מבוי סתום בעזה – לחפש דרך שלישית

אריה ארנון

ישראל הצהירה כי התקיפה בעזה מכוונת כנגד החמאס ולא כנגד העם הפלסטיני. ישראל הפתיעה במוצ"ש שעבר בתקיפה אווירית קטלנית, עברה למהלך יבשתי ראשוני אחרי כשבוע, כשבתווך כל העת המוני אזרחים שאינם שייכים לכוח המותקף. הלחימה כבר גבתה מחיר כבד ביותר מאזרחים לא מעורבים, רובם המכריע פלסטינים. הדיון הציבורי בישראל מתמקד כבר שבועיים בזוית ישראלית בלבדית, מתעלם ממה שקורה בצד השני ובמיוחד נמנע בעקביות מלדון בקשר שבין מדיניות ומלחמה. עתה, כשאולי מתחילים לדבר סוף-סוף על הפסקת האש, יתברר כי גם במלחמה סוף מעשה במחשבה תחילה.

רק שתי "אסטרטגיות" נידונות ברצינות בישראל: האגף הניצי קורא למיטוט שלטון החמאס בכוח צבאי; האגף היוני קורא לכפות הפסקת אש חדשה שתנאיה עדיפים על הקודמת. בין הניצים ליונים מתנדנד רוב הציבור ורבים משליחיו כשהם מחפשים את הנקודה המדויקת בה השימוש בכוח יביא לתנאי הסיום הטובים ביותר. האם אלה שתי החלופות  היחידות שקיימות? האם אין דרך טובה יותר משתיהן לצאת ממציאות בלתי נסבלת לעבר עתיד טוב יותר? האם אין אנו ממשיכים במו ידינו לערער את החלופה השלישית, זו שעשויה לחלצנו ממה שהולך ומסתבר כמבוי סתום?

בכל הדיון הציבורי אין התייחסות לגורמים היסודיים שמעצבים את מציאות חיינו. זו שגיאה חמורה שתביא לנזק עצום. העימות המתרחש עתה איננו אלא המשך לעימות (בעצימות נמוכה, זוכרים?) שהתרחש מאז שנת 2000 בין ישראל והפלסטינים. היצמדות ישראל, על ניציה ויוניה, לתפיסה כי "אין פרטנר" להסדר בין העמים החלישה את המחנה הפלסטיני המתון, זה שמיוצג על ידי אבו מאזן. ההתנתקות החד צדדית מ 2005 נתנה רוח גבית לחמאס שטענתו כי זכויות הפלסטינים יושגו רק בכוח ולא במו"מ הביאה לו ב 2006 רוב בבחירות הפלסטיניות. מאז אותן בחירות ישראל פוסחת בין הסעיפים וממשיכה בפועל להחליש את המתונים: לא מתקדמת ממש מול אבו מאזן ופועלת בצורה שמחזקת את החמאס. הדשדוש של המו"מ מאז אנפוליס הוכיח לפלסטינים שוב כי דבר לא יושג במשא ומתן; המצור על עזה נתפס כלחימה במיליון וחצי פלסטינים ולא בחמאס. המדיניות הישראלית כשלה בהחלשת החמאס. היא כשלה כי אינה מציעה לפלסטינים, הן בעזה והן בגדה, אלטרנטיבה ראויה.

מי שרוצה למוטט את שלטון החמאס על הפלסטינים בעזה (ואולי בעתיד בגדה?) יצטרך להציע לפלסטינים דרך אחרת מזו של החמאס להשיג את שאיפותיהם. הוא לא יוכל להתכחש לתביעותיהם למדינה וחופש ולהותירם חסרי זכויות. הוא יצטרך להציע חלוקת הארץ בהסכמה, לא בכפיה חד צדדית; הוא יצטרך להשלים עם בירה פלסטינית בתוך מזרח ירושלים; והוא יצטרך להסכים לדיון רציני בשאלת הפליטים בה הפלסטינים יצטרכו לעשות פשרה משמעותית. רק דרך כזו, בה יתמוך העולם ומדינות חשובות באזור, יכולה להוביל למציאות אחרת. הפעלת כוח ללא הצעת פשרה פוליטית סבירה, בדרך שבהכרח נפגעים בה אזרחים רבים, מייצרת התלכדות סביב החמאס. לא למדנו דבר מניסיוננו ומניסיונם של רבים אחרים בהיסטוריה? ישראל במשך שנים רבות, במעשיה ובמחדליה, בונה את כוחם של המרים באויביה במקום לחזק את אלה שעימם היא יכולה להגיע לפשרה פוליטית. המדיניות הישראלית ששנים רבות יצאה מהנחה שאין הבדלים בין הפלסטינים, אין הבדל בין המסכימים ל"שתי מדינות" והסרבנים, סייעה לעלייתו של חמאס. האם הבריחה מהמחיר הידוע לכל של הסדר מעוורת את עינינו? האם מתנגדי ההסדר משני הצדדים, המסייעים, לא תמיד במודע, אלה לאלה, שוב יתחזקו?

