לא חזירים ולא נזירים: כמה הערות והירהורים בעקבות הפולמוס על "רשתות ביטחון סוציאלי"

דרור ניסן

סגן מו"ל קבוצת "הארץ", עורך ה"דה-מרקר" והאורקאל מרחוב שוקן, גיא רולניק, מנהל זה מכבר מערכה עיתונאית אינטנסיבית ולמצער אפקטיבית, כנגד התערבות הממשלה במשבר בשוק ההון.

זאת יש לדעת: ה"דה-מרקר" מיום היווסדו אינו עוד סתם עיתון כלכלי, זהו מיזם עסקי מובהק.

לדוגמא: את הדברים האחרונים שלו בגנות ערבות ממשלתית לגמל ולפנסייה, נשא רולניק בכנס (מכניס כלכלית יש להניח), שיזם ה"דה-מרקר" בסוגיית הפנסייה.

את נאומו הפותח בכנס, מיהר רולניק כמובן להדפיס בעיתון כמאמר מובלט.

בקיצור, "הדה-מרקר" אינו רק עיתון כלכלי.  בזמנו, חשף עורך "הארץ" לשעבר, חנוך מרמרי, במאמר ב"עין השביעית" שאלמלא בועת "דוט-קום", הרי ש"הדה-מרקר" היה מונפק כחברה בנאסד"ק. זו היתה הכוונה המקורית של רולניק.

רולניק לצורך טיעונו המרכזי, נאחז בלי משים, כוונה, מודעות  ומתן קרדיט, בדוסטוייבסקי ("החטא ועונשו"), וגורס שאין בעצם שוק בלי שכר ועונש. טענה שאי-אפשר לומר עליה שהיא בוקי סריקי,  כלומר טענת סרק חלולה לחלוטין. רולניק אומר למעשה: תנו לטייקונים ולחברותיהם להסתכן ואף ליפול ולפשוט רגל. לא סיוע. לא התערבות. לא ערבות ולא הגנה על החוסכים שמצבם הפנסיוני שזור באורח ישיר והדוק  במצב החברות הגדולות, בעל כורחם, בשל מבנה שוק ההון והרפורמות שהתחוללו בו.

"ואף יספה צדיק עם רשע"

נחמיה שסטרסלר,  "עורך לענייני כלכלה וחברה" בקבוצת "הארץ" (גם כן תואר), מחזיק מחרה, אחר רולניק, וקורא דרך קבע לאי-התערבות, תהא הקטסטרופה והשלכותיה אשר יהיו. (אגב, מבחינת רוחב היריעה, בקיאות ופריזמת ההתעסקות הנושאית, שסטרסלר ב-10 דרגות מתחת לרולניק. הצרה היא ששניהם סבורים שביטחון סוציאלי ותעסוקתי ובכלל שכירים מאורגנים ומסודרים  הם סוג של סיפליס).

בחזרה לענייננו: שטרסלר טוען שהקופות הרוויחו טרם המשבר תשואות נאות ועל-כן, לא קרה שום דבר אם עכשיו הן מפסידות, גם אם מהר ובשיעורים ניכרים.

עוד הערה קנטרנית אך גם עניינית על שסטרסלר (שעורכיי אתר "העוקץ", תש נפשם ממנו והם מסרבים להידרש אליו לרוב ואני יכול להבין אותם): נחמיה הוא הוכחה אולטימטיבית לתופעת"התפוקה השולית הפוחתת" שניסח ריקרדו, ככל שהתרחבו במותיו התקשורתיות ותהודתו, כך הלכה והצטמצמה מרכולתו הרעיונית.

בחזרה לפנסיות ולגמל: מה בעצם אומרים שני מעצביי דעת הקהל החשובים הללו: הם קוראים לספות מאות אלפיי צדיקים עם קומץ של 5-6 "רשעים" (טייקונים).

כל מבנה שוק ההון היום והחשיפה המנייתית שנכפתה על החוסכים גוזרת עליהם הפסדים ניכרים בשל חוקיי המשחק שרולניק ושטרסלר מהלללים.

