על הנהגה, גזע והמיסטיקה של הפוליטיקה

יעל ברדה

הצבעתי פעם ראשונה באמריקה. למרות שיכולתי להצביע קודם, תמיד הרגשתי מחוץ לקהילה הפוליטית ולכן היה נראה לי מוזר להצביע.

הפעם, למרות הזרות, הייתי בטוחה שאצביע לרלף נאדר. בגלל העמדות שלו נגד התאגידים, בגלל הסלידה שלי מהצבעה לרע במיעוטו, בגלל שלטון ההון. רציתי להצביע לנאדר מהראש. להשאר קוהרנטית עם העמדות הפוליטיות שלי שאני אוהבת לקרוא להם שמאל 360 מעלות.
והגעתי לקלפי, בבית ספר היסודי של פרינסטון. והצבעתי אובמה. עם הלב וגם עם כל הגוף.
הצבעתי אובמה בגלל היכולת לדמיין עולם אחר. לא כי אובמה יביא שינוי, לא כי הוא לא יהיה תלוי בבעלי הון, לא בגלל שיש לו פרקטיקות הנהגה שמתקרבות לדמוקרטיה משתתפת, לא בגלל התיקונים הקטנים שהוא מתכנן המערכת המס הרגרסיבית כאן. לא כי הוא ישעה את חקיקת החירום ויפסיק את סחרחורת הניין אלבן בן לאדן. אלא בגלל שנראה לי הכי חשוב שיהיו קטיגוריות חדשות שנוכל לחשוב דרכן. ונשיא שחור באמריקה הגזענית, זה מקריס קטיגוריות.

עבור לבנים רבים בארה"ב זה רחוק כמו לדמיין ראש ממשלה פלסטיני אזרח ישראל בארץ. כמו לדמיין מדינה אחת.
בניו גרזי האפורה, בקמדן וטרנטון, ערים של יאוש, אחוזי ההצבעה בשעה אחת בצהריים הם הגבוהים ביותר שהיו שם מעולם. בעיני, היכולת להעלות אחוזי הצבעה, לגרום לאנשים להאמין, אפילו בטעות, אפילו לכמה דקות שהשותפות שלהם משנה משהו היא חלק מהמיסטיקה של הפוליטיקה. אותה תנועה שסוציולוגים לא מצליחים להסביר, אותו רטט באויר שמזיז אנשים לעשות פעולה שלא עשו אותה מעולם.

ועם כל הציניות שיש לי כלפי המערכת הפוליטית האמריקאית, כלפי בחירות לאומיות בכלל והחשדנות שלי כלפי הבנית הסנטימנטים ומניפולציות פוליטית על בסיס של זהות, יש בתנועה הזאת, ברחש הזה, משהו מרגש, אולי אפילו מעורר תקוה. משהו שמזכיר שלא היום, ובטוח שלא בגלל ארצות הברית, עולם אחר הוא אפשרי.
כמו שארונדטי רוי אומרת "עולם אחר איננו רק אפשרי, היא כבר בדרך. ביום שקט אני יכולה לשמוע אותה נושמת".

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. פרינסטון ג'נקשן

    חוץ מהאנלוגיה בין שחורים לערבים. ערבים זה בני המקום, כמו האינדיאנים שם. שחורים זה מהגרים, כמו המזרחים פה.

  2. אייל גרוס

    יעל, אובמה הוא אחד הפוליטיקאים הכנים ביותר שראיתי. רק בזכות הנאום שלו על גזע הייתי מצביע עבורו. אני חושב שההבדלים בינו ובין מקיין הם מהותיים והוא לא רק הרע במיעוטו. נכון, הוא יהיה תלוי בבעלי ההון שתרמו לו כל כך הרבה, ובכל זאת, הוא היה נגד המלחמה בעיראק – עמדה שגם בקרב הדמוקרטים היתה נדירה, והוא העז להגיד לג'ו השרברב שצריך לחלק את העושר. אין הרבה פוליטיקאים בארה"ב שהעזו לקחת עמדות כאלו. נדמה לי בלי שאני יודע הרבה על נאדר שאומבה אפילו טוב ממנו בנושאים רבים.

  3. מענית

    כרגע כשברור שברק אובמה הנה נשיאה הבא של ארה"ב אני מרגישה כמה חשוב לחלום. לא משנה כמה ארוך הוא הלילה. ונכון, מחר בבוקר לא יעלם הסבל מהעולם. אבל בחירתו של ברק אובמה מוכיחה שאפשר לשנות נתיב, ולהביא לתיקון עולם.

