דאבוס, אחריות חברתית וחברה

אתמול נפתח הכנס שבשנים הקודמות היווה במה לשועי עולם לחגוג את הצלחתם האישית והאידיאולוגית. השנה שני הדוברים המרכזיים ביום הראשון היו ראש ממשלת סין וראש ממשלת רוסיה. הם כנראה אלו שארצותיהם מבטאות את שיאה של הדמוקרטיה ולכן כנראה שיש להם עצות טובות לפתרון המשבר הכלכלי.  גם נשיאנו הנערץ משתתף שם, כאדם שבעשרות השנים האחרונות היה איש שלום ומלחמה סוציאליסט כביכול וקפיטליסט באמת זה כנראה המקום המתאים לו. גם אחד המועמדים לראש הממשלה בישראל עובר שם כדי ליהנות מפירות ההצלחה של האידיאולוגיה הכושלת שלו.

מייסד הפורום כמעט הכה על חטא כאשר בתשובה לשאלה: "האם אתה מצפה לשמוע ממנהיגים ובנקאים "סליחה"? הוא ענה "אני מקווה".  ובכנס שנערך בטורקיה בנובמבר "בחר שוואב להתמקד באחריות חברתית, ולקבוע שארגון עסקי אינו רק מכונת רווחים – הוא חייב לקחת בחשבון את הצרכים של שאר בעלי העניין שמסביבו". ועוד אמר: ""בטווח הקצר חייבים לטפל במשבר הפיננסי אבל צריך להיזהר שלא לשכוח את הבעיות הגדולות האמיתיות של העולם: התחממות כדור הארץ, עוני, מחלות, בריאות. אם נשים אותן בצד, אם נתעלם מהאזהרות, הנושאים הללו יחזרו אלינו בעוצמה ובהרסנות כמו זו של המדבר הפיננסי הזה". מה אתה אומר? חשבתי שהבעיות הללו תיפטרנה מעצמן בעקבות הצמיחה הכלכלית הגלובאלית שבה מ-200 הכלכלות הגדולות בעולם 101 הן תאגידים רב לאומיים.

אלא שמהי אותה אחריות חברתית?  סטיגליץ טוען:" "רבים בתעשייה הפיננסית מאותגרים אתית, וצריך להבין את זה". אם כך כיצד הם יכולים להיות אחראים חברתית שבסיסה הוא גישה אתית. אלא שארגונים כלכליים אימצו לעצמם וורסיה של אחריות חברתית שמעצימה את המושג של מקסום רווחים. לפני יומיים מצאתי מאמר שהוצג בכנס ללימודי ארגונים בווינה ב-2007 שטען שאחריות חברתית המבוססת על הרעיון של מקסום רווחים אינה אלא אימוץ עקרונות המאפיה על ידי ארגונים כלכליים. יש שאינם רואים שום הבדל בין פשע מאורגן (organized crime) לפשע ארגוני (organizational crime). כיון ששני ההתארגנויות הללו שואפות למקסום הרווח ובעלות תרבות ארגונית שמקדשת את אותם רווחים, ויותר מכך מפרידה בין התרבות הארגונית הפנימית לחיצונית.

לטעמי כל הדיבורים על תיקון המערכת באמצעות אותם אנשים, לא אתיים, שיצרו את הבעיה, דומה לטיעון האבסורדי שהשמיע אולמרט לאחר מלחמת לבנון, שרק הוא שכשל יכול לתקן את טעויותיו, ראו מלחמת עזה. בכדי שהכלכלה תתנהל בדרך טובה יותר לא מספיק שהממשלות יסדירו את השוק וישפכו כמויות כסף שאולי היו מוכנות להשקיע באיזה מלחמת עולם קטנה אבל לא בשום דבר אחר. אלא יש להעמיד את המערכת הכלכלית במקומה הטבעי, דהיינו כלי אשר נועד לאפשר לתושבי העולם חיים של כבוד ורווחה, שוויון הזדמנויות הוגן, שמירה על המערכת האקולוגית, תרבות מפותחת ומגוונת ואפילו לא זה. יש להשיל מעצמנו את האמיתות שאינן אלא משאלות לב שכלכלה שמנוהלת על ידי השוק כביכול, ובעצם על ידי מי שיש להם, עושה את הטוב.

ממשלות לא רק צריכות להסדיר אלא גם להיות מעורבות. אין שום מקום בפעילות האנושית שעיצוב המערכת וניהולה צריך להיות נתון בידי מומחים. המנתחת בבית חולים צריכה להיות רופאה אבל אופייה של מערכת הבריאות צריך להיקבע על ידי האזרחים, הן באמצעות הממשלה והן באמצעות גופים ציבוריים מהחברה האזרחית. כך גם בכלכלה, בביטחון ובכל דבר אחר.