אוקיי, היו שנים של תשואות גבוהות. עכשיו מפולות. סליחה, מי ביקש את הרכבת הרים הזאת?! בפרט בחסכונות סולידיים וקריטיים כמו פנסייה, גמל והשתלמות. לא חזירים אנו ולא נזירים אנו!

מה ביקשנו: מדד פלוס 5-6% ריבית שנתית. לא 20% ולא מינוס 25% . מה כל כך מגונה ואנכרוניסטי בכלים הסולידיים שתיפקדו היטב שנים : אג"ח מיועדות/ בטוחות ומכשירים אחרים שבהם ידע בביטחה האדם העמל שרמת חייו כאדם עובד תישמר לו גם עם צאתו לגימלאות.

על אלה שאין להם דבר: לא פנסייה, לא גמל, לא השתלמות ולא רווחה יומיומית סבירה, לא כתבתי מילה. עימם הסליחה. דומני שהם הרוב או קרובים להיות רוב.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שור

    בשביל תשואה של 5-6% בשנה לאורך עשרות שנים יש להשקיע בשוק ההון ובבורסה,,
    אחרת התשואה תהיה אפסית.
    לכן בשבדיה, פינלנד ודנמרק משקיעים את כספי הפנסיות בבורסהות ברחבי העולם.

    בשביל ששוק ההון והבורסה אכן יביאו תשואה כזו לאורך זמן יש לנהל מדיניות של כלכלה קפיטליסטית (בעיקר תחרותיות גבוהה, גרעון נמוך והשתלבות בגלובאליזציה הקפיטליסטית).
    ממש כמו בשבדיה, פינלנד ודנמרק.

    הממשלה יכולה להתערב בסבסוד הפנסיות ע"י הטבות מס (כמו שאכן קורה) ורגולציה על הרכב ההשקעות.
    בעשור האחרון התשואה של קרנות הפנסיה וקופות הגמל בישראל היא בממוצע 6%, למרות המפולת בבורסה.

    ממש כמו השאיפה שלך. אז מה הבעיה ?

    שור

  2. איל

    מסכים עם כל מילה – מרבית הטיעונים נגד רשת ביטחון צודקים כשמדובר בהשקעה אבל לא כשמדובר בפנסיה – הסבר – שכיר או עצמאי מפריש מהכנסותיו לחיסכון. המדינה ובצדק מנסה לעודד אותנו לחסוך בצורה של קצבה על מנת שכשלא נוכל לעבוד נקבל באופן שוטף ולכל ימי חיינו סכום כסף שיאפשר לנו להתקיים בכבוד. אולי אף יותר – הטענה היא שאדם שחי ברמת חיים מסויימת 40 שנות עבודתו צריך לזכות להמשיך לחיות באותה רמת חיים בזקנתו ולקבל שכר מקביל ברמתו עד למותו.
    זה לא קשור לחסיכון שאינו מיועד למטרות כאלו. אם אנשים מסויימים הצליחו להפריש מעבר לסכומים האלו (כלומר אלו שמבטיחים רמת חיים זהה בזקנה) מדובר במה שקרוי חסכון ב"הוני"
    ההבדל בינהם גדול הראשון מתיימר להבטיח לעובדי שכר מינימום שישמשיכו לקבל שכר דומה כל חיים. השני הוא לרוב שייך לאנשי העשירונים הגבוהים ששכרם הגבוה כבר מובטח והם יכולים חסוך "מעבר" לכך.
    הייחס של המדינה צריך להיות בהתאם – יש לתת תשואה מובטחת וסולידית לחלק הראשון ולאפשר תשואת שוק פרועה לשני. יש לתת רשת בטחון במצב הנוכחי לראשון אבל לאו דווקא לשני (מי ששכרו השוטף כגמלאי מובטח יכול להמתין לקניית היאכטה שלו עד ששוק ההון יחזור לעליות)
    בעצם המדינה מקיימת את המצב הזה כמעט – בקרנות פנסיה יש אג"ח מיועדות עד פעמיים השכר הממוצע במשק ומעבר לכך הכסף יושב נטו בשוק ההון. אבל – וכאן האבל האמיתי של נתניהו וחבריו אחוז האג"ח המיועד נמוך מידי ובגלל זה גם חוסכים של שכר מינימום נפגעו מאוד. יש להגדיל את האג"ח המיועדות ולתת רשת בטחון עד פעמיים השכר הממוצע!.

