הקץ של וול סטריט

יוסי דהאן

Fallen bull statue in Wall Street

Photoillustration by: Ji Lee    

Michael Lewis, עיתונאי וסופר כתב את אחד הספרים הטובים על וול סטריט Liar Poker`s  שבו תיאר על סמך ניסיונו כסוחר באגרות חוב בבית ההשקעות "סולומון ברדרס", את התרבות המושחתת וחוקי הג`ונגל ששררו בשנות השמונים עם תחילת עידן הדה-רגולציה בוול סטריט.

השבוע באתר Portfolio.com, הוא משרטט את קיצו של וול סטריט ומראיין מספר אנשים שחזו את הקריסה של השוק הפיננסי.

לואיס הוא כותב נפלא, כתיבתו חכמה ומלאת הומור ואירוניה. המאמר ארוך וכולל מעט פרטים טכניים על המסחר בוול סטריט שאפשר לדלג עליהם, העיקר הוא התיאור המפורט של תרבות שאפשרה את כל זה. הנה כמה קטעים מתורגמים מהמאמר.

"עד היום זה זו תעלומה בעיניי, ואיני מבין את הנכונות של בנק השקעות בוול סטריט לשלם לי מאות אלפי דולרים על מנת לייעץ לאנשים מבוגרים. הייתי בן 24, ללא ניסיון, גם ללא עניין מיוחד, בניחוש אלו מניות ואגרות חוב יעלו ואלו ירדו. הפונקציה המרכזית של וול סטריט היא להקצות הון – להחליט מי צריך לקבל הון ומי לא. תאמינו לי כאשר אני אומר לכם שלא היה לי שמץ של מושג.

מעולם לא למדתי קורס בחשבונאות, לא ניהלתי עסק, גם לא היה לי חשבון חיסכון שניהלתי. הגעתי לג`וב בסולומון ברדרס ב 1985 ויצאתי, שלש שנים מאוחר יותר, הרבה יותר עשיר. ולמרות שכתבתי ספר על הניסיון, כל הדבר הזה עדיין נראה מופרך, וזו גם הסיבה שקל היה להרוויח כל כך הרבה כסף.

תיארתי לעצמי שהמצב הזה לא יכול להחזיק מעמד. במוקדם או במאוחר, מישהו יזהה אותי, ואנשים כמוני, ויחשוף את ההונאה. מוקדם יותר ממאוחר תגיע ההכרה הגדולה ווול סטריט יתעורר, ומאות אם לא אלפי של אנשים צעירים כמוני, שלא הייתה שום סיבה שהם יהמרו הימורים ענקיים עם כספם של אנשים אחרים, יוגלו משוק ההון…

כשכתבתי את הספר על שנות השמונים. לא חשדתי לרגע ששוק ההון של שנות השמונים ישרוד שני עשורים, שההבדל בין וול סטריט והחיים הרגילים יהפוך להבדל עצום כל כך. ציפיתי שאנשים שיקראו את הספר בעתיד יתמלאו חימה כאשר הם יגלו שאי שם בשנות השמונים נשיא סולומן ברדרס, ג`ון גוטפרוינד קיבל 3.1 מיליון דולר. ציפיתי שהם יתמלאו חלחלה מהעובדה שכתבתי אחד הסוחרים השלנו, האואי רובין, עבר למריל לינץ`, שם הפסיד 250 מיליון דולר. הייתי בטוח שהם יזדעזעו מכך שלנשיא חברה בוול סטריט יש רק מושג עמום איזה סיכונים לוקחים הסוחרים הכפופים לו…

בשני העשורים האחרונים המתנתי לקיצו של וול סטריט. הבונוסים השערורייתיים, ההחזרים הזעומים לבעלי המניות, הסקנדלים הבלתי נגמרים, התפוצצות בועת האינטרנט, המשבר בעקבות נפילת חברת Long Term Capital Management . שוב ושוב, הבנקים להשקעות בוול סטריט איבדו את אמינותם. ולמרות זאת הם רק המשיכו לגדול, יחד עם סכומי הכסף שהם נתנו לבני 26 לבצע עסקאות חסרות כל ערך חברתי. המרד של הצעירים האמריקאים נגד תרבות ההון לא התממש מעולם. למה לשנות את העולם של הוריך כאשר אתה יכול לקנות אותו, לחתוך אותו לנתכי מניות ולמכור את החתיכות הללו.