המתקפה בעזה לא תביא שינוי ממשי במציאות, לא בדרום ולא בכל רחבי הארץ, בלי שאנו ושכנינו נכיר בקיומם של שני בעלי זכויות בארץ הזו, נבין את האינטרסים של שניהם ונחזור למו"מ ממשי. אין שום סיכוי למהלך צבאי בלבדי כשמתעלמים מההקשר הפוליטי. זה לקח ישן נושן; חבל על הדם הרב שנשפך בשני הצדדים כדי ללומדו מחדש.

ניסיתי מספר פעמים בשבועיים האחרונים לומר דברים ברוח הטקסט המצורף באמצעי התקשורת השונים. לא הצלחתי.

אני בטוח שיש אלפים שממשיכים לחשוב על מוצא מהמבוי הסתום וקולם כמעט לא נשמע. אליהם מיועדים הדברים.

7.1.2009

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. משה לופינסקי

    אני סבור שבנושא עזה חייבים אנו לחשוף את הצורה המעוותת בה בוצעה הנסיגה החד צדדית ולהראות מה צריכה היתה להיות האלטרנטיבה.
    כך היו נראים הדברים אילו ההסתלקות מעזה נוהלה בצורה הנכונה:

    1 – ישראל והרשות הפלסטיאית היו מגיעים להסכם מסודר להעברת השלטון ברצועה לרשות.

    2 – ישראל הייתה מחזירה את המתנחלים לישראל, אך משאירה בשלב הזה את צהל ורק את צהל.

    3 – ההתנחלויות המפונות היו מועברות לשליטת הרשות הפלסטינאית.

    4 – היו מאפשרים לרשות לבנות שדה תעופה ולפתח את נמל עזה.

    5 – בהדרגה ובזהירות היו מתחילים לאפשר לעזתים לעבוד בישראל.

    6 – אם הכל היה עובד כמצופה, היו ממשיכים בדילול ההדרגתי של הכוחות עד לפנויים המוחלט. אם לאו – היו עוצרים את התהליך ואף מגבירים את נוכחות צהל במקומות הפרובלמטיים. מכל מקום ובשום פנים ואופן, את המתנחלים לרצועה לא היו מחזירים,אפילו אם היו מתנהלים הענינים על פי התסריט השני.

    בעזה לא נהגנו כך. מה יהיה בגדה?

  2. ירדן

    למי אתה רוצה להציע אצל הפלסטינאים? מהלך חד צדדי או לבקש מהם לבחור נציג חדש ואיתו להגיע להסכמה?

  3. שחר

    מדינת ישראל חותרת בעקביות, עוד לפני שקמה, ובודאי לאחר מכן, למצב בו יהיו מינימום פלסטינים בשטחה, וששטח זה, הנקי ככל האפשר מפלסטינים, יהיה גדול ככל האפשר. עד שלא תגמל ישראל מהרעיון הלאומני הזה, שלא לומר פאשיסטי, לא יקום פה מנהיג שיביא שלום. על מנת לתרום לצריבה החדשה של התודעה הישראלית אני ממליץ לכל מי שיכול – להמנע משרות בצה"ל, בסדיר או במילואים.

  4. דב בינדר

    הברירה שאינה בידינו תלויה בהסכמת המצרים לספח את רצועת עזה למצרים,מצרים כבר החזיקה ברצועה בין השנים 1949-1967 עם הפסקה של מספר חודשים בשנים 1956/7 מבצע קדש וקצת אחריו,מ 1957 עד 1967 היה הגבול המצרי השקט ביותר וכאן הוכיחו המצרים את יכולתם לשמור על השקט בגבול כשהם באמת מעוניינים בו,הטעטות של מנחם בגין ז"ל היתה שהוא לא הסכים להחזיר למצרים את רצועת עזה.
    אם המצרים לא יסכימו לספח אליהם את הרצועה,דבר סביר בהחלט כי בעצם למה להם לקבל לאחריותם קן צרעות כזה?אם הם לא יסכימו נשארה לנו רק ברירה אחת והיא לנתק את הרצועה מכל קשר למצרים וזאת באמצעות חפירת תעלה בציר פילדלפי שתמנע מעבר אמצעי לחימה ממצרים לרצועה,התעלה הזו חייבת להיות מספיק עמוקה ומספיק רחבה כדי למנוע לחלוטין שום מעבר של שום דבר שלא בפיקוח ישראל וזה בעצם יהפוך את רצועת עזה למפורזת מנשק לאחר שהחמאס יכנעו לצה"ל ויחזירו לנו את גלעד שליט בריא ושלם,לאחר מכן ניתן יהיה לפתוח את המעברים ולאפשר להם גם לעבוד בישראל כמו שהיה עד פרוץ האינתיפדה,מובן שיעברו כמה שנים עד שרצועת עזה תחזור להיות כמו שהיתה לפני האינתיפדה אבל לבסוף הכל יסתדר גם לטובתנו וגם לטובתם,לשלטון מוסלמי קנאי ברצועה שמתנגד לקיומה של ישראל ואינו מוכן להכיר בה לא נוכל להסכים לעולם,יש לנו הזכות המלאה להגן על עצמנו.
    ולבסוף אם יש שם קורבנות שאינם מעורבים בלחימה עצמה אז זה רק באשמתם של ראשי החמאס,הם משתמשים בילדים כבמגן חי ולא פעם טייסים נמנעו מירי על בכירי חמאס מפני שהם החזיקו בכוונה ילדים כמגן חי,הם יורים את הטילים שלהם מתוך חצרות בתי ספר או מחבני אונר"א או אפילו בתי חולים,כעת הם כנראה מסתתרים במרתפי בית החולים שיפא ומשתמשים בחולים ובפצועים כמגן חי,בזה הם גיבורים גדולים.
    ולסיום בהכירי את אתר העוקץ אני כמעט בטוח שכתבתי כאן את כל מה שכתבתי לחינם וסתם טרחתי לכתוב כי ממילא לא תפרסמו את מה שכתבתי כאן,נראה אתכם מפרסמים משהו שלא בעל אויינטציה שמאלנית כשלכם.

