קול הבחירות, קול הסרטן וקול עופרת יצוקה

יצחק (ג`קי) אדרי

התלבטתי רבות אם להעלות את הפוסט הזה, יש בו הרבה חשיפה אישית, מחלה ובעיקר מרקם משפחתי שנקלעה לסערה, לבסוף החלטתי לפרסמו בעיקר בכדיי להתגבר על תחושותיי האישיות, הפוסט נכתב בצורה כרונולוגית מפני שזו הדרך הפשוטה שלי לשתף אתכם להמשיך הלאה ולהרוג את הסרטן עם חיוך. 

קול הבחירות המוניציפאליות

בתאריך 20/09/2008 פרסמתי פוסט על השתתפותי במערכת הבחירות בדימונה מטעם מפלגת תפנית-סדר יום חדש לדימונה, בעקבות צרידות קשה פניתי למרפאה לבדיקות, לאחר מספר בדיקות התאשפזתי בתאריך 29/09/2008 לניתוח במיתרי הקול להוצאת ביופסיה, במקביל המשכתי במסע הבחירות כשברקע מופעל עלי לחץ חזק מאוד מצד ראש העיר ועמותת יחדיו לא להשתתף בבחירות (יתכן והלחץ היה מוצדק מבחינתם אבל מבחינתי ובשם הדמוקרטיה זה היה קו אדום שלא הסכמתי לחצות), בתאריך 6/10/2008 שלמתי עירבון בחירות על סך של 19,000 ₪ למשרד הפנים לרישום סיעת תפנית לבחירות המוניציפאליות ויצאנו לדרך.

בתאריך 07/10/2008 נגשתי לבית החולים סורוקה לבדיקות שם גם קיבלתי את התשובה שבדיקת הביופסיה התגלתה כגידול סרטני ממאיר על מיתרי הקול, גידול סרטני הדורש טיפול מיידי או ע"י ניתוח או ע"י הקרנות, חזרנו לביתנו ורק בבית הבנתי שנקלעתי למצב שבו אני אמור להחליט אם להמשיך את מסע הבחירות או להפסיקו מיידית. קיבלתי החלטה אישית שנויה במחלוקת אבל כך החלטתי, בחרתי להמשיך המשכתי את מסע הבחירות למועצת העיר מטעם מפלגת תפנית-סדר יום חדש לדימונה כשהעננה של מחלת הסרטן מעיבה עלי, על משפחתי ועל כל פעילותי הפוליטית ציבורית, סיכמתי עם חבריי לסיעה שמייד עם תום הבחירות ובמידה ונזכה במנדטים אני יפרוש ויפנה את מקומי, במסע הבחירות הגוף שלי התחיל להתעייף, תופעות מוזרות החלו לפקוד אותי, שיניים קדמיות נפלו לי ולא יכולתי לטפל בהם עקב המחלה ובסה"כ עברתי ימים לא קלים, אבל מאוד נהניתי לממש את מהות הדמוקרטיה במסע הפוליטי.

ביום הבחירות 11/11/2008 הרגשתי מאוד גרוע אבל ביחד עם משפחתי והרבה חברים עברנו יום מקסים ומלא חוויות וגם הרבה התרגשות לקראת קבלת התוצאות, בשעה 17:00 הגיע למטה הבחירות שלי שליח מיוחד מדואר ישראל ונתן לי מכתב רשום מעמותת יחדיו, פתחתי את המכתב וקראתי בעצב רב את הכתוב בו: "הנני מבקשך כי בתקופה זו תמנע מכל עבודה כמנהל המרכז הרב נכותי, כולל עבודה מהבית או באמצעות הטלפון והמחשב." את המכתב שלח אדם שאני מאוד אוהב ואף מעריץ על אומץ ליבו מנכ"ל העמותה, מסרתי לרעייתי את המכתב ובהרבה כוחות התעלמתי מהכתוב והמשכתי את מסע הבחירות, בשעה 22:00 הסתיימו הבחירות, קיבלנו כ 600 קולות ולא עברנו את אחוז החסימה, המסע לקול הבוחר הסתיים והתחיל המסע להצלת הקול האישי שלי והמלחמה במחלת הסרטן. 

