על הברבור השחור והגרף של תרנגול ההודו

יוסי דהאן

ב"דה מרקר" מתפרסם ראיון ארוך של איתן אבריאל עם אחד האנשים הפופולריים ביותר בימים אלה – נסים ניקולס טאלב, סוחר מניות שהיה לפילוסוף, בן למשפחה נוצרית מלבנון, מחבר הספר "תעתועי האקראיות: הופעתו של הברבור השחור בשוקי ההון (ובחיים)", שיצא לאור בעברית  בהוצאת עליית הגג וידיעות אחרונות. הספר שיצא לאור בשנת 2006 חזה את המשבר הפיננסי והמשבר הכלכלי הנוכחיים. בין היתר, הוא כתב אז.

" הגלובליזציה מציגה חזות שגויה של יציבות, אבל היא יוצרת אסונות… מעולם לא היינו בפני כזו סכנה של קריסה גלובלית. הבנקים ענקיים וכולם קשורים אחד בשני ויוצרים יחד מערכת ענקית שבה כאשר בנק אחד ייפול – כולם ייפלו. נכון, יש לנו פחות קריסות עכשיו אבל כאשר הקריסה תגיע… אני רועד רק מהמחשבה הזו".

תיאוריית הברבור השחור מתייחסת לאירוע נדיר ובלתי צפוי שמשנה את החוקים. במשך מאות שנים חשבו באירופה שהברבור קיים רק בצבע אחד: לבן. אבל כאשר אנשי המערב הגיעו לאוסטרליה ב-1697 הם גילו שהברבור יכול להיות גם שחור, בניגוד לאמונה המוחלטת שלהם עד אותו רגע. טאלב הפך את הברבור השחור למטאפורה, וקרא לספר השני שיצא לאור בשנת 2007 על שמו של העוף החדש, The Black Swan the Impact of the Highly Improbable. טאלב טוען בספר שהמוח האנושי בנוי לשמוע סיפור ולא לחשב הסתברויות, ולכן אנו מעדיפים לחבר סיפורים פשוטים במקום לנסות להסביר דברים שאנחנו לא מבינים – וגם טועים כמעט בכל עניין סטטיסטי. לשיטתו, בני אדם מאמינים שאירועים שקרו בעבר יחזרו על עצמם, בעוד האירועים החשובים באמת בלתי ניתנים לחיזוי. אלה הם הברבורים השחורים: מלחמת העולם הראשונה, 11 בספטמבר, חלק מהמפולות בבורסה, וגם הפתעות כמו טכנולוגיית האינטרנט.

בספר טאלב מציע חלוקה לשני עולמות: עולם רגיל וממוצע שבו הדברים מתנהלים כמו שאנחנו מכירים ("Mediocristan"), ועולם שבו האירועים קיצוניים ("Extremistan"). הוא טוען שהעולם האמיתי שלנו קרוב הרבה יותר לגרסה הקיצונית ממה שאנחנו חושבים.

בין היתר הוא כותב שם על שיטת ניהול הסיכונים של הבנקים, אותה שיטה שהגאון הפיננסי, נגידנו לשעבר יעקב פרנקל, התפאר כמה שבועות לפני ההתמוטטות הגדולה, שאין בטוחה ממנה, את הדברים הבאים:

" As if we did not have enough problems banks are now more vulnerable to the Black Swan and ludic fallacy than ever before with "scientists" among their staff taking care off exposures. The giant firm J.P. Morgan put the entire world at risk by introducing in the nineties RiskMetrics, a phony method aimed at managing people`s risk . . . and related methods called "Value-at-risk" . . .  The government-sponsored institution Fannie Mae, when I look at its risks, seems to be sitting on a barrel of dynamite, vulnerable to the slightest hiccup. But not to worry: their large staff of scientists deemed these events "unlikely

במארס 2007 טאלב הרצה בפני מנהלי בנק ההשקעות מורגן סטנלי ואמר להם מפורשות: "המודלים והחישובים שלכם לא עובדים. ההפסדים שראיתם בעבר לא אומרים דבר על העתיד". כמה חודשים לאחר מכן מורגן סטנלי מחק כ-10 מיליארד דולר, ולאחר שנה כל המערכת הפיננסית התרסקה.

הנה כמה דברים מעניינים שיש לטאלב לומר על כלכלנים, בנקאים ויועצי השקעות.

מה יש לך נגד כלכלנים?

"אם עולם הכלכלה והמימון היה מאמץ את הכללים המקובלים ברפואה, למשל, כל מנהלי ההשקעות, הכלכלנים ומומחי הסיכונים היו יושבים עכשיו בבית הסוהר. אף אחד מהמודלים שלהם, הנוסחאות והמחקרים, אינו עומד במבחנים המקובלים במדעים. מישהו צריך לקום ולהגיד את זה.

"בתחומי המדע מקובל שאם אתה טוען שמשהו עובד, מדענים אחרים מסוגלים לחזור על הניסוי שלך. אבל בכלכלה זה אף פעם לא עובד. אי אפשר לחזור על הניסויים ועל התוצאות. ניסיתי. בדקתי. אי אפשר. לקחתי את כל העבודות והתחזיות שלהם, ניסיתי אותן – והתברר שאף אחת מהן לא ניתנת לשחזור. זה לא מדע, אבל הם מציגים את מה שהם עושים כאילו שזה כן מדע.

