• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

סאגת נחל חברון

חיה נח

מזה למעלה מעשור מוזרמים שפכי העיר חברון וההתנחלויות שממערב לה אל תוך הקו הירוק וחוצים את הכפרים אום-בטין, עמרה, תל-שבע, עומר וזורמים בנחת לנחל באר-שבע. השפכים הם אגרסיביים הן בשל תוכנן והן בשל המטרדים הסביבתיים והריחות שהם מפיצים.

לפני כעשור התחיל פורום דו-קיום בנגב במאבק ציבורי לחיסול המטרד. הפורום ניסה באסטרטגיות שונות תקשורתיות ואחרות להתריע על הבעיה אל ללא הואיל.  הפורום בנה קואליציה אזורית של תושבים וארגונים שניסתה להכיל גם את ראשי הרשויות הרבות שהנחל חוצה (מיתר, חורה, לקיה, עומר, תל-שבע, באר-שבע ועוד) אך ראשי הרשויות שרובם מכהנים גם היום, סרבו להצטרף.

אחרי בדיקות וניסיונות כושלים להידבר עם משרדי הממשלה ועירית חברון פנה פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי לקליניקה לצדק סביבתי ובאמצעות משפטניה עתר לערכאות המשפטיות. בשנת 2002 הוגשה עתירה לבג"צ בשם פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, המועצה הקהילתית אום-בטין, אגודת הארבעים ותושבי האזור עתירה לבית המשפט העליון.

סכומה של העתירה היה חיובי. עד ינואר 2007 התחייבה המדינה להשיק מכון טיהור אשר יטפל בבעיית השפכים. לשם כך אף הוחרמו 36 מיליוני שקלים מהרשות הפלסטינית… כלומר: היה מימון לנושא.

אנחנו עומדים כמעט שנתיים לאחר מועד ההתחייבות של המדינה לבג"צ והמכון עדיין אינו פועל. גם ההרצה של המכון, למעשה טרם החלה.

חמורה מכך היא העובדה שהמכון הוקם אך אם וכאשר יפעל, לא יוכל לטפל במי השפכים שלכבודם נבנה ואלו ימשיכו לנוע בנחל עד לפאתי העיר עזה. וכל זאת מדוע? משום שהמכון לטענת הגורמים המקצועיים הממונים איננו מסוגל לטפל בסוג השפכים הזורם בנחל. המכון אינו בנוי לטפל בשפכי תעשיית האבן הזורמים בשלווה ובצחנה בנחל. האם יתכן כדבר הזה?

כן, למעשה המכון יספק מענה לשפכים של מיתר חורה ולקיה – וזה מצוין! כל מה שזורם בנחל מזה למעלה מעשור ימשיך לזרום ולזהם. זאת, בשינוי אחד עיקרי, והוא הכמויות הענקיות הזורמות היום ואשר הפכו את נחל חברון מנחל אכזב לנחל איתן. גם בימות הקיץ בהם האפיק היה חרב, יש כיום כמויות אדירות של מי שופכין המשמשות מרבץ נח לנחילי יתושים, מקור לריחות רעים ומקור לזיהום הקרקע בשרידי המתכות הכבדות מתעשיית העור בעיר חברון וזיהום מי התהום שעליו ממעטים לדבר, כי "האקויפר עמוק", אך איש לא טרח לבדוק עובדתית מה תהינה התוצאות בעתיד הקרוב והרחוק.

הטענות הנשמעות כיום על ידי אנשי המקצוע הממונים מטעם המדינה על הפרויקט הן כאמור שהמכון אינו יכול לטפל בשפכים המגיעים ממנסרות האבן, כמויות שפכים ש"גדלו באופן מפלצתי מאז הגשת העתירה" כפי שציין בפנינו איש מהאחראים לפרויקט.

החלטת בית המשפט נתקבלה על סמך התחייבות המדינה, אך שלטון החוק הושם פעם נוספת ללעג וקלס! בית המשפט העליון שהחלטותיו אינן נאכפות נמצא מחוסר כל יכולת לאכוף את החלטותיו שלו, לאחר שקיבל את עמדת המדינה למעשה לאורך כל הדרך.

מי ישים קץ לסאגת נחל חברון?

כנראה שיעניין אותך גם: