המורכבות הבלתי נסבלת של הסכסוך

אבי צוק

הגיע הזמן שנפסיק ללכת סחור סחור סביב הנקודה, להתפלפל ולהתחמק.
הפסאדה חייבת להיפסק, ועלינו לקרוע את המסיכה מפני המחאה נגד המלחמה ולאמר את האמת לעם. המחאה נגד המלחמה היא מחאה בעד ההתנתקות. בעד ההתנתקות הסופית של מדינת תל אביב מהשוליים המיותרים של הדרום והצפון.
תכלס פשוט נמאס מהם. רק מתלוננים, לא יצרניים, כל המיסים שלנו הולכים לשם, כל הטילים של הערבים הולכים לשם. פשוט מקומות מיותרים.
ואתם יודעים ממה הכי נמאס? הכי נמאס מכל יפי הנפש האלה של הימין שמתעקשים שצריך לגלות איתם סולידריות. במדינה נורמלית לא היו נותנים למטומטמים האלה להתבטא, היו זורקים אותם לים.
אם כל כך מפריע לכם איך שסובלים בדרום, אז תלכו לגור איתם, חכמולוגים שכמותכם!
תאמינו לי אחרי שתגורו שם חודש גם אתם תבינו. לא תוכלו לסבול את זה ותחזרו אלינו פה על ארבע.

ועכשיו ברצינות. כמה מגוחך נראה לכם הטקסט שלמעלה? מאד מגוחך. אין ספק. ובכל זאת, זו היא תמונת המראה של תחושת הבטן של מרבית היושבים בציון כיום לגבי כל תושב גוש דן שאינו מזדקף ל"כן!" אוטומטי בתשובה לשאלה "האם אתה בעד הפעולה בעזה ו/או המשכה?". כמה מנותק נראה הטקטסט הזה, כמה לא קשור למציאות. ובכל זאת אם רק נהפוך את הטקסט על פיו, נמצא שרבים כל כך יזדהו איתו.

וזה אולי מה שהכי מטריד אותי אישית במבצע הנוכחי. איני יכול לאמר שאני לחלוטין נגד הפעולה, או בעדה. המציאות כל כך מורכבת שאני מרגיש במידה רבה אובד עצות מולה. נחרצות בפני מצב כה מורכב היא בעיניי אוטומטית חשודה, בין אם היא באה כתמיכה מימין או כגינוי משורות מה שנקרא השמאל הרדיקלי.

אבל אני כן יכול לאמר שאני מאד נגד הפיכת חיינו למה שראיתי כבר כמה שכינו בתור "טוקבק מתמשך". התחושה שחיינו הפכו למצעד קבוע של תגובות שטחיות, המגובות בהתעמקות אפסית במציאות המורכבת, לא רק ע"י האזרחים אלא באופן מודגש מתמיד גם על ידי אלו שאמורים להנהיגם ובפועל מוצאים עצמם נידפים כעלה ברוח אחר משב התגובות שמכתיבות נפיחות העדר שבחוץ. וכל זאת מודגש אף ביתר שאת בזמן עוד אחד מאותם מבצעים המוכרים לנו היטב, שתחילתם ידועה וסופם מי ידע.

ומזה אני כבר לא יודע איזה מבצע יכול להציל אותנו. כי לכל סכסוך דמים יש סוף. לכל חוסר אמון, ניתן למצוא תרופה. הזמן אכן מרפא הכל. כולנו כבר יודעים אם גרמניה וצרפת חיות בשלום, ואפילו בצפון אירלנד הניחו את הרובים אז גם אצלנו יצליחו בסוף. אבל כדי שהסוף הזה, הקץ לתשתיות הטרור האמיתיות של שנאה וכיבוש, ולא לתשתיות הסימפטומטיות של מאגרי חומר נפץ ורובים המתחדשים תוך חודשים ספורים – כדי שהסוף הזה יגיע צריך לבוא גם שינוי בתודעה. צריכה להיות הבנה של הסיבות לסכסוך, גורמיו, היכרות בסיסית עם הלך החשיבה של הצד השני ומה גורם לו לעשות מה שהוא עושה.

לפני עשור היה נדמה לתקופה קצרה כי אנו מתקרבים לרגע הזה. כששר הביטחון הנוכחי אמר באותו רגע נדיר של כנות כי לו היה צעיר פלשתינאי היה מצטרף לארגון טרור, קדמה לאמירה הזאת הבשלה ארוכה של תודעה שבצידה הבנה עמוקה יותר של המתרחש בצד השני.

ועתה, אחרי עשור נדמה שחזרנו 40 שנה אחורה. הערבים אותם ערבים, הים אותו ים, שוב ישראל יוצאת לפעולות תגמול חסרות תוחלת, שוב העולם כולו נגדנו. לא למדנו דבר. שבנו בקלות, קלות רבה מדי, לפוזיציית המסכנות המוכרת. להטלת האשמה כולה על הצד השני, וזניחת כל ניסיון לבדוק ולחקור במה אנו טעינו.

וזו להרגשתי צריכה להיות התוצאה העיקרית של המבצע הזה, ומטרת המחאה כנגדו. אסור לנו לחזור לנהי הרגיל לפיו אנו הושטנו יד רק על מנת שתינשך. לחתירה למציאת סיבות מדוע לא להגיע להסכם, במקום להסכם עצמו. במקום זאת על ישראל, על הישראלים, לדבוק בתובנה שרק זה מכבר חמקה מהם שוב שהסכם הוא המוצא היחיד ושעלינו לא לספק תירוצים להתחמק ממנו. לא רק לצד השני, אלא גם – ובעיקר- לעצמנו ולמעננו. אחרת בשש אחרי המלחמה, נמצא עצמנו שוב מכינים את המקלטים לקראת המלחמה הבאה

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מיכאל לינדנבאום

    שקיים פתרון אמריקאי "מן המדף" נגד הקסמים למיניהם וזה הוולקן ותותח הלייזר.משרד הבטחון ,מסיבות אינטרסנטיות,דוחה זאת לטובת "כיפת פלדה" שתהיה אופרטיבית בעוד שנתיים.בקשר לעיקר- צוק צודק- חייבים לדבר עם האוייב.זה תמיד זול והגיוני יותר.

