מדוע עזה היא עדיין שטח כבוש

רן הכהן

ד"ר רן הכהן מלמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב ועוסק בתרבות אתיופית.

לתועלת הקוראים, אני מרכז כאן את הטיעונים העיקריים לכך שרצועת עזה היא עדיין שטח כבוש בידי ישראל.

 

(0) לפינוי ההתנחלויות אין כל השלכה על קיומו של כיבוש. חל איסור על הקמת התנחלויות בשטח כבוש. יתכן כיבוש גם בהעדר התנחלויות, כמו שתתכן מלחמה גם בהעדר פשעי מלחמה.

(1) יציאתם של חיילי הכובש היא אמנם תנאי הכרחי לסיום הכיבוש, אבל אינה תנאי מספיק לסיומו.

(1א) ממילא, חיילים ישראלים (ו/או כלי נשקם, כגון מל"טים) שוהים ושולטים באופן קבוע במרחב האווירי ובמרחב הימי של רצועה עזה, המהווים חלק מהותי מן הטריטוריה שלה.

(1ב) מעבר לכך, הצבא הישראלי גם פולש קרקעית באופן חוזר ונשנה לתוך שטחי הרצועה.

(2) "מבחינת המשפט הבינלאומי, `השליטה האפקטיווית` בשטח היא המבחן לקיום הכיבוש. […] פינוי המתנחלים לבדו לא ייחשב לסיום `השליטה האפקטיווית`, אם הדלתות ייוותרו נעולות וישראל תחזיק את המפתח." (אלוף בן, הארץ, 9.8.2005). ישראל היא בעלת השליטה האפקטיווית ברצועה, וזאת בדרכים הבאות (מעובד על פי הדו"ח המצוין של עמותת גישה<StrippedTag/FONT>):

(2א) שליטה במעברי היבשה של הרצועה. המעבר היחיד שאינו בשליטה ישראלית (אבל בפיקוח ישראלי) הוא מעבר רפיח, אשר בו מותרת כניסתם של "תושבי הרצועה" בלבד (לא של אנשים אחרים, ולא של סחורות). הקביעה מיהו "תושב הרצועה" נתונה בידי ישראל. כל יתר המעברים (לאנשים ולסחורות) נמצאים בשליטה ישראלית מלאה.

(2ב) מניעת הקמתם של נמל ימי ונמל תעופה שיאפשרו תנועה אל הרצועה וממנה.

(2ג) שליטה קרקעית באמצעות פלישות של כוחות קרקעיים.

(2ד) השלטת "איזורי חיץ" בתוך הרצועה, שבהם אסורה נוכחות או תנועה של תושבי הרצועה.

(2ה) שליטה מלאה במרחב האווירי של הרצועה.

(2ו) שליטה מלאה במים הטריטוריאליים של הרצועה.

(2ז) שליטה במרשם האוכלוסין הפלסטיני (ובכלל זה בהגדרה של מיהו "תושב עזה" לצרכי כניסה ויציאה ממנה).

(2ח) שליטה במעטפת המכס ובהעברת כספי המיסים עצמם, שישראל גובה עבור הפלסטינים.

(2ט) שליטה ביכולתה של הרשות הפלסטינית להפעיל סמכויות שלטוניות.

(2י) שליטה על הגדה המערבית, שיחד עם רצועת עזה מהווה יחידה טריטוריאלית אחת.

(2יא) מניעת "המעבר הבטוח" בין הרצועה לגדה, המפירה הן את התחייבויותיה של ישראל והן את שלמותם הטריטוריאלית של השטחים הפלסטיניים.

-יש להוסיף, שהמצור שמטילה ישראל על הרצועה מאז עליית החמאס מוכיח שהשליטה הישראלית איננה תיאורטית בלבד, אלא שלישראל יש הרצון והכוח לשלוט ברצועה, והיא אף מממשת זאת הלכה למעשה.

(3) סיום כיבוש מחייב שחרור אסירים. למעלה מ-750 מתושבי עזה עדיין כלואים בבתי סוהר ישראליים.

(4) סיום הכיבוש מותנה בהעברה מסודרת של השלטון מהכובש לנכבש. אילו הנסיגה מעזה היתה מתבצעת בהסכם עם הפלסטינים, יכול היה האו"ם לקבוע את הסטטוס של השטח שפונה. אך ישראל בחרה לצאת מהרצועה באופן חד צדדי.

(5) ישראל עצמה שקלה להכריז על היציאה מעזה כעל "סיום הכיבוש", אולם בסופו של דבר הוחלט שלא להכריז על כך ולהסתפק בהכרזה על "סיום האחריות". מצד אחד, ישראל מעולם לא הודתה רשמית שהשטחים שנכבשו ב-1967 הם שטחים כבושים; מצד שני, כשביקשה להרשיע פלסטיני מעזה ב"הסתננות" טענה<StrippedTag/FONT> המדינה בבית המשפט כי כיבוש הרצועה הסתיים כבר ב-1994, אחרי חתימת הסכמי אוסלו. בין כך ובין כך, ישראל הרשמית אינה טוענת שההתנתקות הביאה לסיום הכיבוש בעזה.

לא אאריך על המשמעות המשפטית והפוליטית של המשך כיבושה של עזה. יוזכר רק (א) שלאוכלוסיה נכבשת יש זכות חוקית להתנגד באלימות לכיבוש, הן בשטח הכבוש והן בשטחי המדינה הכובשת; ו(ב) שהמדינה הכובשת נושאת באחריות לחייה ולרווחתה של האוכלוסיה הכבושה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בנוסף, הבנתי שלישראל שליטה מלאה בחיים הכלכליים ברצועה. כך למשל המטבע המקובל שם הוא השקל, מה שמתיר את תושבי הרצועה לחסדי לא רק משרד הבטחון, אלא גם הבנק המרכזי הישראלי.

  2. שור

    ממש בהתבסס על כל הטיעונים שלך .

    שור

  3. יוסי לוס

    על פי הטענות שהעלית, נראה לי שנכון יותר להגדיר את המצב מצור ולא כיבוש. לא?

  4. שמרלינג

    השאלה אם עזה היא שטח כבוש או לא ע"פ הגדרות כאלו או אחרות לא חשובה כלל. הסיבה העיקרית לכך היא שמהצד הפלסטיני ברצועת עזה לא שואפים לעצמאות מדינית בשטח הרצועה. כלומר, לא רק בשטח זה.

    ועכשיו לכמה טענות נבחרות:

    ישראל לא תיאמה עם הפלסטינים את נסיגת כוחותיה מרצועת עזה. רוע לב אמיתי של ישראל. איך לא הרימו טלפון לשאול את מר אבו מאזן מה הוא מעדיף, נוכחות של חיילי צה"ל ברצועה או נסיגתם. אולי היו צריכים להתקשר ישירות הנייה או משעל, כי בטח גם להם היתה דיעה בנושא.

    נטען כי יש לפלסטינים 'זכות' להתנגד באופן אלים? וואו. תודה על המידע המאלף. אם כך, הבה נקבל את בהבנה את הטילים הנורים על ישראל.

    תושבי עזה עניים ונטולי זכויות? זה מפתיע, כי הרי ידוע שציבור החי תחת שלטון פונדמנטליסיטי, ובייחוד שלטות אסלאמי, נוטה לשגשג ולפרוח.

    ישראל לא מאפשרת לפלסטינים להכניס נשק לרצועת עזה אשר יעשה בו שימוש נגדה? זה כבר ממש פשע מלחמה. של ישראל כמובן.

  5. יוסי ברנע

    א.כיבוש הוא מצב צבאי- פוליטי. ב. המשפט הבין לאומי מתייחס אליו. ג. התגובה הפוליטית והצבאית לכיבוש מתייחסת גם לדעת הקהל מתוך רצון לגייסה.לכן הטקטיקה הלוחמתית יכולה ללבוש צורות שונות של מאבק. אם להתייחס למאבק המחתרות בארץ בתקופת המנדט, היה הבדל בין המאבק של ההגנה שעקרון לא היה אלא בתקופת תנועת המרי- מאבק לוחמתי נגד מטרות צבאיות, לזה של האצ"ל שהיה נגד מוסדות ולא אנשי כוחות הבטחון, לבין אנשי הלח"י שפעלו בטירור אישי נגד אנשי צבא. ד.אני לא יטוען שממשל המנדט הבריטי היה כשלטון הצבאי הישיר והעקיף שלנו על הפלסטינים בעזה, אבל האם ניתן להבין ולהצדיק כל תגובה שלהם לשלטון זה? האם התגובה הפלסטינית כנגד אזרחי שדרות עומדת מבחינה מוסרית כמו התגובה הצבאית שלהם נגד מטרות צבאיות( ומבלי כמובן להמליץ להם לפגוע באנשים)?

  6. שרון

    אם הכיבוש בעזה ייפסק הם יפסיקו לזרוק? נניח מחר אנחנו מפסיקים את הכיבוש האם שדרות תהיה בטוחה?

  7. maor

    since the rafah pass is closed by egypt,
    this satate is also "occupying' Gaza.
    But I agree with your logic-
    Gaza is in fact occupied, and will need to stay so until it can be ruled by a power that recognises israel.
    therefore we might as well go ahead, go in and take Hamas down.

  8. רן הכהן

    המונח "מצור" משמש לתיאור סגירת המעברים, שישראל אוכפת על הרצועה מאז עליית החמאס ביוני 2007. זה מונח מטעה, מפני ש"מצור" משמעותו חסימה המוטלת על שטח במטרה לכבוש אותו, והרי הרצועה כבושה ממילא. גם אם יוסר ה"מצור", עזה תישאר שטח כבוש בגלל השליטה האפקטיבית של ישראל בה, בדיוק כמו הגדה, שאיננה תחת "מצור".

    "מצור" הוא מונח צבאי, ללא השלכות משפטיות. לעומת זאת, "כיבוש" הוא מונח משפטי, המטיל חובות וזכויות על הכובשים ועל הנכבשים. בפרט, הטלת "מצור" על שטח כבוש היא פשע מלחמה מובהק, כי חובתו של הכוח הכובש לשמור על ביטחון האוכלוסיה האזרחית ("האוכלוסיה המוגנת") בשטח הכבוש, ולאפשר לה לקיים חיים תקינים.

    "מצור" גם יוצר אנלוגיה בין מה שקורה בעזה לבין המצור על ביירות או על סטאלינגרד. אבל בעזה לא מדובר במצור המוטל על שטח ריבוני זר במטרה להכניע ולכבוש אותו, אלא בענישה קולקטיבית המוטלת על אוכלוסיה כבושה.

    לכן, נראה לי שאין הצדקה עניינית ואין תועלת פוליטית בוויתור על המונח "כיבוש".