בנקודה מסוימת התחלתי להתייאש מלהמתין לקיצו של וול סטריט, לא נוצר שום סקנדל ואף אחד לא חזר בו, הנחתי שהם יטבעו.

ואז באה מרדית וויטני עם החדשות. וויטני אנליסטית עלומה בבית ההשקעות אופנהיימר, הפסיקה להיות עלומה ב- 31 לאוקטובר 2007. באותו יום היא חזתה שסיטיגרופ ניהלה כל כך גרוע את עסקיה שהיא תהיה חייבת לקצץ את הדיבידנד שלה או להתפרק. קשה בדרך כלל לדעת מה גורם למה בשוק המניות, אולם היה ברור מאד שבאוקטובר 31 מרדית וויטני גרמה לשוק המניות להתרסק. בסופו של אותו יום אישה שאף אחד לא שמע עליה גילחה 369 ביליון דולר משווים של תאגידי הון בשוק. ארבעה ימים לאחר מכן, נשיא סיטיגרופ התפטר, בינואר סיטיגרופ קיצצה את הדיבידנד שלה."

בהמשך לואיס מספר על סטיב אייזמן, אנליסט שמתאר בפניו כיצד עבדה ההונאה, את ערימות הזבל שבתי ההשקעות הללו מכרו וכיצד הם דפקו את בעלי המניות שלהם. הוא מספר על הבורות והטפשות של חברות דירוג האשראי. אייזמן אומר ללואיס "בכל שנותיי בוול סטריט לא פגשתי סוחר שסבל מייסורי מצפון".

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ניצן אביב

    אכן, הפסל של השור המובס, שקרס, המוטל על הקרקע חסר-אונים ומחוסל, מדגים היטב את קריסתה של "וול סטריט" וקיצו של הבלון הנפוח של השוק הפיננסי והמיתוס של יצירת הון יש מאין ושל אמריקה ש"הכסף גדל בה על העצים" וחושף את "תרבות הבצע, השקר וההונאה".
    מהפיכה עכשיו!!!!!!

  2. יובל יונאי

    מאז החלו גלי המשברים בשווקים הפיננסיים, התגובות האופייניות לפורום זה, כמו גם לשאר מבקרי הניאן-ליברליזם, הן שמחה לאיד וסיפק על התגשמות הנבואות השחורות של הכותבים השונים. אפשר להבין רגשית את התגובות הללו, אבל מבחינה אינטלקטואלית הן קצרות-רואי ולא מספקות.

    שווקי ההון הפכו להיות חלק מרכזי מהמערכת הכלכלית שלנו — קרי, המערכת החברתית-פוליטית כולה; אם הם יתמוטטו כליל, יהיו כמה מיליונרים שיקפצו (אולי לשמחת כמה מהכותבים כאן) מהקומות הגבוהות של וול סטריט, אבל יהיו מיליונים של אנשים הרבה יותר עניים שיסבלו גם, ואת ההשלכות הפוליטיות קשה לדעת. היו הרבה דברים מעוותים במערכת, שהכותב מאיר ומבקר בצדק, אבל גם אם הוא עד ראייה לחלק מהם, זה עדיין לא הופך אותו למומחה שיכול לתת לנו ניתוח מספק על איך הדברים עבדו ולמה.

