שלושה תאומים יצאו לדרך, בים בם בום

רן הכהן

אחד המושגים החזקים של פרופ` טניה רינהרט ז"ל היה "ויכוח מדומה": ויכוח שהשותפים לו מסכימים על הנחות היסוד הסמויות שלו. הנחות אלה מתחזקות בתודעת השומעים ככל שמתלהט הוויכוח, המתנהל כולו בתוך האידיאולוגיה הדומיננטית.

אבל המציאות עולה על כל דמיון: עכשיו, כאשר שלושה תאומים זהים מתמודדים על ראשות הממשלה, מצליחה התקשורת להציג כוויכוח סוער אפילו הסכמה גמורה ביניהם. הנה כך אמרה ציפי לבני בשבוע שעבר ש"לא תמיד אפשר להחזיר את כל החיילים הביתה". הדברים המזעזעים הללו (לראשונה בהיסטוריה מתברר שיש חיילים שאינם חוזרים מהמלחמה) עוררו פולמוס סוער, ואהוד ברק מיהר להשיב ל"ציפורה" שלו באבי-אביה ולהעמיד אותה על מקומה, ולהבהיר שיש לעשות "כל מה שראוי ונכון" כדי להחזיר חייל לביתו, אבל בשום אופן לא "לשלם כל מחיר". מה ההבדל בין העמדות? אין שום הבדל. אבל התקשורת הציגה זאת כמחלוקת סוערת. עד כדי כך שהיום הצטרף רמטכ"ל-אינתיפאדה נוסף למחלוקת הלוהטת, ושלל מכל וכל את הטענה  המחוצפת שיש לשחרר את החייל החטוף "בכל מחיר": זוהי אמירה "לא ראויה", קבע אביר המוסר והפילוסוף הפוליטי משה יעלון. התקשורת מציגה גם זאת כסיבוב נוסף במערכה העקובה מדם בין שלוש מפלגות הימין – הליכוד, קדימה והעבודה – ורק מי שטורח לקרוא את תחתית הידיעה ב"הארץ" מגלה שאפילו יעלון עצמו לא רואה שום הבדל בין העמדות, ומודה: "אני יכול להסכים עם מה שציפי לבני אמרה וגם עם מה שאהוד ברק אמר". אכן מחלוקת חריפה.

וכך, בשעה שבציבור – ואפילו כאן באתר – יש רבים החושבים שכיבוש עזה הסתיים, וכאשר ארי שביט מצ`זבט שממשלת אולמרט הציעה לפלסטינים אפילו יותר מאהוד ברק בשעתו –  בקיצור, בשעה שתמונת המציאות של הציבור הישראלי הולכת ומתנתקת מן המציאות עצמה –  התקשורת עסוקה בהמצאת ויכוח סוער בין שלוש עמדות זהות לחלוטין. תחי הדמוקרטיה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אילן תלמוד

    האחדות הבולטת היא בעיניני כלכלה וחברה, שזולגת גם אל הציבור בתהליך שמתועד משנות השמונים. זו ההגמוניה האמיתית.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כדי שגלעד שליט לא יחזור.

    זאת ההנחה הסמוייה שכולם מסכימים עליה

  3. נפתלי אור-נר

    תחת העיסוק בשאלות המכריעות העומדות בפני החברה הישראלית אשר העיקריות שבהן נוגעות לכיוונה של המדיניות הישראלית לשלום או למלחמה, בהמשך התעקשותה להתנחל בשטחים, מטפחת התקשורת הישראלית את העיסוק בזוטות, ברכילויות, ובמאבקי כח שלטוניים שאינם רלוונטיים לעתידנו הפוליטי הממשי בארץ

  4. האפגני

    זכרה של טניה ריינהרט אכן לברכה (ז"ל), וזאת הנחת יסוד גלויה משותפת או אוטומטית (ליהודים). אך כיוון שטענתה האמורה לא הובאה עם הקשר שאולי היה מאיר את עינינו, עולות מהטקסט כמה וכמה תמיהות:
    האם קיים או יתכן ויכוח (במובן הקונסטרוקטיבי של המילה) בלי הסכמה גלויה או סמוה על אי-אלו הנחות – להבדיל ממסקנות? אחרת, דומני, מדובר בסתם תגרה.
    האם הכותב לא התבלבל בין מסקנות והנחות? שלושת הבוקים שהוזכרו, ברק, לבני ויעלון, הגיעו, או לפחות כלפי חוץ הגיעו, לאותה מסקנה. אבל מה ההנחה?
    יעלון מזכיר את הרב מהבדיחה שכשבאו אליו שני בעלי דין והראשון טען את טענותיו, אמר לו: אתה צודק.
    בא השני וטען. אמר הרב: אהמממ… אתה צודק.
    אשתו של הרב שישבה בצד ושתקה עד עכשיו קראה: הלו, בעלי היקר, איך זה יכול להיות שגם הוא צודק וגן השני צודק?
    ענה הרב: האמת, גם את צודקת.
    אז אולי גם רן הכהן צודק?