"הבעיה של הכלכלנים היא חוסר שיקול דעת בכל ההתייחסות וההבנה של אירועים נדירים. כאשר אתה בונה מגדל חול, אתה לא יכול להאשים את גרגר החול האחרון בכך שהוא האחראי לקריסת כל המגדל. המערכת הגיעה לרמת מורכבות שאי אפשר לשלוט בה. תחשוב על זה כך: בהתחלה המערכת הפיננסית לא היתה קיימת, אחר כך היא החלה ללכת, משם היא עברה לנסיעה על אופניים, משם למכונית, ועכשיו היא ברמת מורכבות של מטוס ג`מבו. אלא שהטייסים עדיין חושבים שהם רוכבים על אופניים. לטייסים אין מושג מה קורה והם לא מבינים את המטוס, אז ברור וידוע מראש שהמטוס הזה יתרסק במוקדם או במאוחר.

"כלכלנים טובים מאוד בפיתוח תחזיות לגבי דברים שכבר קרו. במשך 12 שנה המערכת הבנקאית נטלה סיכונים על בסיס מודלים דפוקים, שלא היא ולא אף אחד אחר הבין. כל הכלכלנים, מנהלי הסיכונים והמומחים השונים טענו שהם מבינים מה קורה, אבל הם לא הבינו כלום.

"בספר שאני כותב עכשיו, שהוא למעשה פרק שלישי בטרילוגיה, אני מתייחס הרבה לרפואה. אם אתה מוציא תרופה לשוק ואתה מבקש אישור שיווק מה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי), אתה צריך להוכיח שהתרופה הזו יותר טובה מאשר פלסבו. היא צריכה לעבוד יותר טוב מאשר קוביית סוכר. באקונומטריה אי אפשר לעשות את זה. במשך שנים אנשים מתו כי התרופות היו פחות טובות מאשר פלסבו".

מה אתה חושב על המערכת הפיננסית?

"אני מאמין שכל המערכת היא בעצם משחק פירמידה, מה שמכונה `הונאת פונזי` (Ponzi scheme). כי אי אפשר – ואסור – לסמוך על הבנקים. אסור לתת לבנקים לקחת סיכונים, כי כלקוח אני צריך אותם ואת השירותים שלהם כאשר אני נוחת בניו יורק ורוצה לקבל מהם קצת מזומנים וקצת אשראי. בנקים צריכים להיות חברות שירותים, בדיוק כמו חברת החשמל או חברת המים. משהו משעמם ובטוח.

"המינוף שהבנקים לקחו ועדיין לוקחים – כאשר הם לוקחים דולר של פיקדון אחד ומייצרים ממנו 10, 20 או 30 דולר של השקעות – אינו בטוח בשום מקרה. הטיסה הזו לא בטוחה בשום מהירות. כאשר זו השיטה מובטח שבסופו של דבר המערכת תתפרק, בדיוק כמו שקורה בימים אלה.

"תן לי להסביר איך עובדת כיום המערכת הבנקאית: קיימת מערכת שבה אנשים יכולים להרוויח הרבה כסף על בסיס קבוע, במשך זמן די ארוך. האנשים האלה טוענים שהם לא לוקחים סיכונים מוגזמים, והם בונים מודלים שלכאורה מראים שזה כך. אבל פעם בכמה שנים הכל מתפוצץ והם מפסידים את כל הכסף, פי כמה יותר ממה שהם עשו בשנים הטובות.

"אלא שזה מעולם לא היה הכסף שלהם: בשנות היציבות הם לקחו לעצמם בונוסים ענקיים, והם לא החזירו אותם כאשר העסק נפל. עבדתי במשך שנים כסוחר ניירות ערך, והוויכוחים שלי היו עם אותם אנשים שהתעקשו להצמיד הסתברויות לאירועים ולחשוב שיש בזה משהו מדעי. התוצאה היתה שהם לקחו כמות עצומה של סיכון מבלי שהם אפילו הבינו את זה".

"כלכלנים ומנהלי סיכונים בבנקים הם כמו רופאים שהורגים את הפציינטים שלהם. מדוע? כי לא רק שהם לא מסוגלים להוכיח שהמודלים שלהם עובדים, הם גם לא מסוגלים להוכיח שהמודלים שלהם ניטרליים – שהם לא עושים יותר נזק מאשר אי שימוש בהם.

לכן ברור שהכלכלנים רק מעלים את הסיכון בכל מה שהם נוגעים בו. ראו למשל את הגרף "אנטומיה של פיצוץ" (למעלה). זהו הגרף של מה שרואה תרנגול הודו בלול: במשך 1,000 ימים מאכילים אותו יפה. מחלקת המחקר הסטטיסטי של התרנגול מחזקת בכל יום שחולף את האמונה שלו שבני האדם דואגים לו. ביום ה-1,001, כמובן, ממתינה לתרנגול הפתעה גדולה.

עכשיו ראו את גרף הרווחים של חברת אינדימאק, בנק אמריקאי שנסגר באחרונה. הוא זהה לגרף של ליהמן ברדרס, בר סטרנס, פאני מיי והרבה גופים פיננסיים אחרים. חבר שלי מכר בשנים האחרונות חבילות של משכנתאות סאבפריים, על בסיס הטענה ש"הניסיון ב-30 השנים האחרונות מראה שהעסקה בטוחה", והוא חשב שהטענה חסינה ובדוקה באופן מחקרי.

תנו לי להסביר מה מטריד אותי. דמיינו לעצמכם שתרנגול ההודו שבגרף הראשון הוא האיש החזק והמשפיע ביותר על הכלכלה העולמית. איך? ב-2004 קבע בן ברננקי, אז עדיין פרופ` באוניברסיטת פרינסטון, שהעולם הכלכלי נעשה יותר ויותר יציב, וחזה שהמגמה תימשך. הוא נהפך בינתיים ליו"ר הבנק הפדרלי, אבל העולם רק נעשה יותר ויותר מסוכן.