  4. ראובן מירן

    קרן אור מבליחה היום אחרי הרבה שנות אופל. באורח פרדוקסלי, הנשיא ברק אובאמה הוא עיטור כבוד שארצות הברית מעניקה לעצמה ולעולם. לא שזה מוחק את פשע הג'נוסייד שהלבנים האירופים ביצעו במשך מאות שנים נגד האנשים אדומי העור והשואה שהמיטו על מיליוני אנשים שחורים – אבל יש כאן מקום לתקווה. חבל שדו בויז, מרטין לותר קינג ומלקולם X אינם כאן היום כדי לראות שהצעד הראשון שעשה פרדריק דאגלס לפני יותר מ-150 שנה לא היה לשווא.
    ממליץ לקרוא את מתי שמואלוף ב http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3615492,00.html ואת הספר "עבד אמריקני, סיפור חייו של פרדריק דאגלס כפי שנכתב במו-ידיו" ובקרוב גם את "נשמותיהם של השחורים" מאת דו בויז שיראה אור לראשונה בעברית במהלך נובמבר זה.

  5. מאיר עמור

    הסוצויולג האפרו-אמריקאי דו-בוי(ס), מרתין לותר קינג, פרדיריק דאגלס, ואפילו אברהם לינקולן היו שם הלילה. גם מי שלא בהכרח מעורה בכתיבה שלהם ובהיסטוריה האמריקאית יודע שהם היו שם הערב בעת שהנשיא ה-44 של ארצות הברית, ברק אובמה, נשא את דבריו. הוא דיבר את דברם הוא אמר את מילותיהם הוא תירגם באופן פרקטי – בפני עם ועולם – את החלומות הכי ישירים שלהם. יותר מכך, היו שם גם התחלת הסוף של הציניות והסקפטיות ובעיקר החזרה למילים שאומרות את מה שמתכוונים ומתכוונות למה שנאמר. בקיצור, החזרה לקומן-סנס במובן הישיר והטוב של המושג, שכל כך הרבה זמן נמנע והוסתר וכוסה בהררי מלל. מעניין איך חזרת התקווה – ככוח פוליטי ואינטלקטואלי ממשי – בארצות הברית, תשפיע לא רק על מבנה הכוח האמריקאי אלא גם על חלוקת הכוח כאן בישראל (ובמקומות אחרים בעולם). למשל, האם לנאורות יש גם צד של תקווה כנה, אמיתית, בעלת כוח וישרת דרך?

  6. איילה סבאג

    ברוך אתה ה' אלוהנו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה אמן! עבורי ברק אובמה כושי, נצר לעבדים ומדוכאים שתפס הלילה את כסא הנשיאות כאשר הוא מסומן בצבעו השחור זוהי מהפכה לטובת השחורים והכהים כל רחבי העולם כוונתי היא: לפלסטינאים, למזרחים, לדרפורים , לאתיופים ולכל מי שייך לגזע השחור .
    כפי שהמשבר העולמי שולח את אותותיו עלינו כך בחירתו של כושי לנשיא תשלח את אותותיה , אני תקווה שהוא יפסיק את תקציבי המלחמה למדינתנו הציונית שלא מפסיקה לייצר מלחמות, אני נרגשת מהרגע שיבוא כאשר ראש ממשלת ישראל שיבחר כמובן אשכנזי יצטרך לנהל משא ומתן עם כושי שחור. וואוו זו תהייה חוויה עצומה עבורי ואז אולי אותו ראש ממשלה שלנו יתחיל פתאום לראות את המזרחים במדינה שלו !!!
    יעל ברדה-ד"ש חמה.
    איילה סבאג

  7. שמעון עשור

    איך אומרים היום 'לא רוצים מזרחי/ת בתפקיד ראש הממשלה'- מזרחיים היו כבר בכל התפקידים ואז משווים את היבחרות אובמה בארה"ב למצב שבו ייבחר עולה לתפקיד עולה מחבר העמים…התקווה הלבנה ב"פוליטקלי קורקט".

    ואני, יש לי חלום שנהיה עיוורים למוצאו וצבע עורו של העומד בראש המחנה ושהנבחר ייבחן עפ"י חזונו ומעשיו.