  2. שחר

    אחי, אם ננתק את המבצע, או איך שלא תקרא למלחמה הזו, מן המציאות המסובכת, וננסה לבחון את נחיצותו רק לאור ההקשרים המיידיים שלו, נמצא בקלות סיבות בעד ונגד.
    אבל אם אנחנו חושבים כמוך בפוסט הזה, ואנו בוחנים את ההקשרים הכלליים ומגיעים למסקנה שההתנגדות הפלסטינית מוצדקת; ובדיוק כמוך אנחנו ממשיכים וחושבים שאנחנו צריכים בכל מצב לנסות להגיע להידברות אתם, משום שרק כך נוכל ליישב את הסכסוך – הרי אין לנו ברירה אלא לשלול את המבצע, או איך שלא תקרא למלחמה הזו, מכל וכל, ובצורה נחרצת.

  3. דרור ק

    אולי אשקלון עוד יכולה להיחשב דרומית, אבל אשדוד וגדרה זה כבר מרכז הארץ. איך מגדירים את המרכז? "מחדרה עד גדרה"? אז גדרה כבר בטווח הטילים, ובגדרה לא גרים רק אנשים עניים או רק מזרחיים. סביב המלחמה הזאת יש קונצנזוס רחב כי תחושת האיום היא מאוד רחבה. זה לא רק מתנחלים, זה לא רק "קו העימות" וזה לא "שם". זה כאן, ממש במרכז. זה גם לא עניין של חודש או חודש וחצי כמו במלחמת המפרץ של 1991. זה נמשך כבר שנים. זה כבר לא עניין של כן כיבוש לא כיבוש. צה"ל פינה לחלוטין את דרום לבנון ובכל זאת חיזבאללה תקף וטיליו הגיעו עד חיפה. כל ההתנחלויות ובסיסי הצבא פונו עד האחרון שבהם מרצועת עזה, ובכל זאת התקפות חמאס על ישראל לא נפסקו.

    שיהיה ברור – פינוי ההתנחלויות הוא צעד נכון והכרחי. צריך להיות גבול ברור בין ישראל לפלסטין, והרעיון של התנחלויות ישראליות בלב השטח הפלסטיני הוא איוולת. (לא יישובים יהודיים בפלסטין, כמו שיש יישובים ערביים בישראל, אלא התנחלויות שהן יישובים ישראליים בריבונות ישראלית ותוך פגיעה ברורה בפלסטינים). אבל אם מישהו חשב שסיום הכיבוש בלבנון ובעזה יביא את הפלסטינים לנצור את האש, לפחות באזורים שפונו, הרי הוא התבדה.

    יש עוד עניין שחשוב להדגיש – אי אפשר לכרות ברית שלום עם תנועת חמאס. חמאס היא תנועה שגורסת שכל פלסטין צריכה להפוך למדינת-שריעה, ולשם מימוש השאיפה הזאת צריך לפעול בכוח. בעצם הבחירה בתנועת החמאס כהנהגה הוכיחו הפלסטינים בעזה שהם אינם מעוניינים לחיות בשלום עם ישראל. מבחינתם זאת טעות מרה, כי הם זקוקים לישראל. ישראל היא מבחינתם השכנה הגדולה והעשירה, ולמרבה הפלא, היא גם נכונה לסייע להם הרבה יותר מאחיהם הערבים. לא כל הסיוע הזה נעשה ממניעים של צדקה, יש אינטרסים כלכליים ופוליטיים בסיוע הזה, אבל בסופו של דבר, אם יש לפלסטינים תקווה לרווחה הרי היא תבוא משיתוף פעולה עם ישראל. אבל לשם כך הפלסטינים צריכים לבחור הנהגה שמוכנה לשתף פעולה (מתוך שוויון) עם ישראל, ותנועת חמאס לא תעשה זאת. להפך – חמאס הכריזה מלחמה על ישראל, מהלך שאת תוצאותיו אנחנו רואים כעת ומזדעזעים.

    השעה כבר כמעט רבע לשש, ובעצם שש אחרי המלחמה צריך להיות עכשיו. המלחמה הזאת כבר נמשכת יותר מדי זמן ומספר הקורבנות החפים מפשע שהיא גבתה כבר מעורר פלצות. מלחמה, גם כשהיא מוצדקת, היא דבר מזיק מאין כמותו, וחובתה של ממשלת ישראל להגן על אזרחי ישראל, אבל גם למזער את הנזקים ככל האפשר. אני מאוד מקווה שלא נמצא את עצמנו בסיטואציה של "הניתוח הצליח אבל החולה מת".

  4. יורם גת

    הסכסוך הוא פשוט למדי – ישראל אינה מוכנה לוותר על הגדה המערבית. אילו היתה מוכנה לפנות את הגדה היה הסכסוך מסתיים. כל השאר (החיסולים, המצור, הרקטות, המבצעים ודברי הרהב) מסתובבים סביב הציר הקבוע הזה.

