שפה ענייה, עוני השפה, תופעת בובליל ודיכוי

מאיר עמור

מתגורר במונטריאול ומלמד באוניברסיטת קונקורדיה

יוסף בובליל הוא גילוי רק למי שרצה להיות מופתע. יוסף בובליל לבטח אינו גילוי לרוב האנשים החיים את חייהם כפי שבובליל מנסח אותם. וזהו רוב מניינו של הציבור הישראלי. אלה שאינם מדברים כמו בובליל, יודעים על קיומו ונתקלים בו בצבא, במוסך, בעבודה, ברחוב ובחנות, הוא נמצא בשולי היומיום שלהם. שוליותם היא הבסיס עליו ניבנתה ה"תגלית" ובו מושקע ה"גילוי". שוליות קיומם של יוסף בובליל ועינב ביתו העניק למארגני תחרות "האח הגדול" יתרון עצום. יתרון זה בא לידי ביטוי בעובדה שיוסף ועינב בובליל אינם מודעים עדיין לעובדת היותם "תגלית" עבור חלקים מסויימים של החברה הישראלית. הם משחקים את "עצמם" עד כמה ש"עצמם" יכול להיות תיאור נכון לחיים בחלון ראווה (לאומי). את יתרון חוסר המודעות הזמני הזה, מנצלים באופן מלא הבעלים של תוכנית "האח הגדול". בובליל וביתו עינב "נתגלו והתגלו" על ידי התוכנית. "גילויים" הביא, מביא ויביא למארגני "האח הגדול" כסף רב. מבחינת הצופים/ת "הגילוי" עצמו מסתכם בכך שמבלי משים הפך יוסף בובליל מאדם פרטי לסמל חברתי. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

כ"תגלית" יוסף בובליל הוא אוצר בלום למפיקי "האח הגדול". מארגני התוכנית הצליחו להכניס את יוסף בובליל לבתים רבים ולהפכו, דרך הסגידה הישראלית לטלויזיה, ל"אקזוטי" ולמיוחד, ואת שפתו הענייה והגדרותיו הגסות לשפת התייחסות. תוך פרק זמן קצר להדהים, הפך בובליל לבן-בית אינטימי בבתים ישראלים רבים. התנהגותו האקזוטית, הישירות של ביטוייו, והגסות של הליכותיו הפכו אותו למוקד צפייה טלויזיוני. נוסחת ההצלחה של "הגילוי" קשורה לכך שיוסף בובליל משחק את עצמו באופן מלא, הוא "אומר ועושה את מה שאחרים רק חושבים" ועל ידי כך תורם ישירות להפיכתו לסמל חברתי. <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>

אבל מהם הדברים ביוסף בובליל האדם, אשר הפכו אותו לאקזוטי? מה בביטוייו עשוי להסביר את הצלחתו הכבירה? מדוע אין הליכותיו הגסות ושפתו הענייה (הציורית) נתפסים כקריקטורה כפי שהיו לפני "הגילוי" הטלוויזיוני? ברור הוא כי הטרנספורמציה חלה כפועל יוצא של כוחה העצום של הטלויזיה. בקיצור, יש לשאול, כיצד הפך יוסף בובליל לתופעת בובליל? או בלשון אחרת, מה בובליל מסמל? ועבור מי הוא מסמל מה?

עם השינוי הדרמטי מאינדיוידואל לתופעה, התרחש דבר מה נוסף, פחות ישיר אבל בעל משמעות מקיפה יותר. מה שקרה הוא שתופעת בובליל מעניקה הסבר, צידוק ולגיטימציה לאי-השוויון הישראלי. ייצוגו של אי-השוויון הישראלי על ידי תופעת בובליל הפך את אי-השוויון לפצצת נפל. הסכנה העלולה להילוות להצגתו של אי-השוויון החברתי מנוטרלת על ידי בוליל עצמו. דבריו והתנהגותו של יוסף בובליל האדם, הופכים את קערת האחריות החברתית על פיה. באמצעות הופעתו כסמל ב"אח הגדול" הפך בובליל לאחראי הבלבדי לגורלו. שפתו המתגלגלת והקריקטוריסטית והתנהגותו הגסה נזקפים לחובתו, ולחובתו בלבד. אך יחד עם שינוי רדיקלי זה, הפכה גם תוכנית "האח הגדול", מתוכנית טלויויזיה זולה המתמודדת על רייטינג וכסף, לתוכנית אידאולוגית של הצדקת ושימור אי-השוויון הישראלי. תופעת בובליל, כאקזוטיקה ישראלית, מעקרת ומנטרלת את הסכנות הטמונות באי-השוויון הישראלי. התערובת של פחד וחשש מאי-השוויון החברתי מתפוגגים עם העברת האחריות עליהם לבובליל ודומיו. זהו סוד ההצלחה של תופעת בובליל ב"אח הגדול". אך זהו גם המשקל האידאולוגי ומעוות המציאות של התוכנית.

מבחינה זו, עשו מארגני "האח הגדול" לאי-השוויון הישראלי מה שעשתה הטלויזיה האמריקאית למלחמת וייטנאם. באמצעות הטלויזיה הוכנסה מלחמת וייטנאם לכל בית אמריקאי, כל יום וכל היום. אי אפשר היה להתעלם ממנה יותר. בתגובות למלחמת וייטנאם ניתן היה לזהות כעס, זעם, סלידה, תמיכה, זעזוע, רחמים וגם הבנה שהביאה, עם הזמן, לשינוי פוליטי בארצות הברית. בישראל החלו להגיב לתופעת בובליל רק לאחר הפירסום הטלויזיוני. בתגובות לתופעת בובליל ניתן כיום לזהות תמיכה, כעס, התרסה, זדון, רוע, התחסדות, אלימות וגם ניצנוצים של הבנה פוליטית. אנו עדיין בתחילת התהליך.

בעבורי, תופעת בובליל הוא בעיקר מפח-נפש מלווה בכעס. מראים לי אדם הנקרא יוסף בובליל בטלויזיה ולוחשים  לי כי זהו הביטוי האמיתי – האותנטי – של אלה הנקראים "מזרחים" בישראל. אני, דרך אגב, לא פגשתי מעולם ולא הכרתי "מזרחים". אומרים לי, למעשה צועקים לי ובראש חוצות כי תופעת בובליל זה אני. יותר מכך, אומרים לי שמשאלתי, הנה היא מתגשמת לנגד עיני. מראים לי את יוסף בובליל בטלויזיה ואומרים לי: "זו ישראל האמיתית, זו ישראל העממית כמות שהיא – בלי כחל וסרק, בלי איפור והתייפייפות, הנה היא (אתה): ישירה, ובאופן בלתי אמצעי". רצית את "זה"? עכשו קיבלת את "זה"! עכשו תשתוק! בנוסף אומרים לי, אם כי רק במרומז, שאם אני מדבר כנגד תופעת בובליל אני בהכרח וחייב להיות "משתכנז." בובליל זה "ישראל שלך" אומרים לי בשמחה לאיד. ואני אמור להיות ישראל הזו. פעם "ישראל זה אני" היה משהו אחר. פעם (1982) הייתה ההכרזה הזו: "ישראל זה אני" אמירה של התרסה, של מיאוס בקיים מלווה בכעס בונה. היה זה הכתם שהותז על הצהרת העצמאות של מדינת ישראל (ראו עבודתו הגרפית המשובחת של פרוספר בן-הרוש).

כך אומרים לי מארגני "האח הגדול", בעודם צוחקים כל הדרך אל הבנק ואל חיי העושר בשכונתם שבה הם מתגוררים מבלי שאפילו בובליל אחד יפריע את מנוחתם. אני יודע שבי יש הרבה מבובליל אבל, בתופעת בובליל שמראים בטלויזיה יש מעט ממני. על כן, אני חווה מפח-נפש וכעס. פעם נוספת אומרים לי מי אני. לא מאפשרים לי לומר כי בובליל של היום ועכשו – הוא כמו סאלח שאבתי של האתמול והעבר – ושניהם לא היו ואינם אני. את תופעת בובליל המציאו ב"אח הגדול". את סאלח שאבתי המציא אפרים קישון. שניהם הם המצאה של בעל המאה שהוא בעל הדעה הכמעט יחיד כאן. אלא שתופעת בובליל היא זדונית, חורשת מדון ומסוכנת הרבה יותר. סאלח שאבתי היה תם ותמים לעומת תופעת בובליל של "האח הגדול". כאן הקורבן בונה את המזבח ומחדד את הסכין לשחיטת עצמו. סאלח של קישון היה אדם שהיה בו ונותר בו כבוד אנושי למכביר.

לו היו שואלים את תושבי האי שאליו הגיע קולומבוס בטעות, בעת מסעו המערבי לגילוייה של הודו "המזרחית", מה הם חושבים על טענתו של קולומבוס כי היה זה הוא שגילה אותם, לבטח הם לא היו מצליחים להבין או לרדת לעומק פישרה של השאלה. האמת היא – אם נעצור לרגע – כי תופעת ה"גילוי" היא טענה מוזרה. בעבור תושבי האי, הם וחייהם היו המציאות. מציאות יומיומית ללא גילוי או התגלות. כיום, כבר אי אפשר לשאול אותם. הם הושמדו. עד האחרון שבהם. כולם מתו ומזמן. אבל נניח שהיינו יכולים להתחקות אחר רגשותיהם ותחושותיהם ברגע שהם ראו את האוניות של קולמבוס מתקרבות לחופו של האי שהיה ביתם. על מה הם חשבו אז? באיזה שפה הם דיברו את ההופעה ההיא של האוניות הגדולות? אולי קולמבוס ואוניותיו היו הגילוי ולא להיפך. אבל, אין כבר את מי לשאול. הם אינם.

"האח הגדול" הוא קולומבוס הישראלי. הוא קולמבוס הגדול המגלה את יוסף בובליל מאשקלון. "האח הגדול" מגלה את תופעת בובליל רק לאלה שלא רצו לדעת שבישראל קיימים רבים כמו יוסף בובליל וביתו עינב במקומות רבים. קולומבוס הישראלי גילה את האי "היספניולה" כפי שבובליל וביתו עינב התגלו "באשקלון". הם התגלו "במקרה" ו"בטעות". הגילוי הגדול של תופעת בובליל הוא רק למי שלא רצה לראות או לשמוע שיש אנשים החיים במקומות כמו אשקלון, חולון, חצור הגלילית וניתן למצוא את המקומות האלה על מפת ישראל. והחשוב מכל, במקומות אלה, אנשים צופים ב"אח הגדול" ובוחנים את החברה הישראלית, חלקם גם רואים את מערומיה של תופעת בובליל ואת עיוותיו של אי-השוויון הישראלי.

