על עמדתם הכלכלית של מועמדת ושני מועמדים

איציק ספורטא

אתמול פורסם ב"כלכליסט" מעין עימות כלכלי בין העומדים בראש שלושת המפלגות, שאחת מהן הייתה פעם גדולה. שני המועמדים והמועמדת נשאלו עשר שאלות וענו עליהן. ממבט ראשון, וגם קצת שני, נראה שהבחירה ביניהם היא לא ממש משהו. כולם מדברים על צמיחה, רפורמות, רשת ביטחון, השקעה בתשתיות ונגד העלאת קצבאות.

הבדל אחד בין השלושה הוא בנושא התקציבי, ברק הינו היחיד שאומר שיגדיל את הגירעון לחמישה אחוז, לבני תגמיש את התקציב ונתניהו ישנה את הרכבו. כיון ששניים מהם היו ראשי ממשלות אפשר לבדוק מה הם עשו בעבר. נתניהו נבחר לראש ממשלה ב-1996 ובתקציב הראשון שלו הביא לקיצוץ ניכר בתקציב המדינה, מה שבלי הפתעות רבות הביא לעליית באבטלה מ-6.7% ל-8.9%. ב-2003 כאשר היה לשר אוצר קיצץ עוד ועוד בתקציב, בעיקר בקצבאות, כדי להביא לצמיחה כלכלית שהביאה גם לצמיחת העוני. ברק בהיותו ראש ממשלה מ-1999 המשיך בדרכו של נתניהו והיעדים הכלכליים היו ממש דומים. בתקציב 2001 היעדים היו: הפחתת הגירעון ל-1.75%, הקטנת משקל הממשלה במשק, הפחתת נטל המס והפחתת החוב הממשלתי. לבני לא החזיקה עדיין בתפקיד כלכלי בכיר כך שאי אפשר להציג את ההיסטוריה המפוארת שלה.

כעת אומר ברק שיגדיל את הגירעון לחמישה אחוזים, אלא שהגדלת הגירעון לא בטוח שתבטיח הגדלת התקציב. כיון שהגירעון נקבע לא רק על ידי ההוצאה אלא גם על ידי ההכנסה, ירידה בהכנסות בעקבות האטה, או מיתון במשק, תגרום לעליה בגירעון גם אם ההוצאה לא תגדל. עדיף היה לדבר על העלאת התקציב עצמו ולא רק על הגירעון. בשנים האחרונות המגמה הייתה לשמור התקציב לנפש, אולי כעת רצוי להגדילו. נראה שמדינות אחרות פחות מודאגות מהגירעון.

כולם הולכים לעשות רפורמות ולהשקיע בתשתיות, חינוך אצל חלקם הוא תשתית, כי מה ההבדל הכלכלי בין כביש לבית ספר? בנושא המס מלבד ברק שמדבר על הגדלת נטל המס לבעלי הכנסות גבוהות במיוחד. לבני ונתניהו ימשיכו לקצץ בשיעורי המס, כמובן שכולם ידאגו לאלו שבכלל אינם משלמים מס באמצעות מס הכנסה שלילי. שימו לב כמה מדברים על מס הכנסה שלילי, ולא בפעם הראשונה, ועד כמה נרתעים בסופו של דבר מליישם אותו. כעת הוא חל רק על עובדים באזורים שמכוסים בתוכנית וויסקונסין. ההתניה של האוצר שירחיבו את יישומו רק אם תוכנית וויסקונסין תחול על כל חלקי הארץ.

קצבאות כרגיל אינן הפתרון הרצוי על פי דעתו של ברק, לבני תמקד את הקצבאות רק לנזקקים ביותר, ונתניהו המקצץ הידוע ייתן קצבאות נאותות, באמצעות תמריצים לעובדים, וישירות לאוכלוסיות חלשות. תשכחו מקצבאות. מאמר שקראתי בוחן מה הדרך הטובה ביותר להפחית עוני של ילדים, קצבאות או תעסוקה. ומוצא בלי הפתעה גדולה ששני הגורמים חשובים והם גם קשורים לאופי שוק העבודה של המדינות השונות. כמו שכתבתי לא פעם גם במדינות בהן עוני של ילדים הוא באחוזים בודדים, זה קורה רק בעקבות קצבאות גבוהות. אבל כאן תמיד יש פיתרון אחד, ולמה לבלבל את המוח.

