הפחד לשלטון

משה קריף

זה הפחד- אומרים גיבוריו של ארי פולמן ב"ולס עם באשיר"- זה הפחד שבגללו יורים בלי הבחנה. זה הפחד שחוגג עכשיו אצלנו את נצחונו המלא ושאת תוצאותיו סופרים עכשיו בעזה. היה זה סופר ערבי-ישראלי שכתב פעם שהיהודים יכולים לעשות מה שהם רוצים לערבים, יש להם ששה מיליון סיבות לעשות זאת.

אפשרנו לפחד לחדור אל ערכינו, למוסר שלנו, הוא הפך אותנו להיות כמו כולם. אנחנו עכשיו בצדק, כמו הרוסים בגאורגיה, כמו האמריקאים בעיראק, כמו הטורקים בכורדיסטן.  רק שלהיות כמו כולם היא לא המשימה שלנו, היא לא הציווי שלנו, כך לפחות  קוראים בבתי הכנסת כל שבת מחדש.

ו"הייתם קדושים" אצל היהודים היא משימה לעשות מחר, עבודה שלא מבוססת על זכות אבות אלא רק על ההתנהגות  ביום הבא. לקיום שלנו יש עוד משהו שבו אנחנו חייבים אבל היום אומרים, עזוב אותך מערכים כשמסביב יש מלא ערבים.

האמת יש לנו סיבות טובות לפחד, מהמופתי היושב ליד היטלר, מנאצר, מערפאת, החיזבאללה ועכשיו אחמדיניג`ד והחמאס. כל אחד בתורו קם עלינו לכלותינו  אבל רבים מהם ניצחנו גם בלי טילים מונחים בלווינים. מי מפחיד  אותנו עד כדי כך שגם אנחנו לפעמים לא מאמינים בכוחנו. יש לנו את הכוח הכי חזק במרחב ואנחנו רוצים להראות אותו, שיחשבו שהשתגענו, שלא יתעסקו איתנו.

נגיד את האמת, הפחד היהודי  הנסמך על פרעות וגרמנים , לאפשרות חיסולו הסופי של העם היהודי נטמע גם אצל אלה שמוצא הוריהם רחוק משם. איך זה שמזרחים שונאים ערבים? הכי שונאים. איך זה שצעיר  מזרחי שתובע כיום מועדון ריקודים בקיבוץ בצפון שלא התיר לו להיכנס עם אשתו רק בגלל צבע עורו יכול לומר שהחוויה החזקה ביותר בחייו הייתה הטיול עם הכיתה לפולין. כיצד ביציע של בית"ר השאירו רבים מהאוהדים בבית אמא עם מבטא צפון אפריקאי כבד  אבל בפיהם נישאת שירה של שנאה לערבים.

הפרויקט הצליח מעל למשוער והוטמעו כל הפחדים, החוויה של יהודי מזרח אירופה הפכה לחוויה המכוננת של כולנו. ניצחון הפחד האשכנזי על הסיכוי המזרחי הוא ניצחון פירוס שמסכסך אותנו לעד עם הסביבה שלנו.    

היה כאן קומץ שניסה להגיד כי הבחירה במזרחיות ובפניה למרחב המקומי והמזרחי היא הסיכוי היחיד להשלים עם המקום ושכניו. הקומץ צעק במלוא גרון כי יש במזרחיות נדבכים של קרן אור, היא מקפלת מסורתיות שיכולה לתרום לזהות היהודית, היא מכילה פיוס עם האיסלאם משם באו הוריו, יש בה יסודות של תרבות מפוארת המגיעה עד לרמב"ם וכתביו, היו לו אינספור הוכחות שאפשר אחרת אבל ההתנגדות ממול  הייתה עיקשת. אף אחד לא ויתר, הגחיכו את הכוונה, לעגו לתרבות, והריצו דאחקות על המבטא. 

המסורת הישראלית של התבצרות, בונקר, ציפוף השורות, שהעדיפה את המוכר על פני השונה לא יצרה כאן באמת חברה רב תרבותית ופלורליסטית. התפיסה לפיה  אם אתה לא איתי אז בטח שאתה נגדי לא אפשרה לכל קול לחדור את ההגמוניה. אליטות ישראליות רמסו כל אפשרות לשנות כאן את הליבה שראתה בנו מעוז מערבי מול ים אוריינטליזם חשוך.  בעיניה כל סדק היה בבחינת  פורענות מזרחית המבוססת על  "שדים עדתיים" ו"טענות קיפוח". 

הקומץ לא הצליח לשכנע אותנו ואנחנו כל כך מפחדים שהרחקנו מעלינו את כל הנושאים האחרים, לא יושרה, לא מלחמה בשחיתות, לא פערים חברתיים, לא אבטלה ומובטלים הכל מתבטל כי אנחנו מפחדים.

עוד מעט בבחירות הקרובות פוליטיקאים מנוסים מאוד בלהבהיל יבהילו אותנו, ימשלו בנו וילמדנו אותנו על מה שלמדנו רק בספרים, מה זה שלטון הפחד.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שרגא עילם

    Nazi leader Hermann Goering, interviewed by the US psychologist Gustave Gilbert during
    the Easter recess of the Nuremberg trials, 1946 April 18, quoted in Gilbert's book 'Nuremberg Diary.' Gilbert recorded Goering's observations that the common people can always be manipulated into supporting and fighting wars by their political leaders:

    We got around to the subject of war again and I said that, contrary to his attitude, I did not think that the common people are very thankful for leaders who bring them war and destruction.

    Goering: Why, of course, the people don't want war. Why would some poor slob on a farm want to risk his life in a war when the best that he can get out of it is to come back to his farm in one piece.

    Naturally, the common people don't want war; neither in Russia, nor in England, nor in America, nor for that matter in Germany. That is understood. But, after all, it is the leaders of the country who determine the policy and it is always a simple matter to drag the people along, whether it is a democracy, or a fascist dictatorship, or a parliament, or a communist dictatorship.

    Gilbert: There is one difference. In a democracy the people have some say in the matter through their elected representatives, and in the United States only Congress can declare wars.

    Goering: Voice or no voice, the people can always be brought to the bidding of the leaders. That is easy. All you have to do is tell them they are being attacked, and denounce the pacifists for lack of patriotism and exposing the country to danger. It works the same in any country."

  2. נפתלי אור-נר

    לדעתי, לא. את הציבור הרגילו מנהיגנו לפחוד. הם יודעים מה רב כוחינו לכן מדיניותם שואפת להתפשטות טריטוריאלית (בצורת התנחלויות) ולא לשלום. אפשר להתחיל את הספירה לאחור עד לכליונה של מדינת ישראל

  3. ע.ג

    רצית השתלבות במרחב השמי? קבלת השתלבות כזו – שנאת האחר שמוש בכח הרג של אזרחים פודמנטליזם דתי. כשהיהודים התנהגו כמו אירופאים היו לכם טענות. עכשיו הם מתנהגים כמו השכנים בדיוק כמו שרציתם וגם יש לכם טענות. מסתבר שהרעיון הוא לבוא בטענות ליהודים לא חשוב מה הם יעשו ולהתיחס לפלשתינים כמו לכלבלב מחמד שסולחים לו על הכל. הוא רק כלב טפש אז אי אפשר לבוא אליו בטענות.

  4. גיורא.

    הפחד הוא אחד המנגנונים החשובים ביותר לשמירת הקיום של היחיד והחברה.

    לדגמה אצל הפלשתינאים לא קיים פחד כלל.

    הם לא פחדו לצאת למרד בשלטוןן הבריטי ב36-39( ויצאו ממנו מפורקים לחלוטין) ,הם לא פחדו לנסות לחסל את הישוב היהודי ב48(וגמרו במחנות פליטים) והם לא פחדו לירות קאסמים על מדינת ישראל במשך 8 שנים (ויצאו עם הרס טוטאלי של עזה).

    הפחד גורם לזהירות לחשיבה ולהישרדות. כל עוד מדינת ישראל תמשיך לפחד – אני רגוע.

  5. יוסי לוס

    אכן. יש לנו סיבות טובות לפחד. הבעיה היא שאנו לא לוקחים בחשבון את האופנים שבהם אנו בעצמנו ייצרנו וממשיכים לייצר את הסיבות הללו ובכך נותנים במו ידינו לגיטימציה לאנטישמיות. היינו יכולים להתמודד בצורות יצירתיות יותר עם הפחד הזה ולהשתמש במשאבים תרבותיים רבים שעמדו לרשות החברה היהודית בישראל בגלל מקורותיה המגוונים. במקום זאת, הפחד האשכנזי מהפתרון הסופי השתלט על הכול ונוצל לעתים על ידי מנהיגות אשכנזית שניצולי השואה עניינו אותה כשלג דאשתקד.

    הפחד האשכנזי שהוטמע בלבות המזרחים מקבל בימים אלה פנים דתיות אשכנזיות אכזריות מפורשות
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1058728.html

    כך כתב ברטולט ברכט על שלטון הפחד בהקשר אחר:

    חרדות המשטר
    1
    נוסע זר, שחזר מן הרייך השלישי
    ונשאל מי באמת שולט שם, השיב:
    הפחד.

    2
    בחרדה
    עוצר המלומד באמצע הויכוח ומתבונן
    חיוור בקירות הדקים של חדר-עבודתו. המורה
    שנתו נודדת כשהוא שוכב ומחטט
    במילה אפלה אחת, שהמפקח הפליט.
    הזקנה בחנות המכולת
    שמה אצבע רועדת אל פיה, כדי לעצור
    בעד מילה של זעם על הקמח הגרוע. בחרדה
    מביט הרופא בסימני-החנק שעל גרון הפציינט. מלאי חרדה
    מסתכלים ההורים על ילדיהם כעל בוגדים.
    אפילו הגוועים למות
    אוטמים עדיים את קולם המבליח,
    בהיפרדם מקרוביהם.

    3
    אבל גם חומי-החולצות עצמם
    פוחדים מפני האיש שזרועו אינה מורמת די
    ונבהלים מפני אדם המבשר להם
    בוקר טוב.
    הקולות הרמים של נותני הפקודות
    מתמלאים חרדות כמו צוויחות
    חזירונים בתור לסכין-השחיטה, וכל תחת שמנה
    מזיעה מפחד בכיסאות-המשרדים.
    רדופי חרדה
    הם פורצים לתוך דירות ומחפשים בבתי-השימוש
    וחרדה היא
    המביאה שישרפו ספריות שלמות. כך
    כובשת האימה את הנשלטים, וגם
    את השולטים.

    4
    למה
    חוששים הם כל-כך מפני המילה הגלויה?

    5
    לנוכח העוצמה המדהימה של המשטר
    המחנות ומרתפי-העינויים
    השוטרים שלו המפוטמים
    השופטים שהורגעו או שוחדו
    הכרטיסיות עם רשימות החשודים
    הממלאות בנינים שלמים עד לגגות
    סביר היה להאמין, שמפני מילה גלויה
    של אדם פשוט אין להם מה לפחד.

    6
    אבל הרייך השלישי מזכיר
    את המבנה של טאר האשורי, אותו מבצר אדיר
    שעל פי האגדה שום צבא לא יכול לכבוש, אבל
    בשל מילה אחת בקול-רם, שנאמרה בתוכו
    היה לעפר.

    מתוך גלות המשוררים, שירי סוונדבורג, 1935-1938, עמ' 155-157

  6. סוניה וברוניה

    שים לב לדעותיהם של ש"ס ושל מאיר שטרית. לצערי ההפך הוא הנכון – "אנחנו באים משם, אנחנו יודעים איך צריך להתנהג לערבים".
    דוקא השמאלנים האשכנזים, הביילינים הפגינו יותר נסיונות לדיאלוג ופייסנות.
    לא בכל דבר יש קיפוח מזרחי.

  7. מוני יקים אנטיציוני

    חלון ההזדמנויות ההיסטורי שהיה פתוח בפני המדיניות הציונית במשך 8 שנות שלטונו של
    השריף בוש הפונדמנטליסט הנוצרי שראה במדינה הציונית השלמת נבואות נוצריות
    אפוקליפטיות מול העולם הערבי מוסלמי השנוא והמאיים.
    בוש היה כנשיא יות קיצוני מהימין הקיצוני הציוני ודחף את ישראל להעמקת ההתנחלויות
    והקצנת המדיניות הישראלית מול הפלסטינים.
    במשך 8 שנים אלו נתנה המדיניות האמריקאית הזדמנות חסרת תקדים להנהגת
    המדינה הציונית להכתבת תנאי הסדר שלום עם העם הפלסטיני והעולם הערבי מתוך
    מצב של כוח להשגת מה שכביכול ישראל הנורמלית צריכה היתה לחתור אליו כי רק
    בהשגת הסדר שכזה יהי כדי להבטיח את יציבותה והמשכיותה של המדינה הציונית.
    ביודעין מתוך אינטרסים צרים של המעמד השליט או שלא ביודעין מתוך צרות
    המחשבה של מעמד שליט זר לאזור ארופי ומתנשא שלא הפנים את מגבלות
    הכח הצבאי , בחר השלטון שלא לפתוח את חלון ההזדמנויות מתוך הנחה מוטעית
    שאותה פרדיגמה של כוחה הצבאי של ישראל יכתיב לעד את תנאי המשחק
    וכי תמיכתה האסטרטגית של המעצמה מס' 1 בעולם תסיט תמיד את מחוגי מאזן
    הכוחות לטובתה של היישות הציונית.
    לדעתי סיומו של עידן בוש וראשיתן של עידן אובמה הם בעלי משמעות היסטורית
    משמעותית ביותר לגבי הטעויות האסטרטגיות שנעשו ע'י אותה חונטה שלטונית
    מושחתת ואופורטוניסטית בהנהגת שרון ואולמרד שהפקירו את סיכויי המדינה
    להשתלב במרחב תמורת אינטרסים פוליטיים זמניים וסקטוריאליים.

  8. דרור ק

    פחד הוא לא דבר מגונה. פחד הוא מנגנון הישרדות. אי אפשר לחיות לפי תחושת הפחד, אבל להתעלם ממנה זו איוולת. נכון להיום יש לנו סיבה טובה לפחד, הן מחמאס, הן מחזבאללה, והן מגורמים דומים אחרים שאומרים בפה מלא ובלי להתבלבל שהם רוצים לחסל אותנו. למזלנו הטוב מדובר בקבוצות חלשות, שעדיין אינן יכולות לממש את זממן, אבל הן כבר יכולות להסב נזק גדול, והן הולכות ומתחזקות בהדרגה. המאמר הזה לא מטיף לחוכמה או למוסר. הוא מטיף לשאננות. מי שחושב שאין צורך לפחד מחמאס או מחזבאללה לא חי בעולם המציאות. מי שחושב שצריך להימנע מפגיעה בחפים מפשע בכל מחיר, גם במחיר התחזקות חמאס וחזבאללה, עלול למצוא את עצמו על הכוונת של הארגונים האלה, ולהפוך בעצמו לאזרח החף מפשע שמשלם בחייו. זו אמנם בחירה מוסרית לגיטימית, אבל רוב אזרחי ישראל חסים על חייהם לפני שהם חסים על חיי אחרים. גם זו בחירה מוסרית לגיטימית. לא פשוטה, אבל לגיטימית.

  9. דיאנה דניאל שרים

    יש לזכור, גם, ששלטון הפחד מייצר עם הזמן אינטרסים כלכליים ומעמדיים איתנים, כמו גם אינטרסים של ארגונים הרוצים להמשיך להתקיים כגוף. לצורך כך נוצרות גם אידאיולוגיות מתאימות ותביעות מהשכירים בעיקר: שלמו.
    כך תמיד תמיד כשהשליטים מחליטים על מלחמה או מבצע נמצא התקציב שיום לפני כן היה חסר, כביכול, לחינוך, בריאות או אף למיגון. לא נמגן עצמנו לדעת, הם אומרים, אבל כן נפריט לדעת ונלחם לדעת.

  10. עדית

    כמה יפה – מבחינת אופן ההגשה – וכמה עצובה – מבחינת התוכן – רשימתו של קריף. כן, הם פורשים עכשיו ביתר שאת את רשת הפחדים העכבישית, ומנסים לעטוף בה את מצפוננו , את הגיוננו, את שכלנו הישר, ולהביאנו להצביע בבחירות בעד שלטון הפחד. הלוואי ונזכור – כולנו! – כי זו בסך-הכל רשת עכבישים. כמה בקלות אפשר לקרוע אותה ולחזור אל השפיות!ו

  11. יוסי לוס

    אלא מנסה למשוך את תשומת הלב לעובדה שפחד יכול להיות גם מנגנון השמדה עצמית.

  12. שמרלינג

    ש"ס, הממצבת את עצמה כמפלגת ימין בבחירות הקרבות, מושפעת מהפחד האשכנזי? איך בדיוק?
    הנה תיאוריה (שגויה) אשר פועלת על בסיס אותו מהלך של הסקת מסקנות:מרבית בני עדות המזרח אשר הנם תומכי ימין מובהקים הנם תמונת ראי של שכניהם לשעבר ודעותיהם הניציות. הגיוני, נכון?
    הגישה הרווחת באתר העוקץ היא, הכותב הנו מזרחי, דעות מרבית הציבור המזרחי בישראל לא תואמות את דעותיו ולכן הדבר נובע משטיפת מח אשכנזית משוקצת.
    אני, למשל, מחזיק בדעות דומות מאוד לחברי המזרחים וגם שותפי המזרחים לעבודה. אני מניח שזה בגלל שהושפעתי מהם. האם אני שטוף מוח של פחד מזרחי?

  13. אורי טורקיה

    התחיל כל כך אמיתי ונכון ואז פתאום עבר שוב להאשמות שאינן ברורות לי של ה"אשכנזיות" שהינה לוחמת, מפוחדת, מבטלת…. ובעצם לפי המאמר אין למזרחים כל סיבה לחוש את הפחד הזה – הרי אותם לא רדפו הם חלק מהמזרח התיכון….. מאד קשה לי הדיכוטומיה הזו. אולי הגענו ממקומות שונים, תרבויות שונות וזכרונות קולקטיבים שונים אך הכאב של הרדיפה והפחד מפניה מוטמא בכולנו, כעם. אין זו "אשמתם" של האשכנזים אשר הביאו עימם את נטל ההיסטוריה הכבד של השואה ואין זה רק "בזכותם" שבגלל אותו נטל כבד וטראומתי זכינו במדינה משלנו. כולנו. כעם. אכן, הפחד מרדיפה הוא חלק מהזהות הלאומית של כולנו וכואב לי שבמקום לטפל בו, ללמוד לאהוב, להכיר את הצד השני, להבין אותו, להזדהות עם החולשה שפעם גם אנו חווינו כעם, אנו רואים לנכון להטיח קבוצה בקבוצה אחרת מתוכנו מיהו האשם בתפיסת הפחד שלנו ומי הודר מן המרקם הקולקטיבי כי "לא נרדף מספיק".