  5. ניצן אביב

    רעם קולם של דבריך האמיצים, הנמרצים, מהדהד למרחוק, מהפך חדרי בטן וחודר לעמקי התודעה!
    השאלה היא האם יגיעו גם אל קובעי המדיניות ויביאו בעקבותיהם את השינוי המיוחל , המכריע, בעמדותיהם המלחמתיות-הנוקשות.

  6. יורם גת

    אני מסכים עם שחר. במקום לדבר על "למוטט את שלטון החמאס" צריך לדבר על למוטט את שלטון הכוחנות הישראלית.

  7. יהושע רוזין

    אריה תודה רבה, ספק אם אלה שהנך מכנה שמאל אכן ראויים לתואר.נכון יותר להגדירםכ: ,, אני שמאלני,אבל…" מייצגיהם בתקשרת הם אנשים כמו דן מרגלית או ארי שביט מ,,הארץ" . שמאל אמיתי זה רק הנחשבים ראדיקלייםץ שאותם אתה מכיר לבד, ושוב תודה שאלני הזוי ובכלל שונא ישראל ואנטיזמיט בקיצור סמול.

  8. .דני זמיר

    אני מסכים לניתוח, אבל לא מובן לי מה ההצעה נכון להיום.
    האם השיחה עם אשף ערפאת וההסדרים איתו לא היו שיחה עם הגורם המתון?

  9. סלים בריק

    היום אין מנוס מלהצביע על ההידרדרות של מדינת ישראל. ההתקפה על העם הפלסטיני בעזה (ולא על החמא"ס כמו שאמצעי התעמולה של ישראל מצייני) דרדרה את המדינה מוסרית עד כדי כך שחיסול סיטונאי של חפים מפשע עובר ללא משים ואש אינו פוצה פה. יש כאן ירידת מדרגה. מה יהיה בעבר? שימוש בנשק השמדה המונית? האם אין מקום לעצור להתבונן במעשים המכוערים שהצבא מבצע? האם ההרג הרב של חפים מפשע הוא זה שיביא לקידום השלום ולקבלת ישראל במרחב? או שמא ישראל מצהירה שכבר ויתרה על אופציה זו?
    אני דווקא אומר את הדברים מתוך דאגה לעתידה של המדינה ודמותה המוסרית (אם נותרה כזו). אני חושש שערך האדם אבד לחלוטין בחברה מגויסת זו וזה תהליך בלתי הפיך.
    ועוד מילה על מה שמכונה דמוקרטיה: כאשר המשטרה מפעילה יס"מ באוניברסיטאות ומגייסת כוחות מזרי אימה על אוכלוסייה שרוצה להפגין כנגד המלחה, זה כבר עלבון לאינטלגנציה לדבר על דמוקרטיה בישראל. המתחכמים יגידו: הנה הוא מתבטא וטוען שאין דמוקרטיה. אז אומר לכם שאני אכן חושש, ואני בטוח שיבולע לי, ואינני חושב שאכן יש לי חופש ביטוי (באיזה עיתון נותנים לי להתבטא?9, אבל אני רוצה לשמור על מידה ולו קטנה של מוסריות ולומר שזעקתי נגד הפשעים המבוצעים בעזה ומוכן לשלם את המחיר. אולם זעקה זו היא קטנה, אולי אפילו עעלובה, אולם זה מה שאדם פשוט (ועוד לא יהודי, לא לשכוח) יכול לעשות במציאות מדממת זו.

  10. אילן בכר

    דווקא קראתי כמה מהמאמרים שלך כאן בשבועיים האחרונים, ולא קיבלתי את הרושם שזה מה שניסית לומר. הטון שלך היה הרבה יותר קיצוני וחד צדדי, והתעלמת לחלוטין מהעובדה שישראל הותקפה כאן.
    אם הרבה ממה שכתבת כאן אני מסכים, וזה בזמן שאת המאמרים הקודמים שלך היה לי קשה לקרוא, לעיתים הייתי צריך להכריח את עצמי בכח.

    אני חושב שהרבה ממה שהחליש את ההתנגדות למבצע – שרובנו, לפחות רוב המחנה המתון, חושבים שהיה צריך לשמור אותו קצר ככל האפשר, וכוססים ציפורניים כשנראה כי שאיפת ה'להפסיק ברגע שאפשר' של ברק מפסידה לגישת ה'חייבים להוכיח לכולם שאנחנו לא שואלים אף אחד מה לעשות, בואו נמשיך עד שהם יעלמו בפוף' של אולמרט ולבני – מה שהפריע להתנגדות למבצע לקנות לבבות אצל המחנה הגדול הזה היה שלא הושטה לנו יד, שהביקורת לא הייתה זו שנשמעה במאמר הזה, אלא כזו שהזניחה לחלוטין את הקאזוס בלי שבהתקפות הפלסטינאים, ונקטה בקו אנטי ישראלי מובהק (כולל דגלי פלסטין, למען השם… באמת ניסיתם לשכנע אותנו שאתם צודקים, או רק רציתם לזעזע אותנו?)

