מכתב תמיכה של קבוצת מרצים לדיני עבודה בנושא הזכות לחופש ההתארגנות

יוסי דהאן

לכבוד:                                                                                                               10.12.2008

פרופסור צבי גליל, נשיא אוניברסיטת תל-אביב

פרופסור דני לויתן, רקטור אוניברסיטת תל-אביב

פרופסור חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה

פרופסור חיים הררי, יו"ר מכון דוידסון

פרופסור דניאל זייפמן, נשיא מכון וייצמן

 

הנדון: מכתב תמיכה של קבוצת מרצים לדיני עבודה בנושא הזכות לחופש ההתארגנות

אנו מרצים לדיני עבודה במכללות ובאוניברסיטאות, מוחים על הפגיעה בזכות לחופש ההתארגנות של עובדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמקומות עבודה אחרים. אנו מצרים על הצורך במכתב זה דווקא ביום בו העולם כולו מציין 60 שנה ליסודה של האמנה להכרזת זכויות האדם, בה מעוגנת זכות ההתארגנות.

הזכות לחופש ההתארגנות הוכרה כזכות אדם וכאחת מארבע זכויות הליבה של עובדים במשפט הבינלאומי וכזכות יסוד חוקית במשפט הישראלי. זכותם של עובדים להתארגן מבטאת את חירותם האישית, מבטיחה את השמירה על כבודם, ומהווה כלי מרכזי להגשמת זכויותיהם החברתיות והכלכליות. זכות זו, היא האמצעי המרכזי של עובדים להיאבק למימוש האינטרסים הבסיסיים ביותר שלהם, בין היתר, הזכות לקיום הוגן בכבוד. זכות זו, שזכתה להכרה הן כזכות אדם אזרחית פוליטית והן כזכות אדם חברתית, הינה בגדר אמצעי הכרחי למימוש  ערכי יסוד של משטר דמוקרטי.

מושכלות ראשונים הם כי משמעותה של זכות ההתארגנות היא היכולת להתארגן לפי בחירתם החופשית של העובדים. דא עקא, שאחד הקשיים המרכזיים במימוש התארגנות חופשית הוא היכולת להשיג ייצוג משפטי הולם וכן היכולת לעמוד בפני לחצי מעבידים שעוינים התארגנויות עובדים. היינו מצפים כי דווקא מוסדות אקדמיים יהיו מורה ומצפן בקידום זכויות אדם בסיסיות ולא פעילים בדיכוין.

פעולותיהן של הנהלות מכון דוידסון ברחובות, מכון וייצמן למדע, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת תל אביב, למניעת ייצוג משפטי מהעובדים המאורגנים בגן המדע ברחובות ורכזי ההוראה והמנחים באוניברסיטה הפתוחה,  על ידי הקליניקה המשפטית הפועלת במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מהוות הפרה חמורה של הוראות חוק מפורשות המגינות על זכותם של העובדות והעובדים לחופש ההתארגנות.

אנו דורשים מהנהלות מוסדות אלו להימנע מפגיעה בזכות אדם בסיסית זו ולאפשר לעובדים לממש את זכותם הבסיסית, האנושית והחוקית, להתארגן על מנת לדאוג לקיומם בכבוד.

על החתום:

פרופ` הדרה בר מור

ד"ר יוסי דהאן

ד"ר גיא דוידוב

ד"ר מיכל הורוביץ

ד"ר שלומית ינסקי-רביד

ד"ר פאינה מילמן-סיון

פרופ` מרדכי מירוני

ד"ר אמיר פז-פוקס

ד"ר יובל פלדמן

פרופ` פרנסס רדאי

העתקים:

פרופסור חנוך דגן, דקאן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א

פרופסור גיא מונדלק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א

ד"ר נטע זיו, מנהלת הקליניקות בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אריאל טל

    מובן מאליו כי לעובדים יש את הזכות להתארגן.
    צר לי כי עצומה איננה ערוכה מבחינה לשונית ,

    הרב אריאל טל

  2. נעמי

    רק חבל שאתם בזים כל כך ל"ועדים הגדולים" – מה זה בכלל המושג הזה "וועדים גדולים", ועד הוא ועד הוא ועד הוא ועד!!!- שכן דואגים לזכויות העובדים במגזר הציבורי. אני בטוחה שאם לא היו עושים עבודתם נאמנה ומשכורותינו היו משפילות, הייתם מגלים אמפטיה רבה יותר לועדים הללו. אני עובדת במגזר הציבורי ובכל יום אני מודה (לא לאל, אין לי אחד כזה…) על כי נתברכתי לעבוד במקום שאינו מופקר בידי סוציאליסטים/מרכסיסטים/חברתיים שאין ביטוי מעשי למחשבותיהם היפות והטהורות.

