תג המחיר

המשטרה והצבא מאבטחים ומאבט"שים את האנשים האלה מדי יום ביומו. חכה תראה מה יקרה לפלשתינים בחברון שאפילו יחשבו על לעשות משהו כזה.

כמו באלג'יריה לפני חמישים שנה, כך גם עכשיו כאן – הצבא והמתנחלים הם בעלי ברית אובייקטיביים. לא כדאי להתרשם יותר מדי מפינוי הבית בחברון שנעשה "בשם החוק" שהוא עצמו אינו חוקי. נראה מה יאמרו עתה נשיא המדינה וראש הממשלה ושר הביטחון של "הצבא המוסרי ביותר בעולם" על התנהגותם של היהודים הלאומנים – רבים מהם דור שני ושלישי לשואה – והאם יתנצלו בפני הקורבנות כפי שעשה למשל נשיא צרפת אחרי ניסיון הצתה של בית כנסת או כשיהודי חובש כיפה הוכה בידי שכניו…

האבות הורישו לנו בוסר
והלוואי ולא היינו חיים עם קללת ישמעאל ועשיו
אבל זה מה שיש
ולגבי הסיפור הזה המקומם
אותם יהודים הפורעים בערבים מחקים התנהגות הערבים ומבחינתי אינם שייכים לעמי .נקודה.

פרופסור רב ידע, בקי ומהולל אישר: "אם כורתים את הסרטן באיבו, רבים הסיכויים שהחולה יחלים. אם לא יעשו זאת בעוד מועד סופה של המחלה להכריע את הנגוע ולפגוע גם במשפחתו".
הסרטן המתנחלי עבר זה מכבר את שלבי ילדותו. הוא בגר והתחזק. הוא עוטף את פניו ברעלה דוגמת מרצחי החמאס והחיזבאללה והוא רצחני כמוהם.
אם לא נעקור את הסרטנים האלה משורש. יבוא על המדינה ועל כולנו הקץ.
ואולי.. ואולי צריך והכרחי לעשות כמו שעשו מדינות גדולות ועצומות מאתנו. לעקור! ולו גם במחירה של מלחמת שפויים במטורפים. באמריקה ובצרפת כינו את זה מלחמת אזרחים.

אין ספק כי תיארת את המצב בצורה דרמטית ומסמרת שיער אולם אל לנו לשכוח כי תמונות דומות קורות גם בצד היהודי. לא משנה אם הן קורות בחברון או בשדרות אשר שם חיים תחת פחד ואימת הקסאמים תקופה ארוכה. הטרור הוא אותו טרור.
דר' יוסי דהאן, מדוע אתה נוהג במוסר כפול? כאשר הטרור הוא יהודי אתה הופך להיות להיות שגריר הדמוקרטיה וזכויות האדם הערבי, מגנה את זכותו של היהודי להגן על אדמתו אולם כאשר מדובר בטרור ערבי אתה מצדיק את זכותו של הערבי להגן על אדמתו כנגד הכיבוש היהודי הנתעב?

יששכרוף מגנה את המתפרעים אבל בדרך בעיקר מפגין את הגזענות העמוקה שלו – וכנראה לא רק שלו. המתפרעים הם "שבאבניקים", הם "מכנים את עצמם יהודים". ללמדנו שמתפרעים אלימים יכולים להיות רק ערבים, ופה יש איזה יציר כלאיים לא נורמאלי, כזה שרק מבהיר את הסדר הנכון של הדברים: יהודים רחומים וטובי לב/ ערבים אלימים ורעים.

זה הטקסט של הכתבה המלאה של אבי יששכרוף כפי שהיא מופיעה בעמוד 3 של העיתון (וגם באתר, אחרי חיפוש לא פשוט…). זהו טקסט שכל ישראלי חייב לקרוא, ושכותרתו היתה צריכה להיות הכותרת הראשית של העיתון.