כפי ששמעתי ידיד של ידיד מספר על התשובה שהוא נתן לביתו בת ה-12 לאחר שהיא צפתה בביתה בתוכנית "האח הגדול". שם, ואז היא התוודעה לקיומו של יוסף בובליל האדם. אחוזי הצפייה הגבוהים בתוכנית "האח הגדול", והדיון הציבורי שהתפתח, הפך את יוסף בובליל לתופעה חברתית. על כן, גם הבת הפכה מודעת לקיומו, ומכאן גם באה השאלה שהיא שאלה את אביה: "אבא" היא שאלה "האם אנחנו חיים בבועה?" התבהר לה כי קיומה של תופעת בובליל נפרדת לגמרי מקיומה שלה. תופעת בובליל אינה ולא יכולה להיות חלק מעולמה. וכך, בהרף עין ובשבריר של זמן, הפכה בת ה-12, מודעת למעמדה ולמיקומה החברתי. האב והבת הללו גרים במרכז הארץ (שם המקום קיים והוא שמור), והאב הוא מנכ"ל של חברה כלכלית כלשהי. האב, שהיה מופתע מעומק השאלה של ביתו, ענה בחיוב. "כן אנחנו חיים בבועה" אמר. הוא הוסיף ואמר שסיכוייו לפגוש בבובליל ובשכמותו בחיים הם אפסיים. לגבי האפשרות שאי-פעם הוא יגיע לעיירת-פיתוח הוא ענה: "אני? לעיירת פיתוח? מה יש לי לעשות שם? זה מעבר לאופק של חיי".

כך מדי פעם, בלי משים, עולה, נחשף ומתגלה עומקו התהומי של אי-השוויון הישראלי. זהו אי-השוויון של כסף, מוצא, מין ומיניות וכמובן דת ולאום. אבל, אי-שוויון הוא מושג מופשט שאקדמאים ואינטלקטואלים דנים בו בכובד ראש. אי-השוויון ברמת היומיום הוא בעיקר תחושה של העדר כבוד, של בושה, של הלבנת פנים ברבים, של התחוורותו האכזרית של גבול אפשרויותיך המוגבלות. לעיתים קרובות, תחושת היעדר הכבוד מתממשת ומתהפכת להתנהגות גסת רוח ובוטה. "למה מי אתה?" ו"אני לא עושה להם חשבון" ו"שילכו כולם להזדיין" הם משפטים אופיינים למצב רוח שכזה.

כל אחד ואחת (בישראל או בכל מקום אחר) יודעים, ובאופן מיידי, (כפי שלמדה מהר מאוד הילדה מלמעלה) מי שייך לאן, ואיך לשייך כמעט כל אדם שהם פוגשים למעמד, אתניות, דתיות, מיניות וכמובן לאומיות (האם הוא יהודי או ערבי?). לכל שיוך שכזה, יש מחיר במדור ההבחנות שאנו עושים. האם "לנו" הוא או "לא לנו", ואולי "לצרנו". במפגש הישיר עם אנשים (ועם אי-השוויון המיוצג דרכם ובהם ושהם מייצגים) כולנו יודעים, כמעט באופן אינסטנקטיבי, "מי נגד מי" ו"מי נמצא איפה" במפה החברתית סביבנו. אנחנו חיות חברתיות מתוחכמות ביותר.

מפגש שכזה עם אי-השוויון עלול להתרחש בפינת רחוב, בעת מפגש לא מתוכנן עם קבצנית, או נרקומן, או עם שיכור, או עם מבקשי נדבות בצומת כבישים – הרוחצים את ידיהם ממים מבקבוק פלסטיק שהביאו, ומאכילים את ילדתם לחם משקית פלסטיק, כל זאת על אי-תנועה על אחד הכבישים הרבים ברחבי ישראל. מאחר וילדים זה שמחה אנחנו נותנים להם מעות קטנות כצדקה, מדי פעם. אם אנחנו במצב רוח מתאים, אנחנו, אולי, מרחמים עליהם. בעודנו אפופים, מוגנים, מכוסים ומעוטרים במכונית "שלנו". אפילו אם אנו נוסעים באוטובוס גם הוא מעניק את היתרונות הללו, בעיקר למראה זוועת אי-השיויון שבחוץ – האוטובוס הרי הוא כל כך גבוה.

לעיתים אנו גם יכולים לפגוש את הצד האחר של אי-השוויון, את אלה שנמצאים רחוק מעלינו ומאיתנו. ההיחשפות וההתוודעות הישירה, היומיומיות של המפגש עם אי-השוויון עלולה להיות זעזוע. למשל, אני חויתי זעזוע כאשר קראתי היום (יום חמישי, ה-11 לדצמבר 2008) שמנכ"ל חברה כלשהי מקבל 39 מיליון שקל כשכר, או שמישהו שהיכרתי פעם, וקראתי עליו בעיתון, מקבל שכר חודשי של 660 אלף שקל בחודש. הזדעזתי מהיומיומיות של המפגש הזה עם אי-השוויון דרך העיתון. הכאב והכעס ממש חרטו את המפגש בזיכרוני. האם אני רק מקנא?

רוב האנשים מזדעזעים. אך, הזעזוע נמשך פרק זמן קצר. מנגנוני הגנה פסיכולוגים מופעלים באופן כמעט אוטומטי. ראשית, ובמקרה הראשון, אנו שמחים "שחסרי המזל" אינם אנו. שנית, לבטח הם עשו "משהו" על כן הם הגיעו לאן שהגיעו. כך, באופן מפותל ומעוות אנו גם מזכים את עצמנו בנקודות "זכות" רבות. ההוכחה הרי היא בפודינג: הן אנו לא חסרי מזל, ואנו הרי לא שם, מבקשים נדבות בצמתים אליהם גילגלו אותנו החיים. משמע, אנו עושים את הדברים הנכונים. אנחנו בסדר. יש לעיתים אפילו שמחה לאידם של האומללים. אנחנו לבטח לא מקנאים בהם.

אך, פעמים רבות עוצמתו הרגשית של אי-השוויון כל כך מהממת, שהמילים המנסות לתאר את שפעת הרגשות נכשלות כישלון חרוץ. זאת אומרת מערכת ההגנה המיידית – טייס האפולוגטיקה האוטמטי – לא מצליח להשתלט על סיחרור מטוס אי-השוויון. אנו מוצאים את עצמנו שמים את עצמנו במקומם של "חסרי המזל" ו"האומללים" וגם מנסים להיחלץ ממקומות אלה. אז קורה משהו מעניין: אנו מתמלכדים. זו בדיוק הנקודה בה אני רוצה לדבר על מה שקרה לי כאשר ראיתי את יוסף בובליל לא כאדם אלא כתופעה חברתית. תופעת בובליל מלכדה אותי.

שפתו הענייה של יוסף בובליל האדם מחווירה לעומת עוני השפה בה אני מנסה לתאר את המילכוד בו אני מוצא את עצמי כפועל יוצא מרמת הדיכוי שמשתפקת מתוכנית "הראיליטי" של "האח הגדול". לנוכח תופעת בובליל אני מרגיש ניצב כמו לנוכח פסל אפולו. הדיכוי של יוסף בובליל וביתו עינב בתוכנית "האח הגדול" הוא כל כך עמוק שאין אפילו ניצוץ של אפשרות שהמרד שלהם יבוא פעם. שם טמון הכעס שלי. הכעס שלי טמון בטרנספורמציה של יוסף בובליל האדם לתופעת בובליל. משום שכתופעה בובליל מלמד שאין צורך ואין מקום להתרסה. השיעור הנלמד מתופעת בובליל הוא שיוסף בובליל הינו האחראי הבלעדי לתופעת בובליל. על כן גם אין סיבה להתריס כנגד ולמרוד ב"אח הגדול" במסריו וביעדיו. לכן ה"אח בובליל" היא תוכנית זוועה.

על הבעיתיות הזו שבין שפה ומציאות, ותיאור המציאות באמצעות השפה, נכתב על ידי רבים. זה איננו המקום  להוסיף לכך. רציתי רק לציין את ולדבר על שפעת הרגשות שעולה לנוכח הגילוי החדש שמתרחש לנגד עיננו בחודשים האחרונים. הגילוי של יוסף בובליל וביתו עינב כגילוי אמריקה. אני רק מקווה שתופעת בובליל עבור יוסי ועינב בובליל לא יהיה כמקרה תושביו המוכחדים של האי שנקרא פעם "היספניולה" ושאת השם שנתנו לו תושביו המקוריים איננו יודעים כלל. תקוותי היא, שבעוד חמש או עשר שנים או יותר, ניתן יהיה לשאול את יוסי בובליל איך הוא הרגיש כאדם לאחר שהתגלה כתופעה על ידי "האח הגדול" של החברה הישראלית. האם הוא ידע את שמו?

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. "פרידמן"

    אתחיל בכך שאני מאד מאד אוהב לקרוא כתבות באתר אמיץ זה.
    אני חושב שהבעיה כאן מחוברת למהות של החופש האנושי. השאלה היא אם נותנים לאנשים חופש, אז איך מגיבים כאשר מה שהם עושים עם החופש מבזה את המושג חופש ואת אלו שמסרו את נפשם ומאמציהם כדי להשיג אותו.

    לדוגמה, כיצד יש להתייחס למפלגה שרצה לבחירות ובמצעה היא מבטיחה שדבר ראשון שתעשה לאחר שתיבחר הוא לפזר את הכנסת ולבטל את הדמוקרטיה בישראל? האם לכבד את זכותם להצביע לפי העקרונות "שלנו" או לא לא לתת להם להצביע (כמו שהם היו שמחים לעשות לנו לו יכלו) כי הם מסכנים את אורח חיינו.

    כמורה, אני רואה למשל תלמידים שמקעקעים את גופם, עושים בו חורים ובהם הם תוקעים כל מיני זוועות מחרידות, מעשנים שותים וכל זה בשם החופש. בשם החופש הם גם עובדים בשכר מינימום אצל מעסיקים שמוצצים את לשדם ואת חלבם ומעדיפים לבוא ל"עבודה" שלהם במקום ללמוד – ושוב בשם החופש. בשם החופש הם שותים משקאות קלים עתירי סוכר ורעלים, אוכלים מזון עשיר בקלוריות, שומנים ופחמימות ודל באבות המזון, בויטמינים. בשם החופש הם מקיימים "מין חופשי" ללא הגנה, ללא אחריות. הם הדלק האידאלי למנוע הניצול (או הצמיחה) של המשק הישראלי. צרכנים "חופשיים" שקונים רק מה שהם רוצים וצריכים ועובדים "חופשיים" שבוחרים איפה לעבוד ובאיזה תעריף.

    מתוך הכרותי עם מערכות השלטון בישראל, אני חושב שליחס את ההצלחה הזו בדיכוי ההמון למנהיגים תהייה קרדיט עצום למי שאינו ראוי לו. קבוצת המנהיגים שלנו נכשלת באתגרים הרבה יותר קלים מאשר דיכוי אלפי "בובליל" והפיכתם למ שמשתקף מעל מסך הטלוויזיה. ואגב יש גם הרבה אשכנזים שמתאימים לדמות הזו.

    מה שחורה לי הוא אגב לא קיומו של האיש אלא אחוזי הצפייה המדהימים של התוכנית הזו. כיצד במסגרת אותו "שיעבוד מרצון" אנשים בוחרים לכלות את זמנם "החופשי" בבהייה בתוכנית שאינה מעשירה אותם בדבר, שאינה נותנת להם שום אתגר אינטלקטואלי להתמודד איתו, שום נושא אותו יוכלו ללבן עם ילדיהם, חבריהם. וזה לא נמצא רחוק משם. פשוט צריך לבחור כפתור אחר בשלט (אבל על חופש כבר דיברנו….)