  5. דור לוי-פורום רפורמה כלכלית ב BSH

    בקשר לשיח ולויכוח המדומה בנושאי כלכלה:
    עצוב שגם חלק מהפעילים החברתיים אימצו את השיח הזה ומקבלים אותו כמובן מאליו.
    ראו את המתמודד החדש דניאל בן-סימון והוא לא היחיד.

  6. עידן סובול

    מנהיגים ממוחזרים רוויי אינטרסים פרטיים, המתייחסים לאזרחים מן השורה כאל עובדי-קבלן שלהם ושל עוזריהם המשוחזרים ויועציהם המזגזגים.

    הלולת בחירות ברפובליקת-בננות מזרח-תיכונית:
    http://www.2all.co.il/Web/Sites/idol/PAGE27.asp

  7. מוני יקים אנטיציוני

    העם הספרדוערבי שכולל כ 70 אחוז מתושבי המדינה אינו מיוצג כלל לא מספרית
    ולא יחסית בהרכב פוליטי זה או אחר של המפה הפוליטית על כל רובדיה
    הימניים, כי אין שמאל במדינה הציונית.
    מצב זה בו אינטרסים לאומיים של העם הכוזראשכנזי מאפילים על כל שאר
    המאפיינים האזרחיים טומן סכנה חמורה של הנצחת משטר האפרטהייד שהוקם
    לפני 60 שנה כשהמתיימרים להיות שמאל הם גם מבכירי הגזענות החוששים
    מכל פגיעה בזכויות העל שלהם כבני העם הלבן השליט ובו זמנית להתהדר בנוצות
    המייחסות עצמם לשמאל בעיני השמאל העולמי ולזכות גם באהדה וגם לגריפת
    תקציבים חסרת תקדים….בחורבן הציונות והסמול ננוחם.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הדימוי בכותרת של "תאומים" (יצאו לדרך) נראה קצת לא במקום 2 פוסטים אחרי הטרגדיה ולפיכך מבלבל בקריאה ראשונה..

  9. יואל קורנבלום

    מה שאמרה ליבני וכל השאר זה שיש חיילים שנופלים בקרב וגם כאלה שמקום קבורתם לא נודע. אפשר להתווכח אם המקום או בחירת המילים היתה ראויה אבל זאת האמת וכולנו ידענו את זה כשהתגייסנו. זה סיכון שנלקח על ידי הרוב השפוי שיודע שאם לא נשמור על עצמנו לא יהיה מי שישמור עלינו. כמובן שללא שמירה כנ"ל קיים סיכוי יותר מטוב שמקומנו או מקום קבורתנו העתידיים תחת שלטון הערבים לא יהיה נודע.

    אבל זאת לא הבעיה כפי שנראה לי ומפתיע לגלות שאתה רן הכהן לא מצליח להבין את זה. במקום לצעוק חמס על ה"ה בכתבתך עדיף היה כמובן לצעוק חמס על העובדה שאנחנו עדיין נותנים יחס די חם לכל המחבלים המרצחים הערביים שנמצאים בבתי הכלא בארץ. כמובן במקרה הזה אין לערבים שום סיבה לשנות את דרכם. אם למשל לא היו נותנים לכלואים להפגש עם משפחותהם או בכלל לסגור אותם לחלוטין היתה קמה כמובן סערה אבל אז אפשר היה להציב את עניין שליט כנגד עניין הכלואים זה מול זה והעניין היה נפתר. או לפחות אם היו מתנים העברת סחורות לרצועה במתן אפורמציה על מיקומו של שליט גם זה היה עוזר.

    מנקודה אחרת זכור לי פירסום דבריו של חיים אורון ממר"ץ שאמר לפי הפירסום שהוא מעדיף לדבר עם ברגותי ולא לדבר עם המתנחלים. הוא בכלל טען אז שהוא מדבר איתו כל יום בכלא. כלומר הוא מעדיף לדבר עם מרצח שפוט מאשר עם תושבי ישראל. עם דברים כאלה איך בכלל אפשר לצפות שהערבים ישתנו? מה מניע אותם? למה שישנו משהו? למה שיתנו לנו אנפורמציה על שליט?