קול מחלת הסרטן

 נקבעו לי 28 הקרנות שינסו להרוג את הגידול הסרטני, ששה שבועות רצופים, בכל יום מנת הקרנה אחת, בתאריך 17/12/2008 התחלתי את רצף ההקרנות בבית חולים סורוקה במחלקה האונקולוגית, קשה לי לכתוב על הנושא בפרטים אבל מהקרנה להקרנה זה הלך ונהיה יותר קשה (אולי פעם אכתוב פוסט בנושא), למזלי משפחתי החמה והאוהבת תמכה בי, עודדה אותי ונטעה בי כוחות רבים בתקופה קשה מאוד, חבריי הטובים סייעו ונתנו יד, בעקבות התחייבות קודמת השתתפתי בתאריך 24/12/2008 בכנס במשכנות שאננים של מכון שפינוזה- "דמוקרטיה ללא נחת" שבו הוקרן הסרט "זהב לבן עבודה שחורה" והרצאה שלי, באותו היום סיימתי את ההקרנה בבית החולים מוקדם ונסעתי ישר לכנס בירושלים כי הרגשתי חובה לעשות זאת בשאריות הקול שלי, עמדתי במטלה ושבתי לדימונה כשבר כלי בשעה מאוד מאוחרת, רעייתי אמרה לי שאני "משוגע" והפעם היא צדקה, הכנס הזה שאב ממני הרבה כוחות, המשכתי את ההקרנות להרוג את הסרטן אבל עם חיוך.

קול עופרת יצוקה

 

במהלך הטיפולים החל מבצע עופרת יצוקה בעזה, הבן שלנו אביב סרן ביחידת חי"ר מובחרת השתתף במבצע, ובין טיפול לטיפול היינו טרודים בדאגה לבן, נצמדנו לטלוויזיה הקשבנו לכל ידיעה מהקרבות ודאגנו כהורים לבן הלוחם שהשתתף בקרבות באזור הצפוף בעזה, גם הכאבים מהמחלה וגם הדאגה לבן גרמו לי לעבור לילות לא קלים, ביום שבת 17/01/2009 בשעה 15:15 שמעתי את צלצול הטלפון שלי, פקחתי עיניים, הבן הקטן שלנו נבו ענה לטלפון וקרא לי:"אבא רוצים אותך מהצבא", הרגשתי צביטה בלב, נבהלתי לקחתי את הטלפון והצלחתי רק לשאול:"הוא שלם בגוף", מתוך הבהלה התארגנו מייד ונסענו (טסנו) לבית חולים ברזילי באשקלון לראות את הבן הפצוע מהקרבות בעזה, לא נרגעתי עד שמששתי את גופו של יקירי הבן האהוב, חיבקתי אותו ושמחתי לראות אותו מפויח משדה הקרב אבל חי ושלם בגופו. בדקתי את הציוד הצבאי וכשראיתי את האפוד הקרמי קרוע מרסיסים ירדו לי דמעות והבנתי את הנס הגדול שקרה לנו, לאחר מספר ימי שהות צמודה לבן וטיפול מסור של צוות בית החולים וצ.ה.ל השתחרר הבן מבית החולים, בשבת הלכנו כל משפחתי עם אביב לבית הכנסת ועשינו את ברכת הגומל.

לפני שבועיים סיימתי את ההקרנות מקווה שהרגו את הגידול הסרטני, הבן הולך על רגליו, הבת הבכורה בהריון, לג`ינג`ית שלי חזר החיוך לפנים והעתיד קצת לוטה בערפל.  

*להרצאה שלי (20 דקות) במכון שפינוזה – דמוקרטיה ללא נחת

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אילן תלמוד

    זוכר את התחלת הפוסט בבלוג השני שלך.
    תרגיש טוב ושכולנו נבריא מהמחלות הפרטניות והקולקטיביות שלנו.