  9. ק

    אם אתה חושב שבגלל סיבות אלו יש להם את רשותך לפצמ"ר אזרחים.
    כל אדם רוחש שלום, ללא אידיאולוגיה רצחנית, היה לוקח בשתי ידיים את מה שישראל נתנה לו בהתנתקות.
    אבל החמאס אינו כזה, אולי פרטים מסויימים באוכ' בעזה עדיין כאלו, אבל לא החמאס ותומכיו.

  10. סמולן

    ניסוי במנהרת רוח אינו בשום צורה ניסוי במטוס ממשי שטס באוויר.

    1. הדגם קטנטן.

    2. הכוחות שפועלים עליו פעוטים.

    3. הם אינןם מכסים את כלל המקרים האפשריים.

    4. וזרימת האויר היא מלאכותית.

    5. למרות זאת, לא מומלץ לעלות על מטוס שהדגם המוקטן שלו כשל בניסויי המנהרה.

    6. על אף שהדבר פחות או יותר מקביל לעקרון שלוינס קרא לו "אגולוגיה", השלכת רעיון עצמי אל האחר וגו', נהוג לחשוב שדגם שהצליח בניסויי המנהרה, עשוי להיות מטוס טוב. כלומר, שדגם שכשל בניסויי מנהרה, סביר שיכשל גם בטיסה, ובכך יוביל להרג רב. אם כי לא הרבה כמו ההרג שיכול לעשות ארגון מסוגו של החמאס.

    7. אבל זה עוד ממש כלום לעומת אימוץ של שיטת החשיבה של הכהן לתחום התרופות. אני מציע ללכת על קו המחשבה הבא: בהנתן טיפול שנכשל במינון מצומצם – מה נכשל, הוביל להרג של הנבדקים – אנחנו נציע להפיץ אותו ללא מרשם, באופן מלא.

    8. נמשל: למרות שעזה אינה בדיוק בדיוק מדינה, היא אכן מאפשרת להבין מה יקרה אם היא כן תהיה מדינה.

    9. את אותו דבר, אפשר לומר על תהליך אוסלו כולו.

    10. , היה עדיף שהכותב היה יוצא לנסח איזה תיזה דו-לאומית ראויה. בלי להתעלם מכך, שיש לרסן באופן ברור את היאהודיזם המדומיין והרצחני של הצד הערבי. בעזה ומחוצה לה. לגבי ריסון של תופעות של יהודים, אני משוכנע שיש מספיק תובנות.

  11. איציק ניסני

    מדוע שדרות היא עדיין שטח מאוים בידי החמס ואיראן

    לתועלת הקוראים, אני מרכז כאן את הטיעונים העיקריים לכך שעוטף עזה היא עדיין שטח מופצץ בידי החמס

    (0) לפינוי ההתנחלויות אין כל השלכה על קיומו של משטר בעזה . חל איסור על הקמת כפרים בשטח שפונה . יתכן פינוי גם בהעדר כפרים , כמו שיתכן שלום בהעדר החמס .

    (1) יציאתם של חיילי המפציץ היא אמנם תנאי הכרחי לסיום העוינות , אבל אינה תנאי מספיק לסיומו.

    (1א) ממילא, חיילים ערבים (ו/או כלי נשקם, כגון רקטות ) שוהים ושולטים באופן קבוע במרחב האווירי ובמרחב הימי של שדרות , המהווים חלק מהותי מן הטריטוריה שלה.

    (1ב) מעבר לכך, גדודי עיזאדין אל קאסם גם פולש תת קרקעית באופן חוזר ונשנה לתוך שטחי עוטף עזה

    (2) "מבחינת המשפט הבינלאומי, ובאופן אבסורדי 'השליטה האפקטיווית' בשטח היא המבחן לקיום הכיבוש. […] פינוי המתנחלים לבדו לא ייחשב לסיום 'השליטה האפקטיווית', אם הדלתות ייוותרו נעולות וישראל תחזיק את המפתח." (אלוף אב , השמיים 9.8.20000). ישראל היא לכאורה בעלת השליטה האפקטיווית ברצועה, וזאת בדרכים הבאות (מעובד על פי הדו"ח המצוין של עמותת גישה):

    (2א) שליטה במעברי היבשה של הרצועה. המעבר בשליטת החמס הוא מעבר רפיח, אשר בו מותרת כניסתם של "תושבי הרצועה" בלבד (לא של אנשים אחרים, ולא של סחורות). הקביעה מיהו "תושב הרצועה" אינה נתונה למעשה ולא לכאורה בידי ישראל. כל יתר המעברים (לאנשים ולסחורות) נמצאים בשליטת חמאס מלאה ירצו יפציצו לא ירצו לא יפציצו .

    (2ב) מניעת חיים נורמאלים של גני ילדים בשדרות מונעת תנועה בנמל ימי ונמל תעופה שיאפשרו תנועה אל הרצועה וממנה.

    (2ג) שליטה קרקעית באמצעות אלפי קילומטרים של מנהרות מצבורי תחמושת מטענים טילים והכנת פלישת כוחות קרקעיים.

    (2ד) השלטת "איזורי חיץ" בתוך הרצועה, שבהם אסורה נוכחות או תנועה של תושבים תומכים בעד הפתח

    (2ה) שליטה מלאה במרחב האווירי של הרצועה על ידי טילים רקטות .

    (2ו) שליטה מלאה במים הטריטוריאליים של הרצועה על ידי מלכוד בים .

    (2ז) שליטה במרשם האוכלוסין הפלסטיני (ובכלל זה בהגדרה של מיהו "תושב עזה" לצרכי כניסה ויציאה ממנה)כולל אנשים חולים לכאורה היוצאים למשימות ריגול .

    (2ח) שליטה מלאה של החמס במעטפת המכס ובהעברת כספי המיסים עצמם, שישראל גובה עבור הפלסטינים.

    (2ט) שליטה ביכולתה של הרשות הפלסטינית ברמאללה להפעיל סמכויות שלטוניות.

    (2י) שליטה על הגדה המערבית, שיחד עם רצועת עזה מהווה יחידה טריטוריאלית אחת.

    (2יא) מניעת "המעבר הבטוח" בין הרצועה לגדה, בגלל הפרות מהותיות של התחייבויות של עזה והן את שלמותם הטריטוריאלית של השטחים הפלסטיניים.

    -יש להוסיף, שהמצור שמטילה עזה על עוטף עזה מאז עליית החמאס מוכיח שהשליטה הערבית איננה תיאורטית בלבד, אלא שלעזה יש הרצון והכוח לשלוט ברצועה, והיא אף מממשת זאת הלכה למעשה.

    (3) סיום כיבוש מחייב שחרור גלעד שליט הריסת מנהרות קבלת הסכמי אוסלו שכל כותבי העוקץ בעדם …כולל הכותב המיומן : אסירים. למעלה מ-750 בעלי אזרחות עזתית עדיין כלואים בבתי סוהר ישראליים שייענשו על רצח עם לפי חוקי האיסלאם לאחר קבלת הסכמי אוסלו .

    (4) סיום השליטה הערבית מותנה בהעברה מסודרת של השלטון מהפתח לחמס . אילו השליטה בעזה הייתה מתבצעת בהסכם בין הפלסטינים, יכול היה האו"ם לקבוע את הסטטוס של השטח שפונה. אך ישראל בחרה לצאת מהרצועה באופן חד צדדי.

    (5) עצפ היציאה של ישראל העיד כאלף עדים על תחילת ההפרדה אולם בסופו של דבר הוחלט על ידי החמס שלא להכריז על כך ולהסתפק בהכרזה על "סיום האחריות". מצד אחד כשהם ,החמס,מותירים בידיהם את הנשק של לכאורה החלשים לירות ולהשמעד מגני ילדים ועד חנויות ובתי נכים בשדרות ,החמס מעולם לא הודה רשמית שהשטחים שפונו ב-1967 היו לא מוגדרים בידי ירדן ומצרים ושהם לא נצלו שום הזדמנות לפספס הזדמנות ; מצד שני, כשביקשה לחטוף ישראלי והאשימה אותו ב"הסתננות" טענה המנוגדת להכרזה שכל ישראל שייכת לערבים למרות הסכמי אוסלו. בין כך ובין כך, חמס אינה טוענת שההתנתקות הביאה לתחילה של מערכת יחסים אחרת .

    לא אאריך על המשמעות המשפטית והפוליטית של המשך הפצצת שדרות . יוזכר רק (א) שלאוכלוסיה מופצצת יש זכות חוקית להתנגד באלימות לכיבוש, הן בשטח המופצץ והן בשטחי המדינה המפציצה ; ו(ב) שהמדינה המפציצה נושאת באחריות לחייה ולרווחתה של האוכלוסיה המפציצה