    נראה לי רן הכהן שאינך מבין את זה. בפעילותך אתה מקבע את מצבו העגום של שליט. אולי תסביר לנו במטותא מה דעתך בעניין.

  10. אתי מלוד

    הרי לכם הפוליטיקה במערומיה, איך פוליטיקאים המכנים עצמם מנהיגים, מסלפים דברי עמיתיהם מהמפלגות השונות

    כדי לזכות בתשומת לב (ולא חשוב את מי מכפישים או פוסלים) ואף לא בוחלים בשימוש בחייל שמשפחתו חבריו ואזרחי

    המדינה (שאותה שירת לפני שביו) מייחלים לשובו.

  11. אבי פחימה

    מה כיבוש עזה לא הסתיים? תסביר…

  12. רן הכהן

    לא, אבי, כיבוש עזה לא הסתיים. בלי שום קשר ל"מצור", ישראל החליטה שהיא ממשיכה לשלוט בכל הכניסות של בני אדם וסחורות לעזה (מלבד כניסת תושבי עזה לרצועה, שהיא "חופשית" בתיאוריה, כשאין מצור; אבל ישראל היא הקובעת מיהו "תושב עזה"), היא ממשיכה לשלוט במרחב האווירי ובמרחב הימי של עזה, היא ממשיכה לשלוט במרשם האוכלוסין של עזה, והיא ממשיכה לשלוט בכלכלה באמצעות המטבע הישראלי. (לכן הזדרזו לפני כמה ימים להכניס מיליוני שקלים לעזה, שלא ינטשו חס וחלילה את השקל היקר שלנו.)
    לכן, ישראל עדיין כובשת את עזה (גם אם חייליה אינם בתוך הרצועה אלא "רק" מסביב לה ומעליה באוויר). לכן ישראל גם לא פנתה לאו"ם ולא ביקשה הכרזה על סיום הכיבוש, כמו שעשתה במקרה של דרום לבנון – אף אחד לא היה מכיר במצב שישראל יצרה בעזה כ"סיום הכיבוש".

  13. סמולן

    "ויכוח מדומה", זה בערך המושג שהיה חסר לי כדי לאפיין כמה דיונים, כולל כאן. הנחות היסוד ברורות, והן כוללות את ישראל כרוע אימננטי מחד, כי הוא מאד פה, וטרנסנדנטי מאידך, כי אין נורא ממנו, חוץ מהשואה, אבל זה היה פעם. הפלסטינים טובים, באופן שגם הוא מין אימננטי כי רואים אותו וטרנסנדנטי כי אין ולא יהיה טוב מהם.

    בעניין ההגמוניה, אני משער שניתן לטעון להגמוניה של ה"שיח". הטענה הזו כל כך ברורה, עד שהיא בנאלית ומעייפת. יש רק שיח אחד, הוא נידון בויכוחים מדומים (הידד לישום) המתבצעים במגוון מוסדות, בהם אקדמיה, אקדמיה, ואקדמיה. אין עוד מלבדו, והוא היה, הווה ויהיה. אני בספק אם מי מבין המתמודדים לראשות הממשלה (ונא לא להבין לא נכון: שלושתם פסולים בעיני), אינו רואה את השיח, ואת המערכת המטורללת שהשיח הבנה, כמכשול רב משמעות בדרך לעשיית טוב כלשהי. לעולם יזמברו אותך. בנימוקים יצירתיים, והפעם: (באמת שלא ציפיתי לזאת דווקא מהכהן) על קיומו של קונצנזוס רציונאלי. ותיק לפחות כמו המשנה (גטין ד ו).

  14. דרור ק

    בעזה אין כיום אף ישראלי… בעצם יש. אחד. קוראים לו גלעד שליט, ולמעט ההשערה שהוא עדיין נמצא ברצועת עזה, מקום אליו הגיע בניגוד לרצונו, לאחר שהותקף ונפצע, לא ידוע היכן בדיוק הוא מוחזק, מה מצבו ומתי הוא יחזור הביתה. גלעד שליט הוא כיום הישראלי היחיד שכובש את רצועת עזה. זו המסקנה המתבקשת, שהרי אין אף ישראלי אחר ברצועה. הפלסטינים ברצועה כנראה לא יכלו לשאת את המחשבה כי הכיבוש הסתיים ועל כן הזדרזו לחטוף ישראלי שיהיה להם לכובש. זאת אולי הסיבה שהם מסרבים לשחרר אותו, גם לאחר שישראל הסכימה לשחרר מאות אסירים פלסטינים הכלואים בישראל תמורת שחרורו.

