דו"ח העוני, כמה מילים

איציק ספורטא

אתמול בערב שמעתי שהיום יפורסם דו"ח העוני או בשמו הרשמי "ממדי העוני והפערים החברתיים– 2007", חיכיתי לשמוע את מסיבת העיתונאים בנושא ברשת ב` ושם דיברו על תת אלוף שהיה נציב תלונות חיילים שמצטרף לפוליטיקה, בגלי צה"ל שידרו את התוכנית החשובה מכל "המילה האחרונה", ב-103 דיברו על לא זוכר מה. גם באתרי האינטרנט של העיתונים קשה למצוא זכר לדו"ח. למזלי שדרו את מסיבת העיתונאים בערוץ 2, אולי עוד מישהו שידר את המסיבה העצובה, אבל אמצעי התקשורת המצויים בידי לא אפשרו לי לעקוב אחר כולם.

אם בעבר היית התלונה שיש פסטיבל עוני הפעם גם הפסטיבל הזה בוטל כי יש בעיות יותר גדולות מאותם 1,630,400 איש, אישה, ילד וילדה (773,900) הנמצאים מתחת לקו העוני. בישראל  העניים לא מעניינים אף אחד. למשל, חוק דמי אבטלה בישראל נחקק רק ב-1972, ולמה? כי רק כאשר המעמד הבינוני נפגע מתעוררות מערכות המדינה לפתור בעיה שהייתה קיימת קודם לכן אבל פגעה רק בסתם בני אדם. גם עכשיו אני מתחיל לקבל את הרושם שרק פגיעה בחיסכון פנסיוני, שאינו קיים בקרב השכבות העניות בכלל, הוא גורם מספיק חשוב בכדי לשנות מדיניות. לא כך הדבר כאשר מדובר במשפחות וילדים עניים.  

הדו"ח השנה נרחב מבשנים הקודמות וכולל מדדי עוני נוספים שלוקחים בחשבון את ההוצאה של המשפחות הללו. "ההוצאה הכספית לצריכה שוטפת של כ 60% מהעניים נמוכה מקו העוני (שנקבע לפי

ההכנסה). בכך יש אינדיקציה לשיעור העניים החיים בעוני מתמשך. תמונת העוני המתמשך דומה לתמונת העוני הכללית : העוני המתמשך גבוה יותר אצל הקבוצות העניות יותר". כמו כן נמצא שכ-60% מן המשפחות בגיל העבודה נמצאות מתחת לקו העוני הן משפחות עובדות. הממשלה קבעה יעדי עוני לשנים 2008-2010 אילו היעדים היו כוללים את השנה הנוכחית היא לא הייתה עומדת בהם. על היעדים המצומקים הללו כבר כתבתי בעבר, ומי שחושב שהממשלה תעמוד בהם בשנה זו ובשנים הבאות כנראה ניחן באופטימיות לא זהירה.

בגרף שלמטה אפשר לראות שסוף סוף אנו בצמרת מדינות ה-OECD במשהו, עוני של נפשות, גם על פי סולם השקילויות של הארגון הזה השונה מהנהוג אצלנו בכך שמשפחות קטנות שלא היו נחשבות עניות בישראל יחשבו לעניות על פי זה וההיפך לגבי משפחות גדולות.

התפלגות השכר של האוכלוסיה השכירה מראה ש-68.2% משתכרים מתחת לשכר הממוצע, כאשר לוקחים בחשבון רק את אלו העובדים במשרה מלאה נמצא ש-60.9% משתכרים מתחת לשכר הממוצע. באשר לאוכלוסיה הענייה נמצא ש-63.4% מהם משתכרים עד שכר המינימום ורק 0.6% משתכרים מעל לשכר הממוצע. אצל העניים העובדים במשרה מלאה נמצא שרק 0.9% משתכרים מעל לשכר הממוצע. אז הנה סיבה טובה לכך שעבודה אינה מחלצת מעוני.

בין השנים 2002 ו-2007 שיעור העניים בכל קבוצה אפשרית עלה וכך גם עומק העוני, כיון שהתוצר לנפש בשנה הבאה יקטן על פי תחזית בנק ישראל, כך שתהיה בלשון יפה צמיחה שלילית, די ברור שמצבם של אלו שלא שופר בעת צמיחה חיובית לא ישופר בעת צמיחה שלילית אלא אם כן חלק מהמדיניות הכלכלית תתמקד בעזרה לאלו.  