אנחנו – בדיוק כמו התרנגול – ישבנו על חבית חומר נפץ שברננקי וקודמו בתפקיד, אלן גרינספאן, ניפחו. בדיוק לפני הפיצוץ גם התרנגול וגם הכלכלנים יצהירו בביטחון ש"אנחנו בעידן של ביטחון", וגם "יוכיחו" את הטענה שלהם עם טבלאות, נוסחאות, גרפים ומלים גבוהות. זה מה שגרם לי לבדוק, לפני שקיבלתי על עצמי משרת מנחה במחלקה להנדסה של אוניברסיטת NYU, שאין כלכלן אחד בכל הבניין". 

ראיון קצר יותר עם טאלב, המתורגם מהשבועון "Time", מופיע ב"כלכליסט". 

דני גוטויין כותב ב Y-net , על שביתת עובדי גן המדע ועל המוסר הכפול של מכון ויצמן, על כך שהמכון מקריב את החופש האקדמי כדי להיאבק בחופש ההתאגדות, ומערער את הבסיס הערכי שבשמו דורשים תקצוב.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דבש

    לתשומת לב הקוראים נתניהו ויוסי בכר.

  2. אורן א.

    תודה על הדברים

  3. מוני יקים אנטיציוני

    שבזמנו בנו במצרים אל לב האימפריה המוניטרית העולמית בוול סטריט.
    שמתי גם לב שבדולר מצוירות פירמידות.
    וכך הפירמידה אותה תעלומה הנדסית ארכיטקטונית שעד היום מדענים
    שוברים את הראש בשאלת הקמתן ונחיצותן הפכו להיות הבסיס
    להתמוטטות הכלכלה החזירוקפיטליסטית .
    הרבה מיסתורין היה בכל השיטות והבניות הפיראמידליות של הפרעונים
    העתיקים ואותו מסתורין עבר לעולם הפינאנסי הפירמידאלי שבני
    תמותה אינם יכולים לפענח כפי שקשה עד היום לפענח את כתב בוני
    הפירמידות הכתב החרטומי.
    מתי יבוא אותו כלכלן-על שיפענח את כתב החרטומים הפיננסי המודרני
    ויוציא אותנו מעולם הפירמידות של נוכלי הבורסה והפיננסים ???
    בחורבן הציונות בונת הפירמידות ננוחם .

  4. חזי מחלב

    דומני יוסי, כי גילויו של הברבור השחור באוסטרליה משמש דוגמא מובהקת בספריו של קרל פופר הענק (ענק לא מבחינת אופיו ) לעקרון ההפרכה הנודע שלו. והרי מדובר בדוגמא קלאסית של ממש. עד לגילויו של הברבור השחור, הטענה כי כל הברבורים הם לבנים היתה טענה "מדעית" פאר אקלנס , והנה הברבור השחור הפריך את הטענה הזאת שהחזיקה אלפי שנים. מכאן נובעת התפיסה המהפכנית של פופר, כי כל טענה מדעית תהיה נכונה ותקפה אך ורק אם היא ניתנת להפרכה באופן עקרוני.במובן אחר אבל גם דומה, אף תומס קון טוען כך.

    ומכאן צא ולמד עד כמה התיאוריה המרכסיסטית אינה מדעית בעליל (אי אפשר באופן עקרוני להפריכה), וקל וחומר ובן בנו של קל וחומר כשמדובר בזיבולי השכל של האסטרולוגיה למיניה. ואולם תמיד יהיו מספיק שוטים מופלגים בקרב בני האדם, שיינהו אחר תורות "גאולה" למיניהן.

  5. איציק ספורטא

    בספרו של ברטרנד ראסל "בעיות הפילוסופיה" בפרק על האינדוקציה הוא מביא דוגמה של תרנגולת שהסיקה שבעליה יאכיל אותה בעתיד כי עשה זאת בעבר אלא שהמאכיל בא יום אחד עם מאכלת. קישור לפרק
    http://evans-experientialism.freewebspace.com/russell15.htm

  6. איציק ניסני

    you can't soar like an eagle when you work with a turkey
    שבתרגום חופשי נכון לעינייננו
    רוצה לאמר :הכלכלה הזו מבית היוצר של פרנקל….שלנו?!….
    מעולם לא חגה כמו נשר תמיד היתה מחפשת את הרווח המהיר המיידי ולעזאזאל השאר ממש כמו תרנגול ההודו .
    חג אורים שמח למרות שהמעות הצטמקו .

  7. אורי עידן

    יפה שמכל המידע המרתק הנ"ל הצלחת לחלץ ביקורת על המרקסיזם כתיאוריה מדעית.
    שהרי טאלב יוצא כנגד "מדע" הכלכלה הקפיטליסטי.

  8. שחר

    באוקטובר שנה זו יצא סרט אינטרנטי בשם צייטגייסט – הנספח zeitgeist addendum המתאר את הנוכלות הגדולה של הכלכלה הקפיטליסטית האמריקנית, ובעקבותיה הכלכלה העולמית של היום. הסרט ארוך (שעתיים) וזכה במספר פרסים. קשה לי, כמי שאינו בקי יותר מדי בכלכלה (למרות שהסרט מציין בפירוש שכל התורות הכלכליות ה"מדעיות" הן מסך עשן הנועד לבלבל את האזרחים) למצוא טענות נגד הנצפה ונשמע בו. אני שוכנעתי לחלוטין. הייתי שמח להפיץ את האמור בו. הסרט נמצא בגירסה חינמית באינטרנט בקישור שלמטה. האם מישהו מוכן להתייחס אליו?
    הקישור:
    http://video.google.com/videoplay?docid=7065205277695921912

  9. סמולן

    הצעה חלופית, עם רקע מרקסיסטי יותר שיטתי: מדובר במשבר בגלל אי הבנה של התפתחות טכנולוגית מרחיקת לכת. מן הסתם מישהו כבר כתב על זה.