  2. שרון

    אתה אדם כל כך מיוחד ומרגש, היכולת שלך להכיל כאב ולהמשיך לחייך ולהאמין בטוב היא בעיני דוגמא ומופת. רפואה שלמה!

  3. איילת

    אתה איש מדהים. אנחנו מאחלים לך החלמה ובריאות ומנוחה. תשמור על עצמך.

  4. מאיר בביוף

    בריאות שלמה ובשורות טובות.

  5. נתאי פרץ

    הרבה איחולי החלמה לך ולבנך!
    תפנה את כוחותיך פנימה, ותנצח גם במאבק הזה.

  6. נורית חג'אג'

    ג'קי
    כמו תמיד מדהים.
    אוהבת. מאחלת לך ולמשפחתך בריאות.
    נורית חג'אג'

  7. אורלי נוי

    תודה מקרב לב ששיתפת אותנו בפוסט החזק והמרגש הזה. חיבוק חם ואמיץ לך ולבני משפחתך, ובריאות שלמה לכולכם אמן. מקווה ומאמינה שהכוחות בלתי רגילים שלך, האומץ והנחישות יעמדו גם בנסיבות האלה.

  8. זאב שפיר

    נכבדי,ג'קי! ראשית(ואחרית)רוצה לברך אותך באיחולי בריאות והחלמה! האזנתי לדבריך ואני רוצה להחמיא לך ולומר שהרצאתך בנויה לתלפיות וערוכה באופן סדור,זורם משכנע.היא נאמרת בדיבור חופשי ולא מהכתב,ללא שום מעידה לשונית.זה ראוי לציון.בתחום של התוכן בוודאי שאני מסכים לו.אין שום ספק שרמיסתך ע"י האחים עופר ,מקוממת ומעוררת זעם רב.שליטתם שך אנשי הון במוסדות השלטון ובמוסדות נוספים במדינה(אוניברסיטת בן-גוריון בראשות פרופ' ברוורמן) מעוררת חלחלה.(יש לי ביקורת נוקבת על האחים עופר מכיוון סביבתי,אבל זה המקום להרחיב).אני מחזק את ידיך ומצטרך למאבקך הנכון נגד התופעה הפסולה של עובדי-קבלן.אני חושב שצריך לבטא הסתיגות ציבורית רחבה מהתנהולתם של האחים עופר בכל דרך מעשית המובנת במיוחד להם.לסיום,איחולי החלמה ובריאות וברשותך,אני מתיר לעצמי לומר לך, שראוי לחפש דרכים נוספות על הפיתרון הרפואי שאימצת ולשקול גישות אלטרנטביות נוספות ובכלל כך,תזונה אחרת ועוד.שוב ג'קי,תודה.

  9. יהושע רוזין

    אחולי להחלמה מהירה ושלמה. בתודה ובהערכה על פעילותך בעבר ו ועכשיו נוכח הנסיבות הקשות. אחולי החלמה לבנך.

  10. אלעד-וו

    סיפור יוצא מהכלל. רק בריאות והצלחה!

  11. אורלי בנימין

    לג'קי היקר
    תודה שכתבת את הפוסט הזה.
    ידעתי מרחוק חלק מהדברים ואני שמחה לדעת יותר ולהכיר יותר.
    אני לא יודעת מה יותר מכוער במציאות הישראלית: מכתב פיטורים לאדם באמצע מסע בחירות או ההזנחה של הפיקוח על רמות החומרים המסרטנים באיזורים שונים תוך הפקרת אלפי אזרחים ליסורי התופת של המחלה והטיפולים בה.
    בעולם הפוליטי שלי, גם שליחתו של הילד שלך לקרב הוא צד מכוער במציאות הישראלית והוא מוזן על-ידי אותו מנוע אדיר של דה-הומניזציה ושלילת אנושיות. מי יתן והכוחות המחודשים שלך והשמחות הצפויות ימריצו בכולנו מחדש את המאבק על זכותנו לחיות בחברה שמושתתת על עקרונות מוסריים גבוהים יותר שבה נאהב את רעינו כמונו ; שבה לא נונה את הגר ולא נלחצנו; ולא נענה אלמנות ויתומים; ולא נעשוק ולא נגזול ולא נלין פעולת שכיר ואם אפשר, גם נקדם מאבקים פוליטיים רחבי היקף למען המטרות המשותפות שלנו.
    רק בריאות.