    כל מי שאומר: "אמרתי לכם" כבר לפני 20 שנה, והנה סוף-סוף צדקת דברי יצאה לאור, צריך לקחת בחשבון ש-20 שנה המערכת עבדה. שום מערכת כלכלית לא עובדת הרבה זמן ללא שינוי, ולדאוג לכך שמערכת כזו מורכבת תפעל ותפעיל חברות ענקיות שמייצרות בקני-מידה של טריליונים, ושתעסיק מיליארדי אנשים לאורך 20 שנה זה הישג לא מבוטל. אפשר, כמובן, להגיד שהמערכת לא פעלה טוב; שהיא בטח לא דאגה להקצאה שוויונית או צודקת, שזה נעשה על-גבי מיליוני עובדים מנוצלים ותוך פגיעה בסיכויי ההישרדות של כדור-הארץ. אבל אם אלו היו הבעיות, המטרה צריכה להיות רפורמה שתשפר את המערכת ולא תביא לקריסתה בלי שיש תשתית למערכת אחרת שתדאג לספק תעסוקה ומוצרים למיליארדי תושבי העולם.

    מאז הניתוח של מרקס, הדילמה העיקרית של הקפיטליזם לא השתנתה: במה לשהקיע את ההון ההולך וגודל, ואיך ליצר כוח קנייה שיקנה את כל מה שמייצרים. הניסיון לנהל את הדינמיקה הזו באופן מתוכנן ומרכזי נכשל, והותיר את הקפיטליזם כמסגרת יחידה, המוכרת לנו כרגע, לנהל את התהליך הזה. כפי שמרקס חזה, הפיתרון של הדילמה בכל שלב, מחמיר את היקף הבעיה בשלב שלאחר-מכן. התחכום הגובר של שוק ההון על כל נגזרותיו היה חלק מהתהליך. זה היה ברור שבניגוד לחזון הורוד של ניאו-ליברלים, זה לא היה יכול לעבוד לנצח בלי לעורר בעיות (דיאלקטיקה, דיאלקטיקה…), ולכן המשבר הנוכחי לא היה צריך להיות כזו הפתעה.

    אבל קשה לי להניח שנוכל ליצור פיתרון צודק וטוב, ששיקום שווקי ההון לא יהיה חלק ממנו. ריסון תאוות הבצע ופיקוח על שווקים (של הון ושל כל דבר אחר למעט, אולי, עגבניות) הוא אינטרס חיוני של העובדים, אבל הוא אינטרס לא פחות חיוני של "הקפיטליזם", של המערכת כולה. כבר למדנו את זה עם השפל הגדול, ועם הקיינסיאניזם של שנות ה-50 וה-60, ועם מדינת הרווחה שהצילה את הקפיטליזם על אפם ועל חמתם של הקפיטליסטים הגדולים. לא היינו צריכים את המשבר הנוכחי בשביל ללמוד את זה שוב. זו גם הסיבה שמיליונרים רבים היו נגד רייגן, בוש האב ובוש הבן. הסיבות הפוליטיות לניצחון הרפובליקאים בעבר לא כלל רק את המיליונרים (או המיליארדרים) קצרי-הראות שתמכו בהם, אלא גם פוליטיקת סטאטוס, פוליטיקת גזע ופוליטיקת דת שנוצלו היטב ע"י פוליטיקאים משופשפים.

    גם הפיתרון לא יהיה ע"י חזרה לסיסמאות סוציאליסטיות של תחילת המאה הקודמת. צריך כמובן הרבה יותר פיקוח של המדינה ודאגה לצמיחה מאוזנת ושוויונית (דבר לא פשוט בהקשר הגלובאלי), אבלזה יצטרך לכלול גם הבטחה של יוזמה חופשית בעזרת שווקי הון יעילים (כלומר, בין השאר) מפוקחים, ושמחה לאיד על המפולת הפינסית לא תקדם מטרה זו.

  3. ברוך

    ויש מדינות מפותחות מסוימות בהן זה משפחות הבצע, משפחת הבצע.

    אגב, לא מדובר דווקא בבני משפחה ביולוגית אחת, אך גילדה חמולאית – כן, די.אן.אי. נרכש -כן.

    ועוד אגב: כשמתקבלים עובדים צעירים לפירמה מסוג "ליהמן ברדרס" תמיד ייאמר להם: התקבלתם למשפחת ליהמן ברדרס.. כמובן עד לרגע הכה מוכר מהקולנוע – ועכשיו מהריאליטי – בו מופקד בידם ארגז קרטון לאיסוף חפציהם.