  12. דרור ק

    1. תלות של טריטוריה ושל תושביה במדינה זרה אינה הופכת את המדינה הזרה לכובשת. אנדורה היא מדינה עצמאית שתלויה במידה רבה בצרפת ובספרד, מונקו היא טריטוריה עצמאית שתלויה כמעט לחלוטין בצרפת, ליכטשטיין תלויה כמעט לחלוטין בשווייץ, הטריטוריה הרוסית שמסביב לקלינינגרד מוקפת במדינות האיחוד האירופי ותלויה בהן ובכל זאת אין טענה לכיבוש קלינינגרד בידי האיחוד האירופי.
    2. השימוש בשקל הישראלי הוא דרישה של הפלסטינים עצמם. מסיבות לא-ברורות ישראל משתפת פעולה ומספקת שירותים פיננסיים לרצועה, אבל היא אינה כופה זאת על העזתים שיכולים להשתמש במטבעות אחרים או להנפיק מטבע מקומי משלהם.
    3. מאז שצה"ל נסוג מרצועת עזה היו התקפות קטלניות חוזרות ונשנות על ערים ישראליות מתוך הרצועה. במצב כזה ממשלת ישראל חייבת להגן על אזרחיה בכל דרך סבירה, גם אם מדובר באמצעים הגורמים נזק חמור לתושבי הרצועה. מי שיורה רקטות וחופר מנהרות לתוך שטח ישראל לצורך תקיפת אזרחים וחיילים אינו יכול להלין על כך שהמותקף מנסה למנוע ממנו לממש את זממו. הקמת נמלי ים ותעופה ברצועת עזה תשמש ללא ספק לייבוא נשק שיופנה לעבר אזרחי ישראל. למדינת ישראל יש זכות מלאה לעשות ככל יכולתה כדי למנוע זאת. אילו תושבי רצועת עזה היו נוצרים את האש ומשחררים את גלעד שליט ועדיין ישראל הייתה שולטת במרחב האווירי ובמים הטריטוריאליים, או אז אפשר היה לדבר על כיבוש, אבל לעת עתה מדובר בדיבורים חסרי שחר.
    4. הטענה כי ישראל יכולה לפקח על האנשים שעוברים במעבר רפיח היא מגוחכת. ישראל אינה מחזיקה כוחות על גבול רצועת עזה-מצרים, ואין לה דרך לקבוע מי ייכנס ומי יישאר בחוץ. מי שחוסם את מעבר רפיח היא מצרים, והיא עושה זאת כיוון שהיא חוששת מהפיכת סיני לבסיס של חמאס.
    5. כשמדובר על שחרור אסירים יש להבחין בין אנשים שנכנסו לתוך שטח ישראל, פשעו ונשפטו, לבין אנשים שנעצרו ונכלאו ללא משפט. הראשונים הם אסירים לכל דבר ועניין ואמורים להשתחרר כשיסיימו את ריצוי עונשם. בתאילנד נשפטו לאחרונה ישראלים למוות. האם פירוש הדבר שתאילנד כובשת את ישראל? האחרונים – מעמדם דומה למעמד של שבויי מלחמה. כיוון שהתקיפות מרצועת עזה על ישראל לא פסקו, וכיוון שהפלסטינים חטפו חייל ישראלי ומסרבים לשחררו, אין לישראל אפשרות לשחרר את אלה שנכלאו ללא משפט. זאת תהיה הפרה ברורה של חובת הרשויות הישראליות כלפי אזרחי ישראל.
    6. לא ברורה לי הטענה כי סיום הכיבוש מחייב הכרזה והעברה מסודרת של השלטון. כזכור הבריטים סיימו את שלטונם בפלשתינה (א"י) ללא העברה מסודרת של השלטון, ובמועד מוקדם יותר מזה שקבעה העצרת הכללית של האו"ם (במאי במקום באוגוסט 1948). אמנם השלטון הבריטי היה שלטון מנדט ולא שלטון כיבוש, אבל עדיין מדובר בשלטון זר שהסתיים בהחלטה של ממשלת בריטניה בלי לוודא שיש שלטון חלופי (היה די ברור שתוכנית החלוקה אינה עומדת להתממש, ובכל מקרה בריטניה התעלמה מלוח-הזמנים שקבע האו"ם). בן גוריון הזדרז להכריז על מדינה עצמאית ולהקים מוסדות שלטון. הפלסטינים לא עשו זאת, ואין להם להלין אלא על עצמם.
    7. השאלה אם הייתה הכרזה רשמית על סיום הכיבוש או לא היא פלפול לגליסטי שמזכיר את השאלה האם אש"ף ביטל את האמנה הפלסטינית או לא. ישראל עשתה הכול כדי להתנער מרצועת עזה. העובדה ששרי ממשלת ישראל לא עמדו במחסום ארז והכריזו "הרי את מגורשת ממני" לא מעלה ולא מורידה.

    יש אנשים שסבורים שישראל היא מדינה תאבת כיבוש. האמת היא שישראל נסוגה מרוב השטחים שכבשה מאז 1967. היא נסוגה מחצי האי סיני בתמורה להכרה מצרית ולהתחייבות לנורמליזציה. היא נסוגה משטחים בערבה שירדן תבעה ממה, אף על-פי שיכלה להתעקש על השליטה בהם (מיקומו המדויק של הגבול בערבה לא היה מסומן). ישראל נסוגה מדרום לבנון, אמנם לאחר שנים רבות של כיבוש, אבל יש לזכור כי מי שמנע נסיגה מוקדמת יותר, ואף ניסה לסכל את הנסיגה במאי 2000, היה חיזבאללה שהוא ארגון לבנוני. ישראל הסכימה לסגת מקוניטרה בתמורה לרגיעה בחזית הסורית, ומאז שנות התשעים הודיעה שוב ושוב על נכונות לסגת מרמת הגולן תמורת הכרה סורית ונורמליזציה. סוריה סירבה ואף העלתה דרישה לנסיגה משטחים במזרח הגליל הנמצאים בריבונות ישראלית מלאה.

  13. אילן

    אם הפלישות היבשתיות התכופות של ישראל לעזה הופכות אותה לשטח כבוש, הטיעון שלך הוא שאסור לנו להיות במצב של מלחמה איתם.
    זה קצת קשה, בהתחשב בזה שהשלטון בעזה מסרב להכיר באפשרות של שלום עם ישראל.

  14. דני זמיר

    קודם כל תודה על המאמץ השיטתי ומהלומד להסביר מדוע המצב הנוכחי מהוהו המשך הכיבוש.
    עכשיו לתהיות בעקבות הנימוקים:-

    א. הטיעונים שלך רן מתבססים בעיקר על אמנות, חוקים והסכמות בין לאומיות. כפי שהדמוקרטיה מחוייבת- כדי להבטיח את קיומה- למנוע השתתפות מי שדוגל בחיסולה במערכת בחירות דמוקרטית- האם דרישה מישראל המתבססת על הדין הבין לאומי כשהצד השני אינו רואה עצמו מחויב לדין הזה רלבנטית (פשעי מלחמה מכוונים ע"י תקיפה מכוונת של אזרחים, אופן הזחקת גלעד שליט וכדו')?

    ב. אתה טוען כנגד ההתנתקות החד צדדית מעזה. אם במו"מ עם הפסלטינים לא היה מושג הסכם נסיגה, האם עדיף היה המשך הכיבוש והשארת התנחלויות גוש קטיף על יציאה חד צדדית?

    ג. נניח שישראל מסירה את המצור מעזה- מה הערובה שהיא לא תהפוך לבסיס טרור בדר גודל חיזבללאי תוך שבועות? ומה אז? כשמסבקרים מבצ קיים צריך לתת חלופה ריאלית. כידוע לך החמאס לא מקבל את קיומה של ישראל לכן לא ברורה החלופה שאתה מציע.

    ד. האן ייתכן מצב שבו עם שלוקח החלטה לא ישלם את מחיר החלטותיו?

  15. הכהן הגדול - שים לב

    ישראל לא כובשת את עזה ולא כובשת בעזה. שלטון החמאס הוא כרגע הריבון על שטח רצועת עזה. הוא אחראי לחשמל ומים, תברואה וחינוך, צבא ומשטרה, וגם ליחסי החוץ ולמדיניות.
    השלטון הזה מנהל כרגע מדיניות של מאבק צבאי נגד מדינת ישראל.
    במסגרת המאבק הזה, יורה צבאו של השלטון בעזה על אזרחי ישראל וכתגובה ישראל מנהלת מצור צבאי על הכניסה והיציאה מעזה.
    השלטון בעזה היה יכול לנהל מו"מ מדיני או מו"מ צבאי עם מדינת ישראל, כמו מצרים לאחר מלחמת יוה"כ, כאשר הארמייה השלישית הייתה מכותרת ושיחות להפרדת כוחות נוהלו בק"מ ה 101.
    שלטון חמאס בעזה היה יכול לנהל מו"מ מדיני עם ישראל על הסכמי שביתת נשק או שלום ואז תנאי המצור היו מוסרים גם בים גם באוויר וגם ביבשה.
    אבל אי אפשר לנהל מלחמה ולקרוא לתגובת הצד השני "כיבוש".
    אגב – כיבוש הרצועה כיום הינו לגיטימי מבחינת המשפט הבין לאומי לאור העובדה שנורית משם אש על אזרחי ישראל.

    מה כן מתרחש במאמר של מר הכהן – כיבוש תודעתי או מלחמה תודעתית. השימוש במושגי הכיבוש לצורך ניהול המאבק של חמאס בישראל מכיל בתוכו את המונח שישראלים כל כך שונאים – "הכיבוש". לכן למרות שישראלאינה כובשת בעזה משתמש מר הכהן במונח "כיבוש" לצרכי אותה מלחמה תודעתית.

    אילו היה טוען למשל , שישראל הפציצה מטרות בעזה לאחר ההתנתקות ללא שום פרובוקציה או סיבה נראית לעין…ניחא. אבל הוא לא טוען כך כי העובדות מצביעות על כך שנסיגת צה"ל מעזה – הייתה מליאה וכללה לא רק פינוי התנחלויות (כפי שכותב הכהן) אלא פינוי כל הכוחות הצבאיים משטח הרצועה.
    כזכור בתקופת ההתנתקות לא נורו בכלל קאסמים ולא בוצעו חיסולים. אולם מייד לאחר ההנתקותהחלו אנשי חמאס לירות קאסמים בטוענות כאלה ואחרות ואז גם החלה ישראל להגיב מנגד באש מנגד.

    כל אלה הן עובדות מר הכהן. כדאי לתרגם אותן לערבית מדוברת ולשלוח בפקס לעזה
    כל טוב

  16. לילי

    הכתוב הזכיר לי ואני מצרפת כאן חלק מהמכתב,
    אני שמאלנית, ציונית ונזהרת מ"מאשימים מזכים":

    …"לא יאָלמו המאשימים-המזכּים! לא העם הרוסי אשם בכל אלה המוראים, כי אם הפקידים והשוטרים ואנשי-הצבא; והיחפים והאיכּרים והפועלים הרוסים, העם הרוסי בעצמו, כולו, זכאי הוא, וגם ריבולוציונרים ישנם בתוכו, והם לא השתתפו בהריגת יהודים, וגם המכים אינם אשמים, כי גם הם לא הכו אלא מסיבת –

    מסיבת – סיבות הם מבקשים, סיבות על מה יהודים נהרגים… יהודים – ובאותה המדינה… ארורה היא! ארורה החיה הרעה – ממשלתה, וארור הפרא השוטה והצמא לביזה ולדם – המונה!

    כי כעם כמושליו, אכזר וגס בכל דברי ימי חייו, נבער ודורס-חללים בכל עברו ועבד-עבדים מאז ומעולם. עבדות נוקשה, בערוּת נוקשה, הכנעה נוקשה, ואלה קטני הקומה, אלה הערומים-בדעת, אלה העַזים, אלה הזוחלים, אלה השׂנואים, אלה הנבזים באים למרוד, לקוסס את הבשר החי היבש, הנגלד, להחם את הרציחה, לקרוע את הקרום – העל זאת לא ישָׁחטו?

    וגם בלי זאת ישָׁחטו. אם חיים ישׁנים ואם חיים חדשׁים – הם ישָׁחטו! מדוע לא ישָׁחטו, אם אין דורשׁ לדמם, אם לעולם אין דורשׁ לדמם, לדם קטני-הקומה הגולים והזרים הללו?

    סיבות הם מבקשים, בעלי-הפטפוט, סיבות להרג של אלה, אשר מאין מקום להם בעולם נשארו על פסגת הר-פרצים, ורבים מהם, באין ברירה, נתיישבו בדעתם לאַלף דעה את הוולקן, ורבים, רבים – לעורר את חמרי-השרפה שבתוכו… אוי להם!