  12. מישהו

    גמרתי לקרוא את הפוסט בעיניים דומעות,
    על אף שאני לא מכיר אותך חוץ מקריאת כמה פוסטים.
    ברור שאתה אדם חזק, אמיץ וערכי.
    הרבה בריאות

  13. RS

    התחיל 🙁

    נגמר 🙂

    אז אני מקווה שגם ימשיך :-)))))

  14. סול

    כל הכבוד לך ג'קי אדרי.
    אני מלאת הערכה על פועלך ועל חוש הצדק והמחויבות.
    שמור על בריאותך ועל בריאות הסובבים אותך ודאג להתחזקותך על מנת שנוכל לשוב ולשמוע אותך מדבר, זה כל כך חשוב וכל כך משמעותי לשמוע אותך מדבר.
    מחזקת את ידך ומחכה לפועלך

  15. אוטו פוקוס

    רק בריאות, לך ולמשפחה.

  16. שירה אוחיון

    שולחת לך ולבנך הרבה כוחות שתבריאו ושלא תצטרכו יותר להילחם.

  17. מאיר

    את הסרט "זהב לבן עבודה שחורה" אני מקרין לתלמידיי, חלקם גם כותבים עבודה על ניצול עובדים, סרט חזק.
    עכשיו לאחר ששמעתי את הרצאתך אני גם ישמיע אותה לתלמידים, הרצאה השוזרת את העוולות הגדולות המציירות לנו את פרצופה של המדינה, לדעתי הרצאתך היא קול שפוי וחזק בחברה הישראלית וקונטרסט חזק לתופעת הליברניזם של ליברמן ולהקתו.

    מאחל לך החלמה מהירה והרבה בריאות לב, אין ספק שאתם משפחה חזקה.

    כן יש צדיק בסדום ועמורה.

  18. מיכאל דנה

    שתזכו רק לבריאות, אושר ושמחה.

  19. איריס

    כמה כוח ניחן בך להמודד עם כל האירועים בעת כל כך קצרה. היישר כוח ואני באמת מקווה שתצא מזה
    כי בן אדם כמוך נחוץ לדמוקרטיה של ארץ ישראל.
    איריס

  20. א

    ג'קי היקר,
    אתה איש מיוחד ומהווה השראה לרבים ורבות מאיתנו
    מאחלת בשורות טובות ושנפגש בשמחות /הפגנות/הרצאות…
    החלמה מהירה לבנך

  21. דיאנה דניאל שרים

    לג'קי, בפניך האנושיות, בדבריך העוצמתיים משתקפים ריבוי של טוב בסיסי וחיוני כמו יכולות מיוחדות להתמודד. פניך ודבריך נוגעים, צוללים ללב, מהדהדים את הרצון והצורך להיות ולעשות שינוי אישי ופוליטי.
    קבל תפילתי לבריאות וטוב לך, לבנך, לכל בני המשפחה, לכל הקהילה – בריאות פיזית, נפשית, כלכלית, חברתית ופוליטית.

  22. מירב אלוש לברון

    הכנות שלך והכוח שבך מעוררים תשוקה אדירה לחיים, וגם מעצימים תמיד את רגש התודעה למען שוויון, חירות וצדק. בריאות שלמה לך ולמשפחתך.

  23. נתן שקרצ'י

    כמה טוב לשמוע שהטיפולים מאחוריך, ונקווה שהסרטן הבין שהוא מול לוחם חסר פחד, שלא מרים ידיים.
    כמה טוב לשמוע שאביב עומד על הרגליים.
    כמה טוב לשמוע שתהיה בקרוב סבא ג'קי.
    כמה טוב שיש את משפחת אדרי, ובמיוחד ג'ולי, שנתנה לך את התמיכה להיות מי שאתה, ולהילחם כדי שלמשפחות אחרות יהיה יותר טוב.