    אני חושב שאם תשים לב להצהרות של ברק ושמחון ופינס והרצוג, תראה שהתפיסה היא שמבצע כזה יכול – לכל היותר ואם הוא מוצלח – ליצור מאזן הרתעה. אין לו שום ערך, או מעט מאוד ערך, ללא אופק מדיני. האנשים האלה אמנם בהחלט שמאל, אבל הם לא שמאל קיצוני.
    כל הציבור שמשמאל ללבני ואולמרט הוא אולי לא רוב, אבל הוא בהחלט שיעור גדול מאוד מהציבור. בהחלט לא מיעוט מבוטל. אולי אפילו הגוש הגדול ביותר מבין הגושים שמרכיבים את הדיון הציבורי היום.

    כך שהדברים האלה, אם היית אומר אותם כך, לא היו נבעטים החוצה מהדיון הציבורי. למען האמת, הם דעתם של רבים מקובעי המדיניות, כולל שר הביטחון בעצמו, גם אם בימים האחרונים נראה שדעתם של אלו מפנה מקום לגישה חסרת החשיבה יותר שלראש הממשלה ושרת החוץ.

  11. אילן בכר

    רק הערת אגב, זה לא היה בגין שלא הסכים לוותר על רצועת עזה ב77', אלא סאדאת שלא הסכים לקחת אותה.

  12. יואש

    לאריה ארנון, מהו לדעתך המחיר "הידוע לכל" של הסדר עם הפלשתינאים ועם החמאס והאם הוא זהה?
    כאזרח ישראל מודאג מהמצב, כלל לא ברור לי מהו המחיר "הידוע" לכל שאר האזרחים.
    אני סבור שכדאי לסבר את אזני קוראי העוקץ מהם קווי ההסכמה שלך והאם ניתן לגבש תמיכה בהם בציבור הישראלי.
    כמו כן מהם לדעתך קווי ההסכמה של החמאס עבור תושבי עזה (והגדה) שאחריהם "ייכון שלום" בין ישראלים לפלשתינאים ובין יהודים לערבים, בין חילוניים לדתיים ?
    היות ויש לך במה בהעוקץ, אנא שתף אותנו בתובנותיך בנושא.

  13. דוד שחם

    וברוך בואך למועדון.
    מה שאתה מציע כדרך השלישית היא דרכו של השמאל האמיתי. ברור שמי שחושב שדן מרגלית וארי שביט הם "שמאל", צריך לחפש דרך שלישית. אמנם בעגה הטוקבקיסטית מכנים בשם "סמול" את כל מי שאינם בימין הקיצוני ואינם תובעים "לחסל" את כל הפלסטינים בעזה מפני שהם רוצים "לחסל" אותנו, בקיצור, את כל אלה שעדיין לא אימצו אידיאולוגיה פאשיסטית גמורה. אבל השמאל האמיתי כולל אתה אלה שהתנגדו לשתי מלחמות לבנון לא רק אחרי שנעשה אופנתי להתנגד להן, כי אם מייד מההתחלה, וכמובן את אלה שהתנגד ל"עופרת יצוקה" כבר ביום הראשון.
    אמנם קיים בארץ בלבול באשר למשמעות המונחים "שמאל" ו"ימין". יש בשמאל המדיני החושבים שאפשר לשלב בין שמאל מדיני לימין חברתי. ויש בשמאל החברתי החושבים שאפשר לשלב בין שמאל חברתי לימין מדיני. לבריתות כאלו יש אולי מקום בטווח הקצר, אבל חבל גם על אלה וגם על אלה. בסוף ילמדו כולם. למרבה הצער,בדרך הקשה.
    דוד שחם

  14. יובל

    לרגע דמיינתי כי הטור נכתב על ידי פרופ' מנחם מילסון בשנות השמונים. שוב הרטוריקה של חיזוק ה"מתונים" בנשק ובכסף ישראלי. רק הפעם הצביעות היא כפולה ומכופלת. כך גם כמויות הכסף והנשק שישראל שפכה ושופכת ישירות לכיסי משתפי הפעולה שלה. לא רק שחלפו כבר יותר מעשרים שנה אלא זה מה שיש להגיד אל מול הרג הילדים הנשים והאזרחים ההמוני? לא פלא שכל מתלהמי הימין באתר משבחים אותו על "אומץ הלב" והאיזון.