  8. דרור ק

    אם כבר העלית את הנושא, אז כדאי שתקרא את אחד הספרים של ג'ארד דיימונד ותבין שכולנו מהגרים. אני לא יודע מה בדיוק מוצאם של הפלסטינים, אבל מספר הערבים בארץ לפני המאה ה-10 (בערך) היה זעום, ולכן אי אפשר להגיד שהם צמחו מהאדמה. גם הם היגרו לכאן, וגם מי שהיה כאן קודם שינה את זהותו לבלי הכר. זו דרכו של עולם. אם כבר, ראוי לציין שאבותיהם של רוב השחורים בארה"ב הגיעו בעל-כורחם לאמריקה כבולים בשלשלאות, אבל אני לא חושב שהם מעוניינים היום בזכות שיבה לאפריקה. להפך, הם עושים הכול, והיום גם בהצלחה, כדי להשתלב בסדר החברתי החדש בארה"ב ולהשפיע עליו. נתון מעניין שמביא ג'ארד דיימונד בספריו: לדרום אפריקה הגיעו השחורים והלבנים באותו הזמן. אלה הגרו מצפון בדרך היבשה, ואלה מדרום בדרך הים. במדגסקר, לא רחוק משם, יושבים אנשים שמוצאם באיי דרום-מזרח אסיה. איש אינו יודע איך הצליחו אבותיהם של האנשים האלה לעשות את המסע הימי הארוך הזה בתקופה שבה כלי התחבורה הימי היחיד באזור היה סירות קטנות, אבל עם הממצאים בשטח אי אפשר להתווכח. איש אינו מבקש להחזיר את צאצאיהם היום לאינדונזיה.

  9. עופר כסיף

    אובמה יכול להתגלות כטוב לשחורים האמריקנים כפי שתאצ'ר (או גולדה…) היו טובות לנשים, כלומר: לא טוב! האתוס האמריקני ("החלום האמריקאי" שזה לא מכבר התגלה כסיוט) הטוען כי "כל אחד יכול" מקובל גם על אובמה ומדגיש את האחריות האישית יותר מאשר את הסולידריות החברתית. דווקא הצלחתו המטאורית כאינדיבידואל עשויה לתפוס מקום מרכזי במדיניותו בחזקת "אם אני יכול גם את/ה יכול/ה – אם אני הצלחתי גם את/ה יכול/ה להצליח: הכל תלוי בך וברצונך שלך. אם אכן כך יהיה, עלולה מדיניותו של אובמה להתגלות כנזק סופי-סופני המטיל את מוחלשי ארה"ב לתוך קלחת האינדיבידואליזם המופקר בו כל אחד לנפשו. מי יתן וטעות בידי!

  10. סמולן

    אני מניח שככה חשו אנשים כשישראל קמה…

    (סתם, סתם. אובאמה סבבה, הוא יעשה טוב לעולם באופן כללי, ואנחנו אולי נסבול ממנו, אבל נתגבר. הייתי מצביע בשבילו, אולי אפילו עושה לו ילד)

  11. פרינסטון ג'נקשן

    אני מציע לך לא לשחת זמן בלהתנגד. פשוט תפנים שאתה אשכנזי, שזה לבן בישראל, עם פריבילגיות השמורות ללבנים כמוהו, כמו בכל מדינת מהגרים. רק אם תפנים את זה תוכל להבין שזה לא אשמתך, ושתמיד דלתם של השחורים תהא פתוחה בפניך. אתה מצידך תהיה חייב להתאמץ לראות את המציאות דרך משקפיים כהות. כמו שנאמר בשיר ענק:
    Yes We Can

  12. איילה סבאג

    אתה אכן צודק זוהי בהחלט אפשרות ומפחידה מאוד. אבל גם אם אכן דברייך יתממשו ויש סיכוי כזה ובכל זאת עדיין מהפכה יצאה לדרך ושינוי מתחולל ויתחולל לו ברחבי העולם ובעיקר במזרח התיכון. אני חושבת על דברייך וסיטואציה קופצת אצלי מה קשה יותר דיכוי של אשכנזי כלפי מזרחי או דיכוי של מזרחי כלפי מזרחי. שאלוהים ישמור.

  13. אילנה

    ניתוח מקדם בהחלט יעל, מציאות מרגשת, הלוואי.