    לגבי העמותה, לא הבנתי אז ואני לא מבין היום מה מפריע להם שג'קי רץ למועצה, תפקיד שהוא נטול שכר, ושהוא בעיקר תרומה לקהילה, ושהם כפו עליך ניתוק מאנשים שנקשרת אליהם, ושנקשרו אליך. כמובן שכעסתי על כפיות הטובה של תושבי דימונה, שמכירים אותך, ויודעים איזה אדם טוב אתה, ולא בחרו בך. ההפסד כולו שלהם- של העמותה ושל העיר. נקווה שהרווח יהיה של כל הארץ, כי אתה דגם למנהיגות, ולא כל הפוליטיקאים המושחתים שלנו.

    תנוח, תאגור כוחות, כי אני אשמח לשמוע את קולך לצידי, במאבקים הקרבים של עובדי הקבלן.

  24. אורטל בן דיין

    תודה ששיתפת, כמו תמיד, בדרכך המרגשת והנוגעת.

  25. יעקב

    בריאות טובה והחלמה שלמה, בעז"ה תזכה לעוד שנים רבות של תרומה לחברה.

  26. יורם גת

    חזק ואמץ.

    אני נחרד, עם זאת, לקרוא שבנך השתתף בהתקפה הנפשעת על תושבי עזה. הנס שהציל אותו לא התרחש עבור מאות עזתים שנהרגו בהתקפה.

    שלום ובריאות.

  27. בטי

    ריגשת אותי מאוד.
    אין לי ספק שתחלים, רק תעשה את זה מהר.

  28. אלי קליר

    אתמול בשעה מאוחרת שמעתי את ההרצאה שלך, ג'קי, והיום לקראת הפוסט הזה האזנתי לה שנית. כל המחמאות
    שכתבו קודמי- אכן מגיעות לך על ההרצאה הזאת, וכל האיחולים הטובים שאיחלו לך- מי יתן ויתקיימו. כשאני חושב על
    כך אתה בעצם נטוע בשמאל, בשמאל ממש. בשמאל גם בהשקפותיך המדיניות. משום מה נדמה היה לי בעבר שאתה איפה שהוא בין המרכז לשמאל, שהרי המאבק נגד ניצול עובדי קבלן הוא מאבק חברתי, היאה גם למפלגות מרכז ואולי
    אפילו ימין, וכן- ההצטרפות ל- "תפנית" של עוזי דיין בוודאי מעידה על תפיסה מדינית ההולמת את הכוחניות הישראלית.
    והנה- ההרצאה שלך שבה אתה מעלה את השאלה בדבר ראש ממשלה ערבי. כמעט נפלתי מהכסא, ג'קי. עצם
    האומץ להציג שאלה כזאת, ואח"כ המסקנות שלך מתגובת הקהל לשאלה. אם הייתי עוסק בספרות הייתי אומר שאתה
    הוא התגלמות האנטי- גבור שהוא הגבור האמיתי. הגבור המשאיר מאחוריו את כל אלו הנושאים קבל עם ועדה בתואר של גבור.
    ג'קי יקירי, גרמת לי פרץ של אהבה אליך (אגב, גם אני עברתי סדרה של הקרנות, 37 במספר, לפני כחודשיים). ומה
    שרציתי להגיד לך הוא- שכולנו, הצבור הישראלי החושב כולו, צריך להמשיך את קו המחשבה שטווית בהרצאתך ולא
    להתקע באמצע הדרך, לאמור- המלחמה, המלחמה בינינו לפלשתינאים, היא שהורסת את החברה הישראלית, את
    מדינת ישראל. זו מלחמה שלא נוכל לנצח בה כי בסופו של דבר הם, על כל המיליונים שלהם, ובשל הטענות הרבות
    שבהן הם צודקים (לא כל טענותיהם), יכריעו אותנו. ואז הכל עלול להגמר. לכן, אם עכשיו, לנוכח היוזמה של הליגה הערבית, ואף הקולות הנשמעים מפי מנהיגי החמאס, אפשר לכרות הסכם שלום אם נוותר על הגדה המערבית (הגדה
    מערבית כולה, פרט לאי אלו תיקוני גבול- יישור קווים) חובה עלינו להענות לכך.
    אני מצטער אם חטאתי לנימוס והעברתי את ברכותי לפוסט שלך, לפסים ענייניים, שאולי שנויים במחלוקת, אך חשוב
    היה לי להמשיך את המבט הפוליטי שלך עד הסוף.