אז אם או בלי פסטיבל, אם או בלי רשת ביטחון, יש כאלה שמצבם יציב וודאי, יש שיאמרו שוודאות חשובה מכל ולכן מצבם של עניים טוב יותר הם לפחות לא מפסידים בבורסה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אבי

    היי איציק, ייתכן שהתייחסת בעבר לנושא אך לא ראיתי זאת. אחת הטענות שחוזרות ונשנות בדיון על ממדי העוני והאבטלה הוא על שני המגזרים הנ"ל שאינם משתתפים כמו האחרים בשוק העבודה, ומצד שני מולידים ילדים מעל הממוצע.

    אז אמנם הערבים מופלים מראש לרעה, וכמו כן אינם מולידים ילדים בסיטונאות כמו שמצטייר בתקשורת (נדמה לי שהנתון המדויק הוא 2.9 ילדים למשפחה ערבית), אך עדיין יש כאן אנומליה מסויימת. לגבי החרדים גם הנחות אלו אינן מתקיימות.
    האם ניתן בכל זאת לאמר שהמצב בישראל אינו ייחודי כפי שמנסים לצייר לנו, ושלמעשה אוכלוסיות מרובות ילדים ומעוטות עבודה מתקיימות גם בשאר מדינות הOECD?

    תודה

  2. אהוד שם טוב

    ווידיאו: תוכנית חדשה בה מתארחים דר' שלמה סבירסקי (מרכז אדוה) וחנה זהר (קו לעובד) ומדברים על השפעתו של הכיבוש על המצב החברתי-כלכלי ועל זכויות העובדים.

    לצפייה באתר הטלוויזיה החברתית:
    http://www.tv.social.org.il/medini/stv-within-an-occupying-society-prog-1.htm

  3. היחידה ללוחמה בגזענות

    לא רק שעבודה אינה מחלצת מהעוני העבודה הופכת לצורת עבדות ומבלי משים לב העובדים בישראל רובם הגדול מזרחים, פלסטינים ואתיופים הופכים לעבדים ומשרתים של המשתכרים השמנים אשר חיים גבוה מאוד מעל גרף העוני. בואו ונביט לסיטואציה בעיניים בואו ונקרא לילד בשמו עבדים היינו ועבדים נשארנו והמשפט "חוטבי עצים ושואבי מים" לובש שוב את בגדיו ומבצעים את העבודה השחורה מה שנקרה בלשון המתנשאים מקצועית . עד מתי רשעים עשירים יעלוזו? עד שיפעו פיזית בגופם ובכיסם!

  4. מלי

    רמת הפריון של נשים לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:
    יהודיות 2.8 לידות
    דרוזיות 2.5
    נוצריות ערביות 2.2
    מוסלמיות 3.9
    ללא סיווג דת 1.5

  5. פיני זוהר עיתונאי פובליציסט

    דו"ח העוני הוא אות קלון למדיניות כושלת של מדינת ישראל בפרט. מדינת ישראל נחשבת למדינת סעד ורווחה על פי הגדרתה. אבל הגדרה יותר מתאימה הייתה מדינת כישלון בנושא רווחה. מימדי העוני של קרוב ל-25% מהאוכלוסייה מהווה פצצת זמן מתקתקת, נתון מחריד ש-60% מהמשפחות בגיל העבודה נמצאות מתחת לקו העוני , אי אפשר להתריס כלפיהם לכו לעבוד ולהרוויח בכבוד, הם עובדים ואפילו קשה ריבונו של עולם בשכר זעום ומביש ועדיין עניים מרודים.
    את הנתונים הסטטיסטים אני משאיר לידידי יוסי ספורטא, את העניים לא מעניין נתונים , אותם מעניין איך מסיימים את החודש , איך קונים מצרכים ליום יום, איך משלחים את הילדים אם כריך לבית הספר , איך מקבלים שבת כלה. ההשלכות לכך הם הרסניות למדינת ישראל לכלכלתה, ולביטחונה. חלקם של ילדים אלה יוצא לתרבות רעה, חלקם לא מתגייס , ועוד דוגמאות לא מחמיאות לרוב. דוגמא נוספת להשלכות העוני בסיפור הבא יעקב אלפרון ז"ל באחד הראיונות שנתן לעיתונות מספר איך המשפחה 12 ילדים הצטופפו בשני חדרים, ההורים היו טרודים רק בפרנסה שיהיה מה לאכול בבית והתוצאות לא אחרו להגיע, לכן ניסה יעקב בכל דרך להעניק לילדיו חינוך מקסימאלי על למנוע מילדיו את המחסור שחווה בילדותו וההשלכות שהיו לכך.
    אם מדינת ישראל לא תתעשת במהירות ותשים לעצמה כיעד לאומי את פתרון העוני על כל רבדיו.
    יש חשש כבד שנפסיד דור שלם של נוער טוב שהמדינה זנחה ביודעין . הרי "העוקץ" ועוד כל מיני מתריעים למיניהם מזהירים מחדש כל תקופה, וחבל שהנתונים וההשלכות נופלים על אוזניים ערלות.

