את אנדורה? לא, כי אנדורה יכולה בכל עת להנפיק מטבע משלה. להזכירך, במאי 1948, עוד בטרם הקמת מדינת ישראל, פעלו מוסדות המדינה המתוכננת להדפסת שטרות כסף וכיוצא באלה תעודות רשמיות המאפשרות ריבונות. מוסדות המדינה המתוכננת לא חיכו לאישור מאף אחד, מתוך הנחה שהחלטת העצרת הכללית 181 מ-29 בנובמבר מספיקה, וכל סממני הריבונות האחרים הם עניין שצריך לקבוע בשטח.

    אם הפלסטינים נהנים מכך שישראל מנהלת להם את החיים זו בעיה שלהם, לא שלי. מבחינתי ישראל צריכה להפסיק מחר בבוקר את ניהול מרשם האוכלוסין של רצועת עזה ולבטל את כל השטרות והמטבעות הישראליים המצויים בה. אם ישראל לא עושה זאת – זה מצער אותי, אבל זה לא מעיד על כיבוש ישראלי של עזה.

  15. רן הכהן

    תשמע, זה מאוד נחמד מצידך שאתה מוכן לשחרר את הפלסטינים בעזה מהכיבוש – להפסיק לשלוט להם במרשם האוכלוסין, במעברים, במים הטריטוריאליים, במרחב האווירי ובכלכלה. הבעיה היא לא אתה, אלא מדינת ישראל, שעדיין לא הסכימה לסיים את הכיבוש. והמצב הנתון הוא הכיבוש, ולא הכוונות הטובות שלי ושלך. ולכיבוש יש זכות להתנגד, גם באמצעים אלימים.

  16. סמולן

    מוצדקת, כבודו, רק במידה והוכח שאמצעים לא-אלימים לא עובדים. המקרה הנוכחי הוא בערך ההפוך.

  17. דרור ק

    לא ענית לשאלה שלי (כמה שאלות שהן בעצם שאלה אחת) –

    מה מונע מהפלסטינים להנפיק מטבע משלהם? הבאתי לך את הדוגמה של מוסדות מדינת-ישראל שבדרך בשנת 1948, וכעת עולה בדעתי דוגמה אחרת: "הדינר השוויצרי" של הכורדים בעירק. מה מונע מהפלסטינים לעשות משהו דומה?
    מה מונע מהפלסטינים בעזה לנהל מרשם אוכלוסין משלהם? מחסור בנייר? אפשר להבריח נייר דרך המנהרות, אפשר בצוק העתים להסתדר גם עם נייר זול יותר.

    לעניין המצור – יש דרך פשוטה להסיר אותו. הפלסטינים יכולים לשחרר את גלעד שליט ולהכריז על שביתת נשק מוחלטת. במצב כזה ישראל לא תוכל להמשיך לקיים את המצור, וגם בכלל לא ברור שיש לה אינטרס לעשות זאת בתנאים כאלה (ראה מקרה לבנון – במשך שש שנים של שקט, ישראל לא התערבה בנעשה שם).

    בקיצור, עזוב אותי, וענה לי מדוע הפלסטינים מתעקשים להישאר תחת מרותה של ישראל במקום לצאת לעצמאות. אגב, נגיד שישראל "תשתגע" ותפסיק לנהל את מרשם האוכלוסין של עזה, האם הפלסטינים במצב כזה יתחילו להתנהל בצורה עצמאית, או יבואו בטענות לישראל שהיא לא דואגת להם?

  18. רתם

    הערב, בזמן ההתקפה הצבאית של הצבא הישראלי בתוך עזה, כך משודר בחדשות, אתה עדיין טוען את הטיעון שלך "שישראל יצאה מעזה"?

  19. דרור ק

    ההתקפה באה בעקבות גילוי מנהרה שבאמצעותה התכוונו כוחות חמושים של חמאס לפלוש לשטח ישראל. זה מקרה קלאסי של תקיפת-מנע לצורך הגנה עצמית. אולי הגיע הזמן להפנות שאלה לחמאס מדוע הם מתכננים לפלוש לישראל, ומה התועלת שהם תכננו להפיק מהתוקפנות הזאת.