    אוי להם, לקטני-הקומה, בין כך ובין כך… ואוי-אוי להם שבעתים על בניהם ואחיהם, הקטנים בקומתם מהם, רואי החללים, אשר ההרגשה האנושית הטבעית זרה להם ואשר על שחיטת עצמם ושחיטת אבותיהם ישיחו כעל "ערשיינונג אין בעצוג צו דער יודישער בעפעלקערונג, וואָס פון שטאַנדפּונקט" –

    אוי-אוי לו לעם, אשר רוב מניינו ורוב בניינו, בשביל שלא היה לו מה לאבד, השליך אך נפשו מנגד, ונפשו היתה למרמס. ואי-אוי לו שבעתיים על אשר הנשארים, החיים עדנה, נעשים לשופטים מן הצד, למדברים על חזיון הרמיסה מנקודת המבט של פרוגרמה פלונית, שממנה יוצא, שצריך למחות נגד הממשלה הישנה ונגד הקונטר-ריבולוציה שלה –

    מה לנו מחאה, עדר-פטפטנים, אם מחאה זו מעוררת רק מעשים מעוררי-מחאה עוד יותר? מה לנו הממשלה הישנה או החדשה, דומן-חוצות, אם ממלכה זו משתמשת רק במה שנקל לה להשתמש, אם היא מסיתה רק במי שנקל להסית, אם היא מפייסת את פראי-יערותיה, במה שאפשר לפייסם? מה לנו ריבולוציה וקונטר-ריבולוציה, מה לנו נחש חדש, מה לנו נחש ישן, מה לנו נמר צהוב או חברבר? מה תועילו ומה תושיעו הבל, אם הרבה מסמרי-ברזל בידי הרוסים הטורפים לתקוע בכרסי קרבנותיהם – – – "

    מתוך מכתב ארוך כתב לי – יוסף חיים ברנר

  17. דרור ק

    כשיעור לפלסטינים בעזה, לישראלים או לשני הצדדים גם יחד?

  18. יוסף

    החיים ברצועת עזה היו יכולים להיות אחרת אם חפצי חיים ושלום היו האנשים שם
    אינני מוצא שום נקודת אור בהתנהגות העזתים כלפינו שתרמז על כיוון חיובי
    כל מה שאני רואה הוא שהם מחפשים כל סיבה להתנגד לקיומינו ולצערי נראה לי שאיבדת אתה את נקודת הייחוס הראויה לקונפליקט הזה…אתה מזדהה עם אויבינו ולא רואה את הצד שלנו בכלל.
    זה פשוט הזוי ומעייף אך יותר גרוע מזה מטיל ספק בזכותינו להגנה עצמית, מר הכהן אני שמח שביכולתינו להיות חזקים יותר זאת הסיבה שבגללה ישנה מדינת ישראל, כל תרחיש אחר היה גורם לנו להיות פליטים או מתים, עדיף לדעתי שהם,אויבינו , הפלשתינאים יהיו פליטים או מתים.
    אם ירצו בקיום שליו בשטחם אני בטוח שנשתף פעולה איתם בשימחה.
    ממש לא ברורה לי נקודת המבט שלך,נראה ששכחת מה היה בארץ הזאת במאה השנים האחרונות

  19. עפרה בן ארצי

    בנק ישראל הודיע אתמול, שאחת הסיבות לבקשתו להעביר את הכסף היא הרצון למנוע קריסה כלכלית ברצועה. `מתוקף תפקידו, נדרש בנק ישראל לתחזק את איכות השטרות והמטבעות ולהתאים את כמות המזומנים לשינויים הכלכליים, במקום שבו השקל הוא הילך חוקי. כיוון שכך, פעל הבנק להעברת הכסף, בין היתר משום שאינו מוכן להיות אחראי לקריסת מערכת בנקאית שמשתמשת בשקל`, מסר הבנק.

    אחד מתפקידי הבנק הוא לדאוג לתחזוקת השטרות והמטבעות בישראל. לכן, הבנק יוזם מדי פעם החלפת שטרות בלויים בכל מקום שבו משמש השקל מטבע חוקי, ובכלל זה הרשות הפלשתינית.
    http://www.kibush.co.il/show_file.asp?num=30495
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1046031.html

  20. רן הכהן

    ליוסי ברנע: לשאלתך, "האם התגובה הפלסטינית כנגד אזרחי שדרות עומדת מבחינה מוסרית כמו התגובה הצבאית שלהם נגד מטרות צבאיות?" – דעתי היא שירי לעבר אזרחי שדרות (או אזרחים אחרים) הוא מעשה טרור נפשע, ואין לו שום צידוק מוסרי או אחר. אגב, שמת לב שביקורת על הפלסטינים יכולה לעמוד לבד, אבל ביקורת על ישראל חייבים תמיד "לאזן"?

    לשמרלינג: את רוב ה"טענות נבחרות" ששמת בפי לא טענתי כלל, רואים שקשה לך להתמודד עם מה שכן טענתי. באשר להערתך הסרקסטית, "איך לא הרימו טלפון לשאול את מר אבו מאזן מה הוא מעדיף […] היו צריכים להתקשר ישירות להנייה", אולי שכחת שבזמן ההתנתקות שלט ברצועה אבו מאזן, שהפציר בישראל לפעול בתיאום איתו. שרון סירב. כבר אז הזהירו, שהתנתקות ללא תיאום תחליש את אבו מאזן ותחזק את החמאס, וזה בדיוק מה שקרה. מי שזורק אבן לתוך הבאר, שלא יתלונן שהיא נפלה למים.

    לדני זמיר: (א) פשעי האויב אינם מצדיקים פשעים שלנו. כיבוד המוסר והחוק היא חובה שלנו בהיותנו חלק מהמין האנושי וממשפחת העמים, ולא פרס על התנהגות טובה לפלסטינים. (ב) לא טענתי שהשארת ההתנחלויות היתה עדיפה על המצב הקיים. טענתי שהכיבוש נמשך למרות סילוקן. (ג) החלופות הן עניין לדיון חשוב אחר. כדי להציע חלופות לפעולה, יש להכיר קודם במצב הקיים, והוא מצב של כיבוש. (ד) אינני יודע מהו "מחיר החלטות של עם", באיזה בורסה הוא נקבע ובאיזה מטבע הוא נקוב. אבל לאף מדינה אין זכות לשלול את חירותו של עם אחר.

    לדרור ק – זה שטען כאן שגלעד שליט כובש את עזה – (1) חבל שאינך מבדיל בין תלות כלכלית בהסכמה ועל פי כללי הסחר וחוקי הכלכלה לבין כפיית תלות כזאת. מקווה שברור לך ההבדל בין יחסי מין בהסכמה לבין אונס. (2) לא התייחסתי כאן לשימוש בשקל. (3) כל ההסכמים והקביעות החלות על רצועת עזה נקבעו חד צדדית בידי ישראל הרבה לפני לכידתו של גלעד שליט ולפני עליית החמאס. לכן אין שחר לדבריך, המאחרים סיבה לתוצאה. (4) העובדה שמצרים מפירה מדי פעם את התחייבויותיה לישראל, ופותחת או מעלימה עין מפתיחת מעבר רפיח, אינה משנה את העובדה שישראל מפקחת על מעבר זה ושולטת על יתר המעברים. מקווה שברור לך שנהג שנוסע במהירות מופרזת אינו מוכיח שלא קיימת הגבלת מהירות. (5) מעניין שהחזקת החייל גלעד שליט בעזה "הריבונית" היא בעיניך "פשע מלחמה", ואילו כליאת 750 אזרחים עזתים בישראל מוצדקת בעיניך, ואפילו נתת להם פתאום מעמד של "שבויי מלחמה". האם פנית לשר הביטחון בדרישה להעניק להם מעמד כזה, או שזה רק לצורך הדמגוגיה? (7) נכון, ישראל עשתה הכל כדי להתנער מרצועת עזה, בהתאם לסיסמה "הלוואי שעזה תטבע בים". זה לא מוכיח שהכיבוש הסתיים. להפך. (8) ישראל היא אכן מדינה תאבת כיבוש, שעושה ככל יכולתה להשתלט על שטחים לא לה. העובדה שלעתים היא נכשלת, או נוקטת בשיטת "לוותר על הגבעה כדי לכבוש את ההר", אינה משנה זאת. אין מדינה יוצאת מן העולם וחצי תאוותה בידה.

    לאילן: לא כל מלחמה היא כיבוש. השאלה היא האם יש לכובש שליטה אפקטיווית בשטח הכבוש, וזה המצב בעזה. הפלישות הקרקעיות הן רק חלק אחד מההוכחה לשליטה האפקטיווית, שמניתי כתריסר תנאים מצטברים לה.

    ל"הכהן הגדול שים לב": זכותו של נכבש להתנגד באלימות לכיבוש. העובדה שמתקיים מאבק כזה, אינה מוכיחה שאין כיבוש. ממש כמו שהעובדה שהנאנסת נאבקת באנס, אינה מוכיחה שמדובר ביחסי מין בהסכמה. אגב, לידיעתך, "ערבית מדוברת" אינה מקובלת במסמכים כתובים הנשלחים בפקס.