  14. יושב על הגדר

    המניפולציה ,ההשפעה על דעת הקהל ,ויצירת תדמיות נתונות בידיו של כל משטר מכל סוג .אך "ההשפעה"האפקטיבית
    ביותר הינה ההשפעה בדרך של השלטת פחד וטרור פנימי.ראה המשטרים הטוטליטריים במאה ה-20.הדיון כאן נסב על הפחד מפני האויב החיצוני. שוב מוצגות כאן אותן טענות שחוקות על אחריותם של האשכנזים ניצולי השואה שיצרו את אוירת הפחד.האם לשכנינו הערבים אין כל תרומה ליצירת אוירה זו?!יהיו רבים מבני עדות המזרח שגם להם יש זכרון הסטורי של פרעות והשפלות מהשכנים המוסלמים/הערבים הדוגלים ביד קשה כלפי השכנים מסביבנו .ולסוף …לצערי,גם
    חלקים מיהדות צפון אפריקה התנסתה במוראות השואה ולא רק האשכנזים!

  15. יואש

    משה קריף אומר "היה כאן קומץ שניסה להגיד כי הבחירה במזרחיות ובפניה למרחב המקומי והמזרחי היא הסיכוי היחיד להשלים עם המקום ושכניו. הקומץ צעק במלוא גרון כי יש במזרחיות נדבכים של קרן אור, היא מקפלת מסורתיות שיכולה לתרום לזהות היהודית, היא מכילה פיוס עם האיסלאם משם באו הוריו"
    זה נכון ויפה אך השאלה היא האם הצלחתו של קומץ זה בפנייה למרחב המקומי והמזרחי היתה מספיקה כדי להניע תהליכי התקרבות ופיוס עם העולם הערבי שסביבנו, והאם היינו הופכים ליותר נסבלים ולאפשרות שגוף לאומי יהודי עצמאי ישתלב במרחב המזרח תיכוני.
    העובדה שרוב הישראלים ממוצא מזרחי עברו קואפטציה מוצלחת (מדי) ואימצו את התפיסה האשכנזית היא לדעת קריף הסיבה למצב הלאומי הנוכחי שלנו. שאלה נכבדה לא פחות היא מדוע ויתר ה"קומץ" על מאבק עקשני ומתמשך על דיעותיו? האם הפחד בלם אותו כבר בשלב המוקדם? ומדוע עכשיו בעתוי כה מתאים לא נשמעים קולות אלה ביתר שאת? האם הפחד גובר ובולם גם עכשיו?
    לנוכח רשימת הפוליטיקאים שאין בהם מנהיג וכולם תאבי שררה ושיכורי שלטון, האם באמת הפחד יכריע את כל אזרחי ישראל שילכו לבחירות בעוד ימים ספורים? אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים בדבר אחד: שכל הביבי/לבני/ברק/ליברמן לא יספרו אף אחד יום לאחר הבחירות. הם יעשו לביתם/לביצור כוחם/ לסיפוק יצר שלטונם ולהשלטת אותו פחד המשתק את האזרחים מלבעוט אותם מהשלטון.

  16. איש שמן

    פיגועי הטרור של החמאס בפיצוץ אוטובוסים,סבארו,דולפינריום .מסעדת מקסים שעוצמת הפיגועים והקיפם היו תוצאה של הסכם אוסלו

    האכזריות בה נוקטים הערבים במלחמות אחים כמו הריסת העיר חמאת והשלכת האנשים מהגגות בעזה

    פגיעה במיעוטים לא מוסלמים על ידי הרוב המוסלמי במדינות ערב קופטים,מנדעים,אשורים

  17. ירדנה אלון

    הרשימה של משה הזכירה לי שני משלים בודהיסטיים האחד המשל על החבל והנחש
    בכפר קטן אי שם ברחבי הודו ירד הלילה,הלך שעבר בשביל בדרך לביתו ראה משהו מפותל מונח לצד הדרך הוא היה בטוח שזהו נחש קוברה ארסי בדרכו לזחול לאחד הבתים ולהקיש את יושביו איכשהו רץ לטבור הכפר והחל מזעיק את יושביו מכל עבר נפתחו הדלתות והחלונות יצאו הגברים והנשים הלכו למקום שבו היה מונח אותו אובייקט מפותל , עתה כולם היו בטוחים שהמדובר בנחש ענקי וכי מוטב להגיף את הדלתות והתריסים ולהסתגר בבתים עד לבוא הישועה,כל הלילה ישבו תושבי הכפר ספונים בבתיהם אחוזי אימה ופחד,עלה השחר ,איזה בן כפר אמיץ לב יצא לראות אם יוכל להבריח או להרוג את הנחש שכן יום עבודה עמוס בשדות חיכה לבני הכפר, הוא הגיע אל השביל ומה הוא רואה שם מונח?לא נחש אלא חבל ארוך מרופט אך מפותל שמאן דהוא השליך לצד הדרך.קרא לבני כפרו שיבואו לראות והשקט והשלווה חזרו לכפר,איש איש יצא ליום עמלו.
    לעיתים בחושך הדברים מקבלים עוצמות והדמיון מתפרע ,החושך(הבערות) והפחד והאימה שדברים מפילים עלינו כשאין אנו יודעים דברים לאשורם כשאין לנו האומץ לבדוק להתקרב גם אם בזהירות ובחשש מה עומד שם מנגד הפחד גורם לנו לראות באחר משהו שכלל לא קיים בו,וגם אם קיים בו אין זה אומר שלא נוכל להתמודד איתו בדרכים שהפתרון שלהם לאו דווקא אלימות ושינאה,אולם לשם כך צריך לסלק את החושך להמתין בסבלנות עד שהתובנות(אור השחר) תגענה, עד כאן המשל הראשון
    המשל השני קשור לכפר הסמוך שם באמת חי לו נחש קוברה ענקי שהטיל חיתתו על בני הכפר, כולם התייראו ממנו ושנאו אותו ואיש לא אהין להתקרב אליו,בני הכפר "סבלו" את נוכחותו ,יום אחד הגיע גורו לכפר נאספו תושביו לשמוע מה בפי המורה המלומד,גם הנחש הגיע לשמוע את הרצאתו, המלומד הזקן דיבר על שלום,ועל אחווה,ועל כבוד הדדי,ועל שוויון, דבריו היכו בתדהמה את הנחש והוא החליט לשנות את דרכיו ,כעבור שנה שוב הגיע המלומד לכפר הקטן,התייצב הנחש אל מול המורה המלומד ורגז והתקצף עליו וביקש את כספו בחזרה " אתה בהרצאתך על שלום ואחווה וכבוד הדדי הרסת את חיי," מה קרה שאל המלומד? "הסתכל עלי "אמר הנחש,"כולי פצע וחבורה,אני הרוס לגמרי,מאז שהקשבתי להרצאתך ושיניתי את דרכי כל בני הכפר מתנכלים לי,אין יום שהם לא מכים אותי חובלים בי,עד כי קצתי בחיי ואני חושב שמה שלימדת אותי אלה הם הבלים","אכן",ענה לו המלומד,"אני אמרתי לך להפסיק להכיש ולהרוג ולהתנהג כמו בריון, אולם מעולם לא אמרתי לך לא לעשות ססססס……."
    ז