  2. ענת קוזי פיאלקוב

    אכן כואב לי -"גן החיות"- הטלוויזיוני ועל כולנו, שאצים להביט, בעצמנו דרכם ,בחור המנעול.
    כי פרידמנים הרי לא יודעים ולא נפגשים בבובלילים. ..
    ..תחושת האוטנטיות הנאיבית כמעט יוצרת תחושת, אצלי, אשם כבד, בנו כחברה.
    אני וארבעת ילדי עקרנו מכפר סירקין לכפר יונה לפני עשרים שנה. וראיתי בזה הבחלט מעשה חברתי. לא רציתי שילדי ואני נגדל בבועה… שקעתי בפעילות חברתית -לא תמיד קל אבל עונג והרבה צחוקים חווינו. העובדה שחלק גדוך מילדי אורה את עצמו גר בכפר יונה- היא ההצלחה של הכפר ושלנו! אז יש תיקווה כי נהייה מירקם משוחח חי נושם ובועט! אני אוהבת את הארץ ואת אנשיה אהבה עצומה. רק המדינה מקלקלת את עצמה לדעת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!.
    ענת "הפרידמנית"

  3. שירה

    הוא אולי שולי, אבל הוא הרוב. באמצעות פירמידת החינוך המעוותת שיצרה הציונות האשכנזית כפי שמשרטט אותה סמי שלום שטרית באתק קדמה, אותה פירמידה מעוותת שחשף שלמה סבירסקי בספריו, קיבלנו רוב של בובלילים ומיעוט אליטיסטי של שפרות וצברים למיניהם.
    http://www.kedma.co.il/index.php?id=2203&t=pages
    גם רנין היא מיעוט קטן בקרב ערביי 48', רוב הפלסטינים בישראל לא זכו לחינוך האליטיסטי הנוצרי, הם אינם דוברי אנגלית רהוטה וקרובים יותר לבובליל בהווייתם ובהשכלתם. עכשיו קמים האשכנזים ומתנערים בסלידה מתופעת הבובלילים כאילו שלא הם עצמם הם מחולליה ומולידיה. "ניצחונו של בובליל השבוע יעיד עדות נוספת על פניה של החברה הישראלית כולה – אלימה, כוחנית, שתלטנית, סגורה לדיאלוג ובעלת דעות שמרניות."
    כך נכתב בכתבתו הגזענית עמוסת הסטריאוטיפים של גלעד רייך בהארץ: http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,797,209,30781,.aspx
    שנים שאנו מתריעים על הסכנות שבאי השוויון הזה לחברה הישראלית, אבל החברה הישראלית ממשיכה להכחיש ולהשתיק את הדיכוי וההפליה של המזרחים ושל הפלסטינים בישראל. לפני כ-13 שנים הביאה ה"קשת הדמוקרטית המזרחית" את ה"גילוי" עליו מדבר מאיר לחברה הישראלית. בשונה משפתם הדלה והציורית של יוסי ועינב בובליל היה ה"גילוי" מנוסח בצורה רהוטה ומנומקת, מגובה בנתונים אמפיריים, והוא הובא מפיהם של טובי האינטלקטואלים והאמנים המזרחים והמזרחיות. תנועת ה"קשת" חשפה את העיוות והזדון שבחלוקת המשאבים במדינה: בדיור, בקרקעות, בחינוך ובתרבות אולם החברה הישראלית סירבה לקחת אחריות לשינוי המצב ובחרת להמשיך בפסיכוזת ההשתקה וההדחקה של פשעיה. היום נמציאות מתפוצצת הישר בפניה של האליטה האשכנזית ההגמונית.
    עבורי אין כל גילוי מרעיש בבוליל ובתו. הם חלק מחיי היומיום שלי באשדוד וגם לי קשה למצוא שפה משותפת איתם בגלל שטיפות המוח הציונית פאשיסטית שעברו במערכת החינוך.

  4. שוקי אפללו

    אני מוכן להתערב עם כותב המאמר שהייצוג הנשי של לאון(על משבצת ההומו) מעצבן ומטריד את ההומואים אשר רוצים לראות את ההומואים בתקשורת כגבריים וכ"סטרייטים", ז"א גברים אלימים בהמיים שולטים ומשפילי נשים.
    ושהייצוג של רנין (הערביה הנוצריה)בעיני הקהילה הערבית מוסלמית מטריד לא פחות את אלו מהם אשר היו רוצים לראות דמות של ערבייה כפרית ופרמיטיבית ולא אשה עם מחשוף שעושה מה שבא לה.

    מכיוון שיוסי בובליל יושב בפועל על המשבצת של גבר אלים אשר מדכא הומואים וערביות, מצבו מצוין יחסית אליהם, הוא בכל מקרה הרבה מעליהם בהיררכיה והוא זוכה להרבה דיוידנדים מהחברה הגברית.
    הוא חזק ויציב ומקומו בעולם סביבו מובטח, ולא כך מצבם של ילדים הומואים אשר נזרקים על ידי הוריהם מהבית ושל ערביות המפגינות עצמאות בניגוד לציווי של משפחתן.

  5. בת-שחר גורמזאנו גורפינקל

    בימים אלה מסתובב מייל שזוהי לשונו: "אולי חלק מכם יקראו ויחשבו שיש לי מוח מעוות, ולמה אני משווה בין השניים, אבל לפעמים נידמה לי שיוסי בובליל מקבל כל יום יותר פרסום ואהבה ועניין בציבור מאשר 848 יום של גלעד.
    אני מביט על זה ואני אומר- מדובר על שני אנשים שאחד אח גדול ואחד אח קטן, והכל כל כך הפוך אחד מהשני,
    אחד צעיר סגור בעזה 848 יום והשני סגור בקושי 70 יום בוילה". הרשימה ממשיכה למשוואה אבסורדית בין בובליל ושליט. נאמר לי שכתב אותו מישהו בשם רחמים מתוך כאב ליבו. ואני מבינה את כאבו, כי גלעד שליט הוא כאב המלחמה וסמל לחוסר הצדק במלחמה ובכיבוש כצורך אנושי מטופש.
    המייל הזה קומם אותי, מה בין אדם שנשבה במלחמה לבין אדם שהוא כלי שיווקי בטלויזיה המסחרית. כבר עברו הרבה סלברטאים שעשו כותרות מאז שנשבה שליט, למה דווקא עכשיו "האדם הפשוט" נזעק.
    יש מלח הארץ ויש את האלה שאנחנו בזים להם. אינני באה לדון בבובליל כאדם (העיסוק באישיותו כבר עבר כל גבול ) – אלא שוב לסמן את שני צידי המתרס. המייל הזה שהגיע מחברות וחברים מסמן שוב את התפיסה הסטריאוטיפית המושרשת בתוך תוכינו – זה מזרחי, ככה הוא חושב וככה הוא נראה. וזה אשכנזי – כך הוא חושב וכך הוא נראה. הוא תורם והשני לוקח…

  6. פרידמנית

    נולדתי באשקלון, שם דווקא לא פגשתי את "בובליל". שמרו עליי מפניו. גדלתי בשכונה ניפרדת, שתוכננה על ידיי דרום אפריקאים,ברחוב דרום אפריקה. כמה סימלי…. כשהלכתי לצבא. (לא לחיל האוויר, מודיעין או סיירת מט"כל) שוב פגשתי אותם. אף פעם לא ידעתי מה לעשות במיפגש הזה. לא עניינתי אותם. הייתי אשכנזייה ומוזרה. קינאתי במיזרחיים המשתכנזים. אני היית שייכת לכוכב אחר, עוד לפני ההיתנשאות, לא הצלחתי להיות בעיניינים כמוהם. צימחונית, סמולנית וקוראת ספרים. גם הבת שלי, בגיל שלוש עשרה פוגשת יום יום את "עינב". היא מוקפת בעינביות. מה להגיד לה? תתערי, אל תתנשאי, הן לא מאי אחר. עזבי אותך…. או, אולי תביני אותן? הן באו מרקע כזה.
    אבל הן בעלות הכוח, עכשיו.
    ." על מה את מדברת"? היא תגיד לי. ואני אהיה נבוכה מולה.

  7. שלומית

    ההתביישות שלך כמזרחי בבובליל וביתו מראה עד כמה ספגת את ההבניה המערבית/כוחנית של המציאות כמירוץ אחר הישגים.
    למרות הבוטות המצערת, יש בבובליל משהו בעל חשיבות וערך: כנות שאינה עטופה בשנים של סוציאליזציה המזייפת את הקיום האנושי.
    הגיע הזמן להגיד די לתבנית המחשבה של עבד המבקש למצוא חן בעיני אדונו ההגמוני והלבן, בסגנון: "כן גם אני אינטלקטואל ולשוני צחה. קבלו אותי בבקשה אני כמוכם אני חלק מכם."
    ולשירה, תודה על הלינקים, הם מצביעים על התפיסה גזענית שמקורה בדיכוי עצמי גלותי במקורו.

  8. היחידה ללוחמה בגזענות

    יוסי בובליל הוא הדמות המזרחית של גילו ושל היותר מבוגרים ממנו הם הגיעו ארצה כילדים קטנים וחלקם אף נולדו פה הם שוכנו בפריפריות וחלקם במעברות. חבלי הקליטה היו קשים מנשוא הם ילדו ילדים בהנחיית ראש הממשלה דאז בן הגוריוני . משפחות רבות מצאו את עצמם במצוקה הכלכלית הקשה וילדיי המשפחות נאלצו לצאת לעבוד בעודם ילדים בגילאי 12 ההורים לא נשלחו ללמוד עברית באולפנים והעברית המדוברת שלהם היא כמו שהם למדו אותה מהרחוב, מהשכנים ומהסביבה. יוסי בובליל "ארכיטקט" ללא תעודות הוא בונה וילות ובתים ללא תעודות ואישורים מהממסד העברית שלו פשוטה והקיראה לו קשה ובכל זאת יוסי בובליל בונה וילות יפיפיות. וכעת תארו לכם אם ליוסי הייתה ניתנת ההזדמנות ללמוד כאשר היה ילד לאן היה יוכל להגיע עם היכולות והקישורים האישיים שלו. מה שקרה כאן זהו יוסי שהפרדימנים לא מתעסקים איתם הם לא חברים שלהם ולא המשפחה שלהם ואף לא השכנים שלהם וכמובן שאוהבים לסלוד מהם באה התקשורת (שכל אחד יכול לפרש את תפקידה כרצונו) ואילצה את הפרידמנם להכיר את הבובליל מאשקלון אשר מסמל את המזרחיות לשמה ולהכירו לעומק מעבר לשנאת החינם. אז לדעתי התקשורת האכילה במצקת את הפרידמנים בבולילינים ואמרה להם בעצם תכירו…. רבים שבאו ממקומו של יוסי יושבים בבתי סוהר, מובטלים, חסרי כל, רעבים ולא נשמע קולם . יוסי הוא הצלחה של עצמו הבלעדית. תארו לכם שאשכנזים היו מקבלים את אותו היחס כאשר הגיעו ארצה ולא היו נשלחים לקיבוצים מה היה עתידם?