    לדעתי, בלי להבין את מקום המחשבים בכלכלה העולמית, ואיך הדברים השתנו בעשור או שניים האחרונים, אין שום ניתוח תקף שלה. בורסות פיתחו במשך מאות שנים מנגנוני ריסון שבשמונים השנים האחרונות עבדו מצוין. אבל הבורסות היום אלקטרוניות. המחשבים מבצעים ניתוחים מורכבים וקונים ומוכרים בבת אחת הרבה מניות. הסחר מבוזר, ואנשים עובדים מהבית. נגזרות, נגזרות של נגזרות, וכל הג'אז הזה, מתוכנן בעזרת מחשבים (מחשבי על, לעיתים), ונמכר לאנשים שאין להם בכלל כלים להבין במה מדובר.

    כך שכל הדאגה לזולת, והרשת החברתית, וכן הלאה, זה דבר חשוב בעת משבר, אבל הליבה הפועמת שלו היא מערכת שבה יש פיתוי עצום ומתמיד לתחמן בעזרת מודלים כלכליים מורכבים. והפיתוי הזה הוא משהו שמוצג לא על ידי הרוע האנושי או הקפיטליזם ימ"ש, אלא על ידי טכנולוגיה זמינה, שמאפשרת להשתמש במודלים המורכבים הללו, ונמצאת אצל כל כלכלן בבית. עד שההיבטים שלה לא יחקרו, וזה כנראה יקח עוד משבר או שניים, יהיה קשה.

  10. חזי מחלב

    הדברים יפים גם למי שסובר כי הקפיטליזם,הניאו-ליברליזם, והאמונה העיוורת בשוק החופשי הם בגדר מדע. ויש אידיוטים הסבורים כך באמת ובתמים. אתה צודק. הנה הוספתי ותיקנתי.

  11. דוד

    כאן נפלת. מה שהוא מתאר זו הסיבה הבסיסית למשברים פיננסיים מאז המאה השמונה עשרה. היכולת של בנקים לייצר כסף וכך למנף הלוואות על בסיס כסף של אנשים אחרים הופכת אותם לשבריריים יותר במקרה של משבר כלכלי וגוררת אחריה את אובדנם בהינתן טעות בבחירת השקעות. הבעיה הזו קבועה למערכת הבנקאות, ובינתיים מסתבר שכל הניסיונות למדל את הסיכונים כפי שאומר טלב כשלו קשות.

    מערכת הבנקאות היא בין הגורמים היסודיים בהתפתחות כלכלית כי היא מתווכת בין חסכונות להשקעות, אולם הפער בין ההווה לעתיד מבטיח לה מתח קבוע בעסקים. העובדה שלמערכת הבנקאות יש גם אפשרות לשכפל את כמות הכסף בעזרת הנפקת אשראי (מה שנקרא המכפיל) וכך ליצור לחצים אינפלציונים גם היא לא מיטיבה עם המצב. בנקאות בקצרה היא נושא מורכב שלא ברור שהתקדמנו בו מאז תחילת המאה התשע עשרה כשהוברר נושא המכפיל.

  12. דרור ניסן

    בהמשך לדברים של מר"ן ספורטא, ברצוני לציין שהערך אינדוקציה (בעברית איכלול), בויקיפדיה, קצר, ממצה ומעניין, לטעמי. לגופו של עניין: כל ההנחות ואף העובדות תקפות לשעתן, יש והשעות נמשכות או עשויות להמשך על פני צירי ומרחבי זמן ניכרים,אולם הנצחיות והאינסופיות אינן באמת מנת חלקן של תופעות שנדמה לנו שהחזרתיות שלהן היא מובהקת וקבועה כביכול.

  13. סמולן

    אולי בסדר הפוך: עד כמה שאני מבין את העניין, בעיית האינדוקציה היא עניין פילוסופי עקרוני: לא ניתן למצוא צידוק לסיבתיות מתוך שיקולים תיאורטיים. זה לא אומר, בשום צורה, שאין סיבתיות ושאין אפשרות להסתמך על סיבתיות. כל פעם שאני מניע את המכונית אני מסתמך על סיבתיות מסוג העורבים השחורים. וכל פעם שאני מסמס, מכין חביתה, נושם. מה שכן, יש בעיה עקרונית למצוא סיבתיות, ויש את הפתרון של פופר, שאומר שאפשר לסלק תיאוריות פגומות לגבי סיבתיות, וכך להגדיל את ההסתברות של חיזוי סיבתי שיצליח. משהו כזה, לא ?

    לכן כל מי שאומר שהוא יודע מה יקרה, מייד אפשר להתקיף אותו בגין עקרון האינדוקציה, וזה כולל כמובן גם את האנטי-קפיטליסטים. אבל גם כל תיאוריה פיסיקלית היא בסיס להתקפה כזו, וכל דבר בכלל. לכן אני חושב שההנחה הבסיסית של כל פעולה, היא פחות או יותר שעקרון האינדוקציה, כך או אחרת, לא הולך לעשות צרות בפעולה הזו. זו הנחה כל כך מקובלת, עד שיש משהו מאד לא נכון בהתקפה של כלכלנים בגינה.