  3. גיורא

    כל הכבוד דרור!
    קצר, ישר ולעניין. בלי התלהמויות מיותרות, ראייה ריאלית של המצב ושל מצב הבריות, לפעמים נשגב מבינתי מדוע אין אותם "מומחי כלכלה" נוטים מקום קטן בליבם לאמת פשוטה זו…
    ואז אני נזכר שזה הכל עניין אידאולוגי ומחלוקת רעיונית אידאית בדבר דמותה של החברה הישראלית – וחוזר לכעוס…

  4. אתי מלוד

    לעניות דעתי, ציבור האזרחים ברובו מתלבט ומתחבט בדילמה – האם לחסוך חלק מכספו, להמר בו או לבזבזו –

    לא יעלה על הדעת שאזרח שקול ומחושב המבקש להבטיח רמת חיים סבירה בגיל הפרישה (לא מהמר/מבזבז) אלא

    חוסך (מונע מעצמו את מנעמי החיים) כדי לא להיזדקק לתמיכה מילדיו/מהמדינה בעת הפרישה, מגלה בוקר אחר

    שאחרים "החליטו עבורו" להמר בעל כורחו (אך את ההפסדים הם מנכסים לחוסכים ולא לעצמם).

    כדי למנוע תופעה שלילית והרסנית כזו, חובה ל"מגן/לחסן" את קופות הגמל והפנסיה ב-100%

    לטעמי, זהו האינטרס של המדינה יותר מאשר של האזרח (הרוב המכריע שיסיק את המסקנה ויפסיק להפקיד לקרנות

    לא בטוחות).

  5. סמולן

    אני מסכים (לשם שינוי) עם חלקים ניכרים. אבל מה שקורה היום הוא מצב שבו ממשלות העולם מתחייבות להצלת הטייקונים, והלאמה היא הזיה. ממשלה שלא תתחייב לרשת הבטחון המוזרה, היא ממשלה שיהיה לה יותר כסף כדי להיות רשת בטחון בפעול, בצורה נקודתית.

    אפשר לדרוש מהמממשלה לתאר את הפעילות הנקודתית, אבל באמת שאין הגיון בכך שכל הטייקונים יוצלו. יש רבים מהם שצריכים ליפול, במקומם צריכים לקום ארגונים קטנים יותר ומגוונים יותר. לא מנגנון ממשלתי, או באופן יותר מדויק, לא רק מנגנון ממשלתי.