    ניתן לראות את תפקידה של התקשורת משני כיוונים.
    בקיצור ישנו במשפט בערבית שאומר "אדה חוצ'ה, קולה או לה מות" כלומר: זהו דג תוכל אותו או תמות…

  9. איציק ניסני

    האח הגדול ממש כמו משחק כדורגל אם לא למטה מזה
    כל מי שצופה בבוליל לא מנסה ללמוד את התופעה(?……)או ללעוג עליו או להתנשא
    האמת הינה פשוטה
    יצר המציצנות והסקרנות והשמחה לאיד למה שקורה ואינו ידוע.
    לא לשכוח
    שמים 5-12 אנשים במכלאת זמן ומקום ובודקים איך הם מתנהגים בסביבה לא טבעית למטה ממשחק כדורגל שם הכל לא צפוי ונמצא בתוך מכלאת מקום .
    ועובדה
    אם באמת יש לתוכנית רייטינג שיא בגלל המסרים או האנטי מסרים בוא ננסה לחשוב מה יהיה הרייטינג בשידור חוזר -ממש כמו משחק כדורגל לא מעניין ולא חשוב כי כבר ידוע מה עומד לקרות.
    אני הייתי מצמיד פסיכולוג לשפרה – ילדה טובה עשתה המון למשפחתה והנמצאת במצוקה
    אני הייתי מצמיד את בובליל לפסיכולוג אדם טוב לאחר אירוע מוחי ,עובדה,שפה עילגת שמתפקד יוצא מן הכלל

  10. שרון

    עינב בובליל שונה מאוד מאביה, ולטעמי היא גם לא מתאימה לדגם הפריחה שהצמידו לה. לדעתי, עינב בובליל היא האישה המזרחית המשוחררת והחזקה, היא המזרחיות הבוחרת במזרחיות מתוך רצון חופשי. הבנתי את זה לראשונה באיזו שיחה שהיתה בין האב לביתו. באותו אירוע יוסי בובליל התמרמר על הברית האשכנזית נגדם, ההתמרמרות שלו נשמעה בדיוק בטון של מי שחש דחוי ונחות (מה שנקרא בפי האשכנזים : "בכי המקופחים"). התגובה של עינב לאביה היתה: "אבא, עזוב אותם, הם לא כמונו, הם פרידמנים מתים, אבא, עזוב אותם, נו". המשפט "הם לא כמונו" הוא בעיני משפט של סובייקט המכיר את עצמו, מזהה את השוני בינו לבין האחרים ומעוניין לשמר את ייחודו וערכיו למרות מודעותו לקיומה של אלטרנטיבה (המוצגת גם כראויה יותר, ועינב מבינה זאת). עינב היא סובייקט מזרחי, שבאגביות נונשלנטית הפכה את ההגמוניה ללא יותר מעוד מגזר, מגזר עליו אפשר להביט, אפשר לזהות את תכונותיו, ולהמשיך הלאה מבלי להלכד בו. יותר מזה: ההגמוניה האשכנזית שעינב מזהה משעממת אותה. היא לא מעוררת בה פחד, תחושת נחיתות, חרדה או אומללות, כמו שהיא מצליחה לעשות לרבים מאיתנו. עינב היא המודל שלי לאדם מזרחי חופשי ובריא בנפשו.

  11. אורן א.

    הפרידמנים הם המשכם של הווזווזים, בעשוריה הראשונים של המדינה וגם אחר כך נקראו האשכנזים ווזווזים כמילת גנאי.

    אני לא מוצא קנאת מזרחיים בתרבות האשכנזית אלא קנאה בהגמוניה ובקרבה למנעמי השלטון. לפחות בסביבתי הקרובה המשפחתיות האשכנזית ומינהגיה נחשבו קרים ומנוכרים ולא ראויים כלל!

    כשאייל גולן או שרית חדד רוצים לשיר עם הפילהרמונית הם רואים בזה את פסגת הכבוד ולא את פסגת היצירה המוסיקלית שלהם.

  12. מסעוד

    צריך הכותב,והמגיבים המזרחים לקבל את עובדת היסוד ,שכולנו בבסיס בובלילים,צריך לקבל את זה על הטוב ועל הרע
    ומכאן להמשיך ולהתפתח
    צריך להבין ולקבל את ההבדל המהותי בין יהודים צאצאי בית שני,שבמשך אלפי שנים חיו באגן הים תיכוני והיו עסוקים במלחמת ההשרדות היהודית, ובין הפרידמנים שאינם אלא אירופאים,שבחרו מסיבה לא ברורה להיסתפח אל היהדות

  13. שובו של הציני

    תעשו לי טובה,

    בלי להכנס למושגים של מזרחי/אשכנזי אשקלון/תל אביב וכל הסיסמאות שכל צד מקפח(או שלא)/מקופח (או שלא) זורק. תענו לעצמכם על השאלות הבאות:

    האם הייתם רוצים שיוסי יהיה שכן שלכם בביניין ?
    האם תרצו שעינב תהיה החברה הכי טוב של הבת שלכם בבי"ס ?
    האם תרצו שהילדים שלכם יחקו את עינב/יוסי ?
    האם תרצו שחברים שלכם יתנהגו כמו עינב/יוסי ?
    האם תרצו שהשפה של עינב/יוסי תהיה השפה המדוברת ברחוב ?
    וכו' וכו' וכו'.

    אז תעשו לי טובה.

    נ.ב. – הכותב הוא מזרחי/אשכנזי מפתח תקווה שנתן/קיבל כאפות כשהיה קטן.

  14. יואב אטיאס

    שפתו של יוסי בובליל אינה ענייה
    והתנהגותו אינה גסה
    זוהי שפה אחרת
    לא יותר ולא פחות
    שפה א-ח-ר-ת
    ועד שלא נלמד [עמור, פרידמן, מזרחים, אשכנזים, משתכנזים, מוכפפים, מכפיפים, חומים, לבנים, שחורים ועוד ועוד] להפסיק לכנות את האחר בשמות גנאי שום כתיבה פוסטמודרנית מבולבלת לא ראויה בעיניי.
    שפתו של יוסי בובליל אחרת
    והתנהגותו אינה גסה
    א-ח-ר-ת
    זה כל העוקץ

  15. שור

    אבל אני חושב שהחמצת משהו חשוב –
    וזה האנרגיות הריגשיות המתפרצות מהבובלילים לעומת היובש של הפרידמנים.

    מיהי האשה המשוחררת ?
    שפרה הכולאת את רגשותיה ותמיד תמיד נראית ומתנהגת בתקינות ציבורית,
    או עינב שעושה ואומרת ומתנהגת כמעט תמיד בלי לעשות חשבון לאף אחד ?

    שור

  16. רתם

    וגם שירה, בכל מילה.
    מה שכן, אחרי התוכנית, מי ש"נתגלו והתגלו" לדבריך, יוגלו. מלשון גלות. אל אותם מרחבים עלומים מהם הם כביכול הופיעו " פתאום". אל גלות של אלה שהטלביזיה לעסה והקיאה או עיכלה והפרישה בדרך אחרת. כשההגמוניה משתעשעת במי שנראה "אקזוטי" היא הופכת אותו אח"כ ליותר מודר ממה שהיה, מפני שהיא לועסת, מעכלת, מפרישה ורצה ללהיט האופנה הבא. וכך הוא נהיה יותר "אאוט" ממה שהיה לפני שהתגלה לעין החמדנית והרעבה לשעשועים של עם האדונים.

  17. נוגה אור

    אי שיויון? איזה אי שיויון בדיוק? איזו בועה?
    שהבובלילים ה"מקופחים" כביכול מרויחים הרבה יותר כסף ממה שההורים שלי אי פעם ירויחו?
    ה"קבלן ללא תעודות שבונה וילות מדהימות" מרויח יותר כסף מכולנו פה, אני לא אתפלא אם גם מעסקים לא כל כך חוקיים, ואני לא אומרת את זה כי הוא מזרחי "עילג " הייתי חושבת עליו אותו הדבר אם הוא היה "פרידמן"
    אין קיפוח, אין דבר כזה קיפוח. אנשים מגיעים לאן שהם מגיעים בזכות עצמם. ואם יוסי בובליל יכול לממן לבת שלו ניתוחים פלסטיים שעולים המון , רמת חיים די גבוהה, אם נכונות השמועות גם פלאפונים וסמסים כדי שישלחו לו, אז לא, יוסי בובליל הוא עוד אזרח עילג ולא משכיל שיכל באותה המידה להיות גם ברקוביץ ועדיין הוא מייצג את הצד המכוער של כולנו, לא הישראלי המכוער, אלא אדם מכוער שלא מכבד אחרים
    אין שום קשר לשד עדתי וצריך להפסיק להכניס את עניין ה"קיפוח" כביכול לכל דבר בכח

  18. ג'רף מהחי- טק

    שחקני "דרמות טלויזיוניות", "סרטי איכות" ושחקני תאטרון מטיפים לנו ש"האח הגדול" היא הורדה של התרבות לזנות. האמנם?? האם הסצנות הפורנוגרפיות (לא פחות) שנמצאות בכל סרט ישראלי מזן "סרטי האיכות", ושהם כל כך אוהבים לשבח, היא לא הורדה של התרבות לזנות? והאם "תרבות" ה"כולם על כולם" התל-אביבית-בועתית צריכה להיות המודל שלנו רק כי זה כל מה שיש לאותם "אמנים" להציג לנו?

    אם חייזר היה נוחת על כדור הארץ רק כדי לראות את "סדרות האיכות" בטלויזיה הישראלית (או הצגות תאטרון או קולנוע ישראלי "איכותי") הוא היה מגיע למסקנות הבאות:
    א. בישראל יש רק שתי ערים: "תל אביב" ו"השטחים הכבושים".
    ב. יש רק שני סוגי אנשים בישראל: אשכנזים (שגרים בתל אביב) ומתנחלים (שגרים בשטחים הכבושים). האשכנזים הם הטובים.
    ג. רוב האשכנזים הם הומואים, האשכנזים שלא- נמצאים במסיבת חילופי זוגות תמידית.

    פרידמנים יקרים, לא רק שכל הניתוחים העמוקים (עאלק) שלכם מבוססים על כשל לוגי חמור- אתם מאמינים ש"פרידמן = מתורבת" ומכאן אתם מסיקים "לא פרידמן = לא מתורבת", אלא שיש לי עוד חדשות אליכם: כל מה שאתם קוראים לו "תרבות" הוא מבחינתי לא פחות מזבל טהור. אני מעדיף לראות האח הגדול.