    אבל, מנקודת ראות של יציבות, התיאוריה הכלכלית דווקא היתה בעלת ביצועים למופת. אם שמונים שנה ללא משבר גדול עברו מ 1929, זו תיאוריה מצוינת, אפילו מדהימה, במונחים של מדעים שמטפלים בבני אדם. אם יש משהו שמסביר כיצד היא כשלה, זה לא הופעה נדירה של משבר שהמערכות הגלובאליות שהתקשחו הפכו פגיעות אליו. היו לפני 1929 הרבה משברים, בכלכלות שהיו הרבה פחות גלובאליות מהיום. לכן רמה מסוימת של תיאוריה כלכלית (קפיטליסטית) ורמה מסוימת של גלובאליות הם כנראה פ-ת-ר-ו-ן למשברים.

    אני חושב שהמחשבים נוכחים בחיים שלנו בדרכים מאד מורכבות. את אולמרט צדו על עברה שלא היתה ברת מדידה בתנאים שלפני עולם ממוחשב. מנקודת ראות של תחמן רציונאלי, זה אומר שהמנוולים שינו את כללי המשחק. הוא לא רצה לעשות עברה גדולה, רק ממש קטנה…

    כל מי שנתקל בהצעות לנגזרות, מוצרים מובנים (סטרקצ'רד פרודוקטס), סיפורי גבורה על קופסאות שחורות, מחשבי על שנעשה בהם שימוש בוול סטריט, צריך להבין שהיתה מערכת אדירה, שעשתה שימוש בתיאוריות כלכליות, בהיקפים עצומים. אנשים פתרו משוואות בלק-שולס בקצב של אלף בשניה, כדי לעשות סחר באופציות. אם כבר מדברים על פילוסופיה, אז יש כאן משהו שדומה למעגל הקסם שראסל לא אהב, ושמגולם בפרדוקס שלו (קבוצת כל הקבוצות וגו'): זו כלכלה שמחביאה הנחות על עצמה בהרבה פעולות קניה ומכירה בודדות. היא סוגרת לולאה, ובגלל זה היא כבר לא המערכת שהיא היתה בעבר. בוא נאמר, שזה כמו שבלאס וגאס, אסור לך להכניס מחשבים ל 21, ואפילו לא לספור קלפים עם אלגוריתם משוכלל.

    בעצם מה שיישום של מחשבים בכלכלה עושה, הוא להפוך את כמעט כולם לבעלי תודעה כוזבת, כי קשה מאד לעקוב אחרי הרציונאל שמופק על ידי מחשבים.

  14. אבי

    80 שנה ללא משברים?
    רק בעשור האחרון היה את המשבר הגדול ב-1998 שמוטט את כלכלות "הנמרים האסייתים" (סינגפור, הונג קונג, קוריאה וטייוואן), כך שהם נזקקו לכסף מ"קרן המטבע הבין-לאומית" כדי לא להתפרק לחלוטין. המשבר שהתחיל בתאילנד ומוטט אותה, עבר למדינות אלו ובטוויסט מוזר הגיע לרוסיה ומדינות ברה"מ לשעבר (כגון אוקראינה) ומוטט גם אותן. הכלכלות של מדינות המזרח הרחוק, שנחשבו לכלכלות העתיד ולנס הכלכלי הגדול, למדינות שיש בהן מוסר עבודה, קדמה טכנולוגית, אך ללא ההתערבות הממשלתית, האיגודים והוצאות הרווחה ש"השחיתו" את המערב, התמוטטו כמו מגדל קלפים ונזקקו לכסף של אחרים כדי לשרוד. רוסיה, אוקראינה וכו' רק יצאו מהקומוניזם וההנחה לגביהן הייתה שעתה השתחררו כוחות של יזמות ויצירתיות שיהיו מבוססים על מוטיבציית הרווח האישי ושיצעידו אותן לשגשוג ופריחה, וגם הן התפרקו וביקשו נדבות כאילו שהן AIG, General Motors או פירמה אחרת במשבר הנוכחי.

    חלפו 3 שנים ולפתע העולם נכנס למשבר הדוט.קום, בו "כלכלת העתיד" ההי-טקית התבררה כהונאה פיננסית ברובה. הכלכלה שלעולם צומחת, השוק עם ההזדמנויות הבלתי מוגבלות התמוטט והכניס את כל העולם למיתון (כולל ישראל). אחרי שבמשך שנים ניפחו לנו את הראש עם טענות שאנו לא תפסנו עדיין את ההתפתחות הטכנולוגית המופלאה, שנכנסנו לעולם העתיד ושכל "הכלכלה הישנה" לא רלוונטית, פתאום "כלכלת העתיד" היא הגורם למשבר שריסק את הנסדא"ק, אשר אפילו במשבר הנוכחי לא נפל לשפל כמו שהיה במשבר ההוא (בהערת אגב, "הנמרים האסייתים" שרק יצאו מהמשבר הקודם, נכנסו למשבר חדש בעקבות כך, עובדה שחיים הכט בתוכניתו על סינגפור "שכח" לספר).

    בינתיים ארגנטינה שהייתה נושאת הדגל הניאו-ליברלי בדרום אמריקה וזכתה לשבחים מפה לפה מכל הארגונים הבינ"ל (קרן המטבע הבינ"ל, הבנק העולמי וכו') התפרקה והתמוטטה לחלוטין. מנהיגה של ארגנטינה, קרלוס מנם, שנחשב למעריצה ועושה דברה של ארה"ב ו"קונצנזוס וושינגטון" הסתלק לאחר שמוטט את מדינתו.