  4. איזי גור

    אז איך זה שאפילו שהסוס הכלכלי המזויף ששלט בוול סטריט (ובכל ה- streets ) התפגר שם על המדרכה, אצלנו עדיין עומדים להושיב אותו על כורסת הרוה"מ?!
    מה? מה אמרתם?

  5. ריקי שיו

    אני מסכימה לגמרי עם הניתוח של יובל וכמוהו חושבת שעדיין אין לנו פרספקטיבה לנתח או לצפות מבחינה סוציולוגית את כל ההנתונים.
    ישנה קריאה לחזור למדיניות קיינסיאנית. קיינס בעצמו ניסח את התיאוריה שלו אחרי שכבר התחילו לחשוב על מדיניות כלכלית מרחיבה ומעורבות משלתית. הוא נתן ביסוס תיאורטי למדיניות זו וטען כי הגישה שלו מחזקת את הקפיטליזם. הוא לא התנגד לשוק ההון, להפך. אלא מאי, קיינס היה גם מקורב לחוגים הפאביאנים וסייע לבווארידג' לנסח את תוכנית הביטוח הסוציאלי, שהנהיגה ביטוח אבטלה כדי שהמובטלים ימשיכו לצרוך גם בעת המשבר, זאת לצד עידוד התעסוקה על ידי הממשלה.כך המשק חוזר למצב של צמיחה.
    המשבר יכול להיות הזדמנות להחיות מחדש את המחשבה הסוציאל דמוקרטית. שוק הון טוב ותחרות חופשית יכולים להתקיים בד בבד עם מדיניות של צדק חלוקתי כמו בסקנדינביה, אבל זה מחייב גם מיסוי גבוה.
    מצד שני, אסור לשכוח שכל עוד באופן מבני אנחנו במשטר קפיטליסטי הרי שכל אחד ואחת מאתנו הוא סחורה ומכאן הדרך פתוחה למדרון החלקלק אל הקפיטליזם הדורסני.
    גם מדיניות סוציאל דמוקרטית, כמו שטענו מתנגדי מדינת הרווחה, משמאל, בשנות הארבעים מחזקת את בעלי הכוח.

  6. יואל קורנבלום

    לוקחים בחורים צעירים לעבודה בהשקעות כלכליות והדרישה העיקרית היא שיראו יפה ומעוררי אמון שיהיה להם קול נעים וגם כושר שיכנוע ויוכלו לדקלם בצורה משכנעת מה שההנהלה מספרת להם כי בעצם כל מה שהם צריכים לעשות זה לשכנע אנשים לשים את כספם על קרן הצבי. לכן לא משנה אם הם יודעים מה קורה ובכלל לא משנה אם מישהו יודע מה עושים העיקר שהכסף נכנס ויש בונוסים ואחר כך יש נפילה שאותה משלמים כולם דרך הממשלה.

    אז אחד כמו מייקל לואיס יכול להרוויח המון כסף מזה ששכנע הרבה תמימים לאבד את כספם ועכשיו הוא גם גורף כספים על כתיבת ספרים ומה שמעניין הוא שיש כאילו שחושבים הוא בחור טוב. מעניין יותר איך זה שאותו לואיס לא הבין את זה בעצמו הרי בסופו של דבר הוא אמר שהוא לא מבין בכלכלה אז מה לדעתו היתה הסיבה שלקחו אותו ולא מישהו אחר? כלומר נראה לי שלמרות הכל הוא מספר את האמת.

    בכל אופן זה מראה שמטרת כל התאוריות הכלכליות הן רק כדי לבלבל אותנו ולחשוב שיש משהו הגיוני בהן וזה נראה היה מצחיק מאד לו לא היה עצוב. תארו לעצמכם איזה כלכלן מנסה להסביר לנו איך השוק יתנהג ואיפה כדאי להשקיע כשכל המציאות היא שכל ההשקעות הולכות לבונוסים של אילו ששדדו אתכם ואחר כך הנפילה ושם תשלמו להם עוד פעם דרך המיסים.