    כליאתו של גלעד שליט היא פשע מלחמה. חד וחלק. נוסיף לכך פשע מלחמה נוסף – ירי רקטות על אזרחים ישראלים בתוך תחומי ישראל הריבונית – ונבין מדוע ישראל מטילה מצור על עזה, מצור שנתפס בטעות ככיבוש (אני מקווה שמדובר בטעות ולא בזדון). מדינת ישראל חייבת להטיל מצור על עזה כל עוד נמשך ירי הרקטות וכל עוד נמשכת הכליאה הבלתי-חוקית של שליט. מחויבותה של מדינת ישראל היא קודם כול לשלומם של אזרחיה. לשלום הפלסטינים ברצועת עזה אחראית כרגע הנהגת חמאס, והיא עושה עבודה גרועה מאוד. לפלסטינים אין על מי להלין אלא על עצמם, שכן הם בחרו את הנהגתם. הפלסטינים כבר הוכיחו שהם יודעים להתקומם, אם כן יקומו ויתקוממו נגד ההנהגה שהביאה אותם לרעב ולעוני מחפיר, ויואילו להמליך על עצמם הנהגה שפויה יותר. לא ברור לי מדוע האחריות שחלה עלי כאזרח ישראלי לגבי ההנהגה הישראלית, אינה חלה על פלסטיני לגבי ההנהגה שלו.

    לגבי הוויכוח מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לשחרר את גלעד שליט – אכן מדובר בוויכוח עקר. ברור שאי אפשר לעשות הכול. הכלל פה הוא די פשוט – אין דוחים נפש מנפש. אי אפשר לעשות למען שחרור שליט דבר-מה שיסכן את חייהם או חירותם של אזרחים ישראלים אחרים. אי אפשר לשחרר אנשים שעלולים לפעול להריגתם של אזרחים ישראלים, ואי אפשר לנקוט צעדים שעלולים לעודד בצורה משמעותית חטיפה של אזרחים ישראלים בעתיד. אם לזה התכוונו כל המשתתפים בוויכוח המדומה, אז באמת חבל על הטרחה, זה אמור להיות מובן מאליו. הנקודה היא שיש עוד הרבה מה לעשות לפני שמגיעים לדילמה הנ"ל.

  15. מוני יקים אנטיציוני

    חייל שמתגייס לצבא של מדינה שכובשת ומדכאת עם שלם בשיטות ואמצעים כוחניים שמזכירים תקופות מאד אפלות בהיסטוריה האנושית חייב להיות מודע שברגע שעטה עליו את מדי צבא הדיכוי הוא הפך עצמו למטרה ניידת
    לגבי כל לוחם חופש שקצה נפשו בדיכוי.
    שרות צבאי ובפרט באזורי חיכוך יום יומי עם אוכלוסיה וצבא אינו טיול בצופים שנקבע ליומיים ואח'כ חוזרים
    הביתה לחיק המשפחתי החם אלא נטילה מחושבת של סיכון על חיי כל פרט ופרט וסיכון החופש האישי
    במקרה של נפילה בשבי..
    הפלסטינים לוחמי החופש הפנימו אקסיומה זו וכל פעולה שלהם לוקחת בחשבון את המרכיב הסיכוני האישי
    והם מגלים אומץ רב והקרבה אישית. לעומתם חיילי צבא הכיבוש האכזר מתנהגים בפינוק
    וראיה אגוצנטרית של חלקם במצב הם "יורים ומתבכיינים" כל הדרך לחופשת סוף השבוע ומתבכיינים על
    כל מעשה של הפלסטינים שמשבש להם את הסצנריו הכוחני/פינוקי שציירו במוחם .
    לשיא הגיעה ההתנהגות האשכנזו כוזרית בפרשת שני החיילים שנחטפו בצדק ע'י החיזבאללה
    חטיפה ששימשה את החונטה האשכנזית כעילה ליציאה למסע שוד ושבר ברחבי לבנון "לחיפוש השנים"
    מסע שהפך למלחמה עם אלפי קורבנות .
    תופעה מגעילה דומה יש לנו עם הפיכתו של נועם שליט לאיקון לאומי במימון השלטון עם אביו שהפקיר אותו בשולחו לצבא תוך הבטחות שווא שזה יהיה כמו טיול בצופים.
    האדם הלבן העליון מצטיין בראיה חד מימדית לפיה אנשיו הם יצורי על בעלי תכונות מולדות שונות משל
    בני האדם האחרים, הם יוצאים לפעולות דיכוי צבאיות אך לא יתכן שיסבלו את התוצאות הנגזרות שבי הרג פציעה
    וכאשר דבר משתבש יוצאים בזעקות קוזקים ניגזלים על שהבימוי היה כושל.
    היישות הציונית מחזיקה למעלה מ 11 אלף לוחמי חופש במאסר בתנאים מחפירים תוך שימוש בשיטות
    חסרות חוקיות של עינויים ורציחות כדי לדכא את רוח החופש המפעמת בהם. מרבית עצורים אלו הם למעשה
    חטופים בהם משתמשים כקלפי מיקוח דבר שאינו מוסרי וגם לא חוקי בפרט מהצד המתבכיין על שאחד מקלגסיו
    נפל בשבי , לכן איני רואה פתרון אחר לבעיית שליט אלא שחרור מלא של כל העצורים בשני הצדדים
    למרות כל הדמגוגיה הביטחוניסטית מתנשאת של "האדם הלבן העליון המתבכיין".
    ובא לציון גואל מבכיינות נועם שליט.

  16. דני זמיר

    איך ישראל יכולה לאפשר הסרת מצור משטח שממנו מותקפים אזרחיה ללא כל התגרות?
    הסיבה היחידה להמשך המתקפה נגד ישראל היא עמדתו המוצהרת של השלטון הנבחר של תושבי רצועת עזה להביא לחיסולה של מדינת ישראל העצמאית.
    ישראל פירקה את היישובים שהקימה שם בסמגרת הכיבוש ונסוגה צבאית ואזרחית מעזה- זוהי הפסקת הכיבוש ושלב ראשון לעצמאות. אומה חפצת חיים ושלום היתה עוסקת בשיקום וקימום השטחים שהתפנו, החמאס בחר בהמשך פגיעה מכוונת באזרחים.
    אתה יכול להמשיך ולהגיד על החושך שהוא אור- כי סמנטית אפשר להגיד כל מה שיוצא מהפה- אבל אתה אומר דבר שאין לו משמעות- קבוצה ריקה – כי בעולם המציאות אור הוא אור וחושך הוא חושך.

  17. דרור ק

    אני עומד לכתוב לך משהו שייראה כמו קלישאה, אבל במקרה שלך הוא אמיתי מאוד. האפשרות שלך לשבת לפני מחשב ולפרסם את הדברים המוזרים שאתה הוגה, נובעת מכך שיש אנשים כמו גלעד שליט, נעם שליט ורבים אחרים שמוכנים להקריב את חייהם ורווחתם למען חייך וחירותך. הם ממש לא נהנים מזה, אבל הם יודעים שזה חשוב, כי אפילו לאנשים כמוך צריכה להישמר האפשרות להתבטא. אילו היינו נתונים לשלטון "לוחמי החופש" של חמאס (ולפי אמנת חמאס, תנועה זו שואפת בהחלט להשית את מרותה עלינו) היית נעצר ואולי אף מוצא להורג. אותם "לוחמי חופש" אינם רואים בעין יפה חופש ביטוי כמו זה שאתה מרשה לעצמך (ובדין אתה מרשה זאת לעצמך, על אף העובדה שמדובר בדברי בלע).

    השמאל בעולם נכווה קשות בהערצת עריצים כגון סטאלין, פול פוט ומאו דזה דונג. רוב אנשי השמאל היכו על חטא ולמדו את הלקח מה בין סוציאל-דמוקרטיה לבין עריצות פסאודו-סוציאליסטית, ובין רדיפת צדק וחופש אמיתית לבין טרור כאילו-צודק. מסתבר שלא כולם.

  18. דרור ק

    אתה ממשיך להתעלם מהעובדה שהפלסטינים יכולים לפנות בעצמם לאו"ם ולבקש הכרזה על סיום הכיבוש והכרה בהם כאוטונומיה ממין זה או אחר. הם יכולים להנהיג מטבע עצמאי כפי שעשו בשעתם הכורדים בצפון עירק וכפי שעושה ממשלת סומלילנד שטרם זכתה להכרה בינלאומית. הם גם יכולים לזנוח את השקל ולהשתמש בלירה מצרית או בדינר ירדני.