  20. רן הכהן

    אין ספק שצריך מוח שטוף במיוחד כדי להאמין באמת ובתמים ש"הפלסטינים מתעקשים להישאר תחת מרותה של ישראל במקום לצאת לעצמאות" (כלומר להאשים את הקורבן באסונו). כיוון שקשה לי להאמין שאתה שטוף מוח עד כדי כך, יש להניח שאתה מיתמם.
    מדוע הפלסטינים בעזה לא יקימו מרשם אוכלוסין משלהם? יש לזה כמה תשובות.
    (1) הקמת מרשם אוכלוסין דורשת משאבים אדירים של זמן וכסף. לידיעתך, בימים אלה מגייסת ישראל כעשרים וחמישה אלף פוקדים כדי לקיים מפקד אוכלוסין – פרויקט ענק שמתקיים אחת לעשר שנים. נדמה לי שלעזתים יש דברים חשובים יותר לעשות, מאשר להשקיע מיליוני שעות עבודה כדי להקים מחדש מאגר נתונים שכבר קיים, רק בגלל שישראל לא מוכנה לשחרר אותו.
    (2) משום שבמרשם אוכלוסין פלסטיני לעזה לא תהיה תועלת של ממש. על פי הסכם המעברים, רק "תושבי עזה" רשאים להיכנס דרך מעבר רפיח הפלסטיני/מצרי ללא אישור ישראלי. אין לפלסטינים רשות להכניס שום אדם אחר ללא תיאום מראש ואישור מצד הכוח הכובש, כלומר ישראל. גם המעבר בין עזה לגדה מותנה באופן רישומו של המבקש במרשם האוכלוסין שבידי ישראל. אבל ההגדרה מיהו "תושב עזה" נתונה בידי הכובש (ישראל), וברור שישראל לא תשנה את ההתייחסות על פי רשימה פלסטינית זו או אחרת: מי שיקבע יהיה הכובש, ולא משנה איזה רשימות יסתובבו בעזה.
    (3) לרשות הפלסטינית אין טעם ואין אינטרס להקים מרשם אוכלוסין נפרד לעזה, מכיוון שבעיניה (ועל פי ההסכמים שישראל חתומה עליהם), עזה והגדה הן יחידה מדינית אחת ובלתי מחולקת. ברגע שהרשות הפלסטינית תסכים לפצל בין מרשם אוכלוסין פלסטיני של עזה לבין מרשם אוכלוסין (ישראלי) בגדה, היא תביע למעשה את הסכמתה לפיצול בין הגדה לעזה. אין לפלסטינים אינטרס לשרת את שיטת "הפרד ומשול" הישראלית. ומובן שהקמת מרשם אוכלוסין פלסטיני עצמאי לגדה ולרצועה דורש משאבים גדולים עוד יותר, כולל אפשרות לעבור באופן חופשי במחסומים וכו'. בקיצור, הכיבוש לעולם לא יאפשר זאת.
    הייתי שמח לשמוע ממך בכנות, האם אתה מיתמם, או שבאמת לא ידעת את כל זה. כי אם אתה לא מיתמם, אולי מן הראוי להרים את הכפפה ולפרט את כל הדברים האלה במאמר נפרד.

  21. דרור ק

    תראה, אתה מביא פה הרבה תירוצים שחלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות, אבל מתירוצים לא בונים מדינה, ועם שרוצה עצמאות לא מחפש תירוצים.

    כבר הבאתי לך את הדוגמה של התנועה הציונית. התנועה הזאת שרצתה להקים מדינה לא חיכתה שמישהו ייתן לה אישור להקים מוסדות – כבר בראשיתה היא הקימה בנק, קרנות, הנהגה מרכזית חזקה, צוות דיפלומטי מיומן, כוח צבאי מסודר (מסודר! לא חוליות של מתאבדים שעושות מה שבא להן), והיא אפילו ערכה מפקדי אוכלוסין. גם היחס שלה לשלטון העותומאני, ואחר כך לשלטון הבריטי לא היה ניהיליסטי. היה שיתוף פעולה יעיל כשזה שירת את האינטרסים של התנועה הציונית, ומאבק בשלטון כשהיה צורך. התוצאה – בתוך 50 שנה הייתה מדינה, וכעבור עוד 60 שנה – היא עדיין קיימת ודי יציבה למרות כל התלונות. ומה הפלסטינים עושים בינתיים?