  14. חגית יערי

    יעלי יקירתי
    כמה שאני מקנאה בך שאת שם, שאת חלק מזה. אני לא מפסיקה לחשוב על שנותיי בבוסטון כילדה שעל קירותיה תלויות תמונותיהם של שני גיבוריה- מרטין ךותר קינג ונלסון מנדלה. אני חושבת על מורתי שצעדה עם קינג למען זכויות שחורים ועתיד טוב יותר, היום העתיד הזה הגיע ואני מאמינה באמונה שלמה אולי קצת נאיבית, שאנחנו עדים לבואם של ימים טובים יותר.
    אמן

  15. יואש

    היה מרגש הבוקר לראות את הנצחון ההיסטורי של הדמוקרטים ואובמה, ולשמוע את הנאום שיש בו הבטחות לעתיד טוב יותר לאמריקה ולעולם. עם זאת הבטן מזהירה כי גודל הציפיות יכול להמיט אכזבות קשות . צריך הרבה תקווה וציפיות מתונות יותר כדי לבחון את מעשיו של אובמה כנשיא בשנים הקרובות.
    אובמה כיוון לדעת גדולי האומה האמריקאית ש"היו שם" אתו ברגע הנצחון , חוגגים וחוששים מהלא נודע. כי הרי בכל מקום ממתין האורב המטורף שיכול באבחת חרב/אקדח/פצצה לקטול את בחיר האומה. מערכת ההגנה המשורינת שחצצה בין אובמה לקהלו המאושר המחישה היטב את גודל הסכנה.
    ב-4.11.95 נרצח בישראל יצחק רבין ראש הממשלה בידי רוצח בן עוולה במטרה מוצהרת לשנות את השלטון ומהלך ההסטוריה המקומית.
    ב-15.4.1865 נרצח באמריקה הנשיא אברהם לינקולן, ממש בסיומה של מלחמת האזרחים העקובה מדם בין ה"צפון" ל"דרום". לינקולן הוא דמות מפתח בהבנת הנשיא השחור הראשון של ארהב, ברק אובמה. הוא דגם למנהיגות יוצאת דופן, כושר אינטלקטואלי אדיר, תפיסה פוליטית מזהירה, נואם וכותב מהמעלה הראשונה.
    גם ברצח לינקולן קיוו הרוצחים לשנות את מהלכי ההסטוריה ,להשאיר את העבדות על כנה אפילו על ידי פירוק ה"יוניון"
    אבל מזימתם לא צלחה והמהלך האדיר של לינקולן איפשר את צמיחתה של אמריקה לכוח המוביל בעולם במאה ה-20.
    בספר המעולה Team of Rivals שנכתב על ידי Doris K.Goodwin ניתן ללמוד על חייו , פועלו ומנהיגותו של לינקולן ועל כשרונו המדהים להקים צוות מנהיגות לאומי שחברו בו יריבים מושבעים ששאפו להגיע לעמדת הנשיאות בעצמם. היכולת לחבר , לתאם ולהנהיג צוות כזה היתה חלק מכוחו ,גדולתו והצלחתו של אברהם לינקולן.
    אובמה זקוק כאויר לנשימה לצוות מוביל כזה. אם אמנם דגם המנהיגות של לינקולן ינחה אותו, אזי צפוי לאמריקה ולעולם מנהיג איכותי, מוביל שיוכל להלהיב, לרתק ולשנות סדרי ארץ.
    בהצלחה לאמריקה ולאובמה!

  16. שור

    מסתבר שנבחר שחור לנשיא ארצות הבית הקפיטליסטית לפני שנבחר שחור לראש ממשלה שבדיה.

    כמובן הפער החברתי בארה"ב גבוה הרבה יותר וזה אחד האתגרים של אובאמה לתקן את המצב,
    אבל בחירתו יכולה ללמד כמה המציאות מורכבת ואינה נחלקת לשחור או לבן.

    לצערי אף מועמד לא הציע לאזרחי ארה"ב חיים קשים יותר בגלל גרעונות הענק ,
    אשר אולי יאלצו את המימשל גם להקטין הוצאות וגם להגדיל מיסים.

