אנסתסיה

מאיר בביוף

על פי רוב, כשמצטלצלת באוזנינו התיבה אנסתסיה, מייד עולות בדימיוננו אסוציאציות מפחידות על חולה חסר אונים, הממתין בחרדה לנתיחת גופו הבוגדני בידיהם האמונות  (או לא) של רופאיו. האנסתסיה – אילחוש, בשפת הקודש  – מוזרקת לגופו של החולה, מקהה את חושיו ועצביו ומרדימה אותו. כך מתבצע הניתוח באופן המיטבי. יש גם, למי שאינם יודעים, אנסתסיה שאינה מעולם המדיצינה. אנסתסיה שאינה מאלחשת. היא אפילו מעוררת יצרים – אמנם אפלים – אבל מעוררת. לאנסתסיה הזאת יש שם נוסף, מיכאלי, והיא המועמדת מס. 9 במפלגתו של איווט ליברמן, והיא תכהן בכנסת השמונה-עשרה.

לאנסתסיה מיכאלי , ילידת לנינגרד, יש חוש אסתיטי בריא. לפני שנתיים וקצת ניתנה לה הזדמנות כמעט חד-פעמית לשתף בו את כלל הציבור בארץ. היא הביעה את התנגדותה הנחרצת לייצוגה של ישראל באירוויזיון על ידי זמר או זמרת הנושאים חזות ערבית. דבריה המעוררים קוממו את הזמרת ירדנה ארזי,  באומרה שדווקא בעלי אותה חזות ערבית מגונה זכו בתחרויות האירוויזיון במקום הראשון. ירדנה התמימה לא ירדה לסוף דעתה של אנסתסיה, המבקשת לראות בישראל את כל הדברים היפים שהובטחו לה על ידי שליחיה של המדינה: ארץ נהדרת, שופעת אנשים בעלי חזות סלאבו-אירופאית, שהוודקה נשפכת בה כמים והבורשט הוא המאכל הלאומי שלה, ועיתונים וספרים שאותיותיהם אינן קיריליות – אינם נחשבים בה. לאנסתסיה המסכנה, שכבר ראתה בישראל, בעיני רוחה, את פסגת התרבות, נכונו פחי נפש, תלאות וייסורים, שהמר בסיוטיה לא רימז על כך: היא ראתה יותר מדי בעלי חזות ערבית, ועוד בדמוקרטיה המזרח-אירופאית-המערבית-היחידה-במזרח-התיכון. התבטאותה היתה, בלי ספק, פרי תסכוליה. היא, חלילה, אינה גזענית. היא רק רוצה לחיות בקרבתם של האנשים הדומים לה, שגם יהיו לשגריריה באירוויזיון, או בכל מקום אחר. מה יותר טבעי מכך? כל בקשתה הצנועה היא לא לראות כאן, ברוסיה הקטנה, בעלי חזות ערבית צורמת. זכותה. היא בהחלט זכאית ללטף את עיניה הרגישות באלי יופי מהמיתולוגיה הרוסית. איווט ליברמן, למשל.

אנסתסיה היא קריינית באחד הערוצים הרוסיים בארץ. היא נולדה למשפחה נוצרית (מה זה משנה הדת? העיקר החזות). אביה היה ימאי שנעדר רבות מהבית, והמצב הכלכלי היה קשה. היא תמכה במשפחתה, כנראה משכרה כדוגמנית. היא נשואה למתאגרף מלטביה, מה שמלמד על צירופים אפשריים נוספים פרט לצירוף האולטימטיבי של כוכב כדורגל ודוגמנית. מותר להניח שבן זוגה של אנסתסיה הינו בעל חזות תרבותית ונאה, כלומר – ממש לא ערבית. למרות גילה הצעיר, היא אם לשבעה ילדים. אנסתסיה, אפשר להרגיע, התגיירה בינתיים כהלכה. הביוגרפיה האליטיסטית והמרשימה שלה פיתחה בה רגישויות וסטנדרטים גבוהים באשר לטיבם של הגזעים האנושיים השונים בעיניה ולתוארם. היא תנצל, מן הסתם את חברותה בכנסת כדי לחוקק חוקים לשיפור  חזותה של ישראל. קצת יותר סלאבית ולבנה. לא, חלילה, מפאת גזענותה, היא רק רוצה להרגיש בבית. ככלות הכל, ישראל היא ביתה. כשהיא נידבה בעבורנו את עצתה המועילה והנבונה, הארץ רעשה וגעשה. גם עדת הנאורים הזדעזעה מדבריה…זאת אומרת, איך היא העזה לבטא אותם קבל עם ועדה. הרי מוסכם וידוע שדיבורים כאלה הם מגעילים ודוחים, אלא אם הם נאמרים במקומות הנכונים, במילייה הסגור, באינטונציה ובדגשים הראויים. בנוסף, תמיד עדיף להדיר את בעלי החזות הערבית בכל מיני תבניות מילוליות המרמזות על מיקומם האמתי בהירארכיה החברתית והתרבותית.

אלא שמאנסתסיה שלנו, שגדלה במשפחה קשת יום והיתה אנוסה לסייע בפרנסתה – ובארצנו הקדושה היא הקדישה את כל כולה ללידתם וגידולם של שבעת צאצאיה המהווים תשובה הולמת לסכנת החזות הדמוגרפית – נחסכה האפשרות להרחיב את דעתה ברזי העולם, בדקויותיו, ובקודים ובניואנסים החברתיים והתרבותיים בישראל. אילו היתה מתפנה להרחיב את דעתה, היא היתה מבינה שברוסיה הקטנה, המכונה ישראל, מותר להגיד על בעלי חזות ערבית כל דבר, תלוי רק איך אומרים, והיכן. מותר גם לעשות כל מעשה נגדם, אך בתנאי שעוטפים את המעשים במילים גבוהות ומתיפיפות הסותרות את המעשים. אבל, אין ספק שאנסתסיה הצעירה עוד תלמד את הפטנטים האלה. אולי היא גם תבין שאולי כדאי לתת לבעלי החזות הערבית לייצג את המדינה באירוויזיון, ולהשאיר את הדברים החשובים באמת לסלאבו-אירופאים. מאז סגירת הקלפיות דבר אחד טורד את מנוחתי: חזותה הערבית של אורלי לוי, שותפתה של אנסתסיה לסיעה בכנסת. מה יהיה אם האירופאים יראו אותה? מוטב להיות מאולחש באנסתסיה מאשר להיות עד למחזה מביך נוסף שעלול לשבור את לבה של אנסתסיה. הפתרון לקטסטרופה הזאת חייב להימצא. ועד שיימצא הפתרון, יש לי בקשה צנועה מאנסתסיה האנינה: כותב שורות אלה הוא בעל חזות ערבית, השם ירחם, וכל בקשתו היא שלעולם לא תדברי בשמו מעל דוכן הכנסת. אמנם את והוא חיים באותה מסגרת טריטוריאלית ונושאים אותה תעודת זהות, אך בהחלט אינכם שייכים לאותו עם.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. סש"ש

    ורק להוסיף – איפה אחיה הגאה של אנסתסיה, ההוא דנקנר, ההוא מ"יש לי אחות". איפה הוא מתחבא בימים אלה? או שלא?