  18. יואל קורנבלום

    ההצעה כפי שהובאה בפוסט שבני עדות המזרח יכלו לדבר עם הערבים טוב יותר מהאשכנזים לא מקובלת בכלל. זה בערך כאילו אפשר היה להציע שיהדות גרמניה היתה מסוגלת לדבר עם הנאצים ולשכנע אותם לא להתחיל בשואה רק בגלל שהם (היהודים) גרמנים. בכל אופן אם זה היה זה לא עבד. לכן מאותה סיבה גם הרעיון הזה של כותב הפוסט הנכבד לא מתקבל על הדעת.

    מה שכן מתקבל על הדעת הוא שיהדות ארצות ערב ברחה בהזדמנות הראשונה ממדינות ערב לישראל בגלל שהיו בעיות ליהודים במדינות ערב ולכן הרעיון שהם יוכלו לשכנע את שכנינו לא מתקבל על הדעת כי בסופו של דבר לא הצליחו לשכנע את הערבים כשהיו (היהודים) במדינות הערבים. ברור הוא שהיו בעיות כי ממקומות ללא בעיות היהודים לא באים לישראל.

    בקשר לפחד זה לא מה שגורם לתגובות. מאז ומתמיד הערבים רוצים להשמיד את מדינת ישראל ואפילו לא מסתירם את זה ולכן התגובה הטבעית של כל בן אנוש היא להתגונן. ולכן זה מה שאנחנו עושים כל הזמן וממש אבל ממש אין לנו ברירה אחרת.

  19. הילי

    לדעתי צריך להוסיף לפחד הקרבנות לשעבר את הפחד של המדכא מנקמת המדוכא. הפחד הזה בסיסו האחד בתחושת אשמה ובאמונה הקמאית הכרוכה בה בצדק ותיקון אכזריים. בסיס זה מעורב בדאגה רציונאלית מתגובת המדוכאים.
    אם נקח זאת בחשבון יעשוי להופיע מוצא: המדכאים יקטינו את חרדתם אם ישנו את התנהגותם (ואין פה מעגל, למשל כי קבוצה קטנה יכולה ליצור אפשרויות לרבים). המדוכאים יכולים לתרום אם יטרימו עמדה של שוויון וסליחה (לא בטוחה שזה אופציה לעזתים כרגע אבל אולי כן לאחרים.)

  20. שירה אוחיון

    "ניצחון הפחד האשכנזי על הסיכוי המזרחי הוא ניצחון פירוס שמסכסך אותנו לעד עם הסביבה שלנו."
    איזה סיכוי מזרחי? אולי אתה מדבר על דיכוי מזרחי ולא על סיכוי. לצערי הרב, רבים מהמזרחים היושבים היום במימסד אימצו את שיטות הדיכוי הנלוזות של מפא"י ונהיו גרועים יותר מהמדכא האשכנזי האכזרי ביותר שקם לנו. אוי לעבד כי ימלוך ואוי לפחד המזרחי שמא יאבד את את הפירור שזרק לעברו האשכנזי. זה הפחד שהשתלט על כל המנהיגות המזרחית עד כדי כך שהיא מוכנה לאבד את עצמה לדעת ובלבד שלא ילקח ממנה פירור הלחם, הכבוד או התואר האקדמי. תוצאות הפחד המזרחי ניכרות היטב בגרוטסקות שהוא יצר דוגמת עמיר פרץ, אלי ישי ועוד כמה גרוטסקות קרובות יותר לאיזורנו. מה שמסכסך אותנו עם הסביבה שלנו הוא כבר מזמן לא רק האשכנזי, אלא ובעיקר, אותו עבד הבית שתפס פירור ולא מוכן לשחררו גם אם יצטרך לרמוס ולהרוג את אחיו . לא לפחד, פירושו להסתכל לעצמנו בעיניים ולא לחשוש מהביקורת העצמית הזו. לא לפחד להוציא את הצדק והאמת לאור ולבער את הרע מקרבנו יהא המחיר אשר יהא. העמדה המזרחית היא עמדה פוליטית חברתית ביקורתית אך היא אינה יכולה בשום פנים ואופן להפוך לעמדה מהותנית ומדירה. ובל נשכח שכל העולם הוא גשר צר.

    .

  21. מירב אלוש לברון

    לפני זמן מה , ימים אחדים לפני המלחמה, שוחחתי עם סטודנטים שלי בספיר בחוג לקולנוע , על כוחה של החרדה. על הסירוס שהיא מייצרת מצד אחד. סירוס המוביל לקיפאון, הדחקה. סטגנציה. פחד מנקיטת מעשה החורג מגבולות השגרה הפוליטית שכפו עלינו לאורך ההיסטוריה המדממת שלנו מנהיגי ממשלות ישראל. ומצד שני, אותה חרדה המייצרת לצד המילכוד הזה את התגובה האלימה, מאפשרת את הבנאליות של הכוח – כמעט המוצא האחרון של אותו סירוס פוליטי. אלימות אינסטינקטיבית, אלימות שתמיד מוצאת לצידה צידוק מוסרי כביכול היושב בבסיסה של החרדה. ביסוד הפחד. ואח"כ כמה בקלות (אך גם כמה צפוי) ממהרים חיילנו המוסריים להשאיר בשדה החורבות שהותירו אחריהם את כתובות השנאה, גרפיטי נוסח הכיבוש הישראלי, המבקש להסמיך מחדש באופן סימבולי , רגע לפני העזיבה הזמנית, את הפחד.
    וכמה צפוי שנוכח זעקותיו של אב שכול על מות בניו תפרוץ אשה אחת בצרחות של חרדה – לא אנחנו. זה לא אנחנו. זה הוא. הוא הרע…לא להקשיב. לאטום האוזניים. לא לתת לזה לחדור לתודעה.
    היש סיכוי?