  21. מתן

    תודה, רן, על פתיחה מנומקת ומעניינת של דיון חשוב.
    צריך להבהיר שהניסיון של המשטר בישראל, שבא לידי ביטוי גם בטענות שעלו כאן, להציג את הדברים כאילו הפלסטינים הושארו לגורלם ועכשיו אחראים למצבם, הוא לא יותר מניסיון לדחות את הקץ ולזרות חול בעיני, קודם כל, הציבור הישראלי, ושנית, בעיני הקהילה הבינ"ל. בשורה התחתונה, ישראל ממשיכה לחסל אנשים בלי משפט בעזה באופן בלתי פוסק לפני ואחרי ה"יציאה" מעזה, ואף חמור מזה – מונעת מאוכלוסיה של מיליונים את האלמנטים הבסיסיים ביותר הדרושים לקיום חיים – אוכל, תרופות, דלק – שלא לדבר על דברים אלמנטריים פחות כמו חינוך, חומרי בנייה וסתם חופש תנועה.
    חוץ מזה, גם אם ישראל לא היתה עושה את כל זה, הרי היא מעולם לא התימרה להפסיק לכלוא, לענות, לחסל, לפגוע בתשתיות, למנוע זכויות אדם בסיסיות, לגזול רכוש ואדמות ולהפלות על רקע לאומי את הפלסטינים בגדה ובתוך ישראל. כך שהתמיהה על כך שהפלסטינים לא מפסיקים לירות על שדרות למרות ש"יצאנו מעזה" נובעת במקרה הטוב מבורות מדהימה ובמקרה הרע מציניות מרושעת. וכל הספקטרום באמצע אפשרי, כנראה…

  22. אורלי נוי

    כמובן שכל מילה במאמר נכונה ומדויקת, הכיבוש הישראלי בעזה איתן (וערמומי) מאי-פעם, והסרת ההתנחלויות הקולוניאליסטיות מהרצועה לא שינתה עובדה זו במאום.
    הבעיה היא שברגע שהדיון הופך לדיון סמנטי סביב ההגדרה המשפטית של הקשר בין ישראל לעזה כיום, זה משחק לידי מגיבים אשר רוצים להימנע מהדיון העקרוני על הקטסטורפה שישראל מביאה בשיטתיות על מליון וחצי תושבי הרצועה. אז תקראו לזה תגובת נגד, תקראו לזה התגוננות, תקראו לזה עמבה במיץ עגבניות- העובדה היא שלישראל יש את הכוח להתעלל בפועל במליון וחצי תושבים, והיא מממשת את הכוח הזה באכזריות רבה ובניגוד לדין הבינלאומי. אתם לא רוצים לקרוא לזה כיבוש? בסדר גמור. ההיסטוריה מלמדת אותנו שלא חייבים כיבוש בשביל להפעיל מדיניות מפלצתית כלפי קולקטיב שבוי וחסר דרכי מילוט.

  23. יוסי ברנע

    אני לא מתייחס לעניין האיזון עליו אתה כותב אלא לטענותיך העולות מהטענה העקרונית:"לאוכלוסיה נכבשת יש זכות חוקית להתנגד באלימות לכיבוש הן בשטח הכבוש והן בשטחי המדינה הכובשת". לאור תגובתך השוללת את הירי על תושבי שדרות, אני יכול להבין שהינך אכן מסייג ממשפט עקרוני זה? במילים אחרות, לאוכלוסיה נכבשת אין זכות חוקית להתנגד באלימות תוך פגיעה באזרחי המדינה הכובשת(כיבוש ישיר או עקיף).כלומר למעשה הזכות החוקית מבטאת תפיסה מוסרית להצדקה פוליטית, ובמקרה הירי על שדרות, אין אכן לדעתך הצדקה לכך.

  24. שי

    אם באמת, אבל באמת, אם כל התנאים שהוזכרו לעיל ייושמו – האם אז תיפסק האיבה בין הפלסטינים לישראלים?

  25. לילי

    אותם אנשים שקוראים לעצמם "שמאלנים", "הומניסטים" או כל כינוי אחר שאמור כנראה להגיד שאנחנו חייבים להסתובב עם תחושה שאנחנו אשמים בכל, ובעצם אף לא רחד אפילו בכל העולם ובטח שלא בעזה אינו באמת רוצה ברעתנו אלא אנו אנו אנו בעצמנו ממיתים על עצמנו אסון אחר אסון,
    אנו האשמים.
    לכל אותם שחושבים כך אני שולחת את הקטע מתוך המאמר הארוך יותר של ברנר,
    קטע שבו אלו מכונים – "מאשימים מזכים" – מאשימים את עצמם או את הקורבן ומזכים את הפוגע,
    לא שאני חושבת שישראל והחברה הישראלית ואני עושים מספיק בשביל להקל על חיי התושבים האזרחים בני האדם בעזה, וגם אני עורכת מעת לעת חשבון נפש לא קל עם עצמי לגבי כל סיטואצית עזה, אך מכאן ועד לניעור מוחלט של הפלסטינים מאשמה בסיטואציה המרחק רב,

  26. דרור ק

    אני מודה שאני פשוט לא מבין על מה אתה מבסס את הקביעות שלך.

    1. גלעד שליט לא נלכד אלא נחטף. אתה שכל כך מודאג מהפרת זכויות אדם והחוק הבינלאומי צריך לדעת שיש אמנה שאוסרת מפורשות על חטיפה והחזקה של בני ערובה, ואם תקרא את האמנה תראה שמה שעושים עכשיו לגלעד שליט הוא הפרה בוטה של כל כלל שכתוב בה. להזכירך, בג"ץ שלנו הורה בשעתו לשחרר בלא תנאי 13 לבנונים שנחטפו לישראל בידי צה"ל וכבוד השופטת דליה דורנר הביאה במפורש את האמנה הזאת כבסיס להוראה. אני עדיין מחכה לפסק דין דומה של בית המשפט העליון הפלסטיני.

    2. האם פלסטיני שנכנס מרצונו החופשי לשטח ישראל הריבוני ורצח ישראלים איננו פושע בעיניך? האם אין לישראל זכות לשפוט אותו, כשם שהיא שופטת כל פושע אחר על אדמתה, רק בגלל שהוא פלסטיני? האם חמושים פלסטינים שפועלים בגלוי כדי לפגוע בישראל ובישראלים, נתפסים ונכלאים, צריכים להשתחרר גם בשעה שהפלסטינים ממשיכים את מלחמתם בישראל? גלעד שליט אגב לא פעל נגד פלסטינים, והוא לא שהה ברצועת עזה בעת שנחטף. העובדה שלבש מדי צה"ל לא הופכת את החטיפה לפעולה לגיטימית.

    2. בוא נאמר שישראל מפרסמת מחר תקנה שעל-פיה רק אנשים מסוימים רשאים להיכנס לצרפת. מה המשמעות של תקנה כזאת? התשובה היא שאין לה משמעות. רק צרפת ושכנותיה יכולות/רשאיות/מוסמכות (מחק את המיותר) לקבוע מי נכנס לצרפת ומי לא. נגיד שיש בישראל איזו תקנה שקובעת מי יכול להיכנס לעזה ומי לא – הרי אין חיילים ישראלים על הגבול בין רצועת עזה למצרים. כרגע מצרים חוסמת את המעבר. אם מצרים תפתח את המעבר, הרי מי שירצה יעבור שם, וכבר היו דברים מעולם. מרגע שישראל חדלה לפקח על מעבר רפיח, הרי כל תקנה ישראלית שקובעת מי יכול להיכנס לרצועה ומי לא בטלה למעשה. אגב, אם יש הבנות בין מצרים לישראל לגבי פתיחת מעבר רפיח, פירוש הדבר שגם מצרים כובשת את רצועת עזה, לא? פירוש הדבר שההשלכות המשפטיות והמוסריות של הכיבוש לכאורה חלות גם על מצרים, לא?

    3. אם לא התייחסת לשימוש בשקל, אז למה כן התייחסת? ואם נתעלם מהשימוש בשקל, מה מונע מהפלסטינים ליצור קשרים עם בנקים בארה"ב, באירופה, במדינות ערב או בכל מקום אחר כדי להתחיל לבנות מערכת פיננסית משלהם? להזכירך, זה בדיוק מה שעשתה התנועה הציונית לפני הקמת המדינה. מה מונע מהפלסטינים להתחיל לקיים מערכת כלכלית עצמאית משלהם? מדינות וטריטוריות בתנאים גרועים בהרבה הצליחו לעשות את זה. הפלסטינים, לעומת זאת, מבקשים כל הזמן את עזרת ישראל. הקשר הכלכלי בין ישראל לפלסטינים הוא על דעת הפלסטינים ממש כשם שהוא על דעת ישראל. האבסורד הוא שישראל משתפת פעולה, אבל לומר שישראל כופה את כלכלתה על הפלסטינים זאת בדיחה. הפלסטינים אפילו הלכו לעבוד בהתנחלויות כשזה התאפשר להם – כמה פאתטי יכול להיות עם שמבקש להיות עצמאי?

    4. מצד אחד אתה מייחס לישראל עוצמה רבה, מצד שני אתה מניח שהיא נאלצה לסגת משטחים. בוא נבדוק את העניין: האם בגין בקמפ דיוויד לא היה יכול לקום ולומר: "רבותיי, לא יקום ולא יהיה, אני על סיני לא מוותר?" האם מישהו הצמיד אקדח לרקתו כדי שיוותר על סיני? האם רבין לא היה יכול לומר למלך חוסיין: "עם כל הכבוד להסכם שלום, אנחנו מהערבה לא זזים אפילו מטר?" וכי מה היה עושה המלך חוסיין במצב כזה? האם ישראל לא הייתה יכולה לומר לאסד: "אנחנו לא זזים מרמת הגולן אפילו שיבר", במקום להציע נסיגה ישראלית מלאה בתמורה לנורמליזציה? האם סוריה הייתה מפציצה את ישראל במצב כזה?

    נראה לי שיש לך תאוריה שעל-פיה ישראל היא כובש ויהי מה. אם תצטרך לחשוב על ישראל במושגים אחרים תמצא את התאוריה הפוליטית שלך מתמוטטת. אז אולי ראוי שהתאוריה הזאת תתמוטט כי מבחינה אמפירית אין לה שום ביסוס.

  27. גל

    על פי ההבנות שאליהן הגיעה ישראל עם הרשות הפלסטינית ועם מצרים טרם נסיגת צה"ל מהרצועה, מעבר רפיח בין הרצועה לסיני יהיה פתוח רק תחת פיקוח של נציגי האיחוד האירופי ואנשי מנגנוני הביטחון של הרשות. זה היה הסכם הוגן שהבטיח שאמצעי הנשק שמשמשים לתקיפת ישראלים לא ייכנסו משם לרצועה – לפחות לא על פני הקרקע.

    אחרי שחמאס השתלט על הרצועה (או אולי נכון יותר לומר כבש אותה) תוך השלכת מתנגדיו למותם מבניינים רבי-קומות, התחפפו להם אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים ועמם החברים האירופים. חמאס לא חייב להכיר חלילה בקיומה של מדינת ישראל בשביל להסיר את המצור. אם הם רוצים גבול פתוח, פעיליו יכולים פשוט להשיב אחיהם ואת האירופים לגבול מצרים.

  28. סמולן

    אני חושב שאתה צודק. כלומר, הגדרת לך מהי ישראל, ונגד הישראל ההיא שהגדרת אתה כותב. ואין לי שום ספק שביחס אליה, כל מילה שאתה כותב היא אמת צרופה.

    אני מטיל ספק בקשר שבין הישראל ההיא ומה שמתחולל כאן, במרחב הרגיל יותר, ובין מה שאתה כותב. אתה חי בסרט. אולי בעצם בספר. לא כאן, אלא בגילמן.

    ומה שאני מתכוון הוא שאם המצב הנוכחי מכונה על פי הדין הבילאומי "כיבוש", הרי שזה מדויק ממש כמו לטעון שמשפט אייכמן היה בלתי חוקי (טענה שהופיעה בקרב אליטות הייקים-שמאל של אז). אם במצב הנוכחי אנחנו כובש שלגיטימי להלחם בו, אזי יש לתקן את הגדרות הלגיטימיות, ויש לתקן את המשפט הבינלאומי.