    ישראל מצדה הודיעה על סיום הממשל הצבאי בעזה והחלה לראות בגבול הרצועה גבול בינלאומי. במקרה של לבנון הייתה החלטה ספציפית של מועצת הביטחון שעליה ישראל יכלה להסתמך. לא ידוע לי על החלטה דומה לגבי רצועת עזה. לגבי ניהול מרשם האוכלוסין – אכן מדובר במדיניות תמוהה מאוד של מדינת ישראל, אפילו בהתחשב במצב המלחמה הנוכחי, אבל המדיניות הזאת לא הייתה מחזיקה מעמד אילו הפלסטינים היו שומרים על שקט. במצב הנוכחי, אפילו תושבי רמאללה ויריחו מברכים על כך שישראל יוצרת הפרדה בין תושבי הגדה לתושבי הרצועה, פשוט בגלל שהם מפחדים מהפיכה נוספת של חמאס.

    עוד אתה שוכח שלרצועת עזה יש מעבר גבול עם מצרים שאינו בפיקוח ישראלי. המצרים מסרבים לפתוח אותו – והם יודעים למה. אגב, כבר היום הרשות הפלסטינית מנפיקה דרכונים משלה, אולם רק קומץ מדינות מוכנות להכיר בדרכונים האלה. רוב מדינות העולם הכירו בפלסטין כמדינה עצמאית ב-1988, אבל כשזה מגיע לתכלס – בהכרה בדרכונים ובמתן זכות לפלסטינים להתארח על אדמה זרה – פתאום נתקלים הפלסטינים בסירוב. מסתבר שאף אחד לא ממש רוצה להתעסק עם הפלסטינים, ולא מדובר בגזענות. אפילו מדינות ערב חוששות לארח את האחים הפלסטינים על אדמתן.

    השליטה במרחב האווירי והימי של הרצועה היא חלק מהמצור שישראל חייבת להטיל על רצועת עזה כדי למנוע יבוא תחמושת לרצועה. התחמושת הזאת מופנית ישירות ובאופן פעיל נגד אזרחים ישראלים שעליהם ממשלת ישראל מחויבת להגן.

  19. מוני יקים אנטיציוני

    נועם שליט ודומיו המתבכיינים העוטים את מדי צבא הכיבוש והדיכוי הם האויב שלי
    כי הם מיישמים את תורתו של האויב האידאולוגי לאומי שלי הממסד האשכנזי.
    התלהמותך הלאומנית ההזויה והמופרכת אל מול 60 שנות כיבוש והתבהמות
    "לאומית" שבה גררו השליטים האשכנזים את בני העם הספרדומזרחי לשותפות
    כפויה בבצוע פישעי מלחמה היא חסרת שחר וקשר למציאות ולאינטרסים
    הלאומיים של עם מפואר זה צאצא ישיר של יהודי בית שני שהפכו קורבן למוטציה
    מיובאת של צאצאי העם הכוזרי שבהתגירותם המסופקת המיטו רק צרות
    ושואות על היהודים האמיתיים, אי אפשר גם להתעלם מהחמדנות הטבועה
    במעשיהם של חלק גדול מהאשכנזים כפי שזה נחשף לאחרונה לאור
    ההתמוטטות הכלכלית בארה'ב עם הפירמידות שאילי הון מזויף הקימו בלב
    הבירה הפיננסית הניו יורקית…בחורבן הציונות ננוחם
    גם אם אין אני מסכים עם כל האג'נדה של החמאס וגם אם הייתי רוצה לראות
    מפלגה פלסטינית אחרת זוכה בבחירות שנכפו על העם הפלסטיני
    הרי שאיני מוצא כל נקודת זכות לטיעון המתבכיין הציוניסטי המאשים את
    הפלסטינים בכך שנתנו תמיכתם לחמאס, אפשר לחשוב שקדימה הליכוד
    מרץ וליברמן הם יותר דמוקרטים ומתקדמים מהחמאס.

  20. אביעד

    צחקתי צחוק גדול. כל כך נכון.
    תודה

  21. פיקולו

    בובליל הוא למעשה קמצונה, פרזה, פראפרזה ועדות ללכתה של הפזה., הפרזה והפרטה של חיינו.
    הנשגבות המשתקפת מ"האח הגדול" מביאה אותנו אשר לחייקם של מאהלר, שוסטקוביץ, שומאן דבוז'אק, ברהמס צ'ייקובסקי רוול, רחמינוב ושטראוס א' וב'. יוצא איפוא שבובליל הוא הוא התהומות שמהן מקפצים בקלילות רבה אל הפסגות.