בחברון ראיתי פוגרום של יהודים

מאת אבי יששכרוף

כתב וצלמת "הארץ" בבית פלשתיני שהוצת בידי פורעים ישראלים
תצלום: טס שפלן / ג'יני

משפחה פלשתינית תמימה. כעשרים נפשות. כמעט כולם נשים וילדים מלבד 3 גברים. מסביבם עשרות יהודים רעולי פנים, המבקשים לעשות בהם לינץ'. פוגרום. פוגרום במשמעותו הגרועה ביותר. תחילה מציתים את הכביסה בחצר ואז מנסים להדליק את אחד החדרים. הנשים זועקות, "אללה ואכבר". השכנים פוחדים להתקרב, חוששים מפני המאבטחים של קרית ארבע שחוסמים את הגישה ונוזפים בעיתונאים המבקשים לתעד. הזעקות תוכפות כמו גם מטר האבנים שמשליכים רעולי הפנים על משפחת אבו סעפאן. קבוצה של עיתונאים שכבר הורגלו לראות מראות קשים, מחליטה לא לעמוד מהצד, לפרוץ אל הבית כדי להציל את יושביו ממוות.

נדרש רגע או שניים כדי לעכל את המתרחש. נשים וילדים ממררים בבכי, חשים שמותם קרב, מתחננים בפני העיתונאים להציל את חייהם. אבנים נוחתות על הגג, החלונות והדלתות. אש במבואות הדרומיים. מסביב כמו בהופעה, עומדים מאות יהודים על גדר קרית ארבע ומייעצים לשבאבניקים היהודים, כיצד לפגוע במשפחה. ואין משטרה. ואין צבא.

עשר דקות לפני כן, בעוד כוחות הביטחון עסוקים בפיזור המתפרעים בסביבות בית המריבה, היתמר עשן מהוואדי המפריד בין קרית ארבע לחברון. איש מקציני המשטרה או הצבא לא היה מוטרד מהמתרחש במורדות של קרית ארבע. ממאות מטרים ניתן היה להבחין בעשרות המתפרעים, מטפסים על גג בית משפחת אבו סעפאן ומיידים אבנים. אולם רק כעבור זמן מה, התברר שבבית ישנם אנשים.

אני יורד במהירות לוואדי ונתקל בשלושה חיילים. אחד שואל: "מה אתה רוצה ממני, שלושתנו אחראים כאן על כל הגזרה", ומצביע על פני כל הוואדי. "תשתמש בקשר לבקש עזרה", אני מבקש. אך הוא עונה כי אין ברשותו מכשיר.

קבוצת עיתונאים מגיעה סמוך לבית. התלבטות. מה עושים. אין כוחות ביטחון בסביבה וכעת השבאבניקים החליטו לסמן את העיתונאים כמטרה. אנחנו קוראים למאבטחים מקרית ארבע להתערב ולעצור את הלינץ'. אך הם פשוט מכתרים את הבית כדי למנוע הגעה של "עזרה פלשתינית".

הבית הרוס. אחת הנשים, ג'יהאד, שכובה על הרצפה, חצי מעולפת. הבן, אוחז במקל עבה, נערך לרגע שבו ייאלץ להתמודד עם הפורעים. טהנא, בת המשפחה, מסרבת להירגע: "תראה מה עשו לבית, תראה". טס, הצלמת פורצת בבכי, לנוכח ההתרחשות. הבכי אינו מפחד. זו הבושה. בושה שחשים בה מול המראות, לנוכח המעשים של צעירים המכנים עצמם יהודים.

בחמש וחמישה, שעה ויותר לאחר תחילת האירוע, מגיע היס"מ לפזר את רעולי הפנים. בני המשפחה מסרבים להירגע. בדרך החוצה, ניתן עוד לשמוע את אחד המתנחלים צועק לעבר שוטר: "נאצים תתביישו". אכן. תתביישו.

אין קבוצה המתירה לעצמה פגיעות בפלשתינאים ופריעת חוק בפרהסיה תוך כדי ידיעה שהצבא והמשטרה יאפשרו להם התנהגות אלימה זו. גם התקשורת אצלנו משתמשת בשפה "מכובסת". במקום לציין את העובדות כהווייתם משתמשים הן בביטויים כגון: עימותים פרצו, וכד'.