  2. ד"ר שלגיה

    מה שכן זה בועט ואמתי ביותר. יישר כוח!

  3. מלי

    אבל כיוון שהיית חייב "להכניס" גם לאשכנזים "השליטים" לדעתך, אז אני לא יכולה להזדהות עם מה שכתבת.
    עד כדי כך היית לחוץ לתקוף אותם, שכמעט הגנת על המיכאלי הזאת. כאילו היא כזאת מסכנה, שפשוט לא מכירה את הקודים של הגזענים המקצועיים עלק.
    צא מהסרט. צא מבועת השנאה.

  4. גיא בן-פורת

    הנה, מי אמר שאין תקווה? גזענים מהגרים מבריה"מ, אשכנזים ומזרחיים חיים יחד במפלגה אחת. ואורלי לוי, כן תדבר בשמך? הנה עוד תקווה, בתו של מנהיג הפועלים מבית שאן, בעלת תואר במשפטים מאוניברסיטה פרטית ובורגנית, מדברת בקול אחד עם ליברמן. וזה עוד לא הכל, אפילו ש"ס מצהירה שליברמן (זה שהוגדר "שטן") לא פסול, גם כאן יימצאו השניים מה שהוא משותף – שנאת האחר.

  5. אדי

    קראתי אהבתי וחייכתי. תרופה פורתא למצב הרוח המדוכדך.

  6. צבי בן-דור

    מצוין. תודה. ואנחנו עוד נלמד מאנסטסיה פרק בשנאת זרים, שנאת יהודים, שנאת חלשים, שנאת מכוערים, שנאת לא נאמנים.

  7. אלי 10

    יצא המרצע מן השק. ליברמן ומפלגתו הם שיקוף של החברה הישראלית, חברה גסת רוח וגסת לב. הליברמנסטים מצהירה בגלוי מה ששאר המפלגות הציוניות אומרות בסמוי. אנסטסיה היא "עבד נרצע" של המערכת ודוגמנית דוגמית של השיטה.

  8. אורלי נוי

    מאיר, כאמא לשתי בנות בגילאים חד-ספרתיים אני יכולה לספר לך שהשם אנסטסיה מעורר בקרב הגיל הרך אסוציאציה שונה לגמרי- הן מכירות את הנסיכה אנסטסיה מהסרטים של דיסני, בבלונד זוהר כמעט כמו של אנסטסיה הענוגה שלנו. הלואי שהשם הזה היה מעורר אצלן אסוציאציה של אלחוש… עכשיו לך תסביר להן שלא כל אנסטסיה היא מופת של טוב לב ומעשים טובים, ולא כל הבלונד זהב. לך תסביר להן שלפעמים האנסטסיות הן קרפדות מפונפנות שיצאו מסרט אחר לגמרי, ושום נשיקה כבר לא תעשה מהן בן אדם…

  9. אייל

    והחלטת שזה סיבה טובה לכתוב מאמר מתפייט שלם שכל כולו החצנה של הרוסופוביה ושנאת האדם הלבן הקיצונית המוכרת שלך . כולל ירידה לפרטים על חייה האישיים של הגברת כאילו שזה רלוונטי כמה ילדים יש לה .
    רק חבל שאתר העוקץ נותן במה לסוג כזה של גללי שוורים ארסיים וגזעניים . .
    מעניין איך אדון בביוף היה מגיב למאמר מקביל שהיה נכתב על התבטאות הומופובית או גזענית של בירוי התהילה מש"ס .

  10. קרן כליף

    הרי איווט ליברמן נגד הערבים-ערבים, אז היא נגד הערבים-יהודים….הכל נשאר במשפחה (שלהם)….

    כליף ובביוף זה גם מאותה משפחה (שלנו) לא ?

    אותה המשפחה-זה אותה החזות.כן?…

  11. מוני יקים אנטיציוני

    שוב טיל קרקע קרקע של מאיר בביוף היקר החושף את שיקרי הזהות האשכנזית
    השיקרית קליפה אחרי קליפה עד לליבת הגזענות שבשורש מערכת היחסים בין
    המגוירים הכוזרים שאימצו את השם "האשכנזים" ושמו להם מטרה להימלט
    מארופה ולשדוד את המולדת הפלסטינית…בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.

  12. מיכאל דנה

    למר בביוף הנכבד אין מה להציע מעוד מלל ועוד שנאה.
    אתה עדיין ממשיך עם השימוש במילה "גזע" לתאר בני אדם ממוצא שונה? צא ולמד, אתה משתמש באותה הרטוריקה (שהיא אגב שגויה) ששימשה את גדולי הגזענם כדי לתאר מדוע כיהודי אתה בן ל"גזע" שונה, כדי לתאר מדוע יהודי ממוצא רוסי הוא בן ל"גזע" שונה.
    אני חושב שאתה בן לאותו הגזע כמוני וכמו שאר הקוראים.

  13. דן

    אני דווקא חושב שהמזרחיים והרוסים הם בני ברית טבעיים, זו שותפות טבעית שהיא אפילו יותר הגיונית וקלה להשגה מאשר שותפות בין מזרחיים ולערבים, שזה רעיון שכל הרדיקלים המזרחיים אי פעם דיברו עליו ואף פעם לא באמת הצליחו לייצר (לא שחלילה אני מציע להפסיק לנסות!)

    מבט לעבר ישראל ביתנו מראה עד כמה הברית הזו בין מזרחיים לרוסים היא אפשרית. כמובן, שהחוכמה הגדולה היא לייצר את זה באמצעות דבק אחר, ולא עם הסופר-גלו של השנאה לאויב משותף, שזו הדרך הכי קלה בעולם לקבץ קבוצות מקופחות.