  3. אביעד

    אני מקווה שעוד מרצים מתל אביב ישלחו מכתבים כאלו, ובתקווה גם עוד מהאגף המזרחי יותר.

  4. יואש

    בזמנו שלחתי מייל למכון וייצמן בענין איסור התארגנות עובדי גן המדע. מאחר ולא קיבלתי ולו רסיס תגובה, יש להניח שזרקו אותו לאשפת המחשב מיד עם הגיעו. המעניין כאן, שפתאום כל האוניברסיטאות ומוסדות המחקר שלהם צריכה להיות סופר רגישות לנושא של זכויות עובדים, נעשים כופרים גמורים ומנסים לדכא בכח השררה שבידם את התארגנויות העובדים במסגרת מוסדותיהם. ברור לגמרי שלהתארגנות העצמית של אנשי הסגל (כלומר שלהם עצמם) הם דואגים מאד ועומדים על המשמר כולל שביתות!
    גוף נוסף שחסר לו ייצוג במקרה זה היא ההסתדרות והיור שלה עופר עיני שמתראיין כיום תחת כל עץ רענן ורק שוכח לעשות את הדברים הבסיסיים הנתבעים ממנו בתפקידו כשומר זכויות העובדים ובכלל זה זכות ההתארגנות.
    חשוב שהמידע הנמצא באתר זה יחלחל גם לאמצעי תקשורת אחרים ויחזק עובדים הנמצאים במצוקה דומה מול מעבידיהם בכל מקום.

  5. זאב שפיר

    מצד אחד צריך לחזק,לשמוח לעלוז נוכח היוזמה של כמה אנטלקטואלים נאורים.מצד שני,הוי לבושה שראשי האונברסיטאות נזקקים לתזכורת כה בסיסית במאה ה-21 ואחרי מאות שנים של מאבקים של ציבוריי בני אדם.מה זה מלמד עליהם?מה זה מלמד עלינו?מעט בושה וכלימה מציפה אותי.

  6. עמית

    הגיע הזמן לשבור את השחצנות והאטימות של מנהלי המוסדות האלה.

  7. גאיה

    אנחנו ערב בחירות, ומה שדרוש זה חשבון נפש מעמיק יותר, שאולי יספק סופסוף את התשובה לשאלה מדוע אנחנו ממשיכים לדבר כאן, ואנשים אחרים ממשיכים לדבר בפורומים סגורים אחרים, ואין שום התארגנות פוליטית שתוכל באמת להזיז משהו. לרגע איני מזלזלת בחשיבות הדברים שעולים כאן, בחשיבות שיש למחאה זו, אבל זו בעיה פוליטית והפתרון שלה יכול להיות רק פתרון פוליטי ולשם צריך לכוון.

  8. יריב מ

    הכתם המוסרי על האוניברסיטאות זועק, כמו זה של עו"ד קלאמנס האלטרואיסט היהיר והצבוע מ"הנפילה" של קאמי. זה מאבק חשוב ביותר.

  9. נעמה

    ועם זאת הערה: ממרצים למשפטים אני מצפה לדעת שאין דבר כזה "האמנה להכרזת זכויות האדם". מה שמציינים לה היום 60 שנים היא ההכרזה האוניוורסלית לזכויות האדם. והיא איננה אמנה.

  10. שירה

    האם כל הפרופסורים הנ"ל יסכימו לתמוך גם בזכות ההתארגנות של עובדי האנדלוסית?
    האם הציבור מודע לניסיונות החיסול של ההתארגנות שהחלה לפני חצי שנה?
    בימים אלו נשלח שוב חיים שייב יו"ר המרחב באשדוד מטעם הנהלת התזמורת לחבל בניסיון ההתארגנות שלנו ובייצוג שלנו ע"י דוד גלנוס מאיגוד האמנים של ההסתדרות.
    http://ashdodnews.co.il/culture_p2.asp?page_id=111&page_id_2=10567
    האם יסכימו להפר את קשר השתיקה סביב מאבק עובדי התזמורת?

  11. אודי

    ברכותי לכותבים,
    בתור בוגר וחבר סגל זוטר ביותר באוניברסיטת ת"א, אני בוש ונזעם.
    חבל שעל מכובתי המיכתב לא נימנו גם ראשי אוניברסיטת בן גוריון בנגב שעל דפי העיתונות בשנה החולפת הופיעו דיווחים על סטודנטים הפועלים לסייע לפועלי קבלן, לזכות בתנאי המינימום המגיעים להם על פי חוק, ולאפשר להם להתארגן.
    איני בטוח אך כמדומני כך הדבר גם באוניברסיטה העיברית.

    אך רקטור אונ. ת"א הגדיל לעשות, אם הפרסום הבקר בעיתון הארץ אמנם נכון, גישתו מחפירה מהבחינה האישית, מזעזעת מבחינה ניהולית ומסוכנת מבחינה אקדמית.