    עד שנות ה-80 הם בכלל טענו שצריך להחזיר את הגלגל אחורה ולחזור למצב לפני הקמת ישראל. הם הצהירו שיצליחו להשיג זאת באמצעות אלימות, וגילו שזה לא עובד. אחרי אינתיפאדה פחות-או-יותר מוצלחת, אם כי במחיר כבד מאוד מבחינתם, הם הצליחו להשיג הסכם די עלוב, אבל בכל זאת איזה פתח תקווה. נכון, הרבה רצון טוב הם לא מצאו בצד הישראלי, אבל למה כבר אפשר לצפות? כזכור, עצמאות לא מקבלים, עצמאות משיגים (החל מהולנד וכלה במזרח טימור). את הרשות הפלסטינית שהם השיגו הם ניהלו בצורה כושלת ומושחתת, ולא הצליחו להשתלט על הגורמים המיליטנטיים שלהם עד שהעסק התמוטט.

    אחרי אינתיפאדה שנייה, אלימה יותר, והרבה פחות מוצלחת, היה להם בכל זאת הישג – ישראל נסוגה מעזה ופינתה את כל ההתנחלויות ובסיסי הצבא ממנה. ומה עושים הפלסטינים? הופכים את עזה לבסיס צבאי, משגרים ממנה קסאמים, מארחים בה אויבים מובהקים של ישראל כמו חיזבאללה, מנצלים את הרצועה כבסיס לפלישות אלימות לתוך ישראל ולשליחת חוליות חמושות לתוך סיני, חוטפים חייל ישראלי ומסרבים לשחרר אותו גם בתנאים הקשים ביותר מבחינת ישראל. במצב כזה, אין פלא שישראל ומצרים מטילות מצור על עזה. הרי מעבר חופשי מעזה ואליה הוא בבחינת סכנת נפשות גם לאזרחי ישראל וגם לאזרחי מצרים. ואגב, גם הליברליות והדמוקרטיות שבמדינות היו נוהגות כמו ישראל בתנאים כאלה. אתה פשוט לא יכול לצפות למדיניות אחרת. אפילו נשיאת אירלנד לשעבר שלא חסכה את שבט לשונה מאיתנו לא הייתה נוהגת אחרת לו אירלנד הייתה נתונה במצב דומה.

    הפלסטינים יכולים להנפיק מטבע עצמאי משלהם – איש אינו מפריע להם לעשות זאת. אם הכורדים בעירק הצליחו באמצעים דלים לעשות דבר כזה ("הדינר השווייצרי" לפני המלחמה האחרונה שם), גם הפלסטינים יכולים. גם לגייס כסף בשביל לערוך מפקד אוכלוסין אפשר. יש לפלסטינים מספיק תומכים עשירים ברחבי העולם. איסמאעיל הנייה חזר מביקורו האחרון באירן עם מזוודה מלאה כסף, וישראל נאלצה לתת לו להיכנס עם הכסף הזה. גם מעבר חופשי לעזה וממנה הם היו יכולים להשיג במשא ומתן עיקש. זה דורש משא ומתן עם ישראל שנואת נפשם ועם מצרים שהם לא מחבבים, ולהתחייב לשקט בגבולות הרצועה, אבל מה לא עושים בשביל עצמאות ובשביל רווחה. ישראל הייתה מוכנה לשאת ולתת עם גרמניה שנים ספורות אחרי השואה כדי להבטיח עצמאות ויציבות כלכלית, אז הפלסטינים לא יכולים לשאת ולתת עם ישראל?

    לסיכום, הפלסטינים צריכים להחליט מה בעצם הם רוצים – להילחם בישראל או עצמאות. אתה לא יכול לצפות מישראל לשתף פעולה עם מי שנלחם בה ומסכן את חיי אזרחיה, אפילו האם תרזה לא הייתה משמיעה דרישה כזאת. אני לא בא לטעון שחייהם של הפלסטינים קלים, אבל יש להם אמצעים לשנות את המצב הזה. הטענה כאילו ישראל מכבידה את עולה עליהם במידה כזאת שהם לא יכולים לפעול למען הרווחה שלהם עצמם היא פשוט לא נכונה, והיא מתבססת על איזושהי הנחה מוזרה שישראל אחראית על כל מה שקורה באזור. זאת הנחה מגלומנית כשהיא נשמעת מפי ליברמן, והיא פתטית כשהיא נשמעת מפי איסמאעיל הנייה.