התרסקות "השמאל" אינה אסון גדול

משה שריקי

המשבר הפינניסי הנוכחי מושווה לעיתים קרובות למשבר הגדול של 1929, ניתוחים רבים עוסקים בהיבטים הדומים והשונים ובהשלכות הפוליטיות שנודעו לו. המשברים אז והיום לא צמחו ברגע אחד וקדם להם תהליך ארוך של שחיקת ערכים , אובדן אמון הציבור במנהיגיו וכמיהה לשינוי.  

ארה"ב קיבלה אז והיום מנהיג המבשר על  יום חדש ואילו אנו בדומה לאירופה של אז, עומדים בפני התחזקות משמעותית של גוש הימין.  במהירות ובבטחה צועד הגוש הזה אל סף 70 חכי"ם (הסקרים האחרונים מצביעים על 64 והיד עוד נטויה) ואם לא יתרחש נס, בראשית 2009 נמצא עצמנו מונהגים ע"י ממשלת ימין קיצונית, שתוביל אותנו לסיבוב נוסף תחת הנהגתו של נתניהו, שלמרות רצונו הציני להצטייר כאובמה כחול-לבן, לא יוביל אותנו לדבר מלבד העצמת הסכסוך עם שכנינו מחוץ והאצת מפעל הבניה ההרסני שהחל בו בסיבוב בקודם.

לשכנינו הפלסטינים הוא כבר מבטיח (כיאה לקולוניאליסט לבן! אפרופו אובמה…) עתיד כלכלי ורוד שלאחריו יכונן שלום. הפלסטינים יקבלו שפע רפורמות כלכליות שימשיכו את המפעל הקפיטליסטי הרצחני  שהחל בו זה מכבר, ויוכלו "להנות" מפירותיה הבאושים של הצמיחה. כן, כן , אותה אחת ששחקה את שכרינו ומאיימת לכלות גם את חסכונותינו, מוצעת עכשיו לפלסטינים. אותם מנועים "מחוללי צמיחה" שהדבר היחיד שהצמיחו היה חשבון הבנק של בעלי ההון, הופכים עכשיו למנועים "מחוללי שלום".  וכמו אז הכל יקרה בהליך דמוקרטי בו הציבור ימנה את ביבי למנהיגו.

איך הגענו לכך הפעם ? התשובה פשוטה, בישראל של  30 שנים האחרונות לא היה כל שמאל, אלא אליטה שלטונית ישנה הנאבקת להחזרת המדינה לידיה לאחר מהפך  77 . אם אינכם גברים/ רצוי נצר ל"דור המקימים" /אשכנזים/ חילונים, אינכם חלק ממנה ואין סיכוי שתהיו.  כל קשר בינה לבין שמאל הוא מקרי בהחלט ומתבסס רק על תארים ושמות ישנים המתיימרים לשוות לה מעמד כזה.  ה"שמאל" הישראלי  הוא בבואה חיוורת של הימין הליברלי, אין בו ולא הייתה בו כל כוונה לאמץ אג`נדה שמאלית מלבד היחס לשאלת הכיבוש. התקשורת הישראלית מצידה, אמצה בחום הגדרות אלו על אף העיוות שבהן  והעצימה את מיתוס התפרקות השמאל , מאחר ושירתו נאמנה את קידום האינטרס של בעליה הימניים ו/ או עובדיה הימניים לא פחות . בהיותה חלק מאותו "שמאל", מלאכת ההפרטה  גם של הנכסים החומריים וגם הנכסים הרוחניים, פירוק מערכות החינוך, העבודה המאורגנת , מכירת חיסול של נכסי המדינה האחרים ועוד הפכה קלה הרבה יותר .

אל לנו לבכות את המצב, לא היה לנו שמאל ולכן לא איבדנו דבר, מהתרסקות מפלגת העבודה יבוא לנו רק טוב, הימין הדורסני של ביבי רק יאיץ את התהליך ויוביל לצמיחת אלטרנטיבה שמאלית אמיתית שיש בה מקום לכולנו .   כאן החובה להזהיר מפני יוזמת ג`ומס  ועמוס עוז, זה לא השמאל בו מדובר, זה סתם עוד מאותו הדבר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אילן תלמוד

    המוסיקה נשמעת מוכרת: "ככל שהמצב יותר רע, כך הוא יותר טוב"; "כדי לעשות חביתה, צריך לשבור ביצים", "כשחוטבים עצים, עפים שבבים". בינתיים אזרחים משלמים את המחיר.

  2. אוליביה מועלם

    תהיתי זה זמן מה ביני לביני, מתי יופיע הפרענק התורן בשורות המפלגה של ה"שמאל" החדש. כלומר איזה מזרחי יהיה מוכן להופיע על במה אחת עם מי שדיכא והתנשא והשפיל את הוריו (ובעניין זה כל המזרחים של הדור השני והשלישי עבור חוויות קשות ודומות של דיכוי הוריהם, וזה עוד יותר קשה מאשר כשמדכאים אותך אישית), ודומני שהבוקר מצאתי את התשובה לכך. אני מתנצלת מראש אם אני טועה, אבל קראתי על פרופ' אבנר בן-זקן (איני מכירה אותו) שהופיע בכינוס של המלעונים והגזענים האלה, ואיפה אם לא אלא בבימת צוותא! רק חסר היה ששלמה ארצי (מהזמרים היותר מאוסים עלי אדמות) יתן את קולו בשיר, אולי בצירוף נציגת הזמר האשכנזי, נורית גלרון, ואז זו היתה הופעה מושלמת של "השמאל" החדש! ובא גואל לערבים ולמזרחים העשוקים.
    אני תקוה שמר בן-זקן שכאמור איני מכירה אותו, לא ילך שולל אחרי המשוחח הידוע מבית שמש, ומהמיליונר,נציגם של עיירות-הקיפוח ושכונות המצוקה-צלי רשף.
    מתי לעזאזל ילמדו המזרחים שהם יכולים לסמוך רק על כוחותיהם שלהם.

  3. ירדן

    צריך לומר, ג'ומאס זה לא מפלגת העבודה – זה פחות גרוע.
    מה שכן, זה לא השינוי שהשמאל בישראל צריך. המעבר לאלטרנטיבה אמיתית לשלטון ולמפלגת העבודה. הגיע הזמן למפלגה שהיא לא בפועל מפלגה של סקטור כזה או אחר אלא מפלגה של רעיון שמורכבת מציבור רחב. מזרחים, אשכנזים, דתיים וחילוניים. הבעיה היא שהמפלגות ששלטו בצד השמאלי של המפה עד עכשיו לא קיבלו את הקבוצות שלא השתייכו לסקטור שלהם ובכך הפנו אותם לימין – שאין שום סיבה הגיונית שיכיל את עניי ישראל. למעשה בישראל המצב האבסורדי הוא שרוב המעמד הבינוני גבוהה הוא יותר שמאל כלכלית ומדינית מאשר המעמד הנמוך שהוא תומך נלהב של ביבי. זה לא נובע רק מהמצב המדיני וההתלהמויות – זה נובע גם מכך שהליכוד הייתה הקרקע למאבק הפוליטי בשלטון מפא"י. המאבק היה הכרחי, הליכוד פשוט במקרה היה שם ולא הפריע למזרחים להצביע לו.

  4. היחידה ללוחמה בגזענות

    ג'ומס ועמוס עוז מה שנחשבים לשמאל החדש כביכול הם הסכנה הגדולה ביותר שארבה אי פעם למזרחים מאז קום המדינה! הם אבות המדכאים וגזענים וכמובן שהם ימשיכו בדרכם כאשר הם ירמסו וידרסו כל חלקה "טובה" שהתאוששה והצליחה לנשום למרות הדיכוי. מה שיעשה עמוס עוז הוא ימשיך להתעשר להקריא את שיריו ויקבל מלגות ופרסים כסא בכנסת רק יגביר את קבלת הפרסים ואולי הוא יכתוב שיר או שתיים על חיי הערבים כמו שהם נראים במציאות. ג'ומס ימשיך לדהור על הג'יפ שלו לכיוון השטחים כביכול לשתול עצי זית כאשר הוא דורס את אנשי שכונות המצוקה העניים הם מודעים לכך שכאשר יחברו בני עדות המזרח והפלסטינאים אבדה דרכו של השמאל המתנשא. מה עשו שנהם בשביל העניים? ומה עשו יתר חבריהם לשינוי מצבם של המוחלשים במדינה? השמאל מסוכן היום יותר מהימין הקיצוני.

  5. יוחנן

    אז מה נשאר לי לעשות?
    לחכות לכאוס הגדול!

  6. מוני יקים אנטיציוני

    יגונה בן זקן האופורטוניסט שמספק למפלגת מרץ הגזענית את
    עלה התאנה של הפרענק התורן שלמען מציאתו הפכה חצי מדינה.
    בציונות אין ולא היה מעולם שמאל במשמעות המעמדית החברתית
    רעיונות השמאל גויסו כדי לסנוור עינים ולטמטם מוחות כדי להשלים
    את המבנה הגזעני מעמדי של החברה הכוזרו/ציונית.
    צודקת אוליביה שבא הזמן שהמזרחים יפסיקו לפול במלכודות הדבש
    האשכנזיות כי מי שהביאו אחר 60 שנה לחברה מקוטבת על בסיס
    המוצא של הסקטורים השונים אינם מתכוונים לשנות את המצב
    גם במשך 60 השנה הבאות.
    רק "פרוד לפני איחוד" צריכה להיות הסיסמא שתנחה את דרכם
    של הספרדו/מזרחים שנפשם נקעה מהשלטון הכוזרו/אשכנזי בונה
    חומות האפרטהייד של "מדינת כל ענייה הצבועה שחור".
    עדיפה בדלנות גאה ואמיצה מול אחדות לאומית מזוייפת שתעמיק
    את הפערים ותנציח את עליונות של האשכנזי הלבן העליון.

  7. אירית

    זה ממש מדהים להיווכח שוב ושוב בחוסר היכולת של גופים פוליטיים בישראל לפעול בצורה רציונאלית, וכך שוב מוצאים אותם פרצופים עבשים מלאים מעצמם שלא מסוגלים לחדש כלום, נעמדים על הבמה, כאילו שהמציאות תוכפף לאוטיזם שלהם ופתאום כולם ישכחו הכל ויצביעו בהמוניהם.

    הסיבה שהמזרחים מצביעים לביבי היא כי רוב המזרחים, בניגוד לדובריהם כאן, רוצים לטפס למעלה יותר בסולם החברתי כלכלי, וזו שאיפה טובה ונכונה, ומוצדקת, והם רוצים לטפס ולהיות כמו האשכנזים, עם אותם מנהגים, כסף, והתנהלות. המוביליות כניראה קיימת יותר בגופים הימנים והמרכזיים שהם פחות גזעניים מאשר השמאל הישראלי, בפועל, כלומר אולי מפלים ומעליבים, אבל מי שמשחק בכללים יכול להיכנס למועדון עד הסוף, ולהתקבל.

    ביבי משדר "אופק של שינוי", יכולת לפרוץ גבולות מעמדיים ואישיים, אבק כוכבים אמריקאי, שינויים מפליגים…בקיצור, זה כמו לקנות לוטו כל שבוע, לפחות יש סיכוי לגעת בשמיים. ומה מציע השמאל ? חנק מוחלט. זו התחושה ממה שקרה בשנים האחרונות, החל מפארסת פרץ-יחימוביץ ועד "ההתארגנות החדשה" 🙂 דהתא.