    מכאן אני קורא לו לחזור בו מהחלטתו, להתנצל על טעותו ולהציל את כבודו וכבודנו.

    עם זאת יותר מתמוהה החלטת הקליניקה המישפטית להיכנע ללחץ פוליטי, כלכלי ומעמדי של הרקטור.

    מנהלת הקליניקה המתהדרת באתרה כדלהלן: …ד"ר זיו עבדה כעורכת דין וכמנהלת המחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח בין השנים 1986-1996 וטיפלה במגוון תיקים משפטיים מהבולטים בתחום זכויות האדם בישראל. ד"ר זיו היתה מן המייסדות של המרכז המשפטי של "שדולת הנשים בישראל" ושימשה כיו"ר מייסדת של ארגון "בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות בישראל". היא חברת הנהלת בארגון "איתך -: משפטניות למען צדק חברתי" ומכהנת כחברת הנהלה וכסגנית נשיא בקרן החדשה לישראל.

    כאשר במציאות של "בלי רקטור אין קידום" גם ערכים והשקעה של חיים שלמים מושלכים לפח

    היכן דיקאן הפקולטה למשפטים?, שאני מניח שהוא פרופ. מן המניין, בעל קביעות באוניברסיטה וחבר סינאט האוניברסיטה, ואם לא הוא, היכן כל סגל הפקולטה שלא קם להגן על חופש העיסוק של הקליניקה, כבוד האדם של הסטודנטים, סגל הקליניקה ובראש ובראשונה על מנהלתה.

    אכן פנינו כפני הדור כפני הכלב

  12. עמית-ה

    מידת חוסר המוסר של החברה הישראלית שואפת לאין סוף, אני מתבייש בעם שלי.

  13. בכיר באוניברסיטה וותיק.

    תמיד הרקטור הזה מעורב בתככים הנובעים מאגו מנופח וריקני. זוהי האוניברסיטה הכי רועשת וגועשת עם צרות ניהוליות.ואתיות וחינוכיות.הרקטור הזה עריץ כלפי המרצים הבכירים והזוטר וכמובן הסטודנטים המסכנים שמשתלח בהם ומתגלח על גבם. אין לו זמן להיות אחראיולנהוג בשיקול דעת במשברים ארגוניים כיוון שאין לו אישיות וידע. רקטור אמור לדאוג לשקט בארגון והוא ההפך תמיד מעורב כל פעם בשערוריה חדשה. מדאיג ומעציב אותי כעובד ותיק הסובל מהמקום הזה בשל היחס וההשפלה. אני נמצא שם כי אין ברירה צריך בכל זאת להביא לחם הביתה. עכשיו מיתון.

  14. אביעד

    נשיא האוניברסיטה הורה לרקטור לויתן לאפשר לקליניקות להמשיך בייצוג.

    כמו בשביתת המרצים, הוא מסתמן שוב כצדיק בסדום

  15. נפתלי מדר

    אומנם אתם לא משמיעים את קולכם לעבדות של המאה העשרים ואחד.(עובדי כ"א)!
    אבל בכל זאת .הזכות היא בסיסית וחשובה.

  16. אריאל טל

    פרופסור לויתן.

    מכתבה של כלת פרס ישראל הנו עדין מאוד .

    אני מוחה קשות על כך שאתה מונע מבני אדם את זכותיות החופש שלהם המעוגנות בדין ממתן תורה ועד 1992 עת כינון חוקי היסוד במדינת ישראל.

    דווקא אתה , הנבחר במערכת האקדמית מגלה פנים של היפוקראט , ושררה תכונות המתאימות לרודנים ועריצים מתקופת האנקווזיציה האפלה.

    אתה נוהג כרשע באדם, מונע מאנשים את מזונם כאשר על שולחנך אתה סועד ברווז צלוי ומנגד הם אוכלים נוד'לס
    הדבר מזכיר לי תחילת עלית השלטון הנאצי בגרמניה של אז.

    בתחילה היטלר החל לשלול מהיהודים את זכויות החופש שלהם ולאחר מכן כאשר העולם שתק את שתיקת הכבשים הוא הרשה לעצמו לשרוף להרוג , להשמיד את היהודים ולהשתלט על כל העולם

    לדעתי יש להוקיע אנשים מסוגך מהחברה הישראלית ולשלול ממך את התואר פרופסור על כל המשתמע מכך וכאשר תעתור לביהמ"ש שם ידחו את עתירתך בטענה של שלילת חופש " השמיעה והטיעון" ממש כמו שאתה מונע מבני אדם את זכותם להשמיע את קולם.

    אני מציע לך לרדת מהאולימפוס אתה בסך הכל בשר ודם , אין לך דם כחול ואתה לא יותר טוב מכל אדם אחר באשר הוא אדם.

    אריאל טל

    נייד 0546684225 ari1000@bezeqint.net