  5. לירון

    מדוע כל כך קשה להבין ולקבל את נחיצותה של הפעולה הצבאית ? אין כל צורך בשימוש במילים "גבוהות" כדי להעניק לגיטימציה לפעולה הכואבת הזו. ניתן לספק הסברים במילים הפשוטות ביותר ומתוך תבונה בסיסית מדוע זכות המדינה להגן על אזרחיה כזכות אלמנטרית. ראה, האמונה שלי היא שגבולות המדינה אינם כפי שהם כיום אם כי אותם הגבולות בתקופת מלכות דוד ושלמה ואין זה מבטא עמדה קיצונית הגלומה בי משום שאף על פי כן אני חיה "במציאות" ומודעת לחסמים בלשוב לגבולות אלה. מתוך כך אני סבורה שאין אנו צבא / מדינת כובש/ת וכי לנוכח ירי הטילים לישוביי עוטף עזה ופיגועים רבים בשנים האחרונות עומדת לנו הזכות להגן על עצמנו. אני מתגוררת ביישוב הצפוני ביותר באזור מרכז הארץ "ולשמחתי" עיר מגוריי ספגה טיל אחד בעשור האחרון במלחמת לבנון השנייה ורק 5 פיגועים בהם נרצחו עשרות בני אדם חפים מפשע, פיגועי טרור אשר יצאו ממפעל החיים של ארגון הטרור הלגיטימי חמאס. איני זקוקה לשטיפות מוח של פאנטים ימניים ואף לא אלו מן הצד השמאלי של הקשת הפוליטית אני נולדתי למציאות חיים מסוימת , למציאות של פיגועים, רצח חפים מפשע, שנאה עיוורת של האיסלאם הקיצוני למהות וקיום העם היהודי ונחשפתי לאין ספור היבטים של סוציאליזציה מתמשכת של ארגוני הטרור בעזה ובלבנון כלפי בני עמם החפים מפשע גם כן. צעירה עודני, בשנות העשרים לחיי ואולי איני משכילה די ובעלת ניסיון כפי שרבים אחרים תופסים עצמם, אך סבורה כי יש בי תבונה מספקת להבין באיזו מציאות מורכבת אני חיה. ליבי עם אזרחי הדרום כפי שהוא עם אזרחים חפים מפשע בצד הפלסטיני אך בניגוד לאלו האחרונים אותי לא לימדו בבית הספר ובחיק המשפחה שאין לפלסטינאים זכות קיום, בפתח כיתתי בבתי הספר והתיכון לא הוצבו שטיחים של דגל ישראל וארה"ב ומעולם לא לימדו אותי לשנוא אף אדם, נהפוך הוא! – סובלנות, סבלנות וחוזר חלילה.
    אזרחינו אינם יוצאים לשליחות קטלנית במעוזי השטחים להרוג ילדים במסעדות ואוטובוסים וכן אני חושבת שכן מגיעה להם מדינה משלהם על טריטוריה מוגדרת אך לא, אני לא חושבת שירושלים אמורה להיות חלק ממנה כפי שתל אביב לא אמורה להיות ושוב, אף על פי אמונתי בדבר "השטחים הכבושים" אני מוכנה לעשות ויתורים אך הגיוניים ולא מרחיקי לכת שיובילו לכך שמדינת ישראל תהפוך להיות מתל אביב צפונה עד טבריה (כי את רמת הגולן הרי נשיב לסורים, לא?) הרי ברור לי ולכל ברי הדעת שאין הם יסתפקו בכל שטח "שנשיב" להם ושלפי דבריהם שייך להם מכורח גבול היסטורי. אני מודעת לבעייתיות ולקושי הכרוכים בכך אך בתור התחלה שממנה יהא ניתן להתחיל ולדון על תוכנית מדינית והסדר כלשהו יש למגר את שלטון הטרור של החמאס כך אולי מוכל לסייע גם לעם הפלסטיני השבוי תחת יראה עזה מפניהם ובה בעת שאותם טרוריסטים יחדלו מלהשתמש בילדים תמימים כמגן אנושי כך שלא ייהרגו מאש כוחותנו. אני מקווה שצבא ההגנה לישראל יצליח במשימתו וינחיל תבוסה גורפת לשלטון החמאס או לכל הפחות ירתיע אותו בשפה היחידה שהוא מבין – מלחמה עיקשת- . אני לא מצטערת על דבר וחצי דבר ממה שאני כותבת כאן כי נמאס לי, די לי מהפחד שבו אני חיה לאורך שנים במדינה, די לי שחיילנו האמיצים משמשים כמגן אנושי בכדי שאני אוכל לקום בבוקר בריאה ושלמה ודי לי מכל יפי הנפש וכן כותב יקר, יפי הנפש שמתהדרים בתארים וקרבה לתקשורת ומבטאים את תפיסתם העוינת כלפי עמם ומדינתם ולמה? כי הרבה יותר טוב להיתפס כ"דמוקרט ליברל",כ "פעיל למען זכויות אדם" וכיו"ב ,המונחים האלה מרשימים ובעלי השפעה מדהימה בתקשורת ובעולם המערבי, אותו עולם מערבי המורכב ממדינות כמו בריטניה וארה"ב שביצעו ג'נוסייד כלפי כל אויביהם ומתנגדיהם , ג'נוסייד לגיטימי, לא? רק כאן במדינת ישראל שאותה אני תופסת כדמוקרטית הרבה יותר ממדינות אחרות המגדירות עצמן דמוקרטיות . לפיכך, אכן הגיעו מים עד נפש ובאמת די להתייפייפות הנפש. האם הנפש לא כואבת על הסבל שאנו עוברים כאן, על כך שרבים אחרים ושכמותי איבדו חברים יקרים רק בגלל שנסעו באוטובוס או המתינו לו?
    הסכסוך אכן מורכב, המציאות עוד יותר אבל יש פרשנויות שפשוט לא מתקבלות על הדעת לנוכח המציאות הנוכחית ומתוכה אני סבורה שהפתרון בהווה הוא לחסל מקור כל הרשע והטרור ולאחר מכן לשקוד על תוכנית מדינית שתאפשר חיים הגונים למדינת ישראל ולפלסטינאים בשטחים וכן, אחדות לאומית היא לא מילה גסה.