    חלפו בערך 4 שנים ומ-2007 בערך, העולם נמצא במשבר נוסף שממוטט כלכלות ומדינות. בין לבין היה את "משבר המזון" במדינות עולם שלישי, שגרר אחריו מהומות אלימות על מזון, שלא היו כבר עשרות שנים. "המשבר האקולוגי" שגרר אחריו אסונות טבע הרסניים ופערים כלכליים גדולים שגרמו להופעתם של תנועות אנטי גלובליזציה (לא בישראל) שעורכים הפגנות ומחאות ענקיות (לעתים אלימות) בכל אסיפה של ארגון כלכלי בינ"ל (ההפגנות כל כך גדולות, עד אשר מדינות פוגעות בדמוקרטיה ואוסרות על מחאות והפגנות חוקיות מול אסיפות אלו ומגדרות את האסיפות בחומות, ביצורים וגדודי שוטרים שמונעים כל גישה אליהם).

    לבסוף, לא לשכוח את הונאות הענק שהתגלו בעשור האחרון ב"אנרון" (חברת האנרגיה הגדולה בעולם), "וורלדקום" וההונאה האחרונה של מאדוף, בה התברר שהגדולים והמכובדים באנשי העסקים ובעלי ההון מרמים ומשתמשים בטריקים של נוכלים כדי לנפח את כיסם ושחברות שהיו על הנייר עתירות הון התמוטטו והתרסקו (בדרך אגב, "אנרון" השתמשה בשירותיה של חברת רואי החשבון הגדולה בארה"ב "ארנסט אנד יאנג" כדי לבצע את ההונאות הפיננסיות שלה).

  15. אלי

    כולנו חכמים ויודעים את התורה אך האמת הפשוטה, האמת של ה- common sense , היא מבנה הנפש האנושית.
    או אם לדייק- מבנה נפש האנושית של אותם "יחידי סגולה" הזוכים להמנות על צוות מקבלי ההחלטות בבנקים, בגופים
    העוסקים בהשקעות כספים בכלל. אנשים אלו תאוות הבצע מעבירה אותם על דעתם, למרות כושר המשחק המקצועי שלהם כאנשים שוחרי תרבות וקידמה.

    צאו וחישבו- כמה מכל אלו האחראים היום למשבר הפיננסי הנורא הזה נענשים על מעשיהם? הרי לפחות היה צריך
    לסלקם מכל תפקיד אחראי בעתיד, בתחום הזה שבו נכשלו וסחפו אחריהם מיליוני בני אדם חסרי מגן. מדובר באלפים,
    אלפים הנמצאים בצמרת השילטון, ולא צריך להסתכן בחיזוי העתיד כדי לומר שמאומה לא יקרה להם. הם ימשיכו לנהל
    את המערכת הפיננסית.

    במילים אחרות, אם ברצוננו להביא מזור לכלכלה ולא להיות צפוייםבכל פעם למשבר חדש, כלכלה שבעידן הגלובלי מקיפה את האנושות כולה, עלינו לשנות מעיקרם את השיקולים המנווטים אותנו בבחירת האנשים הראויים להיות
    הקברניטים שלה. אך כאן שוב אנו נתקלים במבנה הנפש האנושית. כלום נעדיף אדם צנוע, כנה, שלא
    דוחף את עצמו במעלה "סולם ההצלחה", להיות מנהל של גוף רב השפעה? בתקופה שלנו, כשהפרסומת והתעמולה
    הן הכל, ואין כל סיכוי לראייה חודרת לאמת הפנימית של הדברים, (ומה עוד, כשרק מתי מעט בורכו באינטליגנציה
    הדרושה לשם ראייה כזו), בתקופה שלנו רק משבר קולוסאלי עשוי לגרום לכך שהאנושות תחשוב מחדש מיהם האנשים
    שאותם צריך להציב בראש. ישנן דוגמאות, שלא ניכנס להן עכשיו, המעוררות תקווה שהדבר אפשרי. הבה ונקווה.

  16. דוד

    משבר שראשיתו ועיקרו בלחצים האינפלציוניים שנוצרו בעקבות המדיניות הקיינסיאנית. משבר שבעקבותיו הוחלפה הקיינסיאניות במונטאריזם (שקורס עכשיו).

    כלכלה היא תחום מצוין לניתוח מיקרו כלכלי, ולדיונים על מידע, מיסים ומונופולים, תחומים שלא נס ליחם. מקרו כלכלה לעומת זאת הרבה יותר מעורערת, למרות, שגם שם יש יסודות חשובים, כמו מודל סולו לצמיחה, חשבונאות לאומית, תיאוריות על מכפיל הכסף ומס אינפלציה ותיאוריות על סחר בין לאומי. תיאוריות במימון והערכת סיכונים הן כפי שטוען טאלב עוד יותר מעורערות, ולבסוף נמצאות התיאוריות הקיינסיאניות – מונטאריסטיות שקרסו מבלי לתת תשובה מסודרת על המתרחש. כשאתה רואה את גרינספאן אובד עצות אתה יודע שמשהו בהנחות היסוד שלו התערער. אין לכך קשר לא לקפיטליזם ולא לשוק אלא לבעיות פנימיות של היומרה הקיינסיאנית – מונטראיסטית לשלוט במידע בשוק.

    במבט לאחור המאה העשרים לא היתה שונה מהמאה התשע עשרה על משבריה הכלכליים התכופים ועל הצמיחה הכלכלית המרשימה שהתרחשה בשתיהן (במאה העשרים למרות הקומוניזם ומלחמות העולם). במצב הזה אפשר פשוט לסגור את הבנקים המרכזיים על כל התיאוריות הוודו שלהם, ולחזור לתקן הזהב של המאה התשע עשרה. לא בגלל שאני בעד תקן הזהב, אלא בגלל שבתקן הזהב תהיה דיפלציה קבועה של מחירים, שתמנע את מס האינפלציה הקבוע שהבנקים המרכזיים מעבירים מהכיסים שלנו לכיסי הבנקאים, והטייקונים הגדולים.