    בואו נחשוב לרגע, מה הבעיה עם יוסי בובליל? ויותר מזה מה הבעיה עם עינב בובליל?? הבעיה היא בראש שלכם. עצרתם פעם להקשיב למה שהם אומרים, או שהפסקתם להקשיב כבר בהתחלה כי זה מה שהאינסטינקטים מבוססי הסטריאוטיפים שלכם הורו לכם לעשות?
    כמובן שהעובדה שהם נמצאים בתוכנית שמסווגת במילייה שלכם כ"תת רמה" לא עוזרת להם אבל בכל זאת, אם הייתם מקשיבים, הייתם מגלים שיוסי בובליל בסך הכל שחקן שמשחק את המשחק שהחברה הישראלית לימדה אותו לשחק. ויותר מזה, אם הייתם מקשיבים, הייתם מגלים שעינב בובליל היא פשוט מקסימה (רוב הזמן).

    אז תרדו מהעץ הגבוה שטיפסתם עליו. אמנם האח הגדול היא לא פאר היצירה הטלויזיונית, אבל היא פשוט האופציה היחידה שנשארה לכל מי שלא חי בבועה.

  19. נוגה אור

    אין פרידמנים טובים ואין בובלילים רעים ועילגים
    אתה זה מה שאתה עושה
    וכן, האח הגדול הוא בסך הכל ליהוק מוצלח לתוכנית שדי מנצלת את התמימות והטפשות של כולנו ואת הילדים שלנו לבזבז מאות אלפי שקלים על סמסים כדי שעוד מנכל חברה סלולרית יקנה לו יאכטה גדולה על חשבונינו

  20. ג'רף מהחי- טק

    התכוונתי לג'רף.
    אולי גם לא התכוונתי לחי- טק???

    אני טוען בחיטין ואת עונה לי בשעורין. מה הקשר בין התשובה שלך לבין מה שכתבתי?

    נ.ב. לא גילית לי את אמריקה לגבי הסמסים ויאכטה.

  21. האפגני

    אני שייך לפלח האוכלוסיה שאינו צופה בתוכנית זו או בטלוויזיה בכלל (כמה כבר רואים את הדבר הזה). העובדה שעולם המושגים ונושאי הדיונים של אתר אינטליגנטי (לשעבר?) זה מידרדרים לנושאים שמקומם במיץ של הזבל או במדורי ביקורת טלוויזיה שוליים גורמת לי לחוש שמדירים אותי מהשיח.
    זה בסדר, תהנו, רק אל תזיינו לי את המוח עם "ייצוגים" – אתם סוף סוף ולשם שינוי מדברים על מה שבאמת, אבל באמת, מעניין אתכם עמוק בלב: תוכניות ריאליטי בטלוויזיה.

  22. מיכאל

    אני לא מבין מה הזכות ולמה מנסים לצבוע את המיזרחיות בצבעים שערוץ 2 הקאפטליסטי מצא ובחר.

    אתן דוגמה אחת יוסי בובליל דיבר באיזה קטע על נסיון לאונס קבוצתי או משהו מחליא שהערוץ ניסה למסמס, מה בדיוק יפה בשפתו השובינסטית, מדוע להנמיך את המזרחיות לסנדרטים של הקבלן הנצלן הזה שמלא בכסף ובחר לחיות מה לעשות חיים די בהמיים , הוא והשפה שלו לא מיצגים את המיזרחיות ולא צריך להכנע לנסיון להפוך אותו לסמל .

    הבת שלו גסה ווולגרית היא לא פריירית והיא מתגאה שהיא משתמשת בכרטיס אשראי בסכומים נכבדים , היא רוצה להתלבש בבגדי מעצבים וכו וכו נדמה שהיא מעריכה רק כסף, אולי היא היתה מוכרת את המיזרחיות שלה תמורת כסף.

    בכלל כל התכנית הזו נועדה להזנות את משתתפיה, מי שמשיג יותר סמס הוא זה שמוכן לרדת נמוך יותר , בשביל כסף, זו כל המטרה להתפלל ולהשתחוות לכסף, זה לא מזרחי נגד אשכנזי , הסמלים של בובליל אינם אנטי פרידמנים אלו וגם אלו משתעבדים לגחמה נצלנית שמתבהמת בפריים טיים, ומישהו מנסה להפוך את צעקות היוועלי של עינב ואת הגרביים על הענפים שמסתבר שהם פלגיאת בכלל שאינם בשום מקרה אקט מקורי של שפרה, מדובר בסמלים של צריכה, סוגי שיעבוד שונים לאלוהי הקאפטליזם, אין פה הצעה תרבותית אחת מול השניה אלא הזנייה אחת מול הזנייה אחרת.

    את התפרים הכי גסים והכי וולגרים ניתן להסתיר הכל ובעיקר את הכוונות ברגע שמעמתים אשכנזי עאלק מול מזרחי, אז מתעלמים מהתפרים הוולגרים ומתרכזים בפוליטיקה הגבוההה של הזהויות והנצלנות האתנית כביכול. אבל מי שמכניס מהזבל הזה כסף לכיסו משפשף את ידיו כי בעצם הפכו אותו את הקאפטליסט הנצלן להוגה דיעות, לנותן במה לזהויות , עאלק כפול חמש פעמים עאלק.

    אני חש זר לגמריי לסצינה הזו מה לי ולבובליל העשיר! הוא לא עני ולא מדוכא עלי אדמות , הוא בחר את בחירותיו, ומי יודע איזה הוראות בימוי הוא ואחרים קיבלו מהמפיקים של הערוץ החמדני שהפך אותם לכסף .

    גיבורי התרבות האלה שהם בעיקר חמדניים הופכים למול העיניים לסמלי תרבות , כמה יותר נמוך וכמה שיותר דם רע בין המיזרחי לאשכנזי יותר רייטניג, ומישהו משלם את המחיר בסוף הרי באמת מישהו ישלם מחיר על הזבל הזה.

  23. תהל

    מאיר היקר,
    המסה היפה שלך נסקה לגבהים של רגש המשולב בתובנה. אני חשבתי שיותר מהכל היה לי חשוב לקרוא על המילכוד הזה שכתבת עליו. הוא מתוחכם מאין כמותו ואני חושבת שהוא ראוי לפירוק ולבחינה זהירה, כי כפי שכתבת כל כך יפה השפה אינה שפה בנקודה הזאת ומכאן מגיע הכאב, שלחיות איתו ואחריו יש צורך בהסחת דעת אלימה. נקודה מעניינת נוספת שהעלית היא דלות השפה מול אי השיוויון, שוב, האילמות. צריך להבחין כאן בין תיאור אי השיוויון שלעתים הוא עודף ומהמם, לעומת החלל העצום בתיאור הרגשי של חוסר השיוויון הזה. שים לב גם לעודפות הדיבור על הרגשות שיוצרים תחרות ואי שיוויון כמצב אנושי טבעי כמו תאוות בצע, תחרותיות וכך הלאה, לעומת המצב האנושי הרגשי מול חוסר השיוויון והפערים והגזענות. תודה שכתבת זאת כך.

  24. מיכל

    התרשמתי שזו תוכנית שעשויה לעניין מקסימום תוכוניסטים. מה שמדהים זה שהיא הפכה לנושא דיון ציבורי. כנראה שמאוד משעמם כאן.
    מתאים לארז טל הציניקן, שלפני 25 שנה הוציא המונים להפגנה להחזרת "סמי וסוסו" (לטובת הצעירים, היתה פעם , בראשית ימי הטלוויזיה, לפני כ-35 שנה, תוכנית כזו), להמשיך ולפתח את ז'רנר תוכניות הזבל, ולחייך חיוך ציני כל הדרך לבנק. אולי הוא עוד לא קולט שתרבות הזבל שלה הוא תורם, היא התרבות שבה יחיו ילדיו. ואולי הוא מתכנן לעזוב את הארץ לפני שיגדלו.

  25. נער הייתי וגם בגרתי

    שכנה של יוסי בובליל ששמה פרידמן סיפרה שנפלו לה המפתחות לתוך הזבל. יוסי ניסה לחלץ את המפתחות בעזרת קרס ומשנכשל צל לתוך פח הזבל להוציא לה את המפתחות. כך שיוסי הוא שכן טוב

  26. סמולן

    התכנית מרתקת, לא נמוכה, ובעיקר דינמיקה מעניינת, שמוכרת איכשהו. מחוץ למסך.
    הריאליטי מהווה כיום את המקום היחיד בטלביזיה, ובמידה רבה גם ביצירה הישראלית בכלל, שבו נדונות שאלות של זהות. אולי כדאי להזכר בסטטיסטיקות שפורסמו באתר הזה במלאת חמש שנים לפעולתו: פוסטים על זהות יצרו הרבה יותר תגובות מפוסטים על פילוסופיה וכלכלה. התרבות שלנו היא לא באמת עלינו.

    לגופו של עניין, היו סדרות טלביזיה ישראליות מצוינות על חרדים, מתנחלים, משתכנזים ומזרחים. אבל מה, שזה כנראה רחוק מלהספיק. רוב הסדרות היו על סינגליות, סינגליות, סינגליות וסינגליות. מדי פעם, הן יוצאות עם סינגלים. כולם וכולן חסרי עדה, מבטא, קיום לא תל אביבי. אני לא מדבר כבר על טיפול בשאלות נוקבות באמת, כמו מה עושים במידה ונפגשים באותו חדקרן אגדי, הערבי הרע.

    בובליל ושפרה וואנסה ורנין, הם תזכורת, חלקית לגמרי, נכון, שיש כאן קיום שהוא לא לגמרי מתווך על ידי דמיון וייצוג מערביים. הם הגוף ראשון רבים שלנו, אחרי הרבה זמן שלא היה.

  27. אורלי נוי

    אני באמת לא מצליחה להבין אתכם- הזהו המזרחי? המזרחי בה' הידיעה? ואם אני חושבת שהוא אדם דוחה, אלים וגס אז משהו פגום במזרחיותי? או מנסה למצוא חן בעיני ההגמוניה האשכנזית?
    אני מניחה שלכל אחד יש את ההגדרות של מהי מזרחיות עבורו. עבורי, למשל, המזרחיות היא עדינות הנפש של אמי וההומור מלא האירוניה של אבי. לאחרים יש בוודאי הגדרות אחרות. אבל אני לא מוכנה בשום פנים ואופן לקבל שבובליל הוא פניה של המזרחיות- בין היתר בגלל שזה מה שמנסים למכור לנו כאן מאז סלאח שבתי. רק שעד עכשיו אמרו לנו "זה מה שאתם, וולגרים, גסי רוח וברים, תתביישו!", ועכשיו אתם באים ואומרים "זה מה שאנחנו- וולגרים, גסי רוח ובורים ואנחנו גאים בזה!". מה זה זה?! איש מתועב ששידל, על פי הודאתו, גברים לבצע מין קבוצתי בבחורה צעירה הוא פניה של המזרחיות?! באמת שקטונתי מלהבין.