  6. רמי

    "חייבים לדבר עם האויב".

    אולי תתנדבו ותספרו לכולם על מה "נדבר" עם אויבינו.

    וצריך גם להתכונן למה שאויבינו "ידברו" עימנו.

    מה לדעתכם הם "ידברו"עימנו.

    נסו להיות קונקרטיים ומשיים ותכליתיים ולא להסתפק בזריקת סיסמאות שאינן מכילות תוכן מעשי.

    תודה

  7. ע.ג

    יש מצבים מאד מורכבים בחיים. המלחמה הזו היא לא אחד מהם. כאן הענין פשוט מאד – חבורת פושעי מלחמה יורים כבר שלוש שנים על אזרחי ישראל. כל מדינה היתה עושה את חובתה ויוצאת להרוג את פושעי המלחמה. למען האמת כל מדינה היתה עושה את זה הרבה יותר מהר ובהרבה יותר אכזריות מישראל. להגיד שהמצב מורכב זה כמו להגיד במלחמת העולם השניה שהמצב מורכב וצריך לבחון את כל הצדדים של השמדת היהודים כי צריך להתחשב גם ברגשות הנאצים. מי שחושב שהכבוש הוא הבעיה צריך להסביר למה הפלשתינים מסרבים פעם אחר פעם להקים מדינה משלהם כמו שהציעו להם כבר חמש פעמים ומעדיפים לעסוק בטרור.

  8. טרזן

    אבי צוק כותב "איני יכול לאמר שאני לחלוטין נגד הפעולה, או בעדה", ומשקף את הבלבול ההמוני שלנו. אנסה להתיר בפשטות את הפלונטר:
    המלצתי לאבי צוק, ולכולנו, היא להתנגד לשימוש בכח צבאי תמיד ובכל תנאי. אפילו כיום, כאשר תגובה צבאית היא בלתי נמנעת. בהעדר התנגדות רציפה וקולנית לשימוש בכח צבאי, יודעים אולמרט-ציפי-ברק ודומיהם שבכל עת הם יכולים לשלוף את אקדח הקונצנזוס (מלחמה צודקת) ולהשתיק אותנו.
    המלחמה טובה להנהגת החמאס ולהנהגה הישראלית. בשני הצדדים מביאה המלחמה להתלכדות כל הפלגים והסיעות תחת הדגל. זה טוב להנהגות, אבל רע לעמים. ישראל והחמאס בישלו אט-אט את המצב שהוליד מלחמת-אין-ברירה, אשר כאמור משרתת אותם. נקלענו למצב בו עלינו להודות שתגובה על פִּשעי הקסאם היא לא רק צודקת, היא הכרחית! כמובן שעלינו להתווכח על המידתיות, אבל התגובה עצמה מוצדקת.
    המלצתי: התנגדו לשימוש בכוח צבאי, וסרבו לשרת בצבא הישראלי!
    אולי כך יודבר המיליטריזם שלנו, ואינשאללה גם שלהם.

  9. עוד תל אביבי

    לפני היציאה מלבנון טענו כמעט כל המומחים שכיבוש דרום לבנון על ידי ישראל הוא "סיבת הקיום" של החזבאללה. אחרי שישראל תצא מלבנון החזבאללה יצטרך להתערות במערכת הפנים לבנונית ויפסיק להוות איום על ישראל.

    ישראל יצאה מלבנון כאשר קו הגבול נקבע על ידי האו"ם.

    וחזבאללה? הארגון סרב להפנים את תחזיות המומחים וכל מעשיו ידועים.

    קצת צניעות לא תזיק לכל מי ש"יודע/ת" בבטחון שהפסקת הכיבוש תביא לסיום הסכסוך.

  10. שור

    הסכסוך הוא פשוט למדי –
    ישראל אינה מוכנה לוותר על יפו, חיפה אשדוד ויבנה. אילו היתה מוכנה לפנות את כל שטחי המדינה היה הסכסוך מסתיים, כמובן בלי מדינת ישראל.
    כל השאר (הגנה מפני כנופיות רצח של איסלם רדיקלי, טילים הנורים כמעט לכל עיר בישראל מלבנון ועזה, וכל דברי הרהב הגזעניים של השמאל הבועתי) מסתובבים סביב הציר הקבוע הזה.

    שור

  11. Freidenker

    אני ממהר לתקוע יתד בכל בלוג/אתר שמכיל דעה ברורה לגבי המצב ומדגיש כי אין המצב פשוט. כמעט בכל מקום ברשת, בחדשות ובישראל בכלל, תמצא אנשים הטועים ע"י קריאה מוחלטת נגד או בעד הלחימה, ואף אחד כמעט לא טורח לבחון את המצב לאשורו. או שאתה איתנו, או שאתה איתם ונגדנו. אגנוסטיציזם הוא כביכול הדרך הבטוחה להשתפן מעימות, אבל באמת: רוב שבט יהודה חושב שהמצב כרגע הוא פשוט (מה שאומר שבערך 50% מעם ישראל is dead wrong) – ומה שיותר מצער בסטטיסטיקה המונפצת הזו היא שזה אומר שבערך 100% מהם טועים.

    הדבר היחידי שאני בטוח בו הוא שצריך לנסות לחשוב על הסיטואציה ולהחליט בהתאם במקום להגיב מהבטן.
    תגובות מהבטן הביאו אותנו לתסבוכת האינסופית הזו, וזו גם הסיבה שאני משוכנע במאת האחוזים שגם אם נהרוג מאות אלפי פלסטינים, או אף נשמיד כל פעיל חמאס באשר הוא, אנחנו לא נשנה דבר.

