רעב ומוסר מפרידמן לסמית`

איציק ספורטא

לפני יותר משבוע פורסם על ידי "תוכנית המזון העולמית" (WFP) שלצורך הספקת מזון לכ-100 מיליון בני אדם בעולם יזדקק הארגון ל-5.2 מיליארד דולר. סכום שנראה היום מזערי לעומת העזרה הרבה שהמדינות העשירות נותנות לשווקים הפיננסיים. הדרישה היא לאחוז אחד מאותה עזרה לשווקים העלומים שמומחי הכלכלה של האתמול טענו שהם יעילים ורציונאליים ומה לא. זו לא הפעם הראשונה שבה רואים שחור על גבי לבן שכדי להציל בני אדם הנמצאים במדינות עניות מרעב ממש אין כסף ולנושאים אחרים יש גם יש. כי לא חשוב כמה כסף צריך אלא למה צריך אותו.

אם AIG, כולה חברת ביטוח, נזקקת למאה מיליארד דולר מאוד חשוב לעזור לה כדי שמשהו לא יתמוטט, אם הבנקים הגדולים של ארה"ב נזקקים לעוד מאות מיליארדים, אז למה לא לעזור להם, הרי רחמנים בני רחמנים אנחנו, אבל לעזור לעניים שמתים ברעב, זה כבר מוגזם, וכאנשים רציונאליים נמצא את כל הסיבות למה לא לעשות זאת.

לנוכח המשבר הנוכחי גם הגורואים של הגלובליזציה מתעוררים, גם זה שכתב לא מזמן ספר על העולם השטוח, ועל הלקסוס ועץ הזיית נזכר, במה שאחרים כבר שכחו, שהשווקים אינם אלא יצירות של בני אדם והמנגנון הפנימי שלהם שאמור היה לייתר את הצורך בדיון מוסרי אינו פועל וכך הוא כותב:  

The Madoff affair is the cherry on top of a national breakdown in financial propriety, regulations and common sense. Which is why we don’t just need a financial bailout; we need an ethical bailout. We need to re-establish the core balance between our markets, ethics and regulations. I don’t want to kill the animal spirits that necessarily drive capitalism — but I don’t want to be eaten by them either. 

פתאום אתיקה היא חשובה, מה אתה אומר? חשבתי שהשוק הוא מנגנון כל כך מוצלח שאין כל צורך שאנשים יחזיקו בערכים שיש להם קשר למוסר. הרי זה מה כתבת, כמו רבים אחרים, שסונוורו על ידי הרעיון השוק והגלובליזאציה. כל הנתלים באדם סמית` והיד הנעלמה שלו שוכחים שהוא השתמש במונח רק שלוש פעמים כל פעם בספר אחר. בספרו המפורסם ביותר "עושר האומות" היד הנעלמה היא זו שמובילה משקיעים להשקיע יותר בשוק המקומי מאשר בשוק הגלובאלי.

בספרו "מאמרים על אסטרונומיה" מתייחס סמית` לאמונתם של אנשים בעלי אמונות תפלות הרואים ברעמים וברקים את היד הנעלמה של יופיטר. ובספרו "התיאוריה של הסנטימנט המוסרי" הוא מתייחס ליד הנעלמה שמכוונת את בעלי הקרקעות לייצור ייתר שהתוצאה שלו שיש מספיק מזון גם לעניים. אותם בעלי קרקעות מוכוונים על ידי היד הנעלמה שגורמת לכך שהצרכים הבסיסיים של כולם ימולאו, כאילו שגם להם היה חלק במשאבים. אפשר לראות בכך תפיסה של כלכלה של צד ההיצע.

כמו כן, מי שקורה בעיון את אותו סמית` ופרשניו, למשל סן, מוצא שבלי מוסר בסיסי של המשתתפים במשחק הכלכלי אין שוק. אלא שבמהלך השנים נשכחה עובדות היסוד הזו. רק משבר שבו מערכת שלמה של רמאים ברשות המדינה וברשות השוק פועלו לטובת עצמם כמו שחינכו אותם נזכרים כולם שיש משמעות גם למוסר האישי והציבורי.