  28. מוישל'ה גחובגן לבית שמאי וגם הלל הזקן והים ושירתו

    האם מדובר בסיפור קצר? סיפורת? פרוזה? או שזו בכלל שירה? דומה שמדובר במשל על חיינו שהפכו ממשק חברה, כלכלה, תרבות, ספורט ועוד ועוד, עושר אינסופי ומתפרץ ומגוון. הכל היה לפתע לניירות כך הופכת מדינה וחברה שלמה לסניף של מקדונלד או בקיצור לנייר וכך הולך לו פייפן הכדור. כאילו שיקומים מקבילים זה עתודות, בטוחות, רזרבות ושעומדים לרשותנו כאלה ללא סוף ואולי זה הסוף שעומד לרשותנו ואולי לא ואולי לא היו הדברים מעולם ולכאורה עסקנו בכלום

  29. דוד

    והם יקבלו כמו שנינט, ומויאל, ובועז מועדה, ניצחו בכוכב נולד – ניתן יהיה לשאול עד כמה הם לא מודעים. והאמת היא שהם מודעים היטב להשפעה שלהם. יצחקו להם, ובסוף הם יצחקו על כולם. דוקטור מאיר עמור חי בתוך הסביבה האשכנזית שלו, וכבר מזמן שכח כיצד לחיות בתוך עמו. כעסו עולה וגועש, אבל עמו כבר לא שם.

    המזרחיים אינם המגזר החלש במדינה. המגזרים החלשים הם הערבים והחרדים, לא המזרחיים. ישנו מגזר חלש מזרחי אבל מאיר עמור איננו תשובה למגזר הזה. המגזר הזה מוצא את התשובה בש"ס, אבל עמור רחוק מש"ס כרחוק מזרח ממערב. יוסי בובליל הוא אדם מצליח. הסטטוס שלו אולי נמוך במגזר האקדמי של עמור, אבל בסביבה שלו, הסטטוס שלו הוא גבוה, ומהסטטוס הגבוה הזה הוא מגיע לאח הגדול. מה שנראה כהשפלתו הוא בעצם הצלחתו. הצלחתו לבטא את עצמו כזכר אלפא מול כל הנקבות שם. הצלחתו לתת את הטון בתוכנית. הצלחתו לצחוק על כל האשכנזים באופן קבוע. ובטווח הארוך יוסי בובליל יחזור הביתה, ויחד איתו יחזור הסטטוס וההצלחה.

  30. מרקו

    מחוץ למחלקות לסוציולוגיה ולאתרי אינטרנט חברתיים אינטלקטואלים כמעט ולא מתנהל שיח עדתי ישיר. הדיבור בתקשורתי על עדה או פערים עדתיים נחשב פסה. כולם למדו את המושגים פריפריה ומרכז בבואם לדון על שסעים חברתיים. מכאן שהתרומה הגדולה של תוכנית האח הגדול- למרות החסרונות הרבים שבה- היא העלאת הדיון העדתי על סדר היום.
    בהיכרות הראשונית עם יוסי ועינב פעלו אצל רבים החישנים הסטריאופים- שוב הביאו דמויות מזרחיות אגרסיביות ועילגות שמנציחות את הדימוי של המזרחי השטוח. אך ככל שהתקדמה התוכנית המזרחיות של יוסי ועינב הלכה התעגלה והפכה מעניינת. שניהם ניחונו ביכולות חברתיות ובחוש אסטרטגי מפותח. במציאות עינב היא הקוסמטיקאית או הזבנית בחנות הבגדים בה שיפרה קונה. יוסי הוא השרברב או הקבלן הקטן והתחמן של משפחת גדיש. בתוכנית האח הגדול נציגי הקשת החברתית בישראל נוטרלו ממשתנים כלכליים וייחוסיים ומוקמו על אותה נקודת אפס. אם כי זה לא לגמרי מדוייק. עינב בובליל, שבהשוואה לאשכלוני הממוצע תתיפס כמי שנראת טוב ולא כטיפשה באופן מיוחד, בבית האח הגדול הנחיתו אותה לתוך חבורה משכילה (פורמאלית) ויפה בעלת פוזה תל-אביבית. לא די בכך, הביאו את אביה כדי להעלות את רף המבוכה שלה וקשיי התנהלותה בתוך הקבוצה. אולם עינב, באשיותה האסרטיבית וביכולת הביטוי הנוגעת שלה, הפכה לשחקנית חזקה שהצליחה להשפיע על מהלך המשחק ולכן היא המנצחת בעיני. מאחל לה שבזכות החוויה הטלוויזיונית היא תצמח ותתפתח למקומות מעצימים ומשפיעים.
    מחר אשתתף במשחק הקפיטליסטי ואשלח אס אם אס לגיבורה עינב.

  31. ג'רף מהחי- טק

    הסגידה לכסף, לפרסום. עשירים שעושים כסף על גבם של מסמסי ארצנו, וצוחקים כל הדרך אל הבנק. אבל האם מישהו באמת מדבר על זה?

    לא.

    גם אתם לא. כל מה שמעניין אתכם זה לכתוב כמה שיוסי בובליל הוא תת רמה (למה? כי הנודות שלו פחות כחלחלים משלכם), ולשאול איך לעזעאזל מעז ארז בן- טלילה לשלוף אותו מהמחסן האפל באשקלון (אליו זרקו אותו בשנות החמישים) ועוד להציג אותו בשידור חי 24/7 כאילו שהוא באמת קיים.

    אז תסלחו לי, אני לא מוכן להשתתף במשחק.

    נ.ב. לכל אלו שכתבו כאן על כמה שיוסי בובליל הוא וולגרי וגסי רוח כי הוא הציע לבחורה מין קבוצתי (מעשה נלוז, אין ספק) נא בבקשה לצרף לינק לביקורת הנוקבת שכתבתם בנושא כאשר מר יהונתן גפן כתב את ספרו "חומר טוב" למשל, או בכלל- לינק לביקורותכם כנגד חבורת השובניסטים ההוללים שהיו מובילי המדינה\גנרלים תורנים\מבילי תרבות\סתם חולרות שמעשיהם, הנלוזים הרבה יותר, תועדו יפה יפה באלפי תמונות, סרטים, ספרים ומה לא.

  32. עמית

    זה לא שבגדול היא לא נכונה, אבל זה גם לא שהיא מתאימה אוטומטית לכל משבצת שמופיעה בה דמות מזרחית. בתכנית הזאת היו כמה וכמה מזרחים, וזה שהם לא נראים כמו יוסי בובליל, זה משום שמהמכבש הציוני קפיטליסטי אפשר לצאת בכמה דרכים, וקבלן בהמי היא רק אחת מהן. אגב, אני שואל את עצמי באיזה קוטב מהשנייים החביבים עליו הוא היה מתייג אותך אם היה קורא את דברייך, ויש לי ניחוש. אל תעלבי, זה לזכותך.
    ולמאיר עמור- ההפקה לא יצרה את יוסי בובליל, היא משתמשת לצרכיה במותג קיים.

  33. מסעוד

    אינני מעיד על עצמי כגס נפש,ואינני רואה בבוליל את תמונת המראה של של המזרחיות,
    ואולם כך אנחנו נתפסים בעיניי החברה הכוזרו/אשכנזית, ובמקום להילחם בתופעה,אני בוחר להדגיש את ההבדלים ההיסטורים והתרבותיים

  34. דוד

    שונה מהאסטרטגיה של יושבי האתר פה. יוסי בובליל מתקדם באופן קפיטליסטי. הוא הקים עסק, הרוויח כסף והצליח מאד. לכאורה הוא פרמטיבי, אבל הוא פרמיטיבי רק בעינים של אנשים שמחשיבים את השפה "התרבותית" כגורם החשוב ובכך בעצם שייכים לשדה של הפרידמנים המתנשאים. יוסי בובליל הוא איש עסקים טוב, וכאיש עסקים טוב הוא יודע כיצד לעשות את המכה שלו, בין בוילות ובין בתוכנית האח הגדול. אם הציבור רוצה בוטות וחוסר אכפתיות זה מה שבובליל ימכור לציבור, והוא מוכר זאת בגדול.

    בובליל שייך לקהיליית אנשי העסקים שבכל העולם, וגם כאן תחת מסווה החמלה, שנושאים אנשים כמו עמור ושירה, מסתתרת קנאה גדולה באדם שידע להסתדר, ושלא התבוסס בבוץ של קנאה ופלצנות אקדמית.

  35. שירה

    מתוך רשימה שפרסמתי באתר "קדמה":

    הצביעו בובליל ולא ביבליל
    הם מ-פ-ח-ד-י-ם !!
    שירה אוחיון

    2008-12-07
    (http://www.kedma.co.il/index.php?id=2193)

    למרות כל ההשתלחויות חסרות הרסן של התקשורת האשכנזית נגד יוסי בובליל וביתו עינב. למרות המערכון האפוקליפטי שהוצג בסוף השבוע האחרון בתכנית "שבוע סוף" וחשף את הפאראנויה האשכנזית ואת החרדות האולטימטיביות שלה מפני שלטון של מזרחים מודעים לעצמם, לחיותם (אל מול "הפרידמנים המתים") , אינם כנועים כמו בובות השלטון דהויות האופי והזהות המשוכנזות (נוסח סילבן שלום, מאיר שטרית או הבאבאבובות של ש"ס),בקיצור "ערסים" אמיתיים. למרות הלעג של ג'ודי ניר מוזס על כך שבסוף עוד יהיה לנו ראש ממשלה בובליל מצד אחד, ותהייתה התמימה משהו ביומן החדשות של ערב שבת על כך שמדוע לא יהיה לנו ראש ממשלה תוניסאי? ולמה שסטיבי שלה לא יהיה ראש ממשלה?.
    למרות ניסיונות ההדחה הבלתי פוסקים של בובליל מהתכנית ומהחברה הישראלית כמשל, למרות כל אלו, אעדיף להצביע לבובליל כראש ממשלה ולא לביבי הביבים של ביבליל נתניהו. מדובר בשתי דמויות הפוכות לחלוטין: הראשון – איש קשה יום שבנה עצמו מלמטה, פתוח, ישיר, אמיתי, שם זין על המצלמות : אחד שאופנת הפוליטיקלי קורקט חלפה גבוה מעל ראשו. "ישראל השניה" אם תרצו, ואפילו ישראל השלישית , זו שבטווח בשר התותחים של הפלסטינים, שטח ההפקר של המדינה שבו לאף אחד לא אכפת שהערבים מתקוטטים ביניהם ומחסלים האחד את השני: ערבים מוסלמים ונוצרים נגד ערבים יהודים ולהיפך.
    השני – נסיך אשכנזי, מקושרר מדוברר , שבנה את עצמו כסוכן רהיטים מניפולטור , לא אמין, רודף מצלמות, הכי פוליטיקלי קורקט שאפשר בקיצור מלח הארץ, או אם תרצו, אמריקה, הוליווד, שחקן רב עוצמה שמכר לנו בדרכי עורמה את הבלוף הקפיטליסטי האמריקאי, תוך ריסוק השכבות החלשות והעשרת בעלי ההון מקורביו וכיסו הפרטי.

    וכך מצד אחד נמשכת לה ההפליה והגזענות הממוסדת להשחית כל חלקה טובה במדינת האשכנזים, ומצד השני מסע ההשמצות הפראי נגד כל מי שניסה לחשוף את הישראבלוף הגדול של "הפרידמנים", אדוני מדינת האשכנזים הקרויה בשמה המתעתע "מדינת ישראל". רק היום פורסמו ב-ynet ע"י האגודה לזכויות האזרח הנתונים המזעזעים על היקף האפליה הממסדית והאפליה בפועל של הערבים, המזרחים, הנשים , האתיופים ו"העולים החדשים" והתמונה העולה היא פשוט מבחילה.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3633317,00.html

    לכל המגיבים ה"נאורים" של העוקץ – עזבו את משפחת בובליל בשקט ותאמרו לי מה יש לכם לומר על הדוח המזעזע של האגודה לזכויות האזרח וההירארכיה הגזענית הברורה שהוא מגלה ? מה יש לכם לומר על הדו"ח שמציג מכון אדווה?