    אבל אדם שחושב שישראל היא "מדינה תאבת כיבוש", יכול אולי גם להאמין בדברים אחרים. אויבים דמיוניים, תחושת ניכור ובידוד עזה בחברה הכוחנית, בהמית, וולגארית שסביבו. אינטלקטואל ששרוי במקום של רוע.

    תרשה לי להציע לך נקודת מבט של אדם הרבה יותר אמיץ ממך: רוברטו סאבינו, כתב את "קאמורה", שנחשב ליצירת מופת. הוא מתעד את הנהגים של האיזור שבו הוא גדל. את החיסולים המתמידים, את הפחד והתהילה של המקום הזה, שבו נהרגים בערך כמו בסכסוך שלנו, אבל בשביל כסף. כמו שהוא טורח לציין, ההוצאה השנתית של איטליה על נשק היא כפולה משל ישראל.

    אבל הנקודה המוזרה היא שלמרות תיעוד דקדקני של חברה פרוורטית, הוא כותב מתוך מחויבות עמוקה אליה. הוא מאשים את הקפיטליזם. לא את הנפוליטנים, למרות שיש מסורת של אלף שנה בערך, שבה צריך לרצוח במו ידיך, בחניקה, כדי להפוך לבוס. הוא מאשים את הוליווד: סרטי הסנדק בעבר, ואת המטריקס-העורב-ספרות זולה-קיל ביל היום. האנשים עצמם, לא זוכים להכללות הגורפות שאתה ממהר לחלק לישראל. בשום מקום לא תתמצא אותו אומר משהו כמו "נפולי היא פשע". מסיבות לא ברורות לי, הוא כנראה לא עוסק בתיאוריה ביקורית, למרות שאין ספק שהוא שמע עליה.

  29. רן הכהן

    ליוסי ברנע: אכן, אני מסכים איתך. לנכבש יש זכות חוקית ומוסרית להתנגד לכיבוש. אבל אין לו זכות, לא חוקית ולא מוסרית, לפגוע באזרחים.

    לדרור ק: אכן, אתה פשוט לא מבין. אולי מחוסר מידע – ניכר שאינך בקי בעובדות – ואולי מחוסר רצון להבין. בקצרה:

    (1) גלעד שליט נחטף – בדיוק כמו המוני פלסטינים שנחטפו מתוך עזה לישראל. החוק הבינלאומי אוסר על הוצאתו בכוח של אזרח כבוש אל מחוץ לשטח הכבוש, זה פשע מלחמה. מוזר שחטיפתו של לוחם חמוש(!) אחד מטרידה אותך, אבל חטיפתם וכליאתם של מאות אזרחים(!) מקובלת עליך לחלוטין. זה מוסר כפול.

    (2 הראשון) אתה טוען: "גלעד שליט לא פעל נגד פלסטינים". בחייאת, אל תבלבל במוח. הוא היה על גבול הרצועה בחופשת סקי, והתחפש לחייל בגלל חג פורים? לפי החוק הבינלאומי, כל חייל בצבא הכובש הוא יעד לגיטימי להתנגדות.

    (2 השני) אתה טוען: "מרגע שישראל חדלה לפקח על מעבר רפיח, הרי כל תקנה ישראלית שקובעת מי יכול להיכנס לרצועה ומי לא בטלה למעשה": זה נכון; ובאותה מידה – "מרגע שלסבתא שלי היו גלגלים, היא היתה צוללת". אינך מכיר את העובדות. קרא את הסכם המעברים, ותראה שישראל מעולם לא חדלה לפקח על מעבר רפיח.

    (3) אתה תוהה: "מה מונע מהפלסטינים ליצור קשרים עם בנקים בארה"ב, באירופה, במדינות ערב או בכל מקום אחר כדי להתחיל לבנות מערכת פיננסית משלהם?" -שוב, חוסר הבנה עקרוני בכלכלה. ריבונות כלכלית לא נקבעת לפי שיחות טלפון עם בנקאים בחו"ל, אלא על-פי היכולת הריבונית לשלוט בגבולותיך הכלכליים. ישראל אוכפת על רצועת עזה "מעטפת מכס", כלומר: ישראל קובעת איזה סחורות מותר להכניס לעזה (ולהוציא ממנה), ומה גובה המס (מכס) המוטל על כל סחורה וסחורה. אין שום אפשרות, לא עקרונית ולא מעשית, להקים כלכלה עצמאית כאשר מדינה זרה מפקחת על גבולותיך, מחליטה מה ייכנס ומה ייצא, וקובעת את שיעורי המס על הסחורות. מילא שאתה חי בעולם דמיוני, לפחות אל תאשים את הפלסטינים בכך שהם לא מצטרפים לדמיונותיך.

    (4) אילוצים פוליטיים אינם תמיד "אקדח לרקה". לפעמים נסוגים מסיני בתמורה ל"אור ירוק" מארה"ב להשתלט במקביל על דרום לבנון. לפעמים כדאי לוותר על כמה סנטימטרים עלובים בבקעה כדי להוריד את ירדן מהעניין הפלסטיני ולהמשיך לכבוש את הגדה. לפעמים אפשר גם לטעון ש"הצענו לאסד/לערפאת/לאבו-מאזן הכל, והוא סירב (כי הוא ערבי טיפש / מוסלמי פנאט)" ולסמוך על הפתאים שיאמינו. חלק חשוב מתאבת הכיבוש של ישראל היא הסירוב שלך להכיר בכיבוש: קל יותר לכבוש כשהאזרחים חושבים שהכל בסדר.

  30. דוד

    במשך ארבעים שנה הייתה פינלנד נמצאת תחת הגבלות חמורות מצד הממשל הסובייטי. אסור היה לה להחזיק צבא, אסור היה להקים בריתות עם מדינות אחרות חוץ מברית המועצות, ואסור היה לה למרוד בסמכותה של ברית המועצות. ועם זאת בניגוד לשאר מדינות מזרח אירופה פינלנד לא הייתה מדינה כבושה. לא היה צבא סובייטי בפינלנד, המדינה הייתה דמוקרטית, השיטה הכלכלית שם הייתה שוק חופשי, והמדינה פרחה לה. אבל היא הייתה מפורזת ונתונה למרות סובייטית??
    נכון, אבל מכאן למדים, שמה שמגדיר ריבונות זו היכולת לנהל את החיים העצמיים באופן פרטי. זו הסיבה מדוע מדינות מזרח אירופה היו כבושות כיון שהיו נתונות למשטר חיצוני שנכפה עליה,ן ואילו פינלנד לא. נראה לי שעזה מתאימה יותר למודל של פינלנד מאשר מזרח אירופה. בעזה שולט ממשל עצמי של העזתים, אין צבא ישראלי בשטחה, והעזתים מסוגלים דרך מעבר רפיח לנהל יחסי חוץ עצמאיים מבלי תלות בישראל (כן, למרות שמצרים רואה בהם ישות עוינת). המצור על עזה יסתיים ברגע שהעזתים יסכימו לפירוזה של רצועת עזה, אבל כנראה שהשלכת קאסמים על ישראל נראית לך יותר לגיטמית מאשר הרגיעה בעזה.

    באשר לאסירים מעזה דברים כאלה מנהלים במו"מ חופשי. אני כשלעצמי מוכן לשחרר את האסירים מחר.

  31. ע.ג

    בכל הנוגע לישראל הכהן וחבריו הם נוצרים אדוקים. איך אני יודע? כי עפ"י כתיבתם בישראל טבוע החטא הקדמון ושום דבר לא יכול ללהכשיר את השרץ חוץ מהשמדתה הטוטאלית של ישראל והשלטת משטר צדק מוסלמי בכל ארץ ישראל. במסגרת הטעונים האלה ירי על פושעי מלחמה שיורים רקטות ופצצות מרגמה על אזרחים הוא פשע מלחמה ותפיסתם והעמדתם לדין היא חטיפה של אזרחים תמימים אבל ירי בלתי פוסק על אזרחים הוא התנגדות לגיטימית של עם נכבש. לצורך הטעון המטומטם הזה גם העובדה שאין חיל או אזרח ישראלי אחד ברצועת עזה היא הוכחה שהרצועה עדין כבושה. אורוול היה יכול ללמוד מה"שמאל" הישראלי על שפה מעוותת. וחס וחלילה לקרוא לחדלי האישים האלה שמאל מבלי לשים מרכות על התואר. אין שום קשר בין הכהן וחבר מרעיו לבין שמאל. דעותיהם הן דעותיו של כהנא אבל במקום שכהנא אמר ערבים הם אומרים ישראלים. זה כל ההבדל ביניהם.

  32. רן הכהן

    הנה ארבעה ממאפייני הדמגוגיה הכיבושית, בתגובתו האופיינית של "ע.ג.":
    (0) התועמלן האמיץ מעדיף להסתיר את שמו. הכי קל להסתתר מאחורי מסך של אנונימיות, בייחוד כאשר עוברים על חוק לשון הרע.
    (1) קללות והכללות במקום טיעונים: "הכהן וחבריו" – מה ידוע לתועמלן על חברי? "חדלי אישים", "לא שמאל", "כמו כהנא", "נוצרים אדוקים" וכו' וכו'. ככה זה כשאין דרך לסתור את העובדות: משתמשים בהכפשות ובנאצות.
    (2) החלפת הנושא ("ספין"): משרד החוץ הישראלי הוציא בזמנו הוראות לתועמלניו, שקבעו שבכל פעם שנשאלים על הכיבוש – יש להחליף נושא ולדבר על הטרור. ע.ג. מציית באדיקות.
    (3) ה"ספין" הזה משמש אפילו במחיר שקרים גסים, המצדיקים תביעת דיבה: אחרי שאמרתי וחזרתי ואמרתי שירי על אזרחים הוא ”פשע שאין לו שום צידוק, מוסרי או אחר", ע.ג. טוען שלדעתי ש"ירי בלתי פוסק על אזרחים הוא התנגדות לגיטימית". זוהי עבירה על החוק למען שימור הכיבוש – בדומה לפוגרומצ'יקים היהודים בחברון.