  15. מוני יקים אנטיציוני

    משפט אומלל זה מתמצת את הטרגדיה הציונית שהצליחה לשטוף את המוחות
    שכביכול הפרוייקט הציוני הוא הדבר החיובי ביותר עלי אדמות בכך שהוא בא
    לתת ארץ לעם היהודים הנודדים ושקם על כתפיהם תוך כדי גאולתה מהשממון
    של ארץ כנען השוממה וריקת האדם.
    השתרשותו של משפט זה בדעות ובלבבות היא הדלק המניע את כל הפעולות
    המדיניות מזה 60 שנה והפרכתו טומנת את זירעי היציאה מהמילכוד של תורת
    השקר הציונית שהכניסה את העמים למערבולת המלחמות והנקמות הבילתי
    ניפסקת.
    לא עם אחד יש כאן שבא לגאול אדמות אלא עם כוזרואשכנזי שהסתכסך עם כל
    מי שבקרבם שכנו והם קיבלו את המסקנה שעליהם למצוא מקלט , חלק גדול
    עזבו לאמריקה היבשת החדשה והבתולית לעסוק בבניית פירמידות.
    וחלק קיבל את תורת הפרוייקט הציוני לנישול העם הפלסטיני ממולדתו וחלק
    נשאר בארופה להיות מושמד ע'י הנאצים.
    כל כך עמוק הצליחו להחדיר את רעיונות השקר והרמיה עד שהם האמינו כי
    אמת לאמיתה הם.ואמונה שיקרית זו מניעה אותם אוטומטית להמשיך בפרוייקט
    המרושע המנתק אותם מכל קשר למוסריות אנושית מינימלית.
    בחורבן הציונות ננוחם.

  16. דנה

    כואב כמה שהאנולוגיה מדויקת. זו לא אותה חבורה שדאגה להודיע לנו כי "אוסלו זה טוב ליהודים"? לפחות מילסון לא בילה עם ראשי אגודת הכפרים בקוקטיילים בכל העולםכל שני וחמישי . מסתבר שגם השחיתות עולה מדרגה, לא רק הצביעות.

  17. איתי

    טעות בידך.לפחות חלקית.
    היה זה בגין שטען שעזה היא חלק מארץ ישראל.למיצער,הוא לא התעקש לחייב את סאדאת לקבל את עזה במסגרת דרישתו,של סאדאת, שכל מה שנכבש בששת הימים יוחזר עד המילימטר האחרון.
    לא ניתן לדעת מה היה עושה סאדאת אילו ניצב בפני סיני עם עזה או לא סיני אם לא עזה נכללת גם.
    אולי יחשפו פרוטוקולים של הדיונים של הצד הישראלי לקראת הסכם השלום ואז נדע מי אמר מה.

    מכל מקום אי החזרת עזה לסאדאת היא טעות קשה ואי פינוי נצרים בזמן היציאה מעזה היא טעות קשה נוספת.

  18. דרור ניסן

    אריה, שבת שלום. אל נוסיף להתבוסס באשליות ולטבוע עם רצונות וכוונות טובות. הגיע שעת אמת. נשף המסכות חייב להגיע לקיצו. החמאס אינה פרטנר ראויי ואינה פרטנר בכלל. מאחורי הרטוריקה המשטמתית מסתתרות גם מהויות ואלה חסלניות ורצחניות. בל נטעה ב"נגיעות הברוקיות של התנועה, בירוק הסוחף, הרוגש והגועש, בסערות הנפש והאוקטבות הגבוהות של א-זאהר ומשעל, בזקנים ובמראה שפעמים גורם לך לחשוב שאולי מדובר במשה רבנו, אז זהו, מדובר במי שמבקש להכחיד את צאן מרעיתו של משה רבנו. תם המשחק, אריה.

  19. נפתלי אור-נר

    המאמר מציין את הדרך הנכונה בה היה, ועדיין, על ישראל ללכת בה. אלא שישראל, שיכורת הכוח והעוצמה, מעדיפה את ההתנחלויות והמשך הכיבוש על פני השלום. זו הכרעה מודעת של הפוליטיקאים ושטיפת המוח של הציבור הישראלי הרחב על ידם. בהעדר מנהיג ציוני בעל אומץ וחזון (אפילו מרץ החדשה כושלת מלהציג אלטרנטיבה לוחמנית לשלום ולויתור על השטחים) אנו נדונים לעוד עשרות שנים של מוות ושכול. עד מתי? עד שיכפו עלינו פתרון מבחוץ או עדשלא יעמוד לנו כוחנו והבית השלישי יאבד גם הוא.

  20. איציק ניסני

    הערבים לא ויתרו על שום הזדמנות לפספס כל הסדר 8 שנים
    מלחמת חמס בחמאס —מתוך דברי מר פרופסור בואן ליר
    להלן תגובתי .

    ישראל הצהירה כי התקיפה בעזה מכוונת כנגד החמאס ולא כנגד העם הפלסטיני.ואכן כך
    ישראל הפתיעה במוצ"ש שעבר בתקיפה אווירית , עברה למהלך יבשתי ראשוני אחרי כשבוע, כשבתווך כל העת המוני אזרחים .
    הלחימה כבר גבתה מחיר כבד בישראל ובעזה מאזרחים לא מעורבים,
    . הדיון הציבורי למלחמת החמס בישראל אינו קיים בעזה מסיבות שונות ואפילו לא ביהודה ושומרון-לא ניתן כאן בעוקץ שום הסבר לכך בכלל ולא על ידי מר פרופסור מואן ליר בפרט.
    לכן לקח מר פרופסור את המונופול לדבר בשמם.
    הישראלים כרגע מתמקדים בזוית ישראלית בלבדית,כשמולם העולם כולו מצויד בנשק העיתונות המושחזת השבויה בקונספט אחד מחוזקת על ידי מומחים לכאורה נואן ליר ועוד מיני עיתונים.
    כל אותה עת מוצפים מומחים נדנים שבין מדיניות תגובה עד רמה של השפלה 8 שנים ומלחמת אין ברירה.
    עתה, כשאולי מתחילים לדבר סוף-סוף על הפסקת האש, יתברר כי גם במלחמה
    סוף מעשה בהמון היסוסים ומחשבה תחילה.