  36. שלומית

    אני לא לא יודעת עם יוסי הוא "המזרחי", לא יודעת אם יש דבר כזה. אבל אני כן יודעת שהרצון לשטח את המציאות ולשלוט בה באמצעות הגדרות פסדו-אינטלקטואליות המדכאות תובנות ותפיסות "פרימיטיביות" ושונות הוא "פידמני".

  37. ירדנה אלון

    ההתנפלות על "הבובלילים" היא סוג חדש של "גזענות נאורה" (כמו כיבוש נאור?) מעניין שמי שיזם את המהלך ואת התוכנית גם הוא מזרחי הלוא הוא ארז טל מיודעינו (אבוטבול לשעבר)למה "גזענות נאורה"?, מפני שהתקשורת וההפגנה שתתקיים היום ברחבת מוזיאון תל אביב שיוזמיה הם שומרי הסף של "התרבות הישראלית"וה-"אליטיזם האינטלקטואלי" וכל הג'אז הזה , בכותרת ההפגנה שהם אמורים לקיים היום הם טוענים "לא כולנו בובליל" הם לא יוצאים כנגד התכנית עצמה הם לא אומרים "לא כולנו האח הגדול" ,שוב, כותרת ההפגנה שלהם היא "לא כולנו בובליל",כאילו רק הבובלילים משתתפים בתכנית, הם לא טוענים "לא כולנו שיפרה",לא כולנו"ליאון" ,"לא כולנו רנין" הכותרת של ההפגנה היא "לא כולנו בובליל",מפני שבובליל מוצאו האתני שהוא לא מסתיר אותו הוא צפון אפריקאי כלומר מזרחי במוצאו (לא מזרחי בתפישת עולמו החברתית כלכלית פוליטית כפי שהמזרחים החדשים מגדירים מזרחיות).אבל "הנאורים"ה-"אינטלקטואלים" שומרי הסף של התרבות הישראלית לא יאמרו שבובליל דוחה אותם בשל מוצאו האתני שכן אז תתגלה ערוות גזענותם וכל התדמית המיופיפת של נאורותם תתנפץ, הם נטפלים לאישיותו והיא מייצגת עבורם את המזרחי במוצאו האתני שאותו הם מתעבים אבל כאמור אסור לומר זאת בפרהסייה.
    כל הבקורות שקראתי על התכנית עד לזמן זה התייחסו ברובם לבובלילים ועד כמה הם נחותים אולם כמעט ולא התייחסו לדמויות אחרות במחזה אז הנה התייחסות שלי לשאר הדמויות
    ניקח לדוגמא את ליאון שהוא על תקן ההומוסקסואל,שגם הוא מייצג את"האחר המובחן"בחברה הישראלית, איש לא ביקר את דרך ההתנהלות שלו מחשש שמא ביקורת שתאמר עליו תטיל על המבקר את צילה של "ההומופוביה"ומפחד שמא הקהילה ההומו-לסבית תתנפל עליו בשצף קצף כהומופוב
    כשאני רואה את ליאון מה שאני רואה זה הטחת עלבון בנשיות ובנשים, כל כולו פארודיה על נשיות והפיכתה של הנשיות והאישה לגרוטסקה עילגת, ליאון טוען שהוא "גבר נשי", אין לי בעייה עם גברים נשיים,אולם כאישה שגדלה בחברת נשים, אמא,אחיות,סבתות,דודות,דודניות, ואחר כך כשיצאתי לחיים פגשתי נשים רבות מתחומים שונים,ממוצא שונה,מעולם לא פגשתי נשים שמתנהגות כפי שליאון מציג את "הנשיות" שלו,הוא עושה "מופע סטאנד-אפ"גרוטסקי ושובניסטי על נשים ונשיות, מישהו פצה פה על כך?מישהו ביקר אותו על כך?ולוא גם בקורת עצמית מתוך הקהילה ההומו-לסבית?התשובה היא לא רבתי,מפני שאם תהין לבקר אותו ישר יחשדו בך ,בעצם יתייגו אותך כהומופוב,והפחד מפני התיוג הזה משתיק את האמת שמסתתרת מאחורי "המייצג" של "נשיות" דוגמת מה שליאון מביא אל המסך.
    רנין – היא הובאה לבית האח הגדול על התקן של "הערבייה הישראלית" שגם היא האחר המובחן בחברה הישראלית,-גם אליה התייחסו במדיה התקשורתית בכפפות של משי מפחד שמה אם ימתחו ביקורת על ה-"דראמה קווין" של התכנית (לא פחות מעינב בובליל או משיפרה שגם הן דראמה קווין כל אחת וסגנונה היא)למן ההתחלה היא חיפשה בסיכות את הגזענות הישראלית כלפי ערבים ישראלים,עשתה את כל הפרובוקציות האפשריות ,מתחה את הסבלנות והסובלנות של יתר המשתתפים בתכנית כדי שהיא תוכל להטיח את המילה "גזענות ""במשתתפים,ורק לאחר שואנסה אלוש (צרפתיה ממוצא צפון אפריקאי) העמידה אותה על מקומה והבינה את המניפולציות ואף חשפה אותן בפניה ,הפסיקה רנין את המניפולציות והנסיונות הנואשים להטיח "אתם גזעניים" ועברה לסוג אחר ושונה של דראמות
    אבל אסור לבקר את רנין כי אם תבקר אותה,מייד תוחשד כ- שונא ערבים, ועל כן גזען,וכל תדמיתך המיופייפת של אדם נאור,תרבותי,פלורליסטי תושלך לפח וחס וחלילה תיתפס בקלקלתך הגזענית.
    על כן הכי קל והכי פשוט היה להתנפל על הבובלילים על העברית הקלוקלת והעילגת,על הקולניות,ועל כל מה שמייצג המזרחי (במוצאו האתני) בחברה הישראלית למן ימיו של סאלח שבאתי עד ל-"אח הגדול"
    לא משנה מה תעשה ולא משנה כמה שנים עברו המזרחים הם הבבונים של החברה הישראלית ואין להם תקנה לעולם לא נצליח "לתרבת" אותם והבובלילים הם ההוכחה הניצחת.
    ואילו אני סבורה שהחשש מלבקר את שאר הדמויות שמייצגות את "האחר המובחן" בחברה הישראלית,הוא לא פחות אי שוויוני ומראה על "גזענות סמויה " שלא נעים לחשוף אותה במקום לבקר בשויוניות את כל הדמויות בסדרה.
    לא ראיתי שתנועות פמיניסטיות יצאו כנגד "המייצג" הנשי שהפגין ליאון,שהציג כאמור את האישה ואת ההתנהגות הנשית באור כל כך גרוטסקי ומעליב.
    ולא ראיתי ולא קראתי שום ביקורת על הנסיונות של רנין למצוא גזענות במקום שכלל לא הייתה ולשאול אותה "גברתי אולי את עושה כאן "השלכה"?אולי הגזענות קיימת אצלך אולם את מייחסת אותה לאחרים כי הרבה יותר קל לומר "אתם הגזעניים" מאשר "אני הגזענית" הגזענות קיימת גם אצלי ואולי כדאי שאבדוק את עצמי לפני שאני עושה פרובקציות לאחרים על מנת להטיח בהם את גזענותם?
    התייחסות שוויונית לאנשים אחד המאפיינים שלה לעניות דעתי הבלתי קובעת היא היכולת לבקר בשויוניות גם את האחר,לא "לסבול" אותו איך שהוא בשתיקה ובמסווה של "סובלנות".
    ולסיום- אני לא אקח חלק בהפגנה שתיערך היום תחת הכותרת "לא כולנו בובליל" מפני שזאת הפגנה שבעיני מסמלת את "הגזענות הנאורה" במסווה של "תרבות".

  38. יעקב

    מייל שמסתובב ברשת:

    "כולנו פרידמנים

    בעוד מספר ימים יוכרע אחד הקרבות הטלוויזיוניים המרתקים של העת האחרונה וייבחר הזוכה בתכנית "האח הגדול".
    רבות כבר דובר על התכנית, מכל זווית אפשרית ולא זו כוונתי.
    מטרתי היא רק לכוון זרקור ולהציע הצעה לסדר :

    בימים האחרונים אני מקשיבה לשיחות בין חברי ומכרי הרבים ומסתבר שכולם, אבל כולם , צופים, מתעניינים ובעיקר קצת אפעס… מודאגים.

    מודאגים מהתופעה המכונה "הבובלילים". מיהם האנשים האלה , איך הם זכו למקום של כבוד בקדמת הבמה ובלב השיח הציבורי ומה מקומם בנוף האנושי בו אנו חיים ???

    איך ייתכן שבלי ששמנו לב, הם הפכו למובילי דעה, טובעי מטבעות לשון ,מלבי "מדורת השבט" ומכונני מאבק מזרחים- אשכנזים מעושה וצבוע.

    איך ייתכן שאנחנו: החנונים, והלפלפים בני כל העדות או – בכינויינו החדש "הפרידמנים המתים" ,רק נעים בחוסר נוחות במושבנו ופותרים את העימות המבעבע הזה כרגיל במקומותינו, בחצי חיוך ובהרמת כתפיים חסרת אונים ומתנצלת.

    הרי רובנו , רוב ה"פרידמנים", בכלל לא אשכנזים . אנחנו תוצר צבעוני ונפלא (אם יורשה לי להשתפך) של כור ההיתוך היהודי , מרוקאים, עיראקים, טוניסאים, רוסים, פולנים, הונגרים ועוד ועוד בני תפוצות, שהפכו כאן יחד לדורות של אנשים איכותיים ודעתנים, אך לא כוחניים

    אין ולא יכולה להיות לנו שום נגיעה לשיח המקטב והנלעג המתנהל מתחת לאפינו בשיא הפריים טיים ומתוך שקר גמור למציאות.

    נכון, נראה כאילו בעולמנו רווי הקונפליקטים האמיתיים והיום יום הפוליטי- מדיני זוהי רק בדיחה קצת חמצמצה שנתמתחת יותר מדיי וכבר מזמן לא מצחיקה אותנו.

    אבל אני מאמינה בכוחה של הטלוויזיה. אני רואה את ילדי בני ה 9,ו ה 7 יושבים מרותקים מול המרקע ולא מבינים האם יוסי בובליל גס הרוח, שזוכה לכל כך הרבה איזכורים (כולל ב"לה מונד" הצרפתי, בהרמת הגבה הכה מתבקשת) הוא מודל לחיקוי ? ואם לא, איך ייתכן שהוא זוכה לכל כך הרבה חיקויים בכל זאת? ואיך ייתכן שמידי שבוע בוחר הקהל בבית להשאיר בלב ה"פריים" אותו ואת בתו ? –התשובה פשוטה: יותר מצביעים…

    הרי גם אם תנער את הדורבן חזק חזק, לא תמצא שום חן בבובליל, או בבתו העילגת והתגרנית .
    אולי הפעם נשלח אס אם אס.