    יתכן שחד"ש תצא נשכרת, מאחר שדוב חנין משדר לפחות יכולת שינוי ופריצת השיח. אני לא רואה אף לא פרצוף אחד במרצ המחודשת שחורג מהצייקנות המרושעת, האינטרסנטית, הפלגיאטית ונטולת היצירתיות שהצמיתה את השמאל עד כה. מפלגת העבודה כבר עדיפה בעיני בהרבה, לפחות יש לה עבר שורשי, כמו שאומרת יחימוביץ. גם זה משהו, וגם אם חלק מהשורשים רקובים לאללה, בכל זאת יש מסורת וזכות אבות, ועמוק כלשהו.

    חודשיים לפני הבחירות "הגוש השמאלי המתחדש" לא מסוגל לעשות כלום, כי הוא תקוע בקורי עכביש, שכולם יודעים מהם, אבל לא מסוגלים לדבר עליהם ולנקות את האורוות.

    בעיית אי ההכלה של מרצ את הקבוצות האחרות אינה "תופעת לוואי" מקרית, אלא בעיה מבנית בתוך הארגון של מרצ, שאינו מבוסס על תהליך דמוקרטי אלא על מארג שותפיות עכורות עם הביורוקרטיה הבכירה. בקיצור מערך מוכר של שמור לי ואשמור לך, שמטבעו להישאר מצומצם כדי לשמור על נתחי העוגה. זה תהליך שקרה מאז ששולה אלוני הודחה על ידי הביורוקרט המפאיניק יוסי שריד, מעין "נסיך" שמגלם את רוחה של מרצ, תככים, פרוטקציות ואליטיזם ריק מתוכן שאין לו שום גיבוי , כל מיני "כוכבים" בעיני עצמם כולל הקאדר האקדמי המסתופף סביב האליטה הזו, אנשים בינוניים ומלאים את עצמם, כוחניים, ופלגיאטורים מומחים. מנכסי מאבקים וגנבי "קולות של אחרים" מקצועיים.

    גם אם יעשו שמיניות, ברשימת הנבחרים לכנסת, כל עוד הגלעין הקשה כלל אינו נבחר (קומץ ביורוקרטים בכירים ואקדמאים החורשים מאחורי הקלעים, כולל בעלי קשרים בחו"ל המייצגים מטעם עצמם את "הנאורים" מול גורמי חוץ)
    שום דבר לא ישתנה שם. הגלעין אינו דמוקרטי אבל מטיף ומוצא פגמים במפלגות הדתיות, הבנויות בדיוק אותו דבר.

  8. טלילה סטן

    אורי אבנרי באחד המאמרים האחרונים שלו כותב שרק מועמד שיצליח לחבר בין המסרים של מלחמה בשחיתות, דאגה לסביבה, שאיפה לשלום צודק ושאיפה לצדק סוציאלי (והוא מונה עוד כמה נושאים) יצליח לסחוף אחריו המונים.

    כשקראתי את דבריו חשבתי שלקח לאבנרי הרבה שנים לקלוט את האמת הפשוטה הזאת, אבל מוטב מאוחר.
    כי כל אימת שניסיתי לדבר על ליבם של אנשי שמאל מרכזיים (ואורי ורחל אבנרי בתוכם) לצאת למאבק בשחיתות המשפט ולהאבק למען החלשים הנחמסים על ידי המישפח, ובקיצור – לדאוג לא רק למוחמד אלא גם לבוזגלו,
    הייתי מקבלת את אותה התשובה: "קודם נגמור עם הכיבוש".

    אתמול התווכחתי שוב עם איש שמאל מרכזי. כאשר הוא השמיע את המנטרה: "קודם נגמור עם הכיבוש", שאלתי אותו: "ומה עם הכיבוש הפנימי?"
    האיש הופתע, ובכנות לא הבין על מה אני מדברת.
    "ההשתלטות העויינת של ההון על מדינת ישראל ושיעבוד תושביה", נאלצתי להסביר לו. בכוונה לא השתמשתי במלה אזרחים כי תושבי מדינת ישראל הם נתינים.

    לדעתי השמאל מצא לו נישה נוחה (הכיבוש) להתעסק איתה. כל עוד הוא מתעסק עם הכיבוש ולא עם הכיבוש הפנימי ודיכוי תושבי ישראל בידי השלטוהון, "השיטה" מוכנה לסבול את השמאל. מה עוד ש"הסמול" מרחיק את עצמו ואפילו משניא את עצמו על ההמון המדוכא. "טוב מאוד" חושב לעצמו המשטר, שימשיך השמאל להתעסק עם הבעיות בשטחים.

  9. דרור ניסן

    ככלל, אני מסכים עם הניתוח, אלא מה, המסקנות נחפזות גורפות, נמהרות ואם יורשה לי, גם לא אחראיות.
    אנסה להבהיר ולנמק: מלאכים יש בשמיים. כאן על פני האדמה, קל וחומר בפוליטיקה, נמצאים בני-אדם, עם הרבה חולשות ייצרים, סתירות וכיו"ב. אין בפוליטיקה ברירות צרופות וככל הנראה גם לא יהיו. מה יש, זה ברירות מחדל ומידרוגים של רוע וחידלון. אני מציע לכותב להמתין מעט ולראות אם מרצ אכן מתחדשת ועושה מאמץ כנה, עמוק ואימננטי להשתנות ולהציג משהו טיפה אחר.

    לגב' מועלם (אם בכלל קיימת יישות כזאת, ככלל אינני מבין את ההתחזויות, בפרט באתרים ראויים של קהיליות משוחחות ומתפלסות. אם יש טענה של ממש למה לא לטעון אותה שלא בגניבה?).

    גילויי נאות: אני חבר נפש של ד"ר אבנר בן-זקן (מזה 20 שנה). צר לי ומקומם אותי שבאותה נשימה שבו את מגדפת אותו ומכנה אותו "קישוט מזרחי", את גם מציינת שאינך מכירה אותו. זה הגון? זה מתיישב יחדיו?

    ד"ר בן-זקן, הוא יליד שכונה ד' בבאר שבע, כיום היסטוריון של המדע. נמנה על הסגל של אחת האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם ובן טיפוחיו וחברו של חתן פרס נובל לכלכלה, סן אמרטייה.
    אבנר הוא איש ישר, צנוע, טוב לב ושליחותי.

    והנה סיפור אודותיו (מקווה שלא יכעס עליי על חשיפתו): לפני שלוש שנים, בשיא יוקרתו, בטחונו האקדמאי והכלכלי, אמר לי שהוא משתוקק לחזור לארץ. אמר לי אז שרוצה לסייע לעמיר פרץ (הוא חבר נפש של אחותו, דליה, מייסדת הביי"ס הדו-לשוני בירושלים), אבל בעיקר רוצה לחיות בארץ, להיות סמוך להוריו המבוגרים, לשאת אשה ולהביא צאצאים(עשה זאת). אמרתי לו שלא יחזור. שלא תהייה לו עבודה ושהוא יישקע כאן בדיכאון.

    אשר יגורתי בא: עילויי. איש שה-S.V האקדמאיי שלו עולה עשרות מונים על אלה הנהנים מקביעות באקדמייה ועל אלה שנכנסים בשעריה, לא מוצא מקום. הנפוטיזם, השחיתות, השמרנות ושיטת הזיקות מושלת באקדמייה הישראלית.

    אבנר לא היה ולא יהיה "קישוט מזרחי". הוא גם לא בדלן. נדמה לי שראויי להיות קצת יותר שקול וזהיר בשיפוט של אנשים, בפרט שכלל לא מכירים אותם.

  10. דב בינדר

    בין מנצלי העובדים הגרועים ביותר לא חסרים גם נבלים מבני עדות המזרח,לא כל הנבלים הם אשכנזים ולא כל הצדיקים הם מעדות המזרח,מנצלי הפועלים הגרועים ביותר הם הסרסורים הקוראים לעצמם"חברות כח אדם"ובעלי אותם חברות לא כולם אשכנזים אתן לדוגמה את חזיר הכנסת לשעבר(ח"כ בעבר חזיר גם בהווה)אוריאל אסולין הקורא לעצמו היום אוריאל לין.דוגמה שלילית נוספת היא ראש עירית דימונה לשעבר גבי סבג ובנו דורון סבג בעלי חברת סרסרות השרירים ORS אחת מחברות כח האדם הגדולות ביותר בארץ.כמובן שלא חסרים גם נבלים אשכנזים אבל ניבלות וניבזות אינם קשורים למוצא עדתי ויש טובים ורעים בכל העדות.לכן אני קורא לכולם להפסיק עם המשחק העדתי כי עבר זמנו כבר לפני שנים.

  11. משה שכביץ

    בכנסת הבאה עלינו , רק התאגדות של כל "החברתיים האמיתיים" בכנסת, מכל המפלגות: ערבים, דתיים , לכודניקים , מרצניקים,עבודה, מזרחים, פולנים. תצליח להביא ליישום חוקים חברתיים לצמצום הפערים.

  12. אזרח.

    אין שמאל בישראל.אין.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3531550,00.html

    השמאל איבד את זה

    בלהט החלוקה הפוליטית על סמך זיקה לשטחים, נשתכחה מאנשי השמאל מחוייבותם לסולידריות. הם נתנו יד להפרטת כל המוסדות האפשריים ולקפיטליזם שפושה בכל.

    http://tal.wolfson.co.il/essays/dialectica.htm

    הדיאלקטיקה של כשל השוויון.

  13. דני זמיר

    אין שמאל אמיתי, אם אתה לא לבן אשכנזי ובן 40 אין לך למי להצביע, טוב שהעבודה מתפרקת ובכל מקרה אל תצביעו עבורה וכו' וכו'.
    האמת: משעמם כבר. תביאו איזה טיעון קצת פחות עבש וסיסמאתי.
    סוציאל דמוקרטיה צריכה נציגות פרלמנטרית שתממש ותוביל אותה.
    זה הדבר היחדי שמעניין בבחירות לכנסת ולא כל הסיסמאות השדופות והמבחנים: מי שמאל ומי לא שבוחנים מטעם עצמם חוזרים עליהם כאן בריטואל משמים אחת לכמה שבועות.
    (שלא לדבר על סיפור המשתכנזים לפי סגנון המגיבים כאן: כל בן להורים יוצאי ארצות האיסלאם שמצטרף לשמאל הוא משתכנז אלא אם הוא חבר של אחד הכותבים כאן…. בחיי שזה היה מצחיק אם זה לא היה מגוחךו כל כך).

    לכן אני מציע לייעל כאן את הדיון:
    בואו נסכם שאת הטיעונים הקבועים על ההגמוניה האשכנזית המצדיקה התנזרות מהצבעה בעד מפלגות שיכולות לקדם תפיסה ומדיניות סוציאל דמוקרטית לא תעלו כל פעם אלא תכתבו מילת קוד:, צ'אנג.
    כל פעם שיהיה כאן פוסט שמתחתיו כתוב צ'אנג. נבין.

    למשל פוסט:

    למה אנשי שמאל אמיתיים צריכים להצביע הפעם ביבי?
    צ'אנג.
    לכן תצביעו ביבי יהיה סבאבה.

    יחסוך המון זמן מקלדת…..