    השינוי בראשם של הפלסטינים לא יבוא באמצעות כדור החודר לגולגולת שלהם
    השינוי יבוא כאשר נכניס דרך חשיבה אחרת דרך הגולגולת שלהם. זה לא משהו שאפשר לעשות בקלות עם קליע, אבל משום מה, זה כל מה שאנחנו יודעים לעשות.

  12. סמולן

    אני מציע לאחוז בשור בקרניו. התאסלמות תוביל לפתרון. ויפה שעה אחת קודם. בסך הכל כמה משפטים בערבית, והכל מסתדר. זה הרי מה שהם רוצים שידברו אליהם, ובעצם, למה לא ?

  13. אלי אמינוב

    בניגוד למה שסבורים רוב הישראלים הסכסוך הציוני פלסטיני אינו סכסוך לאומי אלא סכסוך קולוניאלי. זה ודאי לא נעים לשמוע אך מתחילת התנחלותה של התנועה הציונית בפלסטין ההסטורית. דוחקת ההתישבות הציונית שפה נקראת יהודית את הפלסטינים מיותר ויותר מרחבים הנבנים כמרחבי אפרטהייד בחסות מעצמת האם של התנועה הציונית – האיפפריה הבריטית, אשר גם בונה את צבא הציונות המתגבש בעת המרד הערבי 1936 – 1939. לאחר מחמת העולם השניה כאשר נוכחה הציונות כי בריטניה לא תבצע טרנספר של פלסטינים עבור הבית הלאומי היהודי, מתפתח המרד נגד השלטון הבריטי בדיוק כמו שהתפתח מרד המתנחלים הבורים בדרום אפריקה מחצית המאה קודם לכן. לשיאו של מאבק זה ששימש לטררנספר של רוב החברה הפלסאינית. להשמדת עריה ולנישולה אנו קוראים מלחמת השחרור. מאז נמשכת בצורןת שונות המלחמה נגד עם הילידים שאת ארצו גזלנו והפכנו אותה לקולוניה האירופית האחרונה עלי אדמות. הפתרון היחיד לסכסוך כזה הוא הפיכת הטריטוריה הנשלטת על ידינו למולדת לכל המצויים עליה והמגורשים ממנה. להפיכת מדינת הגזע למדינה חילונית דמוקרטית בה אין קשר בין המדינה והגת והאומה שתתפתח כאן משני המרכיבים הקיימים תהווה את כלל האזרחים של מולדת זו . פתרון אחר אין.

  14. לירון

    "השינוי בראשם של הפלסטינים לא יבוא באמצעות כדור החודר לגולגולת שלהם
    השינוי יבוא כאשר נכניס דרך חשיבה אחרת דרך הגולגולת שלהם. זה לא משהו שאפשר לעשות בקלות עם קליע, אבל משום מה, זה כל מה שאנחנו יודעים לעשות" –

    ידידי היקר, באשר לדבריך אלו- זה לא כל מה שאנו יודעים לעשות, אנו יודעים הרבה ועשינו הרבה, לדאבוני – זה כל מה שאנו נאלצים לעשות וזו השפה היחידה שהם מבינים שלא כמו אזרחי מדינת ישראל , בייחוד אלו הדרומיים החוטפים במשך שבע השנים האחרונות רקטות על לא עוול בכפם ועדיין נותר בהם צלם אנוש (ואף יותר מכך) המבקש לחיות ולהתפתח במדינתם , אותם אזרחים שלא יתנו לשלטון טרור להנהיג את חייהם וכיו"ב

  15. יוסי שורץ

    מה המשמעות של היוזמה המצרית החדשה להפסקת אש מיידית?

    מאמר של עמוס הראל בעיתון הארץ המצטט קצין בכיר של הצבא הציוני מסביר היום את המטרה של הצבא בתשובה לשאלה כיצד הוא מסביר את ההרס הנורא שהצבא מחולל בתשתיות האזרחיות, הקצין השיב: "זה ייקח שנים רבות לפני שהשטח בעזה יחזור לקדמותו. כאשר אנו חושדים שאיש חמאס מסתתר בבית, אנו שולחים נגדו טיל ואחר הטנקים יורים מספר פגזים ואחר הבולדוזר מרסק קירות"
    על רקע הצהרה זו יש להבין את הריסת המסגדים הפגיעה באמבולנסים, פיצוץ קווי מים, פגיעה בבתי ספר מלאים בני אדם.
    ביודעין או שלא ביודעין הגדיר קצין זה את המהות של מדינת ישראל ככוח של הברבריזם המודרני החותר להחזיר את החברה הערבית אחורה בהיסטוריה. רוזה לוקסמבורג אמרה ובצדק כי האפשרויות העומדות לפני האנושות הן סוציאליזם או ברבריזם . ישראל וכמוה ארצות הברית בעיראק ובאפגניסטן ללא כל ספק מוכיחות את טענתה.
    ובעוד הברבריות הציונית משתוללת הרי מצריים צרפת וארצות הברית מבקשות במסווה של שביתת אש להכניע את החמאס ולהפכו בדומה ל קבוצת אבו מאזן שוטר השומר על ישראל מפני ההמונים בעזה.

    נשיא מצרים, חוסני מובארק, הציע ביום שלישי בערב במסיבת עיתונאים שערך לאחר הפגישה בינו לבין נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי בשארם א-שייח, יוזמה חדשה להפסקת אש מיידית בין ישראל לחמאס לתקופה מוגבלת בזמן. הצעתו של מובארק הינה כי ישראל לא תסיר את המצור באופן מוחלט, אלא תפתח את המעברים לצרכים הומניטריים. ההצעה כוללת קידום פגישה בין ישראלים לפלשתינאים (אין זה ברור איזה פלסטינים) שלאחריה תתקיימנה שיחות על הסדר ארוך-טווח, שיכלול אז בעתיד הלא ידוע הסרת המצור על עזה.