    מזרחיים ורוסים חולקים את אותן השכונות בשולי הערים, את אותן הפריפריות בשולי החברה והכלכלה הישראלית. שנינו הגענו לפה כמהגרים/פליטים, מבלי הזדהות רעיונית מוקדמת עם הפרויקט הקולוניאלי הציוני. ושנינו גם למדנו מהר מאוד את חוקי המשחק, למדנו למי צריך להתחנף וממי כדאי מאוד להתבדל. שנינו הפכנו להיות יותר ציונים מציונים, יותר לאומנים מהאנשים שהמציאו את הלאומיות החדשה הזו שאימצנו לעצמנו, ובין היתר עשינו את זה כי זו היתה דרכנו להרגיש שייכות, להתקבל, לקחת חלק בחברה הזו שאותה אימצנו לנו כבית, ושמהמגרעות שלה רובנו מעדיפים להתעלם. ובעידן הקפיטליסטי, כשהכלכלה הריכוזית של מפא"י הלכה והתחלפה בכלכלה התאגידית של היום, גם אנחנו וגם הרוסים למדנו שבתור אינדיבידואלים יש לכל אחד מאתנו סיכוי "לעשות את זה" ולהתברג באליטה ובשכונות הטובות בקצה הצפוני של העיר. כמובן שרובנו נכשלים, אבל לא מעטים מצליחים ומתקדמים, והמערכת משתמשת בהם כעלה תאנה, כשלט פרסומת זוהר שמכסה קיר דרום תל-אביבי מתקלף.

    החווייה שלנו היא דומה. הדילמות שלנו – אם להתקדם באופן אישי ולהתבולל או להתאחד ולהתארגן במסגרת השכונה והקהילה – הן דילמות דומות. בדברים מסויימים הייתי אפילו רוצה שהמזרחיים יהיו יותר דומים לרוסים: הלוואי עלי שההורים שלי היו שומרים על הערבית העיראקית באותה צורה שבה בת הזוג שלי שומרת על הרוסית. הלוואי עלי והמזרחיים היו יכולים, אי אז בשנות החמישים, להקים עיתונים וכלי תקשורת בערבית.

    טוב, כמו שהרגע חשפתי האמת היא שאצלי בבית – ממש בחדר המיטות – הברית בין רוסים למזרחיים חיה ובועטת. אבל אני גם בהחלט מאמין שזו הצעה לפרויקט חדש, לניסיון חדש, למחאה חברתית חדשה. או לפחות ליצירת מיעוט חדש, חזית חדשה של התנגדות למשטר הקיים.

    התקפות מילוליות ציניות ומנוסחות היטב על אנסטסיה מיכאלי לא יעזרו פה. בעיניי זה בעיקר טקסט מיותר.

    מה כן? לא יודע, צריך לחשוב על זה. לפני הבחירות חשבתי לעשות גרפיטי של "גזענות- נייט, שיוויון – דא", ברוסית ועברית, אבל בגלל שאני עצלן אז לא הלכתי על זה.

    נראה לי שצריך להתחיל מאיזשהי קבוצה קטנה של רוסים ומזרחיים, ולראות ביחד מה הגיוני לעשות ומה בגודל שלנו. חשבתי אולי על לתרגם הודעות לעיתונות של תנועות חברתיות וארגוני שלום – להקים מין משרד יחצ"נות דובר רוסית, שכולו מבוסס על מתנדבים ומטרתו להציע סדר יום אחר לתקשורת הרוסית. גם סתם לבנות רשת קשר בין רוסים בארגונים ובתנועות שונים – יש לא מעט רוסים כבר עכשיו בקבוצות ובארגונים שאנחנו פעילים בהם, לקשר ביניהם רק יעצים אותם ואותנו, רק יחזק את ההכרה שאפשר לבנות שמאל חברתי שיכול לפנות לקול הרוסי, ויכול להיות רלבנטי לקול המזרחי.

    ואני בכוונה מערבב פה בין תנועות חברתיות לארגוני שלום. כי אוי ואבוי לנו אם נייצר ברית בין מזרחיים ולרוסים שמבוססת שוב על הדרה של ערבים. בעצם כבר יש ברית כזו, ולמנהיג שלה קוראים איווט ליברמן.

    אלה רק הצעות, הרהורים. אבל זה הכיוון שנראה לי שצריך לצעוד בו. ישראל ביתנו זו מפלגה מגעילה בעיניי, אבל דווקא העובדה שרוסים ומזרחיים מצביעים לאותה מפלגה יכולה להצית את הדמיון.

  14. סלים בריק

    ממש מצוין איך שאתה מנתח את התופעה הזו וכל שאר הצחנה שמסביבה. אין ספק שליברמן אוהב להיות מוקץ דוגמניות (שתיים ברשימה).
    אני רק חושש שיום אחד היא עוד תמונה לשרה (אגב, איפה נעלמה פרופ' אסטרינה טרטרמן?).
    מי יודע, אולי עד לבחירות הבאות, גם רשימות כאלה כבר יהיה אסור לכתוב במדינה הזו? אולי כדאי כבר להתחיל להתרגל לאווירה הסטאליניסטית המתעצבת במדינה "הדמוקרטית" הזו?
    אני ממש מפחד ומציע לכם לפחד גם כן. עידן ציד המכשפות כבר בפתח וכדאי לקחת זאת בחשבון.

  15. גיל

    קשה להאמין עד כמה העליה מ"רוסיה" מהלכת אימים על מי שמביט בחברה הישראלית רק באמצעות משקפיים מעוותות של השסע העדתי.

  16. יהושע רוזין

    מר בביוף מבלבל בין anastsia-השם וannestesia הרדמה. זה לא נכתב בבכתב לטיני וכנראה גם לא בכתב הקירילי אותו דבר.גם לא מבטאים אותו דבר.

  17. ענבל

    אמנם אין לי שום מילה להגיד על האשה שאותה העמיד הכותב , אל עמוד הקלון ,אבל יש הרבה להעיר על הסגנון המכוער שלו עצמו.

    בתור אחד שממהר לשפוט אחרים על שנאת חינם, הכותב נשמע מי שבהחלט יכול לתת שיעורים פרטים לכל אחד מחברי ומצביעי ליברמן – בשנאה, הכפשה, דיעות קדומות וגישה שטחית וסטראוטיפית לבני אדם.