    שור

  17. יואב מחוזאי

    טוב, גם אני נסחף בהתרגשות. אתמול סטודנטית סיפרה לי שהיא עמדה שלוש שעות בברוקלין כדי להצביע ולא הפסיקה לבכות מהתרגשות – והיא לא הייתה היחידה. המשפט של התור היה
    "ROSA sat so that MARTIN could walk so that Obama could be the President"

  18. עמי וטורי

    אובמה התחייב במצע הבחירות שלו בין השאר: להעלות עד 2011 את שכר המינימום הפדראלי ל 9.5$ לשעה כלומר כ 50% יותר משכר המינימום הנוכחי. להנהיג ביטוח בריאות כללי חובה במימון המעסיקים והביטוח הלאומי (אם כי ע"י חברות ביטוח פרטיות). לבטל את החוק המאפשר למעסיקים שנה לאחר הקמתו של איגוד ע"י עובדיהם להפוך את ההחלטה ע"י קיום הצבעה חוזרת (שבה מותר למעסיקים בין השאר לקיים אספות הסברה שהעובדים מחויבים להגיע איליהן). להפעיל תוכניות שיקום לאסירים שביצעו עברות קלות במקום לשלוח אותם אוטומטית לעונשי מאסר הולכים ומתארכים. אם יקיים אובמה את כל הבטחותיו תהפוך ארה"ב למדינה בעלת מודל כלכלי יותר סוציאל-דמוקרטי וותשאיר את ישראל די לבד בחבורת המדינות המתועשות הסובלות מאי שוויון משמעותי בחלוקת ההכנסות.

  19. יורם גת

    מן הסתם יתברר שמדובר בעוד ביל קלינטון. ביל קלינטון שחור, אבל עדיין קלינטון – טוב יותר מבוש, אבל רחוק מלהיות מהפכה. גם רייס ופאוול הם שחורים – זה בפני עצמו לא מבטיח דבר.

    אייל – כלל אינני מבין את ההתלהבות מ"נאום הגזע" (מצדך ומצד לא מעט ליברלים אחרים). מדובר באוסף של קלישאות מעורבב בנבזויות (כלפי וייט וכלפי הפלסטינים).

  20. נועם

    אובמה יהיה שם לבד ויעשה מה בראש שלו?
    ומה עם האויבים הממתינים לירוק הזה (כמו החיזבאללה שהמתינו לירוקים אולמרט ופרץ)כדי לנסות אותו?
    ומה על התלות שלו גם בפקידים בדרגים שלא מוחלפים שיתנגדו למדיניות שלו וינסו למנוע אותה או להכשילה?
    ומה עםבעיה דחופה שצריך להחליט לגביה כאן ועכשיו?מי ייעץ לו?למי ישמע?

    בקיצור,ככל שינסה להביא שינוי גדול יותר כך ייצור התנגדות עזה יותר.
    ככל שייצור מחלוקות כך ימצא עצמו במלכודת של "תפסת מרובה".

    האיש הינו אניגמה מבחינת דעותיו האמיתיות.
    הוא התגלה כזיקית רצינית היודע לשמור היטב על דעותיו האמיתיות.
    הכריזמה שלו עלולה לגלגל אותו ואת ארה'ב למקומות רעים.
    האיש בעל יכולות של מטיף שזה אומר דמגוגיה.

    נראה אותו במשברים שיבואו יותר מהר ממה שהוא ואתם חושבים.
    נראה את ה"תוכן"שלו.
    הערכים האמיתיים.
    חוט השדרה.

    ולוואי ואתבדה.

  21. אירית

    אבל אובמה ניראה כמייצג בינתיים את האימפריאליזם המקצועי מבית המדרש הדמוקרטי, ואולי גם "מטהר אויר" לצחנה שהותיר בוש בעולם הרחב. לא ניראה שהוא מתכוון לשים קץ לתפקיד שנטלה אמריקה על עצמה כ"שוטר העולם". עכשיו זה "השוטר הטוב", לעומת בוש הרע, אבל המהלך נראה משלים ולא סותר. בינתים (אי אפשר לדעת…ויש מקום לתקווה אמיתית כמובן, אבל מדודה מאד). כל זה במדיניות החוץ.