  22. ירדנה אלון

    הפוך יואל הפוך – ….."מה שמתקבל על הדעת הוא שיהדות מזרח אירופה ברחה בהזדמנות הראשונה ממדינות מזרח אירופה לישראל בגלל שהיו בעיות ליהודים במדינות מזרח אירופה ..ברור הוא שהיו בעיות כי ממקומות ללא בעיות היהודים לא היו באים לארץ ישראל"…….יואל זה הנרטיב של יהודי מזרח אירופה אתה מתבלבל לצערי בין הנרטיב הזה לנרטיב של יהודי ארצות אגן הים התיכון ויהודי ארצות האיסלאם ההיסטוריה שלנו זה לא ההיסטוריה של יהדות מזרח אירופה,היא שונה תכלית השינוי. עכשיו זה לא שהיה גן- עדן, אבל גם לא היה גהנום, היה גם וגם וכל קשת הגוונים של חיים ומציאות שבין גן עדן ובין גהנום.
    – על פי תפיסתך אני מבינה שהיהודים באו לא מתוך אידאולוגיה של להיות עם עצמאי ואוטונומי להיות אדון לגורלו, או שהיהודים חזרו לכאן בגלל הזיקה ההיסטורית שלהם למקום,שיבה הבייתה, על פי מה שמשתמע מדבריך, לא היה להם טוב במקומות שהם היו בהם אז הם הגיעו לישראל ,ורק על סמך זה מותר להם להיות אדוני הארץ? תשובה מעין זו שנתת לעיל שומטת את הקרקע מכל טיעון אידאולוגי אחר שבשמו קמה הציונות ובשמו הוקמה מדינת ישראל ."סתם ליהודים לא בא בטוב להיות איפוא שהם היו אז הם הגיעו לכאן, ואותו דבר גם יכול לקרות ההפך לא יבוא לנו בטוב להיות כאן אז נארוז את מטלטלינו,נקבל דרכון ארופאי (למי ששורשיו נמצאים באירופה)ונחזור למאיפוא שבאנו (כמו בורג ג'וניור) וכל הזיקות ההיסטוריות שלנו למקום,או הזיקות הדתיות (למי שמחזיק בזיקות כאלה) מה יהא עליהן?.
    הנרטיב שלנו המזרחיים הוא לא הנרטיב הזה, וזהו אחד המאבקים שהמזרחים עושים, ואו שסותמים להם את הפה ,או שאוטמים את האזניים מלשמוע, שלנו ישראל לא הייתה "גאולה דרך הביבים"ולא הגענו לכאן בגלל שהיה רע שם כמו שהיה רע עבור הארופוצנטרים,אצלינו היה בסדר, היה סביר, ולמרות זאת עזבנו ובאנו,לא נרדפנו עד חורמה(היו פוגרומים אבל לא בכמות ולא בדרך שהיו אצלכם),לא הייתה לנו שואה, לא היו מחנות ריכוז,לא היה שמד שיטתי רק בשל היותנו יהודים, והיו תקופות של פריחה כלכלית ותרבותית והיו גם תקופות של שפל כלכלי ותרבותי ופוליטי לא משהו שלא קורה בכל מקום אחר בעולם לקבוצות ולקולקטיבים שהם מיעוט דתי, או בתחתית הסולם המעמדי חברתי(נתינים ואסאלים בכל אירופה היו למישסה תחת הקלגסות של מעמד האצילים והכמורה בכל אירופה לא פחות ואפילו יותר מן היהודים והמקום הגרוע ביותר בעניין זה היה מזרח אירופה, ורוסיה בעיקר,כן בעיקר רוסיה).
    וזהו ההבדל הגדול בנרטיב שבין שני הפלגים המרכזיים של הישראליות פלג אחד האירופוצנטרי הגיע לכאן מחוסר ברירה
    ופלג אחר הגיע לכאן למרות שדווקא כן הייתה לו ברירה,(כלומר מתוך בחירה)ורק לאחר שהוקמה מדינת ישראל והקרע והשסע שנפער בעקבות זאת עם כל עמי הסביבה הם נאלצו לעזוב, יש כאלה שטוענים "תומרנו" לעזוב מעין טרנספר של אוכלוסיות קחו פליטים פלשתינים ותנו פליטים יהודים (בכל זאת מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה) יש פתגם ערבי מקומי שאומר "אנא אמיר הו אינתא אמיר ומין ג'יב אל חמיר"?
    אם אני נסיך ואתה נסיך מי יביא את החמורים?כלומר מי יעשה את העבודה הקשה ?נסיך אירופוצנטרי אחד לא יעביד נסיך אירופוצנטרי אחר, בטח לא בתנאים ובשכר שאינם יאים לנסיכים
    אבל מישהו בכל זאת צריך לעשות את העבודה השחורה אז הביאו את המזרחיים
    ואחרי מלחמת ששת הימים הבאנו את הפלשתינים מהשטחים
    ואחרי האינתיפאדה הראשונה הבאנו את מהגרי העבודה,הסינים,התאילנדים,הפיליפינים ,הרומנים,הניגרים,
    וזאת האמת באופן כללי ביותר שאתם כל כך מסרבים לקבל,כי היא מציגה אתכם באור מאוד לא מחמיא אולם במקום להתמודד איתה אתם מעדיפים "להמציא" לנו המזרחיים היסטוריה, ולכפות עלינו נרטיבים שאנחנו יודעים שהם שיקריים ,ולא מוכנים לקבל אותם כי אנחנו מובילים את עצמינו בנתיב של להיות חופשיים לספר את הסיפור האחר והשונה שלנו,ולא משנה כמה תדירו אותנו ואת הנרטיב שלנו מספרי ההיסטוריה הממלכתיים,תמיד תישאר לנו המורשת של "והיגדת לבנך,"אנחנו בין כתלי ביתנו נספר את הסיפור האמיתי לילדים שלנו,שיספרו אותו לנכדים שלנו,בבחינת תורה שבעל פה,זה מה ששמר את הנרטיב היהודי בכל הדורות וזה מה שישמור את הנרטיב המזרחי מכאן והלאה.
    כי זהו כוחה של מורשת תרבותית,התפאורה אולי משתנה אבל המהות הפנימית תמיד נשארת .