    מאחד שמעביר ביקורת על הסגנון הבוטה של הזולת,, היה אפשר לצפות שיהיה בעל סגנון מכובד ומכבד.. אך, לרוע המזל, אין זה כך והתוצאה היא שדבריו אינם משכנעים בכלל. מי יכול יסמוך על שיקול דעתו של המשתלח בזולת כמו דוברמן מורעב????
    גם אם היתה יכולה לעלות מחשבה שאולי הכותב צודק בחלק מהבקורת שלו, הרי שהסגנון המתלהם מסיר אפשרות זו מעל הפרק. קשה להאמין שאדם בעל סגנון פראי ואמפולסיבי שכזה, מסוגל להיות צודק באיזה עיניין שהו.

  18. ג. אביבי

    כתבה יפה. מאיר הביא תזכורת למהותה של מפלגת הגזענות והאנטישמיות הצרופה המתקראת 'ישראל ביתנו' ועל מדגם מייצג בהחלט של המהות האנושית – אידיאולוגית של התנועה הזאת. אנאסטסיה מיכאלי אכן התבטאה בצורה ניאונאצית אופיינית כלפי אחת המועמדות לייצג את ישראל באירוויזיון. פרט לדברי הסתייגות של ירדנה ארזי, איש במילייה התקשורתי / בידורי של ישראל לא צייץ ובוודאי לא גינה את דבריה. במפלגת ישראל ביתנו יש מזרחית אחת מתוך 15 נציגים שנכנסו לכנסת, מצב דומה ורק מעט פחות קיצוני קיים גם בליכוד (3 מ20 הראשונים הם מזרחים ובהם אנטי-מזרחית ידועה). אם כ"כ הרבה מזרחים הצביעו לשתי המפלגות האלה צריך באמת אלחוש (אנְאֵסתֶ'סיה ולא אַנָסְטָסיה) לנפש של כל מזרחי שאיכפת לו.
    וכאן המקום להערה קטנה: המשמעות של אנְאֵסתֶ'סיה הוא אכן אי-הרגשה או אל-חוש (ביוונית). אולם מקור שמה של בעלת הדעות האולטרא-גזעניות ההיא, הוא אַנָ-סְטָסיה שמשמעותו ביוונית היא החייאה, שיבה לחיים, resurrection (בהשראת המסורת הנוצרית). ואני שואל אם שמה ומפלגתה לא מרמזים על השיבה לחיים של התנועה הטהורה והכל-לבנה ההיא ממרכז אירופה משנות ה30 וה40 של המאה הקודמת.

  19. גל לוי

    על תשומת הלב. מישהו כאן התלונן שלקחת התבטאות שלה מלפני שנתיים. ניסיתי למצוא משהו חדש, אחר מפיה של הנבחרת החדשה. אבל מסתבר שכל מה שהעתונות יודעת לספר לנו זה על הנבחרת שהיא מגדלת בביתה, ועל היכולת המופלאה לשמור על הגזרה גם לקראת (או במהלך, בסוף כבר לא הבנתי בעצמי) ההריון השמיני.
    אכן, כנראה שאין לה זמן לגבש מחדש את השקפת עולמה הסובלנית בשל היותה עסוקה בענייני המשפחה. אולי עכשיו בכנסת היא תוכל להבהיר לנו שכל השקפת עולמה ההיא הוצאה מהקשרה.

    בינתיים, אולי אורלי לוי תספר לנו קצת על עולמה האידאולוגי? סתם כך כדי שנדע מה בעצם המפלגה הזו רוצה מאתנו.

  20. דניאל

    חוק או בוקס

    מאז ששמעתי את הססמה הזאת החיים שלי הרבה יותר קלים.היא צופנת בחובה פילוסופיה עמוקה ורבת רבדים
    שלמעשה עושה רדוקציה למציאות עד לגרעין של הגרעין

    ערבים או יהודים? חוק או בוקס

    נקניקיה או שניצל? חוק או בוקס

    כוחות קוסמיים של טוב ורע? חוק…..או בוקס

    בלי נאמנות אין אזרחות? חוק או בוקס

    טוקבקיסטים שמלהגים על כמה שנאה יכול לצאת מבן אדם שמעביר ביקורת על מן סתם בררה כוחנית , גזענית שמשריצה מטעמי כשרות שמשום מה הולכת להיות בעמדה שיכולה להשפיע על חיים של אנשים ביניהם ערבים שבכלל לא בחרו בה והיא בכלל לא שואלת אותם…. או.. …. נימוסים והליכות וציקצוקי לשון , חליפות עסקים טפשיות לנשים "של המאה 21" ככיסוי לחור שחור של אטימות הרסנית =

    חוק או בוקס

  21. דרור ק

    חשבתי שזה אתר רציני ולא אוסף של טוקבקים ארוכים. מאיר בביוף לוקח איזו התבטאות לא-ברורה ומשתמש בה כדי להשמיץ גברת שאנחנו לא יודעים עליה כמעט שום דבר. להזכירכם – ההתבטאות הנ"ל נאמרה בפורום סגור של רשות השידור. כיוון שכך, אין שום תיעוד של ההתבטאות הזאת, אלא רק עדויות מעורפלות מאנשים שאולי פירשו לא-נכון את הדברים. גם אם ניקח את המקרה הגרוע ביותר, הרי בסך הכול מדובר בבחירת זמר/ת לאירוויזיון. באותה מידה היא יכלה לומר שזמרת פלונית שמנה מדי ולכן לא תזכה בתחרות. מהשטות הזאת שלא ברור אם הייתה או לא הייתה מסיק הכותב מה סיפרו שליחי-העלייה לאנסתסיה על ישראל, מה חושבת אנסתסיה על אורלי לוי, איזה חוקים היא רוצה לחוקק, מה היא חושבת על ערבים ועל השפה הערבית ועוד כהנה וכהנה. ולמה צריך לעניין אותנו שבגיורת עסקינן? האם קוראי הבלוג הזה הם חברי בית-דין רבני?

    למען הסר ספק – הח"כית החדשה היא אלמונית לגמרי עבורי, והעובדה שהמפלגה שלה זכתה בתמיכה רחבה כל כך היא מחרידה בעיניי בהתחשב במצע שלה. אבל השמצות אישיות חסרות בסיס שריח של גזענות נודף מהן, הן באמת מתחת לרמה של האתר הזה.