  6. יואש

    איציק שלום, יש קשר מענין בין רמת העוני שאתה מציג כאן לרמת אי השוויון בין המדינות גבוהות העוני, לרמת החיקוי של הקפיטליזם ה"מתעלם ודורסני" ולתפקוד הממשלות כגורם מייצב ומלכד חברתי במדינות האמורות. הדגם האירופי הסוציאל דמוקרטי, מתון יותר תחרותית, שוויוני במדה רבה יותר ופועל באפן מודע להקטנת פערים ולחצים חברתיים. גם אירלנד שמהווה דוגמה להתפתחות כלכלית מהירה בעשור האחרון, שעברה את ישראל בהכנסה לנפש , גם בה הדגם "האמריקאי " נותן את אותותיו ומסמן שצמיחה מואצת לא מחלחלת כנראה לכל השכבות בלי מדיניות של התערבות ממשלתית להקטנת פערים חברתיים.

  7. עמית

    העניים וחסרי המניות הם אלו שמפסידים בבורסה.
    משום שכספם או הכסף שהיה יכול לשפר את מצבם הולך למימון הפסדי המהמרים.

  8. איציק ניסני

    העוני בישראל 2008 או 2007 או 2006 או……………………
    לו ייבחן במושגי צריכה השוואתיים ולא במושגים פיננסיים.
    זאת אומרת
    סך ההוצאה לחינוך והשכלה ובאיזה רמה
    סך הוצאה לבריאות ושיקום לכל גיל ובאיזה רמה
    סך החשיפה למזהמים
    רמת ה דיור ו צפיפות
    מזון באיזה רמה של תזונה בריאה ומה מקור המזון ? בתי תמחוי ? מסעדת מול הים ?
    תחבורה זמן הגעה לעבודה ולספקי שירותים
    תקשורת לאדם
    וכל זאת מתוך סך ההכנסה לאדם.
    נגלה שאם פעם יכולת להצטמצם בדיור ובמזון ובתחבורה כדי לספק בריאות והשכלה לילדך -היום גם זה לא עוזר
    הגיעו מים עד נפש יהודי הומיה וגם התקווה מאיתנו והלאה ….

  9. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    לדעתי,

    משפט מפתח להתקדמות לפתרון בעיות שאוזכר בפוסט הזה:
    "…ולמה? כי רק כאשר המעמד הבינוני נפגע מתעוררות מערכות המדינה לפתור בעיה שהייתה קיימת קודם לכן אבל פגעה רק בסתם בני אדם. גם עכשיו אני מתחיל לקבל את הרושם שרק פגיעה בחיסכון פנסיוני, שאינו קיים בקרב השכבות העניות בכלל, הוא גורם מספיק חשוב בכדי לשנות מדיניות. …"

    הצד השני של זה, הוא שאם רוצים לפתור בעיות, כדאי לערב ולשתף את מעמד הביניים. כי מי שיכול לקדם דברים זה מעמד הביניים. ניתן למצוא את האינטרס המשותף, והצדדים המשותפים ליצירת חזית אחידה ככל האפשר.
    במקום להילחם זה בזה, באין סוף קבוצות וסיעות – שיתוף פעולה יהיה יעיל הרבה יותר.

  10. רות

    מעניין אותי מאד לדעת אם המשבר הכלכלי לא פסח על שבדיה,ודנמרק. שלהם תפיסה כלכלית סוציאלית יותר, ואם גם הם סובלים ממנו – באיזה היקף וכיצד הם מתמודדים איתו