    מעניין שכל זה לא תלוי בשיטת כלכלה מסויימת, זה היה נכון גם לקומוניסטים. כלומר יש קבוצת עילית שהיא קשורה לשילטון או קונה אותו או בעצם היא השלטון ועושה בכל כרצונה. כמובן יש חוקים אבל הם כדי לשמור על אותה עילית. למשל לבעלי המניות אין אפשרות לקבוע את שכר ההנהלה אבל להנהלה יש זכות לקבוע את זה. למה? כי ההנהלה קרובה לשילטון ותורמת לו כך שהם יכולים לשכנע את השלטון לארגן חוקים הנוחים להם. את בעלי המניות או החוסכים בפנסיה השלטון לא רואה ממטר.

    מעניין איפה העיתונות בכל זה. אפילו עיתונות מחתרת לא מסוגלת להבין את זה. בעיה רצינות ביותר. למישהו יש רעיון איך יוצאים מזה?

  7. פיני זוהר עיתונאי פובליציסט

    הייתי נזהר בהתבטאות קיצונית כל כך, לגבי מרכז העסקים שמשפיע על כל הגלובוס.
    הייתי ממליץ לקרוא לכותרת העונש של וול סטריט.
    נכון שגופי הענק לדוגמא A.I.G LIHAMAN נהגו בחוסר אחריות הגובלת בפלילים ועוד רבים אחרים.
    אבל בל נשכח ששוקי ההון ברחבי העולם חטפו שוק על ירך והבורסות קרסו.
    לכן נרתמו הממשלות להוציא את העגלה מהבוץ , ולהתחיל להניע את הכלכלה מחדש תוך הזרמת כספים מסיבית
    כמתבקש.
    כבר היו משברים בעבר בורסות ירדו ועלו, אומנם המשבר הנוכחי הוא מהקשים ביותר זה עשרות שנים.
    לכן גם הפעם הממשלות מטפלות במשבר בניגוד לכלכה חופשית שבו אין מדיניות והתערבות קפיטליסטית.
    יתכן וכולנו טעינו בלי יוצא מהכלל , ויש לשמור על הגחלת הקפיטליסטית אומנם בקטנה אך בשום אופן לא להעלימה.
    לכן עדיין אין להספיד את וול סטריט.

  8. אתי מלוד

    מי שמחליט להמר בכספו, זה עניינו הפרטי וכמובן שהוא מודע לסיכון הכרוך בצעד מעין זה.

    אך הימורם של "זרים" בכספי ציבור (בד"כ אנשים פעילים/קשי יום שמרויחים את לחמם ב"זיעת אפם") וחמור מכך

    ללא ידיעתם, לעניות דעתי, זו חוצפה שאין כדוגמתה (כמו שהגבתי בעבר – "שוד לאור יום").

    העובדה המתסכלת ביותר, שתמיד נמצא שה"זרים" יצאו נשכרים (או לפחות לא נפגעו) מהמשבר מסיבה לא ברורה (?)

    וגם אם יצאו נשכרים או שמרו על ערך כספם – האם העובדה שהרווחים נעשו על גבם של אחרים לא מטרידה את מנוחתם?

  9. תאיר

    היי יוסי,
    אין לי נייד שלך, אז אני כותבת מייל. רציתי להפנות את תשומת לבך ל-8 טורים שכתבתי לעיתון כלכליסט ומתחילים להתפרסם היום, ויתפרסמו עכשיו כל יום. הם עם חוויית סגירת החברה שלי ושל עידן (בעלי) ובטח יעניין אותך.
    תודה על כל מה שאתה עושה.
    תאיר
    054-3216710

  10. יואש

    יעקב פרנקל נגיד הבנק לישראל שהלך לעשות לביתו כאחד מבכירי AIG שותף לניהול הכושל והמעוות של AIG אשר קיבלה עד עתה תמיכה כנגד קריסה של 85 מיליארד דולר ממשלת ארהב .(ועוד תמשיך לקבל).
    אותו פרנקל מככב עתה בכנסים בישראל כאחד המומחים ל"תיקון"המשבר שהוא ושותפיו הם מחולליו.
    זו בדיוק הבדיחה שבתיאור וולסטריט שהובאה כאן על ידי יוסי דהאן, הבעיה שבעיה עצובה זו מאמללת המונים אבל לא את מחולליה שגם בעת הקריסות הם רוקדים עם הבונוסים ומשכורות העתק, ומצנחי רחיפה מזהב.
    ויש להם גם בעתונות "פרשנים" להשכיר שממשיכים לרומם את פועלם במנטרות מתקתקות, דוגמת שטרסלר ודומיו.