  22. נעמי

    לפני הבחירות נדהמתי לראות את ההתלהמות והשינאה לאחר [ערבים] . אצל אזרחים בכל הצבעים מכל המעמדות.
    הפוליטיקה היא קצה הקרחון .
    לצערי מכיוון שהחינוך פשט את הרגל, יחד עם הרווחה וההשכלה, אנחנו יכולים לצפות לדיכוטומיה של מצוקות ושינאה.
    ובקשר לזה אני ממליצה לקרוא את הספר:" שלוש כוסות תה" של גרג מורטינסון ודיוויד אוליבר רלין -מקום 1 ברשימת רבי המכר של ניו יורק טיימס. על מטפס הרים שניצל ממוות בעזרת כפריים בפקיסטן, ומחליט להקים להם בית ספר. כנגד העוני הבורות ההסתה הניצול בידי הפוליטקאים המושחתים. ספר אישי מרגש ונותן השראה.
    פעם תפקידה המסורתי של מפלגת העבודה להיות לשון מאזניים למען האיש העמל מכל גזע דת ומין, אני לא צריכה לציין איפא נמצאת היום מפלגת העבודה עם ברק בראשה [גם אתן\ם שמתן\ם לב שבארץ נהדרת הוא אומר כ..ר..ג..ע .. לא מתאים לי מגדלי אקירוב] והבן של שולמית אלוני מקים בתי ספר פרטיים אליטסטים במקום להילחם על הזדמנות שווה להשכלה גבוהה לכל. ולא רק מי שידע לקמבן לעעצמו משכורת נאה.
    אז מי הפך למייצג האדם שרוצה שינוי ? שרוצה תקווה לעתיד טוב יותר? מי שדורך על גופות אולי ?

  23. ניצן אביב

    תודה למאיר בביוף.
    כאדם ששהה בארה"ב בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת, בשיאה של תקופת המקארתיזם וחווה את מוראותיה הקשים, חוששני שאנו צפויים עתה לחוות תקופה דומה, כשהתעמולה הארסית, הלאומנית-ימנית-גזענית נאלחת, המשתלחת, מבוקר עד ערב, בכל כלי התקשורת הממלכתיים, כשהעיתונות ברובה מחזיקה ומחרה אחריהם, שמשרה את אוירת המקארתיזם והפאשיזם הנתעבים, הפושה בארץ כאש בשדה-קוצים, שהפכה, למגינת-לב, ל"בון-טון" היא שהביאה לאסוננו לתוצאות העגומות-הקשות של הבחירות האחרונות, שאת השלכותיהן הרות-האסון מי ישורנו.

  24. ירדנה אלון

    מסתייגת מן הסגנון של הרשימה ,אינני סבורה שהלעגה והגחכה של שמו של אדם,מראהו, וחייו האישיים,יאים לשיח בענייני מאבקים חברתיים, כך שאינני ממהרת למחוא כף,ואני סבורה שברשימה זו בניגוד לרשימות אחרות של בביוף כוכבו הועם,לשים ללעג ולקלס את השם הפרטי אנאסטאסיה זה בדיוק כמו לשים ללעג ולקלס את השם "פרחה" ואני לתומי סברתי ש- "פרחה שם יפה"
    נכון לא נעלם מעיני הגוון הגזעני שבאמירותיה של אנאסטאסיה מיכאלי בעיקר באותה תקרית אירוויזיונית,ונכון שהיא מבטאה ביחס הפטרוני שלה את מה שחשים רבים מהמהגרים מאמא רוסיה כלפי הישראלים באופן כללי וכלפי המזרחים בעיקר,באופן אישי אני יכולה לספר שלא אחת נתקלתי בהרמת גבות של תמיהה ופליאה מצידם איך זה שישראלית צברית אולם ממוצא ימתיכוני יכולה לשבת ולנתח איתם (ובכלל לדעת שקיימות) יצירות מן הקלאסיקה הרוסית,שאוהבת בורשט ומתה על פירושקי בדיוק כמו על קוסקוס,לא אני לא מעקמת את האף,אני גדלתי בחברה רוסית למן ילדותי,ועל כן מכירה הן את הצדדים היפים והן את הצדדים המאוד מכוערים, אבל יכולה לומר שזה לא אופייני רק להם.אבל אין לכחד עלייתה המטאורית של "ישראל ביתנו" היא הערת אזהרה עבור כולנו
    זאת לא עליית הימין הקיצוני בישראל, ישראל עצמה היא ימין מרכז קיצוני, אין, אין חיה כזאת שמאל ישראלי,יש אולי פרטים, פה ושם קבוצות קטנות שיש להן באופן אישי נטייה לאידאולוגיה שמאלנית,אולם מפלגת שמאל?דוגמת מה שהתיימרה להיות מרצ,?מרצ הייתה לכל היותר חבורה של תיאורטיקנים שהצטופפה לה יחדיו בבתי קפה,ובמסדרונות הכנסת,והתווכחה בינה לבין עצמה על תיאוריות שמאלניות חברתיות כאילו מסדרונות הכנסת ואולם המליאה היו בתי הקפה נודפי עשן סיגריות "ג'יטאן"של הגדה השמאלית בפריז, ופה ושם היו כאלה שהתיימרו לחשוב שהם מן ז'אן פול סארטר הישראלי,או סימון דה בובואר בתרגום לעברית.
    את השמאל הישראלי צריך לברוא,צריך ליצור, ועכשיו אולי הזמן הטוב ביותר עבור המזרחים החדשים להראות מה כוחם ראשית בבריאה וביצירה של שמאל כזה, ואחר כך לתרגם את הבריאה הזאת לכוח השפעה פוליטי. וצעד ראשון לעניות דעתי הבלתי קובעת בדרך לשם זה שינוי הסגנון,של השיח לא רק שינוי התכנים, את הסגנון של הלעגה והגחכה של היריב האידאולוגי בראו ויצרו "השמאל הישראלי"במקום להפריך טיעונים,הם ניאצו את היריב האידאולוגי,הגדילו לעשות בזמנו יוסי שריד שהוליך את הקו הזה וירשה את זה ממנו זהבה גל-און, הסגנון הזה הפך למאוס עד כדי כך שהבחירות האחרונות המחישו לנו עד כמה ושילחו את גל און אל מחוץ לכנסת.
    כך שיש כאן שיעור חשוב מאוד למי שמוכן להרים את הכפפה של יצירת ובריאת שמאל ישראלי אמיתי, התכנים הם החשובים,והישראלים כבר החכימו והתבגרו מספיק כדי להבחין בין תכנים לבין תככים,ולמי שמבקש לברוא שמאל ישראלי אמיתי כדאי לשים לב להבחנות האלה,
    ניתן כמובן להמשיך וללכת באותה הדרך של "השמאל הישראלי" אבל התוצאה תהייה תמיד אותה תוצאה בכל בחירות שיתקיימו, מבוכה גדולה לנוכח התוצאות ולאחריה האשמה של החברה שכביכול "הולכת כסומא" ולא רואה ולא מבינה את נפלאותיו של השמאל הישראלי, אתה הבנת את זה ברוך?זה לא מרצ כמייצגת של השמאל הישראלי אשמה בתוצאות, זה העם .