    לפי הצעתו של מובארק, מצרים תזמין הן את ישראל והן את הפלשתינאים לפגישה דחופה על מנת להגיע להבנות שימנעו מהישנות ההסלמה באזור, יכללו ההגנה על הגבול, פתיחה מחדש של המעברים והסרת המצור על עזה. לאחר שהבנות אלה יושגו וייושמו, מצרים תזמין שוב את ישראל ואת נציגי הרשות הפלשתינית ואת נציגי שאר הפלגים הפלשתיניים על מנת לנסות ולהשיג הסכם ארוך-טווח.

    במילים פשוטות הכוונה היא להפוך את החמאס למשתפי פעולה גלויים של ישראל השומרים על חומות הגטו מהתפרצות המונית במאבק לעצמאות..

    במקביל מקורות מדיניים בירושלים אישרו כי נשיא צרפת ניקולא סרקוזי הציג ביום שני לרה"מ אולמרט הצעה עליה שוחח עם הנשיא מובארק ולפיה יוקם מנגנון מיוחד של מומחי הנדסה שיפעל בצדו המצרי של הגבול כדי למנוע מנהרות. גם זה מוכיח כ י המצור לא יופסק אלא יוקל בלבד והכוונה היא להפוך את החמאס לשוטרים מטעם ישראל. המשטרה של הגטו או כפי שזה נקרה במקום אחר קאפואים.

    כמו כן, הציעו הצרפתים למצרים להפעיל כוח ימי קטן שיפטרל בגבול הימי בין מצרים לרצועת עזה כדי לאתר הברחות מהים.

    לא לכך נלחם העם הפלסטיני ולמרות שאין לדעת מהי התוצאה הסופית של דיונים אלו, אין מצרים יכולה להציע ערובה שהחמאס יקבל על עצמו תפקיד זה. מה עוד שהנהגת החמאס מודעת לעובדה שאם זה יקרה החמאס פשוט תפסיד את הנהגתה ברחוב הפלסטיני. את המאבק נגד הדיכוי שום מכונת השמדה לא תעצור.

    במילים אחרות השאלה הפשוטה היא האם החמאס יהיה מוכן לקבל הצעה זו ולהפוך לשוטרים מטעם האימפריאליזם והציונות ? דהינו האם לפנינו הסכם נוסח אוסלו חדש?

  16. שור

    אם תקרא את כותרות העיתונים אז אולי תבין שאנחנו הולכים ומתאסלמים, מנקודת ראות של מבחן התוצאה.

    כמו שאמרו חז"ל: "המרחם על אכזרים (אנשי חמאס וטרור), סופו שמתאכזר על רחמנים (ילדים ערבים ויהודים בנגב המערבי).

  17. נפתלי אור-נר

    לעתים טענת ה"מורכבות" מהווה ניסיון להתעלמות מהדברים הברורים שאנו נוטים להתעלם מהם. אין לי ספק שמדיניותה של ישראל לפני, ואחרי, יצחק רבין הייתה, ועודנה, העדפת השטחים על פני השגת השלום. לשם כך ישראל מנהלת "משחקי מו"מ לשלום" כאשר בפועל עושה היא הכל ע"מ שלא יגיעו אלו לכלום, מחד, תוך שהיא ממשיכה את מפעל התנחלויות – אשר המאחזים הבלתי חוקיים אינו אלא "בן חוקי" של מפעל זה – ביתר שאת. לא מאמינים? ראו את התעלמותה במשך שנים מ"היוזמה הסעודית". לאחרונה גם הדיבורים החיוביים עליה מצד אולמרט אינו משנה את מעשיו בפועל. מי שרוצה להגיע לשלום לא מפעיל כוח באופן דורסני וחסר כל פרופורצייה כפי שאנו עושים עתה בעזה. דוגמא נוספת: מה ה"צעד בבונה האימון" הראשון בו נקט אולמרט מייד בחזרתו ארצה לאחר ועידת אנאפוליס? הכרזה על מתן היתרי בנייה למאות דירות נוספות בגב'ל ראניים (השטח הערבי ש"ייהדנו" וקראנו לו "הר-חומה"). אז דבר ראשון דבברו אלינו אמת. אח"כ נתחיל לטפל ב"מורכבות" המצב.

  18. יוסי לוס

    איאד אל סארג' הוא פסיכיאטר שחי בעזה ופועל מזה שנים למען מאבק לא אלים לשחרור ולמען שלום עם ישראל.
    כך הוא כותב מעזה:
    The children suffer the most, I think. They see the fear in their mothers' eyes. The image of their fathers as a source of security is shattered. Their fathers could not provide them with food, and now they are unable to protect them. The rockets will eventually stop flying, I am certain, but it may be too late for these children. To me, the chances seem great that they will join Hamas as they search for a replacement for the father figure, someone to provide and protect. In this way, Israeli actions will only strengthen Hamas.

    "נראה לי שהילדים סובלים יותר מכולם. הם רואים את הפחד בעיני אמהותיהם. דמותם של אבותיהם כמקור לבטחון מתנפצת. אבותיהם אינם יכולים לספק להם מזון וכעת אינם יכולים להגן עליהם. אני משוכנע שהטילים יפסיקו להתעופף בסופו של דבר, אבל יהיה זה מאוחר מדי עבור הילדים הללו. לדעתי, הסיכויים שהם יצטרפו לחמאס הם גדולים כשהם יחפשו תחליף לדמות האב, מישהו שיספק להם הגנה. בדרך זו, הפעולות של ישראל רק מחזקות את החמאס.