  23. אלון

    אני לא יודע על איזה חיים טובים את מדברת, אבל למשפחתי בעירק מעולם לא היו זכויות שוות או ביטחון אמיתי שהשכנים הערבים שלהם לא יוציאו עליהם קצת אגרסיות.
    כל עיר ומדינה ערבית לגופה, אבל נראה לי שאת קצת מייפה את המציאות. גם להגיד שעלו לכאן בכדי להיות שווים בין שווים ( לפחות חוקתית ) זה מותר ולגיטימי.

  24. יואל קורנבלום

    לא נראה שהבנת מה שכתבי בתגובה למשה. הוא טוען שהמזרחים יכולים לדבר טוב יותר עם הערבים מאשר האשכנזים בגלל שהמזרחים מכירים טוב יותר את הערבים. מה שאמרתי שזה לא נכון כי יהדות המזרח לא יכלה לדבר עם הערבים כשחיה במדינות ערב ולכן גם לא יצליחו עכשיו. זה לא אומר שהמזרחים פסולים למשא ומתן עם הערבים אבל אי אפשר לבוא בצורה גורפת כפי שעשה משה. בתור דוגמא ליחס הלא טוב של הערבים ליהודים בארצות ערב הבאתי את העובדה שבהזדמנות הראשונה יהדות ארצות ערב ברחה ממדינות ערב. זה שהמזרחים הם פה זה לא בגלל שהביאו אותם לעבודה שחורה כפי שכתבת אלא בגלל שרצו יהודים בארץ ישראל. בסופו של דבר ישראל היא מדינת היהודים. העובדה שהם באו מראה לך שהיה להם קשה במדינות ערב. אם היה טוב להם במדינות ערב לא היו באים כמו שיהדות אירופה או אמריקה לא באה. בעצם רק באים אם קשה להם. לכם לא מקובלים עלי דבריך.

    בקשר ליהדות אירופה הם היו הראשונים שבאו לפה לא למטרות דתיות. באו במטרה ברורה ליצור מדינה יהודית, עבודה עברית ובכלל לא להיות יהודי גלותי. לא נראה לי שבהזדמנות הראשונה הם ברחו כפי שכתבת. נראה לי שהיו הרבה שיחות והרבה תכנון ולבסוף באו. בנוסף נראה לי שהרבה מתו בשואה ולא הצליחו לברוח אז קשה לומר שבהזדמנות הראשונה הם ברחו. אני בטוח שלו יכלו לברוח לאיזה מקום היו עושים את זה מזמן. חוץ מזה הרבה באו בגלל הפוגרומים נגד היהודים אז היתה להם סיבה טובה לבוא לכאן. היו גם פוגרומים ביהדות ארצות ערב אבל משום מה לא יצא משם הרצל. אילו הן עובדות מה אפשר לעשות אי אפשר לשכתב את ההיסטוריה.

    בקשר לקשיים שאת מעלה אז אספר לך סוד, גם לי ולהורי היה קשה מאד בארץ. הגענו לכאן חסרי כל. גרנו במעברות לא היה כסף וגם לא היתה עבודה. וזה לא רק אני וההורים שלי אלא הרבה מאד אחרים כולם אשכנזים. אבל המשכנו עבדנו קשה חלק הצליח יותר וחלק פחות וגם שרתנו בצבא כדי להגן על עצמינו כי יש לנו רק מדינה אחת. לא באנו בטענות אדרבא שמחנו שאנחנו פה ויכולים לעזור. ישראל היא אולי לא הכי טובה בעולם עם הרבה בעיות אבל היא שלנו. אפשר לתקן כל מה שצריך ולא צריך רק לקטרג או להאשים.

    בנוסף נראה לי שהרבה מיהדות ארצות ערב הגיעה למנוחה והנחלה בישראל עובדה שהרבה מזרחים נמצאים בכל שכבות החיים ותופסים עמדות כלכליות או חברתיות ונמצאים במשטרה, בצבא, בבתי המשפט ובכל מקום אחר לכן לא נראה לי שיש כאן איזה אפלייה ממסדית. יתכן מאד שלך קשה ואולי לא כל כך שפר חלקך אז את מאשימה את כולם. אבל יש הרבה מזרחים שלא היו מסכימים איתך.

    נכון שלא היה ראש ממשלה מזרחי אבל זאת פוליטיקה לא אפלייה.

  25. שירה אוחיון

    מה אתה מקשקש שטויות. לא שמעתי שחטפו פה ילדים לאשכנזים, לא שמעתי על כך שהקרינו את ראשי ילדיהם במינונים מטורפים כמו שעשו לילדי הגזזת ולא שמעתי שהסלילו אותם לחינוך מקצועי כדי להופכם לפועלים ולבשר תותחים בפריפריה. "פיזור אוכלוסין:. מי נראה לך עשה את הדברים האלו סבתא שלי? מי בנה להם בתי ספר מקיפים לאחר שזרקו אותם באישון הלילה לעיירות הפיתוח שכוחות האל? גם המדינה תמשיך להשתיק את הפרשיות האלו ולקבור אותן תחת עוד ועוד ועדות חקירה, השואה התרבותית שקרתה לנו כאן לא תימחק לעולם. כמו שאומרת לירדנה בבחינת "והגדת לבניך" בעידן המידע אכן אי אפשר לשכתב היסטוריה אחת. המידע הזה רץ ממקום למקום גם מחוץ לגבולות המדינה. גם את הנכבה לא ניתן להסתיר עוד תחת קיבוצים ירוקים עם אתוס הומאני של שוויון . דמי אחינו הפלסטינים צועקים מתחת לאדמה , דורשים צדק ואמת.