כמובן שכולם בעד רגולציה של שוק ההון, כאן יש לי די הרבה לכתוב, אבל אכתוב רק זאת רגולציה רק על ידי מוסדות ממשלתיים אינה יכולה, ולעיתם אינה רוצה לפקח ממש על המפוקחים. היום זה באופנה להגדיל רגולציה, ומחר יכול להיות שוב אופנתי לדבר על כך שרגולציה היא הבעיה. שימו לב שהמועמדת והמועמדים כולם מדברים באופן שלילי על בירוקרטיה, אז בעתיד יאמרו שהרגולציה היא בעצם עוד בירוקרטיה שמפריעה לשוק החופשי לפעול. רגולציה צריכה לבוא לא רק מגורמים ממשלתיים אלא גם אזרחיים, לא רק מלמעלה אלא גם מלמטה והצדדים.

כמובן ששאלון כזה הוא לא ממש מעמיק, ואין בו תוכניות מעשיות, אלא רק מילים כלליות. הייתי רוצה לראות יותר תוכניות, למשל, של שוק עבודה אקטיבי שבהן יהיה ברור מה אחריות המדינה לעובדים ולמובטלים. הייתי רוצה לראות העלאה משמעותית של דמי אבטלה, יחד עם  הגמשת הקריטריונים בנושא ועוד. במבנה הנוכחי של מערכת קבלת ההחלטות הכלכליות שינויים מהותיים בכוון של הגברת מעורבות המדינה והפחתת כוחו של השוק כמעט בלתי אפשריים. ראו מעמדם ועמדתם של בכירי האוצר כפי שהוצגו במכתב למשרד ראש הממשלה.

בשביל מצב הרוח אני מצרף שיר היפ הופי של להקה, Rebel Diaz , שיוצא כנגד התוכנית הכלכלית בארה"ב . A Trillion"- NO BAILOUT FOR WALL ST. CROOKS!! 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דוד

    1. האם יתכן מצב בו תהיה צמיחה של שכבות חזקות במשק על בסיס הרחבת עוני בשכבות חלשות? הכוונה היא למצב בו אין צמיכה ריאלית של המשק. כלומר, האם היה מצב בו ללא התרחבות בפעילות הכלכלית חוו חלקים באוכלוסיה שיפור ממשי בכוחם הכלכלי?

    2. אנשים רבים שואלים אותי בזמן האחרון "לאן הלך כל הכסף" הרי המשבר היה כאן עוד קודם. אני מוצא שלא פשוט לי לענות על השאלה הזאת. האם תוכלו לכתוב פוסט שמבהיר את העניין?

    תודה תודה

    דוד

  2. שלי

    ההפנייה למכתב הנזעם של ראשי פקידות האוצר נשמר לסוף הפוסט אבל הוא נראה לי חשוב יותר מכל מה שנכתב. למעשה לא כל כך משנה מה ראש הממשלה הבא חושב על המדיניות הכלכלית, מי שמעניין הוא הפקיד הבא (זה שיתמנה לאחר שלפקיד הנוכחי תובטח משרה בכירה ומכניסה אצל אחד מאילי ההון הישראלים). נראה שידם של הפוליטיקאים הולכת ומתקצרת נוכח העוצמה המצטברת של האוצר אשר משתקפת בעזות המצח הזו שאליה נחשפנו עכשיו.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שלוש מפלגות אחת מהן היתה פעם גדולה?
    אתה מדבר על הליכוד?

    כי כרגע, עד כמה שידוע לי קדימה ומפלגת העבודה הן המפלגות הגדולות ביותר בכנסת

  4. דרור ניסן

    תודה על האובזרבזייה. נהנתי והסכמתי עם הניתוח כולו שמציג ובצדק את השיח ברדידותו וכנשף מסכות.