  17. דוד

    המשבר של הנמרים האסייתים נבע ישירות מכבלים על השוק חופשי, ובמיוחד הכשל של ניסיון לנהל מטבע, ובו בזמן למנוע אינפלציה מקומית. קיבוע מטבע מביא להעדפת היצוא על פני הצריכה המקומית על ידי אינפלציה שמעבירה משאבים מן הצרכנים ליצרנים. אולם ניסיון לבלום את האינפלציה בגלל לחצים פוליטיים של צרכנים ועדיין להביא להעדפת היצוא יביא למשבר בכל תנאי. היציאה מהמשבר באמת הייתה ויתור על קיבוע המטבע ועל ידי כך חיזוק הצריכה המקומית.

    משבר הדוט קום נבע מריבית נומניאלית נמוכה שקבע הבנק המרכזי באמריקה לתמרץ את העסקים, שהביא גם כאן להעברת משאבים מן הצרכנים למשקיעים באופן שלא תאם את העדפות הצרכנים. כתוצאה מכך כשבוששו הרווחים לבוא קרס שוק הדוט קום. גורם דומה התרחש במשבר הנוכחי של הנדל"ן שבו ריבית נמוכה הביאה לעודף משכנתאות שסופה קריסה כלכלית כאשר התבררו העדפות האמיתיות של הצרכנים.

  18. עידו גור אריה

    שמכפיש את האשכנזים.

  19. סמולן

    80 שנה בלי שאנשים מתו מרעיב ומקור בגלל משברים כלכליים ופיננסיים. אכן כן. בוודאי לא בליבה של הקפיטליזם. כולל, אבוי, בעונה הנוראה של ההי טק, שבה, אם אני לא טועה, היו חברות שצמצמו את הקופונים של העובדים בעשר אחוז, והיו כמה שאפילו לא כיסו לחלוטין הוצאות רכב בזמן שימוש פרטי. תמונות קשות, משבר ההי טק ההוא (רמז: הטרגדיה הייתה ברובה של יזמים ומשקיעים, לא של עובדים).

    המשברים של שמונים השנה האחרונות הם ממש כלום בהשוואה ל 1929. בוא נאמר, שאם זו תדירות המופע של משברים בעולם מנוהל על פי הכלכלה, אז כדאי מאד להצמד אליה, ושאם המשברים שהכלכלה הזו יוצרת היא מה שראינו בשמונים השנה האחרונות, אז זה סיכון שאפשר לכמת אותו, והוא די בסדר.

    לצערי, אני חושב שיש כאן בעיה משמעותית יותר, בגלל שיש שחקן חדש במגרש.

  20. אבי

    דוד, שים לב לזה מתוך הערך של משבר הדוט קום – Several companies and their executives were accused or convicted of fraud for misusing shareholders' money, and the U.S. Securities and Exchange Commission fined top investment firms like Citigroup and Merrill Lynch millions of dollars for misleading investors.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Dot-com_bubble
    למעשה, כל בנקי ההשקעות הגדולים שילמו קנסות עתק בהסדר שעשו עם ממשלת ארה"ב כדי שהבכירים לא יועמדו לדין על הונאה
    http://en.wikipedia.org/wiki/Global_settlement

  21. אבי

    הורידו קופונים??? חצי מחברות ההי-טק פשטו רגל ואם אתה לא זוכר בישראל שיעור האבטלה עלה ליותר מ-11%.
    אני מציע לך טיפה לקרוא יותר על המשבר ההוא שגרם למיתון כבד בכל רחבי העולם. הנסדא"ק בשנת 2000 ירד ב-39.28%, בשנת 2001 הוא ירד ב-21.05% וב-2002 הוא ירד ב-31.53%. למעשה, הנסדא"ק לא חזר להיות גבוה כמו שהיה לפני המשבר, ולא ירד עדיין במשבר הנוכחי לשפל בו הוא היה בשיא משבר הדוט קום (היום הוא עומד על 1524, בעוד בשנת 2002 הוא היה 1335, בשיא השפל הוא היה באוקטובר 2002, אז הוא ירד ל-1114, וזאת כאשר לפני המשבר שנתיים לפני כן הוא הגיע במרץ 2000 בשיאו ל-5048!).
    http://en.wikipedia.org/wiki/Stock_market_downturn_of_2002
    http://www.nasdaq.com/
    גם הדאו ג'ונס מעולם לא חזר להיות כמו שהיה לפני משבר הדוט קום, כאשר בינואר 2000 הוא הגיע ל-11,723, וגם הדאו ג'ונס הראה תשואה שלילית בשלושת השנים שבין 2000-2002, ובשיאן ירידה של 16.76% ב-2002.
    חלק מהנתונים השליליים כיום לא הגיעו לשפל שהיו בזמן המשבר ההוא.
    בכלל מבחינת איכות חיים, מדינת הרווחה הסוציאל דמוקרטית, היא שהעלתה את איכות החיים הכללית בעולם ולא הקפיטליזם. עד היום מדינות הרווחה מובילות על המדינות הניאו-ליברליות מבחינת איכות החיים שלהן.

  22. סמולן

    את משבר ההי טק אני זוכר מצוין, תאמין לי. עדיין… אנשים פוטרו, ומקום העבודה החדש שלהם שילם להם רק 20,000 לחודש. אף אחד לא מת מרעב, אם אני לא טועה. אם יש לך נתונים סותרים, אשמח לשמוע.