  26. יואל קורנבלום

    את סתם ממציאה דברים. אני מניח שלא גדלת בתקופה ההיא אני כן גדלתי אז ואני מכיר את זה באופן אישי. אז ככה אני אשכנזי ובכלל הלכתי לבית ספר מקצועי כבר בגיל ארבע עשרה ולא סתם אלא מה שנקרא אז חניכות מודרכת. כלומר עבדנו חמישה ימים בתעשיה ולמדנו יום אחד. רוב החברה בכיתה היו אשכנזים. היו גם מזרחים. אבל עם כל זה לא חשבתי שמפלים אותי וגם לא בכיתי על זה אלא נלחמתי לשפר את מצבי. גם עברתי שירות קרבי בהתנדבות, כי יכולתי להיות בחיל חימוש, והמשכתי ללמוד אחרי הצבא והגעתי להיות דוקטור להנדסת מכונות. גם שלמתי את כל הלוואות הלימודים. אז יש לך דוגמא. לא התבכיינתי אלא נלחמתי. לא אמרתי שמפלים אותי אפילו אם באמת הפלו מסיבות הידועות למופרעים והמשכתי. אה כן, עשיתי את הלימודים תוך כדי עבודה נשוי עם שלשה ילדים, שכמובן היום גדולים. אז זה בערך הסיפור. אני מכיר הרבה אחרים שעשו את זה ואף אחד לא נשאר לבכות שמפלים אותו אלא המשיך. לא מקובל עלי הסיפור שלך שלקחו את המזרחים לבתי ספר מקצועיים. אני בטוח שהיו הרבה מזרחים בתיכונים. בכלל כל החברה שלי בתנועה לא היו בתיכון בכלל. עבדנו כבר בגיל צעיר ולא בכינו שמפלים אותו. היה תיכון אז והרבה הלכו לתיכון אבל אנחנו לא מסיבות שונות אך בעיקר כלכליות. אולי כדאי לך גם לנסות דבר דומה במקום לרחם על עצמך כל הזמן ולהאשים את כל העולם בבעיותיך.

    בקשר לזריקת המזרחים במקומות שכוחי אל ליד הגבול גם זה לא מקובל. ראשית יש הרבה מזרחים בתל אביב וגם בירושלים וגם בחיפה וגם בנתניה, חדרה וגם בבאר שבע ואילת וגם בהרצליה הוד השרון ורמת השרון וכן בהרבה ערים אחרות. נכון שיש את שדרות אבל מצד שני יש ליד אותו הגבול את נגבה, יד מרדכי, כרמיה, מפלסים, כפר עזה, נחל עוז, בארי, כיסופים נירים, ניר יצחק, כרם שלום ועוד אחרים שכולם באו לשם במטרה ליישב את המקום ולשמור על שטח מדינת ישראל. כמובן אותו הדבר קיים בצפון ובמזרח וכן הלאה את יכולה להסתכל במפה בעצמך. היישובים האילו סבלו הפגזות, פדאיון ועוד כל מיני מריעין בישין אבל לא זכור שמשהו בא בטענות שזרקו אותו לשם. שלא לדבר על יישובי חומה ומגדל שנוצרו יש מאין באיזור עויין. אף אחד לא טען שזרקו אותם לשם. נראה לי שהרוב שעשו את זה היו אשכנזים דווקא. בסופו של דבר זה בא במטרה להגן מדינת ישראל.

    בקשר לחטיפת הילדים כפי שאת אומרת אז אומר לך שאימי אמרה לי פעם שכשהייתי תינוק באחת המעברות בארץ לקחו אותי לבית החולים לטיפול. היא סיפרה לי שישבה ליד חלון החדר שבו הייתי כל הזמן מפחד שיחטפו אותי. לא נתנו לה להכנס לחדר. היא לא חזרה הביתה על שקיבלה אותי בחזרה. מעניין מאיפה בא לה הרעיון הזה שיחטפו אותי? לי נראה שבהתחלה כשבאו לכאן הרבה עולים מהרבה מדינות עם תרבויות שונות הרבה שמועות נפוצו, זה רק טבעי. יתכן מאד שמישהו הפיץ סיפור שחוטפים ילדים וכולם האמינו לזה. לכן כל הסיפור על חטיפת ילדים מזרחיים נשמע כל כך אידיוטי שפשוט קשה להאמין שעדיין מספרים אותו. באותה צורה אפשר היה להמציא סיפור חטיפת ילדים אשכנזיים. לכן אני לא מאמין לסיפור הזה. בעצם זכור לי רק ילד אחד שנחטף והוא יוסלה שומכר, אשכנזי.

    בקשר לגזזת גם זה לא נכון. זכור לי שאיילה סבאג כתבה באחת התגובות ש"מאות אלפים" מתו מגזזת. לא היה ולא נברא. סתם המצאה למטרות פוליטיות.

    אז זהו בערך הסיפור. דבריך ממש מופרכים. חוץ מזה ממתי הפלסטינאים הם אחיך כפי שאת כותבת? את בטוחה שהם רוצים אותך? איזה מדמם זועק אליך מהאדמה? בסך הכל הם נלחמים בנו ומקיזים את דמינו כל הזמן ולא מוכן להתפשר עד שנסולק מפה. במקום להלחם בדיקטאטורה הערבית את נלחמת בישראל ובעצם מקבעת את מצבם העגום של אותם פליטים.

    שבת שלום.

  27. ירדנה אלון

    יואל שלום-לא אינני מתכוונת לחזור ולספר ולדוש ולדשדש במה שכבר נכתבו עליו ספריות שלמות, ובטח לא אכלה את זמני ואת האנרגיות שלי על מי שמעדיף לא לדעת על כן להישאר באטימותו, שכן ידע זה לא רק כוח,כפי שכתבתי כאן לא אחת, ידע זה גם אחריות, וברגע שאנחנו יודעים משהו חובתנו המוסרית לקחת על הידע הזה אחריות,ועל כן רבים הם האנשים בקירבנו שמעדיפים לא לדעת,לא לקרוא,לא להאזין,לא להקשיב,ולהישאר בבערותם,זאת עוד אחת מהדרכים להתגונן עם אמיתות שהחיים מזמנים לנו ,הדבר האחרון שאני מעוניינת בו זה לכפות אמיתות מסויימות על בני אדם שמעדיפים להתעלם מהם.
    יחד עם זאת קבל סחטיין ענק, על המשפט…….."אלו הן עובדות,מה לעשות אי אפשר לשכתב את ההיסטוריה"………זאת אחת הבדיחות הכי מוצלחות ששמעתי בשבועות האחרונים,ובזמנים קשים אלה גם זה משהו,צחקתי כל הדרך לסופשבוע כשקראתי את זה, אכן נחנת בחוש הומור,