בעולם שבו בני אדם הם כלי משחק של מערכת כלכלית סבלם של העניים ביותר בעולם אינו אלא מחיר שיש לשלם כדי לייצר עולם, כביכול, טוב יותר (אתם יודעים בכל מהפכה ניתזים שבבים). במקום לזרוק הכל ולמצוא מזור לסבלם נמשיך בעולם העשיר להתווכח על תיאוריות כאלה או אחרות. אילו אותם גורואים של הכלכלה החופשית היו משקיעים את אותו מאמץ שהם משקיעים בהצדקת עמדתם בחיסול העוני בעולם ולא רק בשכונה שלהם אזי מצב העולם היה טוב יותר. ואם מדברים על מוסר אזי המעשה המוסרי הוא לגרום לכך שהעוני בעולם יעלם.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. היחידה ללוחמה בגזענות

    וגם לא הולכים לאוניברסיטאות, לא יכולים לפתוח עסקים קטנים ולהתקדם מבחינה כלכלית בכלל. מסקנה: יש על כולנו לשים את המוסר בצד ולהפשיל שרוולים ולנעול מגפיים בכדי שנוכל לבעוט והשתמש במרפקים.

  2. רונית

    "מזערי" אחרי שנחשפנו לסכומים בתוכנית ההצלה האמריקאית.

  3. שחר

    איך אפשר לדבר על מוסר בכלכלה קפיטליסטית אם הערך העליון של האנשים החיים בה הוא מיקסום רווח? האם שמעתם פעם סוחר ששולח אתכם לחנות של מתחרהו כי הסחורה אצלו (אצל המתחרה) טובה יותר? האם שמעתם פעם סוחר האומר על סחורתו שהיא פחות מהטובה ביותר, הזולה ביותר? על מפרסם המנאץ את הסחורה אותה הוא מפרסם? האם כשרשת שופרסל או הריבוע הכחול מחריבה כלכלית את כל העסקים הקטנים בסביבתה אנחנו מכנים אותה "לא מוסרית" או עוברים הלאה כי "ככה זה בחיים, הגדולים אוכלים את הקטנים?"

  4. גיל

    אני מפנה את הקוראים לראיון בגלובס סוף השבוע עם פרופסור מאיר חת שפרש השבוע לגמלאות מהמכללה למינהל. חת הינו יחיד סגולה משום שבחר לאחר כהונתו כמפקח על הבנקים ויור הבורסה ובלל לצעוד אל המסלול האקדמי במקום לחבור לאילי ההון. חת מבקר קשות את הדירקטורים בחברות הצבוריות ואת הפיקוח על שוק ההון והביטוח אותו הוא מכנה עלוב. מעניינת התייחסותו להיבט האתיקה בקרב מנהלי החברות הישראליות. קריאת הראיון הביאה אותי להתקשר אל סניף הבנק שלי ולבקש להמיר כל חסכונותי למזומנים וכך אוכל לישון בשקט, בהנחה שפישר לא יחליט להמיר מחר את השקל למטבע חדש. החוצפה הישראלית היא ההכרזה האידיוטית שהמשבר העולמי אינו מחייב פעולה כלשהי מצד האוצר ובנק ישראל בשל חסינותה של כלכלת ישראל. שמעתי הבוקר תגובתו של מופז להורדת דרוג בטיחות התעופה בישראל לרמת סרביה, סנגל וצאד. הוא הסביר שאין כל חשש לחיי הנוסעים במטוסים כפי שאין חשש לחיי נוסעי אוטובוסים שלנהגיהם נרשמו עשרות עבירות תנועה. סדנא דארעא חד הוא.

  5. דו

    שלום איציק
    האם יש לך רפרנס למאמר של סן על אדם סמית?
    נשמע מעניין מאוד.

  6. צלחת שטוחה/צלחת עמוקה/ קערית מרק

    פרידמן הוא עיתונאי סקרן וטוב הנהנה ממעמד ותנאים המאפשרים לו פחות או יותר (יותר), מה שהוא רוצה.
    זו כנראה הזמנה לסיאוב וניוון קונספטואלי. פרידמן הרי איננו באמת אלוהים ואף לא סגנו.
    גם אדם כמו פרידמן עלול לכתוב דברי הבל וזה קורה לו לא אחת בשנים האחרונות.
    העולם איננו שטוח. ניתן לטעון שהוא שקוף, אולם הוא קודם כל וראשית לכל ובעיקר עגול.
    עם כל הכבוד לרישות הדיגטלי, ל"לאפ-טופ" ול"בלקברי", צריך להשאר נאמן לשרי (העגול) ולמון (המשתנה) ולמון שרי.
    אך לפני חודשים ספורים, עוד היה שבויי פרידמן בקסם השווקים ואף הביע משאלה שחבית נפט תגיע לכדי 200 דולר (הלו, אנחנו צריכים להמשיך לנסוע, מה זה המשאלות המטורללות הללו).
    אפשר לעבור בהדרגה לאנרגיות חלופיות מבלי להפיל כל כך הרבה קורבנות בדרך.