  14. רתם

    שמו של חיים אורון מוזכר כאן בכל מיני הקשרים.
    ובכן, אני מניחה שהאיש חרוץ וישר , אבל ציוני לא ביקורתי, ובכך אינו שונה בהרבה מכל אותו "שמאל" ממפלגת העבודה, שיצרה את התשתית למה שאנחנו היום, כולל כל היישובים בגדה המערבית. מה לכם כל הנאיביות הזו?
    בשנות עבודתי בנגב, ספר לי מי שפעל יחד עם ג'ומס, מה היתה הצעת הנ"ל לבעיית אי ההכרה של המדינה (וההתעמרות יש לומר)בכפרים הערבים שבנגב, אלה שנאחזים באדמה שגורשו או לא גורשו אליה, חיים בלי מים חשמל וכביש גישה, רק כדי לזכות לגור בכבוד על אדמה. הנ"ל הציע לנציג של חמולה שכנה לקבל הכרה "אם יוותרו על 70% מהאדמה שבבעלותם. וישארו על 30%. נניח שהנ"ל היה מוסמך בכלל לדון אתם על כך, השאלה איזה מין הצעה זו? האם יש קיבוץ כלשהו בנגב שמוכן לותר על 50% מאדמותיו, למען הסדר קרקעות צודק ובר קיימא בנגב ורווחת אנשי עיירות ההזנחה? אני די בטוחה שלא ולכן, אני טוענת שחיים אורון הוא אולי "יותר מנומס" אבל הוא ציוני טוב ונאמן, ללא הרבה ביקורת על עוולות השיטה הבסיסית.

  15. שירה אוחיון

    תקרא: הם מפחדים!
    http://www.kedma.co.il/index.php?id=2193
    גם אם בעוד 200 שנה תמשיכו להכחיש ולהשתיק את הדיכוי והגזענות נגד המזרחים נהיה שם כדי להזכיר לכם. לא נשכח ולא נסלח. הדוח של האגודה לזכויות האדם מצביע בבירור על העמקת הפער בין מזרחים לאשכנזים על דיכוי של נשים ערבים מזרחים ואתיופים ועל כך בעצם שמדינת ישראל היא מדינת האשכנזים.
    הפיתרון הוא מפלגת שמאל אמיתית שתכלול את כל נציגי המדוכאים ותחולל מהפכה אמיתית להפוך את הקערה על פיה

  16. יואש

    הידד, מה שלא היה קיים גם לא יכול למות. לשמחת שריקי, התיזה שלו דומה להפליא לזו של המתנחלים המשיחיים לסוגיהם שמפללים ל"מלחמת גוג ומגוג" שתביא את המפץ הגדול שאחריו יגיח המשיח עם או בלי חמור לבן, ו"כל המתים יחויון" וגו'.
    האפוקליפסה שביבי הולך להמיט על עם ישראל אינה משאת נפש. אחרי ענני השריפה האבק והדם לא יופיע שום משיח ו"גם לא יטלפן" ומי שישאר עדיין יצטרך 40 שנה נוספות לשקם את מה שנותר ובעיות כמו חילוניים-דתיים, ערבים-יהודים, אשכנזים -מזרחיים לא יעסיקו כנראה אף אחד.
    אז קדימה למפץ הגדול והמשחרר!

  17. משה לופינסקי

    במאמרו "נמאסת" מלפני כשלשה שבועות מבקר אורי וולמן את עמוס עוז:
    "אה כן, דבר אחד מצליח עוז לראות, אפילו מבלי להיזקק למשקפיו והוא כמובן הכיבוש. כאילו כל תחלואיה הכלכלים של מדינת ישראל נעוצים במילת הקסם, שרק אם תבוא אל קיצה מזור וברכה ישטפו את המדינה. "

    תגובתי הייתה: עקרונית, צודק עמוס עוז!

    תארו לכם אדם מובא לחדר מיון לאחר תאונת דרכים קשה. רוב צלעותיו, ידיו ורגליו שבורות וזאת בנוסף לחתכים ופגיעות שטח בחלקים רבים של גופו. בנוסף לכל הנ"ל אחד העורקים החשובים קרוע ומדמם.
    כיצד ינהגו רופאי חדר המיון?
    בשלב הראשוני, שלב חדר המיון, הרופאים כלל לא יתעסקו עם השברים השונים, אלא ישקיעו את כל מאמציהם בעורק המדמם המהווה סכנה מיידית לחייו של הפצוע.
    זכרו, ההתנחלויות הן הן העורק המדמם של מדינת ישראל!
    כל בעיותיה האחרות של ישראל מתגמדות בהשוואה לבעיה זו והן תפתרנה בקלות יחסית לאחר שישראל תחסל את ההתנחלויות.
    לצערי, צבור גדול של אנשים טובים הוא בעל השקפה שמאלית בנושאים החברתיים-דתיים-ירוקים אך חסר כל השקפה בנושא העקרי – ההתנחלויות. חלקם הגדול אמנם מתנגד להתנחלויות, אך אינו רואה בהתנחלויות את בעיתה מספר אחת של ישראל. בישראל של סוף 2008 הקריטריון לשמאליות הוא העדיפות הברורה הנתנת לבעית ההתנחלויות ועל כן, למרבה הצער, נחמיה שטרסלר הוא שמאל ואילו שלי יחימובי’ץ היא פרווה.

  18. הילל בן-שחר

    מזרחי עם דוקטוראט–אפילו אם זה בהיסטוריה של המדע– זה עדיין לא אומר כלום בפוליטיקה. לח"כ לשעבר אבנר חי שאקי היה תואר "פרופסור" ברוך השם. מה משמעות הנוכחות הזו שם? שאותו מימסד שדחה את האיש בשתי ידיים כחבר סגל (שהרי למי מצביעים רוב חבר האקדמי בישראל?) , מקבל אותו עתה כמשתתף במסיבת העיתונאים המורחבת? והאם זה בגלל התואר ד"ר? בגלל ה"שליחותיות"? בגלל המזרחיות? או בגלל בגללל רעיון מדיני חברתי בעל משקל שצריך לבטל את כל השאר?

    אפשר גם לשמוע תשובה מדוע דווקא עכשיו צריך ללכת אחרי עמוס עוז למר"צ?

    כמה שאלות למי שמדברר את מרצ כאן כבר שלושה וארבעה ימים למרבה השתאותם של מוקיריו משכבר:

    אפשר לשמוע אולי מהו המצע של המפלגה החדשה? סוציאליסטים? נגד כלכלת שוק? נגד "קאפיטליזסם חזירי בסגנון שמעון פרס"? צאצאים של קומוניסטים עבריים בסגנון צלי רשף? קיבוצניקים סוציאליסטים בסגנון הקיבוצים שלאחר ההסדר ולאחר ההפרטה?

    מה בענין הפתרון לסכסוך? שתי מדינות לשני עמים (עם יהודי ציוני ועם פלסטיני מעבר לגדר)? מה עם חלום ההרפדה והיפרדות שמרצ סייעה להפיץ אותו בקרב השמאל הציוני באותה המידה (אם כל לא באותו האופן) שרחבעם זאבי הנחיל את הרעיון לימין הישראלי.
    מה בענין שאלת הדת?

  19. אליטה ישנה

    דמוקרטיה היא מוסד בעייתי: כדי שמפלגה תוכל להשפיע, עליה להכניס כמה שיותר מנבחריה לכנסת; כדי להכניס נבחרים לכנסת, צריך כמה שיותר בוחרים שיצביעו עבורם.
    אנא הציעו, לפחות בשביל השעשוע האינטלקטואלי, רשימה של נבחרים שמצד אחד תהא לטעמכם, ומצד שני ציינו מיהו קהל הבוחרים הפוטנציאלי שיצביע עבורה.
    איך שלא תסובבו את זה תגיעו לאותה הבעיה: כמה שהרשימה תהיה יותר "שמאלית" (שלום, סוציאל-דמוקרטיה, זכויות אזרח וכיוצ"ב), יש יותר סיכוי שמצביעיה יהיו אשכנזים "צפוניים", אליטות ישנות, מהסוג השנוא על הכותבים באתר זה.

    בסה"כ, במצב המסתמן כעת, לפיו האליטות הישנות הורידו מעליהן את כל המסיכות ומצביעות ישירות לקדימה ולליכוד, זוהי לכאורה הזדמנות הפז לאותה מפלגת שמאל אמיתית, המורכבת מחכי"ם שמאליים אוטנטיים, מזרחיים וערבים, אשר תקצור את "הקופה האלקטורלית" של עשרות המנדטים של השכבות המוחלשות בערים, בעיירות הפיתוח ובישובים הערביים.

    מי מרים את הכפפה?

  20. אוליביה מועלם

    יאיר גרבוז, הבשורה חדשה והמרעננת מצטרף למפלגת ה"שמאל" החדשה עאלק. מסתבר שהאיש סובל מסכיזופרניה.הוא גם במפלגת "האור" מייסודו של אחד רן ידען, וגם חבר בהתארגנות החדשה. זכורתני יוסי, שכתבת בזמנו באתר המרשים הזה, כי אם זו מפלגת האור , הרי שמוטב לנו לחיות בחשיכה מוחלטת.ובכן, הגרבוז הזה (המגלם בשורה מרעישה לפי דבריו של ניסן דרור) עבר מפלגה, ומכאן קצת נחמה בשבילך.

    ומכאן לעניין רציני יותר המופנה לדרור ניסן:כמי שעוקבת אחרי מאמריך המרשימים באתר, אני מאוד תמהה על הטפותיך בעניין המפלגה החדשה. איזה חדשה ואיזה נעליים מר ניסן? והרי מדובר במשחק של כסאות מוסיקליים. זו הבשורה שלך מר ניסן? עוזי נרעם והבן שלו המקשקש את עצמו לדעתבכל כלי תקשורת. או שמא הבשורה שלך היא ג'ומס (איש הגון באמת בחייו האישיים) שמעולם לא התבטא בעניין דיכוי המזרחים. אדרבא מר ניסן היקר, הבה ונעשה לנו ניסוי קטן. תשאל את חברך (הפרענק התורן?) בעל הרקע האקדמי המרשים, אם הוא מוכן להעמיד את חברי המפלגה הכי אשכנזית בארץ למבחן הבא:, האם הם מוכנים לחלוקה צודקת של הקרקעות. ואתה יודע מה, לא בכל, נסתפק בחלוקה של האדמות במועצה האזורית תמר. כמדומתני שמדובר במועצה אזורית השולטת על השטח הגדול ביותר מכל המועצות בישראל. יש שם אלפיים קיבוצניקים לעומת כמאה אלף תושבים, דימונה,ערד, ירוחם וגו', תשעים אחוז מהאדמות הן של המניאקים והם גם גובים את הארנונה ממפעלי ים המלח, הכור האטומי וכד'. הבה ונראה אם האוליגרכים האשכנזים האלה יסכימו לכך. אם אמנם כן (בוקרה פיל מישמיש, אגב אין כלל ערבים ברשימה הסוצ' הזאת), אני מתחייבת בהן צדקי, על אף תחושת הקבס שתתלווה לכך ,להצביע בשביל הרשימה הזאת.

    חשוב לי מאוד להבהיר, כי בכל הנאמר לעיל אין משום תמיכה חלילה במפלגות הימין שאותן אני מתעבת אף יותר. אין מי שמעורר בי דחייה כמו הטיפוס הנאלח ביבי, אני אפילו מעדיפה עליו איש גס רוח כמו בובליל.
    שיהיה לך רק טוב אינשאללה דרור ניסן, ככלות הכל אתה אדם טוב ובחור הגון, רק תדאג לאיזה סטירה קלילה לחברך הדוקטור (בנוסח הרב עובדיה נניח) שיתעורר מההזיה שהוא מצוי בה. האשכנזים ברשימה החדשה ינקנקו לו את הצורה, האמן לי.
    ושוב, וביתר שאת, , מתי ילמדו המזרחים לעזאזל לסמוך על כוחותיהם שלהם בלבד?