  33. נחמן

    בוא נקבע שבשם עקרונות המוסר הנעלים שמחייבים אותנו בלי שום קשר אליהם מחר ישראל פותחת את המחסומים, משחררת את האסורים, מסירה את המצור, מעבירה 5 מיליארד שקל פיצויים ואפילו עוצמת עין מהמשך הפצצות ופיגועים ספורדיים במשך 6 חודשים כפיצוי על מה שעשינו להם. יום אחר-כך, יש שלום או שהם עדיין מנסים לרצוח אותנו?
    בפוסט שלך אתה נאחז בלהטוטנות משפטית כדי להסביר למה מגיע לנו כל מה שקורה לנו. אתה לא נותן אלטרנטיבות למצב הקיים ולא מציע איך לפתור אותו אחרת ולהישאר בחיים. אז תקרא לזה כיבוש, תקרא לזה הגנה עצמית, תקרא לזה שואה, מה שעושה לך נעים בגב. מצד אחד אתה טוען שאחיזתנו בעזה היא לא מוסרית, מצד שני אתה מודה שפגיעה שלהם באזרחינו היא לא מוסרית. כמו שלעם נכבש יש זכות מוסרית להלחם על עצמאותו, לעם ריבוני יש זכות מוסרית להגן על אזרחיו שיושבים בתחומו הריבוני. ברגע שאתה מכיר בזכותו המוסרית של צד אחד בלבד המוסר שלך לא מוסרי יותר (בדיוק כמו שהמוסר של מי שמציע להשטיח את עזה עם טנקים בשם זכותנו המוסרית להגן על אזרחינו הוא לא מוסרי).

  34. נעם

    ראשית, זה ממש לא מעניין ההתפלפלות המשפטית הזו, לגבי מה ההגדרות של כיבוש, של שחרור, וכו'. מי בכלל מחליט עליהן? מעניינת המציאות האנושית בה חיים האנשים ברצועה. מה, אם ההגדרה היתה אחרת זה היה בסדר? לפי אותו הגיון טכנוקרטי, ישראל היא דמוקרטיה. נכון שלשליש מהציבור כאן אין זכות הצבעה – אבל זה לא סתירה לדמוקרטיה, כי הם לא אזרחים.

    אבל חמור מכך, אותו הגיון טכנוקרטי מוביל את הכותב בהמשך, לטעון ש"יוזכר רק (א) שלאוכלוסיה נכבשת יש זכות חוקית להתנגד באלימות לכיבוש, הן בשטח הכבוש והן בשטחי המדינה הכובשת". שוב, את מי מעניינת אותה "זכות חוקית"? מעניינת המשמעות האנושית של הפעולה הזו. מדברי הכותב משתמע שלפוצץ אוטובוס מלא אזרחים ברחוב דיזנגוף זו "זכות חוקית". שוב, בולשיט. ושוב, מי חוקק את אותה זכות חוקית אותה ציטט הכותב?

    יותר חשוב להתרכז בערכים אנושיים-רוחניים ופחות בהתפלפלות פורמליסטית ששמורה לפרקליטים צבאיים בבתי דין צבאיים בשטחים. מי שמתחבא מאחורי "זכויות חוקיות" סופו ליפול קורבן למערכת הזו. "זכותה החוקית של ישראל להגן על ריבונותה בלה בלה בלה…".

    מה שקורה בעזה אינו מוסרי ואינו אנושי, ולא משנה איך נקרא לזה. הוא לא מוסרי כי הוא מדכא, מונע חופש, ומפעיל אלימות כלפי חפים מפשע. אבל על כל האנשים השפויים לנסות להשתמש בכמה שפחות אלימות, לא בכמה שיותר. יכול להיות שאין לנו זכות לבקר את ההתנגדות הפלסטינית, ואפילו את צדדיה האלימים, אבל בטח שלא הייתי מנופף בזכותם להתנגדות אלימה בשטחי ישראל. התנגדות כזו יכולה לפגוע באזרחים תמימים לא פחות מאלו שנפגעים ע"י הכיבוש. ומי שחושב שמתוך התנגדות אלימה שרוצחת אזרחים תמימים תיוולד מציאות טובה יותר, לא למד כלום מההיסטוריה. מספיק דוגמאות ראינו למאבקי שחרור ספוגי דם ורווי אידיאולגיית שחרור, שנגמרו בשלטון אכזר לא פחות.

  35. ע.ג

    ל"שמאל" מותר לטעון שישראל פועלת כמו הנאצים שהיא מבצעת פשעי מלחמה ועוד שטויות מסוג זה. אבל חלילה מישהו אומר עליהם מילה רעה – זו תעמולה, שוה תביעת דיבה וכו'. כל שכתבת רק מצדיק את מה שכתבתי על ה"שמאל". לא שמאל ולא נעלים, סתם ימין קיצוני במסוה.

  36. רן הכהן

    אני לא מבין: אם הרשימה לא מעניינת אותך, למה טרחת להגיב עליה? אבל אם כבר טרחת להגיב, חובתך היתה לקרוא אותה כהלכה, ולא לרפרף עליה ולהאשים אותי כאילו משתמע ממנה שלמישהו יש "זכות חוקית" לפוצץ אוטובוס מלא אזרחים. זה לא כתוב, ולא משתמע, ולא נרמז, ולא עלה על דעתי, אלא אך ורק על דעתך. זוהי מלכודת התעמולה הישראלית: מישהו אמר "כיבוש"? –מיד להאשים אותו ב"טרור", בלי שום סימוכין.

    ולטיעונך העיקרי: יש חשיבות להגדרת המצב, ועוד איך. את מי זה מעניין שהתנאים בעזה הם "לא מוסריים ולא אנושיים", לפי התיאור שלך? יש המון אוכלוסיות שחיות בתנאים כאלה, וגרועים עוד יותר – בסודאן, בזימבבווה או בצפון קוריאה. נו אז מה זה נוגע לנו? ולכן הגדרת המצב בעזה כ"כיבוש" מאוד מעניינת, מאוד חשובה ומאוד-מאוד מרגיזה את כל המנוולים: כי מן המונח "כיבוש" נגזרת אחריותה (המשפטית והמוסרית) של מדינת ישראל למצב.

  37. maor

    כתבת:
    "לישראל יש את הכוח להתעלל בפועל במליון וחצי תושבים, והיא מממשת את הכוח הזה באכזריות רבה ובניגוד לדין הבינלאומי."
    "לא חייבים כיבוש בשביל להפעיל מדיניות מפלצתית כלפי קולקטיב שבוי וחסר דרכי מילוט"
    א. האם הקולקטיב בעזה "שבוי וחסר מילוט"? אם לרשות היו 5 אוגדות חי"ר נאמנות ומאומנות והיא היתה משתלטת בכוח על עזה, איני בטוח שהקולקטיב שם היה תומך בכך! ייתכן בהחלט שהוא תומך בממשלת הטרור של החמאס בה בחר ב-2006. בהפגנות של החמאס בהן נראה "גלעד שליט" מבכה על גורלו נראים לא מעט עזתים מהרחוב. בסקרים של PSR יש תמיכה די רחבה בחמאס (32% ברצועה, 25% בגדה). זו לא כת שולית שהשתלטה על אזור שלם.
    ב. מה את מציעה כדי להגן על אותה "אוכלוסיה שבויה"? החלפת החמאס במנדט כלל- ערבי? כיבוש ישראלי? צבא שכירי חרב של האו"מ? מה לעשות, אני לא מוכן לקבל שלטון שלא מכיר בי שפועל בחופשיות בעזה, אפילו אם זה יוצר "כיבוש" או "התעללות".

  38. דרור ק

    לרן הכהן – אם אתה מחפש את לב הבעיה של העזתים הרי היא שלטון חמאס שהם המליכו על עצמם וסירובם לחיות בשלום עם מדינת ישראל השוכנת על גבולם. כל עוד היו התנחלויות וחיילים ישראלים ברצועת עזה, יכלו הפלסטינים לקונן על השלטון הזר שרומס את חייהם ואת זכויותיהם. לא עוד. הם כעת ברשות עצמם. ומה הם עושים כשהם ברשות עצמם? ממליכים על עצמם שלטון קיצוני, אוגרים נשק ותוקפים בו את ישראל. התוצאה היא רעב ועוני וסבל, כי הפלסטינים זקוקים לישראל. אין מה לעשות, ישראל היא שכנתה הגדולה והעשירה של רצועת עזה, והם לעולם לא יוכלו לחיות בלי שיתוף פעולה עם ישראל, ממש כשם שאנדורה חייבת לשתף פעולה עם צרפת ועם ספרד. כדי להגן על עצמה, ישראל עושה את הדבר שהיא חייבת לעשות – קרי מטילה מצור על רצועת עזה כדי לצמצם את כמויות הנשק שמוזרמות לרצועה. המפתח לשבירת המצור נמצא בידי הפלסטינים – הם יכולים לחדול מירי רקטות קסאם ולשחרר את גלעד שליט.

    נעם חומסקי הרבה לכתוב על מאבקה של מזרח-טימור באינדונזיה. הצעד הראשון שעשה הנשיא המזרח-טימורי הראשון בעת ההכרזה על העצמאות ב-2002 היה הזמנת נשיאת אינדונזיה לטקס ההכרזה, כדי לכונן יחסים תקינים עם השכנה הגדולה, האויבת לשעבר. אילו היה נשיא מזרח-טימור לומד הלכות שלטון ברצועת עזה, הוא ודאי היה הופך את הרפובליקה המזרח-טימורית לבסיס לירי טילים על אינדונזיה ואחר-כך מקונן על כך שאזרחיו גוועים ברעב. אתה מנסה להבין את המצב ברצועת עזה כמי שמחפש נמלים על הרצפה, בשעה שבמרכז החדר עומד פיל שאותו אינך רואה.

    לעניין תאוות הכיבוש כביכול של ישראל – אין סוף לתאוריות הקונספירציה שאפשר להעלות על הדעת. גם אני השתתפתי בקורס "כתוב בעיתון" של טניה ריינהרט ז"ל, והפקתי ממנו תובנות רבות ומעניינות, אבל מדבר אחד למדתי להיזהר – מהחיפוש האובססיבי אחר קונספירציות פוליטיות. הכלל שאומר שבין שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד לא אומר שבין שתי נקודות חייב לעבור קו ישר.

  39. סינדי י.

    קראתי בעיון רב את דבריכם וכל הזמן מציקה לי המחשבה הבאה:

    הבאמת אין לתושבי רצועת עזה שום מוצא ממצבם מלבד נסיון לרצוח אזרחים של השכנה שלהם ע'י ירי חומר ממית מרחוק או נורא יותר משלוח החומר הזה על גופותיהם של צעירים מתאבדים כדי לפגוע גם כן באזרחי המדינה השכנה?

    אין בדבריך/כם שום התיחסות לאפשרות שנראית בעיני הנכונה ביותר-הפניית כל משאבי החברה העזתית-בחומר וברוח ובנפש לבנייה ויצירה ושיגשוג.
    שום כלום.
    כאילו בחירה באפשרות הזו היא כה חמורה ומרתיעה עד שכלל לא מעלים אותה על הדעת שלא לדבר על הלשון או הכתב.