  6. עמית

    בשביל להתגונן מול התקפות האויב (סליחה על ההתלהמות, אבל זה זמן רב ששכבת הביבים- שטרסלרים ושות' מתנהגת כמעט כמו אויב שלנו) צריך להכיר היטב מה האינטרסים שלו: אף אחד מאיתנו לא ביקש רכבת הרים בפנסיה, וגם לא לקפוץ לרווחי ענק. ביבי לא בא למלא בקשה של אף עמית בקרנות. המטרה היחידה שלו היתה להקפיץ את הבורסה. לצורך זה נעשתה הרפורמה בקרנות הפנסיה: הוא כפה על הקרנות להגדיל את ההשקעות בבורסה מ-30% מהונן ל-70% בבת אחת. הדבר היחיד שיכול להיגרם לכל שוק שהוא מדבר כזה הוא עליית מחירים היסטרית. רק שכשמדובר בשוק מניות כולם עולצים ושמחים על עליית מחירי המניות. מי הרוויח? החברים של ביבי.
    באותה הזדמנות ביבי גם הוריד את הריבית על אגרות החוב הממשלתיות המעטות שעדיין נמכרו לקרנות הפנסיה מ-5.25% לסביבות ה-3%. קודם כל, הסכומים האלה יורדים ישירות מקצבת הזקנה הפנסיונית שלנו. אבל יותר חשוב, כאן יש לנו בעצם מעשה צדקה וחסד: הממשלה מורידה מעל גבם של התאגידים (שמוכרים לקרנות אג"חים) את הצורך להתחרות בריבית הנאה שהיא עצמה העניקה לקרנות, ומאפשרת להם למכור לקרנות אג"חים בריבית נמוכה בהרבה. מי הרוויח? החברים של ביבי.
    ואם מישהו ישאל- רגע, אבל מה עם ההפסד של הממשלה? הרי ככל שהיא מציעה פחות אג"חים יורדת כמות הכסף שברשותה שמולווה לה מהציבור..? אז הנה הקודקוד השלישי של המשולש הקטלני: לחנוק את האשראי שניתן לממשלות ישראל, וככה להכריח אותן לקצץ עוד ועוד את ההוצאות הציבוריות. לציבור אפשר להראות דיאגרמות מרשימות שמראות ש"פשוט אין כסף".. ושוב אנחנו רואים את אותו המנגנון: המדינה מוציאה את כספה מן השוק, מהשקעות בתשתיות, בחינוך, בדיור, בכל דבר, ובכך מאפשרת לבעלי הון למלא את הוואקום ולהשתלט ללא תחרות על עוד ועוד נתחים ממנו. מי הרוויח? שוב, החברים של ביבי.

  7. עמית

    פשוט מאד, כי הלאמה היא לא הזייה. הלאמות נעשו ממש בימים אלה בארה"ב, בארגנטינה, וגם אצלנו עם הבנקים בשנות ה-80 ועם קרנות הפנסיה לפני שביבי הפריט ומכר אותן לחברות הביטוח.

  8. מיכאל

    האם לחוסך לפנסיה לא היתה אפשרות לבחור מסלול סולידי בלי סיכונים?

    האם הכריחו אותו את המסכן לסכן עצמו בבורסה, נדמה לי שזו לא התמונה , הבורסה הגואה משכה את החמדנים , כמו במקרה עם הקיבוצים, כשהם הרויחו הם לא חילקו עם עם ישראל את הרווחים, כשהם הפסידו כמובן על עם ישראל לתמוך בהם. כי הם היו חיילים טובים והם אליטה.

    מה לסוציאליסט כמו דרור ותמיכה בחזירות הקאפטליסטית?

    לפי מיטב ידיעתי הרוב הפסידו בגלל החמדנות שלהם, גם ההסתדרות עשקה אותם בזמנו כולם עשקו אותם כולל ובמיוחד הבנקים, האמת הרבה יותר מורכבת , אני יכול לשער שבעתיד נהיה חכמים יותר, אולי , אבל חמדנות היא תכונה מאד דומניננטית גם אצל הסוציאליסטים.

    לי אין כלום, אין לי לכן סיבה למחות על שמישהו גזל אותי, אבל על אנשים מהסוג שלי המערכת בכלל לא שמה קצוץ, הסליחה של דרור בסוף המאמר אינה מספקת, הוא לא צריך לדעתי להיות שופר של החמדנים, נמאס כבר מהחמדנות הבורגנית שתמיד מחפשת להנות מכל העולמות כשנוח לה היא צווחת סוציאליזם, וכשהבורסה בפיק כול הסוציאליסטים הופכים לסוחרי בורסה, רק בצר להם הם מדקלמים את ההפך, אפילו עמיר פרץ פרץ לאחרונה מחדש מנצל את ההזדמנות לטשטש את מעשה ידיו, זה האיש שהרס את הפנסיות בהסתדרות בצורה אלימה ופחזנית ושלצערי הביא למלחמה מיותרת והרס במו ידיו את האג'נדה הסוציאליסטית כמעט עד עפר מתי נלמד להיות אחראים ולא להאשים את הזולת?

    , לדעתי דרור או שהוא כזה בעצמו או שהוא נפל לבור היקוש של הדמגוגיה.