  21. אסף לוץ

    לא הבנתי. אתה בעד ישראל לשני עמים ופלסטין לעם אחד?

  22. טלילה סטן

    זרועות של אותו תמנון.

    תמנון הממון המפעיל בובות על חוט בהצגה של "השוטר הטוב והרע"
    בתאטרון האבסורד שנקרא "הדמוקרטיה הישראלית".

  23. ירושלמי ממז"א

    נמאס כבר מהמנטרה "גברים/ רצוי נצר ל"דור המקימים" /אשכנזים/ חילונים."
    אני מכיר אישית כמה כאלה, שגם כן נפגעו, הודרו ונושלו ע"י הציונות. אני לא ממש חושב שזה מעניין את מישהו. בדמגוגיה, בהתלהמות ובנקמנות באמת אין שונים כאן ממרכז הליכוד, אולי אפילו יותר גרועים.
    אבל אם העניין כאן הוא לפתח גזענות הפוכה, ולהתנקם בכל מי שנולד לבן וממין זכר, ואפילו עם איזה שייכות גנטית ל"דור המקימים", ואולי לגרשו מהארץ ברוח חזונו של מוני יקים על "מדינה נקיה מכוזרים" או לשכנע אותו לרכוש דרכון זר כמו שיש מן המגיבים כאן המציעים בבלוגיהם האישיים, אולי מוטב שתגידו את זה במפורש.
    הוזכר כאן חזון אובאמה הישראלי של אורי אבנרי. שם, אם אני זוכר, היה כתוב שהעקרון המוביל והמנצח של אובאמה היה הימנעות ממסרים שליליים ומהדרת קבוצות אוכלוסיה לא-שחורות. האם נולד הישראלי המסוגל שלא לרצות להתנקם באלה ש(אולי) הפלו/דפקו/רמסו/ את האמא שלו-האבא שלו, או מסוגל לבנות מנהיגות בלי ללבות אצל אחרים את הנקמנות הזאת (בדיוק הדבר שביבי הכי הצטיין בו, ובגין לפניו)?
    אגב, ברק (אהוד) ניצח ב99 כי הוא שידר בדיוק את זה – שיש אצלו מקום לכוווולם. אחרי שנה וחצי בערך התברר שלא לערבים, ויצר הנקמנות השבטי שוב איחד את העם כנגדם.
    אולי זה מפני שאנחנו מאמינים שבמזרח התיכון אין סולחה בלי קורבן (מההה…). בינתיים קורבנות יש הרבה, ושום סולחה אין.

  24. מישל סומו

    דרור ניסן הקים כאן הר של עצה רעה, רעה מאוד: ללכת עם עמוס עוז. מי שישן עם גזענים, קם עם כינים. זה תמיד אותו סיפור על אהבה וחושך: המזרחי יביא איתו "אהבה" (להוריו המזדקנים, למולדת, לדמוקרטיה, לידע המערבי והנחלתו), הלבנים יביאו "חושך" (גזענות, התנשאות, בוז לקומץ מזרחי מחמד עם תואר אקדמי). הם אוהבים את הפנתר שלהם במרתף, מאולף ומבוית ומפויס. כי בעצם יש כאן שתי מלחמות: נגד העמוס עוזים. ונגד מטהריהם בק"ן טעמים. ללכת עם עוז? בושה, בושה עד מוות

  25. איריס חפץ

    נקרעתי מצחוק, עם הפרוסה פה ושם ברחבי המקלדת. ככה עושים, מישל סומו? כמעט ולא ראיתי את המסך מרוב צחוק. וכל זה עוד אחרי הסטירה המבריקה שאוליביה הציעה.
    ולאליטה הישנה,
    את צודקת באופן מעורפל, אבל זה דיון ארוך. לעכשיו מספיק אולי להגיד שבדיוק לכן חשוב שיהיה למפלגה שמדברת על צדק לכולם, גם כוונה לייצר צדק לכולם. המזרחים לא בוחלים בזה בגלל שככה "מזרחים" נולדים. הם בוחלים בזה, כי הסיסמא הזו של צדק לכולם היא הסיסמה לדיכוי המזרחים והפלסטינים (עם כמה בונוסים לראשונים על התנהגות טובה). עכשיו זה הגיע גם אל האשכנזים בהייטק שמפוטרים מדי בוקר, אז גם חלקם הגיעו לתובנות המבורכות שאילי הון זה טוב לאיילים, אבל רע לאחרים. ברוכים הבאים. באמת. אבל התובנה הזו לא יכול להיות שמשמעותה תהיה להצביע למפלגה הישנה אחרי שמדביקים לה סיסמת "סוציאל דמוקרטיה". מה בדיוק סוציאל דמוקרטי במר"צ? עוד לא שמענו מאף אחד כאן.
    הנה, לנוחות הגולשים, המאמר ששוש גבאי (תודה) נתנה לו קישור ושולח לתגובות אליו, של חני קים:
    "על יושב הראש החדש של מרצ
    24\3\2008 [חנה קים]

    חיים אורון, ג'ומס כפי שתמיד קראו לו בקיבוץ, הוא איש מורכב. מצד אחד הוא האיש שהביא לפני כשלושה עשורים את בשורת ההפרטה לקיבוצים. אליעזר פישמן, שקנה אז בזול מכל הבא ליד, חייב לו את הפיכתו לאיל-הון, ויש לאורון גם מניות יסוד בהפיכתו של עו"ד שרגא בירן לאיל-נדל"ן משגשג. אורון המשיך במהפכת ההפרטה בכל הצבעותיו על ענייני קרקעות הקיבוצים והמושבים בכנסת, והיחיד במפלגתו שקרא תיגר על כך היה הח"כ לשעבר אילן גילאון, שגם שילם את המחיר וסולק מהכנסת.

    מצד שני, ויש צד שני, אורון הוא אחד המובילים של החקיקה החברתית בכנסת, בעיקר חקיקה הנוגעת להגנתם של קשישים. אינני מזלזלת בכך. הוא גם שימש במשך שנים חיץ אפקטיבי יחיד נגד זלילת תקציבי המדינה על ידי מפעל ההתנחלויות הפורח. לא פעם הוא היה הקול היחיד שהושמע נגד מדיניות העוד עז ועוד דונם של משרד הבטחון שהפקיע אדמות של פלשתינאים לצרכי בטחון לכאורה. בניגוד לח"כים אחרים במרצ, אורון התאפיין בעבודת תחקיר ושטח שקטה שהשיגה תוצאות, עם פחות תקשורת ויחסי ציבור.

    בעוד שיוסי ביילין ויוסי שריד תמיד נחשבו לנטע זר, אורון הוא בשר מבשרה של מרצ-מפ"ם. בחירתו מקבעת את האנומליה הקיימת היום במפלגה, המדברת על שיוויון וצדק אך דה-פקטו מייצגת בעיקר את האינטרס של התנועה הקיבוצית, שהם כ-3 אחוז בלבד מהחברה. מבחינה זו מרצ היא אכן מפלגה סקטוריאלית-עדתית, שבמשך שנים שלטו בה האדמ"ורית שולמית אלוני ושני האדמ"ורים ממפ"ם מאיר יערי ויעקב חזן. שני האחרונים, אגב, היו מתהפכים בקברם אם היו רואים מה עשתה ההפרטה לקיבוצי השומר הצעיר.

    ואגב, בניגוד למה שכתב כאן אחד המגיבים, מרצ היא מפלגה מובהקת של קבלני קולות – יהודים, ערבים ודרוזים, קיבוצניקים ועירוניים. בלעדיהם שום דבר לא זז במפלגה. מי שלא מאמין מוזמן לצפות במסעדת "השובך", שבשכונת רמת ישראל בתל אביב, בכל פעם שהבחירות במרצ מתקרבות, ולשמוע איך נסגרות שם עסקאות."
    …………

    המבחן של אוליביה נראה לי מצויין: יתחייבו נא אנשי מר"צ על מפ"מם וקיבוציהם להתחלק באופן שוויוני במשאבים היקרים שעומדים לרשותם ונראה את הסוציאל דמוקרטיה שלהם: אדמות למזרחים, לבדואים, פירוק מועצות מקומיות רווחיות כדוגמת תמר. היתרון של מר"צ: יש להם הרבה אפשרויות לממש את הסוציאל דמוקרטיה ולהתחיל את השינוי מבפנים.
    אני עולה על מטוס ובאה להצביע להם, בחיי. אני יכולה לקחת כבר שקית הקאה מהמטוס ישר.

  26. צבי בן-דור

    ראשית כדאי לזכור שמשה שריקי הציב במרכז הדיון כאן מאמר שמציע לנו לא להתאבל יותר מדיי על אבדנה של מפא"י וגם מזהיר אותנו מפני התארגות השמאל החדשה. שתי הצעות איתן אני מסכים בכל לב.

    מעבר לכך פנה הדיון לעבר התארגנות השמאל החדשה, ובעקבות התערבות של אוליביה מועלם, על מקומם של המזרחים בה.
    הרשו לי להזכר בעובדות הבאות–

    לגבי דברי שריקי:
    רצוי מאוד לזכור שתפקידו ההיסטורי של השמאל בארץ מאז הכיבוש של 1967 היה להכשיר למעשה את מדיניות הימין כלפי פנים וחוץ (עד 1967 השמאל ביצע את מדיניות הימין בעצמו, למעט רגע קצר של חולשה בו ביטל את המימשל הצבאי ושלט במדינה דמוקראטית למשך שישה חודשים תמימים):

    מאז 1967 עשה השמאל כך:
    1. טיפח את רעיון ארץ ישראל השלמה.
    2. תמך במתנחלים וטען (בצדק) כי הם ממשיכיהם של החלוצים והקיבוצים.
    3. תמך בהתנחלויות חומרית ופוליטית.
    4. תמך, לפחות עקרונית, בכל המלחמות שיזם הימין בלבנון. ונטל חלק פעיל בכל מלחמות הדיכוי בשטחים.

    השמאל הזה היה הראשון להמציא את הטקטיקה בעלת המשמעות הקטלנית של "קרענו את המסיכה מעל פני הפלסטינים". תיזת האין פרטנר הרת הדמים של אהוד ברק ב2001 באה מאותו בית היוצר של של "חפשו אותי" שכתב יוסי שריד ב1991 לפלסטינים בזמן הפלישה העיראקית למחוז התשע-עשרה. באותו זמן שהוא ביקש שיחפשו אותו עדיין היה החוק נגד מפגשים עם אנשי אש"ף בתוקף. ועמדת האגף השמאלי של תנועת העבודה היתה שאין להפר אותו, לכן לא ברור איזה טובה עשה שריד עד אותו הזמן בשביל הפלסטינים, אפשר לחשוב הוא ישב איתם ממש יום יום והתאכזב מהם). עד אותו זמן, שלוש שנים אחרי הכרזת שטוקהולם ואחרי תחילת האינתיפאדה עדיין התנגד השמאל הזה (כולל מרצ) למו"מ עם אש"ף ולרעיון של שתי מדינות. שלא נשכח את זה. המפגש האפקיטיבי היחיד של איש שמאל ממרצ עם אש"ף היה כנראה בין אלוף משנה רן כהן ללוחמים פלסטינים בביירות אליה הוא רץ בשנת 1982.