    לגבי אמריקה פנימה יש פה הישג מבחינת היותו שחור, אין בזה ספק אפילו. הישג אדיר, במדינה גזענית שנפטרה מאפליה רשמית לא כל כך מזמן. אין לבטל בכלל את ההישג, למרות שבאמור היו כבר קולין פאואל ורייס, אבל הם לא באו על אגנדה שחורה, ואין להם משפחה באפריקה. הבחירות האלה עשו היסטוריה כבר בנקודה זו. ההבדל ביחס לעמיר פרץ, לדעתי, הוא שפרץ בסופו של דבר קיבל רק 19 מנדטים אומללים במפלגה שלא היתה בשיאה (אלא מספר שתיים בקושי). פרץ הוא גם לא איזה כוח חדש ובלתי מוכר בישראל, וגם לא איזה קליבר בינינו, אלא מעכר עם קופת שרצים מפה עד קפריסין, פרשת "מכירת" קופות הפנסיה לביבי וכל העסקאות המכוערות שהוא עשה הרבה לפני ששמענו על אובמה. אבל יתכן שגם אובמה יחטוף זובור מהפנטגון, כמו פרץ במלחמת לבנון, בינתיים נשאר שם רוברט גייטס, רפובליקני ונץ, מי שגם "מריץ" את אהוד ברק, כך אומרים. כדאי לזכור שרבין, הקדוש של "השלום" היה מסונף רעיונית ואישית לרפובליקנים. אבל שוב, יחד עם כל האזהרות, יתכן שגם הדמוקרטים למדו שיעור, אחרי הזובור שחטף קלינטון, וינהגו יותר בזהירות. כמובן, יש לקוות שהרוכסן של אובמה יישאר סגור בארבע השנים הקרובות :)) וכך גם בקרב צוות עוזריו. בישראל כבר בטוח מחפשים את "הרעל" הבלונדיני בתפקיד התפוח בגן העדן, ואם לא בישראל אז בטקסס.

    אובמה לא יחזיר את המתים (בעירק) לחיים, ולפני שהוא מבטל את העינויים, את גואנטנמו, ואת חוקי הפטריוט והציתותים הלא חוקיים, לא ממש "שינוי ותקווה" מבחינתי לפחות. השמאל בישראל צריך לדעתי להפנים את לקחי העבר, ולקחת תרופה נגד התלהבות עד כדי שכחה עצמית. המפלגה הדמוקרטית כוללת אלמנטים אימפריאליסטים "רכים" שסוללים את הדרך, לאחר מכן, לפלוגות הסער של הניצים, הליברטון לוקהיד וצ'ייני למיניהם. כדאי להשאיר כמה בועות צוננות ומפוכחות גם בימים אלה.

    מישהו יודע משהו על ר(ה)ם עימנואל ? ניראה בינתיים כמו תואם לבני לעשירים.

  22. אתי מלוד

    יש לנו הוכחה חותכת מהבחירות בארה"ב שהרוב קובע ומחליט מי יעמוד בראש ההנהגה, אפשר לאמץ בארצנו את

    העיקרון שלא ההון יקבע בבחירות הקרובות אלא המשאב האנושי (שהוא הרוב – גם אם ההון לא נמצא בכיסו).

  23. איסקנדר

    אובמה אינו נצר לעבדים.
    אביו הקנייתי והנוצרי למד בארה'ב,הכיר את האם הלבנה והם נישאו.
    מצידה זה היה צעד די נועז בזמנו.
    מסיבה שאינה ברורה לי,הואכנראה גורש בהעדר אישור שהייה או סיבה אחרת.
    ההורים נפרדו והאב חזר לקניה שם מתגוררת משפחת האב גם כיום.

    האם נישאה למוסלמי אינדונזי ואובמה חי עימם זמן מה עד שלפי רצונו עבר להתגורר עם סבתו הלבנה בהונלולו.

    שימי לב איילה,היכן רכש את חינוכו.

    כ'כ ראוי לזכור ששרת החוץ רייס ושר החוץ בעבר קולין פאוול אינם שחורים אמריקנים אלא מהגרים או בני מהגרים מהאיים שבסביבת ארה'ב.

  24. דובי

    אבל הייתי בטוח ששבדיה קפיטליסטית!

  25. שור

    נכון,
    שבדיה היא דגם של קפיטליזם רווחה, (אך ארה"ב במובנים רבים קפיטליסטית ממנה),
    ולמרות זאת עדיין לא נבחר שם 'לא שבד'י (כמו מהגר או בן להמהגרים) לראשות הממשלהף
    וכן נבחר שחור בן למהגר מאפריקה לנשיאות ארה"ב.

    כאמור, המציאות יותר מורכבת מסיסמאות
    שור

  26. דובי

    אז גם ארצות הברית וגם שבדיה קפיטליסטיות. בארה"ב נבחר נשיא שחור ובשבדיה לא. מה אתה מנסה לומר?

  27. שור

    סיפרו כאן ששבדיה היא "אוטופיה סוציאל-דמוקרטית" וארה"ב היא גיהינום חברתי,
    אז חשבתי קצת קצת הוסיף כמה צבעי ביניים לשחור לבן.

    מערוף ?