    המון אסטרטגיות נידונות בישראל כמספר חברי הכנסת בריבוע.
    בקצוות: האגף הניצי קורא למיטוט שלטון החמאס בכוח צבאי ויציאה למצב חדש קרי : החלטת 1701 לפחות.
    בקצה האגף הערבי קורא לכפות הפסקת אש חדשה תוך מניעת כוח הרתעה שתנאיה עדיפים על הקודמת ולתת לערבים לתכנן את מלחמת ההתשה הבאה .
    . בין הניצים ליונים מתנדנד רוב ציבור העיתונאים כשהם רוצים לשפוך כמה שיותר דם על הגליונות
    אנחנו מחפשים את הנקודה המדויקת בה נגיע לתנאי הסיום הטובים ביותר.
    האם אלה שתי החלופות היחידות שקיימות?
    האם אין דרך טובה יותר משתיהן לצאת ממציאות בלתי נסבלת לעבר עתיד טוב יותר?
    האם אין אנו ממשיכים במו ידינו לערער את החלופה השלישית, זו שעשויה לחלצנו ממה שהולך ומסתבר כמבוי סתום?
    וכמו כסיל על איוולתו כך אנחנו ממאנים להבין שצריך לתת לצד השני להשמיע שפיות ואפילו זמנית ומיני פרופסורים נוטלים לידיהם את הדוברות משם בגלל התנשאות אקדמית? בגלל חוסר נוחות ? בגלל רגשי אשמה? .

    בכל הדיון הציבורי אין התייחסות לגורמים היסודיים שמעצבים את מציאות חיינו של היהודים .
    יש כאן הסתה שיעית המובלית על ידי איראן וגם מלחמת שמד סונית מובילית על ידי אל-קעידה באפגניסטן
    וגם מצב כלכלי וגם הפסקת הדיון האזרחי למען הערבים ונקיטת גשה פוליטית קיצונית
    מכפר ברא (משפחת ריאן)
    ועד עזה (משפחת ריאן) כשהחוט המקשר קשרי דם .
    זו שגיאה חמורה שתביא לנזק עצום.
    העימות המתרחש עתה איננו אלא המשך לעימות (בעצימות נמוכה, זוכרים?) שהתרחש מאז שנת 2000 בין ישראל והפלסטינים. היצמדות ישראל, על ניציה ויוניה, להכנס לחיזוק אבו מאזן חיזקה את המחנה הפלסטיני המתון.
    ההתנתקות החד צדדית מ 2005 נתנה רוח גבית לחמאס שטענתו כי זכויות הפלסטינים יושגו רק בכוח ולא במו"מ הביאה לו ב 2006 רוב בבחירות הפלסטיניות. מאז אותן בחירות ישראל נשארה מבולבלת פוסחת בין הסעיפים וממשיכה בפועל לא להגיב למלחמת התשה של טילים מעזה.
    לא מתקדמת ממש מול אבו מאזן ופועלת בצורה שמחזקת את החמאס.
    הדשדוש של המו"מ מאז אנפוליס הוכיח לפלסטינים כי הם לא סיפקו את הסחורה ו שוב כי דבר לא יושג אלא במשא ומתן;
    המצור על עזה נתפס כלחימה בחמס ומיליון וחצי פלסטינים סובלים בגללם על כך יעידו חולים עזתיים בתל השומר
    ואנשי קיבוצים השומרים עבור חבריהם פרות ואוכל ליום שאחרי
    המדיניות הישראלית כשלה בהחלשת החמאס. היא כשלה כי לא פעלה בנחישות 8 שנים
    ושוב בשנים הללו הערבים לא ויתרו על שום הזדמנות לפספס כל הסדר 8 שנים