    האם מבקש דרור שלא נסמוך על ההגיון והאחריות של העובדים? ונניח שהבנקים יפלו, חזירים ומושחתים רבים יש, גם בבנקים, מי זוכר את הבנקים במשבר המניות , מה אז, מה היה קורה לו הבנקים יתמוטטו, ואגב זה עדיין יכול להתרחש, מדובר פה בתופעת עדר , אולי הנסיון להאשים את מי ש"ברור" כי הוא אשם בעצם תביא לבעיה ולקטסטרופה האחרת מהצד של הבנקים.
    יש דוגמה למדינה אחת שנהגה ההפך , שלא נפגעה במשבר הנוכחי? אולי קובה כי בקובה כולם כמוני אין להם כלום, חוץ מאלה ששייכים למפלגה הקומניסטית.

    ולמה שדרור וכולם לא יעסקו בנו, אלה בלי הפנסיות , אנחנו נדחקנו לשוליים, לנו אין אבא, האוצר אפילו לא חושב לעסוק בנו לנו לא מגיע פיצוי? ההסתדרות עוזרת רק לעובדים עשירים עובדי הבנקים, חברת חשמל,מקורות וכו, מי עושה משהו במליון וחצי אנשים ללא פנסיות בישראל, מי?

    מה שמעצבן שאפילו ה"סוציאליסטים" שלנו עוסקים במי שיש להם, וחרדים לבורגנים החמדניים ששיחקו בבורסה , להם יהיה פיצוי, לנו קדחת.

  9. RS

    אין לך מה להתנצל. הם האוייב. יש כאלה בארה"ב (כמו רלף ניידר) שאפילו מכנים אותם: "לוחמים מעמדיים". הנרי פאולסן קיבל את הניק הזה.

  10. טלילה סטן

    כל הכבוד על דבריך המחכימים

  11. צחי

    הי דרור,
    האם יש לך מחשבות כיצד ניתן להבטיח תשואה סולידית של 5% לאורך שנים? זו לא שאלה קטנונית – אני באמת מעוניין לדעת מהן הדרכים האפשריות לעשות כן.

  12. מיכאל לינדנבאום

    לקרנות הפנסייה.כבר דובר על זה שהאוצר זרק את קרנות הפנסייה לבורסה כשהוריד את הכיסוי של אג"ח יעודי מ-70 ל-30 אחוז.אף אחד לא שאל אותנו.אתה צודק בקשר לאנשים כמוך שאין להם ביטוח פנסיוני בכלל.זוהי שערורייה שניתן לתקנה על ידי הכפלת קיצבת הזיקנה והצמדתה לשכר הממוצע במשק.אחד לא בא על חשבון השני וכסף לאוצר יש כמו זבל-צריך לשאול את הטייקונים.מיכאל לינדנבאום.

  13. סמולן

    בוא נאמר, שמקורותי בוול סטריט מספרים סיפור אחר. אגב, כתבתי את זה כאן, וקצת אחרי זה פרסמו משהו דומה של נעמי קליין. מה שאני שומע, הוא תיאור של אקזיט. כלומר, יש בעיה, יש משבר, אף אחד לא חולק על זה. אבל, בארצות הברית, לב העניין הוא תמיכה ממשלתית שמתקבלת בקלות, על ידי חתימה בתחתית של דף בודד, ולא כוללת יותר מדי חוטים שצמודים אליה.

    בעקרון, הלאמה היא דבר מסובך: אתה לוקח אחריות על עסק, ומישהו צריך לוודא שמדובר בעסק טוב. כדי לסבך את העניין, עסקים שצריכים הלאמה הם לא עסקים במצב מזהיר, וכדי שיהיה עוד יותר מעניין, המצב הכללי כיום הוא כזה, שלא ברור שעסקים שהיו טובים ישארו כאלו. בקיצור, זו בעיה ניהולית ממדרגה ראשונה. מישהו צריך למצוא מנהלים לעסקים הללו, לתאם ביניהם (תכנון מרכזי, בדרך כלל מנסה למנוע כפילויות), וכל שאר הבעיות המאד לא פשוטות הללו, שכמעט מעולם לא נוסו. אין לעולם ניסיון בכלכלה קפיטליסטית שהופכת לסוציאליסטית, לדעתי. בטח לא בסקאלה גדולה. מה שיש הוא ניסיון בכיוון השני, וגם הוא מסובך, אורך עשרים-שלושים שנה, ואני חושב שישראל היא אולי המקרה הכי מוצלח בתחום, וגם אותו אני לא אוהב.