    התבונה מלמדת אותנו שאלימות מולידה אלימות נוספת. הברוטאליות הישראלית מבטיחה שהעם הישראלי לא יחיה בבטחון. ישראל יכולה להרוס הרבה ולהרוג רבים מהחמאס, אבל אין זה יכול להיות פתרון. חמאס נוצר בגלל הכיבוש וזכה בבחירות דמוקרטיות ב-2006 בגלל הבטחות כוזבות של שלום ובגלל ההתפכחות של אנשים מאשליית הרשות הפלסטינית. ישראל ובעלות בריתה צריכים להיענות לסבל הפלסטיני במקום להעצים אותו על ידי מניעה של צדק ובטחון ועל ידי הפרה של זכויות אדם בסיסיות. מרבית הפלסטינים בעזה נמצאים בה מגיוון שהם גורשו אליה ב- 1948 כאשר ישראל התהוותה. מאז, לא היה לנו יום אחד של חופש או של שוויון זכויות עם הישראלים. אנחנו בקושי יכולים להאכיל את ילדינו או לספק להם תרופות בגלל שישראל שולטת בכול מה שנכנס ויוצא. מהמקום שבו אני יושב, בלב מטר ההפצצות, ישראל נראית כמתרחקת והולכת מהנורמות של הקהילה העולמית ומהחוק הבינלאומי.

    אני לא היחיד שחושב כך. שליח זכויות האדם של האו"ם, ריצ'רד פאלק הצהיר שמה שישראל עושה זה פשע נגד האנושות. ג'ימי קרטר, נשיא ארה"ב לשעבר, הארכבישוף הדרום אפריקאי דזמונד טוטו ומרי רובינסון, ראש ועדת זכויות האדם של האו"ם הביעו עמדות דומות בעבר. חייבים לעצור את ישראל.

    אני מפחד אבל אני נשאר במקומי, על אף שאני חושש מהבאות. אני דואג ממה שעתיד לבוא, משפיכות הדמים שלבטח תבוא כאשר הכוחות הישראלים יגיעו. הלוחמים של חמאס ימשיכו להילחם מהבתים, ברחובות, בשכונות בהן אנחנו נשארים."
    http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2009/01/02/AR2009010202195.html

    אכן תמונה מורכבת. כל מה שישראל עושה ותעשה יפעל נגדה. הבעיה היא שהפוליטיקאים, כמו גם התרבות שבה אנו חיים, רואה רק לטווח קצר ולכן גם מחפשת פתרונות לטווח הקצר. אלימות היא פתרון לטווח קצר, אבל היא יוצרת בעיות גדולות עם יותר לטווח הארוך ואז באים פוליטיקאים צרי ראייה עוד יותר ונדרשים למצוא פתרונות מהירים עוד יותר לטווח קצר עוד יותר וזה דורש אלימות אגרסיבית עוד יותר שכן אי אפשר להפעילה אלא לזמן קצר.
    אם מרחיבים את טווח הראייה הן לעבר והן לעתיד אפשר להבין איך הגענו לאן שהגענו ומה בתפיסה הישראלית לוקה בחסר ומייצר עוד סבל משני הצדדים על הסבל שנגרם כבר. אם מרחיבים את טווח הזמן שעליו מסתכלים אפשר להבין שיש מעשים שלא יביאו תוצאות בטווח הקצר אבל הם הכרחיים כדי להביא תוצאות בטווח הארוך. בדיוק ההפך מהתפיסה של אולמרט, ברק, לבני, רמון, ביבי, ליברמן וחבריהם שצריך לזמן קצר לסבול כדי לנשום לרווחה אחרי כן לזמן ארוך. צרות הראייה שלהם היא ברורה לכל מי שיודע שאין שום דבר חדש בהצהרות שלהם, במטרות המלחמה שלהם ולכל מי שזוכר שאלה נכשלו פעם אחר פעם בהיסטוריה הישראלית הקצרה ונידונו להיכשל שוב, ליצור מנות עצומות ובלתי מוכרות של סבל בשני הצדדים, ולטמון בדרכנו העתידים והמשותפת בהכרח בורות גדולים עוד יותר מאלה שהיו עד כה.

  19. שירי

    כמה קשה לי להיחשף לאנשים כל כך משכילים ואטומים בו זמנית. חלילה אין לי כוונה לפגוע אבל תענה לי על שאלה אחת – מדוע אני , אשר איבדתי 2 נפשות מבני משפחתי בפיגוע בירושלים לא איבדתי צלם אנוש? מדוע לא הפכתי לטרוריסטית? מדוע המשכתי להאמין ולבטוח בדמויות אחרות ולא במפעלי טרור? איך אתה ושכמותך יכולים בכלל להתבטא כך? אנחנו, אשמים? איך זה שמכל העולם (ולצערי לא מראים את זה בטלוויזיה פרט אולי לערוץ 11) תומכים בנו ובמלחמתנו בטרור ורק בתוך המדינה שלנו יש כאלה שמגנים לחימה בטרור? מה צריך לקרות כדי שתבין שהם חיות שהם מפלצות , לא האזרחים החפים מפשע שם , אלא אותם טרוריסטים שהם הורסים כל סיכוי לילדים התמימים שם לקום ולהתפתח..מתי תפסיקו עם החלמאות כאן ותשכילו להבין שאם פעם אחת תהיו לצד מדינתכם הצודקת זה לא יוריד מ"ההילה" שעוטפת אתכם.

  20. יוסי לוס

    לאבד בן משפחה אחד זה נורא ואיום. לאבד שניים בבת אחת. אין מלים. לאבד אותם בפיגוע שנועד לפגוע באופן חסר אבחנה באזרחים מכעיס עד אימה מכיוון שמדובר בפשע איום ונורא. אינני יודע אם את מאמינה לי, אבל כך אני מרגיש באמת ובתמים. צר לי מאד על סבלך והלוואי והייתי יכול להקל עליו ולו במעט.