  25. ניצן אביב

    חבל מאד שהענבל בפעמונך המוסרי חדל לדנדן, לפעום ולהדהד ואת מתייחסת רק לצורה ולא לתוכן מאמרו של מאיר בביוף.
    "שנאה, הכפשה, דיעות קדומות וגישה סטריאוטיפית לבני אדם" ולכך יש להוסיף: לאומנות ימנית קיצונית וגזענות נתעבים הם רק חלק ממאפייניה של התנועה הלאומנית-גזענית-פאשיסטית הבזויה הזו, הפסולה מחמת מיאוס!

  26. אירית

    היא מזכירה לי הכי הרבה את שרה פיילין, בגירסא הישראלית. וכמו שרה פיילין הייתי מחפשת קצת את השורשים הרוחניים שלה, האם היא דתיה ? איך היא חיה במובן הדתי-רוחני ? מיהם המתגיירים החדשים הללו ולמה "הם קשים כספחת לישראל"., במה היא מאמינה ? מי המורים הרוחניים ? וכולי

    אני אמביוולנטית קצת לפוסט הזה, כיון שלמעשה ההגירה הזו היא "פרק ב" של ההגירות הראשונות של ,אבות הציונות (וגם חצי משורשי שלי נטועים באותה תרבות וקהילה), כולל העובדה שמקור הדת שלהם לא ברור. גם בין הראשונים היו בטח חצי נוצרים, רק אז לא היה מקובל להודות בזה או לדבר בגלוי.
    גם לא היה להם העוז לדרוש זכויות בתור "לא יהודים" ולבקש מעמד פליט בקנדה נגד ישראל 🙂
    זו אוכלוסיה מאד חזקה, שאפתנית, חסרת מעצורים שעברה את כל מדורי ההשרדות האפשריים. צריך לזכור שהעולם מתפתח בגלי הגירה והשתלטות של מי שיותר חזק, ופה יש בהחלט תופעה, לא הייתי ממהרת לגנות אותם על בסיס אתני-לאומי, אלא לבחון את זה, בתוך דפוסי ההגירה משם לעולם כולו. אירופה מוצפת (!) בהגירה מאוקראינה מולדבה ובלרוס, הנשים ברוב המקרים עסקו בזנות והגברים ממש כ"עבדים" (עובדים זרים זולים), זה אומר שהם מאד נחושים להצליח. היחס שלהם לערבים, לדעתי, הוא פרי הניסיון שלהם מאזור המקור, כלומר, "החזק מנצח", ותחושת עליונות טבעית, ספונטנית, על קהילות אחרות (גם על הישראלים, אגב, האשכנזים שנתפסים כאהבלים, נרפסים, שאיבדו "את זה"). אני לא חושבת שזו אוכלוסיה גזענית במובן שאנחנו רגילים לו, מדובר בתחושת עליונות הנובעת גם מהחינוך הרוסי=סובייטי (אימפריאלי). נשים מסוגה של מיכאלי (שלא התגיירו) מתחתנות פה בצפון עם ערבים ובדואים כתופעה די נפוצה. ערבים שמטיילים באוקראינה ומולדבה מדווחים שאין שם גזענות בכלל. וידוע גם מהעולים מהרפובליקות המוסלמיות של ברית המועצות לשעבר, שגזענות לא טופחה בדיוק תחת הסובייטים, ולא היוותה בעיה, והרגל זה הושרש. יש עם זאת תחושת זכאות אמפריאלית וחוסר עכבות בהשתלטות על אחרים.
    אותי מאד מסקרנים דפוסי המגדר, שקצת מבלבלים במבט ראשון. תופעות קיצוניות של שוביניזם וניצול מיני מצד אחד, עם כוח נשי (הסבתות ומקומן במשפחה, קריירה, היעדר פוריטניות וקוד "צניעות" צבוע או דתי, וגם יחס שונה לחלוטין למין ממה שאנחנו רגילים אליו, אם מישראל או ממערב אירופה וארצות הברית). מיכאלי היא בהחלט חלק מן התעלומה הזו, ולא נופלת לקטיגוריות המוכרות, וזה מה שמבלבל קצת את הכותב.

    בקיצור, לדעתי חצי מיליון העולים האלה שהובאו מטעמים לא ברורים על ידי אריאל שרון (אולי קיבל כסף ממישהו), הם היום הקהילה הנמרצת ביותר, והתנגדות או שינאה (בלי ניסיון להבין ולהידרב) לא ישנו את המצב.

  27. ירדנה אלון

    מה שאת מתארת בתגובתך על ההגירה הרוסית משנות התשעים לישראל כבר קרה במחוזות אחרים בשנות העשרים של המאה שעברה בעיר קונסטנטינופול(איסטמבול של היום) בספרו "האוריינטליסט" מתאר זאת המחבר טום רייס כך ……"החיילים הרוסיים(הכוונה לרוסים הלבנים צבא הצאר) לא היו עכשיו אלא פליטים בני אדם שכל עולמם התנדף כעשן והם לא ידעו איפוא יהיו בעוד חודש,זמן קצר אחר כך ביטלה הממשלה הבולשביקית את דרכוניהם והפכה אותם למנודים של התקופה אזרחים חסרי לאום,שדרותיה של העיר וסמטאותיה המו במהרה מקצינים רוסים שהיו לנהגי מוניות ומוכרי בגדים,ספרים,ומטבעות זהב בשווקים,רבים מהם רעבו ללחם ורבים מהם התהלכו במכנסיים ובנעליים שהלכו והתבלו ולא היה להם כסף לקנות חדשים" …"בספרו "רוסיה הלבנה גברים חסרי מולדת שיצא לאור בגרמניה ב- 1932 תיאר לב את כושר ההמצאה של מקצת מהפליטים הנואשים ואת "העסקים המשונים" שפרחו בחשאי ,התיאטראות ומועדוני הלילה של קונסטנטינופול היו בתוך זמן קצר מונופול רוסי בפועל הגולים ניהלו מועדונים כגון "הוורד השחור" והם משכו אליהם לקוחות בזכות המלצריות הרוסיות לפחות כמו בזכות המוסיקה האוכל והמשקאות(במסעדות טורקיות התירו רק לגברים לעבוד כמלצרים) באנין אסדולאייבה מציירת את הסצנה בספר זכרונות שפירסמה בשם "ימים קווקזיים"…." אחד ממוקדי המשיכה בקונסטנטינופול היה המועדונים הרוסיים ,העיר עלתה על גדותיה מרוב מהגרים רוסיים,הגברים התווכחו זה עם זה,מכרו תכשיטים או עסקו בכל עבודה שהייתה בנמצא הנשים השתדלו בעיקר לשמש כזונות צמרת, אחד הלקוחות הקבועים אמר לי בכל הכנות "לכאן לא באים כדי לצחוק אלא כדי לבכות"…….(עמודים 158-159) התיאור המצומצם הזה מתוך הספר מזכיר לא במעט את תולדותיה של ההגירה הרוסית לכאן בשנות התשעים,כשהמהגרים נחשדו בזיוף תעודות אקדמאיות ונאלצו לעבור מבחנים ולרובם הגדול רשיונות הרפואה למשל נפסלו, והם נאלצו ועדיין נאלצים לעבוד בעבודות שרותים בעיקר תחת הניצול של קבלני כוח אדם,גם כל העניין של הסחר בזנות התחיל לפרוח עם ההגירה הזאת,עד שהפך את ישראל לכמעט כמדומני המדינה במקום הראשון בעולם בסחר בנשים למטרות זנות.
    עכשיו יטען הטוען כי אני מתבוננת במבט סטריאוטיפי ואולי אף גזעני במהגרים הרוסיים, אולם אני מבקשת להזכיר כי את ספרו "החטא ועונשו" כתב פיודור דוסטוייבסקי בעיקר מן הסיבה הזאת, שבמאה התשע עשרה הזנות והאלכוהליזם ברוסיה היו כל כך נפוצים והוא רצה להקדיש ספר שמנסה לעמוד על התופעה,וכמובן שאין כאן נסיון לומר שכווווולן כאלה, אבל אין ספק שתפישת הזנות ברוסיה שונה מאוד מהתפישה שלנו, גם החכי"ת (כמדומני מרינה סולודסקין וסליחה כנראה שאני משבשת את שמה) היא מהמובילות של חקיקה בעד מיסוד הזנות, אז כך שאין ספק שיש כאן שתי תפישות עולם תרבותיות שונות ומנוגדות ביננו הישראלים לבין המהגרים הרוסים, הבעיה היא שקשה מאוד להיפתח אליהם, הם מאוד מתבדלים בינם לבין עצמם יש להם העיתונים שלהם מקומות הבילוי שלהם הם משמרים הן את השפה והתרבות ואפילו הפן הדתי(ניתן לראות זאת בימי שבת וימי ראשון בכנסייה הרוסית ביפו בימים אלה היא מלאה מפה לפה) וגם בבתי הספר הם מגלים אנטיפטיה גמורה לישראלים ומעדיפים להתגודד בחבורותיהם.
    ושוב אינני אומרת זאת לא לגנאי ולא לחסד ,אני מתארת סוג של מציאות שלנו היא מאוד זרה,ומאוד קשה לפיענוח, יכול להיות שעכשיו עם התגברות כוחה של ישראל ביתנו ניתן יהיה לעמוד מעט יותר על טיבה של ההגירה הזאת מכיוון שעתה הם יהיו חשופים יותר לאור הזרקורים של התקשורת הישראלית ולמבט הבקורתי (השולל כמעט תמיד יש לומר ללא הבדל דת,מין וגזע) הן של התקשורת הישראלית והן של החברה הישראלית (מספיק לראות מה עשתה התקשורת הישראלית לארקדי גיידמק כדי להבין שמץ מקצהו של הקרחון של מה שנכון לרבים מחברי מפלגת "ישראל בייתנו" ולאנשי ההגירה הרוסית.

  28. אירית

    ההבדל מהמצב בטורקיה הוא המספרים והעובדה שגם מייסדי המדינה הזו הם מאותה עליה (רק קצת קודם) כלומר מאותו אזור בדיוק, אבל יותר מלב התרבות והקהילה היהודית (עם ספיחים נוצרים), כאן זה הפוך, זה בעיקר נוצרים עם ספיחים יהודים. בעיני הנושא של מקום הזנות בחברות האלה הוא חשוב מאין כמותו, ובאמת חורג מהקטיגוריות שלנו, הפמיניזם המערב אירופי (והאמריקאי) מחטיא את העיקר בעיני. ויש גם הרבה צביעות סביב זה, כיון שכל מדינות מערב אירופה קולטות בשמחה (צבועה) את הזונות ממזרח אירופה, ומי הצרכנים ? הם בעצמם כמובן. הזנות כמרכיב הגירה זה נושא מעניין ביחס למערב אירופה ויותר מכך לארצות הברית, גם שם עודדו הגירת זנות מאורגנת (מסין למשל, כדאי לקרוא על זה), עיסוק בזנות הוא דו ערכי במובן שקודם כל, כולם רוצים את הסחורה ומעדיפים שיהיו "זרות" (גם הנשים המקומיות, מעדיפות שה"נטל" יפול על מישהו "אחר"), וכמובן הגברים שמעדיפים זנות זולה ויותר בכיון של שפחות מין, מאשר זנות בשכר גבוה. בנוסף לכך, האתוס האנגלו סכסי (ובעיקר הצורה האמריקאית שלו) מאד מקדשים "יוזמה", כך שזונה המהגרת לארצות הברית נאמר מסין או וייטנם נתפסת קודם כל כ"אנטרפרייזינג", לא פסיבית, מעוניינת בקידום עצמה וצאצאיה וכולי. זה הצד הקפיטליסטי יזמי, שצובע את הזנות בגוונים שונים מהשיח הגלוי. חשוב לזכור שלפני שוויון הנשים, מצבן של נשים נשואות לא היה בהכרח טוב משל זונות, לעיתים ההיפך, כך שזנות התה גם ביטוי לחירות, "כמו גבר" (הדימוי של המאדאם בסרטי המערבונים היא דוגמא טובה, למעין ברית בין המאצו-קאובוי ובין המאדאם ש"מבינה עניין" וגם עם הזונות בבארים). יש כמובן את הצד הביולוגי-קמאי, שרואה באשה שמעדיפה את הגברים מהקהילה הקולטת על פני הגברים במדינת המוצא שלה, כמישהי "נאמנה" (על משקל הנאמנות של ליברמן). משהו כמו רחב הזונה ויהושע שלנו.