    בגלל כל הדברים הללו, והעובדה שמדובר במשבר, הממשל האמריקאי החליט להזריק כסף לא לחברות אלא למשק. זה מה ששמעתי. ובכירי החברות הללו ממש לא התנגדו לכך. זה כסף זול מאד, וכל מה שצריך בשביל לקבל אותו, הוא כמה דמעות בעתונות. נולד מצב מעניין, שבו הדרך לשרת את בעלי המניות היתה על ידי אזהרות רווח. אבל מרגע שהממשל מציע לך את התמיכה הזו, יש מצב סביר מאד שתיקח אותה, אם או בלי צורך "אמיתי".

    התמיכה מ-ש-מ-ר-ת מצב קיים. ולא סתם, אלא מצב בעייתי. מי שרוצה הלאמה, בעצם מדבר על שימור המצב הקיים. בכלל לא ברור שהמבנה הפיננסי הנוכחי, עם כל הנגזרות, משרת משהו פוזיטיבי. היד הנעלמה מביאה לשוק סטירת איפוס, ומשום מה, באמת לא ברור למה, הממשלות מזדרזות לשעבד את התקציבים העתידיים שלהן על מנת שלקבוצה מצומצמת של בעלי מניות יהיה ביטוח למה שאפשר לראות אותו כרמאות בהיקפים קולוסאליים.

    אני לא אומר שיש לתת לכל ליפול, אלא לטעון שצריך לנהל כאן כל מקרה לגופו, ובפירוש לא לפרוש "רשת". יש פה ושם מוסדות ופעיליות שאני רחוק מלרצות בהשרדות שלהם, ויש מוסדות שמצבם אחר. ישראל נמצאת במצב פריווילגיוני, שהמשבר נתקל בה במחסומים טיפה יותר חזקים, זמנית, מבמקומות אחרים. לדעתי, ממשלה שלא תבזבז את העתיד שלה תהיה ממשלה שתוכל להגדיל בעתיד את ההתערבות שלה במשק, במקום להיות משועבדת למבנה הקיים, ולכן תוכל לנהל אותו. דבר שני, הוא שממשלה שתנצל את הזמן הזה לניהול חכם של התמיכה שלה, ותבצע בצורה טובה, תוכל, שוב, לחסוך לכולנו הרבה כסף, וכך היא תוכל להשקיע אותו במשהו פוזיטיבי. מיגון לשדרות, נניח. סליחה, שבילי אופניים בתל אביב.

  14. מיכאל

    הרי ביבי כבר קרוב לארבע שנים לא שר אוצר, אני לא אחזור על הבחירה של פרץ בבטחון וזניחת האוצר והחברה- זניחה בלתי נסלחת ונפשעת, אם כך במשך כל השנים האחרונות היתה בפועל אפשרות להפוך את דרכו של ביבי באוצר, לו היו מעמידים אולטימטום לקדימה , אבל מפלגת העבודה היא לא פחות חזירנית מביבי, לכן איני מקבל שלא היתה אופציה.

    לגבי הרבה דברים לא נעשה שינוי כלשהו במדיניות נתניהו, אולי לחומרה אם-כבר, אי-אפשר להאשים מישהו כמו מנטרה חלולה אף כאשר אינו בשלטון וכאשר הוא באופזיציה אף לעשות את מלאכתו , הגם שהוא כבר אינו באוצר דרכו המשיכה וביתר תוקף , העמדת הפנים הסוציאליסטית נראה לי היא רק לצרכי אפלוגטיקה , בויכוחים עקרים , ובפועל לא נעשה כלום.

    חלק מהשמאל הותיק אלו כמה אנשים שעשו קריירה בהתנחלות בתוך איזשהי קלישאה ויש משפחות "שמאל" מהפכניות שכל הזמן נשארות במצב מהפכני למרות שאין בכלל זיקה בניהם למעשים ובפועל הם משרתים רק את הימין.