    מי שרוצה למוטט את שלטון החמאס על הפלסטינים בעזה (ואולי בעתיד בגדה?) יצטרך להציע לפלסטינים דרך אחרת מזו של החמאס להשיג את שאיפותיהם.
    מהי הדרך גם פרופסורים מואן ליר לא יודעים
    היהודים לא מתכחשים לתביעותיהם למדינה וחופש ולזכויות.
    הערבים יצטרכו ליזום ו להציע חלוקת הארץ בהסכמה, .
    הערבים יצטרכו להשלים עם בירה פלסטינית אחרת ולא בתוך מזרח ירושלים;
    הערבים יצטרכו להסכים לדיון רציני בשאלת הפליטים בה הערבים יצטרכו לעשות פשרה משמעותית.
    רק דרך כזו, בה יתמוך העולם ומדינות חשובות באזור, יכולה להוביל למציאות אחרת.
    והדרך הזו הוצעה באנאפוליס ועוד ללא הצלחה .
    הפעלת כוח ללא הצעת פשרה פוליטית סבירה, בדרך שבהכרח נפגעים בה אזרחים רבים משני הצדדים
    , מייצרת התלכדות סביב ישראל ביתינו מחד והחמס מאידך.
    . לא למדנו דבר מניסיוננו ומניסיונם של רבים אחרים בהיסטוריה?
    ישראל במשך מעט שנים חווה התכחשות התעלמות אנטישמיות ובלית ברירה במעשיה ובמחדליה
    מנסה בשביל אומות העולם להיות בחזית מול האיסלאם המשוגע ומנסה לסדוק את כוחם של המרים באויביה
    ומתוך עמה קמים פרופסורים שבמקום לחזק את אלה שעימם היא יכולה להגיע לפשרה פוליטיתמסיתים אותם שוב ושוב .
    . המדיניות הישראלית ששנים רבות יצאה מהנחה צודקת שאין הבדלים בין הפלסטינים, אין הבדל בין המסכימים ל"שתי מדינות" גלתה שבשעת מבחן ערביי ישראל מניפים דגל פלסטין ופורעים את הסדר הפוליטי על חשבון הפליה אזרחית.
    . האם הבריחה מהמחיר הידוע לכל של הסדר מעוורת את עיני הערבים ?
    האם מתנגדי ההסדר משני הצדדים, המסייעים, לא תמיד במודע, אלה לאלה, שוב יתחזקו?

    המתקפה בעזה לא תביא שינוי ממשי במציאות, לא בדרום ולא בכל רחבי הארץ, בלי שאנו ושכנינו נכיר בקיומם של שני בעלי זכויות בארץ הזו, נבין את האינטרסים של שניהם ונחזור למו"מ ממשי. אין שום סיכוי למהלך צבאי בלבדי כשמתעלמים מההקשר הפוליטי. זה לקח ישן נושן; חבל על הדם הרב שנשפך בשני הצדדים כדי ללומדו מחדש.
    יש אלפים שממשיכים לחשוב על מוצא מהמבוי הסתום וקולם כמעט לא נשמע. אליהם מיועדים הדברים.
    לו רק מיני פרופסורים בואן ליר ועוד לא יטלו לעצמם את המונופול עליהם
    לו יהי .

  21. אילן בכר

    אין ספק שזה לא היה כורח המציאות, העליתי את זה רק כקוריוז.
    אבל התפיסה של חירות לא תפסה את עזה כלק מישראל השלמה (גם לא את רמת הגולן בהתחלה, וגם לא כל כך את סיני).
    עזה הייתה מוחזרת למצרים אם המצרחים היו מעוניינים בה, אני חושב, אבל אני לא יודע לענות על השאלה הזו ברצינות. כמו שאמרתי, זה רק קוריוז.

  22. שור

    מכל מקום שניסוג ממנו נקבל טילים וטירור ושפיכות דמים נוראית של ערבים ויהודים,
    לכן בדור הנוכחי אין לסגת משום מקום, אחרת יומטרו טילים על כל ערינו וכפרינו ,
    ותגובת ישראל תביא להרג של רבים כפי שקורה כעת.

    תובנה זו היא כה פשוטה , עד כי ניתן לצפות שהשמאל האליטיסטי לא יבין זאת לעולם וימשיך להטיף לנסיגות,
    שיביאו עוד טרור ועוד שפיכות דמים.

    עצוב, אבל זו המציאות.

    שור

  23. אוהד בנאי

    קראתי את התגובות שנכתבו פה , ואני לא יכול שלא להיות מלא הערכה לכל הכותבים . מילים חכמות וטובות , שמתגבשות ומתחברות לרעיון דמוקרטי , שבאות מתוך אהבת החיים ולאו דווקא אהבת המדינה ( אפילו שאומרים שפטריוטיזם זה השחור החדש ) . מעולם לא הייתי פעיל אקטיבי בתנועה כלשהי או במאבק צודק , ומלבד מחשבות והגיגים שנאמרו בחדרי חדרים , מעולם לא פקדתי את אתרי ההפגנות או חילקתי שמיכות , כזה אני , כזה הייתי. המהלכים האחרונים הביאו אותי לידי הבנה חדשה , שאולי זה לא מספיק . אין לי סטטיסטיקות מרשימות , ומעולם לא למדתי לאיזה תואר מרשים , ואני חייב להודות שבשנים האחרונות כמות הספרים שאני קורא קטנה , ועיתונים אני לא קונה . ומכיוון שזה המצב , לא תראו כאן מספרים גדולים , או הבנות חדשות , רק תחושות לב והרבה כעס ועצבות .
    מי אנחנו ? לא מיהו יהודי או מיהו ישראלי , את זה אנחנו יודעים . יהודי זה זה שיושב בישיבה וקורא תורה , ישראלי זה ההוא שמתגייס לטובת המלחמה האחרונה . מי אנחנו האנשים , בני האדם , שחיים פה אחד ליד השני , ומנסים לחלוב קצת הגיון מהטירוף שאנחנו מצויים בו . לא ברור ממש , אבל את התשובה הכי קרובה קיבלתי מכל עניין יונית לוי . החלטתי לעשות מעשה ולפתוח קבוצה בפייסבוק שנקראת all yonit is love . וזה מה שכתבתי :

    "קשה לשכנע את העולם בצדקת המלחמה כאשר יש הרוג אחד שלנו מול 350 של הרוגים של העם הפלסטיני …." שאלה יונית לוי , אולי דיעה אישית , בטוח מתוקף תפקידה כעיתונאית .

