• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

כיצד הצליח ברנרד מדוף לרמות אותי ולקחת את כספי

יוסי דהאן

סטיבן גרינספן הוא מומחה שתחום המחקר שלו הוא רמאויות והונאה, המחקר שלו מנסה להסביר כיצד אנשים מאמינים בתיאוריות מופרכות לחלוטין, או מפקידים את מיטב כספם בידי נוכלים. גרינספן, שהוא פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קולורדו, כתב לאחרונה ספר על הנושאים הללו בשם Annals of Gullibility. עובדה מעניינת נוספת אודת גרינספן היא שהוא עצמו קורבן של הונאה, פתי שהשקיע את כספו בקרן גידור שהשקיעה את כספיה אצל ברנרד מדוף. לכן אין אדם ראוי יותר ממנו לנתח כיצד אנשים אינטיגלנטיים נופלים קורבן למעשי הונאה של נוכלים דוגמת מדוף. וזה מה שהוא עושה במאמר באתר Skeptic.  

ההונאה של מדוף מבוססת על מודל הפירמידה או מה שמכונה מעשה ההונאה של פונזי Ponzi Scheme. הונאת הפירמידה מבוססת על הרעיון שאתה משכנע אנשים לתת לך את כספם תמורת רווח שהם לא יכולים להשיג בשוק, בעקבותיהם אתה מגייס אנשים נוספים ששומעים על הרווחים הנאים שהמשקיעים הראשונים הרוויחו ואף הם מעבירים אליך את כספם. בכסף החדש הזה אתה משלם למשקיעים הראשונים וכך הלאה. התרמית עובדת כל עוד זרם המשקיעים ממשיך לזרום, הבעיה מתחילה כאשר חלק גדול, או כל המשקיעים, רוצים את כספם בבת אחת. זה מה שקרה במקרה של הונאת ברנרד מדוף, המצב הכלכלי הקשה בסוף 2008 גרם להרבה לקוחות שלו לדרוש את כספם והפירמידה התמוטטה.

המכניזם המסביר את ההצלחה של הונאת הפירמידה הוא הנטייה של אנשים לחקות, בעיקר בעניינים שבהם הם לא מבינים, את התנהגותם של אנשים אחרים. המכנזים הזה מכונה על ידי הכלכלן רוברט שילר, "התלהבות בלתי רציונאלית" – "Exuberance Irrationality", כלומר, העובדה שמספר רב כל כך של אנשים עושים רווחים על ההשקעה שלהם ומספר על כך לאחרים, הופכת את ההשקעה בעיני רבים לבטוחה. הם אומרים לעצמם "אם כל כך הרבה אנשים עושים רווחים נאים כל כך על השקעה כזו לא ייתכן שהיא מסוכנת ובלתי בטוחה". זה מה שמסביר לדעת שילר את בועת הדוטקום בשנות התשעים ואת בועת הנדל"ן היפנית בשנות השמונים. מעשה הונאה הדומה להונאת הפירמידה הוא הונאת העוקץ הניגרי. רבים מכם קיבלו אי מייל מנשים זרים המספרים לכם  שיש ברשותם סכום כסף גדול מאד והם צריכים את עזרתכם ואת מספר חשבון הבנק שלכם, ותמורת הפרטים שתמסרו להם הם יעבירו לחשבונכם בשלב מאוחר יותר סכום כסף אדיר.

אולם מעבר לגורמים החברתיים המסבירים את מעשי ההונאה הללו, יש לדעת גרינספאן לבחון את התנהגותם של האנשים המרומים עצמם על מנת להבין כיצד הם נפלו קורבן לתרמית. לדעתו יש ארבעה גורמים שיכולים להסביר התנהגות כזו, או התנהגות שהוא מכנה גם התנהגות טפשית. כלומר התנהגות מסוכנת שאדם דבק בה למרות שהוא מודע לסימנים שהיו צריכים להעלות אצלו תהיות ושאלות ולהוביל לכך שינהג בזהירות רבה יותר. על פי גריספאן ארבעת הגורמים הם: הסיטואציה, ההכרה, האישיות והרגש.

באשר לסיטואציות, אנשים יפלו קורבן למעשי תרמית במצבים בהם הלחצים החברתיים לאמץ התנהגות מסוכנת הם חזקים. במקרה של הונאת מדוף הלחצים החברתיים היו חזקים. מאמר ב"ניו יורק טיימס" סיפר כיצד גמלאים יהודים בפלורידה הצטרפו לקאנטרי קלאב של מדוף רק על מנת להכירו ולזכות בהזדמנות להשקיע את כספם אצלו. רוב המשקיעים של מדוף היו יהודים. מדוף היה נדבן יהודי ודמות מרכזית בקהילה, והתחושה של המשקיעים הייתה שלא יכול להיות שאדם רם מעלה כזה ירמה את חבריו לקהילה היהודית או קרנות צדקה יהודיות. גורם נוסף בסיטואציה שגרם לאנשים להשקיע את כספם אצל מדוף, הייתה העובדה שהרווחים היו צנועים יחסית, עובדה שמנעה את התעוררות חשדם של המשקיעים. זו העובדה שגם גרמה לגרינספאן עצמו להשקיע את כספו אצל מדוף. עובדה נוספת הייתה שמשקיעים רבים לא השקיעו את כספם ישירות אצל מדוף, אלא בקרנות גידור אחרות, שנחשבו בעיני אותם משקיעים, למוסדות פיננסיים אחראיים, מקצועיים ומעוררי אמון.

הכרה, הכוונה כאן לליקויים הקשורים למידע וחשיבה. זה לא קשור לאינטליגנציה. אנשים אינטליגנטיים מאד יכולים להתנהג בצורה טיפשית ולא אחראית בעניינים יומיומיים. במקרה של גרינספאן הוא מודה שהבורות שלו בענייני פיננסיים ועצלותו מנעו ממנו לערוך בירור עמוק יותר והובילו להתנהגותו הכלכלית הטיפשית. הוא הסתפק בכך שהוא סמך על אנשים שהוא סבר שהם בעלי ידע ומקצוענים, עובדה שגרמה לו להפסיד את כספו.

באשר לאישיות. כאן העניין נוגע לאמון. היכולת לדעת במי להאמין ובמי לא להאמין.  יש אנשים שנוטים להאמין לכל אדם. לסוג זה של אנשים להם מאד לומר "לא" ולסרב לאחרים. הם מעוניינים להקרין דימוי של בחורים טובים ויש להם נטייה לרצות אנשים אחרים.

רגש – הרגש שמניע אנשים להיכנס למשחק הפירמידה הוא הרצון החזק שלהם להגדיל את עושרם. זו לא חייבת להיות תאוות בצע, אלא הרצון לעשות רווח גדול יותר מזה שבו הם היו זוכים בהשקעה בטוחה יותר.

על מנת להמנע מלהפוך קרבן תרמית, אומר גרינספן, אדם צריך לפתח את היכולת לזהות סיכונים חברתיים וכלכליים, להימנע מלאמץ אמונה כמעט דתית באדם אחד או במוסד אחד. להיזהר מלהשקיע את כל כספך במקום אחד, מה שקרה לחלק ממשקיעי מדוף.

באתר Skeptic, גם מוקרן סרט וידיאו המדגים את הונאת מונטי, הונאת שלושת הקלפים, הידוע גם בכינוי "היכן המלכה". הונאה שגרמה לי להפסיד לפני שנים רבות 20 דולר ברחוב 14 בניו יורק.

כנראה שיעניין אותך גם: