לשונות הנחש: על הערבית של ליברמן

עמוס נוי

בין הדברים הנכונים והחשובים שנכתבו על ליברמן – על הפשיזם והגזענות והכוחנות – נשכח קמעא מה שהוא בעיני היבט עצוב מאוד, ובעל משמעות עמוקה למזרחים, של סיסמת הבחירות הנוראה שלו: "הוא מדבר ערבית".  

כי לכאורה, אפשר היה לחשוב ולקוות שאכן, למרות כשלונו המובהק ברכישת השפה העברית, התפנה בכל זאת ליברמן ללמוד ערבית. מדוע? השד יודע, כמו שאומרים אצלו. אולי, בפרץ של עניין מאוחר בתרבות של "עמו" הנבחר, הוא רוצה לקרוא במקור את "מורה נבוכים" של הרמבם, או את כתבי ר` סעדיה גאון, יהודה הלוי, יוסף אלבו, אבן פקודה. או שבמסגרת אותו עניין פתאומי במסורות היהודים – אחרי ככה וככה קילוגרמים של משמני חזיר רוסי – הוא נחשף, באיזה שיטוט לילי במקומות הזרים והמוזרים הנקראים "בתי כנסת", לפיוטים צובטי לב כמו "יפת עיין" או "למה הקץ" ותהה בדבר מילותיהם המקוריות.

ואולי סתם, מתוך עניין בתרבות שכנה ונגישה, מתוך תשוקה לקרוא סופרים מודרנים גדולים כמו טייב אל צאלח, עבד אל-רחמן מוניף, יוסוף אידריס, נגיב מחפוז, סמיר נקש (היהודי הבגדדי), אמיל חביבי, תאופיק אלחכים,  טהא חסיין, ע`סאן כנפאני, עליה ממדוח, אחלאם מוסטע`נמי? או שדוקא טעמו המוסיקלי הקלוקל הוביל אותו, בעקבות הערצתו לננסי אג`ראם ודומותיה, לשפה העתיקה והעשירה הזו?

ויכול היה להיות, מי יודע, שבמסעות הבחירות שלו, בקרב העם הפשוט אליו הוא מתיימר ומתעקש להסתפח, בין מאות הידיים שהוא לוחץ באדנות, לחש לו מישהו ששמות נפוצים כמו מועלם, תג`ר, אבוטבול, תורג`מן, עמאר, דהאן, מצרפי, חדד, בוכובזה, נג`ר, טביב, או עטר מעידים על מקצועם של אבות המשפחה, והוא – מתוך עניין אינטלקטואלי וסקרנות אנושית – רוצה להבין ולהתקרב אל שהאנשים האלה ועולמם, ואפילו – לאלוהי הצ`רנויים פתרונים –  בשיחת אקראי עם מאבטחיו, הוא גילה, בשפה העברית המדוברת, מלים מוזרות כמו ג`יפה ופארש, דחילכ וסחתיין ודיר בלכ, חרטה ברטה ופשלה ופדיחה, אהבל ואחוכ ותפרן וסחבכ, מעפן ובאסה וג`ננה, דוגרי ודחקה ומטקה, חפיף ויעני וכיף, לאפה ונאחס וערס, עד שרצונו העז להשתלב בחברה היהודית-ישראלית התוססת הוביל אותו אל בית המדרש לערבית.

מה שעצוב הוא, שברור ששיקולים אפשריים שכאלה לא הנחו, מנחים, או ינחו את ליברמן (או מנהיג ישראלי אחר) בעתיד הנראה לעיין, מה שנורא הוא, שהסיסמה "הוא מדבר ערבית" גרועה משקר – היא איזו היפוך קפקאי או אורווליאני של האמת. "דיבור ערבית" ברוסית-סורסית של הליברמנים פירוש אחד: "איני מדבר ערבית. אני בז לשפה, ולתרבות שהיא כוננה. אני שונא את דובריה ואת אוהביה". "דיבור ערבית" הוא שם קוד למשהו כל כך רחוק מעניין כלשהו בערבית (אפילו עניין שבכניקי, בנוסח הערבית המביכה,העילגת ונלעגת של דיכטר): הוא שם נרדף ל"הם מבינים רק כוח" – לבוז, לשנאה, ולמגמות רצחניות וחסלניות כלפי מזרחיות וערביות. הפתגם הפלסטיני אומר: לנחש שתי לשונות, ובשתיהן הוא מכיש. סיסמתו של ליברמן מעידה, שגם בלא שום לשון, הכשתו של הנחש הזה רעה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מנשה

    זה אכן הסלוגן הכי ארסי, שטני, גזעני, מרושע שהיה אי פעם. כל הכבוד לקופירייטרים המוכשרים. לשרמותות של המילים והסלוגנים שמכרו את נשמתם לשטן….

  2. דב קולר

    ‏יום שלישי 10 לפברואר 2009

    9 סיבות – מדוע אצביע היום לחד"ש

    במחשבות שלהלן, אני מנסח כמה סיבות המביאות אותי להצביע היום לחד"ש, כמפלגה הנאבקת ליצור בישראל, בפלסטין ובמזרח התיכון קהילייה אנושית טובה יותר.

    הדברים הם סובייקטיביים לחלוטין, ומשקפים את עמדותיי ותחושותיי כיהודי סוציאליסט, בן קהילת הרוב בישראל – לנוכח שאלות מוסריות ואירועים היסטוריים שחוויתי אותם כאזרח, או התמודדתי איתם כמורה להיסטוריה ואזרחות במערכת החינוך היהודית-ציונית.

    רגישותי הרבה לזכויות המיעוט החי בתוכנו, או הנשלט על ידנו בשטחים שכבשנו בשנת – 1967, מקורה מן הסתם גם בהשכלתי ההיסטורית (התמחות בעת החדשה), וגם בסיפורי מלחמת העולם השנייה שסיפר לי אבי סי (סיימון) קולר ז"ל.

    אבי שירת בצבא האמריקאי, נלחם נגד גייסות השריון של הגנרל הגרמני רומל בצפון אפריקה, והיה ממשחררי שארית הפליטה היהודית ממחנות הריכוז וההשמדה באירופה. הוא פעל במחתרת בישראל, בארה"ב ובאירופה במסגרת ארגון "ההגנה", והיה דמות מפתח בפעילויות "עליה ב'" (העלייה הבלתי לגאלית של מעפילים לישראל), מצרפת, אטליה, סוריה ולבנון.

    1. בגלל עקרון המוסר האוניברסאלי
    אני מצביע למפלגה, הרואה בכל אדם, עולם ומלואו.

    כל אדם, כיצור אנוש, זכאי להתפתח בחברה פלורליסטית רב-תרבותית, תוך שהוא נהנה ממערכת חינוכית, חוקית ומוסרית, שאינה מבדילה מבחינת זכויות האדם בין עזה לשדרות, בין סכנין למשגב, בין מרוקאי לאשכנזי, בין יהודי לערבי, בין גבר לאישה.

    "מדינת כל אזרחיה", "מזרח תיכון של כל תושביו", "כדור ארץ ירוק של כל דייריו" – זהו המסר איתו אני מזדהה.

    2. בגלל חשיפת המתח בין החוק והצדק
    אני מצביע למפלגה, אשר במשך שנים מסמנת בבהירות את קווי
    ההפרדה בין חוקי דיכוי, הדרה ואפליה, לבין חוקים של זכויות אדם וצדק חברתי.

    בשמו של "שלטון החוק" בישראל, נשללות מהקהילה הפלסטינית
    בישראל, זכויות יסוד לקרקע, למשאבים, לתכנון, לרווחה.

    בשמם של חוקים נוספים, מונצחים פערים חברתיים, ונשללות
    הזדמנויות שוות בחינוך, תעסוקה ודיור מקהילות מיעוט, קבוצות מהגרים ואוכלוסיות מגדריות קטנות.

    3. בגלל המאבק באפרטהייד
    אני מצביע למפלגה, אשר מאבקה במדיניות ההפרדה הגזעית, לא הופסק לאחר ביטול משטר הרשע בדרום אפריקה.

    ישראל היא אולי המדינה המערבית האחרונה בעולם, אשר בין
    קהילותיה מפרידות גדרות של "תחום מושב", ותחומי עיסוק ועבודה רבים, עדיין סגורים בפועל, לפני דורשי העבודה מקרב קהילת המיעוט הפלסטינית, הן במגזר הציבורי הכללי והן במשרדים
    הממשלתיים.

    חלוקת משאבי המים, הנוף, הקרקע, והתקציב בישראל – עדיין
    מוכתמת בגזענות שיטתית המוכתבת מהתקשורת, מהכנסת ומהפקידות הממשלתית.

    4. בגלל הדרישה להכרה ולקבלת אחריות על העוולות
    אני מצביע למפלגה, אשר פועלת ב – 60 שנה האחרונות, להכיר
    באחריותה המלאה של מדינת ישראל לעוולות אשר עשתה למיעוט הפלסטיני מקרב אזרחיה ושכניה:

    * פרשת "ברעם ואקרית" 1951, כסמן אחד מני רבים, של קהילת
    העקורים – ה"נפקדים הנוכחים", הפלסטינים בישראל,

    * טבח כפר קאסם ב – 1956, בחסות "מבצע קדש" בדרום,

    * הרג 6 האזרחים ב"יום האדמה" 1976, בקדנציה הרעה של רבין,

    * טבח סברא ושתילא במחנות הפליטים בלבנון ב – 1982, במלחמת לבנון הראשונה,

    * הרג 13 האזרחים הישראלים הפלסטינים המפגינים ב"אירועי אוקטובר 2000" (אינתיפאדת אל-אקצה).

    מועדים טרגיים אלו חייבים להפוך לימי זיכרון רשמיים של מדינת ישראל, בהם יתנצל שלטון הרוב על מעשי הביזה, הנישול, הדיכוי והטבח – יעניק הכרה לקורבנות, ויחפש מחילה אצל קהילת המיעוט.

    5. בשביל הכפרים ה"לא מוכרים"
    אני מצביע למפלגה, אשר מאז שנות החמישים, תומכת במאבקם של תושבי הנגב והגליל מהקהילה הפלסטינית הבדואית והפלאחית, להכרה בזכויותיהם לקרקע, למרעה ולמשאבי קיום, דיור, בריאות וחינוך שוויוניים והוגנים.

    סוגיה זו הנוגעת לחייהם של למעלה מ- 100,000 אזרחים בישראל מזה עשרות שנים, היא דוגמה מכאיבה נוספת לשימוש השלטוני המדכא והמפלה בחקיקת מקרקעין, חקיקה סביבתית וחקיקה אורבנית.

    חד"ש מלווה כל העת את פיתוח הפתרונות האלטרנטיביים לפתרון אנושי, שוויוני ומתקדם של הסוגיה האנושית הזועקת הזו.

    6. בשביל ההכרה בכל הפליטים
    אני מצביע למפלגה, אשר מזכירה לכולנו, יהודים וערבים, כבר עשרות שנים, ששאלת השלום המלא בין ישראל ופלסטין, לא תיפתר אם נתעלם מגורלם של מאות אלפי הפלסטינים שעזבו או נעקרו מבתיהם, במהלך מלחמת השחרור היהודית של 1948 – היא אסון ה"נכבה" – שואה, בתולדות הקהילה הפלסטינית.

    * הכרה זו כוללת תיעוד, מיפוי וציון מאות הכפרים והישובים
    הפלסטינים שננטשו ב – 1948.

    * הכרה זו כוללת הקמת מחלקה פלסטינית במשרד הקליטה של
    ממשלת ישראל, אשר תרשום, תמפה, תתעד ותטפל בכל
    הזכויות של הפליטים הפלסטינים – זכויות בממון, בקניין, בתושבות ובדיור.

    * הכרה זו כוללת מהפך תודעתי וחינוכי בקהילת הרוב היהודית במדינה: ישראל היא מדינת כל פליטיה, ומתוך כך היא אחראית גם לגורלם של פליטיה ממלחמת 1948- הפלסטינים.

    7. בשביל שותפות אמיתית יהודית-ערבית
    אני מצביע למפלגה, אשר תמיד היוותה ומהווה מקום מפגש ישיר, שוויוני ובלתי אמצעי בין יהודים ופלסטינים בישראל.

    בחוגים רעיוניים, באוניברסיטה, בקואליציות לפעולה פוליטית, במפגשים אישיים – אם פגשת איש או אשת חד"ש, פגשת בן שיח של הכרה הדדית, של מחויבות לצדק ולשלום, של קבלת האחר, של פתרון משותף, לא אלים – למתחים ולמחלוקות בין הקהילות.

    8. בשביל סרבני השירות הצבאי בשטחים
    אני מצביע עבור המפלגה שכבר בשנות השבעים סימנה את תמיכתה הבלתי מתפשרת, בקולם הצלול והנוקב של סרבני השירות בצה"ל – צבא הכיבוש. ההיסטוריה חושפת שנה בשנה את צביעות ממשלות ישראל: "שירו שיר לשלום" – אך "החזיקו בארץ חמדת אבות".

    גם אם קולם של הסרבנים והסרבניות הוא דל ומוחלש – כוחם המוסרי והיהודי הוא ענק. הם המצביעים לכל צעיר ישראלי על אפשרות הבחירה האישית והמוסרית שלו:

    להצטרף "מעשה עדר" למדכאים הכובשים, או לגלות סולידאריות עם המדוכאים, גם במחיר חירותו האישית.

    9. בשביל חופש המידע
    אני מצביע למפלגה, אשר ברשתות המידע שהיא מפעילה, במוסדות המחקר וההדרכה שהקימה, או שחבריה פעילים בה, תמיד אפשר לדעת מהשדה, מהשטח – מה מתרחש, דווקא היכן שערוצי התקשורת "המשומנים" עייפים מלדווח:

    מה קורה בשטחים, מה קורה במפעלים, מה קורה בחקיקה, מה קורה בכלכלה, מה קורה בתרבות הנגד, מה קורה במחשבה האלטרנטיבית ובעולם הסוציאליסטי. מה קורה בירוק, בוורוד, באדום – ואפילו מה קורה בתל אביב…

    ————————————————————————–

    דב קולר – תושב אבטליון, הוא יזם עסקי ופילוסוף חברתי העוסק בכתיבה שיווקית.

  3. יוסין

    לכתוב רשימה כה ארוכה רק כדי להגיע בסופה להבנה שלדעת לדבר ערבית פירושו לדעת לדבר עם הערבים בשפה שהם מבינים היה מיותר לחלוטין. אפשר היה להגיד את זה כבר במשפט הראשון.

    מעולם לא הייתי מבין תומכיו וחסידיו של דיכטר, בפעמים הבודדות ששמעתי אותו בטלויזיה וברדיו מדבר ערבית, אני כדובר ערבית יכול להעיד שהערבית שלו משובחת. להגיד על הערבית של דיכטר "בנוסח הערבית המביכה,העילגת ונלעגת של דיכטר" זו יוהרה שאינה במקומה.

    אם יש קבוצת אנשים להם צריך ליברמן להודות על עלייתו המרשימה בסקרים הם ערביי ישראל ומנהיגיהם שלימדו אותם לעשות הכל כדי להשניא את עצמם על הציבור היהודי בישראל. אף אחד לא יכל לעשות עבור ליברמן את מה שערביי ישראל עשו בשבילו, אך למה להתפלא ? מאז ומתמיד הערבים פעלו תמיד נגד האינטרס של עצמם.

  4. אלי אמינוב

    למה לכעוס על ליברמן בעניין תפל כמו בסיסמה הוא יודע ערבית. והרי כל צ'יזבאת לאחר כל "פעולה" היה צריך להכיל מספיק מילים ערביות כדי להיות אותנטי ואיך השיר הישן והטוב של ארץ ישראל היפה והטובה: "עוד שלושה קילומטר מעליש יא חבלן ואזי ידבר דינמיט" לא ככה?

  5. אהרון תמוז

    אסד בחמאת "שדיבר ערבית"
    גרובה שלימד את ריבוע הזהב "לדבר ערבית"

  6. יואש

    דבריך מתחברים יפה למה שכתב מירון רפפורט ב"בייגלה היהודי" בהעוקץ. ליברמן הוא קודם כל שונא. הוא מייצג שנאה לזר, לשונה, לנראה מאיים. לשלטון הקיים, לאליטות ש"צריך להחליף" (בשכמותו כמובן). אבל… בוא נודה שבכל אחד מאתנו שוכן לו איזה "ליברמנצ'יק" קטנטן ורדום בדרך כלל. כאשר הפחד הקיומי גדל, ה"ליברמנצ'יק" הקטן מתעורר וגדל. בבחירות האלה כשליברמן הפוליטי עובד שעות נוספות על ליבוי הפחד והשנאה, ועירור הבטחון הקיומי – הוא פורט על הליברמנצ'יקים הקטנים ומעורר אותם לפעולה אוטומטית בלתי נשלטת. הצלחתו של ליברמן בליבוי שנאה ופחדי קיום קמאיים היא ה"חידוש" בבחירות האלו. (והסיטרא אחרא כבר אמרנו?).
    צריך לקוות שיעמדו לנו כוחות הנפש והרוח לעצור את השנאה ואת מבעירי אישה בתוכנו פנימה.

  7. סול

    יתכן שזה נכון. יתכן כי בכל אחד ואחד מאיתנו ליברמן קטן, גזען רשע שאינו מסוגל להכיל את השונה ממנו ומגלה רגשות של בוז אל כל מה שהוא אחר בעיניו.
    ההבדל הוא היכולת להיות מודע אל הרגשות הללו, להתמודד איתם, לאתגר אותם ולבחור שלא להיכנע להם, לא לתת להם לשלוט בנו. ההבדל הוא ביכולת לצד אותם הרגשות בדיוק להיות מסוגל להרגיש גם רגשות אחרים, של כבוד, של הבנה, אולי אפילו הזדהות (ליצירתיים מביננו שמסוגלים לבודד משתנים ולהצליח להביט על הראשוני, הטבעי והבסיסי ביותר).
    המלחמה האחרונה טלטלה גם אותי, לא אשקר. בתור תושבת הדרום הוכיתי תדהמה וגם בי עלו רגשות של כפירה וכעס. זה דרש ממני מאמץ, אני ישבתי ודרשתי מעצמי בכל פעם להביט על התמונה משני עבריה, להילחם מלחמה פנימית בכל אותם ביטויים ואמירות שנאמרו בנוגע לפלסטינים (בתוך או מחוץ לשטחי ישראל), אמירות שלא יכולתי להישאר אדישה להן, אמירות ששמעתי בכל יום, בכל מקום, גם במשפחה שלי לצערי הרב.
    אני חושבת שמה שמייחד אותנו בתור בני אדם היא היכולת לעשות את התהליך הפנימי הזה, להשתמש בכישורים של תבונה ושל רגש וללמוד בראש ובראשונה איך להגיב אל עצמנו, לפני שאנחנו מגיבים אל האחרים.
    לצערי עבור רבים מאיתנו, המלאכה הזו קשה ומעייפת מידי, הרבה יותר פשוט לנסות ולגרש את מי שמעורר את הרגשות הקשים הללו, הרבה יותר קשה להתמודד.

  8. דרור ק

    יהיו דעותיו ופעולותיו אשר יהיו, הערבית שלו טובה מאוד. הוא פשוט מדבר ערבית מדוברת פלסטינית ("עאמיה"). מעולם לא שמעתי אותו מדבר ערבית ספרותית ("פוס'חא"), שהיא שפה שונה ודורשת לימוד מיוחד. יש נסיבות שבהן דיבור בערבית מדוברת ייחשב בלתי ראוי, אני מקווה שדיכטר מודע לזה.

  9. חני

    וזה אפילו עושה את זה חמור יותר. כי ליברמן לא מדבר את השפה 'שלהם', אלא הוא רק 'מבין' אותה. הוא לא טורח לדבר את השפה, הוא פשוט מבין ויודע 'את הכוונות האמיתיות שלהם' לכאורה.

  10. מוני יקים אנטיציוני

    עמוס נוי יכול להיות שר חינוך מצוין ויש מועמדים מעולים לכל שאר התפקידים שישימו
    את כל האופציות המנהיגותיות המגוחכות של החונטה האשכנזית השלטת שמנסה
    להנציח עצמה מבחירות לבחירות …בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.

  11. אודי תגרי

    כמה אנשים – יהודים נוצרים ומוסלמים – קוראים את הנ"ל בערבית? או בעברית? זו סתם דמגוגיה (מה גם שהרמב"ם כתב ערבית כי נכפה עליו, בשל חרמות היהודים).
    ומה אתה בא בטענות לליברמן, שאינו אלא פייגלין-אוכל-פיגולים?
    אמר בנג'מין פרנקלין: כל עם מקבל את הממשל הראוי לו. כפי שעליית היטלר היא גם תולדה של הלך הרוחות של העם הגרמני לדורותיו, הרי עליית הפאשיזם בישראל 2009 שורשיה נעוצים לא רק ב-150 שנות ציונות, אלא ב-4,000 שנות יהדות… לא מאמין? תקרא את יוספוס פלאביוס…

  12. בני

    על אפם ועל חמתם של המשמיצים,ליברמן אכן מדבר בשפה המובנת לציבור הערבי משני צדי הקו הירוק. הוא היחיד המשדר בשפתם. היות ואני גר בעיר מעורבת ובשכנותי מספר לא קטן של ערבים, מותר לי להעיד על כך. אפשר להסכים איתו או לא , אבל בבקשה להעלות את רמת הדיון.

  13. אסף

    המסר המועבר בסיסמה 'ליברמן מבין ערבית' כשידוע שהוא אינו דובר השפה הוא שעם הערבים אין צורך לדבר. ליברמן יודע ערבית כי ליברמן עושה ולא מדבר. שיחה בערבית היא חסרת טעם כי ערבים לא מבינים דיבורים. הם מבינים רק כוח. דא ליברמן.

  14. Maor

    אבל עמוס, כדי שתבין את הסיסמא: ליברמן מתכוון שהוא קורא ממר"י. כלומר, כדי לדעת "מה הערבים רוצים" הוא מקשיב להם, כשהם מדברים בעצמם, לעצמם, בשפתם, ולא למה שהמערבים אומרים שהערבים רוצים. מבחינה זו ליברמן מבין ערבית הרבה יותר טוב מרבים בשמאל האופנתי והלא אופנתי.

  15. אורלי נוי

    כמובן שיש לתופעה המבחילה הזאת גם זוית מזרחית- בישראל יש ציבור גדול, יהודי, שכן מבין ערבית, שהערבית היא שפת אמו. הערבית הזאת נגזלה מציבור זה במסגרת מדיניות "כור ההיתוך" המהולל, וכעת מגיע המהגר מרוסיה ורוצה ללמד אותם איך "באמת" לדבר ערבית. לאסוננו, חלקים גדולים מציבור זה נוהה אחר הפשיזם של ליברמן ו"מנסח" לעצמו את שפתו הערבית מחדש, מאמץ את הערבית-הליברמנית במקום שפת אמו האבודה.

  16. איזי גור

    ליברמן טוען שהוא מדבר ערבית. מקווה שהוא גם שומע ומבין. ואם כך, אז: אימשי מן הון. רוח פידאייה יה חמאר.

  17. צבי בן-דור

    במחילה,
    הפוסט המצוין הזה עוסק במשמעות הפוליטית של העובדה "התרבותית" לכאורה שליברמן "מדבר ערבית". בניגוד לדורות ארוכים של דיבור יהודי בערבית–דיבור שתרם לנו אלפי שמות משפחה, מאות ספרי הגות שנכתבו ערבית, מוסיקה, אוכל, אמנות ועושר תרבותי שלם–הדבור הערבי של ליברמן הוא דיבור שכל כולו אלימות. "הערבי" שבדיבור הוא אלים, השפה "הערבית" המדוברת בפי ליברמן (וגם זאת שהוא מדמה להבין) היא שפת האלימות. בין זה לבין הערבית שדיברו והבינו יהודים משך אלפי שנים.

  18. חיים הורוביץ

    לדב,
    כל אשר כתבת מבטא שליטה בשפה העברית, וידע תרבותי יהודי. האם אתה מוכן לוותר על הבכורה של התרבות שלך, מול קיומן של דת ותרבות ערבית בכל סביבנו? הרי זה טבעי שכל אדם ולאום יחפצו לפתח את זהותם העצמית, בדיאלוג עם סביבותם. מדוע לרדד את התרבות המזרחית-יהודית שאתה כה גאה בה למדינת 'כל אזרחיה', מונח שמוותר על ההגמוניה של התרבות הציונית-ישראלית? ראוי, לדעתי, לזכור הן את סבלם של ערכיי ישראל, והן את המאבק, המוצדק בחלקו, כנגד הציונות. אך מצד שני, הניתן להטיל ספק בזכות העם היהודי לקיום לאומי-תרבותי? תרבות זאת כוללת במיטבה את מירב הערכים שאתה דוגל בהם. הלוואי ולעתיד, יתכבדו הערבים אזרחי ישראל ויהיו מיעוט שווה זכויות ומכובד במדינה היחידה של העם היהודי.
    בברכה, חיים

  19. סמולן

    דברי רע"ל (רבי עיוות ליברמן) לא עוסקים לדעתי בכך שערבית היא שפה של אלימות ופרימיטיביות. אני משער שהכותב מדבר מתוך האפולוגטיקה האפיינית לניו-מזרחיזם, או משהו אישי. לדעתי, הרע"ל מכוון בדבריו לכך שיש להקשיב לערבים, ולא לעצמנו, שמדברים על מה שערבים היו אמורים לומר.

    כלומר, בקרב הערבים שוחרי השלום, שלושתם, יש נטיה להתנות זאת בחיסול מדינת ישראל. אני משוכנע שאין אלו חדשות לקוראי האתר הזה, שיודעים שיש תפיסה ראויה, מסודרת, משוכללת ואולי גם הגמונית לפיה ישראל היא זבל נחות. אבל רוב הישראלים עדיין חיים משאריות מחוממות של "רק טבעי שהם יהיו נגד כיבוש" הותיק והכבר לא טרי במיוחד. הרע"ל מכוון לומר, שהוא כן מקשיב למרחב הזה, ושיש לו מסקנות. הקש סביר, הבעיה במסקנות.

    בדברי חנה קים נתנחם: מדובר באימפוטנט ביצועי. ובינתיים, את הזעם הקדוש על כך שליברמן מעיז להזכיר את השפה הקדושה – ערבית – אפשר לחסוך קצת. בסדר, יש להם זכות גדולה, ומורה נבוכים נכתב בערבית. האם אין בכך סוג של התנשאות יהודו-צנטרית, לטעון שהזכות של הערבית היא שמשה בן מיימון כתב בה ? אדם שתיעב את האיסלם ? כאילו לא התקיימו אבן רושד, אבן סינא, וכן הלאה (כמעט כולם לא ערבים, אבל מי סופר) ? די לאורינטליזם !

  20. יוסי לוס

    לאור רמת הדיון הגבוהה שאתה מציע, אנסה לטפס אליה. מקווה
    אתה משליך מתוך היכרותך עם שכניך הערבים לגבי מיליוני הערבים משני צידי הקו הירוק (אני מבין מדבריך שאתה לא מייחס זאת למאות מיליוני הערבים ומיליארד המוסלמים) וקובע שהשיח האינפנטילי והכוחני של ליברמן הוא השפה המובנת עליהם. לאור העובדה שגם אני גר במה שמכנים עיר מעורבת ובשכנותי הקרובה מאד (בבניין שבו אני גר ובבניינים הסמוכים) חיות מספר גדול של משפחות ערביות ולאור העובדה שזהו בעיניך מקור סמכות כלשהו, אני מעיד שאתה מדבר שטויות גזעניות פשוטות.

  21. עינת

    תודה. העמקת להבליט עושרה של הערבית והיוצרים בה ובדבבד הצפת את הטרגדיה שלנו שלבשה דמות ליברמן הרומס והכובש

  22. ניצן אביב

    הסיסמה הנבובה והריקה מתוכן: "עם לבדד ישכון", תוך התעלמות טוטאלית מהמרחב האזורי בו הוא שוכן, המשך הכיבוש הנורא והשליטה על העם הפלסטיני בשטחים הכבושים, המשך הדכוי, הנישול העושק, המשך בניית והרחבת ההתנחבלויות והמאחזים והזרמת מיליארדים אליהם, הנגרעים מתקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה, התרבות, קיצוץ בקצבאות, מדיניות ההון=שלטון תוך העשרת מיעוט מבוטל של בעלי-הון מקורבי השלטון והתרוששות רוב האוכלוסיה ובמיוחד שכבות המצוקה, ותיגבור המדיניות הלאומנית-ימנית קיצונית הגזענית הנפשעת והפאשיזם הנתעב שמרים את ראש הנחש שלו, כל אלה עלולים, חלילה, לגררנו הן לסף התהום של הקיום הפיסי והן האנושי-הומאני, הסוציאלי חברתי חסר החמלה בכל המובנים והלוואי ואתבדה.

  23. האפגני

    הרמב"ם לא תיעב את האסלאם ואף הבחין בחדות בינו לבין הנצרות (ר' למשל אגרת השמד או הלכות עבודה זרה). לא זו בלבד: בנו אברהם, יורשו וממשיכו, היה מקורב לחוגי המיסטיקנים הסופים, תנועת החסידות המוסלמית.

  24. סמולן

    לא היתה אומה שעשתה לנו רע כמו האיסלם (בערך, מזכרון), ראה גם התשובות שלו בענייני המונותיאיזם האיסלמי: אכן מונותיאיסטים, אבל הוא לא אוהב אותם. אם נראה לך שיש לי כאן טעות, אשמח להארה. בכל מקרה, זה לא משנה את מה שכתבתי… הערבית לא קמה ונופלת על משה-מוסא בן מיימון.

  25. תלמה זכאי

    כתלמידה תמיד שמעתי ממורים שהערבים התייחסו יותר יפה ליהודים מאשר הנוצרים – אינקויזיציה לא היתה בקרב הערבים ולידיעת הקהל גם הערבים בספרד נחקרו באינקויזיציה ונשרפו, והושמו באניות אשר טובעו בים התיכון.
    שלא לדבר על פרעות חמלניצקי, פוגרומים של רוסים בתקופת שלטון הצארים, סטאלין וכמובן היטלר. מדוע אנו מפחדים כלכך מהערבים? דבר נוסף – כאישה חסרת כל = גרושה שבית משפט יהודי דתי פסק שלא מגיע לי מאום מבעלי לאחר 40 שנות נישואים – בודאי שאין לי כבר רצון להיות חלק מהיהדות. לבסוף אם החליטו במצב כלכלי קשה זה לבנות בית לראש הממשלה בכמיליון דולרים – אין אני חלק מהעם הזה. דרך אגב התוכנית המטורפת הזו נולדה אצל ידידו של ביבי, העברה לידיעת אולמרט ולא נזרקה לפח לא על ידי גברת ליבני וחבריה ולא על ידי המערך. אכן יש להצביע בפעם הבאה חד"ש ולהילחם בחברה היהודית "הנורמלית" כביכול. אם מדובר על אי שיוויון סוציאלי ויחס עלוב לנשים אולי עלי להחליט בפעם הבאה באמת להצביע חד"ש. אשמח אם מישהו יציע לי איך אני מגיעה למפלגה זו?

  26. האפגני

    אין באיגרת תימן מה שציטטת. כיוון שאיני זוכר בעל פה את כל כתבי הנשר הגדול אני ער לאפשרות שאולי היא קיימת במקום אחר. אנא האר את עינינו – אבל עשה זאת כמו גדול: ציטוט מדויק, הפניה למקור, כאלה זוטות.

  27. יעל ברדה

    עמוס, נונו, מירון. הסברים טובים, ברורים, אני חושבת שיש חשיבות גדולה מאוד להסביר שליברמן לא קרה לנו, אלא הוא תוצר של תהליך הגזעה רב משתתפים. אני לא חושבת שאנחנו צריכים תהליך קולקטיבי של אשמנו בגדנו אלא תכנית ממשית שכוללת תכנון אסטרטגי של בלימת היוזמות שלו (בעניין חוקי האזרחות, אזורי שיפוט, נגישות לבתי משפט ושינוי שיטת הבחירות) ובניית אלטרנטיבות קהילתיות (אני מאלה שחושבות שעבודה קהילתית חזקה יותר מכל דבר). לי בינתיים יש עוד קצת זמן בחוץ, אבל אני חושבת שאחרי חומש של יאוש וחוסר בהירות, הדרכים שיש לנו לפעול בהם ברורות . אז תודה.

  28. סמולן

    גוגל לשירותך

    1. הרמב"ם על העולם הערבי (בשיאו) ויחסו ליהדות:

    איגרת תימן:
    (מקור: http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/teyman1-2.htm)

    "ואתם אחינו, ידוע לכם שהקב"ה הפילנו במהמרות עונותינו בתוך אומה זו שהיא אומת ישמעאל, שרעתם חזקה עלינו, והם מתחכמים להרע ולמאוס אותנו, כמו שגזר עלינו יתברך "ואויבינו פלילים". ושלא תעמוד על ישראל אומה יותר אויבת ממנה, ולא אומה שהרעה בתכלית הרעה לדלדל אותנו ולהקטין אותנו ולמאוס אותנו כמוהם. שאפילו דוד המלך ע"ה, כשראה ברוח הקודש כל הצרות העתידות לישראל, התחיל לצעוק ולקונן בלשון האומר מרעת בני ישמעאל ואמר תהלים ק"כ ה' "אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר". וראו איך זכר "קדר" משאר בני ישמעאל, לפי שהמשוגע הוא מבני קדר, כמו שהוא מפורסם מייחוסו.

    ועוד דניאל לא ספר קטנותו ודלדולנו אלא במלכות ישמעאל שתיכנע במהרה, שכן אמר דניאל יא "ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמס". ואנחנו בעודנו סובלים שעבודם וכזביהם ושיקרותם למעלה מיכולתנו, אין ביכולת האדם כוח לסבול. ויהי כמו שאמר דוד ע"ה תהלים ל"ח י"ד "ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו". וכמו שהוכיחונו רבותינו לשאת כזבי ישמעאל ושקרו לשתוק ממנו. וסמכו זה לפסוק שכתוב בשם בניו "ומשמע ודומה ומשא" – שמע דום ושא.

    וכבר הסכמנו כולנו, גדולים וקטנים, לסבול שעבודם, שכן אמר ישעיהו ע"ה ישעיה ג' וי"ו "גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא הסתרתי מכלימות ורוק". ועם כל זה לא נוכל להינצל מרוב רעתם ופחזותם בכל זמן. וכל זמן שאנו רודפים שלומם הם רודפים אחרינו בחרום ובמלחמה כמו שאמר דוד המלך ע"ה תהלים ק"כ ז' "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה"…."

    2. הרמב"ם על האיסלם (בהבדל מהערביות):

    מכתב לר' עובדיה הגר:
    (מקור: http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shut/5.htm)

    שאלה: על אלו הישמעאלים, שאמרת שאינם עובדי עבודה זרה, ואמר לך רבך שהם עובדי עבודה זרה, והאבנים שמשליכין בתרפותן [במקום פולחנם] הן למרקוליס. והשיב לך שלא כהוגן, עד שנתעצבת אל לבך ונכלמת, וקרא עליך "ענה כסיל כאולתו" (משלי כו,ה).

    תשובה:

    א. אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם. והם מייחדים לא-ל יתעלה ייחוד כראוי, ייחוד שאין בו דופי. ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומרים שאנו אומרים שיש לא-ל יתעלה בן, נכזב כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי עבודה זרה. התורה העידה עליהם "אשר פיהם דבר שווא וימינם ימין שקר" (צפניה ג,יג), והיא העידה עלינו "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית" (תהלים קמד,ח).

    ואם יאמר אדם שהבית שהם מקלסין אותו בית עבודה זרה הוא, ועבודה זרה צפונה בתוכו שהיו עובדין אותה אבותיהם, מה בכך? אלו המשתחווים כנגדו היום אין לבם אלא לשמים. וכבר פירשו רז"ל בסנהדרין, שאם השתחווה אדם לבית עבודה זרה, והוא סבור שהוא בית הכנסת, הרי לבו מסור לשמים. וכן אלו הישמעאלים היום כולם, טף ונשים, נכרתה עבודה זרה מפיהם, וטעותם וטיפשותם בדברים אחרים היא שאי אפשר לאמרו בכתב, מפני פושעי ורשעי ישראל. אבל בייחוד השם יתעלה אין להם טעות כלל.

    ובאמת, שהיה לישמעאלים מקודם באותם המקומות שלושה מיני עבודה זרה: פעור ומרקוליס וכמוש. והם עצמם מודים בדברים אלו היום, וקוראים להם שמות בלשון ערבי. פעור עבודתו שיפעור עצמו לפניו, או שיניח ראשו ויגביה ערוותו למולו כמו שאלו הישמעאלים משתחווים היום בתפילתם. ומרקוליס עבודתו ברגימת האבנים, וכמוש עבודתו בפריעת הראש ושלא ילבש בגד תפור. ודברים אלו כולם מפורשים וידועים אצלנו מקודם שתעמוד דת הישמעאלים. אבל הישמעאלים היום אומרים: זה שנפרע ראשנו, ושלא נלבש בגד תפור בתפירות, הוא כדי להיכנע לפני האל יתעלה ולזכור היאך יעמוד האדם מקברו. וזה שנשליך האבנים, בפני השטן אנו משליכים אותם כדי לערבבו [לבלבלו] . ואחרים מפקחיהם נותנים טעם ואומרים: צלמים היו שם, ואנו רוגמים במקום הצלמים. כלומר, שאין אנו מאמינים בצלמים שהיו שם, ודרך ביזיון להם אנו רוגמין אותן. ואחרים אומרים: מנהג הוא. כללו של דבר, אף על פי שעיקר הדברים יסודם לעבודה זרה, אין אדם בעולם משליך אותם האבנים, ולא משתחווה לאותו המקום, ולא עושה דבר מכל הדברים לשם עבודה זרה, לא בפיו ולא בלבו, אלא לבם מסור לשמים.

    ב. ואשר השיבך רבך שלא כהוגן והעציבך והכלימך וקראך "כסיל", עברה גדולה בידו וחטא גדול חטא. וקרוב בעיניי ששוגג הוא, וראוי לו לבקש ממך מחילה, אף על פי שאתה תלמידו. ואחר כך יצום ויזעק ויתפלל וייכנע; אולי יתכפר לו וימחול לו האל יתעלה.

    וכי שיכור היה זה [ולא ידע] שבשלושים ושישה מקומות הזהירה התורה על הגר?! ואיה דבר ה', "וגר לא תונה" (שמות כב,כ), והיא אונאת דברים?! אילו אמר הוא האמת, והיית אתה התועה, היה לו להסביר לך פנים ולדבר לך רכות, כל שכן שאמרת האמת, והוא התועה. ועד שזה דורש אחר הישמעאלים אם הם עובדי עבודה זרה אם לאו, היה לו לחוש לעצמו על הכעס שכעס, עד שהכלים גר צדק שלא כדין, וכבר אמרו רז"ל: "כל הכועס יהיה בעיניך כעובד עבודה זרה" (שבת קה,ב).

    דע, שחובה שחייבתנו התורה על הגרים גדולה היא. על האב ועל האם נצטווינו בכבוד ומורא, ועל הנביאים לשמוע להם. ואפשר שיכבד אדם ויירא וישמע ממי שאינו אוהבו. ועל הגרים ציוונו באהבה רבה המסורה ללב: "ואהבתם את הגר וגו'" (דברים ו,ה), כמו שציוונו לאהוב את שמו, "ואהבת את ה' אלוקיך" (דברים ו,ה; יא,א). והקדוש ברוך הוא בכבודו אוהב גר, שנאמר "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה" (דברים י,יח).

    וזה שקרא לך "כסיל", תמה גדול הוא: אדם שהניח אביו ומולדתו ומלכות עמו וידם הנטויה, והבין בעין לבו, ובא ונדבק באומה זו שהיא היום למתעב גוי עבד מושלים, והכיר וידע שדתם דת אמת וצדק, והבין דרכי ישראל וידע שכל הדתות גנובות מדתם, זה מוסיף וזה גורע, זה משנה וזה מכזב ומחפה על ה' דברים אשר לא כן, זה הורס יסודות וזה מדבר תהפוכות, והכיר הכל ורדף אחרי ה' ועבר בדרך הקודש, ונכנס תחת כנפי השכינה, ונתאבק בעפר רגלי משה רבנו, רבן של כל הנביאים ע"ה, וחפץ במצוותיו, ונשאו לבו לקרבה לאור באור החיים ולהעלות במעלת המלאכים ולשמוח ולהתענג בשמחת הצדיקים, והשליך העולם מזה מלבו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב, מי שזו מעלתו כסיל יקרא?! חלילה לך! לא כסיל קרא ה' שמך, אלא משכיל ומבין ופיקח והולך נכוחות, תלמידו של אברהם אבינו, שהניח אבותיו ומולדתו ונטה אחרי ה'. ומי שבירך את אברהם רבך, ונתן לו שכרו בעולם הזה ולעולם הבא, הוא יברך אותך, וייתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא, ויאריך ימיך, עד שתורה במשפטי ה' לכל עדתו. ויזכה אותך לראות בכל הנחמות העתידות לישראל, והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו, והיטבנו לך, כי ה' דבר טוב על ישראל. משה ב"ר מימון זצ"ל.

    ***

    בוא נחזור לנקודה המקורית: כתבו בערבית עוד כמה דברים חוץ ממורה נבוכים.

  29. האפגני

    צא ולמד מהרמב"ם (מופיע גם אצלך): "ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומרים שאנו אומרים שיש לא-ל יתעלה בן, נכזב כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי עבודה זרה. התורה העידה עליהם "אשר פיהם דבר שווא וימינם ימין שקר" (צפניה ג,יג), והיא העידה עלינו "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית" (תהלים קמד,ח)."
    ובגזירה שווה (אתה מוזמן לבדוק בגוגל מה זה, נסה לחפש במידות שהתורה נדרשת בהן. אתר "דעת" הוא מקום טוב להתחיל) נלמד כך: על תעמולה ערבית שקרית לא צריך להגיב בתעמולה ישראלית שקרית.
    נכון, בערבית כתבו לא רק את "מורה נבוכים". במקרה, גם לא רק את אמנת החמאס.
    ועם כל הכבוד (ויש כבוד) לגוגל, מותר גם להשתמש בשכל.

  30. סמולן

    כל הדיון הזה התחיל מכך שהעזתי לטעון שהרמב"ם, יהודי-ערבי כשר (אמנם נולד באירופה), תיעב את האיסלם. אני חושב שהוכחתי. אגב, מן הסתם שמת לב לקטע בו הוא קורא לשליח האל (עליו הברכה והשלום) "משוגע".

    כדאי לזכור, לדעתי, שמדובר במאה ה 12. דתות הן לא פולקלור, והיהודים בצפון אפריקה הם לא פולקלור ומסורת. זו התנגשות רעיונית אדירה, לפחות כמו קרבות הקפיטליזם והקומוניזם. והרמב"ם לא היה מוסלמי, אני חושב שאפשר להסכים על זה. ועל כן הוא חיבב את האיסלם ממש כמו שקפיטליסט בארצות הברית של המלחמה הקרה אהב את המרכסיזם. זה כמובן לא סותר רב תרבותיות והשפעות הדדיות. העיקר, לדעתי, הוא הכרה שהרמב"ם מאד נגד המוסלמים אבל מחד לא נותן לאיבה להשפיע על שיפוטו, ומאידך הוא לא מכחיש ומדחיק אותה. איפה הוא ואיפה אנחנו.