    בו בזמן, צר לי גם שבגלל שאני מבכה את הסבל הפלסטיני העכשווי (משפחות שלמות שנכחדות בין רגע, אלפי פצועים שחלקם מנותחים בלי הרדמה, אחרים גוססים למוות בלי טיפול ראוי, מיליון וחצי איש ואישה חסרי הגנה וחסרי מקלטים נסים על נפשם מאתר הפצצה אחד למשנהו) אני נחשב בעינייך לאטום. כאילו להיות רגיש לסבל הפלסטיני משמע להיות אדיש לסבל היהודי. כאילו רגישות לסבל אנושי צריכה להיות מוגבלת על פי שייכות קבוצתית.

    החמא"ס והחיזבאללה הם תופעות חברתיות. הטענה שהם תוצאה של מדיניות ישראלית אינה מתייחסת לכל פרט ופרט מתוכם. אין מדובר בניתוח פסיכולוגי של כל אחד ואחד מחבריהם. לכן, השאלה מדוע איש ספציפי הפך למחבל מתאבד והשאלה מדוע את, שירי, לא הפכת לתומכת טרור כדברייך אינן רלבנטיות. לא מכיר אותך ואני גם לא מכיר באופן אישי אף תומך טרור. לפחות לא טרור פלסטיני. אין לי מושג למה את שמרת על נפשך מפני תאוות נקם ורצח. אני רק יכול לשמוח עבורך ולהסיר בפנייך את הכובע על כך שהצלחת לחוות סבל נורא כל כך בלי לפתח שנאה גזענית. אולי יש לכך קשר שאת חיה במדינה שבה את יכולה לנוע בחופשיות, ליהנות מזכויות אזרח וליהנות מרמת חיים לא רעה ככלל. אני מניח שהיה לך קשה יותר אילו בעקבות הרצח של שני בני משפחתך היית גם מפוטרת מהעבודה והאפשרות להתפרנס "בכבוד" היתה נשללת ממך כי רשיון הכניסה שלך לאזור שבו את יכולה להתפרנס היה נשלל ממך בגלל חשש שלא קשור אלייך אישית שתבצעי מעשה נקם. אין זה אומר שאז בהכרח היית הופכת למחבלת מתאבדת. אני יודע על כמה וכמה וכמה פלסטינים שסבלו קשות ואיבדו קרובי משפחה, ואיבדו איברים כתוצאה מפעילות צבאית ישראלית ולא הפכו למחבלים ולא תומכים בטרור.

    אותם חיות מפלצות כדברייך הם תוצרים של פעילות ממשלתית ישראלית באופן די ישיר. אריאל שרון דאג להקים את אגודות הכפרים המוסלמיות הדתיות כדי שאלה יהוו משקל נגד הפת"ח החילוני. זה היה בתקופה הכל כך רחוקה של שנות ה-80. אז האסלאם לא נתפס כאויב האנושות מטבעו. אגודות הכפרים צברו כוח ומהם צמח החמא"ס שהפך באמת לחלופה חזקה מאד לפת"ח. זו לא היתה הפעם היחידה שאריאל שרון ניסה להכתיב את הפוליטיקה של שכנינו. כך הוא עשה גם בלבנון. לאן זה הוביל אותנו? לחיזבאללה. תודה רבה לאריאל שרון. כעת, שוב אולמרט, לבני, רמון, ברק וחבריהם כולם רוצים להרוס את שלטון החמא"ס ולהכתיב לפלסטינים את השלטון. הלוואי וזה היה אפשרי. אבל זוהי שאיפת שווא שמבוססת על שחצנות אינסופית ולכן תוביל רק לסבל נוסף הן ליהודים והן לערבים. אנחנו נמצאים כעת במצב שבו כל מה שישראל תעשה יפעל נגדה. טמטום וקוצר ראייה שולטים ברמה.

    כן. כל העולם תומך בנו. הנה עוד מקור תמיכה מצידו של הארגון שבמשך עשורים סיפק שירותי רווחה חריגים לתושבים פלסטינים ברצועת עזה ובגדה ותיחזק בכך באמצעות כספים בינלאומיים את הכיבוש הישראלי.
    http://www.mg.co.za/article/2009-01-08-red-cross-says-israel-broke-law-in-gaza
    אפילו הוא חושב שישראל חוצה כעת גבולות חדשים של אכזריות בעזה.

    אני מאמין שנתחיל לראות את האור בקצה המנהרה כאשר אנשים משני הצדדים יבינו שהסבל שהם גורמים לצד השני מוביל גם לסבל שלהם עצמם.

  21. דודי נתן

    מה שתיארת במאמר שלך בהתחלה, הוא לא מופרך אלא המציאות כפי שעולה מהתגובות כאן.
    יש רק קושי קטן לראות זאת, כי השמאליים המזרחים מצליחים להסוות את התנתקותם ע"י הסחבקיות והאכפתיות המזרחית אל המזרחים, כלומר ע"י איזה brotherhood שחלקו כבר לא אמיתי אלא מדומין.
    אם תסתכל על השמאל הרדיקלי האשכנזי תרגיש את ההתנתקות הזאת חזק.
    אצל השמאל הרדיקלי המזרחי זה קיים, אבל לוקח לזה יותר זמן להראות. בזכות הbrotherhood ובזכות האפשרות להאשים תמיד איזה מערבי בכל הסיפור. בקצה של כל מצוקה כאן ישוב אשכנזי/מערבי עם מקטרת. – לכאורה.

  22. שלא סובלים את ה"אחרים"

    הרי זה כל כך פשוט שילד מפגר מבין את זה: נכון, הסכסוך הזה אין לו מנגנון פתרון כי היהודים הכניסו להם לראש שהם צריכים מרחב נקי מערבים. מעניין ממי הם קיבלו את הרעיון. וככה נוצרה עזה כפח הזבל של האנשים שאסור להם לגור בפלסטין כי זה מאיים על הרוב היהודי. ופח זבל חי זה מקום בועט ומתפוצץ.