    בשנות התשעים, החלק השמאלי של השמאל הזה (דהיינו מרצ):

    1. דיברר את מבצעי ענבי הזעם השונים בלבנון ומעולם לא העמיד התנגדות של ממש לאלימות הישראלית בזמן שהיה בממשלה, וגם בזמן שהיה באופוזיציה.

    2. הגה, ניסח, והפיץ, את הרעיון "ההיפרדות בין העמים" הפך אותו לבסיס הרעיוני של "מחנה השלום": כלומר מחנה שלם שהאמין במושג של שלום שהיה ערטיאלי ולא שלם אמנם אך תמים במובן היפה של המילה עמד מעתה על כרעיו של רעיון גזעני. מרצ מעולם לא דיברה על פיוס בין העמים, רק על היפרדות–ואם תרצו, זוהי המכשלה העיקרית של כל שמאל ציוני. שאינו יכול לדבר על פיוס בין העמים כערך בפני עצמו. לגבי כלל הציבור הגזעני ממילא המשמעות היתה שרעיון הטרנספר של הימין, שבבסיסו גם עומדת תיזת ההיפרדות (הפרדה), קיבל לגיטימציה גדולה ואפשר לראות את זה בסקרים לפיהם יש ציבור גדול מאוד שתומך הן ב"שלום" והן בטרנספר.

    עשר שנים אחרי שתמך שמעון פרס בהתנחלויות הוא פקח על ראשית פירוקה של מדינת הרווחה בשנים הקריטיות בהן זה בוצע התהליך. הליכוד ניסה לעשות בלי הצלחה גדולה מ77 עד 1984 אבל בלי פרס והבלייזרים שישבו בממשלה ובמשרד האוצר משנת 1985 הוא לא היה מצליח באמת. המערך והשמאל תמיד ביצעו את מדיניות הליכוד הרבה יותר טוב. ממשלת רבין המשיכה ב1992 את אותו התהליך והביאה אותו לשיא עם הפרטת מערכת הבריאות וחיסול ההסתדרות. דברים שהליכוד יכול היה רק לחלום עליהם. מרצ תמכה באופן פעיל ביותר בכל התהליכים הללו. ההסתדרות היתה גורם מדכא פועלים ומזרחים ראשון במעלה. אבל במציאות שנוצרה אחרי שמהפכת פרס/מודעי היא היתה המשענת היחידה של הציבור הזה. השמאל שברא אותה עקום מלכתחילה המית אותה אח"כ ומכר אתנו לימין, עוד לפני שבא לארץ הרפובליקני נתניהו. טוב עשתה שושנה גבאי שהזכירה כאן גם את הקשר בין חיים ובין אילי ההון למיניהם בדיוק בזמן שהופרטו הקיבוצים: ודוק, פרס והמערך סיפקו הגנה לקיבוצים ממש באותו שנטלו את התשתית המגנה על הפועלים בישראל מפני נפילה אל התהום.

    הדבר היחיד שעשה השמאל הציוני מעצמו בלי לשאול את הימין (בתום לב, ברצינות, ובאדיקות) הוא המלחמה בחרדים–ובכך הכשיר הקרקע לעלית המפלגה הגזענית של טומי לפיד. לא מפתיע בכלל שהיתה תמיד נדידת קולות מוזרב בין מרצ לצומת ומשם לשינוי. הבוחרים הגזענים הבינו את מרצ יותר טוב מאיתנו: לא מדובר בשמאל, אלא במפלגה גזענית.

    לענין מקום המזרחים במרצ או במפלגת השמאל החדשה. ישנם כאן כבר אנשים שביטאו את הסתייגותיהם בלשון שמפאת הכבוד איני מרשה לעצמי לנקוט אותה אם כי אני מסכים עימה בכל לב. אני לא מכיר את הד"ר אבנר בן-זקן כלכך טוב (אני מתכוון: לא כמו שדרור ניסן מכיר אותו), אבל אני מתרשם שבינתיים מה שיש לכולם לומר זה רק שמי שגייסו עמוס עוז וצלי רשף לעזרתם–אחרי שכשלו לרתום את יוסי דהאן לעגלתם, בדרכים של כחש ולחש-הוא אדם שיש לו תואר ורזומה אקדמי מרשים. כאשר נזכרים בסיפור המוזר על הפרסום כאילו הצטרף יוסי דהאן למפלגה החדשה (ספין מטעמם, בטוח), עולה החשד כאילו ישב שם מישהו ואמר: "חייבים מזרחי, אבל משכיל, שיהיה קל לעכל", ומצאו את הד"ר הנ"ל. מעבר לגזענות הרכה המובלעת בנפנוף של התואר "ד"ר" במקרה הזה (כאילו השכלה ומזרחים זה אדם נשך כלב ולכן צריך להושיב את הד"ר ליד הסופרים), נשאלת השאלה מהו הבסיס הרעיוני עליו עומדת ההתקשרות הזאת בין מחבר פה ושם בארץ ישראל ושאר הסופרים שיעלמו מייד אחרי הבחירות למחוזות קרירים ועתירי פרסים לזכויות אדם ובין מי שענין המוצא שלו, יושרו, צניעותו, וכיבוד אב ואם שלו, היה מספיק חשוב לעלות כאן לדיון? מלבד השמות, התארים והפרסים: האם ישנה גם מהות? ואם כן מהי?

    אבל אחרי ההמלצות של דרור ובעקבות דרור אני מציע לא לדקדק דקדוקי מצעים והיסטוריה ולראו תאם מרצ באמת רוצה להתחדש. ישנו מבחן פשוט מאוד שציבור הקוראים יכול לשקול אותו: בואו נעזוב מהויות, בואו נעזוב את הפוליטיקה הקטנה והגדולה, בואו נשכח מזה שהפסקנו להתלהב ממזרחים בעלי השכלה ותואר ונראה אם יותן מקום ריאלי ברשימת מרצ להד"ר בן-זקן. מרצ הצליחה לדלג פעמיים על רן כהן (לא כוס הצ'אי שלי בכלל אבל נגיד), ומאז ומתמיד היא היתה מפלגת הומוגנית באשכנזיותה כמעט לחלוטין. אז הנה הזדמנות פז להראות שהשמאל החדש הוא באמת חדש. אני גם מוכן למחול על העלבון והבושה שבישיבה בצוותא ובצוותא עם עמוס עוז: יקום נא עמוס עוז ויתבע מקום ריאלי לבן-זקן. יקום ויגיד שלשמאל החדש המתיימר להחליף את מפלגת העבודה יש ענין לקדם מזרחים. יקום ויגיד שבכך הוא מבקש על ההתנשאות והיהירות שבספריו כלפי המזרחים. נראה.

  27. סמולן

    בעקבות דברי הבלע של ידידי מלמעלה, פרופ' בן-דור (אהלן), הריני להציע אופציה חדשה לניתוח: מדובר בבני אדם, לא במניאקים. המערכת של היום, זו של קפיטליזם ופתרון-שתי-מדינות, היא תולדה של התנגשות גדולה, שנמשכה עשרות שנים, ובעשור האחרון הגיעה לסוג של שיווי משקל, שהופר. הנה התיזה:

    בלי קשר להגדרות של ימין ושמאל מחוץ לישראל, בתוך ישראל ימין קושר עם כלכלת שוק, ועם ארץ ישראל השלמה. שמאל קושר עם סוציאליזם, ועם פתרון-שתי-מדינות. למעשה, טריטוריאליזם דארץ ישראל. הלכו מכות במשך הרבה זמן, ומה שקרה, הוא הדבר שכולנו רואים בדיעבד: אפשר בקלות לחבר את עקרון כלכלת השוק עם פתרון-שתי-מדינות: בשניהם, יש איזה קטע של הגדרה עצמית, של בידול עצמי. ההגיון הוא של שיח זכויות ליברלי.

    עבר קצת זמן תחת שלטון כלכלת השוק ופתרון-שתי-מדינות, חתמנו עם הפלסטינים בערך עשר חוזי שלום, עשינו מאה אקזיטים, ונראה שזה לא עובד כמצופה. כלומר, אקזיטים וחוזי שלום באמת אפשר לייצר בשיטות הללו, אבל הם פתורים בעיות לחלק מצומצם באוכלוסיה. אני מציג את זה באופן פשטני, אבל זה בערך המצב.

    כיום, אותם כוחות שטוענים לסילוק הגמוניית כלכלת השוק, הם שפועלים גם, מניה ובי, לסילוק ההגמוניה של פתרון-שתי-מדינות. זה נובע, כנראה, מכך שבאמת היתה התלכדות, ואלו בדיוק אותם אנשים. שימון פרס.

    אשר על כן, כולם מדברים על כלכלה סוציאליסטית יותר, וכולם איכשהו מחכים לרעיון בקשר לפתרון-מדינה-אחת. אני סבור שהמדינה האחת בדרך, ושהדיונים יעברו מהר מאד לשאלה כיצד לנהל אותה. זה מרחב שאפשר לסמן בו עמדות: הימין ינטה, אני מניח, לאפרטהייד כזה או אחר, כלומר שלטון עצמי לפלסטינים, בכפוף ליהודים.
    השמאל ינסה, כנראה, במוקדם או במאוחר, ללכת על מדינה דו לאומית. לא פשוט, אבל אפשרי. נכון שאין לזה תקדימים מוצלחים במיוחד, אבל העולם מתחדש כל הזמן: ברית המועצות כבר לא מנסה להחריב את הסדר הקפיטליסטי, לבנון איכשהו משתקמת, ונותנת תקווה לרב-לאומיות.
    כמובן, יכול להיות שהכל יכשל: מלחמה גדולה, עם טרנספר שלנו או שלהם. גם זה פתרון של מדינה אחת.

    הימין כבר עובד על זה במרץ: מי שלא בעד פתרון מדינה אחת יצא לקדימה, ומי שבליכוד, כך או אחרת, מתכנן להשאר בחברון לנצח. הגישה שלהם, כאמור, תהיה של דומיננטיות יהודית, עם מרכיבי הנחתה לערבים. לעומת זאת השמאל, יושב על הידיים. השמאל יכול וצריך לבחון ברצינות את פתרון-המדינה-האחת: יש ברעיון הסוציאליסטי את היכולת לאגד אנשים למען העתיד במקום בשם העבר, ויש לו את היכולת לצמצם פערים אתניים. כי ככה. ולכן, מה שמפלגת שמאל שכזו צריכה לעשות, הוא לדבר על עקרונות שלטונים משותפים למדינה אחת, בלי קשר לכמות העמים, העדות והלאומים שחיים בה.

    המדינה הזו, לדעתי, כן צריכה להיות מחויבת לעם היהודי, אבל זה אפשרי וסביר: יש בה המון יהודים, ויש בה המון אתרים שקדושים ליהודים. אלמלא הסכסוך, הפוסט המתועב הטוען שעיר דוד היא "מיזם תיירותי", לא היה נכתב כלל: אני משער שקברו של רבי נחמן מברסלב, למשל, לא היה זוכה לתיאור כזה. זו מדינה שכל כמה שהיא מנוהלת באופן לא פנאטי, תשמור על קשרים טובים עם יהודים. בקיצור, ציונות לא סותרת את המהלך הזה (אבל זו לא יותר מהערת שוליים).

