על עוד שני כלכלנים שלא שמעו על נתניהו ושטרסלר וגיבור תרבות אמריקאי הלך לעולמו

יוסי דהאן

רוברט רובין, היה שר האוצר האמריקאי בין השנים 1995-1999, כיום הוא אחד מראשי התאגיד הבנקאי Citigroup, ג`ארד ברנשטיין הוא כלכלן בכיר ב Economic Policy Institute, היום השניים מפרסמים מאמר משותף ארוך ב"ניו יורק טיימס", העונה על השאלה "מה עלינו לעשות" על מנת להיחלץ מהמשבר הכלכלי. השניים ממליצים, בין היתר,  על השקעת תקציבים ממשלתיים בתשתיות, חינוך, בריאות והכשרת עובדים. הם קוראים להעלאת מיסים על העשירונים העליונים ולהידוק הרגולציה הכלכלית. הם סבורים שיש לחזק  איגודי עובדים, על מנת לגרום לחלוקה שוויונית יותר של פירות הצמיחה. אני מניח שלשני הברנשים הללו אין מושג בכלכלה, כי אחרת הם לא היו כותבים את השטויות הללו, אבל אולי זה בגלל שנמנעה מהם קריאת עיתונות כלכלית ישראלית.

השבוע הלך לעולמו בגיל 96 Studs Terkel, אחת הדמויות המרתקות בתרבות האמריקאית. טרקל סופר, ושדר רדיו פופולרי במשך עשרות שנים בשיקגו, ייסד את מה שהוא כינה "עיתונות גרילה". טרקל, שזכה בפרס פוליצר, היה מראיין בחסד והצליח ליצור היסטוריה בעל פה מרשימה בנושאים שונים באמצעות ראיונות עם אזרחים מן השורה. ההנחה המרכזית של טרקל הייתה שלאדם הפשוט יש דברים מעניינים ומרתקים לומר, ומה שנחוץ זו יכולת הקשבה והוא אכן היה אשף אמנות ההקשבה והשיחה. ראיונותיו הרבים הופיעו לאחר מכן בספרים שהפכו לרבי מכר, ביניהם “Division Street: America” על הקונפליקטים בין קבוצות חברתיות שונות בערים באמריקה The Good War’: An Oral History of World War II”, וספר על המתחים הגזעיים באמריקה “Race: How Blacks and Whites Think and Feel About the American Obsession” (1992).

נתקלתי לראשונה בטרקל כשקראתי את ספרו "Working: People Talk About What They Do All Day and How They Feel About What They Do” משנת 1974. הספר כולל מונולוגים מרתקים ומרגשים של עובדים, בין היתר, מלצרית, כבאי, מנהל, מחנה מכוניות בחניון ורבים אחרים,  על חיי היום יום שלהם במקום העבודה, מה מטריד אותם, מה משמח אותם ומה משמעותה של העבודה בחייהם.

לאיציק, שגם הוא מעריץ מושבע של טרקל, ולי, יש חלום שאנחנו מדברים עליו מזה שנים, לערוך ספר דומה לזה של טרקל בעברית, לראיין עובדות ועובדים שיספרו על עבודתם ומשמעותה עבורם.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מבין

    רוברט רובין אחראי באופן ישיר להחרפת המשבר בכלכלות מזרח אסיה במשבר המטבע של 1997-8, ובנוסף היה מתנגד חריף לרגולציה בשווקי ההון בזמן שכיהן תחת קלינטון. יפה מאוד שהוא מכה על חטא וחוזר בתשובה (או שמא בשאלה), אבל איפה הוא היה בשנות ה-90 כשכל הבועה הזאת התנפחה?

  2. אילן תלמוד

    מחכה לספר שלכם.

  3. אופיר עבו

    יוסי, צריך לזכור עם זאת שרוברט רובין הוא אותו שר אוצר שאיפשר, בעצה אחת עם אלן גרינספאן, את הדה-רגולציה של קרנות הון הסיכון, מה שבמידה רבה גרם למשבר הכלכלי הנוכחי. גם הוא מבין שכעת רוח הזמן שונה בתכלית ממה שהיה לקראת סוף שנות ה-90. בכל מקרה, לא הייתי שם יותר מדי משקל על מה שהוא אומר.

  4. אתי מלוד

    כלכלה בגרוש – איך (לא) להצליח באמריקה של ארנריך ברברה (2004) תל-אביב, בבל

  5. RS

    היא טוענת שהסיבה שאובמה לא יעשה את מה שהוא אומר זה רוברט רובין. היא שמה אותו יחד עם מילטון פרידמן ואלן גרינספן והיעוץ הכלכלי של מקיין (שכחתי את שמו – משהו גראהם).

  6. ליאור

    לרשום את ההסטוריה של האנשים ולא של המלכים והנסיכות ושרי המלחמה והכיבושיםץ האנשים הפשוטים והמורכבים מהרחוב הם שממלאים את העולם בחייהם. ההומלס מתחת לביית שלי יכול למלא ספרים עם נסיון חייו ופיתולי המחשבה שלו אם רק נתנה לו הזדמנות. חזק ואמצ מחכה לספר! והולך לקנות את הגרסה האמריקאית!

  7. Reuven

    Indeed, Stud was unique.

    Amy Goodman had interviewed him several times in the past 10 years.
    I'm sure that the audio / video, as well as the text transcripts can be found on her Democracy Now! site http://www.DemocracyNow.org

  8. א.ב.

    האם, ואיך, ניתן לשלוח אליכם מאמרים?

  9. מושיק לביא

    ה-BBC שדרו את הראיון שערכו איתו בפברואר השנה בשעות שלפני תחילת משדר הבחירות שלהם. היה מעניין לראות איך טרקל, קצת איטי אבל עדיין חד ומלא זכרונות, מדבר טובה על אובמה אך נשאר ספקן ומבקש להמתין לתוצאות בשטח (של נשיאות אובמה) ולא רק להאחז בתקוות מעצם המועמדות (או הבחירה). הוא כמובן אמר את הדברים כשאובמה היה רק מועמד ובכל זאת.
    עוד פרט מעניין, לאחר ששמיעתו וראייתו נחלשו הוא נעזר באישה שקראה עבורו בקול. בראיון הוא מתאר בחום את חדוות הקיום שהשרתה הקריאה בטקסטים (שלו? אני לא בטוח ששמעתי נכון) דווקא על המקריאה, מורה ביסודי, "אף פעם לא ידעתי שאני מרגישה כך" אמרה לו.
    וזוהי אולי עוד סיבה מצויינת לספר הישראלי שלכם – שגיבוריו יוכלו לקרוא בקול את עצמם מחדש.
    ואגב, לי זה דווקא נשמע יותר מתאים לפרויקט קוד פתוח. הגדירו סט של שאלות, קוד כתיבה ותשאול, והזמינו אנשים להשתתף – כמראיינים או כמשיבים. העלו לאינטרנט את התוצרת. אח"כ ניתן לערוך ולהדפיס אסופה מצומצת. במקרה הצורך, ניתן לחזור לעובדים חיוניים לסבב שני של ראיון מקיף יותר.