    הבה נעיף מבט קצר על ישראל.
    למרות נסיונות הרצח ארוכי הטווח היומיומיים הנשלחים מעזה לעבר אזרחיה היא ממשיכה לאפשר העברת מצרכים חיוניים כמו דלק,תרופות ומזון(ודאי תטען שהיא עושה זאת ככפוית שד ומחשש מה יאמרו ויעשו המדינות התומכות בה.אז מה?האין זה כלי בידי העזתים כנגד ישראל?מאידך,האין זה תואם אינטרסים של ישראל?כשלעצמם?).האין זה סביר להניח שמצב זה מביא לישראל נזק תדמיתי רב וגם מעשי?מכאן שסביר להניח שהיא תהיה דווקא מעוניינת במצב בו לא תאלץ להטיל מצור.הרי יש לה אינטרס כלכלי ומדיני מובהק שבעזה יעסקו בייצור אזרחי,בבניה ולימוד וחינוך ולא בייצור נשק וחומרי חבלה.

    בעבר חיילי ושוטרי ופקידי מימשל ישראלים שהו פיזית בעזה וניהלו חלקים נכבדים מחיי התושבים.
    אח'כ הועברו רוב האזורים בעזה לשליטה וניהול עצמי.
    אח'כ יצאנו משם פיזית טוטאלית.
    נשארה,נגיד,שליטה מרחוק,וירטואלית במידת מה כשעיקר מטרתה מניעת הכנסת נשק ותחמושת ושיגורם לעבר אזרחינו.
    האין זה סביר שישראל תנהג עם העזתים אחרת לחלוטין אם העזתים ישנו מינהגם ובמקום הרס עצמם ושכניהם יפנו לדרך הבניה והיצירה.

    מסתבר שבשביל להצדיק את המשך הלחימה כנגד ישראל באים ישראלים וממציאים תירוצים וסיבות מהיקב והגורן.
    מפתלים ומעוותים ואונסים ומזנים כל מונח ומושג כדי שהללו יאפשרו לטעון שישראל עדיין כובשת את עזה ולכן המשך הצעידה בנתיב ההרס והדם מוצדקים.

    ואף מילה על שיקום יצירה ובניה.
    ובעיקר אף מילה על הילדים שנושמים וחיים את רעל וארס השנאה במקום לחוות את סיפקי ההשגים האישיים והקבוצתיים בתחום ההשכלה והדעת.כאילו כל חייהם מורכבים רק מצורך ושאיפת הרג ונקם.

    מדוע ההתעלמות מדרישות החמאס ורבים מתומכיו ושאינם תומכיו שישראל תעלם?הרי זו המטרה האמיתית והמוצהרת
    וכל השאר אלו הסוואות,סילופים,הסחות דעת שקרים ספינים ומניפולציות.מדוע ההסתתרות תחת הספין של "עדיין עזה תחת כיבוש"?מדוע אין התיחסות למטרה האמיתית של חלק גדול מהפלשת',שם וכאן ובכל מקום,שהיא חיסול ישראל?
    מדוע כל ההתפתלויות שלך, להצדקת מה ששום קסם אלוהי לא יוכל להלבין,שעזה תחת כיבוש בשעה שלמעשה עזה רוצה להיות תחת כיבוש כדי להמשיך ולדרוש את כל פלשת'.
    וכך או אחרת אתה תומך בכך.גם אם תדבר על מדינת כל אזרחיה וכל מיני נוסחאות לטוניות כמו פדרציה-קונפדרציה ועוד.

    תסביר מר ד'ר הכהן מדוע בעזה לא עסוקים בשיקום, בבניה,ביצירה.
    בניית בתי חולים משוכללים שיאפשרו להם לקבל טיפול רפואי טוב בביתם ולא יצטרכו להיטלטל בדרכים ארוכות גם אם לא יהיו מחסומים ובדיקות כמו היום לבתי חולים אצל היאהודים.
    שסטודנטים ךרפואה יוכלו ללמוד במיטב הפקולטות לרפואה בעולם ולשוב אל אחיהם ולהביא להם מזור?
    הכשרת מורים שיציבו את תלמידיהם בשורה הראשונה בבחינות בינ'ל?
    שיקבלו כספים מכל העולם לשיקום תשתיות חייהם-הפיזיות הנפשיות והרוחניות.

    מדוע, מר ד'ר הכהן?
    מדוע לכל הרוחות והשדים, חשוב לך לדבר על הרס ומוות ולהצדיק אותם בנימוקים מופרכים יותר או פחות?
    מדוע אתה המנסה ומתיימר להציג עצמך כאיש מוסר וצדק וערכים אנושיים אינך מדבר על אופקים של יצירה ובניה,חינוך וקידמה?מה בנפשך מביאך לעסוק בנפתלות סמנטית כדי להצדיק הרס ומוות?המביאך לסוג של אטימות והתעלמות טוטאלית למהויות וממהויות אנושיות חיוביות שהן חלק ממנעד המכלול חייו של האדם?כאילו הכל מתחיל ונגמר עם זכויות שהופרו ושהפרתן מצדיקה,כך או אחרת,רצח והרס?

    אתה יודע מה,מר ד'ר הכהן,יותר מכך.הרי אפשר תוך כדי המאבק לשיחרור לאומי לעסוק במקביל ותוך כדי גם בבניה ויצירה.
    בעזה אין כלל פעילות מהסוג הזה.
    אין כלל חשיבה על אפשרות כזו,של גם וגם(סליחה על הדימוי הציוני של האת והשלח)?

    מר ד'ר הכהן,לצערי, גם אצל הפלשת', ואצלך בצורה הרבה יותר קיצונית ואומללה, יש סוג של עיוות נפשי שתוצאותיו איומות.

    שמע,מר ד'ר הכהן,לבריאותך,נסה להרחיב את פנורמת ראיית המציאות שלך.

  40. אירית

    עם כל חשיבות הנושא המשפטי, ולמרבה הצער הרכבת כבר יצאה לדרך ולא ממש מתייחסת לדין בינלאומי, למעט אספקט ההסברה של משרד החוץ והמשפטים הנאלצים להשיב לכל מיני גורמים דקדקנים.
    הקסאמים סיפקו איזה "הגנת צורך" בלשון המלומדים של המשפט, ומכל מקום ישראל לא ממש אמונה על המשפט הבינלאומי מאז ומתמיד, מתייחסת אליו כאל מטרד תעמולה פלשתינאית או משהו כזה. הספין לעבר הטרור אינו רק תרגיל רטורי אלא נועד ליצור משוואה משפטית לכאורה המצדיק "הגנה עצמית" ויהי מה. זהו לופ שאין ממנו מוצא בדרך ההגיון, וניראה שיצרים נכנסים לפעולה וכל מיני חישובים שהמוסר רחוק מהם ביותר. וכי "מה יעשו לנו" אם יופר החוק הבינלאומי ? זו לא תהיה הפעם הראשונה ולא האחרונה שישראל מצפצפת על החוק. הכועסים על רן, לא כועסים על תוכן דבריו (אפשר הרי לנסות ולהפריך את הטיעון בקור) אלא על עצם התעסקותו במאטריה הזו, דבר שמלמד על "דעה מוקדמת" וסולם עדיפויות פגום, לדעתם. זהו לפיכך שיח חרשים, ולא ייפתר בהגות משפטית. דומה הדבר לאותו אלון הראל ("קינדרלאך") שהיה מנסה לשכנע את הטוקבקיסטים בגדה השמאלית שזכות השיבה אינה ממש "משפטית" וכולי או אייל גרוס ב"רשימות" שמצטט כל מיני אמנות ומסמכים משפטיים בינלאומיים שממילא אף אחד מהם לא מקויים ואף פעם לא כובד, לא בישראל וגם לא על ידי מדינות אחרות בצוק העיתים..האם הכור בדימונה הוא "חוקי" ? האם סחר בנשק באפריקה ומתן שוחד שם על ידי מפעלי מדינה ישראלים זה "חוקי" ? האם צורת גיוס הכספים באמריקה היא "חוקית" וכל כלכלת הקזינו השחורה והסמים שהמדינה מעודדת זה "חוקי" ?
    אמר נהג המונית שלי "המדינה בעצמה עבריינית, מבוססת על פשיעה, אז מה רוצים להגיד בזה שנטפלים לעבריין התורן מידי פעם". מה לעשות, זה המצב.
    בעניין הפלשתינאים, לענ"ד, מתגבש קונסנזוס חדש ומבוסס למדי, שצריך אכן לבצע חלוקה ברוח 47 אבל כמובן משופרת (לישראל) להעביר את אוכלוסי ישראל הערביים למדינה החדשה, לא לפני שהובטח לחלוטין שהמשטר שם יהיה אוהד המערב וכפוף לאינטרסים האמריקאיים כמקובל בכל מקום אחר במזרח התיכון. עזה היא פרלוד לתהליכים כואבים שיתרחשו בעתיד, וניראה שחוק ומשפט יהיו הנושא האחרון שישראל תתעסק איתו, וגם מוסר. המשבר הכלכלי יאפשר לעשות כמעט הכל, כיון שאנשים רעבים ממש לא קשובים לרן הכהן, ואני חשה בזה בעצמי, לאחר כמה שנים של סף הישרדות גרידא, הרגישות שלי לסבל הזולת נשחקה עד מאד. המשפט לא יכול לעמוד בפרץ של כוחות חזקים יותר, וכבר מאז הקמת המדינה, ומשפט אייכמן למשל, ישראל הצהירה שאחד מלקחיה הוא התעלמות מוחלטת מאמות מידה אתיות ומשפטיות, אשר כביכול הכזיבו בשואה. ובזה לא חל שינוי עד היום ויש על כך הסכמה די רחבה.

  41. אבים

    הויכוח לגבי "מי צודק" הוא עקר וחסר תועלת. גם אם הפלסטינאים מרגישים צודקים ומקופחים, מוטב היה אילו לא בחרו בנשק האלימות לפתרון בעייתם. האלימות רק מסבכת ומאמללת את שני הצדדים. אילו השכילו מנהיגיהם לנצל את אהדת העולם הניתנת באופן טבעי לחלש יכולים היו מזמן לממש את זכויותיהם הבסיסיות כנגד הכיבוש הישראלי "הצודק" (לפחות בעיני רבים מתושביה הנאורים של המדינה)

  42. יוסי לוס

    בצלם, שאמון על המשפט הבינלאומי, מגדיר גם את ירי הרקטות הפלסטיני כפשע מלחמה.
    איזה כיף! כולם פושעים. גם אנחנו. גם הם. כולם פוגעים באזרחים. גם אנחנו. גם הם.