    מזרחים ומזרחיות: פרגמנט מוזר של פתרון-שתי-מדינות ושל כלכלת שוק, הוא של ריסוק ופירור הזהות הישראלית של פעם, זו שהיתה מספיק חזקה ואטרקטיבית עד שערבים (לא יהודים) רצו להצטרף, ויהודים הגדירו את עצמם קודם כל כישראלים ואחר כך כיהודים. זה אומר שהם חשו קרבה גדולה יותר לישראלי לא יהודי מאשר ליהודי לא ישראלי. הפירור, עקרון ההגדרה העצמית הזה, והאיסור המוחלט על בניה של זהות משותפת, יצרו כאן את העם האשכנזי, העם המזרחי, העם החרדי, העם המתנחלי, וגם העם הערבי. אני משער שמיתון של תהליכי אידיבידואליזציה, ובעיקר התרה של עיסוק בקולקטיב, יבנה, הפלא ופלא, קולקטיב יותר קולקטיבי. לכן, סוציאליזם ופתרון מדינה אחת טובים למזרחים.

    עד אז, הכי קרוב למפלגה פרקטית ונבונה, היא הצבעה לש"ס, מה לעשות. אני מציע לשקול ברצינות את האפשרות שמדובר במפלגת מרכז טובה, במיוחד לאור נפנוף אי-אלו מושחתים ממנה. הבנתי שאין שם הרבה אשכנזים בינתיים: אפשר לקחת את זה כאתגר. בכל מקרה, אפשר לראות אותם כמייצגים לא רק סקטור, אלא תפיסת עולם – של אותו סקטור. כמו מרץ. כמו העוזיסטים. והם מתאימים גם לכלכלה סוציאליסטית, וגם עם פתרון-מדינה-אחת.

    (ובקיצור, במקום אבל על המחסור במפלגה סבירה, כדאי לשקול את האפשרות שש"ס טובה יותר מבל"ד וחד"ש)

  28. אנה פרנעק

    במילים אחרות, לפחות שיצא איזה חר מהאופורטנויזם שמגדיר את הסיטואציה מלכתחילה.

  29. שור

    ערב יום שני י"א כסלו תשס"ט
    מהתורים הארוכים בבנייני האומה בירושלים הקרה,
    דרך התורים העוד יותר ארוכים בגני התערוכה בתל-אביב הקצת גשומה,
    ועד לעוד עשרות קלפיות של הליכוד ברחבי בארץ,
    עומדים בתור אלפי אנשים בשקט מופתי בכדי להצביע בבחירות המוקדות בליכוד,
    בקהל אלפי מזרחיים ואשכנזים,
    חילונים ודתיים,
    בעלי פאות וזקנים וצעירים אופנתיים,
    עם ישראל מכל העדות ובכל קשת הצבעים.
    דווקא ההצבעה האיטית בשיטה הממוחשבת מדגישה את החיות שיש בליכוד,
    ואת השילוב בין כל הזרמים,
    את האכפתיות האזרחית של לבוא ולהצביע.

    וזה פחות משלוש שנים לאחר התבוסה בבחירות 2006,
    למה ? כיצד זה קורה ?

    כי אנשים רבים הבינו שנסיגות מביאות דווקא לטרור רצחני,
    כי "כיבוש" של חלקי מולדת זה סיסמא ותו לא,
    כי מדיניות חברתית הביאה לירידה באבטלה מ-11% לפחות מ-6%,
    לתוספת של חצי מיליון מקומות עבודה,
    לגידול של עשרות מיליארדי שק' בהכנסות המדינה,
    לגידול של מעל 10% בשכר הריאלי,
    וכן כן – גם לירידה בשיעור העוני.

    אבל כמובן יש כאלה שנתונים ועובדות לא עוברים את הבועה שהם חיים בה.

    כיצד השמאל ישתקם ?
    אם ייצא מהבועה ויקשיב להמוני הישראלים.

    שור

  30. שושנה גבאי

    אלו מאיתנו שעמלו כל כך הרבה לנסות ולעצור את שוד הקרקעות בישראל לא ישכחו את במהרה את פרצוף הקאובוי המדושן של אבו וילן שמככב גם בהתארגנות החדשה. איך בדיוק מתחבר צדק חברתי עם הפרצוף הזה?. וגו'מס בעצמו מה יש לנו איתו? כל הזמן מדברים רק על כמה הוא הגון. מה זה שייך לצדק חברתי? שהרי הדיבור העממי הזה על ההוגנות שלו קשור,אני מניחה, לזה שהוא לא בענייני מעילות ושוחד. זאת לא הוגנות שקשורה לחלוקה צודקת של המשאבים בישראל לכל האוכלוסיה, זה לא קשור לסוציאליזם. גם בני בגין נחשב אדם הגון- הוא נוסע באוטובוס וחף מגינוני שררה. אז מה עכשיו אני אצביע בשבילו?
    ואולי בזכות הקולות שלנו מרץ תשב בממשלה ואולי אבו וילן יהיה שר החקלאות והממונה על מנהל מקרקעי ישראל?

  31. משה לופינסקי

    בישראל של שנת 2008, כל הסבור שיש מייד להתחיל בחיסול ההתנחלויות והוא רואה את החיסול הזה כבעייתה מספר אחת (ואפילו היחידה) של ישראל – הוא שמאל! נקודה.

  32. מיכאל

    את קיבוצי השומר הצעיר ברמת הגולן.

  33. קיבוצניק

    בקשר לפרצופו של אבו וילן.
    אני מבין שאת מומחית למידת ההתאמה בין פרצופו של אדם להיניין מסויים.

    זה לא קצת שטירמרי,הכוונה כמובן לסגנון ותוכן כתיבתך?

  34. שושנה גבאי

    לא בסגנון הנאצי שבו מאשים אותי הקיבוצניק. ברור שאני לא מתכוונת לתכונות גזעיות מסויימות אלא להשתקפות הנפש על הפנים. אי אפשר למחוק לאבשלום וילן את חיוכיו הזחוחים ואת ארשת בעל הבית על פניו. קאובוי מדושן יכול לבוא מכל עם, ומכל גזע, בתנאי, שמדובר באדם, שמרגיש שמגיע לו ולקבוצה שלו הכל, רק בגלל שנולדו למעמד השליט בחברה. כמו כן, דואג הקאובוי המדושן, להראות את נחת זרועו לכל אלו שמסרבים להסכים לסידור שהוא כופה עליהם.

  35. RS

    אני לא מבין את עורכי האתר הזה. האיש הוא שקרן פתולוגי. השבוע הרי התפרסם דו"ח זכויות האדם וראינו שישראל אחרי פקיסטן וירדן במדד האי-שוויון. 20% עניים. היחידה בעולם המערבי שהיא במצב גרוע מישראל – ארה"ב, ואנחנו רואים איפה היא עכשיו – על סף פשיטת רגל כלכלית, חברתית, מוסרית וערכית.

    והנה נתון מעניין מדו"ח של ארגון "לתת" (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1045028.html):

    "כ-34% מהנתמכים הם אנשים עובדים, גידול של 55% לעומת המצב לפני שנתיים, ומעט יותר ממחציתם עובדים במשרה מלאה. אבל לצד הגידול הניכר במספר העובדים, חלה עלייה של 123% במספר המועסקים במשרות זמניות."

    זו התוצאה של הגאון הכלכלי. אבל זה לא יפריע לשקרן הפתולוגי להמשיך ולכתוב כאן, ומשום מה זה לא יפריע לעורכי האתר להמשיך לתת לו לכתוב כאן.

    אתם עושים טעות. יש לו מספיק מקומות להפיץ את שקריו.

  36. קיבוצניק

    לתגובתך.
    אז את מומחית לקריאה ופירוש השתקפות הנפש על הפנים.

    מעניין.יש לנו עוד חייכן שחיוכו מעצבן רבים במדינה.נאמר שככה הוא.כל הזמן מרוח חיוך על פניו.שזה חיוך שאינו מבטא מהות פנימית.שזהו עניין רפלקסיבי.לא רצוני.שכדי לא לחייך הוא צריך להיות מודע ובשליטה עצמית.

    תגידי,שושנה,אולי הפירוש שלך לחיוך של וילן הינו בעייתך ולא לחלוטין משהו שאת נותנת בו.שהינו הוא עצמו?
    אולי אלו הרגשותייך וכלל ללא קשר לסיבות האמיתיות לחיוכו.

    ו"נחת זרועו". האם הוא נוהג להרביץ למי שאינו מסכים עמו?

    תגידי,שושנה, נראה לך שהביקורת שלך מאוזנת והגונה?

    כל טוב לך.

  37. צבי בן-דור

    אתה יכול להירגע מן הצווחות, "פרצוף מדושן עונג" זה מטאפורה מקובלת שעוסקת בזחיחות הדעת כמצב רוח ולא בתיאור פיסי של פנים. אז אין שום "שטירמריות". יש בהחלט מקום להזכיר את אבו וילן בהקשר שלילי–הוא תמיד מדגיש את הצד המילטריסטי של מרצ (ביחוד ליד חברו מן הסיירת אהוד ברק). מעבר לכך, פעילים מזרחים זוכרים היטב איך התגייסו כל חברי הקיבוצים להגן על "שלהם" כאשר המצב הכלכלי שלהם הורע (בגלל, בין טעויות שהם עשו). ולא עשו דבר וחצי דבר כאשר מאות אלפי מזרחים נאבקו על כבשת הרש של דירות עמידר. גבאי יודעת היטב על מה היא מדברת.

  38. דודי נתן

    אני גבר אשכנזי, בן של מייסדים, ציוניסט במובן ההרצליאני-סוציאליסטי-הומניסטי של המילה.
    מה זה המובן ההרצליאני, למשל המובן שהביא לכך שישראל היא כנראה (לא בדקתי את כל הגלובוס) שבה הקרקע היא בידי המדינה, ובזכות זה אפשר היה להלחם כנגד הפיכת כל הקרקע החקלאית לפרויקט נדלן.
    אז אני גבר אשכנזי, שמודע לדיכוי המזרחים – אבל זה לא כל הסיפור
    ומודע לדיכוי הפלסטינים – אבל כנ"ל
    וכן הלאה
    חבר במפלגת העבודה, תומך עמיר פרץ אז אני קצת בסדר לא? ואם אתמוך בברק אז מה?

    חבל משה.

  39. צבי בן-דור

    שאלת המוצא אינה חשובה. באמת. אם תתמוך בברק אתה מסתכן בכך שתיבחר באדם שינהל לצד נתניהו את המלחמה הבאה בפלסטינים כשר הביטחון. עשו את זה לפניו קצת עמיר פרץ ובנימין בן אליעזר. ברק גם ישמש כזות למבצעי התנחלויות רחבי היקף וישמש עלה תאנה לממשלת נתניהו שתציד את עצמה כ"מרכז-ימין" בעולם ובכך תחמוק מביקורת. לא חבל?

  40. קיבוצניק

    האם איני זכאי להביע דעתי?
    רק שושנה גבאי ואתה זכאים להביע דעתכם?
    ראית קיבוצניק אז הלחץ דם שלך עלה?