    הגורואיזצייה היא אסון. זה בסדר שמראיינים את פרידמן, אולם המחשבה שיושבים מול אלוהים ולא מול פרידמן, אדם בשר ודם, היא אם כל חטאת.

  7. "סמינט" (מציצה חריפה, סוכריות מציצה חריפות)

    הפילוסוף הסקוטי בן המאה ה-18, אדם סמית, עסק בסוגיות של מוסר. כל יישותו שידרה ובישרה הוגנות, הגינות ושיוויון הזדמניות לכל. הצירוף המילולי "יד-נעלמה", המופיעה בספרו "על עושרן של אומות", מופיעה בהקשר היפותטי לחלוטין.
    סמית מדבר על מציאות מדומיינת שבה הכל כביכול מתחילים את חייהם באותה נקודה (ללא הון בין דורי, ללא פערי מעמדות, ללא גילויי גזענות, קיפוח אפלייה, דעות קדומות וכיו"ב).
    זאת ועוד: סמית לא חזה את הגלובליזצייה (להבדיל ממרכס שכן חזה), ושירטט בדמיונו חברה שרובה ככולה מעמד בינוני. לא תאגידים, לא חברות אחזקה ולא וינטלטורים במסווה של בתי השקעות.
    או אז כותב סמית, במציאות שכזו (שאיננה ולא תתקיים), אפשר להיסמך על "יד נעלמה".
    עכשיו, מישהו מוכן להסביר לי, מה הקשר בין רועי ורמוס (שכאשר המעו"ף היה על 1248 אמר ש1300 ואולי בכלל השמיים הם הגבול), לבין אדם סמית? מה הקשר בין רון לובש לבין אדם סמית? אפילו בין סטפק האבא, מורה להסטוריה ומנהל השקעות שמרן וסולידי, לבין סמית, אין קשר, קל וחומר לגבי בנו.

  8. איציק ספורטא

    Sen A., 2002, “Does Business Ethics Make Economic Sense?”, In Ethical Issues in Business: A Philosophical Approach, Donaldson, D., Werhane P., and Cording M., Prentice Hall. Pp. 244-251.

  9. ז'אן בודריאר

    זוהי היד הנעלמה של ההיפר-מציאות

  10. איילת

    בהמשך להצעתו עתירת הייאוש של גיל לא לפחד כלל מכך שהורד דירוג בטיחות התעופה של ישראל, ומכך שנהגי אוטובוסים ממשיכים להסיע נוסעים על אף שצברו 22 עברות תנועה, אני מציעה להוסיף ולא לפחד כלל מתמותת התינוקות הבלתי מוסברת של העת האחרונה, ממותה של יולדת לאחר ניתוח קיסרי בבית חולים, מן הציונים הנמוכים של תלמידי מערכת החינוך ביחס למדינות הצפון, נסו גם לא לפחד מן השחיתות, ממעורבות ארגוני הפשע בכלכלה ובפוליטיקה ומכל שאר מאפייני מה שכונה פעם העולם השלישי וכיום מכונה פשוט מדינות הדרום ואלה הם חלק ממאפייניו. רוב העולם חי כך ואנחנו בגלישה חופשית לשם. ויש בונוס: גם כובשים שני מיליון אנשים נוספים והם כבר אפילו לא זוכים לחיי העולם השלישי.

  11. שור

    קיים לעיתים בלבול בין חוקי הכלכלה הנובעים מהתנהגות של בני אדם אותם חקרו כלכלנים רבים,
    לבין הקפיטליזם התחרותי או כלכלת שוק שהיא בסה"כ שיטה כלכלית.

    חוקי הכלכלה תמיד פועלים,
    גם בארה"ב ואירופה הקפיטליסטיות
    וגם בבריה"מ לשעבר וקובה כיום הקומוניסטיות.

    שור