    ההסתדרות דפקה אותנו שנים, אותנו אלה בלי הפנסיות ויותר מכך היא דפקה את בעלי הפנסיות גנבה אותם במילארדים ההסתדרות דאגה תמיד רק לאלה שיש להם, לקיבוצים יש מי שידאג, לכולם יש רק לאלו מחוץ לכל המעגלים לקרוב למיליון וחצי אנשים, שכולם נמצאים מחוץ למדינת תל אביב , או רובם לפחות .

    לבוא ולנפנף שוב במנטרות שביבי לקח לי ועשק אותי זה פשוט בולשיט סליחה על הביטוי.

    מי האלטרנטיבה לביבי?

    ברק ?

    ג'ומוס?

    זה אפילו לא מצחיק , לפעמים יש בשמאל הבורגני שנאה לעוני הרבה יותר מאשר בימין, שנים מוכרים פה ק'לישאות שמודפסות יפה במדינת תל אביב ונשמעות היטב ע"י תועמלני הברנז'ה , זו לא אלטרנטיבה.

    ועובדה גם כאשר ביבי באופזיציה נעשתה מלאכתו ע"י ברק ופרץ , וגם קדימה ה"שמאל הבורגני" בחרה בביבי ובדרכו הכלכלית וישמה אותה, זה בכלל לא מעניין כמה אנשים לפתור בעיות בפועל, מה שמעניין אותם זה דימויים מהזן הפוליטי והתדמית שלהם כ"שמאל" מה בין זה ומיגור העוני, למי איכפת, הם שיכולים לאכלס מראית עין ברנז'אית לא ממש פתרונות, לא התגייסות למלחמה בעוני בלי פשרות , מה שיש לנו זו מלאכת רמיה ע"י שמאלנים עאלק שכל מלאכתם היא ניפנוף והטיה של המילה ביבי , ביבי ביבי ביבי , לכן ביבי באמת הועצם והפך למשהו שהוא לא, הוא לא כזה מוצלח .
    השמאל יכול לעשות, אבל הוא לא רוצה לעשות כי יותר קל לחיות באיזורי המרכז ואו להיות מסודר עם פנסיה ולנפנף בתמונה של השטן(ביבי) .

    ככה הגענו למצב שאין שמאל, כי באמת אין שמאל, יש רק דיבורים וקשקושים.

  15. עמית

    אבל כאשר ממשלה מלאימה חברה, היא לא בדיוק "מצילה טייקון". היא קונה את רוב מניות התאגיד במחיר הנמוך הנוכחי שלהן, והכס כבר לא שייך לאותו אדון טייקון. בדיוק כדי לא להציל אותם, אין סיבה שממשלה תרכוש אגרות חוב, ותסבסד את הטייקונים? רוצים עזרה? רק תמורת מניות ושליטה. נכון, לא בכל מחיר, ולא כל חברה צריכה להיות בשליטה ציבורית- כל מקרה לגופו.

    ולגבי הלאמה- בדוק את המקורות שלך בחוף המזרחי, זה נעשה בצורה אינטנסיווית למדי בזמן האחרון: הנה כמה מוסדות שהולאמו מאז תחילת המשבר: AIG פאני מיי ופרדי מק בארה"ב, נורת'רן רוק וברדפורד ובינגלי בבריטניה, קרנות הפנסיה בארגנטינה, בנק לאנדסבנקי באיסלנד, פארקס בנק בלטביה, בנק קרנגי בשוודיה, שלא לדבר על ההלאמה של חברות האנרגיה בבוליוויה, שנעשתה למיטב ידיעתי בלי קשר למשבר.

  16. מיכאל לינדנבאום

    אין שום השפעה על הנעשה בכספם,ובטח לא על החלטות הממשלות,כולל ליכוד וה"עבודה" לזרוק כספם לבורסה.למען האמת אני לא מבין מה הקשר בין תשובתך לעובדה המוזכרת לעיל.