    בכיוון ההפוך: אם בעצם שום דבר לא השתנה, והקפיטליזם של היום הוא בדיוק באותו מצב שבו הוא היה, נאמר, בשנות התשעים, אזי כנראה שכל המשבר הנוכחי הוא מדומיין בלבד. לכן, אם נראה לך שיש הבדל בינו ובין המשברים האחרים של שמונים השנה האחרונות, נסה לתאר את ההבדל הזה. לדעתי, הבעיה היא שהוא פוגע בליבה של הקפיטליזמוס, ושהוא מעלה את האפשרות שרעב עשוי להתרחש במשבר כלכלי, גם היום. אם יש לך הגדרה אחרת לייחודיות שלו, אנא שתף. אם הוןא לא ייחודי, אני אשמח (בחיי) לשמוע מדוע המשבר הנוכחי הוא בעצם משהו די קטן.

  23. אבי

    מי אמר שהמשבר כיום הוא קטן? מי אמר גם שהוא לא גדול יותר מהמשברים האחרים שהיו בעשור האחרון? אבל זה עדיין לא מבטל את עוצמת המשברים האחרים שהיו. זה ששואת היהודים גדולה משואת הארמנים, לא אומר ששואת הארמנים היא משהו מינורי או שהיא לא יותר מתגרה בה התורכים רק נתנו צ'פחה קטנה לארמנים. שואת היהודים גדולה יותר, אך גם שואת הארמנים נוראה. בהקבלה, המשבר של 2007 קשה יותר, אך גם משבר הדוט קום היה גדול דיו.

  24. סמולן

    וגם הארמנים, ונדמה לי שאני רואה בקצה העין את הפלסטינים ותכנית ד' נטענים למקלדת.

    אבל העניין הוא שאם אתה לא רואה משהו ייחודי במשבר הנוכחי (סדרי גודל, מיקום, היקף, משהו), אז אנחנו בעצם מדברים על השאלה אם השיטה הכלכלית הנוכחית, כזו או אחרת, יכולה להבטיח קיום חסר הפתעות, ושלילה שלה לא לנוכח כשל גדול, אלא לנוכח ביצועים לא מושלמים. זה מה שהתכוונת לומר ?

    (אני כאמור חושב שהמשבר חושף כשל כלכלי, ושהכשל יכול להיות קשור לטכנולוגיה. מאד מרכסיסטי…)

  25. רמי

    האדם הוא היצור היחידי המארגן את חייו על בסיס מחשבה ולא אינסטינקט.
    כל אירגון דורש מעקב מתמיד והדוק על פעילותו ובאיזו מידה הוא נותן מענה נכון וטוב למציאות המשתנה.
    זה מתיש וזה "מבטיח" שגיאות וטעויות.
    כל אירגון הינו בעל יכולות תיקון והתאמה לכשלים ונזקים.
    הכשלים המתרבים, שיקולים לא עינייניים בנסיונות לתקן ולהתאים גורמים בטווחי זמן להצטברות מסה שהופכת לקריטית וסופה התמוטטות בסדרי גודל רציניים.
    ראוי וחשוב והכרחי לזכור שמדובר כל הזמן בחידושים שאיש לא התנסה בהם,שאין נסיון ואין ידע כיצד לפעול נכון בעיניינם.
    במיוחד הדברים אמורים במצב בו חברות רבות יכולות להשפיע על הקורה אבל אין גוף מרכזי שיכול לשלוט ולכוון את התנהגותם בניגוד למה שיכולה ממשלה לעשות בטריטוריה שלה.וגם היא כושלת לא אחת.
    כל אירגון סופו שישתבשו ויתמוטטו בו חלקים שונים כתוצאה מסיבות שונות-אי התאמה למציאות חדשה,שחיתות,כוחות חיצוניים מתגברים וגוברים,רפיון אדישות אגואיזם ועוד.

    לכן, עקרונית אין בדברי טאלב איזו נבואה מרשימה.כל בר דעת מבין ויודע "שמשהו יקרה".בכלכלה,בכוחות הטבע,במלחמות על משאבים ועל מרחבי מחיה.
    אף אחד לא יודע מתי זה יקרה,היכן ובאיזו עוצמה.

  26. אבי

    מה שהתכוונתי לומר שהמשבר הנוכחי הוא הגדול ביותר, אבל הוא בהחלט לא ייחודי בעשור האחרון, שהיה עשור של משברים הרסניים. משברים אשר סתרו את כל התיאוריות וההנחות הניאו-ליברליות ופרו-גלובליזציה שאוהבים לצטט בעיתונות ובמחלקות למדעי המדינה, כלכלה, מנהל עסקים, הנדסה תעשייה וניהול וכו'.

  27. אורלי ביטי

    עם זאת ההשוואה לרפואה היא מופרכת – אלה שתי דיסציפלינות שונות,עם כללים מחקריים שונים. זה יפה רק כד להמחיש את הטענה שכלכלה איננה מדע, אלא ענף של "מדעי החברה". למתוח את ההמחשה הזאת מעבר לכך – פופוליסטי מדי לטעמי.
    ניתן וצריך להתייחס לכלכלה ואל המסקנות של הכלכלנים בקצת זהירות וצניעות כשמיישמים אותם (וזה כן לתשומת הלב של נתניהו, בכר ושאר עשרת בני המן). עדיף היה אילו נהגו ביושר והיו שמים על השולחן את הויכוח האמיתי – שהןא בדיסציפלינות האלה תמיד ויכוח ערכי, ולא עוטים נוצות מקצועיות-אובייקטיביות לכאורה.
    וזה בלי לחשוד כמובן שביודעין הם חותכים לעצמם קופוני-עתק, ושהפרייארים ישלמו כשתגיע העת… הרי חזק (נצלן) שורד ומנצח ומתעשר, ועצם התעשרותו היא ההוכחה לכך שזאת זכותו – לא ?