    לדעתי הסחר בנשים, היה קיים באותו שיעור לפני העלייה הזו, אבל בצורה סמויה יותר. לא בטוח מה עדיף. צריך לבדוק מה היתה התוצאה הסופית של המהלכים האלה. בכל מקרה, אורח החיים הזה מנוגד במאה שמונים מעלות לתרבות היהודית של "טהרת המשפחה" (כולל המרכיבים המיסוגניים והדכאניים-פטריארכליים),, והדברים האלה חשובים, גם בקשר למתחים בין הציונות החילונית רוסית ובין הדתיים. העימות אינו רק סביב הדברים שאנחנו קוראים עליהם בעיתון.

    סייג קטן לגבי ארקדי גיידמק. אני לא יודעת אם ההייפ השלילי סביבו קשור רק או בעיקר למוצאו. לדעתי יש כל מיני דברים בגו סביב חייו וקשריו עם הממסד הישראלי, ומדובר גם בשיקולים של "יחסי חוץ" עם צרפת, ונתיבי המסחר הלא חוקי של ישראל בנשק, לאפריקה, ואיך זה משתלב עם המעצמות, עם מדיניות ארצות הברית למשל, וכולי. לדעתי, הוא טופח בהתחלה על ידי הממסד הישראלי כערוץ עקיף ונסתר (כמו הרבה אחרים כמותו המשמשים מכבסה וצינור לא רשמי), ויתכן שלפי הגדרות המאפיה של העסקים האלה, הוא "חרג מההיתר", כמו, בקטן יותר, מנבר. פה זה כבר סיבוך בינלאומי, ונידמה לי שלא היה לו סיכוי מול הממסד הישראלי, אם אכן הוא ידע יותר מידי, או סיבך את ישראל מול גורמי סחר כבדים צרפתים. היה צריך להעיף ראש, וסביר שזה הראש של "הסוכן" הלא רשמי, ולא של גורם המועסק במישרין על ידי הממשלה, ומחייב אותה. בעיסוק שהוא נקלע אליו או חיפש אותו, אין מוסר, אין כללים, ואין הגיון, ובטח אין גזענות, יש רק כסף וכוח. אגב גם עניין אולמרט-טלנסקי (והלווינים של תע"א שכמעט נמכרו לונצואלה) לא יבורר עד תום, אבל ניראה שהוא זה שגרם לסילוק אולמרט, כלומר, לחצים מעבר לים. גיידמק עשה המון טעויות, בתור אחד שנרדף בצרפת על ידי הממסד הכי חזק שם (וצרפת זה מעצמה, בטח באפריקה), הוא לא הבין את המצב שלו, לדעתי. לא היה סיכוי שצרפת "תעביר" את זה, לא מדובר בפלטו שרון אלא באירועים יותר משמעותיים. וזה גם לא דומה לאנשים כמותו שברחו מפוטין לכאן ומצאו מקלט. צרפת זה לא רוסיה. הוא יותר דומה אם כבר לקובי אלכסנדר, שהבין שלא יוכל להתחבא כאן, והלך לנמיביה, וגם שם…אני לא יודעת אם תוחלת חייו ואיכותם מדהימה. מי שמסתבך עם הגדולים, לא יכול למצוא פה מקלט, כיון שישראל כפופה למעצמות האלה ונותנת להן יד חופשית גם על אדמת ישראל, וגם נגד ישראלים שלא עשו כלום שום דבר רע, לא כל שכן נגד אזרחים שלהם שסרחו אצלם וברחו לכאן ובמקום לשבת בשקט, עשו יותר מידי רעש.

  29. מוני יקים אנטיציוני

    בביוף צודק במאמרו והזעם הקדוש שלו והלעג שהמטיר על אנסטסיה הגזענית מוצדק
    מכל הבחינות .
    היא רכשה את כל מה שהוריד על ראשה בצדק וטוב שהנחית עליה את המכה הסופנית.
    צריך לצאת באופן אישי וקולקטיבי נגד כל הגזענים התומכים בשימור השיטה הגזענית
    הקיימת של הכחשת העוולות ושימור והעמקת הפערים הגזעניים.
    כולל בקרב המגיבים הפאבלוביים נוסח סמולן מאור ועוד כמה שלא למדו דבר מתוך
    דבר…בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.

  30. שוש

    הביקורת כלפי המוטיבציה של מהגרים רוסים במדינות המערב או בישראל תמוהה ומזכירה רגשות אפלים כלפי מהגרים מצליחים (גם כשהם מגרדים את המיץ של הזבל). אם השונות והזרות של המהגרים הרוסים מתמצית באנסטסיה מיכאלי הרי שזה מרתק ומציע אלרנטיבות שלא הכרנו, כמו השילוב בין הפמיניזם שלה לבין גידול שבעה ילדים. השאלה 'איך היא עושה את זה?' מעניינת, במיוחד לנוכח הצביעות של גברים שמרנים בעלי משפחות מורחבות אשר עומדים לשבת לצידה בקואליציה. עצם הנוכחות של אשה כזו בכנסת מאירה שאלות חשובות כמו טיפול בילדים ומנערת מהן הררי התחסדות.

  31. אלכס

    לפני שאתה תוקף את אנסטסיה (על אמירה שנאמר לפני שנתיים) היה כדאי שתטפל במיפלגה שורשית הרבה יותר שבה יש רק ספרדים מזרחיים,ושמה ש"ס.

  32. קליגולה

    …את צודקת. רק שכחת שישיבתה בכנסת מעוררת גם שאלות בענין גזענותה. אני לא אומר אנטישמיות, כי היא התגיירה, כידוע…

  33. שוש

    הבנתי, בגלל שהיא גזענית מתעוררות שאלות לגבי המיניות המופקרת (בעיני מי?) והמניעים המפוקפקים שלה לגדל ילדים? קליגולה היקר, המפלגה של אנסטסיה פסולה בעיני, אבל היא והמצביעים שלה לא.

  34. נהניתי לקרוא.

    ופניה של אורלי לוי מציצות מאחורי הגב (הרחב) של ליברמן גרמו לי לסוג של התקף טורט.