    מה איכפת לכם? השקל עלי! לא משנה מי ייבחר, הדודה שיפרה המעייפת, לאון האוחצ'ה ההיסטרית ,אפילו איתי החיוור ונטול האישיות
    ממש לא משנה

    רק תעשו טובה, שאלה לא יהיו הבובלילים. כי ממש לא בא לי להסתכל בעיניים של הילדים שלי ביום שאחרי.

    אפילו שזו רק תכנית טלויזיה,, אפילו ש עדי ן נופלים קסאמים וגלעד שליט בשבי,

    אפילו שהאס אם אסים זה כסף שבו אנחנו מדפנים את כל האנשים הלא נכונים.

    שלחו אס אם אס אחד נגד הבובלילים ואולי , לשם שינוי, ננצח סוף סוף בקרב אחד קטן ולא חשוב "

  39. אמיר פכר

    המנגנון המרכזי שעליו בנוי כל שלטון דורסני והקפיטליזם בכלל זה, הוא:" הפרד-ומשול"
    האליטה השלטת משסה קבוצות ויחידים זה בזה
    וגוזרת רווחים ממפעל הבידור של תהליך השיסוי, וגם מונעת מקבוצות אחרות להתאגן ולקחת ממנה את השלטון.
    כל תוכניות ה"ריאלית", והאח הגדול היא רק הדוחה, שבהן הן חלק מהתרבות הזו
    יש לתרבות הזו עוד פנים
    למשל הפרטה, ואינדבידואליזם קיצוני והעדר מוחלט של המונחים "חברה" מהשיח הציבורי

  40. דוד

    אני הולך לאכול את הכובע.

  41. חצי חצי

    מאיר אהבתי מאוד את דבריך אני רוצה להתייחס רק לעניין אחד וזה בתור מישהו שגר כבר כחמש שנים בחו"ל.
    אתה כותב : כל אחד ואחת (בישראל או בכל מקום אחר) יודעים, ובאופן מיידי, (כפי שלמדה מהר מאוד הילדה מלמעלה) מי שייך לאן, ואיך לשייך כמעט כל אדם שהם פוגשים למעמד, אתניות, דתיות, מיניות וכמובן לאומיות (האם הוא יהודי או ערבי?). לכל שיוך שכזה, יש מחיר במדור ההבחנות שאנו עושים. האם "לנו" הוא או "לא לנו", ואולי "לצרנו".
    אני מסכים איתך שזה המצב אבל לא מסכים למה שכתבת בסוגריים שזה המבצ בישראל ובכל מקום אחר. האובססיביות הרת האסון לשיוכים ולתיוגים (בסגנון כל המזרחיים הם בובליל) היא תופעה ישראלית ייחודית שאולי קיימת בעוד מדינות אבל בוודאי לא בכל המדינות – יש מדינות שבהן מגיל אפס מגדלים אותך עם אנשים מכל העולם וחושפים אותך לדתות של כל העולם ומשדרים לך בצורה הכי ברורה שהשונות שקיימת ביניכם מבחינת מנהגים וכו' היא משהו שצריך לחגוג אותו ולהתעשר ממנו אבל הוא ממש לא עילה ליצירת חיץ ביניכם. קשה להבין עד כמה זה חזק בישראל בהשוואה למדינות אחרות אבל זה פשוט נורא. כל הטקסים שלנו עוד מהגן ומבית הספר מיועדים לחדד את השיוכים האלה וההבדלים והשנאה בין כל קבוצה לקבוצות האחרות יש חברות מערביות רבות בעיקר במערב אירופה שם זה ממש לא קיים. וזה מה שצריך לשנות כאן

  42. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    נתחיל מזה….אני לא מגבה את כל ההתבטאויות של בובליל בפרט בנושא הבחורה, אני כן מגנה את הפסטיבל שנעשה על גבו זה שחשף שיניים גדולות "ולבנות".

    בפסטיבל ההשמצה שיתפו פעולה עיתונאי ישראל, ערוץ תועלתני והמוני צבועים שמוכנים לקבל תרבות רק מיבשת אחת. שיא השיאים בעיני נכתב בעיתון מכובד מפי כתב שמאלני מהוגן בזו הלשון : "אגב, אפרופו "האח הגדול", שוב האשכנזים הוכיחו שהם טובים יותר? מה יהיה?" (גיא מרוז) אז כן התכנית רדודה וההפקה מכורה אבל היא גם חשפה את הבולדוג הגזעני במערומיו לפחות בכך היא עשתה שירות.

    אחד אחד פסו להם השסעים בחברה הישראלית יחד עם כל מתמודד שהודח (הדתי, הערבי/יהודי, המעמדי, החילוני/דתי) ונשארנו עם זה הכי פחות פוטוגני, הכי פחות מסוקר ובמניפולציה של הוגי התכנית גם מראש הכי מוקצן.

    בנימה אישית לאיש ולא לתופעה…יוסי בובליל מאוד מזכיר לי את אבא שלי, איש שבנה את עצמו לבד (פנסיונר של המשטרה) בעל כמעט אפס שנות לימוד, העברית שלו קלוקלת, והוא חסר כל קורקטיות.
    גם לאבא שלי לא היו חלומות….. הוא התגורר באחת השכונות הקשות בעכו, עבד מגיל תשע והינו בכור למשפחה בת תשעה ילדים, עד היום הוא יסתכל עליך בעיניים רושפות אם תעז לקרוא לו מסכן.

  43. יואב אטיאס

    מבקרי התרבות (מכאן ואילך יש לומר התרבות האשכנזית) בשבועות האחרונים הוכיחו שהשיח האוריינליסטי חי וקיים. החשש שלהם שמזרחי מסוגו של יוסי יזכה הוביל אותם לכנותו בתאורים כמו "עלג"; "אנס" (על אף סיפור הבחורה, יש לומר שהוא לא אנס!); "בבון"; "פרימיטיבי"; "קוף" ואילו את שפרה לכנות "תרבותית"; "קלאסה"; "ארץ ישראל היפה"; "נצחון השפיות". בדיוק כמו בשנות החמישים!
    מבקרי התרבות מעדיפים מזרחים של מחמד כמוני (לבן, עדין, תואר שני). מבקרי התרבות האשכנזים מ-פ-ח-ד-י-ם עדיין ממזרחים מעכו כמו אביך או מזרחים כמו אבא שלי (שגם הוא דומה ליוסי בובליל). מבקרי התרבות הללו מעדיפים לכלוא את אביך ואת אבי בעיירות הפיתוח. רחוק-הרחק מילידיהם, פן יזהמו את נשמתם השפרתית-פרידמנית "תרבותית". האשפוז של אביך ואבי בעיירות הפיתוח מאפשר להם שלא להיתקל ביוסי בובליל, אביך ואבי (ששלושתם אינם מדברים עברית תקינה).
    ההתגייסות של מבקרי התרבות האשכנזים בשלושת העיתונים הגדולים בישראל, מספר שבועות לפני גמר ה"אח הגדול", מוכיחה שיוסי בובליל, אביך ואבי הם עדיין בבונים (בלי מרכאות) עילגים עבור האליטה האשכנזית בישראל.
    אז למען אביך ואבי
    ולמען יוסי בובליל
    חובה עלינו להמשיך ולזעוק
    מבלי לפחד שיאשימו אותנו ברגשי נחיתות וטענות על תחזוק הקיפוח באמצעות צעקות על קיפוח.
    כולי תקווה שהאינטלקטואלים המזרחים בישראל (יוסי שנהב, יוסי יונה, סמי שלום שטרית ועוד ועוד) לא יסתתרו עוד מאחורי מסך האקדמיה ושפת הפוסט המבלבלת וירדו קצת לעם. אני מקווה שהם יכתבו משהו ברור לתקשורת הפופולרית (לא בעיתון הארץ!) על האוריינטליזם של האליטה התקשורתית האשכנזית בארץ
    למען אבי
    למען אביך
    למען יוסי בובליל
    ולמען מזרחים של מחמד (דור שני) כמוני שהאליטה האשכנזית כה אוהבת לאמץ לחיקה

  44. פאני (האנונימי)

    לא יקחו אותנו ברצינות.

    ולכן חובה עלינו לספר את הסיפור, להביא אותו למגרש האישי שלנו ולתבוע את העלבון,
    גם אם יצנזרו אותנו (ומצנזרים) גם אם יקראו לנו מקופחים וגם אם יפלו אותנו מהבטן כמו שהם רגילים.

    אגב הזנחתי את הבובליל הנקבית למרות התקפי הזעם שלה, למרות מניירות הפינוק ומשפט ש"צ
    (אגב חד וחלק לא רק היא חטאה בתאומי הצבעות ) עינב היתה האדם הכי אמיתי במשחק הזה .

    עינב היא כל האומץ שאין לי, היא הילד שצועק "המלך עירום" בהרבה מובנים בזכותה אנו מנהלים את הדיון החשוב הזה עכשיו. הילדה מאשקלון פתחה תיבת פנדורה מודחקת היטב במציאות הישראלית, השסע הכי לא פוטוגני ורק על זה מגיע לה כל הקרדיט למורת רוח מקטרגייה.

  45. ירדנה אלון

    לפני שהרשימה תיפול לתהום הנשייה ותדחק לארכיון, יש שאלה אחת ששכחתי לשאול, מי הביא את הבובלילים לאן שהביא אם כטענת שומרי הסף של האינטלקט והתרבות הישראלית טוענים שהם תת-רמה?מי יצר את המצב הזה? מי יצר את האקלים הזה?מי חסם את דרכם לעברית רהוטה?מי הביא חיילות מורות שלא היה להן מושג בחינוך לעיירות הפיתוח ולערי הפרובינציה בשנות החמישים והשישים והשבעים והשמונים ועוד התגאה בכך?אפשר לחשוב ששלחו לכל המקומות האלה בלשני עברית דוגמת אבשלום קור על מנת שילמדו את העולים החדשים ואת הדור השני עברית תיקנית וגבוהה,או ששלחו "אנשי רוח" דוגמת עמוס עוז,מאיר שליו,ועוד אליטות ספרותיות או חינוכיות לכל עיירות וערי הפריפריה על מנת לשבח את החינוך באזורים אלה ועל מנת שלא יווצר מצב שבו יש "בובלילים" שאחרי שישים שנות אוטונומיה תרבותית ישראלית לא יהיה מצב שעולי שנות החמישים וצאצאיהם ידברו בעברית עילגת.
    ואחרי שחוסמים את החינוך הטוב,כלומר אחרי שקוצצים לפרפר את כנפיו דורשים ממנו לעוף,ואם הוא אינו מוסגל, לועגים לו ומבזים אותו
    בעברית ובשפת הפסיכולוגיה (למרות שאינני פיסכולוגית אולם מבינה הייטב את פרוש המושג) קוראים לזה התעללות, או התעמרות רגשית הגיעה הזמן שנשים את צמד המילים האלה על השולחן.