    אבקש להוסיף בעניין הקיצבאות הערה (אולי שדופה משהו): זה ברור ומוכח שקיצבאות נאותות ממתנות עוני ומעניקות לו אופי פחות ברוטאלי. אצלנו שוללים אותן לא רק ואף לא בעיקר אידיאולגית-כלכלית. העובדה ששני מגזרים גדולים ודחויים אמורים להנות מהן (חרדים וערבים), היא היא להערכתי המוטיבצייה העיקרית לשלילתן.

    ועוד הערה קטנה: לא מדוייק שציפי לבני לא מילאה תפקיד כלכלי בכיר. היא שימשה יו"ר רשות החברות הממשלתיות בממשלת נתניהו הראשונה (96-99), תפקיד רב עוצמה וחשיבות. זהו למעשה המנגנון הממשלתי שמקפיד להפריט כאן כל מה שזז ולמכור בזול את נכסי העם למשפחות בע"מ.

  5. דרור ניסן

    צודקת המגיבה שלי ב-100%. המכתב של הפקידות הבכירה באוצר הוא שערורייה! זה ממש פוטש. הדמוקרטייה וההיררכיות הראויות נשתבשו ונתחלפו. לכל הרוחות, מי כאן בפועל הריבון? נבחר הציבור או פקידו?!

  6. דוד

    1. כן, קוראים לזה מס אינפלציה והוא מתרחש כאשר הנגיד מרחיב את בסיס הכסף, למשל, דרך הורדות ריבית (הורדות ריבית המדווחות בעיתונות זהות למעשה לגידול בכמות הכסף, או יותר מדויק גידול בערכי הכסף). הורדות הריבית משמען סיפוק כסף זול למערכת האשראי שרובה נשלטת על ידי אנשים עשירים, וכתוצאה מכך ניפוח ההכנסות שלהם בלי שינוי ריאלי במצבו של המשק. למעשה צמיחה היא כמעט תמיד דיפלציונית, ולכן הרחבה מוניטרית לרוב רק מסייעת להעברה של רווחי הצמיחה מהייצרנים למערכות הפיננסיות.

    2. הכסף נעלם בגלל ירידה בקצב המחזור שמתרחשת בזמן משבר. בזמן משבר אנשים רוצים להחזיק בכסף זמן רוב יותר ולכן ישנן פחות עסקאות במשק והמחירים יורדים, או אמורים לרדת.

  7. שושנה גבאי

    רוב הטוקבקסטים ב YNET יצאו בחריפות נגד פקידי האוצר. לפני כמה שנים היה רק קומץ של פעילים והוגים חברתיים שיצאו נגד אנשי האוצר ועכשיו נראה שהמון העם מתקומם (במידה ולא מדובר בתגובות שתולות). אם כך הדבר הרי שיש פער מעניין מאוד בין הסיקור החד צדדי , המוטה והחנף של העיתונות הכלכלית לאנשי האוצר לבין ההתייחסות השלילית אליהם מצד האזרחים.

  8. RS

    את צודקת לגמרי ועלית על משהו מהותי לחברה דהיום: מה שנועם חומסקי מכנה – "גירעון הדמוקרטיה". בארה"ב 80% חושבים שהמדינתם הולכת בכיוון הלא נכון. למעלה מ- 90% (!!) חושבים שהממשלה משרתת אליטה קטנה של מיליארדרים. ועדיין, העם לא מסוגל להזיז דברים. עד שלאליטות לא מדגדג – שום דבר לא קורה והסטטוס קוו נשמר.

    לכן אפילו כאשר הטוקבקיסטים זועמים, עד שהעניין לא יפגע באליטות – שום דבר לא יזוז. זה עידן אנטי-דמוקרטי בעליל. ובואקום שנוצר פועלים הפקידים הבירוקרטיים משרתי ההון, ואשר למדו את התיאוריות של בעלי ההון.