  41. משה שריקי

    דודי היקר, לא חבל ולא בטיח.
    אני הרבה יותר אופטימי ממש שאתה חושב, יש כאן הזדמנות לייצר שמאל אמיתי וצודק ובעיקר סולידרי, לתמוך בברק או בפרץ זה להמשיך בסדר הישן, וכך גם לגבי עמוס עוז ואורון.
    אני טוען שאת הוואקום שיווצר (כך אני מקווה) מהתרסקות ה"שמאל" הזה שבו אין מקום לכל מי שמאמין בסולדריות ולא בשבטיות (לא משנה מאיזה צד) , נצטרך למלא באנשים כמוך וכמוני שחושבים שאפשר להתעלות מעל שיקולים סקטוריאליים ולפעול למען האינטרס הכללי , ומתוקף זה לקדם שיוויון וצדק חברתי אמיתיים גם בהרכב השמאל וגם במצעו.
    השאלה החשובה היא איפה נהיה ומה נעשה כשההזדמנות תגיע ?!

  42. איריס חפץ

    מה קרה? ראית מזרחים אז ישר עלה לך הלחץ דם והחלטת שהם מזרחים עצבניים וצריך להרגיע אותם?
    בגלל שאתה קיבוצניק, וקיבוצים הם מקום מצויין לאנשים קשישים וחולים (ואני מתכוונת לזה בשיא הרצינות ומקווה שזה יהיה ככה לכולם), אז במקרה של לחץ דם גבוה אתה יכול להרשות לעצמך איזה כדור יקר ממשפחת הסטטינים. לא נראה לך שזו זכות בסיסית לכל אדם בעולם? אפילו אם הוא במקרה מזרחי עצבני? רוסי בקריזה? הודי בנירוונה? ייקה בעצבים?
    מותר לך להתבטא כמו שאתה רוצה, ואף אחד לא אומר לך לא להתבטא. אבל לפני שאתה מאשים מישהו מזוהה בשמו בהאשמה חמורה כמו שטרימריות כדאי לקחת איזה סטטין או כריך עם ואליום. לחלופין תזדהה בשמך ולפחות נדע מי זה המאשים. הקיבוצים הגזענים לוקחים לעצמם את האדמות המניבות ובסוף מאשימים את המזרחים בגזענות. טריק ישן ולא מרשים.

  43. צבי בן-דור

    כיוון שמדברים פה רבות על תוחלתה של מפלגת השמאל החדשה כדאי אולי לחשוב על העתיד האפשרי של מפלגה זו במקום לדבר על העבר (הלא מפואר של כמה מחבריה החדשים). כדאי גם לשים לפטה מורגנה מענינת: מרצ המורחבת, אם תקבל המועמדים החדשים, לא תפנה שמאלה (מה שעשוי להפוך אותה לאטרקטיבית) אלא צפנה דווקא ימינה. כיאה ליורשתה של מפלגת העבודה.

    ההתראגנות החדשה מבקשת במפורש לקחת קולות ממפלגת העבודה. זה בולט בעיקר בהתבטאויות של חיים אורון עצמו על החלל שנוצר בין קדימה למרצ, ובהתבטאות רבת ההדים של עמוז עוז שהכריז על מותה מפלגת העבודה. מועמד אחר שדובר בו כאן צוטט בארץ כאומר שמפלגת העבודה משולה ללויתן מת. מעבר לכך, יש לשים לב, לא נאמר שום דבר פרוגרמטי ע"י אף לא אחד מן האנשים (למעט אי אילו חלילולויות). כולם בעצם אומרים שהסיבה להתארגנותם היא מות המפלגה הגדולה כמפלגת שמאל (נגיד) ורצון לרשת אותה. אין בבסיס הרצון הזה שום תכנית פוליטית חדשה או אמיצה במיוחד. מכאן עולה שמפלגת השמאל החדשה, מרצ+, היא בעצם מרצ- מהחינה פוליטית. כיוון שהיא מבקשת קולות שכרגע נמצאים מימין לה, את קולותיהם של מצביעי העבודה. ומכאן יש להסיק כי אם את הקולות הללו הם מבקשים לא יתכן כי מרצ המורחבת תבקש להתיצב משמאל לעצמה, אלא מימין לעמדותיה היום כדי למשוך קולות של מצביעי עבודה. זהו מצב מוזר, כי אם כך הם פני הדברים מדוע נראה כי דווקא אלו שממילא נמצאים משמאל למרצ כבר היום, כמו רבים ממבקרי אתר זה, יתחילו להתרגש מהתרחבות של המפלגה הזו כלפי ימין. נדמה לי שהדיון בהעוקץ היה צריך להתקיים לו היה נעשה מאמץ מודע של מרצ לנגוס בקולות חד"ש (למשל) ע"י אימוץ חלקים ממצעה. אבל לא זה בעצם מה שקורה.

  44. דודי נתן

    בדרך כלל זה לא עוזר לשינוי משמעותי
    זה מה שרציתי להגיד
    וזו הסיבה שאני אפעל לטובת הפחות רע, או היותר טוב שיש.
    וחוצמזה, ההנחה שלך משה שמפלגת העבודה היא מכשול לכל אפשרות היא הטעות, לא כי אין בזה הרבה, אבל יהיו מכשולים כאלו בכל התארגנות שתקים, בטח אם היא תהיה מספיק גדולה בשביל עשרה מנדטים
    ואם היא לא תהיה כזו אז מה התועלת
    מה, בהתארגנויות רחבות הקף של כל הכוחות המתקדמים בארץ לא יהיו המניפולציות? ההשתקות, הסיסמאות המבוססות על סטריאוטיפים?
    אז עדיף לפעול בתוך מה שיש, כי בסופו של דבר רק בתוך הפוליטיקה עושים שינוי משמעותי
    ולפעול כך שמצליחים לחדד את ההבנה לגבי הפערים והאפליות שיש, בלי לגלוש לגזענות וסטיאוטיפים סתמיים
    דוגמא לגזענות – הסרט "אשכנז"
    אתה רואה את הסרט עטור השבחים הזה, ורואה כיצד נוצרת אנטישמיות, הפעם אנטישמיות נגד הציונות האשכנזית
    סרט שכולו מתאר כמה כל מה שרע בישראל ובאזור הובא ע"י האשכנזים
    בחיאת רבאק.
    וזה לא אומר כלל שטומי לפיד וגזעניו, או עמוס עוז ומתנשאיו צודקים
    כלל לא.
    העבודה הקשה שלנו היא העבודה היפה שרוב כותבי העוקץ עושים , להדגיש ולהראות והלציף את הפגיעה ואי-הצדק, הכלכלי והזהותי.
    וחלק מהפוליטיקאים עושים גם את הנסיונות לפעול כדי לשנות את זה.
    לצערי חלק קטן מדי.

  45. קיבוצניק

    האמירות המשתלחות ביכולתנוו הכספית לקנות תרופות יקרות בעוד רוב המזרחים, או מזרחים רבים, לא יכולים, עלובה ומגיעה ממקומות שרק מצביעים על רמת לחץ הדם שלך למקרא תגובותי.
    אין ספק שמבחינתך, ומבחינת בן דור,ואחרים, איני ראוי שתגובותי תופענה באתרכם.
    קצת בולשביקי/מפאינ"יקי,לא?

    ממאמר שטען שההתרסקות הנצפית של מפל' העבודה לא תהיה אסון, התפתח הדיון לכיוונים שונים.
    באה שושנה ונתנה בו פן נוסף-המאבק על הקרקעות.:כאן היא טענה שלפי פרצופו הבוקרי של וילן לא ניתן לחבר אותו
    לצדק חברתי.(במאמר מוסגר נמצאת כאן, בבלי דעת, תשובה לטענה/דרישה שהעלית כאן,איריס, ושעולה לעתים מצד אנשים המגיבים בטוקבקים בשמם,שהאנונימיים יופיעו בשמם גם כן.הרי אילו וילן לא היה מוכר לא היתה יכולה שושנה להתיחס לפרצופו אלא רק לדבריו.מבחינתי זה מה שחשוב-מה נאמר ולא כיצד מתאים,לטעמי או טעם אחרים,פרצופו או גופו של מישהו לעניין מסוים.)

    בתעמולה הנאצית הירבו להתיחס לתכונות גוף.
    שושנה ניסתה להבהיר עצמה בתגובה נוספת שלדעתי רק הוסיפה חטא על פשע וסיבכה אותה יותר.
    הפעם היא מתיחסת ל"חיוכיו הזחוחים" "וארשת הבעל בתיות" שלו.
    ובסוף היא מאשימה אותו בפלילים-הפעלת אלימות,"נחת זרועו",על מי שלא מקבל את תכתיביו.

    הייתכן שאינך קוראת את הדברים הנכתבים?וגם בן דור לא?שקריאתכם כה סלקטיבית שהיא פשוט מתעלמת מדברים לא סימפטיים,בהמעטה,שנאמרים ע'י מישהו ששותף לדעתכם?

    ואז הזדעק בן דור להגן על שושנה מפני הקיבוצניק, שכנראה לא שולט בלחץ הדם שלו, למרות כספו הרב המאפשר לו לקנות תרופות יקרות.והוא מאשים אותי "בצווחות".
    אבל אח'כ מסתברת חטאתו של וילן,לפי בן דור.חלקו בהגנה על האדמות ששדדו הקיבוצים מהעם היהודי ואי תמיכתם במאות אלפים(מעניין,מאות אלפים)דיירי בדיור הציבורי כשנאבקו על כבשת הרש שלהם.
    וכן,הוא מסביר לקיבוצניק מה זה "פרצוף מדושן עונג" ושאין בזה שטירמריות.

    עדיין אין הסבר מה הקשר בין פרצוף לדעה;או לגישה מסויימת.טיעון האומר שרק בעלי פרצוף מסוים יכולים להחשב כמתחברים לדעה או גישה מסויימת,לענייננו לצדק חברתי.
    כן,לחלק מאיתנו זכור היטב ה"משחק" שעשתה התעמולה הנאצית,במיחד בקריקטורות, בפרצוף היהודי וכיצד קישרה אותו לכל דבר שטני
    ומפלצתי.

    ואז את נזעקת ובדרך "מתוחכמת" מאשימה אותי שאינני בעד שוויון בין בני אדם כי אינני חושב,לדעתך,שלכולם מגיעה
    תרופה יקרה לטיפול בלחץ דם.שאני סבור שרק למעמד השליט=אני,מגיעה תרופה כזו.

    מה עניין שמיטה להר סיני?

    אני מוקיר את הסכמתך שמותר לי להביע דעתי.

    אני גם מלא הערכה לעצותיך אילו תרופות לקחת לפני שאני מאשים מישהו בשטירמריות.

    תגידי,את סבורה שהאשמת אחר בגזענות תוציא אותך טהורה וזכה?שתעלים את גזענותך שלך?
    האם ייתכן שההאשמות האוטומטיות בגזענות,של כל מי שלא מסכים עימך, המוטחות על ידך, וע'י רבים אחרים, כאן ובמקומות אחרים, זה עבורך סוג של ריטואל מרפא ומשכך במקום סטטינים יקרים?

    האם ייתכן,למשל,שניתן לפרש את ההאשמה האוטומטית בגזענות שהיא סוג של אלימות וסוג של "נחת זרוע"?

    וכל טוב לך.