    האם השתגענו עד שלא נותרה בנו כל טיפה של הגיון ? אני תוהה האם איבדנו כל שיקול דעת ומבקשים לאבד גם קול שפיות . האם ראוי הוא שנבקש להשתיק את כל מי שמנסה למצוא הגיון בטירוף שאנחנו מצויים בו ? הפגנות סטודנטים נגד המלחמה , שלום עכשיו , הפגנות נשים מול ביתו של אהוד ברק. יונית לוי היא לא הבעיה , גם לא כל הנ"ל .הבעיה נעוצה במחלה שמתפשטת בחברה הישראלית , הלוחמנית , נקמנית , שאינה מסוגלת לקבל את אלו שאינם מתיישרים לפי הקו המוצהר , המקובל . חברה בה כל גילוי אמפתיה לצד השני מתפרש כחוסר פטריוטיות , כבגידה , ולא כמעשה לגיטימי ואנושי של חמלה , אולי של דמוקרטיה במיטבה. יונית לוי , שלא מרצונה , הפכה לנושאת הדגל במאבק בין חופש הביטוי , המחשבה והעיתונות , ולבין ערכים ארכאיים ומיושנים , שלא לומר לא נכונים ומוטעים , של פטריוטיות ואהבת המדינה .מתי הפסקנו לשבח את האומץ החוקר , המעמיק , זה שאינו פוחד לשאול את השאלות הראויות , לחתוך את המציאות ולתת לה לדמם על הרצפה ? את הזכות להיות מחוץ לקבוצה , ועדיין להיות שייך לה ? אנחנו אוהבים את הטלוויזיה טובה , ממלכתית , לא מאיימת על נקיון מצפוננו , וכמו כולם , לא אוהבים שמעמידים לנו מראה מול הפנים , וזהו חלק גדול מתפקידה . אל לנו לצפות לאובייקטיביות מוחלטת של כל עיתונאי ומגיש , כולנו בני אדם ,בכולנו מבעבעים רגשות כאלה ואחרים וכולנו אוחזים בדעות שונות. האובייקטיביות צריכה לבוא מן הכלל , מן המערכת שמכילה בתוכה פרטים בעלי דעות שונות , שביחד יוצרים כתיבה ועשייה אובייקטיבית ככל האפשר .
    מן הראוי שייאמר , בואו נעמוד מול התום והאמת- כולנו מלאים רגשי צער וחרטה על שבמשך 8 שנים החלפנו את אחינו המופצצים בדרום באחיותינו היפות באיים הקאריביים ובאיי הפנינה ,מלאי בושה על שלא שמענו את זעקתם מבעד לקולו העבה של צביקה הדר ודור הכוכבים הנולדים ששרו לנו ללא הפסקה. מרוב בושה יצאה לנו מלחמה , חשבנו שייגמר במבצע .
    "בסוף , אסור לשכוח , יש גם ויכוח ענייני ,יש גם מלחמה , יש גם תפיסות שונות הראויות לדיונים מעמיקים יותר ופוליטיים פחות " בן כספית.
    די להשתלחות חסרת הרסן ביונית לוי . התלהמות חסרת ערך ומטופשת שמביישת יותר מכל אותנו ולא אותה . התבטאות כזאת או אחרת של עיתונאי אינן קובעות את מצב הרוח הלאומי , לזה דואגות המלחמות והמשברים הכלכליים יותר מכל , ואין מתפקידן של מהדורות החדשות והכתבות בעיתונים להעלות את המורל הלאומי . תפקידו של עיתונאי הוא להגיש לנו את המציאות ולדווח תוך שאילת שאלות לגיטימיות , נוקבות ושאינן מתיישרות לפי ליין אפ כזה או אחר של מהדורה מסויימת ,פטריוטי יותר או פחות , ובטח שלא צריכות להתיישב עם דעת הקהל . אין שום דבר שאינו לגיטימי , ואולי אפילו אנושי ,בהתנהלותה של מגישת חדשות שרובנו צחקנו אך לפני כמה ימים שהיא קרה ומרוחקת וביקשנו שתראה קצת יותר אנושיות וחום , ומשעשתה זאת , שמנו גם לזה סייגים . לא נסקול באבנים כל פרשן צבאי/פוליטי שאינו כותב לרוחנו , ולא כל שופט בכוכב נולד שלא אוהב את המתמודד שלנו. המציאות היא הרבה יותר מסובכת כנראה , והסכנות האורבות למדינה בה ניתן להשתיק עיתונאים ולטאטא מתחת לשטיח דעות שאינן מתיישבות עם הקונצנזוס , גדולות ומפחידות הרבה יותר מהחמאס. "

    הקמתי את הקבוצה הזאת בעיקר כדי לדעת שאני לא לבד . קריאות ה"בואו נהרוג את כולם "מסביבי הביאו אותי לחשוב שאולי לאף אחד לא אכפת מילדים שמתים בעזה . שיש לנו דמוקרטיה שנרקבת לאיטה והופכת ללא רלוונטית בעיני חלקים נרחבים מהעם , ושיזהר לו מי שלא מסכים . אם אתם חושבים כמוני , תצטרפו .