  29. גל לוי

    בריאות ויישר כוח.

  30. אירית הלפרין

    קראתי את המאמר וראיתי את הסרט באיחור של כמה ימים. מאחלת לך החלמה מהירה ומקווה שתצליח במאבקך לצדק חברתי ופוליטי. הסיפור שלך מזכיר לי את השיר של ברכט: " כשלקחו את היהודים לא דיברתי כי לא הייתי יהודי…. "(ציטוט לא מדויק מהזכרון) במובן זה המאבק שלך הוא המאבק של מי שלא באים לשתות איתך קפה וחבל ההפסד בין לחיות בכבוד ובין לחיות בפחד הוא עצום. להבדיל, השבוע ויתרתי על עבודה אחרי שעברתי הטרדה מינית בראיון לקבלת התפקיד. למרות שאני זקוקה לעבודה גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה כלכלית. חברים טובים אמרו לי: עזבי, בקטנה, הוא לא ממש יעבוד איתך ישירות… אבל כמו שאמרת מי שמוותר על זכות אחת מוותר על כולן.

  31. ג. אביבי

    בשלב זה של המאבק החברתי, אני מקווה שתצליח במאבק העיקרי – נגד המחלה. המאבק החברתי יחכה גם יחכה למי שיקר לו.
    עד אז בריאות ורפואה שלמה לג'קי !!!

  32. שור

    ג'קח,
    רפואה שלמה לך ולכל בני משפחתך.

    שור

  33. אנונימי

    לג'קי היקר.

    הלוואי שתחלים ממחלתך. מאבקך החשוב, קולך הצלול ותרומתך לסרט "זהב לבן עבודה שחורה", הם דברים נדירים במקומותינו.

    יחד עם זאת, הצטערתי לקרוא שבנך משרת בצבא ואף השתתף בלחימה בעזה.

    כאשכנזי המוקיר את מאבקך הצודק למען שוויון והפסקת האפלייה – כלפי מזרחיים – חבל לי שבנך אינו שותף להבנה שאפליית המזרחיים היא המשך של אפליית בני אדם בכלל – כמו אפליית היהודים לפני 70 שנה ויותר באירופה, כמו אפליית נשים, כמו גם אפליית ערבים – כל אלה אינם אלא צורה של גזענות.

    מדוע פועלים בדימונה, במפעלי ים המלח או בכל מקום אחר, שונים מהפועלים בעזה למשל? האם בני האדם בעזה אינם רוצים את אותם דברים שאתה ובנך ואני רוצים: אושר, בריאות, שלווה?

    מאבק למען שוויון אינו יהיה אמיתי בלי הבנה שדיכוי המזרחיים בישראל הוא בדיוק כמו דיכוי הערבים בעזה.

    שוב, בתקווה שתחלים ושכל בני ביתך יחיו בשלום

  34. אסף

    ג'קי, הרבה בריאות. נתת לי הרבה כוח והשראה.

  35. ערן לוי

    מאחל לך ולבני ביתך הרבה בריאות וכח.
    צפיתי בהרצאה שלך מאוד מדהימה בתכנים שלה, יש לך את זה ובגדול.
    השאלה מה עושים עם זה?

  36. שוש

    לג'קי, דבריך בכנס נשמעו לי כמילים של נביא העומד בשער ומתריע. את הקול שלי הענקתי למי שבעיני פעיל בנושא הדאגה לזכויות עובדי הקבלן. תודה על הפעילות האמיצה והישרה שלך, אני מאחלת לך בריאות מלאה, ושתמצא במהירה את מקומך הראוי בהנהגת המדינה.