מה שעולה מתיאורי הפוגרום היהודי דתי-משיחי בערביי חברון הוא רק חלק קטן מהתמונה הקשה שהולכת וצוברת תאוצה מאז ההתנתקות מעזה.
המתנחלים נוהגים כאילו הם שלוחי האל (שלהם) וכל מי שעומד בדרכם כמו מדינת ישראל, החוק, וגורמי אכיפת ושמירת החוק והסדר הציבורי – הוא האויב שיש להלחם בו . לפי הקיצוניים שבהם אפילו למסור את הנפש על מאבק זה כנגד המדינה ואזרחיה.
למעשה ולהלכה יש כאן קריאה והתנהגות המכוונת למלחמת אזרחים ולתפיסת השלטון במדינת ישראל ובשטחי ארץ ישראל שמחוץ לגבולות ה"רשמיים המוכרים" של ישראל .
המטרה היא הקמת מדינת הלכה כפי שנהגה לפני חרבן הבית הראשון והשני , עם או בלי מלך, הקמת בית המקדש השלישי, "טיפול" ב"גויים" ובחמורים היהודיים החילוניים וגו'.
השלטון הדמוקרטי הנאור של ישראל מתנהג בחידלון שכל וחידלון אישים כלפי הגל המשיחי הקיצוני המתחמש, מתחזק ומאיים על המנהיגות הפוליטית בישראל שגורלה יהיה כגורל יצחק רבין (ואיזה "שם" ייקום את דמו"???).
הבושה העתונאית שמתאר יששכרוב בהארץ היא כוחנו והיא חולשתנו.
לא מדובר ב"עשבים שוטים" שניתן לנכש מהגינה בהינף מעדר , מדובר בחולי סרטני קשה שפשה בעיקר במוחנו ועיוור אותנו מלראות נכוחה את האיום הממשי המוחשי הפועל על גופנו ומאיים למוטטו.
והשאלה היכן הם המנהיגים המתחרים עתה על קולנו בבחירות הקרובות? מה עמדתם בנושא זה?
היכן ציפי לבני, ביבי נתניהו, אהוד ברק, הרב עובדיה, חיים אורון, בני אילון? האם שמענו מי מהם מתבטא בנושא זה?
הגדיל לעשות נתניהו "השותק" בעצת אחיתופליו. מאז הליווי שנתן לארון הקבורה כנגד רבין,הוא מהלך בין הטיפות המשיחיות ,וזורה הבטחות לסגנון מנהיגות ולעתיד אחר לישראל. לאיזה עתיד בדיוק הוא מכוון? האם מי מאתנו מאמין שמסלולו של הנ"ל עד היום יכול לרמוז על מנהיגות דמוקרטית, דוחת משיחיות, מייצבת משטר ופועלת ליצירת חוקה המפרידה את הדת מהמדינה?
הבושה היא במנהיגנו שאינם מנהיגים והחרון הוא על המשיחיות המוטרפת האוכלת בנו בכל פה.

באפריל 1903 במשך שלושה ימים המון רוסי רצח 47 יהודים בעיר קישנייב ופצע מאות יהודים במסע אנטישמי ובעידוד השלטון.
בעיר חברון בימים האחרונים לא נרצח אף ערבי,
יהודי בן 16 שוכב בבי"ח פצוע קשה ועוד מאות יהודים גורשו מבית השלום בעיר חברון,
בית אותו רכשו במיליון דולר מערבי תושב העיר.

יש לתפוש ולהעניש כל אדם שמתפרע בכלל וכנגד ערבים בפרט.

הדיבור על "פוגרום" הוא סילוף שמאלני, ממש כמו שהשמאל הקיצוני וידידיו הערבים הלאומנים טוענים שבמלחמת העצמאות נעשתה לערביי ארץ ישראל "שואה".
בשני המקרים מדובר בסוג של הכחשת שואה.

בקרוב שוב יגורו יהודים בבית השלום, וזאת עד להכרעת בית המשפט המחוזי לגבי כשרות הרכישה.
כי אנו מדינת חוק, ולא מדינת פריימריס פופוליסטי של שר בטחון כושל שמנסה לתמרץ מפלגה בשלבי התאדות מתקדמת.

שור

טוב שיש אנשים שמתביישים במעשים הנפשעים והשפלים של המתנחלים. אני לא בטוח שיש הרבה כאלה שהמעשים הללו גורמים להם להתבייש, אבל גם המיעוט הזה שקצה נפשטו ממעשי המתנחלים הם קבוצה טובה וראויה.
המעשים הנפשעים, הפרוגרום המצולם של עדר המתנחלים מחברון אינם חריג באיכותם אלא רק בהיקפן ובעובדה שהמעשים מצולמים (ומעניין מה היו העיתונאיםהיהודים אומרים אילולא האירועים היו מצולמים, בטח היו מחפשים צידוקים למעשי המתנחלים)?
הבעיה שמתנחלי חברון הם תופעה. תופעה שו שלייבוביץ זל כינה אותם "יהודו-נאצים", ואין ספק שהוא צדק בכך, הם תופעה המתפשטת. אתמול היו דומיהם בעכו, מחר יהיו ברמלה, לוד והיד נטויה.
כל פעם סף הגירוי שלנו יורד. אנו מזדעזעים ממעשה נבלה ואר כך מתחילים להתרגל אליו. רק לפני כחודשיים ראינו חייל יורה בפלסטיני כפות (צה"ל מיצה את הדין עם אבי הילדה שצילמה…). היום כבר מתחילים להתרגל "שגרת כיבוש"…
אני חושש שעם הזמן נתחיל להתרגל לפרוגרומים כאלה ושוב נצקצק בלשון על עמדות מוסריות כביכול ולהותיר את הקורבנות של המתנחלים כטרף קל להם ולמעשיהם הלא אינושיים.
עדר זה, במעשיו קיקל למליונים של מוסלמים הגונים את שמחת חג הקורבן. אני לא בטוח שזה לא היה מכוון!