  46. משה לופינסקי

    ציינתי זאת בתגובה קודמת שלי, כי צבור גדול של אנשים טובים (כולל הרבה מן המגיבים למאמר זה) הוא בעל השקפה שמאלית בנושאים החברתיים-דתיים-ירוקים אך חסר כל השקפה בנושא העקרי – ההתנחלויות. חלקם הגדול אמנם מתנגד להתנחלויות, אך אינו רואה בהתנחלויות את בעיתה מספר אחת של ישראל.
    לגבי, רמת ההסכמה ושביעות הרצון שלי מגישתה של מר"צ הן בנושא המדיני והן בנושא החברתי רחוקה מלהיות 100%, אך אמרו לי מהי האלטרנטיבה למר"צ? אני איני רואה כל אלטרנטיבה ועל כן ללא כל היסוס אצביע מר"צ. זכרו כי בפוליטיקה אנו עוסקים ולא בסימפוניה השלישית של בטהובן. אל תנסו לחפש את המושלמות.
    בהזדמנות זו חייב אני גם להזהיר את אלה המתכוונים לא להצביע. בהתנהגותכם המפונקת "הלא-מתימטית", העצלנית ואפילו המופקרת, אתם מחזקים את ביבי ואת הימין הקיצוני הלא דמוקרטי. אל תסכנו את קיומה של ישראל.

  47. איריס חפץ

    התגובה שלך מלאה בכל כך הרבה הנחות מוקדמות, ואין לי זמן לסתור את כולן: בכל מקרה – רק מהעובדה שגם שושנה גבאי, גם צבי בן דור וגם אני ענינו לך, אתה יכול להסיק שלא רק שאנחנו חושבים שהתגובות שלך צריכות להופיע בעוקץ (כאילו שמישהו שאל אותנו, אבל שיהיה), אלא גם שהן ראויות לתגובה. אז על מה אתה מלין? בתור קיבוצניק, תרצה או לא, כמו שאני בתור ישראלית אם ארצה או לא, אתה הוא הנצר לגזענים שמאשים את הקורבן שהוא גזען ואתה הוא הנצר לבולשביקים ולפוליטרוקים של תרבות שמאשים את הקורבן באותו ענין.
    לענין הפרצופים:
    גוף נכבד של מחקר יכול לתת גיבוי למה ששושנה גבאי כתבה, ואתה טועה –
    יש הבדל בין תכונות הגוף, כפי שהנאצים אכן עשו להן קלסיפיקציה, וניסו לשייך לאופי לבין הבעות הפנים.
    את הנאצים (ולא שהם קנה המידה שלי כדי לשפוט את העולם, אבל אני רואה שהם הסרגל לפיו אתה מודד דברים) לא עניין האם היהודי צחק, חייך, בכה או נדהם. מספיק שהיה לו אף ארוך, גולגולת במימדים אלו או אחרים.
    שושנה גבאי מדברת על הבעות פנים, ואלו עוד מלפני ימיו של דארווין משמשות (מימיקה, גסטיקה וכולי) לחקר רגשות אוניברסלי. כל האנשים בעולמינו מחייכים עוד מימי תינוקותם ומתכוונים למשוך תשומת לב או להביע שמחה, אנשים שעיניים פקוחות לרווחה מביעים תדהמה וכולי.
    הרגשות האלו, שהם פחות נשלטות ממילים (קצת קשה לשלוט על הרחבת אישונים, ויותר קל לשלוט על סלקציה של מזרחים במועדונים, למשל), הם חלון אל הנפש. שושנה גבאי לא המציאה כלום ואין כאן שום דבר גזעני.
    אתה פשוט נובח על הדוורית הלא נכונה.
    ואני מאחלת לך שיום אחד תגלה את אותה רגישות כלפי הקורבנות של אבותיך כמו הרגישות (הלגמרי מוצדקת) שיש לך לקורבניות שלך.

  48. מוני יקים אנטיציוני

    רק שאיריס שוכחת שבזמן שהקיבוצניקים המתבכיינים כל התקשורת פתוחה
    בפניהם הרי שהספרדוערבים יש להם רק כמה אתרים שכוחי אל שגם
    בהם העורכים בד'כ מחפשים לגיטימציה אצל האשכנזים ונשלטים ע'י
    מניפולציות שלטוניות. והקיבוצניק עוד מתלונן שלא נותנים לו פתחון פה
    באתר שמצנזר מזרחוספרדים באופן סיטונאי כמו שגם תגובה זו לבטח תצונזר.
    בחורבן הקיבוצים ננוחם והחזרת אדמותיהם לאחינו הפלסטינים.

  49. איפכא מסתברה וגם תרתיי תסתריי

    והיה וטענת האסטרונום ועגלון החלליות הדיגטליות, עמור, נכונה, הרי שמדובר בפריצת דרך בשדה המדעי, בפרט בזה הבדויי, רוצה לומר המופרך. כיצד זה איפוא ניתן לרסק דבר שלטענת הכותב לא קיים. משול הדבר לאדם השותה לרווייה מכוס ריקה. לפיכך, לא בריסוק השמאל מדובר, אלא בריסוק החברה על-ידי מונוליט רפובליקני אחד גדול ומטיל אימה.
    מה שמאיר מכנה בשגגה שמאל, אינו אלא חטיבה ימנית ואף אולטרא-ימנית המתחזה ל"שמאל" כעניין של הרגל פבלובי, אף שהכלב של פבלוב היה הגון וקיים יחסים ראויים עם החתולה של רוזה על בסיס של עצם תמורת מס'גים קלים בגב, עם אטב שבור

  50. חצי חצי

    נכנסתי לאתר הזה די במקרה ואני מודה שדי נדהמתי בעיקר מכמות השנאה לאשכנזים באשר הם כולל לאשכנזים בני הדור הצעיר שעיקר האשמה שמופנית כלפיהם אם אני מבין נכון (ואשמח להבהרות) היא שהסבא והסבתא שלהם נישלו את המזרחים מהדור של הסבא והסבתא של הכותבים. בעקרון אני מסכים עם כל מילה של הירושלמי ממזי"א למעלה בהקשר הזה אבל בכל זאת רציתי להעלות מספר שאלות והן נשאלות מעמדת המוצא של מי שמזדהה באופן כללי עם השמאל הישראלי גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מדינית, תומך חד"ש בעבר (בהמשך יוסבר למה לא עוד) והוא בן לאב מבן עדות המזרח ולאם אשכנזייה:
    1. לאור מוצאי המעורב מה אמורה להיות עמדת המוצא שלי בסוגייה והאם יש לראות באבא שלי סוג של בוגד/משתכנז/משת"פ שהתחתן עם האויב או שניתן למצוא נסיבות מקלות בעניינו (עדיף נסיבות מקלות שניתן לייחס באופן ישיר או עקיף לאשכנזים). האם אתם חושבים שהוא צריך לעזוב את אימא שלי לאלתר (הוא טוען שהיא שברה את ליבו והוא התאהב מייד כשהוא ראה אותה אבל בהחלט ייתכן שמדובר בסוג של סינדרום שטוקהולם או משהו מעין זה וסוג של נסיון להתחבר לאליטה תוך ביטול כל העצמיות וכו').
    2. בהנחה שמועלם וחבריה לרעיון יקימו מפלגה מה יהיו דרישותיה המרכזיות בכלל ולגבי אשכנזים בפרט – במקום רק להשמיץ את מרץ ומפלגות נוספות הייתי שמח לקבל עקרונות כללים של המצע עם רעיונות לביצוע אני מבין שכל אדמות הקיבוצים יועברו לעיירות הפיתוח אבל מה חוץ מזה?
    3. כידוע לא רק האשכנזים עסקו (ועוסקים?) בדיכוי ושעבוד בלתי פוסק של כל מי שאינו אשכנזי אלא גם גברים ביחס לנשים מה זה אומר לגבי שיתוף פעולה עם גברים במפלגה עתידית כזו הוא לא קצת בעייתי? גם כאן הייתי שמח לשמוע מה ההצעות המעשיות העומדות על הפרק.
    4. האם כל מועמד מזרחי במפלגה כלשהי (אני מניח שש"ס לא נחשבת) שאינה מפלגת השמאל העתידי שתוקם כאן הוא תמיד הפראענק התורן? האם למשל פואד, עמיר פרץ, שלום שמחון ודניאל בן סימון כולם פראנקים תורנים? האם אתם באמת מאמינים שכל אשכנזי או אפילו רוב האשכנזים חושבים במונחים של פראענקים או בכלל מסווגים אנשים לפי מזרחי או אשכנזי או אפילו יודעים תמיד מי הוא מה?
    5. בהמשך לשאלה הקודמת האם אתם לא חושבים שזאת גזענות ממדרגה ראשונה שאתם שופטים כל פוליטיקאי מזרחי באשר הוא או כל אדם מזרחי (למשל ד"ר בן זקן שעד שנכנסתי לאתר הזה בכלל לא ידעתי שהוא מזרחי) קודם כל על סמך מזרחיותו? האם יש איזה שהוא גוף או אנשים בשמאל הישראלי שלא מייחסים חשיבות למוצאו האתני או הלאומי של האדם (וזה מבלי להתעלם מעוולות העבר שבוצעו כלפי מיעוטים אתניים או לאומיים כאלה ואחרים?) בשעתו חשבתי שחד"ש נושאת מסר כזה שבמרכזו הקומוניזם ולא הלאומיות של היהודים או הערבים החברים בה אבל עם השנים התברר שאמנם הנציגים היהודים בה נאמנים לגישה הזו אבל הנציגים הערבים לא שונים בשום דבר מנציגי הימין הישראלי המיליטנטי ביותר חוץ מזה שהם מחויבים ללאומיות ערבית ולא יהודית. נניח שזה לגיטימי בהתחשב בזה שאין עדיין הגדרה עצמית לערביי ישראל וליהודים יש אבל בכל זאת האם יש אנשים – ערבים יהודים אשכנזים מזרחים חילונים או דתיים שהחשיבה הסקטוריאלית-אתנית הזאת מוציאה אותם מהדעת, כמוני, ושחושבים שזה ממש אסון שכל הזמן כולם במדינה הזאת רק בודקים כל הזמן לאיזה קבוצה הם שייכים מי לא נמצא בה למה לדעתם הוא שונא אותם ולמה הם צריכים לכן לשנוא אותו בחזרה – יש כאן עוד מישהו שכששואלים אותו אם הוא אשכנזי או מזרחי ערבי או יהודי הוא עונה (או לפחות חושב שזו צריכה להיות התשובה) מה זה משנה?
    6. לפעמים כשאתה קורא חלק מהדברים במדור מעין זה אתה אומר לעצמך לא יכול להיות זו פארודיה אחר כך אתה אומר או קיי הם רציניים אבל ברור להם שהם כאן בתפקיד הזקנים של החבובות – מעירים הערות מהיציע אולי לעתים הערות רציניות ובעלות משקל אבל ברור להם שאף אחד מהקהל (כלומר ציבור המצביעים במדינה) בכלל לא מודע למה שהם אומרים ובטח שלא יקבל את זה בחיים הרי לא יכול להיות שהם באמת חושבים שיש תמיכה של יותר ממאתיים איש בכל מדינת ישראל לרעיונות שלהם אבל אז לאט לאט ברור לך שאשכרה חלק מהאנשים כאן חושבים שאוטוטו המהפכה מגיעה. אם לא מחר אז מחרתיים – ואם גם אז לא אז ברור למה – האשכנזים והתקשורת והאליטות וגם אה, מרץ הם מונעים מעמך ישראל לשטוף את הרחובות בהמוניו ולצאת למהפכה. ככה זה תינוקות שנשבו בידי האשכנזים לא מבינים מה טוב להם.
    טוב יש לי עוד כמה שאלות אבל נראה לי כתבתי מספיק להיום.