  11. יהודית קנולר

    כמי ששייכת לדור שפנסייתו הייתה מבוטחת באג"ח יעודי של 4.5% היה לי ברור כי המדינה דואגת להעניק לי סל ביטחון קצבתי. וכי למה לא? ה

    ממונה על הבנקים למשל, אחראי שהבנקים לא יתמטטו, חרף העמלות הלא מקובלות שהם גובים, ואם בנק בקשיים המדינה נוטלת על עצמה את האחריות באמצעות הלאמה, לכאורה לטובת המפקידים הקטנים.

    נראה לי איפוא, מאד הגיוני להגן על הפנסיה שלנו, במיוחד לאור מדיניות "פנסיה לכל".

    את הבורסה אף פעם לא הבנתי ולכן חיפשתי השקעות סולידיות שהופנו בפקודה מלמעלה לבורסה. הבורסה שנועדה להיות מנוף לגיוס הון לייצור ולהשקעות כבר מזמן מהווה זירה ספקולנטית של רווחים והפסדים פיננסיים על נייר, מבלי שתשקף עשייה בפועל, מבלי שתספק עבודה ומוצרים למעט רווחי עתק למעטים. אז למה חשוב יותר להציל את הבורסה מאשר את תכניות הגמל?

    האם זו שוב חשיבה מעוותת באוצר או שמא קידום אינטרסים בין הון לשלטון?

  12. עמית

    ליובל יונאי, נראה לי שאתה קצת מערבב את היוצרות, שוק חופשי-ניאו ליברלי – קפיטליסטי, הם לא סוציאל דמוקרטיה או מדינת רווחה, הם ההיפך.
    הרעיון של שוק חופשי הוא רעיון כל כך שטותי שברור למה הוא זוכה לכזאת אהדה, האם יש תחום נוסף בחיי המין האנושי שנהיה מוכנים להפקיד בידי המזל (=שוק חופשי).
    הכלכלה צריכה להיות מנוהלת ע"י ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי, יש לנהל את הכלכלה כך שהיא תגשים את סדר היום של האזרחים שבחרו בממשלה.
    שוק ההון הקיים צריך לעבור שינוי, החלק הייצרני ישאר כמו שהוא, והחלק ההימורי יוגדר ככזה ורק מהמרים שהצהירו על היותם מהמרים יורשו להשתתף בו.

  13. יובל מלוא

    האמת היא שכבר מזמן רציתי לכתוב כאן תגובה על ההתלהבות המוגזמת בסגנון "אמרנו לכם" בקשר למשבר בשווקי ההון, אבל יובל יונאי עשה את זה טוב ממני. מייקל לואיס מתאר מערכת שבה אין הרבה הבנה ואחריות בקשר לטיבם וטבעם של המוצרים הפיננסים, אבל זה לא אומר שנגזרים פיננסיים (ככה קוראים ל-derivatives בעברית?) הם רעים מטבעם. בכלל לא. מה שרע הוא שהתפתחה מערכת שתגמלה לקיחת סיכונים בלתי מחושבים ולא הענישה על טעויות וחוסר אחריות. זה קרה בשווקים פיננסיים, זה קורה במערכות צבאיות, רפואיות ואחרות. כלומר, הבעיה היא לא השווקים, אלא הצורה שבה הם התמסדו.

  14. מיכאל לינדנבאום

    עד שנות השבעים המאוחרות הארץ התפתחה יפה מאד ללא בורסה.מה ההילולה מסביב לשוק ההון.?