מצד שני, כדאי לשים לב למהלך הכללי כיום: אחרי שלושה עשורים שבהם מה שהתקבל בישראל היתה מדיניות הימין הכלכלי בשילוב עם מדיניות השמאל המדיני (בהגדרותיהם בתוך ישראל), הרי שעכשיו המטוטלת נעה חזרה. אותה אכזבה שמניעה רבים לשמאל הכלכלי, מניעה רבים גם לימין המדיני. אם שמאל מדיני משמעותו היתה שתי מדינות לשני עמים (וכאמור, זה שמאל מאד ייחודי), הרי שימין מדיני משמעו מדינה אחת בין הים לנהר, לטוב ולרע.

מזה תקופה ארוכה שמתנחלים מבצעים פוגרומים בפלסטינים. את מרבית העיתונאים זה לא מעניין ולכן זה גם לא מצולם אלא מדווח בצורה "נייטרלית" שבה לכל צד יש גרסא ואי אפשר לדעת מי אומר אמת. כך הקוראים והצופים יכולים להמשיך לסדר היום עם תחושה נינוחה יחסית. קללת המידע הכתוב. לא רק מתנחלים פוגעים בכוונה ובאופן קטלני בפלסטינים חפים מפשע. לפני קצת יותר משנה ירה למוות שוטר מג"ב ביפו פלסטיני עצור לאחר שהיכה אותו. שנה בפנים הוא העונש. חיים זולים לפלסטינים.
מזל שיש לנו את "בצלם" שדואגים לצלם האנוש שלנו.

אל תתלו תקוות לא יהיה שינוי משמעותי סביב הבעיה הקשה. זה בדיוק כמו המקרר הריק היה קול ואין לצלם את המקררים הריקים וצילמו אותם היום כבר לא מצלצים למרות שהמקררים ריקים יותר מקודם כך תהייה הבעיה הזו עכשיו צילמו ותיעדו ומחר לא יצלמו ולא יתעדו למרות שהבעיה תהייה גדולה וחמורה יותר.

הטקסט של יששכרוף חשוב וצריך לקומם כל אזרח דמוקרטי ואדם מצפוני. הצרה שזו כנראה עוד יבבה אל הירח הנוגה בשמיה של עיר האבות. אדוני הארץ עושים כבתוך שלהם כי הריבון מקומו נפקד ואין עוד מי שיטיל מרות וירסן את גידולי הפרא הללו. הגידול הסרטני הממאיר הזה מקנן בגופה של המלכות ומפרק אותה.
מכל מקום, הפסיכופתיים הללו אינם בניו של אברהם אבינו.

נותנים שנים גיבוי למתנחלים.
הצבא באלימות שבועית בהפגנות נגד חומת האפרטהייד, שגם אותה פסק בג"ץ ליפני שנים שיש להזיז.
התיקשורת הממוסדת שנותנת לגיטימציה להתנחלויות שכולן לא חוקיות והימציאה את "קונצזוס" אריאל, מעלה אומים ודומיהם.
לא נישכח שמי שאישר את הגזילה של הבית בחברון היה שר הביטחון, אמיר(שלום עכשיו) פרץ

שלכאורה מתנער מכנופיית העבריינים שהתקבצה בחברוןשסביב הסבתא הלוחמת וייס מצדיק את הירי דמוי המערב הפרוע בשני הפלסטינים ומנסה לערער באופן לא מבוסס על הצילומים שבצלם הצליחו להביא
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/182428

ובכך תומך בפורעים.
הצבא עומד דום
ולכן גם הוא רוקד על הדם.

כמו בסברא ושתילה.