  17. סמולן

    כי אני גם לא נגד התערבות של ממשלה במשק באופן הרבה יותר בוטה ממה שקיים היום. לא בכל העולם, אבל במשק הישראלי, בוודאי.
    אבל לעניין המשבר הקונקרטי: אני סבור שצריך לתת לרבים וגדולים ליפול, גם אם זה אומר אבטלה, ושאי אפשר להשתמש במהלך מסוכן כמו הלאמה אם אין מאחוריו גיבוי רציני, של יכולת לנהל ולהצליח. אני לא רואה שום סיבה שכספי המיסים שלי יוקצו לרכישה של עסקים כושלים, על בסיס ההנחה שמחיר השוק הנוכחי שלהם בהכרח נמוך מדי.

    לדעתי, בלי קשר לסוציאליזם (אני מין סוציאליסט לוקאלי שכזה), אי אפשר להתעלם מתיאורית השוק באופן כל כך קיצוני. סביר מאד שאנחנו עדים לתיקון שוק ולא לכשל. שהתיקון "בא" להסיט מוקדי כוח מארצות הברית, שפחות או יותר לא עומדת בדרישה להנהיג את העולם לאחר שיחרורו (מהסוציאליזם הוולגארי), ובנוסף, לחשוף לנו כמה דברים על מצב הערך האמיתי של מוסדות וחברות.

    לדוגמה, תעשיות הרכב: כבר בערך עשרים שנה שאנחנו לא חוששים שהמכונית שלנו "לא תעלה את הקסטל", מה שפעם היה המבחן האולטימטיבי. וכבר בערך 15 שנה, שאנחנו רוכשים מכוניות כמו משקאות קלים, כביטוי של סגנון חיים. לדעתי, אפשר להניח באופן סביר, שברגע שהשיווק עובר למכירה של אורח חיים ותודעה, הטכנולוגיה בסטגנציה. יש לזה כמה יוצאים מן הכלל חשובים, כמו משקאות קלים, אבל למעשה – אין סיבה ממשית לרכוש כלי רכב חדשים, כבר הרבה זמן. השוק, בתבונה לא רעה, מתקן את דטרויט לקיבינימט. אני לא מבין למה אובאמה מבזבז עליהם כסף. אולי אני טועה, אבל הנקודה שאני מכוון אליה, היא שיש אפשרות לפרוש רשת בטחון לכל השוק החופשי באשר הוא, ובכך להציל ולהנציח אותו. ויש אפשרות אחרת, שהיא הצלה נקודתית, לנוכח רציונליזציה מדוקדקת (פעם היו אומרים "אפורה כשק", עם הרבה פרטים מטופשים), וטיפול במשק מנקודת ראות פרגמטית, לא מוטה אידיאולוגית לאף כיוון. אני מאמין שבישראל, פרגמטיות שווה לסוציאליזם בהיקפים ניכרים.

    בקיצור, אני חושב שרשת בטחון, וקבלה אוטומטית של הרינגטון הנוכחי של הקהילה הכלכלית העולמית, היא טפשית בדיוק כמו שקבלה אוטומטית של הזמריר הקודם היתה יכולה להוביל אותנו לאסון.

  18. עמית

    כי הוא מעדיף העובדים האלה לא ילכו הביתה. בתנאי משק במשבר הם לא ימצאו עבודה. גם בתנאי משק במצב טוב, שבו היד הנעלמה כביכול אמורה להעביר את הכסף מהשקעות של בעלי הון בתעשיות כושלות להשקעות בתעשיות ריווחיות, עד שזה יקרה באופן נקודתי יעבור הרבה הרבה מאד זמן. לעובדי צווארון כחול אין אורך נשימה כלכלי שיאפשר להם לשרוד את התקופה הזאת.

  19. סמולן

    אובאמה יכול להשקיע את הכסף, למשל, בדמי אבטלה ישירים לעובדים. עובד מובטל עולה הרבה פחות מעובד באבטלה סמויה. ולדעתי, עובד חרוץ בתעשיה מיותרת עולה הרבה יותר משני החברים הקודמים.